לחמנייה רכה מוארכת זה לא באגט !
צריך חוק כמו בצרפת שיש סטנדרטים לבגט אמיתי. בדיוק כמו שיש על גבינות מסוימות ..כמו פרמזן.
לחמנייה רכה מוארכת זה לא באגט !
צריך חוק כמו בצרפת שיש סטנדרטים לבגט אמיתי. בדיוק כמו שיש על גבינות מסוימות ..כמו פרמזן.
אני מדבר על שקיפות לא על חוק שיכול להגביל ייבוא.. מדובר כאן רק על סוג לחם שנאפה במאפיות..
שיהיה חוק שאסור לקרוא למה שלא עומד בכללים מסוימים "בגט" .
אפשר לומר שאם אני קונה במקום אני יכול לראות ישר שזה לא באגט אמיתי, אבל אם אני מזמין דרך וולט למשל, זה בעיה.
רק בישראל מותר לקרוא למוצר קטשופ אם יש לו לפחות 10% מוצקי עגבניות. התקנה הזאת לא קיימת באף מדינה מפותחת אחרת בעולם ובפועל מכריחה כל חברה חוץ מאוסם לקרוא למוצר שלה "מטבל עגבניות" ולבלבל צרכנים.
הגבלות ממשלתיות כאלו הן מתכון לשחיתות ומונופולים
לא בפרטים כמו שהרחבת אבל מכיר.. זה גם בארה"ב ככה.. ולדעתי זה יותר באחוזים..
זה חיובי .. קטשופ צריך להיות עשוי מאחוז עגבניות נורמלי..
שקוראת לסבון אל-סבון.
חוץ מזה שיש סיבה למה אוסם רשאית לקרוא למוצר שלה קטשופ. הוא מיוצר במדינת ישראל, וזה טוב לכלכלה. אין קשר לקולנריה.
זה שכל חברה ישראלית מגדירה עם לוביסטים את הסטנדרטים למוצרים שהיא מייצרת גורם מרכזי ליוקר המחייה, לחסמי יבוא, ולמונופולים וזה ממש לא רק אוסם זה שיטה ישראלית נאלחת שבגללה הצטברו אוסף חוקים עצום ש"שומר על הייצור הישראלי" ובעצם מונע תחרות וגורם שכל מוצר בישראל יקר בעשרות עד מאות ולפעמים אלפי אחוזים מאשר באירופה וארה"ב.
רפורמת מה שטוב לאירופה אמורה למוטט את השטות הזו, לאחר מכן חוק המשך מה שטוב לארה"ב
אלא החברות הגדולות היינץ היתה להם בעיה להכנס לארץ עם הקטשופ שלהם כי אוסם הגדירה מהו קטשופ ובמשך תקופה לקטשופ היינץ היה אסור לקרוא למוצר שלהם קטשופ והם כמובן לא היו מוכנים לשנות את המתכון שלהם בגלל חברה עלובה שהגדירה במדינה קטנטונת את המילה קטשופ בעברית אז הם נאלצו לקרוא לזה מטבל עגבניות וזו שטות.
למרבה המזל השטות הזו תוקנה ועכשיו לקטשופ היינץ מותר להשתמש גם במילה קטשופ בעברית למרות האבסורד שהם מייצרים קטשופ מאות שנים אבל ככה בדיוק עושים חסמי יבוא וככה המדינה יקרה יותר ויותר.
מהו אל-סבון? | מגזין | מכון דוידסון
כיף ונקה 7 הם של סנו, אבל אם אני לא טועה - שאר המותגים ששמתי כאן לא שייכים להם.






מה שבאמת תורם לכלכלה זה שכל מדינה תייצר ותייצא את מה שהיא הכי טובה בו, ותייבא את כל השאר.
זה לא אננס שצריך אקלים טרופי. וזה לא מחשב שצריך מקצועיות שאין לכל חברה פשוטה שרוצה לייצר בעצמה.
עגבניות כידוע הן רכיב יחסית קטן בתוך הקטשופ...
ולגבי עגבניה - מלבד האדמה אין שם שום דבר ישראלי.
הזרעים מגיעים מהולנד או יפן (הזרעים הישראליים לא מסחריים),
העובדים הם תאילנדים,
הדשן מיובא מאירופה,
היריעות לחיפוי הקרקע מיוצרות בסין,
הטרקטורים הם אמריקאים (או לא יודע מאיפה אבל בטח לא ישראלי),
הדלק מאזרבייג'ן...
ויש סיבה לכך שאין ישראלים שמוכנים לעבוד בזה (או אין מספיק בשביל שהענף הזה לא יקרוס) - ישראלים לא טובים בזה. הם גם לא מוכנים לעבוד כ"כ קשה בשביל שכר כ"כ נמוך.
אם החוק לא היה מתיר להביא עובדים זרים, בעלי האדמות היו צריכים לשלם לעובדים ישראלים שכר עצום, ומחיר העגבניה היה בסוף כ"כ גבוה עד שאפילו בן גוריון בכבודו ובעצמו היה קונה יבוא טורקי.
בקיצור,
גם כשאתה קונה עגבניה ישראלית (קל וחומר קטשופ) - אתה מקבל מוצר שארזו אותו יפה יפה בישראל, אבל 90% ממנו מורכב מייבוא.
גם אם רוב המרכיבים או הכלים מיובאים, עדיין יש ערך רב בייצור המקומי, הן מבחינת הכלכלה, העצמאות התזונתית, פיתוח הידע המקומי, והעסקת עובדים.
1. "הזרעים מגיעים מהולנד או יפן"
לא מדויק.
יש חברות ישראליות חזקות מאוד בתחום הזרעים, בראשן "הזרע" (Zeraim Gedera) שבבעלות חברת Syngenta השווייצרית, אך פעילות המחקר והפיתוח בארץ.
ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בטיפוח זרעי ירקות, כולל עגבניות מזנים שונים (גם לעיבוד תעשייתי – כמו קטשופ).
גם אם חלק מהזרעים מגיעים מחו"ל – זה נכון גם לגבי רוב מדינות העולם, זה לא טיעון נגד ייצור מקומי.
2. "העובדים הם תאילנדים"
נכון חלקית.
בעבודות החקלאות עצמן אכן יש שימוש רב בעובדים תאילנדים.
אבל: זה לא שונה מייצור מזון במרבית מדינות המערב (גם בארה"ב ואירופה עובדים זרים עוסקים בחקלאות), וזה לא טיעון רלוונטי נגד ייצור קטשופ בישראל.
כמו כן, עובדים ישראלים עוסקים בכל שלבי הערך שמסביב: ניהול, לוגיסטיקה, שיווק, מחקר, מכונות, תחבורה ועוד.
3. "הדשן מיובא מאירופה"
לא מדויק.
יש בישראל תעשייה מקומית של דשנים, במיוחד באמצעות כיל (כימיקלים לישראל) שמייצאת דשנים לכל העולם, ומקורה בעיקר במפעלי ים המלח.
כן, לעיתים יש תוספות מיובאות, אבל לא הכול מיובא.
4. "היריעות לחיפוי הקרקע מיוצרות בסין"
נכון חלקית, אבל:
יש גם ייצור מקומי של יריעות לחקלאות, למשל חברות כמו פלרם ו־אורבונד, שמייצרות חיפויים מתקדמים לגידולים.
בנוסף, זהו רכיב משני שאינו משפיע מהותית על השאלה אם כדאי לייצר קטשופ בארץ.
✅ דברים שהצד השני מתעלם מהם:
1. עיבוד התעשייתי עצמו (ייצור הקטשופ): זה נעשה בישראל, במפעלים ישראליים, על ידי עובדים ישראליים, עם מכונות, ידע, והנדסה מקומית.
2. פיתוח זנים והתאמה לחקלאות מדברית: ישראל מצטיינת בזה. קטשופ מחייב זני עגבנייה עתירי מוצקים – וזנים כאלה מפותחים בארץ.
3. רווח כלכלי ומעגל תעסוקה: גם אם חלק מהרכיבים מיובאים, עדיין רווח משמעותי נשאר בישראל – דרך חקלאים, משווקים, תחבורה, סופרמרקטים, מפעלים ועוד.
4. עצמאות תזונתית: מדינה שמייצרת את מזונה – גם אם חלק מהרכיבים שלה תלויים בייבוא – היא חזקה יותר.
5. שיקולי איכות וסביבה: עגבנייה שגדלה בארץ ונכתשת למוצר כמו קטשופ בארץ – דורשת פחות שינוע, פחות קירור, פחות זמן מדף.
⚖️ סיכום:
הטיעון ש"עגבנייה זה לא ישראלי אז אין טעם לייצר קטשופ" הוא שטחי, לא מדויק עובדתית, ומתעלם מהתמונה הכלכלית והחקלאית הכוללת.
גם במדינות עשירות מאוד בייצור – יש תלות בייבוא רכיבים כמו דלק, מכונות, או חומרים. השאלה היא לא האם כל רכיב ישראלי, אלא האם יש יתרון לייצור מקומי – והתשובה היא בוודאי שכן.
התשובה מבוססת גם על עובדות, אבל בעיקר על ערכים. ערכים שבהם אני חלוק על הצ'אט.
רק כדי להראות שלא מדובר בעובדות מוחלטות אלא בערכים, אמרתי לצ'אט "הנה טענות שנכתבו בפורום, תגיב להן לפי תפיסת עולם קפיטליסטית".
אז הנה מה שהצ'אט עכשיו ענה לטענות שהוא עצמו הביא קודם:
נכון, יש פעילות בישראל. אבל – גם אתה הודית שהבעלות היא שווייצרית (Syngenta). כלומר, הרווחים, קבלת ההחלטות והכוח העסקי – אינם בידיים ישראליות. העובדה שהמשרד יושב בישראל לא משנה את הכלל הפשוט: ההון זורם לפי הבעלות, לא לפי הגיאוגרפיה.
יתרה מכך, עצם העובדה שאנחנו תלויים בשוק זרעים תחרותי מראה את היופי של שוק חופשי: חקלאי יכול לקנות את הזרע הכי טוב בעולם בלי שפקיד במשרד ממשלתי יגיד לו ממי לקנות. תחרות חופשית יוצרת איכות – לא "תוצרת מקומית".
שוב, עיקר העבודה הפיזית שמייצרת את המוצר – לא מבוצעת על ידי ישראלים. למה? כי זה לא משתלם להם.
שוק העבודה החופשי עושה את מה שהוא אמור לעשות: מקצה אנשים לתחומים שבהם הם פרודוקטיביים. אם ישראלים מעדיפים לעבוד בהייטק, ניהול, שיווק – זה כי שם התרומה שלהם גבוהה יותר, ולכן הם מתוגמלים יותר.
אם תאסור על העסקת עובדים זרים, תעלה את עלות העבודה, תחסל את הכדאיות, והצרכן יסבול – או שתעלם החקלאות, או שהמחירים יזנקו. אין שום היגיון בלהתעקש על "ייצור מקומי" אם הוא פשוט לא משתלם.
עובדתית – גם כיל (שאתה מזכיר) מייצאת בעיקר. כלומר, לא מייצרת ל"שוק מקומי" מתוך אידיאולוגיה ציונית אלא כי זה משתלם לה. מצוין. אבל גם החקלאים לא קונים דשן מקומי כי זה "ישראלי" – אלא אם זה משתלם להם כלכלית.
אדם רציונלי לא מתעניין בדגל שמודבק על השק – אלא בתועלת הכלכלית נטו. אם מחר הדשן מטורקיה יהיה זול יותר – צריך לקנות אותו. מי שחושב אחרת דוגל בהעדפה מתקנת שמזיקה לכולם.
זה לא רלוונטי לדיון. מה שמשנה הוא לא איפה מייצרים כל רכיב – אלא העלות הכוללת לצרכן. אם ייבוא מסין זול יותר – עדיף לייבא.
התעקשות על "ייצור כחול-לבן" היא סנטימנטלית, לא רציונלית. היא גורמת לבזבוז משאבים ולמחירים גבוהים יותר. וזה – מס פטריוטיות שהצרכן נאלץ לשלם.
רק אם זה יעיל כלכלית. אם אפשר לייבא קטשופ מטורקיה ב־40% פחות, אין שום הצדקה לתחזק תעשייה מקומית רק כי "יש עובדים". זו שימור מלאכותי של משרות על חשבון כלל הציבור. במילים פשוטות: אתה מגן על אינטרסים צרים של תעשיינים וחקלאים – ומחייב את כולנו לשלם יותר בסופר.
אם הזנים באמת כל כך טובים – תן לשוק להחליט. אל תכפה על מפעל לקנות "עגבנייה ישראלית" בגלל רגולציה. שוק תחרותי יודע לבחור את הזן הכי טוב לפי איכות ותשואה, בלי רגולציה מיותרת.
גם בייבוא יש רווחים – לספקים, ליבואנים, לחנויות. כל אחד עושה את תפקידו בשרשרת. השאלה היא לא "איפה הרווח" אלא האם הפעילות יעילה. תעשייה שלא יכולה לעמוד בתחרות בלי תמיכה ממשלתית – צריכה להיסגר. כך פועל שוק בריא.
זה פחד פסאודו-ביטחוני שמובילים פקידים שלא מבינים כלכלה. מדינה לא צריכה לגדל עגבניות כדי לשרוד. היא צריכה כסף. ואם יש לה כלכלה חופשית, מגוונת, ומשגשגת – היא יכולה לקנות עגבניות מכל מדינה שתרצה.
כל עוד אין מלחמה עולמית שמשביתה את כל המסחר – אין איום. וגם אז – לוקח שבועיים להקים חממות. חקלאות לא שומרת על ביטחון – חדשנות וטכנולוגיה כן.
אם שיקולי סביבה באמת קריטיים לצרכן – תן לו לבחור. שים תווית "אקו־פרנדלי", אבל אל תכפה עליו לשלם כפול על קטשופ. חוץ מזה – כל הרגולציה הירוקה הזאת מנופחת, לא מבוססת כלכלית, ונעשית לרוב על ידי אנשים שמנותקים מעלות אמיתית לצרכן.
הכותב מתעקש להגן על "ייצור מקומי" כאילו זה ערך עליון. אבל:
הצרכן לא חייב לסבסד תעשיות לא יעילות.
שוק תחרותי הוא המנגנון הכי טוב לייעול המשאבים.
תמריצים מלאכותיים רק מעוותים את המערכת, מעלים מחירים, ופוגעים בפריון.
מי שדוגל בייצור מקומי מתוך אידיאולוגיה – מוכן שכולנו נשלם יותר על מוצרים פחות טובים, רק כדי להרגיש ציוני. זה לא פטריוטיות – זה חוסר אחריות כלכלית.
ויש תועלת בפיתוח משרות, פיתוח זנים ישראלי, ולכן אני לא מתנגד לעובדים זרים.
אגב בכל הנוגע לחקלאות הייבוא הוא ממדינות שאנחנו שונאים, ירדן או טורקיה.
אין בעייה לייבא אננס מהרפובליקה הדומיניקנית, שגם האננס שלה טוב יותר.
השימוש בצ'אט היה בכוונה, דווקא בגלל שגם בינייש פתוח השתמש בצ'אט, רציתי להראות שזה עניין של ערכים ולא של עובדות - כך שהצ'אט ישנה את תשובתו מקצה לקצה אם אני אכתוב לו לענות בתור קפיטליסט.
לגבי דיונים אחרים - מקבל 
אני למדתי ממך להשתמש בסבא ג'פטו, אתה השתמש בו מולי על רצח הארמנים, האם זה רצח עם או לא.
מאז אני משתמש בו הרבה לוויכוחים משפחתיים או מול חברים, גם בווצאפ וגם פנים מול פנים.
אגב באותה הזדמנות לקחת ממנו טענות לא רלוונטיות.
אני טענתי שאסור להוזיל את עניין רצח עם מה שיגרום להאשים אותנו ברצח עם מול חמאס, והוא הסביר שזה לא נכון, כאילו אני מסכים עם הטענה על רצח עם וכאילו אין לי מילואים עוד שבועיים.
אני לדוגמא מחקתי את הטענה הלא רלוונטית שלא על כך שאנחנו מייבאים נפט מעוד מדינות חוץ מאזרבייג'ן
יש עסקן
יש K9 שזה ממש גרוע אבל חינמי
אז יש את כושר פליי.
50 ש"ח התקנה חד פעמית. לפעמים לוקחים עוד קצת על ההתקנה עצמה.
אלא רק וואטסאפ, בנקים, קופת חולים, ביט, מוביט ובסגנון.
זאת אומרת יוטיוב ורשתות חברתיות לא יהיה שם
כלומר, כן אפשר לראות דברים, אבל אם יש תמונת אשה הם מוחקים.
הבנתי שיש יותר דברים שהם מאפשרים ממה ששיערתי.
החסימה של רימון, לא יודעת איך עכשיו, היתה לא מספיק טובה.
דברים לא צפויים עלו.
נסי אולי חסימה ברמה גבוהה, או כזו שיש לי: אימפליקציה
אישית. אני יכולה לחסום ולפתוח כרצוני. הבעיה היא
שלפעמים נחסמים אתרים או דברים שאין שום סיבה
לחסום אותם. לפעמים זה מגוחך (איך לכבוש מלפפונים...)
אז מתקשרים אליהם והם מסדרים את זה, אבל, לפי
הנסיון שלי, זה לא תמיד עוזר.
אני חושבת על נטפרי, אבל יש לי עדיין
רתיעה מלעשות זאת. נראה בעז"ה
בהמשך.
יש אתר נוסף שאיני זוכרת את שמו.
הם כמו נטפרי, כנראה, ומרשים
רק מוסיקה משלנו (או רק חרדית).
לדוגמה- אתר ישיבה, פורום אוצר החכמה, ערוץ מאיר לילדים ועוד
היתרון אצלם הוא שהם עושים סינון פרטני-אנושי בתוך האתר עצמו על ידי גויים.
אה ואין להם סינון לסמארטפון עד כמה שאני יודע, אלא רק למחשבים.
חוץ מזה המחיר שלהם ממש סמלי, ונועד להנגיש עד כמה שאפשר את הסינון לכל בית.
הגאון רבי שלמה זלמן אולמן זצוק"ל מבית דינו של הגר"ש וואזנר זצוק"ל, הורה לחסום את פורום אוצר החכמה. להוראה זאת הצטרפו הרבנים הגאונים רבי יהודה סילמן ורבי שריאל רוזנברג שליט"א מבית דינו של הגר"נ קרליץ זצוק"ל
נטפרי מבצעת את הוראות הרבנים, ואינה מתעניינת או קשורה לסיבת החסימה.
ממש לשם כך הוקם פורום לתורה
שהוא הרבה יותר מפוקח מצד ההשקפות והתכנים
אבל זה חלק מהתקנון של פורום לתורה ואולי מכלל הן אתה שומע מה היה חסר באוצר החכמה:
"ההשקפה היחידה המוכרת בפורום הינה השקפת גדולי ישראל בדורות האחרונים, וכפי דעתם של מועצות גדולי וחכמי התורה שליט"א."
הם רוצים ליצור מרחב שירגישו בו בנוח כבבית המדרש שהם גדלו בו, עם כמה יתרונות של גלישה אונליין
הוא באמת מיועד בעיקר לאותו מגזר
אגב יש שיאמרו את הביקורת שלך לגבי הסעיף הראשון בתקנון.
הפורום אמור לשרת את יושבי בתי המדרשות הנ"ל. מי שלא מתאים לו- יש פורומים אחרים🤷♂️
ולגבי הסעיף הראשון שם הוא דווקא הגיוני מבחינה זו שרוצים להתמקד בנושאים מסויימים ולא אחרים, בהלכה ולא באמונה, בגמרא ולא בתנך.
אבל הסעיף הכיתתי בא ואומר אין בעיה לדון גמרא אבל בשום פנים ואופן בלי רש"י, רק בדעות של תוספות. גם אם הם נדחו. אתם לא תדעו אם רש"י צודק או ר"י צודק, מבחינתכם קיים רק ר"י. אין להתייחס לרש"י בפסיקה.
ככה אני קורא את זה, וזה מטריד מאוד בעיניי.
למרות שאני יודע שגם על כל מיני ספרים שם יש השגות.
אגב ספריא גם חסום בנטפרי, אבל יותר בצדק. יש שם תוכן קונסרבטיבי
במחשב אני לא יכול לעשות את זה כי הספק הוא רימון אז זה מתנגש איתם, אבל בטלפון יש לי רק אפליקציה של רימון ולכן הdns לא מתנגש והןא עושה עבודה מדהימה (!!!).
לא קופצות בכלל פרסומות לא בדפדפן ולא באפליקציות, ואפילו לא ביוטיוב. ממש פלא. באמת.
לחפש בהגדרות dns פרטי,
להכניס בשם המארח את הכתובת הבאה:
dns.adguard-dns.com
אם במקרה את עובדת אם איזו אפליקציה שנתקעת בגלל זה (לא קרה לי אבל ייתכן טכנית) אז בזמן השימוש באותה אחת אפשר לבטל את הdns ואחר כך לחזור אליו.
במקרה של שאלות נוספות, מצב ai של גוגל יתן הסברים נוספים.
שחוסם מה שנקרא תוכן למבוגרים בנוסף לפרסומות
זה לא יחסום לגמרי כל מה שלא צנוע אבל זה הרבה
family.adguard-dns.com

תכתוב הודעות של יותר מעשר מילים. אף אחד לא בודק את התוכן.
באופן כללי יש מסרים. זה עדיף. שיחה אישית מיותר.
אם אתה משתמש חדש. אתה גם ככה לא מכיר אף משתמש כאן. עם מי כבר יש לך לדבר?
ואם אתה ותיק. תשתמש במשתמש הישן שלך.
אולי הגיע הזמן לעשות משהו
למישהו יש ניסיון איתם?
מבחינת איכות האינטרנט ותמיכה טכנית
אם כן אשמח לשמוע
זה אחד החששות שלי השירות לקוחות גרוע
לגבי איכות האינטרנט מעניין אם זה ככה גם בסיבים
הקו לא ממש אמין
לפעמים אין קליטה (שהייתה בסלקום זה לא היה כך)
כמה עולה סיבים אצלהם?
כי בפרנטר אני משלם 95₪ הכל כולל הכל. (מודם. ספק ותשתית) ל600 מגה
מאוד מאוד אמין. אין בעיות אף פעם ב"ה
של 300 הורדה 100 העלאה ב70 שקל לחודש כולל הכל
וב90 שקל יש להם חבילה של ג'יגה הורדה ומאה העלאה
אנחנו זוג צעיר
וגם לא באמת צריכים 600
יותר מאשר המהירות.
חשובה לנו האמינות
היה בעבר 300 מגה
הספיק די והותר
אבל 600 זה באותו מחיר ממש בפרטנר
לפני זה היינו בהוט.
לא היה טוב בלשון עדינה.
Lavender
פתית שלג
פתית שלג
אולי זה יותר מתאים ל"נבל ברשות התורה", עוד לא החלטתי...
כל השנה, כל השנים, שאפשר לומר, שעם המוסיקה והריקודים
אנו באיזה מקום, מתוחים, חשים מועקה, דואגים....
כך אפשר ללמד זכות ששלושת השבועות הם לא אי של
עצבות בשנה מלאת שמחה; נכון שבמשך השנה, לא
מחברים את זה בגלוי וביודעין לחורבן בית המקדש,
ועכשיו - כן, אבל אפשר להבין שלפעמים מרגישים
שאלוקים, כמה דיכאון, עצבות ומועקה אפשר להכיל.
כמה?
מחפשת אנשים שגדלו עם הורים עם פוסט טראומה/ פוסט טראומה מורכבת.
אם יש כאן בפורום, יעזור לי מאוד מענה לכמה שאלות.
תודה!