לא אומר שכולנו נחזור להתלבש כמו פעם. לכן אין קשר בין "בחורה שמאמינה שתראה בית מקדש בחייה" לבין הכיסוי ראש שבתמונה. זה רק עניין של אופנה.

כמובן שיש הבדל בין כיסוי ראש מלא לחלקי, אבל זה עניין אחר

ושלום אני מקווה שלא אתחתן עם אשה שתלבש פאה.

כל כיסוי אחר זה מצויין, רק שלא תגלה יותר מטפח משערה.

היא יכולה לבחור כובע יפה ומהודר כמו הרבנית ימימה מזרחי. אני אישית יותר אוהב מטפחות, אבל יש כל מיני סגנונות שתבחר. זה בגד שלה היא מתיפה בה בצניעות. היא צריכה להרגיש טוב בזה.

ופרע את ראש האשה ותנא דבי רבי ישמעאל אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפרוע ראש" (כתובות עב ע"א)

"ולא יראה בך ערות דבר" (דברים כג, טו)- "שער באשה ערוה" (ברכות כד ע"א).

צריך להיות עם ראש עקום לחשוב שלשים כיסוי שנראה כשער ממש ואפילו הרבה יותר יפה, זה נחשב בדין כוונת התורה ככיסוי ראש.

אם המטרה היא שהאשה לא תהיה יפה,

למה מותר לאשה להתאפר?

למה מותר מטפחות מהממות וזוהרות שמושכות את העין ואת הלב פי אלף משיער טבעי?

למה רק בפרשת אשת יפת תואר כתוב שהיא צריכה להתכער, ולא נאמר כן על כל נשות ישראל הנשואות?

ואם השיער עצמו לא צנוע, למה עד החתונה מותר לגלותו? (כן, אני יודע שיש שפסקו שגם רווקות צריכות לכסות את ראשן בתפילות וכיוצ"ב, אבל לא מצינו שהפסיקה התקבלה על רבבות נשות ישראל).

להראות יפה (אם כי עיקר יפיה של אשה לבעלה).

התכוונתי לגדר הציווי. גדר הציווי היא לכסות שיער, משום צניעות וערוה, כמפורש בפסוקים וחז"ל שהבאתי. לקחת שיער שבד"כ במצב הרבה יותר טוב ולשים על הראש, אין שום הבדל בין זה לשיער עצמו, ואין בזה את הצניעות וכיסוי הערוה שההלכה הזאת דורשת.

זאת מחלוקת עתיקת יומין, לא נפתור אותה כאן...

כתבתי 'רבנית'. סליחה אם זה פגע במישהו/י.

לפעמים זה מעצבן כשעורכים, פה זה לא משנה לי ממש, שהמנהלים יערכו ויעשו כרצונם.

יש לי הערכה עצומה לרבנית ימימה.

לפעמים יש לי ביקורת על המנהלים, אבל אני לא יפתח נגד החלטתם שרשורים, ואם מישהו רוצה לעשות את זה שידבר אתי קודם בפרטי.

(לא יודעת אם עדיין).

בציבור הדת"ל יש מגוון בסגנונות. אבל אני מניחה שיש מקומות/ קהילות, שבהם מקובל יותר סגנון מסויים. ויש מקומות שיש מגוון.

היום בעיקר נשים מזרחיות מבוגרות הולכות עם כיסוי כזה...

וכן,

כיסוי ראש הוא נושא מגזרי. כמובן לא אחד לאחד, אבל בגדול.

דתיות לייט - ללא כיסוי או כיסוי סמלי, סרט קטן עם פרח או בנדנה וכו'.

דתיות מיינסטרים - מטפחת. היותר דוסיות משאירות קצת שיער מקדימה בחוץ, הפחות דוסיות משאירות גם קוקו או פזור בחוץ, הממש דוסיות לא משאירות שיער בחוץ בכלל. המטפחת עשויה להיות אביזר אופנתי לכל דבר ועניין, עם דוגמאות ונצנצים וקישוטים ומה לא.

אצל חרדיות ספרדיות תהיה מטפחת פשוטה בדרך כלל, צבע אחד ובלי הרבה קשקושים, וגם הקשירה תהיה יותר פשוטה ופחות וואו.

נערות גבעות - מארג' סימפסון.

חרדיות אשכנזיות ליטאיות ובחסידויות מסוימות - פאה. בחלק מהחסידויות יש כובע קטן מעל הפאה.

בציונות הדתית האשכנזית פאה פחות פופולרית אצל צעירות, אבל אצל הסבתות זה להיט.

ויש כובעי בארט, כיפות ענקיות... יותר שכיח אצל דתיות בנות 40 פלוס כזה.

הכל ממה שאני מכיר ואולי אני טועה.

בתמונה:

Gpt מנסה ונכשל לאייר את התשובה שלי.

למשל הכובע על הפאה אמור להיות אשה חרדית ולא ציונות דתית, 

ואני לא יודע מה זה נערת בעות אבל אני מציע שמישהו יוריד ממנה את קערת המרק ששמו לה על הראש...

לק"י

אני רואה עולות מתימן עם משהו כזה. אבל זה הלבוש המסורתי שלהן.

וכובעים היום באופנה גם לצעירות דת"ליות.

לק"י

אולי הן רק מניחות על הראש לכבוד בית הכנסת?

בשאר הזמן הן בלי כיסוי ראש?

גם אימא שלי (שאמנם אינה בת 70, וגם אינה ספרדיה, אם כי הולכת לבית כנסת ספרדי...) שמה כיסוי ראש רק בבית כנסת

לא הכרתי שנפוץ להניח מטפחת בלי לקשור או משהו.

מעולם לא טרחתי לבחון לעומק את סוגי כיסויי הראש של נשים בבית הכנסת אז אין לי מושג.

לק"י

בכללי יש לי קושי לצייר נשים יהודיות עם כיסוי ראש. הוא צריך פירוט מדוייק, וגם אז לא תמיד הולך לו.

כי לי פעם הוא צייר נשים עם פאות ומגבעות🤦‍♀️😂

כן מאוד

לא יודע

ולגבי התכלס..יש כיסוי ממש יפה של מטפחת שאולי קצת מזכיר את התמונה פשוט עבדך אינו בקי..אבל בכל מקרה הוא מצוי לרוב במגזר החרדי פחות בדת"ל

כשחפשתי הגעתי לסיפור על כך שהנשים האלו מהמאחז "קומי אורי" התראיינו על החיים בגבעה שלהן, וכל מה שהתקשורת התעניינה זה מה יש להם על הראש.

א. המשנה אומרת שלא לשים כיסוי ראש זאת מספקת עילה לגירושין

ב. לגבי סוג כיסוי הראש תראה אני אישית אוהב כיסויי ראש בסגנון של, טוב, לא יודע איך להגדיר את זה יותר טוב מאשר כיסוי ראש פשטוני? יעני, מקפלים את כיסוי הראש למשולש, שמים את הצלע הארוכה על המצח, מעבירים את שתי הזוויות מסביב לראש וקושרים מאחורה (אם זה מובן... בנות, הצלנה אותי)

ג. אני לא מתכוון להיכנס למלחמות עולם סביב זה אבל מלכתחילה אמשך פחות לבנות שרוצות כיסוי ראש מינימילי מינוס או כל־מיני קונסטרוקציות סיקיות מוזרות

לק"י

(מדברת על כיסוי ראש מינימלי).

לכן בעיני זה ממש ברור ומובן שזה חשוב לך.

א. כן לרוב זה משנה אם מטפחת או פאה בדכ חרדים אשכנזים יבקשו שהאישה תשים פאה וספרדים ירצו כיסוי ראש דתל ירצו שהאישה תלך עם מטפחת

ב. בעיקרון כן דתל ילכו בדכ עם בובי וכיסוי עם קשירה בלמעלה של הראש וחרדיות ים הקשירה הנמוכה קוקס אבל זה לא שירימו גבהה באופן חריג...

אני אישית שולחת תילדים שלי לחרדי והולכת עם כיסוי גבוה של הדתל אז זה מאוד חריג להם בנוף אבל כל הזמן מחמיאים לי...לא מרימים גבה לשאלתת

אני בוחר להכנס לקשקע'ס של בן/בת הזוג.

יש בזה מאוד של נורמה חברתית. יכול להיות שלגבר יהיה קשה חזות שלא נראת דוסית מסיבות חברתיות ולאו דווקא דתיות.

כמו כן, זה יכול להיות גם קשה לאישה שהגבר לשה לא נראה דוס, אבל בזה אין כל כך קריטריוניים הלכתיים.. 

זה מבחינה חברתית - מגזרית.

מבחינת שמירת מצוות -

כן, בנאדם שנמצא ברף מסויים של שמירת מצוות רוצה שגם בן/בת הזוג שלו יהיה ברף דומה.

דווקא בגלל שהקשר עם הקב"ה הוא קשר אינטימי, בעיני כניסה למרחב של בן/בת הזוג היא עניין רגיש. 

סביר לומר שמי שרוצה קשר משמעותי עם הקב"ה, יחשוב שלחץ לקיים מצוות מבן/בת הזוג יפגע באותנטיות של חווית קיום המצוות. אני רוצה לקיים מצוות כי אני בקשר עם הקב"ה וזה חשוב לי. לא בגלל שמישהי יושבת לי על הראשו אני רוצה לרצות אותה. ממש לא.

עוד דבר שחשוב לומר - יש פה עניין של עניין חינוך ילדים, וכן, הגיוני לחשוב על דוגמא אישית שסה"כ נראת הפרהסיה הציבורית.   

זה נושא מורכב, הוא לא פשוט בעיני. 

אבל ככלל אפשר לומר שענייני עבודת ה' האישיים של כל אחד מבן הזוג זה טוב שזה יהיה בינו לבין עצמו ורק אח"כ לחשוב על ההשלכות הזוגיות והמשפחתיות.

שמניח לאשתו ללכת ללא כיסוי או משהו

לא רוצה קללות

מדובר על האם לשאת לאשה אשה כזו שתמיט עלי קללות יומיומית.

ולמה אתה כותב עניין שלה?

הגמרא בשבת אומרת כל שיכול למחות באנשי ביתו

נתפס על עוונות אנשי ביתו.

מה אין אחריות כל אחת ואחד בבית יתנהגו מה בראש?

באופן כללי שאדם ייתייעץ עם רב לגבי מקרים כאלו, ואין דומה אדם צעיר למבוגר ובררן ללא בררן. כל מקרה לגופו.

אם זו האשה היחידה שהוא מוכן להתחתן איתה והיחידה שמתאימה לו, לא יבואו עליו שום קללות, שהרי מקיים מצווה לשא אשה

יותר מדי ליברליזם פמיניסטי מלובש באיזו הצטדקות מדומה על חשבון התורה.

א' כנראה לא ראית את דברי הזוהר שאתה מרשה לעצמך לחלוק לא פחות ולא יותר על הזוהר ולכתוב "לא יבואו עליו שום קללות" ...מי ערב לו? אתה? אתה מבין שפתחת חזית עם רשב"י ח"ו כן? מאיפה האומץ יא אח?

ב' כל דוד שלנו היקר..במכלול השקלולים של אותה אישה פלונית, היא החליטה כעבור x שנות נישואין ללכת עם מיני, כך עלה בדעתה דעת תורה רחבה מיני ים..אבל גם קצרה כמו מיני לצערינו. מה היית מייעץ לבחור היקר דנן?

התפוגג

מי שרווק מבוגר וזו אשתו היחידה המתאימה, כל רב יאמר לו תתחתן איתה למרות שהיא בלי כיסוי ראש, ושום קללה לא תחול על מי שמקיים מצוות נשיאת אשה ראויה ואהובה, ולא יחכה למות רווק או לשא אשה לא אהובה.

ואם כבר התחתן ואשתו בלי כיסוי ראש, כל רב יאמר לו לקרבה בדרכי נועם, ולא ללחוץ עליה ובטח לו להיות חרדתי שמא יבואו עליו קללות. מי שמקיים מצוות תוכחה בצורה של השפעה רכה שבאמת תועיל ולא תגרום להרס שלום בית, לא יבואו קללות עליו, שהרי מצווה מגנא ןמצלא.

אלא אם כן יש את עניין חינוך הילדים ואז זה סיפור אחר, וייתכן שאשה תצטרך ללכת עם כיסוי גם אם זה לא מתאים לה. כאן הבעל והאשה צריכים להגיע לפשרה בהכוונת רב

ברור שצריך ללכת לקבל דעת תורה.

ואני בטוח שגם רבנים שיגידו לבחור העיקר תתחתן(ואני מכיר כאלה) לא יעיזו להגיד את מה שאמרת או יותר נכון ביטלת את דברי הזוהר "לא יבואו עליו שום קללות" וואלה? מילה של קעלברימאר?

ולגבי לקרבה בדרכי נועם וכו'...לא חידשת כלום, אף אחד פה לא אמר לנגוח בה או לריב איתה ח"ו.

ולגבי ב' ברחת ולא ענית מה היית מייעץ לחבר שלנו כשאשתו החליטה ללכת כמתואר שם עיין לעיל.

כי לשיטתי..ההגעה למצב שהיא הולכת כך לא קורית בבום. זה לאט לאט. פה מחפפים קצת, פה קצת משהו נופל, ואם נדגול בשיטתך, אז אדרבא, מה שהיא העדיפה זה היא ולא יקרה כלום.

כל העניין פה זה קבלת האחר על חשבון התורה.."אם ככה היא רוצה הכל בסדר אני לא מתווכח" כי זה לדעתי להיות חלש אופי ולברוח מהמהות של להיות זכר שהוא משפיע, כי בסוף אתה מוביל את הבית רוחנית..לא סתם אמרו חז"ל שגבר נתפס בעוון בני ביתו, כי הלו תתעורר אתה הגבר תתחיל להנהיג תוביל אל תהיה כסיל אדיש חסר כריזמה ואם אדם לא בונה באישיות שלו יכולת להנהיג(רק את הבית לא להנהיג עולם) אז הוא יגיע למצבים קשים כי הוא פשוט חלש בנפש ולא מסוגל לעמוד ולהיות קיר ולהגיד "זה אסור זה אנחנו לא עושים". וזה לא חייב להיות בעצבים או בכעס וריבים..דווקא זכר זה אחד שאסוף שלא מפזר את הרגשות שלו ונכנס לבילבולים עם האישה שהיא נמצאת בקטנות וכו' הוא צריך להיות בגדלות ולהנהיג...אבל להגיד "אם נוח לה ככה שתעשה" ..מתכון לאסון אח. 

אני לא הייתי מייעץ מטעם עצמי כלום. הייתי מפנה לרב שמבין בזה או יועץ ומטפל זוגי.

כמובן אם יש עניין של חינוך ילדים צריך לשקלל.

באופן כללי זוגיות נבנית מהדברות כנה פתוחה ורגישה ולא מכיפופי ידיים.

לגבי הקללות - בעל שעושה את מה שצריך לעשות על פי הכוונת רב (אם הרב אמר לו לא ללחוץ על האשה) , לא יבואו עליו קללות, שהרי עשה מה שצריך, ומצווה מגנא ומצלא.

רבנים יאמרו כמוני לעניין קללות. שאל אותם.

ואם אפשר להשפיע על האשה בדרכי נועם מה טוב

חרדתיות ונרווים, עושה הפך התורה. שהרי התורה באה ליישר מידותיו של אדם, והוא גורם לעצמו לעוות את מידותיו בגלל התורה.

אני מדבר כללי בלי קשר לדיון פה.

מי שיש לו חרדתיות, ocd או שאר דברים דומים, מצווה מהתורה שילך למאמן או פסיכולוג שיעזור לו ליישר את מידותיו. זה מצווה דאורייתא משום "והלכת בדרכיו" כמו שאומר הרמבם על תיקון המידות

כמובן צריך לעודד לקיים מצוות, השאלה איך עושים ומה המחיר של זה

לעצור מהמטרת הקללות שהיא גורמת לי

והיא תלחץ על אנשים לעזוב

את הפורום?

מאיפה נכנסה בך הפמניסטיות הנוראה?

אדם צריך לנסות למשוך את לב שומעיו ברוך לב שיירצו מעצמם לקיים מצוות. לא בלחץ שמא אם אשתי תעשה משהו יהיה עליי קללות. ברור שבמצב כזה היא לא תרצה לשים כיסוי ראש.

אין בזה שום דבר פמיניסטי. תשאל רבנים הם יאמרו לך כמוני

בתור בחורים.

מה זה ענייננו?

והבנתי שיש תמונה כנראה בשרשור

זה לפי דעתי לא עניינו ולא אמור להיות עסקנו

אני אישית שם כיסוי ראש חלקי (כיפה)

ושמח בחלקי

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.