אדם יכול מאוד לאהוב אבל לבטא אותה בצורה שונה. יש למשל אנשים שלא טובים בליזום דברים או לקנות מתנות , אבל מבטאים אהבה בצורה אחרת. כך שזה שהוא לא יזם או עשה לא מחייב שהוא לא מבטא אהבה. האם יש דברים אחרים שבהם הוא כן מבטא?

יש כאלה שמבטאים בשיחות נפש, יש כאלה בהבעת חמימות, יש כאלה במתנות ויש כאלה בהקדשת זמן ותשומת לב.

פעם שמעתי הרצאה על כך שיש כמה שפות לאהבה, וכל אדם מבטא באופן אחר.

מלמד על כך, שיש לך את המקום בנפש שזקוק לשיח רגשי.

הייתי משתמשת בהבנה הזאת כדי להבין שהקשר הזה לא טוב לך

שיח רגשי, למי שזקוק לו - זה כמו אויר לנשימה!

לא בתור ביקורת אלא בתור תחושה. לא יודע באיזה שלב את נמצאת ומתי כדאי לך לשקף את זה, ואיך אבל בודאי שמתישהו זה מצריך כדי שיהיה אמון בניכם, אחרת נראה שזה יתקע.

לכל אחד מאיתנו יש שפה של אהבה. חלק ממה שאת מרגישה אהבה זה מיוזמות וחגיגות משותפות. בפוטנציאל, חושבת שזה יכול להיות קיים עם אותו בחור?

לא משהו בסגנון "אתה לא עושה" "הבעיה היא בך"

אלא "לי חסר" והזמנה להשלים את החוסר וללמד אותו אם צריך איך לעשות את זה

קודם כל, זה נשמע מתסכל ממש לצאת עם בחור במילואים זה לא קל בכלל , הם עוברים שם כל-כך הרבה וקצת ממתקים הרבה פעמים את עצמם מהכל - גם ממך, וזה יוצר מצבים מורכבים ממש.

אמרת שאת מצפה רק לתמיכה, אז אם לא מתאים לך, מוזמנת להתעלם מהחלק הבא;

אני לא יודעת כמה זמן אתם יוצאים, ובעיני זה ממש משפיע.

כשאת מעלה את הנושא, הוא מתחמק או מביא את הצד שלו? כשאת רוצה לחגוג את אומרת לו? או מביאה לפעמים גם ממך? נגיד יצא לך להביא לפגישות איזה חטיף, או להציע רעיונות ? לי גם נורא חשוב שיזום, אבל ייתכן שהוא צריך  להרגיש ולראות את זה גם מהצד שלך.

אגב שימי לב - בשביל הקשר שלכם, גם אם הוא מתרחק , חשוב שתעשו שיחות או תשמרו על הקיימות של הקשר איכשהו - אחרת זה עלול להתפוגג, סליחה שאני אומרת את זה , ברור שלא כנגד רצונו או רצונך , אבל תעשו מאמץ לשמר.

שיהיה בהצלחה בכל מקרה ! 

והוא בקושי במילואים, רק עכשיו התחיל (אבל יהיה המשך)

(אנחנו כן בקשר די מתקדם וכמובן שמתכתבים גם עכשיו)

אני כן נותנת המון בקשר, ומאוד פתוחה רגשית. גם בדיבור וגם במעשים, לו לוקח הרבה יותר זמן… היו פעמים שרציתי להביע פחות, כי תכלס זה גם לא נעים לפתוח את הלב ולא לקבל בתגובה, אבל אני כן משתדלת כן לפתוח כי אני יודעת שזה עושה לו טוב, וזה גם צורך שלי אחרי הכל.

ואני יודעת שהוא מנסה. אבל הוא פשוט לא שם! הוא כן מביע רגש כשהוא יכול ומצליח, אבל זה לא מספיק לי… (זה באמת מעט מאד) ואגב בעיקר בגלל העניין של הרגש אנחנו עוד לא מתקדמים הלאה, כי שנינו צריכים שהוא יהיה פתוח יותר רגשית…

ואני אומרת לו. הוא פשוט לא מספיק מבין…

אם זה לא מספיק לך, אז נראה ששינוי כלשהו צריך להיעשות, כמובן שיש הבדל רגשי בין בנים לבנות, אבל המטרה היא לבוא אחד לקראת השניה ולהפך, וחשוב שתהיה הבנה והתאמה כלשהי בין העולמות הרגשיים של בני הזוג.

מאחלת לך שהעניין יסתדר על הצד הטוב ביותר, בהצלחה ממש! 

כי בכל זאת, ענייני צניעות וכו

יש גברים שמתקשים בהבעת רגש מילולי מפורש ללא מגע. 

הצורך שלך מובן. מצד שני, אני לא יודע מה הוא עשה ועושה במילואים אבל יתכן שהוא לא במצב של נתינה כרגע. אז השאלה היא האם זה נסיבתי או מהותי.

גם הניסוח "מרגיש לי שמגיע לי יותר" נשמע לי קשור..

אל תהיי גמורה .. בסוף את תעשי מה שטוב ונכון לך.

אולי תגידו לו את זה דרך מחמאה?

אני אוהבת שאתה מתקשר זה מרגיש שאתה דואג ../

אני אוהבת שותה שולח הודעה זה מרגיש לי שאכפת לך ..

הוא התלהב הוא ירצה לתת לך

תנסי .. מטריד אותי קצת שאת חושבת שזה לא יעזור 

לגמרי, את גם מרימה לו וגם פותחת את הנושא. שני ציפורים במכה אחת.

עד כמה זה חשוב וכיף לגבר שהאישה מפרגנת לו. 

ואם זה מאפשר הזמנה לשיח כנה אז בכללללל

אז הגיוני שזה ישפיע גם,

שווה לדבר איתו ולהבין אם זה השפעה של זה או יש פה משהו אחר?

משהו אחר, יכול להיות אופי, יכול להיות רצון, יכול להיות עומס נפשי, יכול להיות תפיסה של מקום בקשר.

זה פשוט לא הצד החזק שלו, אז הוא לא רואה בזה דבר כ"כ חשוב(לא אומר בככל *שאת* לא חשובה לו)

יכול להיות מקצועית, יכול להיות רבנית... ואם שניהם ביחד הכי טוב.

חיבוק💜

ומבאס,

יתכן שזה מעיד על מקום אחר בקשר ביניכם, אולי כדאי לחשוב/לדבר אם יש הבדל בתחושת השלב בקשר או באופי.

אפשר להרחיב בכך באישי אם תרצי, פשוט מעדיף לא בפומבי כי זה נושא רגיש

היא תוכל לראות אותו רק בריקודים לחופה ולחדר ייחוד, ובמעגל שעושים באמצע סבב ראשון.

ואם הוא יבוא להגיד שלום או משהו כזה…

אבל כן, נשמע שבאירוע כזה מגיעים רק לחופה.

תכלס אפילו בכסא כלה הוא לא ישתתף בטח כי זה רק של בנות…

אני נגיד במקומו לא הייתי מגיעה בכלל. יפה שהוא חושב על ללכת 

ובלי שנשארו משקעים של עוגמת נפש - מבחינתה  הקשר הסתיים בצורה בוגרת, והיא מרגישה כלפיך הערכה הדדית.

לפעמים הראש אומר "סיימנו יפה", אבל לראות את האקסית בלבן תחת חופה זה אירוע עם מטען רגשי שלא תמיד צופים מראש. אם אתה מרגיש שלם לחלוטין ואין לך צביטה בלב מהמחשבה עליה עם מישהו אחר, אני הייתי הולך. 👰‍♂️

ונקודה נוספת בשיקולים: מעבר לחופה האם יהיו שם עוד אנשים שאתה מכיר? יהיה לך עם מי לדבר ולשבת?

אם לא, הייתי מגיע רק לחופה, שם מתנה קטנה, ועוזב בסיום החופה.  

גם אני הייתי מגיע רק לחופה והולך. או דומה לזה.

ואלו היו אנשים שנפגשנו בדייט/ שיחות יותר עמוקות

לראות אנשים שאתה אוהב זה נעים.

אם ההזמנה לחתונה הזאת מגיעה ממקום טוב ושלם

ואם הרצון ללכת לחתונה כמוזמן מגיע ממקום טוב ושלם

למה לא?

בברכת

"ובשמחתך

ישמח לבנו גם אנו"

המערכת. 

אלא אם כן, אתם ממש באותו מעגל חברים שבו המשכתם להיות גם אחרי שבחלטתם שנישואין זה לא משהו שמתאים בין שניכם.

אבל - כשאתה קורא לה "חילזונית" אז ניכר שיש לך עדיין רגשות כלפיה, ובמצב כזה בוודאי לא הייתי ממליץ ללכת. 

וגם אז- רק להגיד מזל טוב 

כמו שכתבו לפני, נראה שאתה עדיין מרגיש כלפיה ולראות אותה בחתונתה רק יעשה לך רע על הלב והרגשות יתעצמו לכן נראה לי שתחסוך את זה מעצמך ותנסה להתקדם הלאה בלב שלם כמה שאתה יכול

אני כאילו מנסה לדמיין מה זה היה עושה לי אם הייתי בחתונה של מישהו שאני עדיין מרגישה כלפיו וזה קצת עושה לי נאחס בלב

אין לי שום רגש כזה כלפיה אני אוהב אותה כמו אחות

אבל יכול להבין למה זה נשמע מופרך

בכולופן תודה על התגובות של כולכם

משה נעץ את השרשור

אולי עוד מעט היא תגיב לך בעצמה

רק רוצה לציין שהציבור החרדי הולך ונפתח במובנים האלו [לא מדבר על הקבוצות הסגורות...], ואשמח לשמוע את דעתכן על השינוי הזה האם הוא מבורך או לא...

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל

מרגישים את זה שונה

גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר

מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.

ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).

ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.

צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.

מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.

נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:

"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"

כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.

אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.

ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…

אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.

לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).

השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.

לק"י

איסוף/ פיזור מהמסגרות.

הרמת משקולות

וכו'

ייפגע בבריאות ובכושר?

יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם

קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.

אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.

תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.

עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.

שרק אתה/את יכולים לדעת את זה. לשבת בשקט, לחשוב את זה

אולי לכתוב את זה. לשאול את עצמך שאלות. מה היית למשל

עונה לחבר שהיה מתלבט באותו נושא?

מה החבר היה עונה  לך?

אולי לנסות למצוא את החוסר האישי על ידי ניסוי של דברים

שאתה/את אוהבים, או להיפך, נדחים מזה?

מה היית רוצה לעשות שאינך עושה?

מה באמת באמת היית רוצה לקבל שאין לך?

לשבת בשקט בשקט עם עצמך ולהקשיב.

ואם מאוד קשה, אולי ללכת לברר עם מישהו

שיוכל לשקף לך את עצמך; רצונותיך, חסריך,

חששותיך וכו'.

אולי תדמיין את עצמך נשוי. יש לך אשה אוהבת

ואהובה, כל בוקר אתה מנפנף לה לשלום...

היא מכינה אוכל אהוב עליך וכו' וכו'....

זה היה מספק אותך?

ולבקש מהשם שידייק אצלך את הדברים

בחינת, "תעיתי כשה אובד, בקש עבדך".

עם סבלנות. לא להיבהל מהבלבול.

משמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓

שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!

שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה

שתזכו לבניין עדי עד באהבה ובשמחת עולם ❤️

תלוי בך

השני שך ושהו. לא מסובך

העיקר זה להיות עם מישהי ולהגיע איתה למרחב אינטימי שתהיו בית אחד עבור השני.

אם הסנטר או האף שלי טיפה עקום או מה אבא שלה עושה זה פחות משנה ולכן לא משנה באמת איזו אופציה תבחר.

תדמיין מישהי שאתה רוצה לשבת איתה על כוס קפה בבוקר ביום שישי, זהו, לא צריך יותר מזה ;)

הכוונה היתה לומר שמה שלא צריך זה כל ההבדלים שיש ברמת הכרטיס.

שהיה לך כיף לשבת איתה ביום שישי בבוקר על כוס קפה. עם ש יחה נעימה, זורמת, טבעית....כיף. לא?

אתה יוצא עם 4 בחורות במקביל?

ממש בחודשים האחרונים התובנה הזאת נפלה לי, באמת שום דבר לא משנה בלי זה, יכול להיות לך הכל מהכל, אבל בעצם אין לך כלום, ומנגד יכול להיות בחור שאין לו רבע מהדברים שיש לך, ועדיין יש לו כל כך הרבה רק כי הוא נשוי.

תובנה כואבת שכזו