לא אומר שכולנו נחזור להתלבש כמו פעם. לכן אין קשר בין "בחורה שמאמינה שתראה בית מקדש בחייה" לבין הכיסוי ראש שבתמונה. זה רק עניין של אופנה.

כמובן שיש הבדל בין כיסוי ראש מלא לחלקי, אבל זה עניין אחר

ושלום אני מקווה שלא אתחתן עם אשה שתלבש פאה.

כל כיסוי אחר זה מצויין, רק שלא תגלה יותר מטפח משערה.

היא יכולה לבחור כובע יפה ומהודר כמו הרבנית ימימה מזרחי. אני אישית יותר אוהב מטפחות, אבל יש כל מיני סגנונות שתבחר. זה בגד שלה היא מתיפה בה בצניעות. היא צריכה להרגיש טוב בזה.

ופרע את ראש האשה ותנא דבי רבי ישמעאל אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפרוע ראש" (כתובות עב ע"א)

"ולא יראה בך ערות דבר" (דברים כג, טו)- "שער באשה ערוה" (ברכות כד ע"א).

צריך להיות עם ראש עקום לחשוב שלשים כיסוי שנראה כשער ממש ואפילו הרבה יותר יפה, זה נחשב בדין כוונת התורה ככיסוי ראש.

אם המטרה היא שהאשה לא תהיה יפה,

למה מותר לאשה להתאפר?

למה מותר מטפחות מהממות וזוהרות שמושכות את העין ואת הלב פי אלף משיער טבעי?

למה רק בפרשת אשת יפת תואר כתוב שהיא צריכה להתכער, ולא נאמר כן על כל נשות ישראל הנשואות?

ואם השיער עצמו לא צנוע, למה עד החתונה מותר לגלותו? (כן, אני יודע שיש שפסקו שגם רווקות צריכות לכסות את ראשן בתפילות וכיוצ"ב, אבל לא מצינו שהפסיקה התקבלה על רבבות נשות ישראל).

להראות יפה (אם כי עיקר יפיה של אשה לבעלה).

התכוונתי לגדר הציווי. גדר הציווי היא לכסות שיער, משום צניעות וערוה, כמפורש בפסוקים וחז"ל שהבאתי. לקחת שיער שבד"כ במצב הרבה יותר טוב ולשים על הראש, אין שום הבדל בין זה לשיער עצמו, ואין בזה את הצניעות וכיסוי הערוה שההלכה הזאת דורשת.

זאת מחלוקת עתיקת יומין, לא נפתור אותה כאן...

כתבתי 'רבנית'. סליחה אם זה פגע במישהו/י.

לפעמים זה מעצבן כשעורכים, פה זה לא משנה לי ממש, שהמנהלים יערכו ויעשו כרצונם.

יש לי הערכה עצומה לרבנית ימימה.

לפעמים יש לי ביקורת על המנהלים, אבל אני לא יפתח נגד החלטתם שרשורים, ואם מישהו רוצה לעשות את זה שידבר אתי קודם בפרטי.

(לא יודעת אם עדיין).

בציבור הדת"ל יש מגוון בסגנונות. אבל אני מניחה שיש מקומות/ קהילות, שבהם מקובל יותר סגנון מסויים. ויש מקומות שיש מגוון.

היום בעיקר נשים מזרחיות מבוגרות הולכות עם כיסוי כזה...

וכן,

כיסוי ראש הוא נושא מגזרי. כמובן לא אחד לאחד, אבל בגדול.

דתיות לייט - ללא כיסוי או כיסוי סמלי, סרט קטן עם פרח או בנדנה וכו'.

דתיות מיינסטרים - מטפחת. היותר דוסיות משאירות קצת שיער מקדימה בחוץ, הפחות דוסיות משאירות גם קוקו או פזור בחוץ, הממש דוסיות לא משאירות שיער בחוץ בכלל. המטפחת עשויה להיות אביזר אופנתי לכל דבר ועניין, עם דוגמאות ונצנצים וקישוטים ומה לא.

אצל חרדיות ספרדיות תהיה מטפחת פשוטה בדרך כלל, צבע אחד ובלי הרבה קשקושים, וגם הקשירה תהיה יותר פשוטה ופחות וואו.

נערות גבעות - מארג' סימפסון.

חרדיות אשכנזיות ליטאיות ובחסידויות מסוימות - פאה. בחלק מהחסידויות יש כובע קטן מעל הפאה.

בציונות הדתית האשכנזית פאה פחות פופולרית אצל צעירות, אבל אצל הסבתות זה להיט.

ויש כובעי בארט, כיפות ענקיות... יותר שכיח אצל דתיות בנות 40 פלוס כזה.

הכל ממה שאני מכיר ואולי אני טועה.

בתמונה:

Gpt מנסה ונכשל לאייר את התשובה שלי.

למשל הכובע על הפאה אמור להיות אשה חרדית ולא ציונות דתית, 

ואני לא יודע מה זה נערת בעות אבל אני מציע שמישהו יוריד ממנה את קערת המרק ששמו לה על הראש...

לק"י

אני רואה עולות מתימן עם משהו כזה. אבל זה הלבוש המסורתי שלהן.

וכובעים היום באופנה גם לצעירות דת"ליות.

לק"י

אולי הן רק מניחות על הראש לכבוד בית הכנסת?

בשאר הזמן הן בלי כיסוי ראש?

גם אימא שלי (שאמנם אינה בת 70, וגם אינה ספרדיה, אם כי הולכת לבית כנסת ספרדי...) שמה כיסוי ראש רק בבית כנסת

לא הכרתי שנפוץ להניח מטפחת בלי לקשור או משהו.

מעולם לא טרחתי לבחון לעומק את סוגי כיסויי הראש של נשים בבית הכנסת אז אין לי מושג.

לק"י

בכללי יש לי קושי לצייר נשים יהודיות עם כיסוי ראש. הוא צריך פירוט מדוייק, וגם אז לא תמיד הולך לו.

כי לי פעם הוא צייר נשים עם פאות ומגבעות🤦‍♀️😂

כן מאוד

לא יודע

ולגבי התכלס..יש כיסוי ממש יפה של מטפחת שאולי קצת מזכיר את התמונה פשוט עבדך אינו בקי..אבל בכל מקרה הוא מצוי לרוב במגזר החרדי פחות בדת"ל

כשחפשתי הגעתי לסיפור על כך שהנשים האלו מהמאחז "קומי אורי" התראיינו על החיים בגבעה שלהן, וכל מה שהתקשורת התעניינה זה מה יש להם על הראש.

א. המשנה אומרת שלא לשים כיסוי ראש זאת מספקת עילה לגירושין

ב. לגבי סוג כיסוי הראש תראה אני אישית אוהב כיסויי ראש בסגנון של, טוב, לא יודע איך להגדיר את זה יותר טוב מאשר כיסוי ראש פשטוני? יעני, מקפלים את כיסוי הראש למשולש, שמים את הצלע הארוכה על המצח, מעבירים את שתי הזוויות מסביב לראש וקושרים מאחורה (אם זה מובן... בנות, הצלנה אותי)

ג. אני לא מתכוון להיכנס למלחמות עולם סביב זה אבל מלכתחילה אמשך פחות לבנות שרוצות כיסוי ראש מינימילי מינוס או כל־מיני קונסטרוקציות סיקיות מוזרות

לק"י

(מדברת על כיסוי ראש מינימלי).

לכן בעיני זה ממש ברור ומובן שזה חשוב לך.

א. כן לרוב זה משנה אם מטפחת או פאה בדכ חרדים אשכנזים יבקשו שהאישה תשים פאה וספרדים ירצו כיסוי ראש דתל ירצו שהאישה תלך עם מטפחת

ב. בעיקרון כן דתל ילכו בדכ עם בובי וכיסוי עם קשירה בלמעלה של הראש וחרדיות ים הקשירה הנמוכה קוקס אבל זה לא שירימו גבהה באופן חריג...

אני אישית שולחת תילדים שלי לחרדי והולכת עם כיסוי גבוה של הדתל אז זה מאוד חריג להם בנוף אבל כל הזמן מחמיאים לי...לא מרימים גבה לשאלתת

אני בוחר להכנס לקשקע'ס של בן/בת הזוג.

יש בזה מאוד של נורמה חברתית. יכול להיות שלגבר יהיה קשה חזות שלא נראת דוסית מסיבות חברתיות ולאו דווקא דתיות.

כמו כן, זה יכול להיות גם קשה לאישה שהגבר לשה לא נראה דוס, אבל בזה אין כל כך קריטריוניים הלכתיים.. 

זה מבחינה חברתית - מגזרית.

מבחינת שמירת מצוות -

כן, בנאדם שנמצא ברף מסויים של שמירת מצוות רוצה שגם בן/בת הזוג שלו יהיה ברף דומה.

דווקא בגלל שהקשר עם הקב"ה הוא קשר אינטימי, בעיני כניסה למרחב של בן/בת הזוג היא עניין רגיש. 

סביר לומר שמי שרוצה קשר משמעותי עם הקב"ה, יחשוב שלחץ לקיים מצוות מבן/בת הזוג יפגע באותנטיות של חווית קיום המצוות. אני רוצה לקיים מצוות כי אני בקשר עם הקב"ה וזה חשוב לי. לא בגלל שמישהי יושבת לי על הראשו אני רוצה לרצות אותה. ממש לא.

עוד דבר שחשוב לומר - יש פה עניין של עניין חינוך ילדים, וכן, הגיוני לחשוב על דוגמא אישית שסה"כ נראת הפרהסיה הציבורית.   

זה נושא מורכב, הוא לא פשוט בעיני. 

אבל ככלל אפשר לומר שענייני עבודת ה' האישיים של כל אחד מבן הזוג זה טוב שזה יהיה בינו לבין עצמו ורק אח"כ לחשוב על ההשלכות הזוגיות והמשפחתיות.

שמניח לאשתו ללכת ללא כיסוי או משהו

לא רוצה קללות

מדובר על האם לשאת לאשה אשה כזו שתמיט עלי קללות יומיומית.

ולמה אתה כותב עניין שלה?

הגמרא בשבת אומרת כל שיכול למחות באנשי ביתו

נתפס על עוונות אנשי ביתו.

מה אין אחריות כל אחת ואחד בבית יתנהגו מה בראש?

באופן כללי שאדם ייתייעץ עם רב לגבי מקרים כאלו, ואין דומה אדם צעיר למבוגר ובררן ללא בררן. כל מקרה לגופו.

אם זו האשה היחידה שהוא מוכן להתחתן איתה והיחידה שמתאימה לו, לא יבואו עליו שום קללות, שהרי מקיים מצווה לשא אשה

יותר מדי ליברליזם פמיניסטי מלובש באיזו הצטדקות מדומה על חשבון התורה.

א' כנראה לא ראית את דברי הזוהר שאתה מרשה לעצמך לחלוק לא פחות ולא יותר על הזוהר ולכתוב "לא יבואו עליו שום קללות" ...מי ערב לו? אתה? אתה מבין שפתחת חזית עם רשב"י ח"ו כן? מאיפה האומץ יא אח?

ב' כל דוד שלנו היקר..במכלול השקלולים של אותה אישה פלונית, היא החליטה כעבור x שנות נישואין ללכת עם מיני, כך עלה בדעתה דעת תורה רחבה מיני ים..אבל גם קצרה כמו מיני לצערינו. מה היית מייעץ לבחור היקר דנן?

התפוגג

מי שרווק מבוגר וזו אשתו היחידה המתאימה, כל רב יאמר לו תתחתן איתה למרות שהיא בלי כיסוי ראש, ושום קללה לא תחול על מי שמקיים מצוות נשיאת אשה ראויה ואהובה, ולא יחכה למות רווק או לשא אשה לא אהובה.

ואם כבר התחתן ואשתו בלי כיסוי ראש, כל רב יאמר לו לקרבה בדרכי נועם, ולא ללחוץ עליה ובטח לו להיות חרדתי שמא יבואו עליו קללות. מי שמקיים מצוות תוכחה בצורה של השפעה רכה שבאמת תועיל ולא תגרום להרס שלום בית, לא יבואו קללות עליו, שהרי מצווה מגנא ןמצלא.

אלא אם כן יש את עניין חינוך הילדים ואז זה סיפור אחר, וייתכן שאשה תצטרך ללכת עם כיסוי גם אם זה לא מתאים לה. כאן הבעל והאשה צריכים להגיע לפשרה בהכוונת רב

ברור שצריך ללכת לקבל דעת תורה.

ואני בטוח שגם רבנים שיגידו לבחור העיקר תתחתן(ואני מכיר כאלה) לא יעיזו להגיד את מה שאמרת או יותר נכון ביטלת את דברי הזוהר "לא יבואו עליו שום קללות" וואלה? מילה של קעלברימאר?

ולגבי לקרבה בדרכי נועם וכו'...לא חידשת כלום, אף אחד פה לא אמר לנגוח בה או לריב איתה ח"ו.

ולגבי ב' ברחת ולא ענית מה היית מייעץ לחבר שלנו כשאשתו החליטה ללכת כמתואר שם עיין לעיל.

כי לשיטתי..ההגעה למצב שהיא הולכת כך לא קורית בבום. זה לאט לאט. פה מחפפים קצת, פה קצת משהו נופל, ואם נדגול בשיטתך, אז אדרבא, מה שהיא העדיפה זה היא ולא יקרה כלום.

כל העניין פה זה קבלת האחר על חשבון התורה.."אם ככה היא רוצה הכל בסדר אני לא מתווכח" כי זה לדעתי להיות חלש אופי ולברוח מהמהות של להיות זכר שהוא משפיע, כי בסוף אתה מוביל את הבית רוחנית..לא סתם אמרו חז"ל שגבר נתפס בעוון בני ביתו, כי הלו תתעורר אתה הגבר תתחיל להנהיג תוביל אל תהיה כסיל אדיש חסר כריזמה ואם אדם לא בונה באישיות שלו יכולת להנהיג(רק את הבית לא להנהיג עולם) אז הוא יגיע למצבים קשים כי הוא פשוט חלש בנפש ולא מסוגל לעמוד ולהיות קיר ולהגיד "זה אסור זה אנחנו לא עושים". וזה לא חייב להיות בעצבים או בכעס וריבים..דווקא זכר זה אחד שאסוף שלא מפזר את הרגשות שלו ונכנס לבילבולים עם האישה שהיא נמצאת בקטנות וכו' הוא צריך להיות בגדלות ולהנהיג...אבל להגיד "אם נוח לה ככה שתעשה" ..מתכון לאסון אח. 

אני לא הייתי מייעץ מטעם עצמי כלום. הייתי מפנה לרב שמבין בזה או יועץ ומטפל זוגי.

כמובן אם יש עניין של חינוך ילדים צריך לשקלל.

באופן כללי זוגיות נבנית מהדברות כנה פתוחה ורגישה ולא מכיפופי ידיים.

לגבי הקללות - בעל שעושה את מה שצריך לעשות על פי הכוונת רב (אם הרב אמר לו לא ללחוץ על האשה) , לא יבואו עליו קללות, שהרי עשה מה שצריך, ומצווה מגנא ומצלא.

רבנים יאמרו כמוני לעניין קללות. שאל אותם.

ואם אפשר להשפיע על האשה בדרכי נועם מה טוב

חרדתיות ונרווים, עושה הפך התורה. שהרי התורה באה ליישר מידותיו של אדם, והוא גורם לעצמו לעוות את מידותיו בגלל התורה.

אני מדבר כללי בלי קשר לדיון פה.

מי שיש לו חרדתיות, ocd או שאר דברים דומים, מצווה מהתורה שילך למאמן או פסיכולוג שיעזור לו ליישר את מידותיו. זה מצווה דאורייתא משום "והלכת בדרכיו" כמו שאומר הרמבם על תיקון המידות

כמובן צריך לעודד לקיים מצוות, השאלה איך עושים ומה המחיר של זה

לעצור מהמטרת הקללות שהיא גורמת לי

והיא תלחץ על אנשים לעזוב

את הפורום?

מאיפה נכנסה בך הפמניסטיות הנוראה?

אדם צריך לנסות למשוך את לב שומעיו ברוך לב שיירצו מעצמם לקיים מצוות. לא בלחץ שמא אם אשתי תעשה משהו יהיה עליי קללות. ברור שבמצב כזה היא לא תרצה לשים כיסוי ראש.

אין בזה שום דבר פמיניסטי. תשאל רבנים הם יאמרו לך כמוני

בתור בחורים.

מה זה ענייננו?

והבנתי שיש תמונה כנראה בשרשור

זה לפי דעתי לא עניינו ולא אמור להיות עסקנו

אני אישית שם כיסוי ראש חלקי (כיפה)

ושמח בחלקי

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.