אני פשוט מפחדת.

אם הוא יגיד לי שהוא רוצה גם לפרק,

זה יעשה אותי למאושרת בנשים. 

אם סגורה על זה ב-100%, כדאי לקבוע שיחה רגועה ככל הניתן, ולהציב לו את העובדות, אפילו להציע פגישה עם יועץ/מגשר/מלווה גירושין (יש כל מיני מומלצים).

אם את לא סגורה - כדאי להוביל לייעוץ זוגי כ"ניסיון אחרון" כשגם זה על השולחן.

אזהרה - את אמנם מנסה בשלב זה לעשות את זה עדין, אבל קחי בחשבון שלפעמים מתפתחת דינמיקה של חוסר אמון הדדי, המובילה למערבולת של "מלחמת גירושין", גם אם אף אחד לא התכוון אליה.

מה שמחזק ביתר שאת את המלצתי לעשות את זה חכם, בשקיפות ועם ליווי.

עצם השאלה הזו מעידה על חוסר הבנה בסיסית בנפש האדם.

כמו שאין אדם לומד איפה שליבו חפץ.

הנפש צריכה להיות חפצה באדם שאיתה.

ואם לא, התולדה היא רעה ומרה.

זה מאוד בסיסי.

מה אכפת לך עוד חורף יחד זו שאלה מנותקת.

אכפת לי מהנשמה שלי, כן.

הלב שלי זקוק ליותר ומגיע לו יותר. 

אולי תתפשרי.

תעשי קטע של ענווה.

ותחיי כמה חודשים עכשיו

במוד של "מגיע לי פחות"

אל תתיחסי לטרולים. זכותך להשתחרר ממנו.

תפני ליישוב סכסוך בבית משפט.

ואם היה כאן גבר שהבטיח לאשה

אני ואת לנצח.

ואחרי כמה שנים אומר

מגיע לי יותר

נס שאני נשואה לבעל טוב

אחרת לא היתי רוצה להתחתן שוב בחיים

אתם נוראיים אתם רק רוצים לריב ורק רוצים לא לקחת אחריות.

וואו כל הגברים כאלה? איך ניצלתי, ה’ מזמור לתודה,

כולנו מסכימים.

כל השאלה אם קיימות נשים טובות

נחמדות והוגנות?

איך יש לך בעל טוב? 🤭😉

לא כל הגברים כאלה

גם לי יש בעל טוב ב"ה

היית רוצה לחיות עד 120 עם אישה שלא אוהבת אותך בגלל שהבטחתם הבטחה בגיל שבו לא הייתם בשלים לכלום?

תעשה לי טובה.

שנה גישה דחוף. 

שתאהב.

נישואין זה הסכם שאומר שאתה תאהב את הבן זוג.

מה זה כן בא לי לא בא

אם גבר היה פתאום רוצה אשה אחרת

כולכם היית צווחים כולם כאחד

בשמחה רבה עונים בכל רעש גדול:

"אין מגרשין את האשה בעל כורחה".

זה באמת נשמע ילדותי כן בא לי לא בא לי.

היא לא שיתפה בסיבות שלה, היא רק שאלה איך  מניעים תהליך.

נדון לכף זכות.

מישהו ביקש דעה בכלל? עצה?

ביקשתי עזרה לנושא ספציפי.

אף אחד לא מכיר את החרא שלי.

צאו לי מהחיים. תודה 

רק במילים מכבדות.

ואם לא בא לך שיביעו דעה- אל תכתבי בפורום

או-

תכתבי בדיוק מה בא לך שיענו לך ואולי אעשה קופי פייסט. אם יבוא לי. 

ואתם מתחילים לדון בהאם הרצון שלי בכלל לגיטימי.

זה לא הבעת דעה.

זה חיטוט בנפש האדם.

זה לפתוח את הקרביים שלי לעיני רבים.

אני אישה טובה.

אם הייתי יכולה להמשיך לחיות איתו, האמן לי, הייתי נשארת עד 120.

מספיק כואב וקשה.

דעתכם מכאיבה ומיותרת.

זה הכל

חכמינו אמרו את זה לפני,

ובמקום שאין דבריך נשמעים אל תשמיעו.

קצת ענווה 

את מבטלת את הדעות של האחרים

וכותבת על ענווה

ב. אף אחד פה לא מכיר אותך

ואת מה שעברת .

חוץ מהמעט שבחרת לשתף.

ואין את מה שכתבת עם הקרביים

אין אף אחד לא יודע כלום.

למרות האנונימי.

ומכירים אותי פה הרבה.

לא מבטלת שום דעה,

מבחינתי בין אם תטעה או תצדק, זה לא מעניין אותי.

אני עסוקה בכאב שלי ואין לי כח לדון בשום דבר מעבר לגופו של הדבר שמטריד אותי.  

זכותך לא להסכים.

זכותך לא לחבב אותי ואת שיטותיי.

ענווה זה לחשוב שאתה יודע הכל.

לבוא ולהגיד דברים כמו שאתה וחברך כתבתם, זה בדיוק ההפך מענווה.

אתם לא יודעים שיט על החיים שלי ועל מה אני עוברת במערכת הזוגית שלי.

באתי לכאן עם שאלה ספציפית,

אז כן, לבוא ולחנך אותי זה חוסר ענווה בצורה הכי בוטה שיש. 

הם טרולים ידועים פה

תקראי מה הולך כטן ותראי

הולכים לטיפול זוגי,

את צריכה לעבוד על לבטא את עצמך בצורה נכונה יותר, על הריצוי שבך אם אכן את מרצה.

ולבררביחד מה נכון ומה לא נכון.

אם עדיין תרצי להתגרש, אף מטפל לא יכול לגרום לו לרצות להתגרש, אבל יכול לעזור לך לשקף לו את הרצון שלך ולעזור לו לשחרר.

דודה שלי לצערי הייתה בדיוק כזאת מרצה וסובלת!

אחרי שבעה ילדים ו25 שנות נישואין היא פשוט קמה יום אחד והלכה מהבית וזה הדבר הכי חכם שהיא עשתה בחיים.

להגיד לך שזה היה קל ממש ממש לא!! אבל בה היום היא אחרי הגט ומתחילה לשקם את החיים.

יכול לשנות הרבה בדינמיקה המרצה ולהשפיע על הזוגיות ואם לא על הזוגיות לעזור לו להבין שזה לא מתאים...

אני לא יודעת מה הסיבה שהחלטת שאין מוצא אבל גירושין זה לא פיקניק בכלל....גירושין מתאימים רק במצב שברור לך שגם אם תשארי כל החיים לבד זה עדיף על פני להשאר יחד

ואל תתייחסי כאן לכל האנונימים החופרים...חושבת שצריך לעשות פורום סגור רק לגרושות או רק לגרושים גרושות נורמאלים בלי טרולים

אולי הסדרה הזאת תעניין.

https://youtube.com/playlist?list=PLnhAigjYU1PhzfMWXicgBu2vV9h8uxXcc&si=0dfhBbaB_g4kGwpl

הלוואי והוא היה מקיים אתי את מה שכתבת בחיים המשותפים,
 

על הפרוד שלי

לא היה אכפת לו משום אירוע.

זה חלק מהסיבות לפרוד שלא אכפת לו מכלום רק....

מה יבינו?

עם ניסיון בעניין

בקיצור, אם אשמיע את ההקלטות יאמינו למה שאמרתי שזה מה שנאמר בפגישות שלי עם העו"ס.

מצד שני, מסוגלים מעכשיו להיוצ לגמרי לרעתי היות ואני מכיזה להקליט(למרות שיש מצב שנם מקליטים )

למה אני חושבת שאני פראיירית כשאני משלמת חצי משכנתא...

כי הוא זה שגר בבית המשותף וצריך לשלם לי שכר דירה. אז זה מתקזז

תהליך גירושין זה ממש לא זמן להיות תמימה!

לא הבנתי מה את מחכה? שהוא יבחר איפה יותר נוח לו שהתיק יתנהל וזה ידפוק לך בדלת עם דרישות מצידו??

שאננות לא מתאימה לסיטואציה

דבר ראשון תפתחי תיק (הרבה פעמים לאישה עדיף בבית הדין בעיקר אם הילדים שלך קטנים אבל תתייעצי עם עו"ד)

את מחכה שדבריפ יקרו באופן פאסיבי וזה לא המקופ ולא הזמן

דבר ראשון זה לפתוח תיק ליישוב סיכסוך אחכ זה להתחיל לחפש עו"ד והלוואי ותגיעו להסכם..

פתיחת תיק

אסל מי שפותח את התיק ראשון אפילו בדקה בוחר איפה כל התיק גירושין שלכם יתנהל

אם זה אכן כך

ואיפה אני אמורה לעשות את זה

על מה את מתכננת לא לוותר בני כמה הילדים שלך?

איזה מתכונת משמורת את רוצה להשיג

את התשובה הנכונה רק עו"ד יידע לומר לך

אם תפרטי נוכל לכוון אותל אבל הכי נכון זה ללכת לעו"ד זה החיים שלך וכל החלטה או אי עשייה כאן אחכ יכולה לעלות ביוקר

אל תמתיני עם זה

לאיזה עו"ד ללכת.

שדמות בחולות שלחה אותי לשליח נאמן ויקר.

בכלל ה' יתברך מלווה אותי בחסד ורחמים מרובים...

זה כמעט מסתכם עם זה.

נתתי לילדים לבחור ( איך אפשר שלא) והם בחרו להישאר בסביבה הטבעית שלהם.

תכלס זה היה נכון גם לי. אני נבראת מחדש וצריכה את הלבד הזה.

ויתרתי על הההכל, חוץ מחצי דירה. זהו.

הוא - את כבודו האבוד מבקש

המחיר - דחיית הגט....

אבל ההבדל שאני רציתי את נפשי ואת נפש ילדיי

ילדים צריכים אמא שימי לב שכשאת בוחרת בעצמך הם לא נעלמים לך בין הידיים..

לא כדאי לך לדעתי להתרחק מהם וגם לא לוותר עליהם

בהצלחה רבה

כל הכבוד על ההתקדמות, הלוואי שתשחררו מהר זה מזה לחיים טובים ולשלום.

אם אני מבין נכון, השיקול לרוץ לבית משפט או בית דין, זה בעיקר בשביל מזונות. השאלה אם מזונות זה נושא משמעותי אצלכם.

אם הנושא הוא חלוקת הרכוש, לכאורה גם בבית הדין יפסקו חצי חצי, אז לא אמור להיות הבדל (אגב  אין לי מושג מה הבסיס ההלכתי לזה. עד כמה שזכור לי ממסכת גיטין דף עז, אפילו את הגט אישה לכאורה לא הייתה יכולה לקבל לעצמה 😳. אז אולי כדאי לשאול רב האם מותר לבצע את הוראת ביה"ד וזה לא גזל).

אם מה שאת רוצה זה בעיקר שחרור ושקט, אולי תקבעי איתו זמן ובהנחה שהוא יסכים תיפגשו, ותתני לו את הכבוד "להחליט" על כל מה שתכלס די ברור מה ההחלטה... אולי כדאי להתייעץ פסיכיאטר או מטפל שמבין בלקויות שונות ומשונות, והוא יוכל לסייע לך איך מקדמים אנשים כאלה להחלטות בצורה נעימה ומכובדת. אם לא יסכים להיפגש, אז תפני לבית משפט/דין לפי רצונך ומצפונך וכדו'. בסופו של דבר, הכבוד שאת נותנת לו הוא המפתח ליחסים טובים שלך עם הילדים.

המון הצלחה יקרה!!

זה אושר עילאי.

קשה להסביר.

לראות אותם מתכתשים.

זה תענוג גדול ואושר עילאי.

ולאאאא, לא. אללל תשווי את זה לפרודה שקוראת

בפורום של גרושים. 

 לא דומה ולא מתקרב.

גרוש בפורום.

זה הדבר האמיתי (:

מדהים ומיוחד

לחיות את החלום!

גרושייך הם מתכתשים כעניים ודלים...

נא עזור להם לצער זה את זו, שוכן מעולים...

אוייי כי אתה רב סליחות....

ואווויייי ובעל הרחמים..

שערי... בית הדין פתח..

ואת הגט הפירוד והניכור ההורי..  לשונאים תשלח..

ואת ההתכתשויות הבלתי פוסקות מהם תיקח

שערי.. בית הדין פתח (: (: (:

תודה על ההאזנה

המשך לילה טוב

היו עימנו..

אתם כתבתם??

לא. לא אני כתבתי.

פגשתי, התחברתי ושיתפתי

ריאלי לסיים יפה זה ריאלי עובדה שחלק מצליחים

אבל צריך 2 צדדים בשביל זה ולצערנו לא תמיד יש...

אני גם חושבת שיש קושי בלסגור קשר בככ הרבה אהבה..

א. כי באמת זה גורם למחשבות לשוט הרבה לזמנים הטובים כי גם עכשיו אתם בטוב ..אמנם לא כזוג אבל בטוב

ב. זה יוצר קשר יותר מחייב

כשאתם בטוב אתם לא יכולים ללכת דוך לפי ההסכם (לטוב ולרע) המערכת ביניכם מתנהלת שונה...ששוב יש לזה יתרונות והרבה אבל גם לא מעט חסרונות

אני שמעתי על זה כתיאוריה, מעניין אם מישהו מצליח בפועל (אני לא מדבר על המגזר החילוני, שם גירושין זה כמעט שגרה, וגם כל המושג "נישואין" ו"גירושין" קצת איבדו ממשמעותם לכיוון של "רצף").

 ואם אני מבין נכון, את אומרת שמייצרים שנאה ומלחמה  כדי שהמחשבות לא ישוטו לזמנים הטובים?

עצוב, אבל כנראה שככה זה.

אם עוד לא שמת לב מהקריאה בפורום אני והאבא של הילדים שלי בקשר מצויין ונפרדנו יפה

אני כן חושבת שזה יוצר יותר כואב בפרידה

כי בסוף שנפרדים באהבה ונותנים לרגעים היפים מזכרת ומקום זה יוצר כאב מסויים

להגיד ששווה בגלל זה ליצור מלחמות לא..להגיד שבגלל זה אנשים יוצרים מלחמות..אני לא בטוחה...

אני חושבת שאנשים נלחמים כי הם לא סומכים אחד על ה2 יותר והאנשי מקצוע (בדגש עו"ד) ממש לא תורמים על זה

ברור שזה יוצר כאב, אבל שנאה ומלחמה לא ידועים כמשהו שלא יוצר כאב.

אבל זה משתיק את האהבה שהייתה

אתה מבין שיותר כואב לדעת ולחשוב שאהבת מישהו ועכשיו הוא פשוט לא רלוונטי בחיים שלך יותר?

שאתם במלחמה אתם שורפים אחד את השני לגמרי

ושוב אני לא חושבת שזה עדיף..אני פשוט חושבת שכשנפרדים יפה הכאב על הבית יותר גדול

ושנפרדים במלחמות הכאב הוא מהמלחמה עצמה

אם הצלחתי להסביר את עצמי נכון

ועוד דבר שנפרדים יפה יש כמו קשר מחייב הדדי סוג של...

ושנפרדים במלחמה יש 0 ציפייה מהצד ה2 לבוא לקראת

מקסימום שורפים את החלק בלב שיודע מה זה לאהוב, ואז כמובן מתקשים גם בהמשך.

אבל אולי זה רק אני.

אבל נראה לי שפשוט אין פנאי לחשוב על זה

ואיך אומרים ההיפך מאהבה זה אדישות

אז כנראה מי ששונא מחביא רגשות מתחת..

אז זה חלק ממה שתוקע, עדיף הכאב של להכיר במה שהיה ושזה נגמר עליו דיברת.

הנושא של התחשבות הדדית אחר כך אכן נשמע מאתגר, אבל נראה לי מחיר ששווה לשלם.

כשמכירים בכאב אפשר לעבד אותו ואחרי שמסיימים את התהליך אפשר להתקדם הלאה בלב נקי

לגבי ההתחשבות תלוי באיזה יום תשאל אותי יש ימים שזה מעיק ממש ויש ימים שאחלה

אבל אם הילדים שלי יגדלו בריאים ומאושרים בזכות זה אני מוכנה לשלם את זה

אפשר להיות מודע וער לעבר שלך, בסופו של דבר זה מה שהוביל אותך להווה. אבל גם לדעת שהעבר במשמעות המוחשית שלו כבר לא ממש רלוונטי.

זה כמו מריבות של אנשים, על מי עוקף ברמזור ותור מי בסופר. יש פרק זמן שלגיטימי (חברתית) לכעוס ולריב, אבל כולנו מבינים שמגיע רגע (במובן של זמן) שזה נראה ממש מטומטם אם המריבה הזו ממשיכה. (שמעתי מתידהו הרצאה בנושא הזה והיה לזה שמות ומושגים, אבל שכחתי...).

מספרים שפעם שאלו את שמעון פרס, איך הוא היה מסוגל להישאר בפוליטיקה ככ הרבה שנים ולהתמודד כל פעם מחדש על כל מיני תפקידים בכירים, למרות שתמיד תמיד הוא הפסיד. והוא ענה שהוא קם כל בוקר מחדש ושאל את עצמו "מה עומד לפניי כעת". כי מה היה - אין לי איך לשנות וזה לא רלוונטי לעתיד.

לקוצר הבנתי, הדרך היחידה להתקדם בחיים, בפרט אם אתה רוצה לסגור משהו משמעותי ולהמשיך הלאה, זה למסגר אותו ולהניח בצד. אם תסחב את העבר שלך כל הזמן על הגב, בסוף תקרוס מהעומס, וחבל.

נ", זה בלי קשר לפרדים בן ארי. אף פעם לא התחברתי לשירים שלו, ואני לא ככ מבין את הקטע שלה.

מדובר ב2 צדדים שגם נמצאים בתוכי, ורוצה ללבן אותם.

גם לעשות "שלום" עם מה שהיה,

(וזאת הדרך הטובה)

להשלים שגם הטעויות שעשית נבעו מזה שלא ידעת אחרת ולכן לא יכלת אחרת.

היו דברים שסימאו את עיניך, הבנות שגויות, הנחות שגויות. חוסר ידע, אגו, גאווה. כולנו ככה..

להבין ששניכם טובים ורציתם טוב, לא הייתם מודרכים נכון ולא התיעצתם עם יעוץ טוב בזמן.

זה היה שביל הלמידה שלכם.  

או כל מיני הסברים שאפשר להסביר על מטענים שהבאתם אתכם מהעבר.

אפשר ללמוד מזה ולגדול מזה ולעוף על החיים הלאה.

תרכך הכל

לא חייב להיות או או.

ולפעמים זה בא בגלים

יש יום שאתה יותר סוער ויותר חושב על מה שהיה ומתחבט בתוך עצמך, ואז חושב על זה ומרגיע את עצמך וממשיך עם החיים הלאה.

למחרת אתה מרגיש אחרת.

אני חושבת שיש לך עוד עיבוד והשלמה לעשות.

אתה בדרך ☘❤