דייט ראשון זה צעד קטן, זאת רק היכרות..

נראה לי לחיות במתח שאני אצא עם בחורה ו"ח"ו היא תרצה להפסיק" זה טיפה מוריד ולא יעיל.. תראצה להפסיק, לא חס ושלום.. יש מיליון כמוה ובסדר, תפגש כמה שצריך..

אני דווקא רואה במה שאתה מספר נורמליות מאוד גדולה.

כדי להיות רווק שמרגיש את החסור אין צורך להתבאס, אלא להיות באמת בתקווה בציפיה וגם להרגיש את הכאב של הבדידות..

לא נשמע שאתה כל כך מתמהמה, לפחות ממש שכתבת. 

לחץ שלילי הוא לא מקור טוב שכדאי לחפש אותו. 

וזה בכלל לא נראה לי מה נחשב זקן או לא.

משנה מה יעזור לך ויתן למוטיבציה, ועדיף מוטיבציה חיובית כי היא פשוט הרבה יותר יעילה למצב הזה.

התכוונתי למאמץ, המיקוד וההתמדה להקים בית.

תודה!

"מה עשית יותר לטובת התקדמות בשידוך?"

ברמה הכי פרקטית.. כל הדיבורים על תחושה וכו' הם חמודים אבל בסוף אתה נבחן בפרקטיקה.

כלומר, עד עכשיו לא ממש רצית זוגיות. יותר קרוב ללא רצית בכלל. אולי יצאת לדייטים בשביל לרצות את הסביבה, אולי כי "כבר צריך", ו"אני כבר מבוגר", או ש"אפספס את הרכבת", אבל לא כי רצית את זה.

עכשיו, מכל מיני סיבות, מתחילים לצוץ ניצני רצון. קטנים, אבל ירוקים ורעננים. פתאום כבר מתחשק לך קצת. עד כאן ניתוח המצב.

איך להמשיך מכאן?

במקומך, הייתי משתעשעת ברעיון של להקים בית בישראל. מנסה לחשוב (כמו שדיברת על ציור מחודש) מי הטיפוס שאתה מחפש, טיפה להתייצב על הכיוון בחיים (דיברת על בחינה דתית, הגיוני שזה לא רק שם), והכי חשוב, לתת לזה טיפה להתבשל.

כשהרצון כבר מתחזק, אז הייתי מתחילה לבקש הצעות.

ב"הצלחה!

שאתה לגמרי נעול על זוגיות

רק שעדיין לא מצאת את האחת 

שתגרום לך להנעל עליה?

רוב השנה אפילו לא ביקשתי הצעות :/

אין פואנטה לאשכול האמת, סתם רציתי לשתף. עדיין מרגיש שמתעכב עם זה

יצאתי בארבע השנים האחרונות רק עם בת אחת, וגם זו הייתה סתם פגישה ידידותית.

אני מציע לך לחזור לכתוב ב"פרוזה וכתיבה חופשית", ואמנם לא בטוח שזה יעזור, אבל לפחות ינעים את זמננו.

לגופו של עניין, אני חושב שאם תעשה יותר מאמצים אקטיביים משמעותיים, זה גם יבוא יותר בקלות. ולא, שליש גן עדן לא נחשב. גם לא אלגו.

בברכה,

אני.

זה שאתה עשית משהו אחר, מה זה קשור אליו?

אתה מביא גישה פסימית אדישה, לא נראה לי שזאת דרך עידוד טובה ולמען האמת הצלחת לעצבן אותי אז הגבתי ;)

ואני מודע לכך שאני מרגיז אותך מאוד.

הפסימיות שלך מרגיזה אותי

וכן, לא תמיד שימוש בהומור זה וואו, במיוחד בשיח רציני..

אמרת לו למה אתה מקשר את עצמך לסיפור בחינת "טול קיסם" וכו'

וכעת חיה בעת הזו אתה ממש עושה כפייה עליו בחינת "כפה עליהם הר כגיגית"

ואעשה לך בחינת "טול קורה" וכו'

הבן אדם רוצה לצחוק, שחרר אותו לנפשו

אם כי, חושבני שזאת יותר אדישות מאשר פסימיות.

בכל־מקרה, סבורני שאין זה מפריע לפותח השרשור הספציפי שלנו, מסיבות הכמוסות עמדי.

אכן כך.

אבל שלא תחשוב שזה אינו טעון שיפור

אשתו של חבר שלי הציעה לעזור לי למצוא בת זוג. שלחתי לה כעת כרטיס שאני די בסבבה איתו.
בעז"ה
תבורכו כל המגיבים ומעוררי המוטיבציה למיניכם

היידה

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

בא נשמע אתכם.

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳