יכולה לכתוב מה אני עושה, לא לוקחת אחריות על אחרות.

אחרי תגובה קשה בפעם הראשונה, ביררתי קצת על החיסון והפסקתי לחסן בו. מחסנת הכל חוץ מזה. ממה שאני ראיתי הסכנה ברוטב זה שלשולים הקאות והתייבשות. לא מחלה מסכנת חיים במיידי, ובהתייבשות אפשר לטפל בעירויים. מעדיפה להסתכן בזה שזה יקרה מתישהו ולא כזה אירוע כמה פעמים אצל כל ילד אחרי כל מנה.

ולכן התגובה שלי כעת היא כזאת. מאמינה שכשנגיע לחיסון הבא החששות יעלמו

(כרגע יש לה חום גבוה לאחר חיסון צהבת).

אולי תתייעצי עם הרופא.

התגובה של הבת שלך עכשיו נשמעת באמת קצת חריגה. (השאלה אם זה באמת רק מהחיסון או שהיא תפסה איזה וירוס בלי קשר...)

חסר לקטן שלי מלא חיסונים וממש מפחדת ללכת איתו לטיפת חלב

כל חיסון עשה את הבלאגנים שלו ואין לי אומץ

גרועות מחיסון.

אני לא נגד חיסונים

ואני בעד לעשות את ההשתדלות כדי למנוע מחלות

ועם זאת אני נותנת מקום לחששות שלי (האמיתיים והמבוססים ממקרים בעבר שהוא סבל מאוד מהחיסונים)

ואני חושבת שזה בסדר קצת להתמהמה ולחכות עם זה ולעשות אותם לא ממקום של פחד וחרדה מה יהיה אם לא ואיזה מחלות שורצות בכל פינה.

בסוף אני אגיע לחסן אותו

אבל בינתיים אני צוברת עוד קצת אומץ וכח לעשות את מה שהכי טוב לבריאות של התינוק שלי. 

זה לא מתוך לחץ וחרדה, אבל כן מתוך ידיעה ברורה שיש ילדים רבים בעולם שהחגורה הצילה את חייהם, ומספרם גבוה יותר ממספר הילדים שהחגורה פגעה בהם.

גם אם התינוק בוכה אני לא מוותר על חגורה, כי אני יודע שמה שטוב עבורו זה לא בהכרח מה שיותר נעים לו עכשיו.

אני חוגר אותו לא כי יש לי אומץ לחגור, אלא כי אין לי אומץ לא לחגור. כי אני יודע שהסכנה עצומה למרות שלא רואים אותה ולמרות שהמוח קורא בקול ''לי זה לא יקרה''.

החיסונים ויעילותם

שהם ידועים ואני בגדול מאמינה בהם וכל הילדים שלי מחוסנים.

ועם כל זאת

לא חושבת שצריך ללכת אחריהם כמו עוורים ולחסן אותם בלי לחשוב פעמיים

(וזה בכלל לא דומה סטטיסטית לנסיעה ברכב בלי חגורה)

ואפשר לדעתי לפעמים להקשיב לאינטואיציה האמהית שלי ולחכות עם החיסון כמה חודשים.

זה לא אומר שמי שלא עושה את זה היא לא אמהית מספיק ולא רחמנית

זה הלב שלה שמעודד אותה לעשות את זה לתינוק שלה

וכל אמא בדרך שלה. מקשיבה לתינוק שלה ומחוברת אליו.

התינוקות הם לא עכברי מעבדה

ולא צריך להתנהל הכל בדייקנות כאילו זה תורה למשה מסיני.

ועד היום אני סוחב צלקות עמוקות מאוד מהאינטואיציה שלהם, שהייתה בדיוק בדיוק מה שהלב שלהם אמר אבל לא הייתה בדיוק בדיוק מה שהמדע אומר...

אם התינוקות הם לא עכברי מעבדה, אז למה לעשות עליהם ניסויים? למה לא ללכת על בטוח ולעשות את מה שהוכח כמציל חיים, בדיוק בגיל שבו זה הכי אופטימלי?

בגלל חוסר ידע של ההורים

זה לא אומר שאין לנו זכות לעשות בחירה מושכלת. מושכלת - כפי מה שאנחנו יודעים חושבים ומרגישים שנכון עכשיו.

בדיוק כמו ההורים שלנו

שלא נדבר על הורים שלא עשו מה שהמדע אמר (הפלות למשל) וקיבלו ילד/ה.

הניסיון (אולי) לתקן את החוויה שלך דרך שכנוע לעשות מה שההורים שלך לא עשו, לא בהכרח שלא תיצור לילדים אחרים או להורים אחרים חוויה קשה אחרת

אני מבינה שאתה מאוד מאמין במדע, כמוך כנראה גם אנחנו - ההורים שבחרו לפצל חיסונים, לדחות חלק או וואטאבר. אבל למרות המדע, הוא לא הדבר היחיד שאנחנו הולכים לאורו

זה יותר משחור ולבן

ואני לא אנסה להסביר את עצמי מעבר כי זה ככל הנראה וויכוח שאין לו סוף, מהיכרותי פה עם הפורום.

בסוף, אנחנו מדינה דמוקרטית. יש לנו חופש להחליט מה מתי ואיך בנושא הזה ואם אמא מסוימת החליטה שלא עכשיו, (לא מדברת על לא בכלל שזה עניין אחר ועדיין זכותה) זה לא בגלל שהיא רוצה שהילד שלה ידבק, זה בגלל שכרגע יש שיקול אחר שגובר

בסוף, גם מחוסנים נדבקים הרי

בסוף, לא כל ילד שלא חוסן נדבק מיד אם לא הגיע לתחנה של טיפת חלב כשעלתה התחלואה או יצאה קריאה לבוא להתחסן

אין דרך לוודא במאת האחוזים שהכל יהיה בסדר.

יש את הבחירות שלנו, שהן אלו שנראות לנו נכונות לעת הזו וזהו. 

הזלזול בהחלטות שהורים מקבלים כלפי ילדיהם.

הורה שמחסן לפי הספר אז הוא הורה אחראי

והורה שקצת בודק, מתעניין

לפעמים קצת מחכה

אז הוא מזלזל

מסכן חיים

לא אחראי

ועוד כל מיני.

ההמלצות של משרד הבריאות הם טובות לרוב

אבל הם גם משיקולי נוחות.

במקום להביא תינוק 4 פעמים להתחסן

מחסנים 4 חיסונים בפעם אחת. כי אחרת לא יהיו מספיק תורים לכולם.

אז אני מתעלמת מהנתון הזה

ואגיע 4 פעמים כדי לחסן

גם אם זה גורם לתורות ארוכים במערכת הבריאות

כי לי חשובה בריאות הילד שלי עד מאוד.

ושוב

אני לא מדברת על ללכת כנגד כל ההמלצות, להתעלם מהמחלות הקיימות.

אני בטוחה במאה אחוז שאיך שאני עושה

אין בו סיכון מיותר

והימור

וזלזול.

הוא יקבל את החיסונים

ואני עושה אותם בלב קצת כבד, ולא בלב שמח והכי רגוע בעולם

ואני גם לא בטוחה שמשרד הבריאות צודק ב100 אחוז

אבל אני לא רופאה

ובשכל אני יודעת שלרוב עדיף חיסון מהמחלה

יש גם נפגעי חיסונים...
אני אישית מחסנת, אבל את לא יכולה לקרוא למי שלא מחסן- מסכן חיים, לא אחראי או מזלזל.

התכוונתי להגיד

שיש כאלו שזה מה שאומרים על הורים כאלו

וגם זה שהגיב להודעות שלי כמה פעמים

קצת מזלזל בבחירות שלי וחושב שזה מזלזול

לחיסונים כן.

אפשר לראות את זה בעלון לצרכן.

ולחיסון הרוטה יכולות להיות תופעות קשות כמו התפשלות מעיים.

אז אם אחרי פעם ראשונה התינוק לא הרגיש טוב (וגם אם לא), מותר ללכת אחרי האינטואיציות, זה הילד שלי ולא של מערכת הבריאות

לא אומרת את דעתי לגבי רוטה (חצויה על זה ממש, גם בתור אמא וגם בתור אחת מהמערכת..)

אבל mmrv זה קריטי ממש ממש!!

מנסה לחשוב אם הבן שלי כבר חוסן...

חצבת נקרא mmrv ? זה בא משולב עם עוד חיסונים?

אז אם הוא בן שנתיים וחצי, ללכת לבדוק שחוסן?
או להיות רגועה?
החצבת היא באה במשולב עם עוד משהו?

והיה סיוט התופעות של החיסון

אבל לא מתחרטת שחיסנתי

רק אומרת שיש בסיס לחששות שלי מהחיסונים ולכן קצת מחכה עם חלקם. 

דווקא אם הבת שלך רגישה כדאי לך לחסן אותה,

שלא חתטוף מחלה קשה חס ושלום 

נכון שבמקום עם רפואה מתקדמת כמו ישראל, יודעים איך להציל את התינוק ולא להגיע למוות.

אבל המחלה עצמה מאוד מסוכנת.

ההתייבשות כ"כ קשה ומהירה (הורים יכולים לשלוח את הילד לגן בבוקר כשהוא בסדר גמור וללא תסמינים כלל, ועד הצהריים הוא כבר יהיה מיובש עם עיניים שקועות ואפאטי לחלוטין),

עד שהיא יכולה להוביל לירידה חדה בלחץ הדם, ובהמשך לכשל של איברים מרכזיים בגוף.

זה לא כמו התביישות של צום, כי לא רק שהגוף לא מסוגל להכניס ולספוג נוזלים - אלא יש בכל יום 10-20 הקאות ושלשולים. כלומר מאבדים נוזלים במהירות.

לכן ילד שחלילה יידבק במחלה יצטרך להיות מאושפז בבית החולים במשך כמה ימים, ימים של כאב וסבל שבהם הצוות הרפואי אמנם יצליח להשאיר אותו חי אבל לא יצליח למנוע ממנו את ההרגשה הגרועה שיש בהקאות ושלשולים לאורך כל היום והלילה. זה לא שהוא מקבל נוזלים והולך הביתה להמשיך לשחק עם האחים שלו (אגב אחים - ילד אחד שחולה יכול בקלות להדביק את האחים שלו, במיוחד אם גם הם לא חוסנו). 

להציג את המחלה הזאת כאילו זה רק "עירוי וגמרנו" - לדעתי זאת טעות. אשפוז של ימים, לילות ללא שינה, המון בכי כאב וצער.

נ.ב.

זה לא צריך להיות שיקול בפני עצמו, אבל...

כשרואים הורים שנמצאים ליד מיטת האשפוז של הילד שלהם, בזמן שהוא סובל וקודח מחום ומשלשל את חייו, וכל הצוות הרפואי יודע שהילד שם רק בגלל שהוא לא קיבל חיסון שמומלץ על ידי משרדי הבריאות בכל העולם כבר עשרות שנים...

ההורים האלה לא מצליחים להסתכל על הצוות הרפואי מרוב בושה, ובעיקר לא מצליחים להסתכל על הילד שלהם.

היו לו כמה בעיון והוא גם חלה ברוטה והיה בסכנת חיים למרות שהתחסן.

הרופאים אמרו לאמא שבזכות שחוסן הגוף שלו התגבר והוא ניצל ב"ה.

לא מביעה דעה ולא רופאה.
אני מצאתי פתרון ועשיתי עם הקטנים שלי את הפתרון ההזוי שלי

אלל תצחקו עליי, אבל חיסנתי את הקטן ברוטה, אבל בחצי מנה... כלומר זה טיפות דרך הפה, נגיד צריך 20 טיפות, אחרי 10 טיפות דרשתי מהאחות להפסיק, היא רצתה להמשיך ולא הסכמתי.

ככה הייתי הכי רגועה, מצד אחד חוסן מצד שני לא בהרבה חומר.

אולי זו שטות לא יודעת, אבל רק זה הרגיע אותי

ועדיין ככה הייתי הכי רגועה.
לקחתי בחשבון שמביאים קצת יותר ממש שצריך.

מביאים את הכמות שמביאה לשילוב הטוב ביותר בין הגנה חזקה לבין מיעוט תופעות לוואי רציניות.

ואם החיסון לא ניתן בכמות שאושרה, יכול להיות שזה כאילו הוא לא ניתן כלל.

כל המנה

ירקו חלק

ולא זכור לי תופעות לוואי מהחיסון.

לעומת זאת אצל הקטן, למרבה הפלא הוא בלע הכל בשקיקה

והאחות אפילו התפלאה איך הוא שתה הכל יפה

ואמאלההה איך הוא היה מסכן אח"כ..

סבל מהחיסון שבוע וחצי.

אז אני חושבת שכן יש מצב שיש במנה כמות קצת "מיותרת"

כלומר כמות כזאת שלא מזיקה

אבל מצד שני לוקחת בחשבון את התינוקות שלא בולעים הכל מלכתחילה...

המלצה ולא לפי משקל התינוק.

בתור סטודנטית לרפואה, הקורס באימונולוגיה (מערכת החיסון) נחשב לאחד הקורסים הקשים במהלך התואר. הקורס הבסיסי שכל רופא עובר דורש שינון של מאות מושגים וגם אז, משיחה עם רופאה ומהיכרות עם החומר, הרוב לא מבינים את הנושא לעומקו. בשביל להבין בזה באמת זה דורש אחרי 7 שנות לימוד, התמחות ותת התמחות סדר גודל של 6 שנות התמקצעות נוספות... לא יודעת לגבי החיסון הספציפי הזה אבל לא הייתי מורידה מינון של חיסון על פי אינטואיציה אימהית טובה ככל שתהיה אלא אך ורק בייעוץ עם רופא.

כמו שלא תחליטי על דעת עצמך לוותר על כמה תפרים בפצע מדמם כי כואב לילד והאינטואיציה האמהית שלך אומרת כך.

בשביל לייצר תגובה אימונית שתייצר זיכרון חיסוני צריך מינון מסויים, אולי אפשר להוריד אותו אולי אי אפשר אבל זה לא משהו שהייתי מחליטה לבד.

כמובן שאני לא באה לייעץ רפואית לאף אחד. 

לא ידעתי שזה נקרא אימונולוגיה.
כשהקטן שלי נולד חיפשתי ממש מישהי "מומחית" בחיסונים, כי אני מכירה כמה נפגעים לצערי, ואומרים היום כל מיני טענות נגד החיסונים וזה ממש מלחיץ.

בסוף התייעצתי עם חברה שהיא אחות טיפת חלב והחלטתי לפצל חיסונים, ולדחות את חלקם.

הגדולה שלי בת 20 אוטוטו, ובהשוואה של הפנקס חיסונים שלי מול שלה ומול החיסונים היום, הוסיפו מלללאאא חיסונים, חלקם ניתנים כחי בטיפות וגם כמומת במזרק. מה שנותנים גם כחי וגם כמומת, לא נתתי את החי בטיפות מכמה סיבות-
אני לא חוסנתי בהם
הגדולים שלי לא חוסנו בהם, הכל חדש, מה קרה פתאום?
כבר חוסנו במומת ובעבר זה היה תקף למה כיום הוסיפו גם את החי? 
אלו תהיות שיש לי, ואם את לומדת את זה אשמח לתשובה, כי זה נושא חשוב מאוד ומציל חיים ומצד שני מבלבל וחלילה עלול גם לפגוע ולשנות איכות חיים.

ניהול סיכונים כמו שמישהי פה כתבה...השאלה איך מנהלים את זה? על מה סומכים? 

אחות טיפת חלב שאני מכירה כחברה, גילתה לי שעל כל חיסון יש תוספת כסף לאחות המחסנת- בונוסים.

אז אני קצת לוקחת בערבון מוגבל את ההלחצות שלהן.

נושא מאוד מעניין...כיף לך שאת לומדת את זה.
 

חיסוני השגרה לא נקבעו לחינם, וגם המינון שלהם לא...

אין לנו שום כלים מדעיים לבחון את זה ומי שלא סומכת על משרד הבריאות, שלא תלך לרופא בכלל.

לא מספיק בשביל לחסן אותו?

כמעט ואין חיסון (או שאין. לא בדקתי האמת) שהיעילות שלו 100 אחוז ומבטיח שאף ילד לא יידבק, בלי קשר למינון

זהעניין של ניהול סיכונים

טוב לדעת.
תודה

אז או שהיא לא יודעת או שהיא אוהבת להטעות,

שתי האפשרויות לא טובות...

לא כל ילד מגיע לסכנת מוות

ולא כל ילד תוך חצי יום אפאטי

ולא כל ילד מגיע לאשפוז.

את הבן שלי לא חיסנתי לרוטה, בגיל 8 חודשים חלה בזה, לא היה תותים אבל הוא עבר את זה עם הרבה הנקה ורוגע והכל היה בסדר.

ולא הקיא בכלל.

אז רק להגיד שלא אצל כולם זה קיצוני ואפשר לעבור את זה בטוב.

מול תופעת לוואי של התפשלות מעיים וכו..

לא יודעת.. קצת רולטה רוסית

לא בדקתי את הנתונים בעצמי אבל תראי את הפסקה הבאה לגבי הסיכון של התפשלות מעיים,( שלקוחה מכאן https://www.chisunim.co.il/the-israeli-society-for-pediatric-infectious-diseases/routine-vaccines/rota-virus/):

'לצייו כי תופעת לוואי זו היא נדירה ובעבודה שבוצעה באנגליה ב 2014 נמצא כי על כול תינוק שלקה בהתפשלות מעי כתוצאה מהחיסון נמנעו במדינה, כתוצאה מהחיסון, 3 מקרי מוות, 13000 אשפוזים, 27000 ביקורים בחדרי מיון ו 74000 ביקורים אצל רופא הילדים מוירוס הרוטה'

אז לי אישית, ולכל עולם הרפואה המערבית, קשה להגדיר את החיסון כרולטה רוסית. 

שכתבתי שהיא לא מסכנת חיים ברור שלקחתי בחשבון את הכלים שיש לרפואה היום. בלי רפואה מתקדמת גם פצע קטן שמזדהם עלול להפוך למסכן חיים.

אני גם יודעת שהילדים שלי לא מחוסנים לזה ואני צריכה לפתוח עין פי 2 כשמתחיל שלשול. ואני עושה את זה.

לא אומרת שהמחלה נעימה, אבל גם התופעות לוואי היו זוועתיות אצלנו. שבוע של מיליוןןן הקאות ושלשולים. אם מדברים על ילד שסובל, אז כן זה היה שם. והרגשתי שהרעלתי את הילדה שלי. מעדיפה להסתכן באולי הידבקות במחלה בעתיד בידיעה שזו מחלה לא נעימה אבל בהחלט אפשרית רפואית להתמודדות מאשר לדעת שאני יוזמת עוד שבוע כזה.

לא בטוח שאני צודקת, אבל בפועל זה היה החיסון היחיד ששבר אותי. אני ממש בעד חיסונים, החיסון הזה לא לגמרי ברור לי. ורק יכולה להוסיף בסוגריים שכמה אנשי רפואה שדיברתי איתם על זה לא ניסו לרגע לשכנע אותי לחסן רוטה, כולל האחיות בטיפת חלב שנותנות את החיסון. לשפעת כבר לחצו עלי יותר לחסן. מניחה שאם היה מדובר בחיסון כמו פוליו התגובה הייתה אחרת.

אני מחסנת את כל החיסונים כמו שממליצים.

אחד מהילדים לא חיסנתי לרוטה, עם המלצה של הרופאה ספציפית עליו.

מעודדת מהניסיון שלי,

אצל הבת שלי היה בדיוק ככה בחיסון רוטה הראשון - שבוע של צרחות ופליטות בלי סוף. לגמרי מתיש.

ממש חששתי מאיך יהיה החיסון השני, וב"ה הוא עבר לגמרי בסדר. בלי תופעות לוואי יוצאות דופן.

(אני לא התלבטתי על אם לחסן את ההמשך, כי מבחינתי סכנת חיים קודמת לחוסר נוחות..)

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

בכתיבה קצת אבל לא משמעותי

לי לא היה מפריע

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

מעבירים למנשא?

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

תודה!

תודה!

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷

חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון

איזה גזרה חשבת?

כאילו שאין לה שום חיתוך

אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש

פעם אחת.הצליחו לבדוק אותי לאחר מריחת עזרקאין

פעמים אחרות נתנו אפידורל בשלב מוקדם יחסית, פתיחה שתיים וחצי שלוש. והבדיקה שלפנח הייתה באמת קשה

זה משהו שמי שלא חווה לא יבין. את זה שלא לפחד מהלידה אלא מבדיקת הפתיחה...

שעושים הכנה והיכרות לפני הלידה.

לדעתי יש גם בקפלן אבל אני לא בטוחה.

גלגלי על זה.

באסותא קוראים לזה פרוייקט עטופה.

ואז אפשר לעשות תיאום ציפיות. ולראות מה רלוונטי ושידעו את הסיפור קודם.

כי בסוף, כשתהיי בלידה, יילדו אותך גם בלי בדיקה.

עדיף כמובן מקום שיכילו את זה, או מקום שיש לו אפשרות לפגישה עם מיילדת לכתיבת תוכנית לידה מראש, כדי שלא תצטרכי להיות אסרטיבית ולהשקיע כוחות בסירוב לבדיקת פתיחה.

ככה הבדיקות לא יכאבו

בעיקרון, זכותך לסרב. אבל בפועל נראה לי שזה יכול להיות מורכב.

פשוט פעם שעברה עשיתי הכללל

נפגשנו עם הצוות לפני בתשלום והסברנו

ופשוט חייבו אותי להיבדק!!! ובלי זה לא הסכימו שאכנס לחדר לידה..

ועוד אנשים הבהילו אותי שאי אפשר להיכנס לחדר לידה בלי בדיקת פתיחה,

אני באמת לא מסוגלת לעבור את זה....

אולי להביא מישהי אסרטיבית שתהיה גם שם איתך?

דולה שתדבר עם הצוות בשבילך

לי ממש ממש עזר

ממליצה על מוריה אלישע במרכז

יש שלב שרואים ולא צריך לדעת.

גם אם הרדמה של אפידורל מרגישים את הבדיקה?

ולא יודעת מי במליץ על קפלן ובאיזה קטע,

אני לא ממליצה בכלל ובטח לא אם את צריכה רגישות וגמישות.

גם אסף הרופא לר מומלץ.

יש לך אפשרות להגיע עד עין כרם?

בדיקת פתיחה אחת!! והיריון בלי בדיקה וגינלית... בגלל טראומות עבר. זה אפשרי. זה דורש תיווך ובקשה לרגישות. ואם את לא מסוגלת עצמך ממליצה ממש שתהיה איתך מישהי בשביל זה. זה ככ שינה לי את החוויה. ממליצה לחשוב איך יהיה לך הכי נעים לתווך את זה. חלק מהמסע של ההיריון והלידה...

מאחלת לך חוויה טובה ומתקנת!

לא מסכימים להיכנס או לקבל אפידורל לפני שיש פתיחה כלשהי....

אין קסם. זה באמת קשוח

נרשמתי הרגע רק להגיב לזה.

גם לי יש ממש חמור...

לי לא עושים בדיקות פנימיות.

רק במקרים ממש נדרים.

כשאני יודעת שהרופאה מבינה את הסבל שלי ובטוחה שזה לא מיותר.

ולפי הקצב שלי...

(היה לי חשש להפלה מוקדמת.

באולטרסאונד ניסו לשכנע שחייבים

לא הסכמתי.

ועשו לי חיצוני..

ב"ה שיסתדר.

אם לא הייתי שוקלת מה לעשות)

אני יולדת בגלל זה רק בהדסה עין כרם.

הם ממש מתחשבים.

הגעתי לפני לפגישה לפני לידה

ככה שכתוב להם במחשב

והם היו ממש עדינים

נתנו לי מילדת עם מלא סבלנות

ובדסקרטיות

וגם הרופאה עודכנה

ממש ממליצה..

חוץ מזה כדאי לטפל

זה לא נעלם אבל משתפר עם טיפולים

אפשר לפנות למכון פוע"ה

לנו הם מאוד עזרו

בריאות וכח!!

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

כן? לזמןש הוא בכביסה

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

בקופה אני ממש נגעלת אבל קיצונית כנראה... הייתי באמת שואלת אם מישהו נוסע לאיקאה בקרוב. זה די שכיח

זו הקטנה או הילדונת?

הייתי מנסה להגביל קצת האמת.

כמו שמכורי מוצץ לומדים רק במיטה או רק אחרי הגן וכו'.

גם הקלינאית הפרטית אמרה שצריך קצת להגביל אותה... (בעצם גם את קלינאית, נכון?🤭)

אבל כרגע זה עוד נראה לי מוקדם. (באמת לילדונת יש כרית שהיא מכורה אליה מגיל קטן וכמובן גם מוצץ, ובשנה האחרונה אנחנו לגמרי משתדלים להגביל אותם רק למיטה...)

בכל אופן, היום הדובי הציל אותה כמה פעמים כשהיא נפלה בפארק - היא נפלה עליו, וככה לא קיבלה מכה חזקה. אז נראה לי שהוא באמת נחוץ לה😅

(אבל הצלחתי להשחיל אותו למכונת הכביסה ב"ה...)

שנתיים זה לא קטן כדי להגביל את זה לבית ולמטפלת ונגיד לנסיעה ברכב ואז לתיק כשיוצאים או מגיעים לאנשהו... אבל כמובן לבחירתך.

לפחות לא כזה שיכול להכיל את הדובי...

שקית מיוחדת שתהיה ה''בית'' שלו כשמסתובבים בחוץ? ולהניח בסל של העגלה או ברכב.

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣