ולהקים אמירות בשם אוסלו מינוס.
התבוסתן ברקת תומך.
במקום להציע להם לעלות על אוטובוסים ולעבור לעירק.
והדלק יהיה על חשבוננו.
ולהקים אמירות בשם אוסלו מינוס.
התבוסתן ברקת תומך.
במקום להציע להם לעלות על אוטובוסים ולעבור לעירק.
והדלק יהיה על חשבוננו.
לגופם של דברים, אם הם מוכנים להכיר בשלטוננו באופן מוחלט, כולל לחנך את ילדיהם לשמוח על הזכות להיות ערבים פרטיים בלי שאיפות לאומיות/אסלמיות, גרי-תושב תחת השלטון של בני ישראל שחזרו למולדתם ולהתנגד לכל נסיון ערבי/אסלמי לפגוע בנו או בתהליך שיבת ציון - בכבוד רב. גם יהושע בן נון הציע הצעה כזאת ליושבי הארץ.
לעומת זאת, אם זו עוד 'ת'קיה' כזאת או אחרת, בנסיון להתחזק עד שיהיה את הכח לתקוע בנו סכין בגב - אתה בהחלט צודק וצריך להעלות אותם על משאיות לסעודיה, שעה אחת קודם.
וגם מאוחר יותר.
לכן כל פתרון שאינו מבוסס על העברת האוייב אל מחוץ לגבולות ארץ ישראל צריך להדחות על הסף.
ביום שהם יבינו סופית, שאנחנו כאן כדי להשאר ואין תקווה לזרוק אותנו וגם לא תהיה שום סבלנות לטרור - רבים יעדיפו לגור אצלינו מבמדינות המושחתות שלהם.
נ.ב.
אני שמח שירדת מהרעיון ההזוי לגייס ערבים לצבא
כמובילי טנקים
כמוסכניקים
כאנשי רפואה בעורף
כעובדי מכבסה
כעובדי רס"ר
וכיוצא בהם.
עד 2100 לפחות הם לא יסכימו להכיר בבית הלאומי שלנו.
מה תעשה כשברגע האמת, הנהג יסרב להוביל את הטנקים (או ברגע של היסח הדעת, יחבל שם במערכת קריטית)?
מה תעשה כשהרופא הצבאי, יתן תרופה לא מתאימה?
מה תעשה כשעובדי הרס"ר יעבירו תרשימים של בסיסים לחמאס?
הזוי לתת למי שלא חלק מאיתנו, להתקרב לקצה קצהו של חיייל, בסיס צבאי, ציוד לחימה וכל דבר אחר.
את כל הערבים, למעט מי שמוכן במחשבה, דיבור ומעשה לעבור לצד שלנו על מלא - צריך לגרש שעה אחת קודם.
תשלל זכותם לעבודה בישראל למשך 10 שנים, ויחוייבו בקנס כספי בשיעור 5 שנות עבודה לפי שכר ממוצע במשק.
או ויתור על אזרחות ישראלית וגירוש מהארץ.
רגע, אבל הם לא חרדים...
את מי שמזדהה עם האויב צריך לגרש מכאן ויפה שעה אחת קודם.
נתפלל שהוא יחזור בתשובה ונתאמץ להחזיר אותו בתשובה.
יש פה טענה א-מורפית, ללא הוכחות או מסקנות חקירה, שמבקשת להכליל ציבור ענק של חצי מיליון בני אדם. וזה - לא סביר.
מי שרוצה לקשור כל מיני אנשים לטענה שלא הוכחה, הוא זה שצריך להביא ראיות חזקות. אחרת, זה אדם שמחפש לסמן מטרה מסביב לחץ שהוא כבר ירה.
בוקר טוב.
לי היה ברור שהטענות כאילו יש "תופעה" של פגיעות טכסיות המוניות בהנהגת רבנים, שייכות יותר לז'אנר של היהודים שאוכלים דם נוצרים במצות.
מה שמשגע אותי זה לא המטורפים שמאמינים בזה, אלא ה"מורכבים" שמסבירים כמה זה יכול להיות נכון, אבל "אין ראיות", יש חזקת כשרות וכיוצא בזה...
אני מפספס משהו?
שנופלים בפח של השיח הזה.
האם נכון ונבון לפנות לטראמפ בנושא היוריסטוקרטיה – או לא?
אפשר ללמוד את זה בדיוק מנושא "פנייה לערכאות נוכריות" בעולם הדתי והחרדי. למי שלא מכיר את זה, זה עובד ככה:
באופן כללי **לא** פונים לערכאות, גם כשהמצב קשה מאוד, גם כשהצד השני נראה "מעוות" – **כל עוד זה אפשרי להכיל**.
הסיבה עמוקה: זה פוגע בריבונות היהודית, זה חילול השם, זה אומר "אני לא סומך על הבית שלנו".
בשולחן ערוך (חושן משפט סימן כ"ו) זה איסור חמור. הדתיים והחרדים – גם כשהם רבים ביניהם כמו כלב וחתול – הולכים קודם כל לרב, לדיין, לבית דין. כי הבית הפנימי קודם לכול.
**אבל יש חריגים ברורים.**
הפוסקים (הרמ"א, הבית יוסף ואפילו חלק מהחרדים) מתירים לפנות לערכאות דווקא כשהמצב **לא ניתן להכלה** יותר:
- כשהצד השני **אלים** (משפטית או פיזית) ולא מוכן להיכנע לבית דין.
- כשהצד השני **לא נשמע** לרבנים או למוסדות הסמכות הלאומית.
- וכשה"רבנים" עצמם **מעוותים לגמרי** – מושחתים, מוטים, או הפכו לשלטון ללא בחירות.
במצבים כאלה – זה כבר לא "בגידה". זה **הכרח** להציל את הבית.
**ועכשיו מגיעה הנקודה החשובה ביותר** (זו שמשנה הכול ואף אחד לא מדגיש מספיק):
ברגע ש**צד אחד** כבר שבר את הכלל ופנה לערכאות נוכריות – לצד השני **פשוט אין ברירה**.
אם הוא ימשיך "להיות יפה" וישים על עצמו את המגבלה – נוצר **אי-שוויון** בלתי נסבל.
הצד האלים יוכל לפנות לערכאות מתי שזה משתלם לו, להפעיל לחץ חיצוני, להכניע, להרוס –
ואילו "הצד הטוב" יישאר כבול בידיים, יספוג מכות בלי להגיב, ובעצם יוותר על הריבונות שלו.
זה בדיוק מה שקרה כאן.
השמאל **כבר פנה לערכאות** לפני שנים.
דוגמה קלאסית וטרייה: הם פנו לממשל ביידן וביקשו סנקציות על **גדוד נצח יהודה** של צה"ל. הם הזמינו נשיא אמריקאי להעניש חיילים יהודים. הם פתחו את הדלת.
מה היה אמור הצד השני לעשות? להמשיך לשבת בשקט ולהגיד "אנחנו יותר מוסריים"?
זה לא מוסר. זה התאבדות.
ברגע שהם פנו – הכלל נשבר.
עכשיו אם לא נפנה גם אנחנו (לנשיא הנוכחי, טראמפ) – אנחנו בעצם אומרים: "תמשיכו להכות אותנו מבחוץ, אנחנו נישאר עם הידיים קשורות".
זה לא הגנה על ריבונות. זה ויתור עליה.
לכן הפנייה של פרופ' משה כהן-אליה (עם יותר מ-100,000 חותמים) לטראמפ, בבקשה להטיל סנקציות על נשיא בית המשפט העליון ועל היועצת המשפטית – היא **לא** בגידה.
היא התגובה ההכרחית לאי-השוויון שהשמאל יצר.
הם פתחו את הדלת – אנחנו נאלצים להיכנס דרכה כדי שלא נישאר חשופים וחלשים.
מי שמבין את העולם הדתי-חרדי מבין את זה היטב:
אם הדיין של הצד השני כבר הלך לגוי – גם אתה הולך.
אחרת אתה לא "מוסרי". אתה סתם טיפש שמוכן להפסיד הכול.
השמאל שבר את הכלל ראשון.
עכשיו אין ברירה.
מי שקורא לפנייה הזאת "אנטי-ציונית" – בעצם מבקש מהצד הטוב להמשיך לספוג באופן חד-צדדי, ללא שום תועלת.
כל אחד יגיד דעתו.
אני קודם כל מוחה על שימוש בהגדרת בוגד למישהו כזה.
משתמשים מהר מידי להדביק לאנשים תו בוגד על כל פעולה שלא מסכימים איתה. בוגד זה מוסר מידע לאיראנים תמורת בצע כסף, זה מוסר מידע צבאי לאתר אימורים בשביל כסף (אם זה אכן נעשה בצורה שמסכנת את ביטחון המדינה) ואפשר עוד דוג'. אבל לא כל פעולה לא נכונה זה ישר בוגד..
לעניין פה- אני חושב שלא נכון לפנות לטראמפ לסנקציות על שופטים, יועמשית וכו' זה פוגע בריבונות שלנו ולא משנה מי התחיל.
הארכתי בזה לא מזמן איפשהו פה עיי"ש..
אבל מתלבט אולי דווקא יש מקום לפנות לטראמפ שיטיל סנקציות על הנשיא הרצוג. לא צו מעצר אבל כן הכרזה כאורח לא רצוי וכד' ודיבורים כאלה ואחרים עליו.
כי אם היה לו אומץ אז וודאי היה חונן את נתניהו. אבל בגלל שהוא נתון ללחץ אין סופי של השמאל לא לחון אז יש מקום ללחץ מהצד השני לאזן (לא יקרא, הלחץ בשמאל חזק פי כמה..)
אם כי טראמפ לא שואל אותנו בכלל הוא עושה מה בראש שלו...
אך עתה חושבני שפעולות אותם גורמים אינן פחות מסכנת נפשות (לצורך העניין, ההתערבות של היועמ"שית בחוק גזר דין מוות למחבלים) לכן אני חושב שצריך לעשות את מה שאחר־כך לא נתחרט עליו.
ברגע שזה יעשה - כבר לא יהיה צורך בסנקציות...
פרופסור למשפטים שבתוך עמו הוא יושב, ובניגוד לפחדני הקואליציה שבכיינותם היא אומנותם, הוא מחפש דרך יצירתית להעביר מתפקידה את היועמשית המודחת.
לא שהיא מודחת באמת, כי בלתי אפשרי להוציא לפועל את פיטוריה, בגלל התייצבות לצידה חסרת מעצורים של הדתל"ש יצחק עמית גולדפריינד.
כך ואחרת, אחר שבדק את כל האופציות האפשריות, להוציא אלימות פיזית כמובן, הוא הגיע למסקנה שהדרך היחידה שנותרה פנויה, היא באמצעות הגשת בקשה להטלת סנקציות אישיות בידי הנשיא טראמפ.
נזכיר כאן שהתקדים להתערבות נשיא אמריקאי נוצר בקפלן, ונעשה בו שימוש רחב למדי.
100 אלף חתימות הוא אסף, ועכשו בכוונתו לנסוע לבית הלבן ולמסור את העצומה.
ופתאום כל הפחדנים, כאמור, נזעקים הכיצד גורם לא ישראלי מתבקש לחלץ את העגלה החוקתית מן הבוץ.
הפחדנים כאמור, מעדיפים שהשיח הציבורי יתמקד כולו בריצות החפוזות למרחבים מוגנים.
במה חטאנו.
ורדיפת שאול את דוד.
דוד זה הציונות הדתית.
שאול (שכמובן היה צדיק גמור) זה הציונות הישנה.
כיום נחה עליה רוח ה' רעה והיא משתגעת ומבקשת לרדוף את הציונות הדתית מתוך שגעון רדיפה שהצ"ד תשתלט על המדינה, תוך הפקרת בטחון המדינה לפשיטות פלשתיות.
יונתן בן שאול זה ביבי, לוין, יינון מגל ואברי גלעד ודומיהם.
כהני נוב זה החרדים.
יואב זה נערי הגבעות הקנאים.
אבנר זה גנץ אייזנקוט ואנשי המרכז.
דואג זה הפרוגרס.
הזיפים זה בנט.
(לא אומר מי זה נבל הכרמלי, ומי זה אביגיל).
מיכל זה הרבנים הליברלים שלא אוהבים את החוצפה של נוער הגבעות ודומיהם.
איש בושת זה לפיד.
צריך לזכור שדוד היה "ממלכתי" ולא התפתה לשלוח ידו במשיח ה', גם כשהיתה לו הזדמנות, וגם כשידע שבטחון ישראל יופקר כל עוד שאול שולט ומפנה את מרצו לרדוף את דוד ולא את הפלשתים.
"או יבוא יומו ומת (מזקנה זקן ושבע ימים), או ה' ייגפנו, או במלחמה ירד ונספה" ההזדמנות להחלפת האליטות עוד תקרה מעצמה, ונראה שהשמאל בשגעונו מזרז את גסיסתו בעצמו
יונתן בן שאול זה אנשים ישרים בשמאל. למשל שמקבלים את רצון העם.
אחיטופל זה אהרון ברק...
למה כהני נוב זה החרדים?
אני מאד מחזיק ממיכל, כשאני קורא שם או שומע את השיר של ביני "מיכל בת שאול" אני מרגיש הזדהות עמוקה עם דבריה... לדעתי זה ממלכתי קיצוני. אולי הרב טאו.. אולי הרב יעקב לבנון...
אשכנזי שאינו מסורתי. מייצג את הציונות הישנה. ובכל זאת אוהב את המסורת ואת הלאומיות ואת הצינות הדתית. לכן הוא כמו יונתן בן שאול. רק בזכות יונתן דוד שרד. כי יונתן משנה למלך אביו והודיע לדוד מתי שאול רודף אותו. התכנון היה שיונתן יהיה משנה לדוד. אך נהרג בגלל חטא שאול שדרש באוב. אך חזל אומרים שמפיבשת בנו היה רבו של דוד ויועצו הקרוב.
גם רק בזכות ביבי שהוא מהציונות הישנה, המסורת מצליחה לעלות על בימת הפוליטיקה. (ואני כלל לא ביביסט).
כנל יריב לוין, יינון מגל, אברי גלעד. הם אינם דתיים ולא מסורתיים במקור.
ב. אנשים ישרים בשמאל זה כמו אבנר שחצי תמך בדוד חצי התנגד לו. כמו אייזנקוט וגנץ.
ג. אחיתופל הוא לא בנדודי דוד אלא במרד אבשלום. בא נאמר שאחיתופל זה פרופסורים מסוימים בציונות הדתית, שהיו נחשבים כחכמים ויודעי תורה, "ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי. והדבר אשר דיבר אחיתופל כאשר ידרוש איש באלוקים, גם לדוד גם לאבשלום". אבל בסוף התברר שכל תורתם מן השפה ולחוץ ופרצו פרצות בעריות בישראל (נגיד פרופסור צבי זוהר ועוד שלא אזכיר את שמם, הם לא ידועים אך מעצבים את המדינה לרעה הרבה יותר ממה שהציבור חושב). והם הכי רשעים כמו דואג (הפרוגרס).
ד. החרדים מתעסקים בפולחן של המשכן ולא מבינים מי נגד מי. כשהשמאל יאשים אותם שהם עזרו לציונות הדתית. הם יאמרו בשיא התמימות "חשבנו שהשמאל והציונות הדתית חברים! הרי הרב קוק תמך בציונות החילונית". הפרוגרס (דואג) במובן מסוים הכי מתנגד להם כי הוא רואה בהם את מייצג היהדות הישנה והבסיס לכל דבר. אבל זה נכון שכהני נוב זה לא אחד לאחד, כי לא היו חרדים אנטי ציונים בימי שאול. לא היה מושג כזה. אבל שמאלנים ליברלים כמו אחאב היו.
ה. מיכל אוהבת את דוד אך נרתעת מגינוניו. הוא יותר מדי חוצפן וארצישראלי לעומת שאול אביה. מפזז ומכרכר בכל עוז לפני ה'. לכן זה הכי הזכיר לי רבנים ליברלים שלא אוהבים את החספוס של נערי הגבעות אבל בסוף כן אוהבים אותם (נגיד הרה"ג משה ליכטנשטיין שליט"א שנרתע קצת מכל העיסוק במלחמה יותר מדי , והוא עדין נפש). מיכל כלל לא ממלכתית, היא גורמת לדוד לברוח משאול אביה ושאול שואל אותה "למה רימית אותי ביתי"?
כולל גם השנים שלפני ממשלת בנט לפיד) ולא משנה מה יגידו מר ליברמן וחבריו.
הוא מחבב את היהדות, מכבד, מקיים חלק מהמצוות.
ואם בצד הפרטי זה עוד לא משהו, ברמה הלאומי והאמונית הוא בריבוע מסורתי- שם שמים שגור על פיו *באמת*,מחובר לתנך ולשורשיו וקשור מאד לנצח ישראל. זה מסורתי. לא קניידלך ורעשנים.
והוא מי שהחליף את הציונות הישנה לזו עכשיו אז הוא דוד..
והיו עם דוד 'אנשים ריקים' שזה יכול מאד להתאים לשאר החברה שהזכרת- ציונות, התלהבות, וגם חסרונות כאלה ואחרים...
גנץ ואייזנקוט הם לא הישרים, לא.. יותר נראה לי מה שכתבתי אבל יש עוד מקום לדייק אז עוד נראה..
כנ"ל על שאר האותיות
ה- דווקא בגלל שהיא מעריכה את דוד ומצילה אותו היא הכי ממלכתית. ומה שמבקרת זה מתאים לרב טאו וזה לא מוריד מההערכה ומהאהבה מאומה.
נפש ינותן דבקה בנפש דוד.
גנץ לעיתים מסכים ללכת עם הימין. כמו אבנר שבסוף יתפקח ויראה שאיש בשת הוא אדם ריק (אך לא רע, אלא איש טוב סך הכל). גם בסוף גנץ יבין שללפיד אין מה להציע מלבד סיסמאות נבובות, אבל הוא לא אדם רע לפיד. לאט לאט המרכז מבין שהקפלניסטים הזויים וחלק מהמרכז מבינים שהצינות הדתית היא היחידה שיכולה להוביל את המדינה. גם לאבנר זה לקח זמן. לפני תמיכתו בדוד הוא הרג 300 איש מיהודה במלחמה מיותרת.
ה. היא לא ממלכתית כלפי שאול אביה. בעוד שהר המור לא יסרבו פקודה לעולם ולא ישלחו ידם במשיח ה'(כלומר מערכות המדינה), גם אם הוא רודף אותם אישית (אבל על הפרוגרס הם יצאו כמו שדוד יוצא נגד דואג בתהילים). לדעתי הר המור ומרכז זה חלקים בדוד עצמו. החלק התיאורטי והמעשי.
ה- והיה ארון י-הוה בא עיר דוד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני י-הוה ותבז לו בלבה.
אולי זה החטא שלה.
ותצא מיכל בת שאול לקראת דוד ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הרקים.
כל כך נכון! טענה כל כך חזקה!
ויאמר דוד אל מיכל לפני י-הוה אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו לצות אתי נגיד על עם י-הוה על ישראל ושחקתי לפני י-הוה...
למה מציין שבחר בו מאביה ומכל ביתו?
ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד עד יום מותה.
זה גם עונש לדוד..
והשיר של ביני כ"כ יפה פה שזה מדהים...
ודאי זו טענה חזקה. זה מייצג את יוסף ובנימין.
אבל למלכות, ה' לא בחר בבני רחל, אלא בבני לאה.
ביהודה שחטא אבל נפל וקם וחזר בתשובה ויודע לקדש גם את הנפילות והצדדים הגסים של החיים. מלך אמור להחיל את האתוס הקדוש האלאומי במסגרת פוליטית הכי חומרית שיש
זה קצת תפיסת גלות לחשוב שנכון לוותר על החיצוניות ואין לזה גם יכולת המשכיות בלי זה ולכן נענש כך. נ"ל..
ודווקא זה שהוא שפל בעיניו, זה כבודו, כי מלכות דוד לית לה מגרמא כלום. ודווקא בגלל זה היא היחידה שיושבת על כסא ה למלך.
"ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני, ועם האמהות עמם אכבדה".
דווקא בגלל שמלך בית דוד הוא כולו כלי ריק לקבלת מלכות שמים, אז כבוד מלכותו היא להיות עניו לחלוטין
דוד הוא אדמוני עם יפה עיניים. שופך דם מטעם הסנהדרין. יש בו חוצפה של משיח ועוצמו תחיים שקיבל מהחוצפה דקדושא של רות וממואב.
רק הוא מסוגל ללכלך את הידיים כדי לטהר את כנס"י לבעלה, בלי ליפול. הוא היחיד שיכול לקדש את כל המציאות כולל הנפילות וגם לחזור בתשובה.
בעיני בית שאול (חוץ מיונתן) זה לא עדין מספיק. שאול ומיכל (וגם שמעי בן גרא) הם הקודש שקצת מתעלה מעל המציאות, היסוד, לא המלכות שמתפלשת בקדושה בתוך המציאות כמו דוד. לכן הם אוהבים מאוד את דוד אבל יש להם גם רתיעה מסוימת ממנו.
איך הרב שרקי אמר "מיכל ראתה את דוד מכרכר ומפזז, ושאלה - "מי זה המזרוחניק הזה?" "
מיכל אמרה לפי חזל שמקובלנה מבית אבא שאפילו אצבע של אדם לא מגלים מתחת לבגדים -עדינות טוטלית שלא יכולה להזדהות עם חוצפא דקדושא של המשיח
זה נושא יקר לי...
ה- והיה ארון י-הוה בא עיר דוד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני י-הוה ותבז לו בלבה.
אולי זה החטא שלה. למה לבוז..
ותצא מיכל בת שאול לקראת דוד ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הרקים.
כל כך נכון! טענה כל כך חזקה!
ויאמר דוד אל מיכל לפני י-הוה אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו לצות אתי נגיד על עם י-הוה על ישראל ושחקתי לפני י-הוה...
למה מציין שבחר בו מאביה ומכל ביתו?
אולי כי זה מהלך הפוך. זרע בנימין שמרחל שזה המהלך הגלוי אז שאול יפה תואר וגבה קומה אבל זה לא יכול להחזיק ודווקא דוד שמיהודה שמלאה שמוכן להשפיל לפעמים את החיצוניות יכול להחזיק כל השנים.
ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד עד יום מותה.
זה צער גם לדוד כמובן.. אולי כי שניהם צדקו בשניהם לא דייקו מספיק מעשיהם..
והשיר של ביני כ"כ יפה פה שזה מדהים...
לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה". בקשר להתאבדות שושנה סטרוק ז"ל.
אני עוקב כבר 3 שנים אחרי פרשיית הרב טאו ברשתות החברתיות.
מה שרואים זה שתמיכה של רבנים מסוימים בטענות בלי לבדוק, גרמה למקהלות "מאמינים.נות לך" שגרמה לאותם אנשים סכיזופרנים להגדיל את ההזיות שלהם, כמו גידול סרטני.
זה מתחיל בטענות הזויות על הרב טאו, וממשיך לעדויות של סכיזופרנים בעלי הזיות פסיכוטיות על כך שכביכול הרב שמואל אליהו והרב טאו הם פוגעים טקסית ומנהלים רשת של פדופילים, ומשם גדל להזיות גדולות יותר שכל זמן מקהלות ה"מאמינים לך" מחזקים אותם.
גם נראה שאותם אנשים גרמו לשושנה סטרוק להגדיל את ההזיות עד שהיא התאבדה.
זה התחיל אצלה מהזיות שהוריה יחד אונסים אותה. המשיך לכך לטענת הזיות שנועה גולדברג פעילת נגד הטרדות היא גם חברה ברשת פדופילים, והגיע לשיאו בהזיות שהוריה והרב טאו מנהלים פגיעות טקסיות ומכרו אותה לזנות בתל אביב.
כל זה בגלל מקהלת התומכים שמאמינים לה וניפחו אצלה את ההזיות כי נתנו לה גב, עד שזה גרם לה להאמין בהם ולהתאבד.
אם אותם 4 רבנים גדולים שהכפישו את הרב טאו ולא חזרו בהם, היה להםשמץ של יושרה לאמר קבל עם ועדה "טעיתי. אני חוזר בי. מתנצל" ייתכן שכל זה היה נמנע.
אז אותם רבנים לא יכולים לטעון "ידינו לא שפכו את הדם הזה"
אני מרגיש בימים האחרונים שהמלחמה הזאת תהיה שוב פעם סבב ולא באמת ובתמים מלחמה
שתעיף את השלטון האיראני וסוף סוף יהיה פעם אחת בחיים שלי נצחון אמיתי ולא רק דחייה
לסבב הבא שאז האויב הרבה יותר מחומש, חכם ויודע איך להתנהל.
והנה במקרה קראתי שגם ניר דבורי אומר את זה.
הערב הנוראי של ניר דבורי חשף משהו עמוק יותר על המלחמה הזאת | גיא מרוז


לא מאהבת מרדכי.
הוא התלבט והתבלט, ונסוג.... אחר ששוכנע שהחשודים לכאורה לא יוותרו על הזמנת המארה למסור עדות בפני בית המשפט.
שמור לי ואשמור לך בחלונות הגבוהים.
ברור שעשה את הדבר הנכון מבחינת השכל הישר, אבל כבוגר וקסנר נקודת המוצא שלו היתה לחסן את מיארה מפני דרישה למתן עדות בפני בית משפט, לבקשת הלוחמים.
את המשקולת הכבדה הזו הוא הסיר מעל צוארה.
איפה החלפתי טיעון?
הוא עשה את הדבר הנכון, כמו שבעוד אין ספור צמתים, כמו שהעידו כל אלו שעבדו איתו, עשה את הדבר הנכון. אפשר להיות פחות אובססיביים.
עורכי הדין של החשודים היו מזמינים את מיארה למסור עדות, והיא הרי עושה הכל כדי להתרחק מהתיק הזה, שלדעת היועצת המשפטית של משרד המשפטים, ולפי החלטת בג"ץ עצמו היא מעורבת ונמצאת בניגוד עניינים.
הפצ"ר הציל את מיארה כפי שהיא רצתה שיהיה
מיארה לעומת זאת, מוכיחה פעם אחר פעם שאינה יודעת לרדת מעצים עליהם טיפסה, אפילו כשבג"ץ בעצמו זורק אותה בבושת פנים.
ביטול כתב האישום גובר על המוטיבציה להביך אותה, ולחשוף את ניגודי העניינים שלה. עם זאת יתכן שהמילואימניקים יתבעו את המדינה, או אז תבחן מחדש שאלת הזמנתה להעיד.
בג"ץ אכן זרק אותה כמה פעמים, ועדיין הוא שומר עליה מפני פיטוריה המתבקשים.
וזה שירת את החשודים
עכשו הבנת את זה?
שבת שלום
אבל אם כדבריך המצב אבסורדי, כמו בסיפור על 'למה יש/אין לך כובע'.
אם הוא היה מסרב לבקשת הנאשמים ומשאיר את כתב האישום ההזוי - היית תוקף אותו שבגלל שהוא... הוא ממשיך,
עכשיו כשהוא נענע לבקשתם, אתה מסביר מתחת לאדמה, למה זה שהוא נענע לבקשתם זה בעצם נגדם.
דחילאק, אי אפשר לקבל את זה שהוא, כמו שהעידה עליו אורית סטרוק, פשוט ענייני?!
נמתין עד שיוגש כתב אישום נגד הפצרית לשעבר, אם יוגש.
איך שלא יהיה יש פה סיפור מסריח