ט – איסור שתי נשים – הרחבות לפניני הלכה

יותר אשמח לדיון

הבנתי מהמקורות שהבאת שמותר גם היום ולא כולם בכלל קיבלו את חדרג אז ברור שמי שמתיר לא קראי.

אם יש לך מחשבות על זה מעבר למקורות

שזה כמו עבדות. גם עבדות מותרת מהתורה וברוך ה' היא לא חוקית היום. העולם מתעלה

(יש לרב הנזיר מאמר יפה על מעמד האישה כאינדיקטור להתפתחות המוסרית של חברה)   

אני יודע שיש לרב קוק פיסקה על נשמות ארוכות. אני לא מבין אותה, כמו שאני לא מבין את האגרת על העבדות

ואני יודע שהתפיסה שלי נובעת מהמקום התרבותי שאני נמצא בו; קראתי פעם ראיון עם נערים בחברה הבדואית, ואחת מהנערות דווקא חשבה שלנשים ספציפיות זה לא כזה גרוע. ועדיין אני חושב שזה מצויין שהשיח בחברה היהודית מוקיע לחלוטין את הרעיון

ברור שזה דיון תיאורטי פשוט לדעת גם לגבי השתלשלות של תושב''ע אם מי שמתיר נחשב קראי למשל...

אוצר החכמה

גדעון שאול דוד שלמה וכו- שופטים ומלכים.

יש גם מצב שיש המון אלמנות בגלל מלחמה ואז אין ברירה אלא לפוליגמיה "והיה ביום (בחורבן) ההוא תחזקנה עשר נשים באיש אחד לאמר לחמנו נאעל ושמלתינו נלבש רק יקרא שמך עלינו אסוף חרפתינו".

אבל בדרך כלל מסםר הגברים והנשים באוכלוסיה שווה, כך שבמילא פוליגמיה נדירה

היסטוריה על מה שקרה ורק הם התחתנו עם 2 נשים או יותר וכל שאר העולם לא?

זה עוד לא שמעתי...

לא שמענו שמישהו גנב, שמישהו אכל חזיר, שמישהו שחט שחיטה כשרה, שמישהו שמר שבת...

יש לך מהלך לוגי מאוד מיוחד

ואם תרצה תגיד הפוך.

אם המנהיגים הגדולים נשאו עוד אישה מפה לומדים שברור שכולם למדו מהם ונשאו עוד אישה על נשותיהם... אותה לוגיקה שלא מחייבת כלום.

הלכתית מותר, מה עשו? אין לי מושג 

אני לא אומר שלא היה בכלל פוליגמיה בהדיוטות ולא עקרות, אבל שלא היה נפוץ כי במילא כמןת הנשים והגברים שווה באוכלוסיה

אדם הראשון

יצחק

יהודה נשא כל פעם אחת.

יוסף

שמעון נשא את הכנענית כנראה אחרי מות אשתו.

משה (האשה הכשית זה ציפורה שהיא משבט כושן המדייני, או כושית אחרי מות ציפורה כי משה היה בן 82 סביר שציפורה זקנה).

אהרון

אלעזר

כלב בן חצרון (בדברי הימים כתוב שאשתו מתה ונשא אשה שניה אחר כך)

מנוח

אין הוכחה ששאול נשא את רצפה בחיי אשתו אחינעם (גם קטורה נקראת פלגש ונישאה אחרי מות שרה)

ישעיהו (ואקרב אל הנביאה ותלד בן, וייתכן שהיא ה"עלמה" הנזכרת ב "הנה העלמה הרה ויולדת בן")

יחזקאל (בן אדם הנני לוקח ממך את מחמד עיניך, ותמת אשתי בבוקר)

ירבעם בן נבט משתמע מכך (אחיה מכנה אותה אשת ירבעם ללא שמה ולא אחת מנשותיו)

אלקנה נשא רק כי אשתו עקרה.

כנל אברהם ויעקב.

עצם זה שאומרים "ויהי איש ושמו אלקנה ולו שתי נשים" מראה שזה היה חריג.

ויש עוד אנשים ששכחתי, מן הסתם כמה בדברי הימים

באופן כללי התנך ממעט לספר על נשים מטוב ועד רע. דוגמא טובה לזה הן התאומות של 12 השבטים.

.

וההוכחה מאלקנה על החריגות במילים לא רלוונטית, כי זה בדיוק תחילת הסיפור של שמואל. להראות את צערה של חנה, את הכאב שלה מפנינה, את הבכי שלה לה', את תפילתה (וההלכות החשובות שנלמדו מהתפילה), ואת לידת שמואל.

להראות מאיזה עולם ערכים שמואל הגיע, וכל הסיפור מתחיל מהצער של חנה מפנינה.

במחקר אחד נספרו 1,426 שמות בתנ"ך, מתוכם 1,315 שמות גבריים ו-111 שמות נשיים, שמות נשים מהווים כ‑7.8% מכלל השמות

כלומר 92.2% מהשמות בתנ"ך הם של גברים.

מחקר נוסף תיאר כ‑3,000–3,100 שמות, מהם כ‑2,900 גברים ו‑170 נשים – כלומר 5.5–8% הם שמות נשיים

ו92% מהשמות של גברים.

ג'יפיטי

אבל היו יותר נביאות מנביאים "כלפיים מיוצאי מצרים  נביאים ונביאות היו לישראל, והוזכרו רק אלו שנצרכה נבואותם לדורות" וכן יש את אלםי הנביאים בספר מלכים שלומדים אצל אליהו ואלישע שמוזכרים.

נביאות היו יותר מנביאים ונבואתן יותר טובה, חזל אומרים ששרה גדולה בנבואה מאברהם

התנך עוסק בעניינים כלל ישראלים ומנהיגים.

אלקנה נשא את פנינה כי חנה היתה עקרה ואדם ללא ילדים באותה תקופה חשוב כמת וגם אין מי שיתמוך בו בזקנותו כי לא היו בתי אבות.    לכן חנה אהובה כי היא אשתו המקורית, והוא התחתן עם פנינה רק כתוספת.

כנל אצל אברהם ויעקב זה כך

על אף שבעליהן כן הוזכר

ואפילו שאחת מנשות בעליהן הוזכרה, אבל לא כולן.

אני לא אומרת בוודאות, אני רק לא שוללת את האופציה. הטענה שהבאת מעניינת (וגם קצת מאזנת את החרדה אחרי ששומעים שלשלמה היו 700 נשים ו300 פילגשים) אבל היא לא מספיקה כדי להיות הוכחה. בטח לא לפי הקריאה הפשוטה של התנך שנישואים לכמה נשים כן נכתב כדבר נורמלי שבשגרה.

שהנישואין של שלמה זה נישואין כמו שאנחנו מכירים אותם?

לפי קוצר הבנתי (וכמדומני יש הרבה פרשנים וחוקרים שכתבו כך), זה היה סוג של הסכם שלום בין מדינות דרך יצירת דם כחול. זו החפצה נשית בצורה הכי הזויה שלה, ובכל מקרה זה ממש לא יחסים נורמלים של גבר ואישה. סביר להניח שהנשים האלה בכלל לא היו פוגשות את המלך או שהיה להן איתו קשר ממש מועט (דומני שדוגמה לזה ניתן לראות בתוספות במסכת גיטין ז: לגבי פילגש בגבעה והפילגשים של דוד).

אם אתה רוצה דוגמה אקטואלית לנישואין שמטרתם קשר מדיני:

הועברת לדף אחר

כל אשה שנשא שלמה זה זרם חיים תרבותי ענק של אותו עם שהיא מייצגת.  וכתוב ששלמה אהב אותן "בהן דבק שלמה לאהבה" ולכן הן גם השפיעו עליו לבנות מזבחןת לאלילים, כי הוא אמר " צריך גם לקדש את תרבויות הגוים"

בעיניי, אם מלך נותן לך את הבת שלו שתהיה 1/700 שלך, כנראה רק בשביל שיהיה לך אינטרס להיות נחמד איתו, זה סוג של החפצה (זה לא ממש החפצה במשמעות המקובלת כיום ברחוב, אבל שים לב שזו אותה פואנטה).

וברור שהייתה איזושהי אהבה  אחרי הכל שלמה כנראה רוצה להתחתן איתן, אבל מניח שמדובר באהבה שטחית וקשר דל מאוד (הגמרא כותבת שכל אישה הייתה מכינה "סעודת שלמה בשעתו" כי אולי הוא יבוא לאכול איתה. מצד אחד זה נשמע רונטי מצד שני זה אומר שהוא אכל רק עם אחת כל ערב, כמה זה יוצא כשזה 1000? 🤔).

ושים לב שלפי חז"ל הן אמנם ניסו להטות את לבבו ולגרום לו לבנות מזבח, אבל תכלס זה לא קרה. שוב, זה אומר שיש איסושהי זיקה אבל אתה בעצמך רואה שאין לזה השפעה משמעותית.

ככה אתה חושב. למה נראה לך? כי ככה.

נהניתי מהתואר "נביא" לשלמה, אכן רש"י מגילה יד: מביא בשם סדר עולם, ששלמה היה נביא. רק שים לב שהאמונה ש"נביא אינו טועה" היא אמונה מוסלמית מובהקת. אנחנו מאמינים שכולם יכולים לטעות וכולם יכולים להיות נביאים וכולם יכולים לחזור בתשובה...

(ואם תקרא את הודעתי האחרונה, תוכל להבחין שכתבתי ששלמה חי בוואקום תרבותי שהחפצה כזו הייתה לגיטימית, לכן כל קושיא מעיקרא ליתא).

נבואה זה לא שמיעת קולות, זה חווית חיים שלא מסוגלים להבין ומי שהתנבא פעם אחת הוא לא ברמה שלנו, עיין רמבם.

נביא יכול לטעות ובגדול, ובדרך כלל טעויותיו עצומות כגודל עוצמת הרוח שבו ואפילו ביקשו למנות את שלמה עם 3 מלכים שאין להם חלק לעוהב כמו ירבעם שהיה צדיק עצום לפני שחטא, אבל כשם שאני ואתה לא נחפיץ, כך שלמה לא יחפיץ

לא כל מי שמקבל נבואה פעם אחת אט פעמיים זה אומר שהוא נביא, ועד שאתה מביא מהרמב"ם תבדוק את הרשב"א בתשובה שחולק על הרמב"ם במו"נ ב,לב, ולדעתו עם ישראל קיבלו פעם אחת נבואה אבל זה לא הופך אותם לנביאים. יש גם תשובה כזו בתשב"ץ, וזה גם פשוט והגיוני (מניח שהרמבם לא חולק על העיקרון הזה), הרי אין ספק שהנביא הזקן מבית אל לא מוגדר כנביא, נכון?

לגבי שאר הדברים שכתבת בכמה הודעות, אענה לך פעם אחת ובקצרה: אתה כל כך רוצה לסנגר על שלמה (וזה ממש אצילי), עד כדי כך שאתה בכלל לא מבין מה אני כותב (אני לגמרי כותב בעד שלמה, ואני מסביר שההחפצה הייתה חלק מהתרבות ושלמה נהג בצורה הכי נכונה וטובה בהינתן המציאות ההיא). ככה לא מנהלים דיון אלא מתחמקים מדיון. אבל כבר התשת אותי מלהסביר את עצמי, אז רק אכתוב לך שיש דבר תורה יפה על "רבי מהפך בזכותיה דדוד", בספר חנוכת התורה על פרשת השבוע (פרשת פינחס).

חזל אומרים המון שנבואה שורה רק על חכם וצדיק. הנהיאים נקראו איש אלוקים קדוש ומלאך ה.

נביא יכול להרשיע אחרי נבואתו, אבל הוא לא ירד למדרגה של אדם פשוט, אלא יכוון את עוצמתו הרוחנית לטומאה והמילא תהיה טומאה עוצמתית עם רוחניות של כוחות טומאה. לגבי הנביא בבית אל יש פירוש שה' ציווה אותו לשקר לנביא מיהודה כדי לנסות אותו, "גדולה לגימה שמשרה שכינה על נביאי עבודה זרה" זה משל עמוק. אולי אם שלמה היה הופך להיות רשע כמו בלעם היה מחפיץ, אבל אין סיבה ששלמה שמעולם לא היה רשע אלא כתוב שהיה כמוהו מלך אהוב לאלוקיו, והחכם באדם, שיחפיץ.

התרבות האלילית החפיצה משום אגואיסטיות שהאדם הוא המרכז וכל הזולת הם משרתים שלו. למה ששלמה יזרום אם תרבות כזו? הוא זרם אם תכנים אחרים באלילות, לא אם האגואיסטיות וחוסר המוסר, כמו שרואים בקהלת ומשלי שתמיד מגן על המוסר

הרמבם במורה נבוכים שציינתי, מסביר את מעמד הר סיני בצורה אחרת ממה שאתה כותב. בכלל הרמבם (במקום אחר במורה, אולי ב,ל) מסביר שנבואה זה לא רדיו שמדליקים ושמועים אלא שיח מדויק שפונה לאדם באופן אישי. הוא מוכיח את זה מברוך בן נריה.

על כל מה שכתבתי כעת, לא נראה לי שהרשבא והתשבץ חולקים.

בקיצור זה אחלה פרשנות אבל דומני שהראשונים לא הסבירו כך.

המקובלים אומרים שהנבואה היתה לנשמת הכלל ולכן זה יוצא דופן.

נכון שנבואה זה רק מרצון ה ולא רדיו , אבל זה לא שרצון ה יעשה נבואה על מי שלא ראוי לה (דעת הכת הראשונה הטועה, כדברי הרמבם שם) ולא נכון גם שזה רדיו ללא רצון (דעת הכת השניה הטועה) אלא שזה שילוב של רצון ה ויכולת האדם לקבל נבואה.

בקיצור כולם סוברים שנביא יקבל נבואה רק שיהיה צדיק וחכם אדיר.

לעניין הר סיני זה לא רלוונטי לדיון על שלמה

לגיטימית לא יהיה נביא לעולם כי הוא או טיפש או רשע

ונבואה לא חלה על טיפש או רשע.

מכיוון ששלמה היה נביא אז הוא לא טיפש או רשע, ומכאן שלא הזהה עם החפצה.

זה גם לא מדויק שעובדי אלילים החפיצו. מצד אחד בתרבות האלילית נשים נחשבו כבעלות השגות מיסטיות גבוהות יותר כבעלות אוב ומכשפות. מצד שני היתה פריצות בעריות וכל עובד אלילים חשב רק על תאוותיו ואנוכיותו וניסה להדמות לאלילים שרוצחים ואונסים, לכן כן היתה החפצה. אבל לא אצל נביאי האמת בישראל

איך אני מבטל את ההתראות מהשרשור הזה? 

אני עושה "אל תעקוב" וזה לא עוזר 😭

לכן אי אפשר להשוות יחס שלנו לאנשים ליחס נביא חאנשים, שיכול לאהוב אלף נשים באהבה עמוקה בו זמנית, ומן הסתם יווצר גם רושם אדיר על האשה גם אם זה לעיתים רחוקות. כמו נעמן שעבר מהפך בחייו רק ממפגש עם אלישע, כי מפגש עם נביא זה עצמו חוויה מיוחדת

אף אדם לא נשא אלף נשים.

זה שהיתה פצצת אטום על היאושימה לא אומר שבכל מלחמה יש נשק כימי

"זווג שני" בחזל. והעובדה שגם בימינו יש גרושים עם ילדים שמתחתנים ומביאים ילדים פעם שניה , או אלמנים ואלמנות. אבל זה לא לכתחילה.

כך מוסבר נראה לי במהרל שיעקב היה צריך לשאת 2 נשים כדי שעם ישראל האחד יתחלק לכמה שבטים.

ויש המסבירים שיוסף המיצג את קגושת הלאומיות בישראל נוחד מהזווג הראשון (לאו דווקא כרונולוגי) של יעקב כרחל עיקר הבית אשתו האוהבה והנצחית, ויהודה שמייצג את משיח בן דוד שמייצג את הארת הקדושה מישראל לגוים "אליו גוים ידרושו" נולד מלאה הזיווג השני והמשני שמבטא את זה שהאהבה מתפשטת מעבר לחוג הרומנטי המצומצם.

אבל בסוד אומרים שהבשערט של יעקב זה רק רחל והבשערט של לאה זה עשיו, ןלעתיד לבוא לאה לא צהיה נשואה ליעקב אלא לעשיו שיהיה צדיק גמור אחרי שיעבור תיקון.

וכנראה היחס בין לאה ליעקב יהיה יחס אח-אחות, כי יש להם ילדים משותפים והם זיווג שני.

אבל כל זה בדיעבד, ולעתיד לבוא תהיה רק מונוגמיה

האסלאם וייתכן שגם התרבות הערבית מדכאת את הנשיות, בניגוד ליהדות ולנצרות. לכן גם בנצרות אין פוליגמיה, אבל כדרכה של הנצרות זה לא אפקטיבי, כי כמעט תמיד מלכי אירופה לקחו להם נשים לא רשמיות (שנקראו פלגשים) מלבד נשותיהם הרשמיות, אבל זה מתאוות יצר לב האדם, בחןק ובתרבות הרשמית באירופה פוליגמיה רשמית נחשבה תועיבה

הרב עובדיה מעולם לא התיר בפועל נשיאת אשה שניה, מלבד מקרים שהאשה צמח או נעדרת רבות או סרבנית גט שגם לאשכנזים יש היתר מאה רבנים.

הרב עובדיה בשום מקום לא מתיר שתי נשים סתם כי בא למישהו.

כל מה שיש בכמה תשובות של הרב עובדיה, זה נטיה קצת יותר לצדד לקולא בשאלה באיזה תנאים בית דין יתיר לאדם לשאת אישה שניה.

 מה שכתבת עומד ודי ברור מאחר ובשום דבר שכתבתי לא הבאתי דעה מעצמי אלא דעות מוכרות אז כן, כינית גדולים בשמות אז חבל לענות לך.

עוד אברך שלא משתמש בשכל ורק יודע לקרוא, אינטיליגנציה לא משהו

לא הבאת אף פוסק שפוסק למעשה שמותר היום, בדור הזה, בארץ ישראל לחיות עם שתי נשים. גם הרב עובדיה לא פסק בשום מקום שאדם יכול לחיות עם כמה נשים במקביל ומי שטוען ככה בשמו מסלף את דבריו בצורה מאוד חמורה.

יש עד כמה שמצאתי כמה תשובות ביביע אומר, שלמעשה הם פסקי דין מבית הדין או חוות דעת לבית הדין כמה מהן עוסקות במציאות של אשה שעזבה את בעלה ומסרבת לקבל גט (חלק ה', אבן העזר ס' א', חלק ז' אבן העזר סימנים ג' וד' וחלק ח', אבן העזר סימן ב') ושתיים באשה עקרה אחרי שנים רבות (חלק ז' אבן העזר סימנים ב' וה').

בכל התשובות מבואר בדבריו שהלכתחילא הוא שהאשה תקבל גט. רק אם היא לא מסכימה ולא מצליחים לכפות אותה - אז, כשממילא מן הדין הבעל הזה לא אמור להיות מחוייב לאשה, מתיר בית הדין לבעל לשאת אשה אחרת וכשהבעל ספרדי לא צריך מאה רבנים כתקנת רבינו גרשום, אלא מספיק שבית הדין יתיר לו.

מעייף

בדיוק ההפך אני יודע אתה כנראה לא, הצעתי לעבור עליה יחד, טיפה הבנת הנקרא.

יביע אומר, חלק ח' אה"ע סימן ב עיין שם ודוק.

מעבר לזה העניין אף פעם לא היה על פסיקה אלא מה מותר מעיקר הדין ומה מאוחר ולא התקבל.

תוריד טנטרום, תנשום ותחכים

אז לא אסור, דבר אסור לא מתירים כל כך מהר אם בכלל.

למה לעבור על בל תוסיף?

אני מעדיף לקבל את העיקרים ולא לשנות מהתורה.

תבדוק למה ''אסור'' ומה היו השיקולים, לאסור תמיד קל. מעיקר הדין הפשוט ברור שמותר.

השורה התחתונה היא שהרב עובדיה מעולם לא סבר שמותר למישהו בדורינו להיות בפועל עם שתי נשים. כל הוויכוח שלו בבית הדין היא על התנאים בהם מתירים למי שאשתו לא רלוונטית, אך מסרבת לקבל גט. יש שמחייבים 'היתר מאה רבנים', הרב עובדיה הסתפק בהיתר ספציפי של בית הדין הזה וגם שם בחלק מהתשובות מזכיר שהבעל יפקיד גט לרגע שהאשה תסכים  כתנאי להיתר.

והרב חנן שוקרון גם כן?

רבוי נשים אצל הבאבא סאלי | שאל את הרב - כיפה

לא כתבתי בשום מקום שכל מי שבמשך הדורות ובכל המקומות התיר לשאת כמה נשים הוא קראי, ככה שאין שום טעם להקשות על דברי לא מהרשב"א, לא ממהר"י קולון ולא מהבבא סלי.
 

כתבתי שמי שטוען שלמעשה, בדור שלנו בארץ ישראל מותר לאדם לחיות במקביל עם כמה נשים וכדי להצדיק את דעתו הוא מצטט כל מיני ציטוטים מהכתוב בספרים, תוך התעלמות מההלכה הפשוטה שמופיעה בשו"ע ונהוגה היום במנהג כל העדות ופשוטה בפסקי בתי הדין כיום - שבמקום שלא מקובל לשאת כמה נשים אסור, הוא נופל באותה נפילה של הקראים.

בשום מקום לא טענתי שבספרד בזמן הראשונים, באטליה בתחילת תקופת האחרונים, או במרוקו/תימן/בוכרה ועוד קהילות עד העליה הגדולה לארץ, לא היה נהוג ומקובל לשאת כמה נשים.

אלא מה עיקר הדין ומה אולי בגדר של סייג או מנהג.

יצאת אפס אז שחרר 

חבר ילדות שלי ☺️ יפה שנהיה רב 

(כמה זמן לא ראיתי אותו, לפחות יש תמונה חחח)

סליחה על הנצלו"ש

לתוך שיח הלכתי די מעקר את הדיון.

איך המהרל קשור למה ששאלתי?

חדרג התקבל בכל מקום?

מי שסובר שהלכתית מותר לישא יותר מאישה אחת הוא קראי?

גדול 😅

חוסר היכולת להחזיק אפשרות של מחלוקת די מדהים

מעבר לזה זה רעיונית ענין שלך.

ודי נפוץ כשלא מצליחים לאסור הלכתית משהו בלי שום מקור לאסור אז פונים לרעיון או קבלה ומפחידים את כולם.

פרקטיקה ידועה אבל מזיקה

נבל ברשות התורה מעולם לא נאמר על מעשה גורף אלא על התנהלות נקודתית של אדם כלשהו שפועל כרגע בצורה מותרת אבל עם טעם לפגם.

אתה מחדש כאן בלי סוף במקום פשוט לומר מותר ולא נוהגים כיום

דיברה תורה כנגד יצר הרע בשום מקום לא כתוב שזה נבל ברשות התורה, האישים הגדולים בתנך לקחו נשים יפות תואר מה נסגר עם היד הקלה על ההדק אצל הדוסים נגד גדולים?

@הסטורי

מצאתי לך חבר

לא נבל ברשות נתורה?

"כל הנושא אשת יפת תואר חבסןף יהיה לו בן סורר ומורה"

תיאורטי.

חלק מהשכנזים קיבלו חדרג, חלק לא. גם מי שקיבל כבר העירו שזה רק עד האלף החמישי וכבר לא תופס וגם לפני כן התפלפלו בזה המון ובשעות צורך גם אשכנזים נשאו יותר מאישה אחת.

ספרדים (בהכללה אם נשתמש במילה הזאת) מעולם לא נהגו ולא קיבלו את האיסור בטח לא בצפון אפריקה עד מאוד לא מזמן, תראה את הבבא סאלי ועוד.

תימנים נהגו לישא יותר מאישה אחת עד לפני כלום שנים אז ברור שהתירו בקלות מאוד.

כל זה עובדות לא סיפורים בעלמא

או זלזול בתלמידי חכמים?

בדורינו זה נבל ברשות התורה. 

עכשיו התחלת לסייג בזמנים

תודה

אגב זה רק מחזק את הטענה שחוץ ממנו לכולם מותר מעיקר הדין.

הוא היוצא מן הכלל ולא להפך.

אשה בבתוליה ייקח, אשה ולא שתיים מכאן שכל השאר לא באיסור.

כל מיני השתלשלויות וחרמות ומנהגים זה יפה מאוד וגם השתרש אבל לא מתקרב למשקל יותר מדי משמעותי.

התורה התירה ומי שרוצה לאסור מה שהתורה התירה ידוע מה אמרו עליו בגמרא

קודם כל סביר להניח שאם יהוידע נשא 2 נשים זה לא היה בו זמנית, אלא אחת מתה ואז נשא את השניה. צריך לזכור שבאותם ימים אנשים צעירים מתו בהמוניהם.  וגם הרב קוק התאלמן ונשא אשה שניה אחרי מות הראשונה, והחתם סופר, והמון רבנים.  איך ישמע לך המשפט: "הרצי"ה הוא בנו של הרב קוק מאשתו השניה"?

גם אברהם נשא את קטורה אחרי שהתאלמן משרה והתגרש מהגר.

אבל כנראה שכוננת הפסוק זה שיהוידע לקח בשביל יואש 2 נשים, כי יואש היה צעיר ויהוידע שידך לו:

א בן שבע שנים יאש במלכו וארבעים שנה מלך בירושלם ושם אמו צביה מבאר שבע ב ויעש יואש הישר בעיני ה' כל ימי יהוידע הכהן ג וישא לו (כלומר ליואש) יהוידע נשים שתים ויולד בנים ובנות ד ויהי אחרי כן היה עם לב יואש לחדש את בית ה'.

אבל גם ללא זה רוב הסיכויים שיהוידע היה אלמן ונישא בשנית. כמו חלק גדול מגדולי ישראל 

אחת רק.  כך שנראה ש"לו" מוסב על יואש, ו"ויולד" גם.

את הגמרא. וגם לראבד אסור 2 נשים ביום כיפור זה גמרא ממש מפורשת. כך שמקסימום כהן גדול יכול לראבד לשאת אשה שניה אחרי יום כיפור ולגרשה לפני יום כיפור הבא.

הכל כבר כתוב...

חשבת שאביא לכאן משהו בלי שאכיר אותו?

למה שיישא לשנה אישה?

מה יהיה?

בכל מקרה מוצה הדיון יישר כח)

זה מראה שזה המצב האידאלי, כמו שהמצב האידאלי שאין גירושין בעולם. 

סברות כרס לדעת תורה או כוונת המצוות.

המקובלים עשו מטעמים מלישא יותר מאישה אחת גם רבי חיים ויטאל וגם הגרא שלא חסך בביקורת על חדרג כמעכב גאולה

אז אידיאלי?

שויין איך שאומרים שם שם

אמרו שיש לאדם רק זיווג אידאלי של אשה אחת שנקרא זיווג ראשון (שהיא החצי השני שלו) ,  וחוץ מזה עוד מספר זיווגים מהשמים של אפשרויות משניות פחות אידאליות שנקראים זיווג שני. כך גם עולה מהגמרא. כך שלכל גבר יש מספר נשים מתאימות לו בזיווג שני.

תראה לי מקובל שנשא שתי נשים.

דווקא מזיווג ראשון שהוא האידאלי, רואים מהמקובלים שהמונוגמיה אידאלית. וכן המקובלים אומרי םשלעתיד לבוא תהיה רק מונוגמיה ויעקב יהיה נשוי רק לרחל שהיא הזיווג הראשון שלו,   ולאה תתחתן עם עשיו שיהיה צדיק אחרי תיקון וזה הזיווג הראשון שלה.

איך זה קשור לדיון?

לא הבנת, לא נורא

הגאולה על פי סודות עמוקים. אבל בפועל הגר"א התי רלמישהו לשאת 2 נשים? יש הבדל בין נסתר לנגלה.

אגב איפה המקור שהגרא אמר זאת?

ממליץ לחזור לראש ולקרוא את השאלות המנחות.

את המקור צירפתי באחת התגובות.

לפי הלוגיקה שלך אומר- תראה לי שהרמבם הקריב קרבן מאחר והוא דיבר על זה והתיר להקריב קרבנות... וד''ל

הרשב"א כתב בתשובה שהובאה אחר כך בבית יוסף: ”אותה תקנה דר' גרשום לא פשטה בכל גבולותינו ולא בגבולות פרובינצייא הסמוכים לצרפת ולא שמענו שפשטה ומעשים במקומותינו בת"ח ואנשי מעשה שנשאו אישה על נשיהם ואחרים רבים ולא חשש שום אדם בדבר זה מעולם”

השו"ע פסק: ”ר"ג החרים על הנושא את אשתו אבל ביבמה לא החרים וכן בארוסה ולא פשטה תקנתו בכל הארצות ולא החרים אלא עד סוף האלף החמישי”.

הרב שמואל די מדינהכתב שחרם רגמ"ה לא נתפשט אלא בין האשכנזים. וכן כתב הרדב"ז: "שבירושלים ובכל המקומות האלה לא נתפשטה גזרת רגמ"ה, ונהגו לישא כמה נשים ואין פוצה פה".

וכמו כן כתב המהר"ם אלשקר: "רוב הגליות כגון בגלילות ספרד ובמערב ובכל המזרח לא קבלו עליהם מעולם תקנת רגמ"ה"

רבי יוסף קולון כותב: ”תקנת רבנו גרשום לא ראיתי, ולא נתפשטה בכל הארצות, והדעת נוטה שלא גזר תקנתו בכל הנשים ובכל המגרשים, שלא עשה אלא לגדור בפני הפריצים וההוללים המעוללים בנשותיהן שלא כראוי, אבל לא יעלה על הדעת שנתפשטה תקנתו אפילו באותן שאמרו חכמים שיוציאו שלא בכתובה וגו'. כ"ש ששמענו שלא גזר אלא לזמן סוף אלף חמישי”.

גם אשכנזים נגד

ידועה דעת הגר"א שהתנגד בחריפות לחרם דרבינו גרשום, להלן מכתב שכתב רבי שמואל העליר אל רבי עקיבא יוסף שלזינגר ”והנני מעיד עלי שמים וארץ, כי כמה פעמים שמעתי מהגאון החסיד רבי ישראל משקלוב זצ"ל מחבר ספר פאת השלחן, ששמע מפי הגאון האמיתי החסיד רבינו אליהו מווילנא זיע"א, כי אילו היה עולה הדבר בידו היה מבטל תורה ותפלה ומסבב מעיר לעיר וממדינה למדינה לבטל החרם דר' גרשום בעניין איסור לשאת שתי נשים, כי על ידי ביטול החרם תהיה התקרבות הגאולה.”

היעב"ץ התנגד עקרונית לחרם דרבנו גרשום וראה בו תקנה זמנית ומקומית, ובאחת מתשובותיו הוא כותב: ”כל מה שרבינו גרשום אסר הוא רק מפני חילול השם בין הגויים מפני שאצל הנוצרים זה היה נחשב לדבר אסור וטמא”.

הרב עובדיה יוסף פסק להתיר נישואים עם שתי נשים לספרדים, ויצא נגד זה שבתי הדין אינם נותנים לבני ספרד לשאת שתי נשים, וכך כתב בשו"ת יביע אומר

נתחיל מהשורה התחתונה, הרב עובדיה בשום מקום לא התיר לספרדי להיות נשוי בפועל לשתי נשים. כל  הטענה של הרב עובדיה היתה במקרים הספציפיים בהם מן הדין לכפות על האשה גט והיא מסרבת - שבעוד לאשכנזים צריך 'היתר מאה רבנים', לספרדים מספיק היתר של בית הדין שדן במקרה.

מעבר לזה אתה מתפלפל בשאלה האם קיבלו את חרם דרבינו גרשום (שאגב, כולל עוד כמה עניינים) אבל זו בכלל לא השאלה. אגב, מצחיק שהבאת רק רשב"א, מהר"י קולון ומהר"ם אלשקר, יכלת להביא עוד עשרות מפוסקי אגן הים התיכון לאורך הדורות שציינו שלא התקבל אצלהם. (מה שגורם לי להניח שמעולם לא פתחת את תשובת הרשב"א או את אחד מהפוסקים האחרים, אלא סתם העתקת מאיזה פרוספקט או אתר אינטרנט אינטרסנטי).

השולחן ערוך עצמו, באבן העזר סימן א' סעיף י', אכן כותב שאצלהם לא קיבלו את חרם דרבינו גרשום, אבל בסעיף שלפני, סעיף ט' כותב שבמקום שלא מקובל לשאת שתי נשים - אינו רשאי לשאת. אין שום ספק שארץ ישראל היום היא מקום שלא מקובל בו (וגם לא חוקי) לשאת שתי נשים ולכן גם לפי השו"ע וכל הפוסקים *למעשה* אסור, לא בגלל רבינו גרשום, אלא בגלל שעל דעת זה מתחתנים.

החמירו עוד גדולי הספרדים בארץ ישראל ובעוד מקומות והכניסו בפירוש בנוסח הכתובה בשבועה חמורה בתקיעת כף שלא ישא עוד אשה. כך שלמעשה אין היום חולק שאסור.

או השתלשלות תושב''ע אחרי חתימת התלמוד.

זה לא בסיסי?

ספציפית לא מעורה מספיק בסוגיה כדי להביע עמדה אבל נאמר כך, בוא תסתדר עם אשה אחת ותגיד לי אחר כך אם בא לך עוד אחת.

אם כי תמיד נחמד עוד מפרנסת למשק בית.

זה לא באמת קשור לדיון כזה בסיסי בתושב''ע.

זו סתם דוגמה הנישואים האלה. תראה מה המצב בלימוד תורה כמה מפחדים להגיד על מה שברור שמותר בלי מחלוקת, שזה מאוד נדיר, שהוא מותר מעיקר הדין.

בינתיים הגענו לקראי, נבל ברשות התורה ודוד המלך לא באמת נשא אשה יפת תואר אלא הכל היה משל או לא יודע מה.

זה שאין פה משתתפים זה עניין של טראפיק חלש.

בכל מקרה היה נחמד ללבן את זה קצת, לראות מה המצב כאן ובכלל 🙏🏼

א. רוב השיטות אוסרות

ב.הרוב המוחלט קיבל, גם מה שהרב עובדחה הביא להתיר זה רק במקרים חריגים

ג. הרב עובדיה התיר במצבים מסוימים, לא התיר באופן גורף, והיום גם ספרדים לא נושאים יותר מאישה אחת אלא במקרה מאוד מאוד חריג.

רבנים שמתירים יש להם על מי לסמוך, בודאי שהם לא קראים.

זה רק הולך ומשתפר.

סיפורה של מצוה- מותרת בלי מחלוקת, נהגו להימנע ממנה לאורך הזמן ולא באופן גורף.

כמה מאות שנים אחר כך, אסור ומי שמתיר יש לו על מה לסמוך.

נשמע רע אם לא על גבול הרפורמה

חכמים לא היו מדמיינים לבטל מצוה מדאורייתא, תראה למשל מלאכה בחול המועד אם מישהו היה נמנה איתי וכו' מכאן למדו שמדובר בדבר לא מדאורייתא כי מי היה מדמיין לבטל מצווה...

יש כלל כמו כל מיני כללים שהגיעו במסורת ואי אפשר לחדש או ליצור ואחד מהם הוא שעשה לא מבטל עשה ולא תעשה ואחת הדוגמאות היא שופר שהוא עשה ושביתת יו''ט זה עשה ולא תעשה.

כמו כהן ואבידה בבית קברות ועוד.

מה הולך כאן עם רפורמות וקראים כשאפילו בסיס אין. העיקר שלא משעמם לרגע

כך שזה לא משום לא תעשה דוחה עשה, אלא משום סמכות סנהדרין לבטל קום עשה. ראה הגמרא עם המחלוקת עם רב אחא בעניין זה.

עיין בהלכה. לסנהדרין יש סמכות לבטל קום עשה אם יש סיבה לכך. הרב קוק בלנבוכי הדור אומר שייתכן שלעתיד לבוא סנהדרין תפסוק כרב אחא וגם שב ואל תעשה יהיה אפשר לבטל, ואז יהיה אפשר לבטל גם מצוות לא תעשה מסויימות או חלקיות, אולי כהוראת שעה ואולי בצורה קבועה. זו הסמכות שהתורה נתנה לחכמים כך שאין כאן רפורמה. בכל מקרה גם אתה מודה שרבי יוסי אכל עוף עם חלב וכיום אסור, אז כם לשיטתך ההלכה מתפתחת

לא חכמים ביטלו עשה... תקרא שוב חוץ מזה אין קשר בין השניים וגם אז זה לא ככה פשוט בטח לא לגבי דאורייתא.

התורה לא תהא מוחלפת.

מה הקשר עוף בחלב?? וואו זו בדיוק היתה מטרת השרשור תודה על עוד דוגמה.

עוף בחלב מותר, מעיקר הדין הפשוט מותר... למה הוא אסור ומה משקל האיסור והאם עוף בחלב אסור כמו שלאכול נבלה אסור, זה מה שאתה צריך לשאול את עצמך...

בהצלחה

מעיקר הדין אסור,

זה שזה הגיע מלימוד שלא תבשל גדי בחלב אמו, זה לא אומר שמעיקר הדין מותר,

נכון שמקומות מסוימים מתירים בדיעבד כמו איסור דרבנן, זה רק במקומות מסוימים, לרוב מתייחסים לזה כאיסור תורה.

נכון שיש משמעות בתוס', שאפשר להתלבט אם היא הו"א או שנשארה למסקנה, שחוץ מדעות ר' עקיבא שחיה ועוף אינן מן התורה (אבל אסורות מדרבנן) ודעת ריה"ג שחיה אסורה מהתורה ועוף מותר למעשה, שתי דעות שמפורשות במשנה - יש גם דעת ת"ק (להבנת הרמב"ם אין דעה כזאת אלא היא רק כלל שמפורש בהמשך המשניות) שעוף מהתורה.

הפוסקים כמעט ללא יוצא מן הכלל - מתייחסים לעוף בחלב כאיסור דרבנן. כמובן - למעשה איסור דרבנן אסור לנו, אבל יש כמה נפקא מינות, כמו שאין איסור בישול במה שהוא דרבנן וכמובן בספקות הולכים להקל.

אבל באופן יותר עמוק - ישראל ואוריתא חד, וסנהדרין מיייצגים את כלל ישראל, ולכן כלל ישראל מופיע בעולם את מה זה תורה. ראה אורות התורה פרק א

אתה רוצה להתווכח תתווכח, אתה רואה שלא התירו וגם רוב המוחלט של ישראל נהגו לאסור בזה,

וזה כבר מאות שנים כך, כך שזה מנהג ישראל דין הוא.

אתה רוצה תקרא תיגר על כל גדולי העולם שאולי אמרו שעקרונית מותר אבל בפועל אסרו, אני לא מעיז לחלוק עליהם

אומר הכל...

בינתיים מי שקרא תיגר זה מי ששינה וידו על התחתונה. מה קורה בפועל ומה משקל האיסור זה הענין.

ההלכה היא שאסור להבעיר אש בשבת אותו משקל יש להלכה לאסור מעל לאישה אחת?

🤦

שני חביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה.

כנראה בגלל שהמעבר למונוגמיה קשורה בתיקון חטא האדם הראשון של והוא ימשול בך,  אז דווקא כנסת ישראל יזמה מעצמה את איסור זה, דבר המראה את זה שתורת אימך חשובה כמו מוסר אביך, ולעתיד לבוא כנסת ישראל תקרא לה' אישי ולא בעלי

האם אתה שואל אם זה איסור דרבנן או דאורייתא?

מה זה משנה?

אם בפועל אסרו את זה להלכה אז זה אסור...

זה יהיה משנה במקרים מאוד חריגים (כמו עם שולי רנד ועוד...)

מה שגזרו חז"ל צריך להיות אצלנו כמו דאורייתא

תראה גבר, ברור שעקרונית מותר, הרי אחרת לא היה צורך בחרם דרבינו גרשום, נכון?

מצד שני כן מופיע בגמ' פסחים שלא לישא שתי נשים, ואם נשא 2 שיתחתן עם שלישית. גם באמת מאוד בולט בתנ"ך ואצל חז"ל וכו', שאף פעם לא הייתה פוליגמיה מוחלטת - כלומר הרבה אנשים היו נשואים לאישה אחת, וגם היו אנשים שהיו נשואים לכמה נשים שרצו אבל תמיד הייתה אישה עיקרית והשאר היו יותר נטל כזה (צריך להבין שבעת העתיקה ובכלל בתרבויות מפגרות ועולם לא מפותח, אשה שלא נשואה זה גזר דין מוות - כי כמעט העבודה המכניסה היחידה של אשה רגילה, זה יצאנות. לכן חשוב לדאוג ולייבם ולהתחתן עם אמה עבריה וכו', ועדיף שתהיה האשה העשירית של מישהו ולא שתהיה רווקה!).

תראה לדוגמה את אחשורוש שלכאורה היה נשוי לאשה אחת, ואברהם ויעקב ודוד, מאוד בולט שהייתה להם אדה אחת עיקרית.

אם תרצה, תוכל גם למצוא רמיזות לזה בספרות האגדה - כבר הרמב"ם שאל למה מדגיש רבי עקמבא שאדם יכול לגרש את אשתו אם הקדיחה תבשילו, הרי הוא יכול להתחתן עם עוד אחת! ולפי דבריי התשובה פשוטה.

ולגבי אלה שלא קיבלו את חרם דרבינו גרשום, תלמד שולחן ערוך אבן העזר סימן א, כתוב שבאותן קהילות שלא קיבלו את חרם דרבינו גרשום, טוב להחרים שלא יישא אשה על אשתו...

לגבי רבי עקיבא לא מבין אותך. זה שאדם יכול להתחתן עם עוד אישה זה אומר שהוא צריך להישאר ביחסים גרועים או לכבול אליו אישה שלא רוצה להיות איתו?

מה הקשר למונוגמיה?

הם לא בטוב ומתגרשים גם אם יש לו עוד 3 נשים חוץ ממנה...

שאם כל הבעיה שלך עם אשתך זה שהיא מקדיחה את התבשיל, תתחתן עם שפית ותשאיר את הקדחנית כדי שתעשה לך מסאז' בכפות הרגליים ותלבן איתך סוגיות עמוקות בפוליטיקה התוניסאית בתקופת האבן.

כל הגישה של המקורות שהבאתי, היא בעצם שיש אישה אחת עיקרית, ואם אתה לא רוצה אותה אתה לא מתחתן עם עוד אחת, אלא מגרש אותה. תשים לב שזו טרמינולוגיה שלא מתאימה לעולם פוליגמי!!

אם תקרא את התנ"ך וספרות חז"ל בעיניים פוליגמיות, נכונים לך קשיים רבים. אם תיקח בחשבון שגם כשהיה מותר לרובם לא היו 2 נשים וגם אם יש 2 אז רק אחת עיקרית.

יקירי

גם בעולם פוליגמי וגם מונוגמי יש מציאות של גירושין, כל השאר לא רלוונטי.

עולם פוליגמי לא אומר אאסוף לי נשים ספייר כי אפשר... 🤦

גם אם חלק מהן כבר לא רלוונטיות.

אתה גולש למוסר זה לא רלוונטי

אכן זה רלוונטי גם לתחום המוסר, כי אני בספק גדול אם הייתה איזושהי אתיקה ביחס לנשים בימים ההם. גם בתפיסה הלכתית, אם העולם הוא פוליגמי, אז אין הצדקה לגירושין על רקע "הקדיחה תבשילו" ו"מצא אחרת נאה הימנה". אלו ממש לא סיבות להתגרש (שים לב שבהלכה אין שום נתון ללא סיבה או פרוצדורה שבה הוא מתקיים; זה בדיוק הנושא של המשנה בסוף גיטין...).

ובנוסף נתתי עוד הרבה דוגמות שאינן מתחום המוסר, כמו הקטע שאחשורוש היה בהכרח נשוי לאישה עיקרית אחת, ואצל אברהם ויעקב ודוד מאוד בולטת השאלה מי האישה העיקרית. בעולם של מאסף נשים אינסופי (בלי קשר לשאלת קיומם של גירושין), חצי מהמריבות של שרה עם הגר ולאה עם רחל ובתשבע עם השאר וכו וכו, לא רלוונטי.

אבל האמת שאני לא אוהב לענות למי שכותב לי בסגנון הכותרת של ההודעה האחרונה שלך (לא בקטע של עלבון, פשוט אין לי עניין להתעסק אם בנאדם שאכפת לו מה הבנתי ומה לא...), אבל עניתי בכל זאת ואסיים בזה את ההידיינות הזו

אבל אל תתן לעובדות להפריע לך. לקרוא לי בפטרונות מתנשאת 'יקירי' ואז להתבכיין לגבי הערה שלא הבנת (כי באמת לא הבנת, מוזמן להסתכל בהודעה הפותחת ולראות מה השאלות ששאלתי)

בכל מקרה ממישהו שרואה הגיון ב'לצבור' נשים גם כשהזוגיות איתן גרועה כי מותרת פוליגמיה באמת לא ברור למה לצפות.

ואסיים בחיוך שמנקה את הכל ומבהיר שהכל טוב כי ציניות זה דבר מבורך בעיניך כנראה

אצל מלכים ועקרות.

מספר הגברים והנשים הוא שווה כך שבמילא פוליגמיה היא לא תופעה נפוצה

תודה על הדברים, אמרתי שלא אענה וכך אעשה (בפרט שאין לי מה להוסיף על מה שכתבתי).

אני כן אציע לך לתת דגש לגופן של דברים, בפרט אם אתה מחפש תשובה לתהיות שלך. זה יכול להיות הרבה יותר מפרה ומעניין

היה ברכה, יקירי

לא קראתי את כל הדיון, אמנם מסכים שבאופן כללי כמה נשים פחות מתאים היום.

אבל יכול להיות שבמקרים מסוימים זה טוב גם לאישה, שלפעמים נוטה לרצות "ספייס".

כך לדוגמה, יש תופעה עולמית במסגרתה בהרבה מקרים הגברים רוצים לקיים יחסים בתדירות גבוהה יותר מאשר בנות זוגם, ועוד לא דיברנו על תקופות של הריונות ולידות.

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://www.youtube.com/watch%3Fv%3DftkwtTZ60Yw&ved=2ahUKEwjfoKz7ibSOAxVGRaQEHeRCB_YQwqsBegQICRAF&sqi=2&usg=AOvVaw2Bmeij7WAV2JvNNPh_dT4t

לא צריך שזה "יזכיר" לך...

יש לך תגובה לגופם של דברים?

בפוליגמיה, ברור שהחסרונות גדולים מהם.

כיום עם ישראל וחכמיו קיבלו פוליגמיה כתועיבה

שכבודו התבלבל בין פוליאמוריה (אנרכיה מינית) לפוליגמיה (אפשור של נישואין בין יותר גהר מגבר אחד לאישה אחת).

פוליאמוריה זה לקוצר הבנתי, לגיטימציה לזנות והפקרות מינית מוחלטת (בלי קשר לשאלות אתיקה, גם לאכול במבה זה לא תמיד אתי). וזה אולי סבבה, אבל אם אני מבין נכון זה פחות רלוונטי אליכם.

אתה טוען שפוליגמיה - כלומר שגבר יתחתן עם יותר מאידה אחת (לדוגמה) - זה טוב לאישה כי ככה האישה פחות נדרשת לספק את הגבר. זה יותר הגיוני בחוזה של נישואין ולא בזנות.

כבר שמעתי בדואי שמשתמש בטענתך לטובתו.

לדבריו, ההפקרות המינית הקיימת במחוז התרבותי של תל אביב, נובעת מכך שברגע שאסרנו על פוליגמיה זה מתפרץ במקומות אחרים.

כמובן שגם הוא יצטרך להסביר איך זו דרך להמון העם, בהתחשב בכך שאין מספיק נשים בשביל שלכל גבר יהיו 2...

אני פשוט חושב שיש הבדל גדול בין הטענות הבאות:

1. לפעמים אישה אחת לא יכולה לספק גבר אחד (זה כמו להגיד: מנקה אחת לא יכולה לנקות בית כ"כ גדול, אז נביא 2 מנקות שיהיו המנקות הפורמליות של הבית).

2. אנשים לא יכולים לחיות במיסוד, אז עדיף מלכתחילה להוציא את התלות המוסרית של יחסי מין עם נישואין (זה יותר כמו להגיד: זה שבא לי לאכול במסעדה הזו, לא אומר שאני צריך לקנות אותה ולאכול רק את האוכל הזה. אז פשוט תן לי לאכול כשאני רעב, מה שבא לי וכמה-איפה שבא לי).

שתי הטענות יכולות להיות אחלה נושא לדיון, פשוט חשבתי שהשיח בשרשור הזה עוסק יותר בטענה הראשונה, שמניחה את הנישואין כמוסד ורק שואלת למה הוא מוגבל ל1&1. (בעיקרון חרם דרבינו גרשום לא אוסר לשכב עם יותר מאישה אחת מחוץ לנישואין)

אני טוען שאם נמסד זוגיות עם כמה נשים, זה יכול להקל בסוף גם על האשה.

יכול להיות שזה טבע הבריאה, שאישה אחת לא תמיד תצליח לספק לבדה את הגבר.

לפזול לצדדים  גם במקרה בו הוא נשוי באושר, יש לו ב"ה הרבה שיכול לחלק לפי טבעו להרבה מקומות.

לעומת אישה שבטבעה לא יכולה לפתח 2 ביציות לדוגמה.

אאל"ט הביאו כאן במהלך השרשור משהו מהרב קוק על כך שלגבר יש נשמה כללית יותר או משהו (חיפשתי את המקור, ג'מיני טוען בתקיפות שאין דבר כזה).

אני לא טוען שצריך לספק כל קפריזה של גבר/אשה, אבל יש דברים שהטבע מתאים להם ויש דברים שפחות.

נראה שטבע הגבר (או למי שירצה הביולוגיה/אבולוציה וכו') היא לפזר כאמור, וטבע האישה זה כן להתמקד עם מישהו אחד.

אם באמת יש בעיה אוניברסלית בנושא זה שדבר בסיסי כל כך עבור גבר (שבלעדיו לא היה מתחתן, הכול יודעים וכו') יכול להוות "מטרד" לאישה, אולי יש פה משהו בשיטה שצריך לחשוב עליו.

אין לראות באמור הצעה למעשה, רק סיעור מוחות

זה שיש יצר, זה לא אומר שכך הטבע, זה אומר שיש יצר וצריך לנצח אותו...

אם לאדם יש יצר להרע לאחר, זה לא אומר שזה בטבע, זה אומר שיש טבע שצריך להתגבר עליו.

ואישה יכולה לפתח 2 ביציות, תאומים לא זהים זה בדיוק 2 ביציות

אהבה רומנטית היא גבורה שבחסד - הצמצום שבאהבה רק לבן זוג אחד.

בקיצור עדיף בזוגיות אהבה רק לבן זוג אחד, ויש בדיעבדים ששם זה לא, אבל זה בגלל חטא האדם הראשון וכיום כבר תיקנו זאת ופוליגמיה היא תועיבה

ההיפך, שפוליגמיה עושה רע לאשה והיא נאבקת על זמן עם בעלה אל מול הצרה שלה

מה שקורה היום, הוא שהאישה לפעמים כועסת על בעלה שעדיין מעז להיות קיים ולבקש לממש את אהבתם, כשיש תינוק בן חצי שנה שמבחינת האשה הוא במיקוד עכשיו.

אז מה עדיף?

אני לא חושב שזה מתאים "למעשה" היום, רק מבקש שנחשוב על זה.

שאיכשהו כיום, הצרכים של האישה הם תמיד לגיטימיים, והצרכים של הגבר הם תמיד לא מוסריים וחצופים ולא הגיוניים.

כלומר, ברור לאישה שמה שהיא מצפה מבעלה (לדוגמה בהקשר הזה, האישה מצפה שבעלה יהיה כל היום עליה ויחזר אחריה והתרוצץ סביבה, וכמובן אך ורק סביבה), זה הכי הגיוני בעולם, אבל כשבעלה מצפה למשהו (כי איכשהו הראש הגברי מצדיק את להתרוצץ סביב משהו רק כשזה נותן סיפוק מיני 🤷‍♂️), אז תמיד תהיה אמירה "תשמור על עצמך", "תתאפק", "תסתדר עם הבעיות שלך" או בצורה יותר יפה וישירה שיצא לי לשמוע: "אתה לא מתחשב באחרים, אתה חושב שמגיע לך משהו".

כאן יכול להיות שיש פתרון קיצוני של או הכל או כלום, אבל רוב הזוגות חיים על זה שהאישה לומדת שגבר לא יספק את כל רצונותיה והגבר לומד שהאישה לא תספק את כל רצונותיו - ואת שאלה הלגיטימיות הם משאירים לפמיניסטיות עם מגפונים.

לפחות אני חושב, שבפועל נשים מפסידות הרבה מאוד מהטררם שהן עושות, אבל זה כבר עוד נושא...

נדמה לי שלא כתבו את זה בשום מקום במפורש בשירשור: הסלידה מפוליגמיה נובעת לדעתי בעיקר מהתחושה העמוקה והבסיסית שהנאנמנות והברית בין שני בני הזוג צריכים להיות הדדיים
 

את התחושה הזאת אפשר למצוא בכל מקום בתרבות שלנו - אפילו בסרטונים בפייסבוק בהן נשים מתלהבות מגברים שלא בוגדים. ואני חושב שאפשר למצוא אותה גם בקריאה כנה של המקורות היהודיים הלא הלכתיים - כלומר התנך, האגדה, הקבלה, הפרשנות, השקלא והטריא בגמרא וכו'. (ונדמה לי שראיתי בחצי עין - אבל אני לא בטוח - שבאמת בנצרות המונוגמיה התבססה גם על פרשת בראשית, ובעימות להלכה). גם אם אפשר להציע קריאה אחרת של המקורות, ואולי אפילו למצוא בהם גם קולות אחרים. ובמקרה הזה, באמת ההלכה עם הזמן הופיעה את התחושה הזאת ומיצקה אותה בדין (חרם דרבנו גרשום, המנהג להשבע שלא לישא אישה נוספת וכו)
 

וכמו שכתבתי בתגובה הראשונה - זה אחד מהמקרים בהם באמת מצוות התורה לא שיקפו את האידיאל השלם, שאולי לא היה יכול להופיע באותה תקופה. (וכמו הרבה דברים, גם כאן הרמבם הוא זה שלימד אותנו במפורש שדברים כאלו יכולים להיות)

חוץ מזה, אני חושב שבאמת המופעים של פוליגמיה שאנחנו מכירים במציאות ובהיסטוריה  קשורים לפטריארכיה - כלומר לחוסר שוויון ביחסי הכוח בין גברים לנשים בעולם (כלומר לקללת 'והוא ימשול בך', שהעולם משתחרר ממנה)

(בלי להסכים או לא להסכים לפרשנות של המהר"ל או של המושג אהבה)

השתמשתי בתגובה במושג ברית, כי הרב סולובייצ'יק מסביר יפה שטוטליות זה חלק מההבדל בין המושג 'חוזה' למושג 'ברית'

אני מעגיף להשתמש ב"אהבה טןטלית נצחית"

הורה יכול לאהוב את כל ילדיו טוטלית כי הם חלק ממנו ולכן אין כאן 2 , ברא כרעא דאבוהי.   ילד אוהב גם את אביו וגם ואמו טוטלית כי הם עצמם זוג, ואין כאן 2.    

אהבה לחברים היא לא טוטלית ולכן מתפשטת על בריות רבות.

אהבה לבן זוג היא טוטלית ולכן לבן זוג 1.

אהבה ה לישראל היא טןטלית ולכן הוא אוהב באהבה זאת רק אותנו.

אהבת ה' כאב לברואיו היא טןטלית אבל ברא כרעא דאבוהי.

אהבת ה' לברואיו כמלך היא טוטלית מצד אחדות ההויה,  ולכן אין 2. לכל ברוא וברוא כמלך, היא לא טוטלית.

אהבה לתורה היא טןטלית ולכן צריך לאהוב אותה כי ה' נתן, ולא מצד עצמה, כמו שאומר המהרל, אחרת תהיה אהבה ל2, ואין אהבה ל2

בתגובה הראשונה כתבת משהו אחר, ובלי המשפט עם המהרל באמצע אני חושב שהוא יבטא תחושה של הרבה בנות: "אהבה *רומנטית* היא טוטלית, וכל מה שטוטלי מוקדש רק למישהו אחד... בלתי אפשרי להקדיש את כל האהבה בצורה טוטלית *לאשה*, אם יש עוד *אשה* ברקע")

אב ובן זה שהבן בהיררכיה נמשך מאביו. עובדה שאין כזה מושג ששני בנים לאותו אב נקראים "צרים" אחד לשני, ואילו שתי נשים לאותו גבר מכונות "צרות". וראיה - ואשה אל אחותה לא תיקח לצרור - לעשותן צרות.

לכן 2 אחים הם כשני רגליים של אותו אדם ולכן אין הבדל באהבה טוטלית.  

אשה לא כרעא דבעלה, אלא אשתו כגופו, אין היררכיה והמשכות מהגבוה לנמוך. לכן 2 נשים לגבר הן צרות. ואין אהבה טוטלית לשתים.

אהבה רומנטית היא טוטלית לאדם אחד. אהבה הורית היא טוטלית לריבוי אנשים שהם צאצאים. מתוך אהבה הורית יש אהבת אחים דודים בני דודים וכו'.

אהבת ההורים היא טוטלית ל2 אנשים שהם זוג (או היו).

שמוסכם שיש דברים בהכשר בית יוסף שאסור לאכול...??

זו נקודת הנחה לא נכונה. זה בד"צ אחרי הכל.

תדייק בניסוח אולי.

”יש בד"צים פרטיים שמפעילים מערך משגיחים עצמאי ודורשים הקפדה על חומרות מיוחדות, כמו בד"ץ העדה החרדית ובד"ץ הרב לנדא. בד"צים אחרים לעומתם הם אשליה אחת גדולה. הם מסתמכים על המשגיחים שלנו ולא דורשים שום דבר מעבר למה שדורשת הרבנות. כל ה'תרומה' שלהם היא בגביית כסף על התעודה. בד"ץ בית יוסף הוא דוגמה מובהקת לפרצה הזו. זו מערכת שגובה כסף ותו לא”

קטיף".

(חוץ מזה שהתעלמת לגמרי מהסבל האיום של תעשיית הבשר בימינו, כשהחיות עוד בחיים)

שלבהמה אין תודעה. הוא רטמז לדקארט שטוען שלבהמה אין תודעה.

רבינו הקדוש נענש כי היה אטום לסבלו של העגל. לא דיברתי על צער בעלי חיים אלא על הריגתם ללא כאב.

זה לא פילפולים אלא אמת וודאית במאה אחוז. להפך, הטענה שה' יגרום לנפש בהמה לכלות אחרי מותה (אם יוצאים מנקןדת הנחה שטוב לה הקיום מאשר חוסר הקיום) היא האכזרית.

הרב קוק התכוון שעצם ההרג של החיות גורם לנו מידת אכזריות, ולכן לעתיד לבוא נהיה צמחוניים, בדיוק כמו שלא נכרות עצי פרי בעתיד. אני דיברתי מצד המוסר בטהרתו שאין בעיה להרוג חיות. עובדה שהרב קוק עצמו אכל בשר.

לגבי הסבל בתעשיית הבשר. אז:

א. הפתרון הוא שכל הצמחונים יתאגדו ויכריזו שהם אוכלים רק "בשר חופש" כמו ביצי חופש. כלומר בשר ללא סבל אצל הבהמה. אמנם הבשר יהיה יקר יותר אבל אם כל הצמחונים יתאגדו אז לחברות יהיה אינטרס למכור בשר כזה. ואפילו צמחוני יעדיף לאכול בשר פעם בשבוע גם ביוקר.

ב. הסבל שנגרם לאנשים מאי אכילת בשר גדול יותר מהסבל של החיות. לחיות יש נפש פשוטה, בעוד שלבני אדם הנפש מורכבת וסובלת הרבה יותר.

וחוץ מזה. יש גם סבל לחיילים בצבא, אז לא נגייס?

יש סבל לאנשים שמעקלים להם את הבית, ולמפוטרים מהעבודה וכו' , אז לא ננהל כלכלה? למה לא רגישים לסבל בני אדם אבל כשזה מגיע לסבל חיות פתאום רגישים? מה עוד שחיות פחות סובלות כי הנפש שלהן פשוטה יותר

א)הפיסקה הראשונה - התבססתי על פירוש הרב לונדין לחזון הצמחונות, מתוך זכרון בעל פה. אני גם זוכר ששמעתי שהרב שרקי אמר שלפי דקארט לבהמה אין תודעה. אבל אולי התבלבלתי עם קאנט.

ב)רבינו הקדוש היה אטום לדמעותיו של העגל. הוא לא נענש על שחיטתו אלא על אטימותו לכך שהעגל בכה. ראה מפורשות בגמרא. השוחט עצמו לא נענש. אגב לפי דבריך כל מי שאוכל בשר צריך להענש כמו רבי.

ג)זה אמת וודאית.

כי מחויב המציאות שמה' מושלם תהיה מציאות מושלמת עם סבל מקסימום זמני אבל לא נצחי.

לכן אחד מהשניים: 1. או שלבהמה לא פחות טוב חוסר קיום מאשר קיום, דבר שאפשרי אבל תמוה.

2. או שנפש הבהמה קיימת לנצח.

בכל מקרה לפי 2 האפשרויות הרג בהמה לא עושה כלום מבחינת הטבה או הרעה לה.

(אגב אם אכן היה כילוי נפש ברצח הבהמה, גם בימינו היינן מתחייבים כרת על רצח בהמה כי בסוף כילינו פה תודעה. וברור שרצח בהמה היה אסור גם היום).

ד)התכוונתי שהרב קוק מעולם לא טען שהבעייתיות המוסרית של הרג הבהמה היא בכילוי נפשה. הוא לא התייחס לעניין. במילא הבעיה היא אחרת

הצמחונות

(בקצרה ממש - א. הרב קוק שלל במפורש שהוא מתכוון רק לפילוסופיה ספציפית. ב. הרב קוק הוכיח מרבי הגדי והעכברים על הרגש הטבעי שצריך להיות נגד לקיחת חיים. ג. ראה כאן. ד. הרב קוק ממש כן כתב שהבעיה היא לקיחת החיים בפני עצמה לכל אורך המאמר, כבר מהפרק הראשון)

הוא לא התכוון ב"פילוסופיות האכזריות" לגישה שאני הבאתי.

הוא כותב "לחנק בקרבו לגמרי את רגש היושר בנוגע לבעלי חיים. אמנם לא הספיקו ולא יספיקו עם כל התחכמותם, לשנות את טבע הצדק הטבעי, אשר נטע יוצר האדם בקרבו". לא דיברתי על יושר בקשר לצער בעלי חיים. או את האינסטינקט הטבעי שלנו לסלידה מהרג חיות. שהוא אכן קיים ולכן בעתיד נהיה צמחוניים.

דיברתי על המוסר בטהרתו שאין בעיה מצד המושכלות להרוג חיה, לא מצד המפורסמות.

ב. ברור שצריך להיות רגש טבעי במפורסמות נגד לקיחת חיים. דיברתי שמצד המושכלות אין בעיה מוסרית. ובשם רגש בלבד אין סיבה לגרום סבל לבני אדם באי אכילת בשר.

ג. עדיין לא קראתי. אתייחס בהמשך

ד. כנ"ל.הבעיה במפורסמות. לא במושכלות. בשל המפורסמות לבד אז בעתיד נהיה צמחוניים. אין סיבה להיות צמחוניים גם כיום בשם המפורסמות. כשם שיש רגש צדק טבעי נגד כריתת עצי סרק. ובכל זאת כיום אנו כורתים עצי סרק ובעתיד לבוא כנראה שלא.

הרב קוק מעולם לא דיבר על כילוי תודעת הבהמה במאמרו. לא נתן לזה אפילו רמז.

וגם אם כן, אז זה מקסימום קיצור חופשה כמו שכתבתי. "לקיחת חיים" היא בדיוק כמו לקיחת חיי אדם ברצח, למרות שנשמתו קיימת בעולם הבא

של האם תודעת הבהמה כלה אחרי מותה או לא.

הוא התייחס במאמר למפורסמות, לא למושכלות. שרע רגשית להרוג יצור חי

גם רצח אדם מתואר בתור "נטילת חייו" למרות שנשמתו ממשיכה להיות קיימת.

בדיוק כמו שבמפורסמות זה רע ללכת בלי בגדים. לא במושכלות (מניח שאתה מכיר את החיחוק של הרמבם בין המושכלות למפורסמות)

מכבד את בקשתך לא להמשיך בדיון אבל מגיב על תגובתך.

עברתי כעת על כל מאמר חזון הצמחונות.

לא היה שם רמז להתייחסות לשאלת כליון נפש הבהמה אחרי מותה. אבל אולי פספסתי.

להפך, מהרב קוק משמע שכל בעיית הרג חיות היא מצד המפורסמות, לא מצד המושכלות "מפני שאי אפשר כלל לצייר שאדון כל המעשים...ישים חוק נצחי...שאי אפשר יהיה למין האנושי להתקיים כי אם *בעכרו את רגש מוסרו על ידי שפיכת דם*".

"כי חסרון מוסרי כללי הוא במין האנושי, במה שלא יקיים את *הרגש הטוב והנעלה* , לבלתי קחת חיי כל חי".

"קחת חיי כל חי" זה כמו לומר "ראובן נטל את חייו של שמעון" למרות שברור שנשמת שמעון קיימת אחרי מותו.

כמובן לא משתמע מה הרב קוק סובר בעניין שאלת קיום הנפש לבהמה אחרי מותה, אבל אין שום רמז לכילויה במאמר

כשהרב אריה לוין קטף עלה מהעץ, בטענה שהוא הורג את החיוניות האלוקית בבריאה, האם זה אומר שהרב קוק טען שמי שכורת עץ משמיד תודעה של צמח?

לא.

כנ"ל לא מחייב ש"נטילת חיים של בהמה" הכוונה השמדת תודעתה (לא מאחר שאין לה תודעה כמו צמח, אלא מאחר שכנראה תודעתה מתקיימת אחרי מותה)

לפי רס"ג שהבאת משמע שיש חיי נצח לבהמה, צער המיתה יכול להיות צער הכאב עצמו בשחיטה, או לחלופין הצער שלה בעת שהיא גוססת שהאינסטינקט שלה הוא לחיות, או לחלופין הצער שלה במעבר מעולם הזה לעולם הבא שנשמע מרס"ג שזה צער מועט ביותר (וגם מה כל כך נורא בלעבור לעולם הבא), וגם בזה הוא מסתפק אם קיים צער. כנ"ל הגאונים.

בכל מקרה על צער מועט שכזה אין מה להיות צמחוני בימינו מלבד אנשי מעלה כרב הנזיר.

לגבי הרמב"ם. הרמבם גם כותב שיש אנשים שנפשם כלה אחרי מותם כעונש. וכבר הכריעו כל המקובלים נגד הרמבם בעניין בני אדם שתמיד נשמת אדם היא נצחית. וכן משמע מדורשי רשומות בפרק חלק.

אז מהרמבם לבהמות אין ראיה

הרמבם לא כותב בשום מקום לזכרוני שהקיום לנפש הבהמה טוב לה יותר מאשר אי הקיום שלה.

רק על כליון נפש האדם הוא כותב שזה "העונש והנקמה הגדולים ביותר" לא על כיליון נפש הבהמה

ואז יוצא שאדם שהורג בהמה לפני זמנה, באמת גרם לה סבל כי עדיין טוב לה בקיום.

בכל זאת אמנם זה קצת רע, אבל זה כמו אדם שקיצר חופשה של אדם אחר בכמה ימים. סך הכל נזק זמני. לא כל כך נורא. (ואז המסקנה שזה בסדר להרוג בהמה זמן קצר לפני מותה מזקנה)

הרב לונדין כותב ש"ייתכן שהכוונה בדברי הרב קוק לתםיסות קאנט ודקארט, שטענו שלבעלי חיים אין תודעה"

גם בלי כל הפלפול הזה, הטיעון 'מוות לא גורם סבל לכן זה בסדר לשחוט בעלי חיים' נשמע לי תמיד הגיוני. פשוט היום יש המון סבל בתעשייה עצמה)

באופן מעשי יותר מאשר 99 אחוזים מהבשר הנצרך איננו מחיות שקיימות בדרך הטבע, אלא בדרך של גידול חיות משק - מואכלות שלא כדרך טבע, מואבסות ונהרות, ומופרות ומולידות, ומושקות ומתות - הכל במעשה מלאכותי בעיוות דרכי הבריאה והמערכת האמיתית שכגן עדן. רובן ככולן אינן טבע ואינן חלק בן קיימא במעשה הבריאה, אלא הן בדיוק ייצוג של הכוח שניתן בידי אדם "לעובדה ולשומרה" והוא מהרס, מחריב, מפרק ומשבר הכול, עד לאדמה עקרה, עד צחיחות, עד קרקעות שנשטפות במי צואה ומים אפורים ומים מתים, ומוות, מוות, מוות בכול. הטבע מובר, איזונו שבין בעלי חיים וצומח וסביבה וקרקעות ומינרלים ומים נקיים ומחזור משקעים מופר, הכול ארסי ומפעפע ורדיואקטיבי ומוזרק בחלקיקי מולקולות מיקרוסקופיים, החודרים בקני נשימה, בעורם הנושם של דו-חיים (ומכאן מוטציות מזעזעות כגון צפרדעים המפתחות חמש ושש גפיים, מעוותות צלם ומפלצתיות), בדם, בעורקים, בוורידים. מי שאוכל כל דבר ואינו מודע מה הוא עושה וחושב שעתה אכל ושבע ואומר "האח האח", הוא כאוכל פגרים, כצבוע אומלל התוחב אפו לנבלה, או בעצם גרוע בהרבה גם מזה, כי אפילו חיות אלו הן טבע ואיזון ומחזור. אילולי הייתי דתי ויודע שהכל בתורה ובנביאים ובכתובים, אולי זה היה באמת נושא שבו לא הייתי חושב על מקורותינו אלא יונק ממעיין זר, אותו צילום מצב מעיניו של בן שבטי הילידים באמריקה, הנאבאחו, ההופי, הלאקוטה, שזכה לכינוי המפורסם "קוייאאניסקאטסי" וכדומה וכל השאר. אלו שהיו שם אלפי שנים "לפני", כלומר בטרם האירופאים, בטרם ה"תירבות", בטרם "המדע", או ליתר דיוק התיעוש והמיסחור, ומבכים את האור הזר, הרעש, הסיחרור.

אני לא יודע. רק שואל

בקנה המידה המתקיים בעולם נכון לימינו, הוא נזק סביבתי גדול לאין שיעור מאשר אילו עברה אוכלוסיית האדם לצריכת מזון צמחי ואולי רק בשר בן קיימא במקרים מצומצמים ביותר.

בשר בר קיימא לא תהיה על ידי צמחונות, אלא על ידי שכל הצמחונים יצרכו רק "בשר חופש" בר קיימא, ויאכלו בשר פחות מהרגיל.

אבל כרגע חברות הבשר יודעות שרק קרניבורים שלא מעניין אותם בשר בר קיימא צורכות את הבשר, ואין לחברות שום אינטרס לעבור לתעשיה סביבתית. כך שתופעת הצמחונות רק מגדילה את המפגע הסביבתי של תעשיית הבשר.

אין ולא יכול להיות בשר בר קיימא בכמות שקשורה בכלל לדרישה האנושית לבשר.
שוב דיברת דברי הבל.
אין לי עניין לנהל דיון עם מי שמעקם את המציאות והמוח.

זה יפחית רק בעשר אחוז את צריכת הבשר.

אבל אם כל הצמחונים יתאגדו ויידרשו מהחברות בשר בר קיימא וייקנו זאת גם במחיר יקר יותר, לחברות יהיה אינטרס ליצר זאת. ואז עוד הרבה קרניבורים יצטרפו לדרישה הזאת לפי האופנה שתגדל.

כיום תופעת הצמחונות רק משמרת את תעשיית הבשר באותם דפוסים ישנים. כי הצמחונים במילא לא צרכנים שלה.

לגבי כמות האנושות - הפתרון הוא כמובן בבשר מהונדס. אבל זה לא קשור למצב בימינו אלא רק כשהפתרון יצא לפועל. עם או בלי הצמחונים

אין דבר כזה בנמצא בשר לצריכה חופשית שהוא בר קיימא, אתה מדבר על הר זהב דמיוני ומעוות מציאות בהפצת שקרים הזויים.
האמת היא שאו שהאנושות תהיה צמחונית, או שיהיה משק חי מעשה אדם, וכל השאלה היא מה האינטרס הקיומי מבחינת תוצרים וזיהום ועתיד אנושי נעים ולא דיסטופי. האם משק חי מעשה אדם הוא זיהום קטסטרופי או תוצר הניתן לניהול בר קיימא. הבהרתי שלמיטב הבנתי לא, מטעמי הכלכלה החופשית ואף מרקנטיליזם אלמנטרי. אפילו אילו היה בנמצא פי 100 "בשר בר קיימא" לצריכה חופשית ממה שיש עכשיו, זה לא היה מדגדג את דרישת הבשר האנושית.
משאיר לקורא לשפוט.

הגאולה לא צריכה להיות רגרסיה של צורת החיים האנושית, וגם לא צריכה להיות פגיעה בעולם.

היא פשוט "וכבשוה": שימוש בשכל האנושי כדי להשתמש באופן הטוב ביותר בעולם.

בשר מהונדס נשמע כמו פיתרון נאה. אמנם הוא עוד בחיתוליו, אבל נשמע מבטיח. וגם אם לא לנו ברמה ההלכתית (אין לדעת מה ההלכה תוכל לומר בנדון), הרי שלמעט עם ישראל כל היתר יוכלו לעבור לבשר מתורבת.

שאולי אפילו תפרוץ את המגבלה בשימוש ב4 הנוקלאוטודים המוכרים בדנ"א ותוכל ליצור רצפים כימיים אחרים בדנ"א יחד עם שינוי מהותי באורגניזמים ואולי אף גילוי חלקיקי יסודחדשים בפיסיקה שתוכל ליצור כמיה חדשה,

אולי אפילו נוכל לייצר עצים (או אורגניזם פותוסינטזי אוטוטרופי אחר) שמצמיחים עליהם בשר. לא מספיק מבין בזה, אבל זה כנראה יהיה הרבה יותר יעיל אנרגטית מייצור בשר על ידי ריבוי תאים. מאחר שלא צריך לתחזק עלות של אספקת סוכרים נוטריינטים ואחזקה שוטפת של התהליך שמצריך ריבוי תאים מתועש.

ואולי "עתידה ארץ ישראל שתמציח לחמניות וכלי מילת" יהיה כפשוטו בעזרת המדע

50 שנה תהיה צמחונית. הגיוני יותר שיצליחו לייצר בשר מהונדס בכמויות אדירות עוד לפני שהאנושות תהיה צמחונית.

מה שדיברתי זה מה לעשות בדורינו כדי לתקן כמה שיותר את תעשיית הבשר.

מה שצריך לעשות זה התאגדות של הצמחונים שיידרשו "בשר חופש" כמו ביצי חופש. לא עוד תוספת צמחונים, שבמילא תגרום לרוב האנשים להשאר קרניבורים.

ברור שאם לו היה מצויר שנפש הבהמה כלה אחרי מותה, מתוך הנחה שעדיף לה להיות קיימת מאשר לא. (אחד מהם כמובן לא ייתכן).

אז ברור שעצם ההריגה היא סבל לחיה, כי משמידים את קיומה. 

וכדברי הרמבם אין עונש גדול יותר מכילוי הנפש

אינני מכיר את הסגנונות של הרבנים שכתבת, אבל אני ממליץ בחום על שיעורי הרב פרנקו.

זכיתי ללמוד מהם את הנ"ך כשלש פעמים, ואני ממשיך שוב ושוב (בקצב של שני פרקים ליום, כך שכל שנה מסיימים את כל הנ"ך).

אני שומע את השיעורים הקצרים - 7-10 דקות לפרק - ומאוד נהנה.

יש לו גם שיעורים ארוכים - כשעה לפרק - אבל לא על כל התנ"ך.

חפשו בגוגל "הרב מוטי פרנקו", או באתר של ישיבת הגולן.

יש גם בספוטיפיי וכדו'.

או אם תרצו - תיקיית דרייב עם כל הסדרה:

התנ"ך היומי - הרב מוטי פרנקו, ישיבת הגולן – Google Drive

(יש רק חיסרון אחד בתיקיה הזאת - שהקבצים הם MP4 במקום MP3. אם מישהו ירים את הכפפה להמיר את הכל ולהעלות לדרייב - תבוא עליו ברכה)

גם בקללות בכי תבוא כתוב "יככה ה' בשחין מצרים" ולא בצרעת.. 

שהמכות מתחלקות לשלוש קבוצות - מכות שממחישות למצרים את הגרות, מכות שממחישות את העבדות ומכות שממחישות את העינוי (כל הדברים שהיוו את השעבוד של ישראל).

שחין נכללת במכות העינוי - אלה היו פצעים מגרדים וכואבים מאוד, לפי התיאור...