לא אומר שכולנו נחזור להתלבש כמו פעם. לכן אין קשר בין "בחורה שמאמינה שתראה בית מקדש בחייה" לבין הכיסוי ראש שבתמונה. זה רק עניין של אופנה.

כמובן שיש הבדל בין כיסוי ראש מלא לחלקי, אבל זה עניין אחר

ושלום אני מקווה שלא אתחתן עם אשה שתלבש פאה.

כל כיסוי אחר זה מצויין, רק שלא תגלה יותר מטפח משערה.

היא יכולה לבחור כובע יפה ומהודר כמו הרבנית ימימה מזרחי. אני אישית יותר אוהב מטפחות, אבל יש כל מיני סגנונות שתבחר. זה בגד שלה היא מתיפה בה בצניעות. היא צריכה להרגיש טוב בזה.

ופרע את ראש האשה ותנא דבי רבי ישמעאל אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפרוע ראש" (כתובות עב ע"א)

"ולא יראה בך ערות דבר" (דברים כג, טו)- "שער באשה ערוה" (ברכות כד ע"א).

צריך להיות עם ראש עקום לחשוב שלשים כיסוי שנראה כשער ממש ואפילו הרבה יותר יפה, זה נחשב בדין כוונת התורה ככיסוי ראש.

אם המטרה היא שהאשה לא תהיה יפה,

למה מותר לאשה להתאפר?

למה מותר מטפחות מהממות וזוהרות שמושכות את העין ואת הלב פי אלף משיער טבעי?

למה רק בפרשת אשת יפת תואר כתוב שהיא צריכה להתכער, ולא נאמר כן על כל נשות ישראל הנשואות?

ואם השיער עצמו לא צנוע, למה עד החתונה מותר לגלותו? (כן, אני יודע שיש שפסקו שגם רווקות צריכות לכסות את ראשן בתפילות וכיוצ"ב, אבל לא מצינו שהפסיקה התקבלה על רבבות נשות ישראל).

להראות יפה (אם כי עיקר יפיה של אשה לבעלה).

התכוונתי לגדר הציווי. גדר הציווי היא לכסות שיער, משום צניעות וערוה, כמפורש בפסוקים וחז"ל שהבאתי. לקחת שיער שבד"כ במצב הרבה יותר טוב ולשים על הראש, אין שום הבדל בין זה לשיער עצמו, ואין בזה את הצניעות וכיסוי הערוה שההלכה הזאת דורשת.

זאת מחלוקת עתיקת יומין, לא נפתור אותה כאן...

כתבתי 'רבנית'. סליחה אם זה פגע במישהו/י.

לפעמים זה מעצבן כשעורכים, פה זה לא משנה לי ממש, שהמנהלים יערכו ויעשו כרצונם.

יש לי הערכה עצומה לרבנית ימימה.

לפעמים יש לי ביקורת על המנהלים, אבל אני לא יפתח נגד החלטתם שרשורים, ואם מישהו רוצה לעשות את זה שידבר אתי קודם בפרטי.

(לא יודעת אם עדיין).

בציבור הדת"ל יש מגוון בסגנונות. אבל אני מניחה שיש מקומות/ קהילות, שבהם מקובל יותר סגנון מסויים. ויש מקומות שיש מגוון.

היום בעיקר נשים מזרחיות מבוגרות הולכות עם כיסוי כזה...

וכן,

כיסוי ראש הוא נושא מגזרי. כמובן לא אחד לאחד, אבל בגדול.

דתיות לייט - ללא כיסוי או כיסוי סמלי, סרט קטן עם פרח או בנדנה וכו'.

דתיות מיינסטרים - מטפחת. היותר דוסיות משאירות קצת שיער מקדימה בחוץ, הפחות דוסיות משאירות גם קוקו או פזור בחוץ, הממש דוסיות לא משאירות שיער בחוץ בכלל. המטפחת עשויה להיות אביזר אופנתי לכל דבר ועניין, עם דוגמאות ונצנצים וקישוטים ומה לא.

אצל חרדיות ספרדיות תהיה מטפחת פשוטה בדרך כלל, צבע אחד ובלי הרבה קשקושים, וגם הקשירה תהיה יותר פשוטה ופחות וואו.

נערות גבעות - מארג' סימפסון.

חרדיות אשכנזיות ליטאיות ובחסידויות מסוימות - פאה. בחלק מהחסידויות יש כובע קטן מעל הפאה.

בציונות הדתית האשכנזית פאה פחות פופולרית אצל צעירות, אבל אצל הסבתות זה להיט.

ויש כובעי בארט, כיפות ענקיות... יותר שכיח אצל דתיות בנות 40 פלוס כזה.

הכל ממה שאני מכיר ואולי אני טועה.

בתמונה:

Gpt מנסה ונכשל לאייר את התשובה שלי.

למשל הכובע על הפאה אמור להיות אשה חרדית ולא ציונות דתית, 

ואני לא יודע מה זה נערת בעות אבל אני מציע שמישהו יוריד ממנה את קערת המרק ששמו לה על הראש...

לק"י

אני רואה עולות מתימן עם משהו כזה. אבל זה הלבוש המסורתי שלהן.

וכובעים היום באופנה גם לצעירות דת"ליות.

לק"י

אולי הן רק מניחות על הראש לכבוד בית הכנסת?

בשאר הזמן הן בלי כיסוי ראש?

גם אימא שלי (שאמנם אינה בת 70, וגם אינה ספרדיה, אם כי הולכת לבית כנסת ספרדי...) שמה כיסוי ראש רק בבית כנסת

לא הכרתי שנפוץ להניח מטפחת בלי לקשור או משהו.

מעולם לא טרחתי לבחון לעומק את סוגי כיסויי הראש של נשים בבית הכנסת אז אין לי מושג.

לק"י

בכללי יש לי קושי לצייר נשים יהודיות עם כיסוי ראש. הוא צריך פירוט מדוייק, וגם אז לא תמיד הולך לו.

כי לי פעם הוא צייר נשים עם פאות ומגבעות🤦‍♀️😂

כן מאוד

לא יודע

ולגבי התכלס..יש כיסוי ממש יפה של מטפחת שאולי קצת מזכיר את התמונה פשוט עבדך אינו בקי..אבל בכל מקרה הוא מצוי לרוב במגזר החרדי פחות בדת"ל

כשחפשתי הגעתי לסיפור על כך שהנשים האלו מהמאחז "קומי אורי" התראיינו על החיים בגבעה שלהן, וכל מה שהתקשורת התעניינה זה מה יש להם על הראש.

א. המשנה אומרת שלא לשים כיסוי ראש זאת מספקת עילה לגירושין

ב. לגבי סוג כיסוי הראש תראה אני אישית אוהב כיסויי ראש בסגנון של, טוב, לא יודע איך להגדיר את זה יותר טוב מאשר כיסוי ראש פשטוני? יעני, מקפלים את כיסוי הראש למשולש, שמים את הצלע הארוכה על המצח, מעבירים את שתי הזוויות מסביב לראש וקושרים מאחורה (אם זה מובן... בנות, הצלנה אותי)

ג. אני לא מתכוון להיכנס למלחמות עולם סביב זה אבל מלכתחילה אמשך פחות לבנות שרוצות כיסוי ראש מינימילי מינוס או כל־מיני קונסטרוקציות סיקיות מוזרות

לק"י

(מדברת על כיסוי ראש מינימלי).

לכן בעיני זה ממש ברור ומובן שזה חשוב לך.

א. כן לרוב זה משנה אם מטפחת או פאה בדכ חרדים אשכנזים יבקשו שהאישה תשים פאה וספרדים ירצו כיסוי ראש דתל ירצו שהאישה תלך עם מטפחת

ב. בעיקרון כן דתל ילכו בדכ עם בובי וכיסוי עם קשירה בלמעלה של הראש וחרדיות ים הקשירה הנמוכה קוקס אבל זה לא שירימו גבהה באופן חריג...

אני אישית שולחת תילדים שלי לחרדי והולכת עם כיסוי גבוה של הדתל אז זה מאוד חריג להם בנוף אבל כל הזמן מחמיאים לי...לא מרימים גבה לשאלתת

אני בוחר להכנס לקשקע'ס של בן/בת הזוג.

יש בזה מאוד של נורמה חברתית. יכול להיות שלגבר יהיה קשה חזות שלא נראת דוסית מסיבות חברתיות ולאו דווקא דתיות.

כמו כן, זה יכול להיות גם קשה לאישה שהגבר לשה לא נראה דוס, אבל בזה אין כל כך קריטריוניים הלכתיים.. 

זה מבחינה חברתית - מגזרית.

מבחינת שמירת מצוות -

כן, בנאדם שנמצא ברף מסויים של שמירת מצוות רוצה שגם בן/בת הזוג שלו יהיה ברף דומה.

דווקא בגלל שהקשר עם הקב"ה הוא קשר אינטימי, בעיני כניסה למרחב של בן/בת הזוג היא עניין רגיש. 

סביר לומר שמי שרוצה קשר משמעותי עם הקב"ה, יחשוב שלחץ לקיים מצוות מבן/בת הזוג יפגע באותנטיות של חווית קיום המצוות. אני רוצה לקיים מצוות כי אני בקשר עם הקב"ה וזה חשוב לי. לא בגלל שמישהי יושבת לי על הראשו אני רוצה לרצות אותה. ממש לא.

עוד דבר שחשוב לומר - יש פה עניין של עניין חינוך ילדים, וכן, הגיוני לחשוב על דוגמא אישית שסה"כ נראת הפרהסיה הציבורית.   

זה נושא מורכב, הוא לא פשוט בעיני. 

אבל ככלל אפשר לומר שענייני עבודת ה' האישיים של כל אחד מבן הזוג זה טוב שזה יהיה בינו לבין עצמו ורק אח"כ לחשוב על ההשלכות הזוגיות והמשפחתיות.

שמניח לאשתו ללכת ללא כיסוי או משהו

לא רוצה קללות

מדובר על האם לשאת לאשה אשה כזו שתמיט עלי קללות יומיומית.

ולמה אתה כותב עניין שלה?

הגמרא בשבת אומרת כל שיכול למחות באנשי ביתו

נתפס על עוונות אנשי ביתו.

מה אין אחריות כל אחת ואחד בבית יתנהגו מה בראש?

באופן כללי שאדם ייתייעץ עם רב לגבי מקרים כאלו, ואין דומה אדם צעיר למבוגר ובררן ללא בררן. כל מקרה לגופו.

אם זו האשה היחידה שהוא מוכן להתחתן איתה והיחידה שמתאימה לו, לא יבואו עליו שום קללות, שהרי מקיים מצווה לשא אשה

יותר מדי ליברליזם פמיניסטי מלובש באיזו הצטדקות מדומה על חשבון התורה.

א' כנראה לא ראית את דברי הזוהר שאתה מרשה לעצמך לחלוק לא פחות ולא יותר על הזוהר ולכתוב "לא יבואו עליו שום קללות" ...מי ערב לו? אתה? אתה מבין שפתחת חזית עם רשב"י ח"ו כן? מאיפה האומץ יא אח?

ב' כל דוד שלנו היקר..במכלול השקלולים של אותה אישה פלונית, היא החליטה כעבור x שנות נישואין ללכת עם מיני, כך עלה בדעתה דעת תורה רחבה מיני ים..אבל גם קצרה כמו מיני לצערינו. מה היית מייעץ לבחור היקר דנן?

התפוגג

מי שרווק מבוגר וזו אשתו היחידה המתאימה, כל רב יאמר לו תתחתן איתה למרות שהיא בלי כיסוי ראש, ושום קללה לא תחול על מי שמקיים מצוות נשיאת אשה ראויה ואהובה, ולא יחכה למות רווק או לשא אשה לא אהובה.

ואם כבר התחתן ואשתו בלי כיסוי ראש, כל רב יאמר לו לקרבה בדרכי נועם, ולא ללחוץ עליה ובטח לו להיות חרדתי שמא יבואו עליו קללות. מי שמקיים מצוות תוכחה בצורה של השפעה רכה שבאמת תועיל ולא תגרום להרס שלום בית, לא יבואו קללות עליו, שהרי מצווה מגנא ןמצלא.

אלא אם כן יש את עניין חינוך הילדים ואז זה סיפור אחר, וייתכן שאשה תצטרך ללכת עם כיסוי גם אם זה לא מתאים לה. כאן הבעל והאשה צריכים להגיע לפשרה בהכוונת רב

ברור שצריך ללכת לקבל דעת תורה.

ואני בטוח שגם רבנים שיגידו לבחור העיקר תתחתן(ואני מכיר כאלה) לא יעיזו להגיד את מה שאמרת או יותר נכון ביטלת את דברי הזוהר "לא יבואו עליו שום קללות" וואלה? מילה של קעלברימאר?

ולגבי לקרבה בדרכי נועם וכו'...לא חידשת כלום, אף אחד פה לא אמר לנגוח בה או לריב איתה ח"ו.

ולגבי ב' ברחת ולא ענית מה היית מייעץ לחבר שלנו כשאשתו החליטה ללכת כמתואר שם עיין לעיל.

כי לשיטתי..ההגעה למצב שהיא הולכת כך לא קורית בבום. זה לאט לאט. פה מחפפים קצת, פה קצת משהו נופל, ואם נדגול בשיטתך, אז אדרבא, מה שהיא העדיפה זה היא ולא יקרה כלום.

כל העניין פה זה קבלת האחר על חשבון התורה.."אם ככה היא רוצה הכל בסדר אני לא מתווכח" כי זה לדעתי להיות חלש אופי ולברוח מהמהות של להיות זכר שהוא משפיע, כי בסוף אתה מוביל את הבית רוחנית..לא סתם אמרו חז"ל שגבר נתפס בעוון בני ביתו, כי הלו תתעורר אתה הגבר תתחיל להנהיג תוביל אל תהיה כסיל אדיש חסר כריזמה ואם אדם לא בונה באישיות שלו יכולת להנהיג(רק את הבית לא להנהיג עולם) אז הוא יגיע למצבים קשים כי הוא פשוט חלש בנפש ולא מסוגל לעמוד ולהיות קיר ולהגיד "זה אסור זה אנחנו לא עושים". וזה לא חייב להיות בעצבים או בכעס וריבים..דווקא זכר זה אחד שאסוף שלא מפזר את הרגשות שלו ונכנס לבילבולים עם האישה שהיא נמצאת בקטנות וכו' הוא צריך להיות בגדלות ולהנהיג...אבל להגיד "אם נוח לה ככה שתעשה" ..מתכון לאסון אח. 

אני לא הייתי מייעץ מטעם עצמי כלום. הייתי מפנה לרב שמבין בזה או יועץ ומטפל זוגי.

כמובן אם יש עניין של חינוך ילדים צריך לשקלל.

באופן כללי זוגיות נבנית מהדברות כנה פתוחה ורגישה ולא מכיפופי ידיים.

לגבי הקללות - בעל שעושה את מה שצריך לעשות על פי הכוונת רב (אם הרב אמר לו לא ללחוץ על האשה) , לא יבואו עליו קללות, שהרי עשה מה שצריך, ומצווה מגנא ומצלא.

רבנים יאמרו כמוני לעניין קללות. שאל אותם.

ואם אפשר להשפיע על האשה בדרכי נועם מה טוב

חרדתיות ונרווים, עושה הפך התורה. שהרי התורה באה ליישר מידותיו של אדם, והוא גורם לעצמו לעוות את מידותיו בגלל התורה.

אני מדבר כללי בלי קשר לדיון פה.

מי שיש לו חרדתיות, ocd או שאר דברים דומים, מצווה מהתורה שילך למאמן או פסיכולוג שיעזור לו ליישר את מידותיו. זה מצווה דאורייתא משום "והלכת בדרכיו" כמו שאומר הרמבם על תיקון המידות

כמובן צריך לעודד לקיים מצוות, השאלה איך עושים ומה המחיר של זה

לעצור מהמטרת הקללות שהיא גורמת לי

והיא תלחץ על אנשים לעזוב

את הפורום?

מאיפה נכנסה בך הפמניסטיות הנוראה?

אדם צריך לנסות למשוך את לב שומעיו ברוך לב שיירצו מעצמם לקיים מצוות. לא בלחץ שמא אם אשתי תעשה משהו יהיה עליי קללות. ברור שבמצב כזה היא לא תרצה לשים כיסוי ראש.

אין בזה שום דבר פמיניסטי. תשאל רבנים הם יאמרו לך כמוני

בתור בחורים.

מה זה ענייננו?

והבנתי שיש תמונה כנראה בשרשור

זה לפי דעתי לא עניינו ולא אמור להיות עסקנו

אני אישית שם כיסוי ראש חלקי (כיפה)

ושמח בחלקי

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.

רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.

רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.

דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.

בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.

העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.

הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.

בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.

אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?