אני מרגיש שמתרגלים לכל דבר, בפרט לדברים חיצוניים שבמבט ראשון ובתחילת הדרך, לפני שמתחברים לאישיות, לרגש, לבן אדם, עשויים להפריע

(לדוגמה - בעייה בשיניים, שהן לא מיושרות ולכן בתחילה זה יכול להפריע. או בעיית הפרשי גובה חריגים, משקל גבוה…)

יצאתם פעם פעמיים או יותר

וזה עדיין מפריע לך... 

ברור שזה גם תלוי באישיות ובאופי של הגבר.

אני לא נותן למראה חיצוני, כזה שאינו באשמת הצד השני,  להוות הפרעה ומחסום ביצירת קשר רגשי עמוק - כאשר יש כל כך הרבה נקודות ומאפיינים שכן חיוביים ורצויים מבחינתי.  

כלומר,
גם אם אתה באופן כללי מייחס פחות חשיבות למראה וכו
זה יכול פתאום לתפוס אותך, 
לא?

יש תקווה לאנושות? אנשים מעדיפים אופי על פני מראה חיצוני

עד כמה מראה חיצוני חשוב? - אקשיבה

אם אני לא יודע כיוון של מה בדיוק מפריע.. תלוי ברמה. 

בכללי אני נוטה לא להתעלם מדברים שמפריעים לי.. אז אני מניח שזה יישאר איתי באופן כזה או אחר.. 

ראיתי את זה על עצמי גם מניסיון ובכל מקרה זה מאוד פשוט בעיניי,

קרה לי כמה פעמים גם עם חברים טובים, שבפעם הראשונה שפגשתי אותם,

מסיבות חיצוניות כלשהן חשבתי שלא נתחבר,

וכמובן היום כשאני מכיר אותם לעומק זה דברים שבכלל לא שמים לב אליהם.

בסוף גם אם מישהי היא מאוד מאוד יפה, זה משהו שיישאר בעוד ארבעים שנה?

לא בטוח

ודי ברור לנו שאף אחד לא יחשוב אז שהיא כבר לא יפה בעיניו,

כי כשיש היכרות פנימית בטוב זה מקרין מבחינה סובייקטיבית גם כלפי חוץ,

והאדם שמולך הכי יפה בעיניך גם אם אובייקטיבית הוא לא,

כי יש חיבור הרבה יותר מהותי, שמושפע מהפנימיות הרבה יותר מהחיצוניות.

לכן גם פרקטית בעיניי תמיד צריך לתת צ'אנס של לפחות פעמיים-שלוש אם הרקע האפשרי לפסילה הוא חיצוני,

וגם אז, אם נראה שמתאים וכו' לנסות להמשיך עוד,

כמובן שאם זה ממשיך להפריע תקופה צריך להפסיק, כי אי אפשר להמשיך בצורה כזו,

אם כי הגיוני בעיניי שזה מעיד על משהו עמוק יותר, שדורש להפסיק את הקשר.

מצרף דברים שמשום מה נתקלתי בהם אתמול משיכה אמיתית זה מעבר למראה ואם כבר אז אתייג את @נוגע, לא נוגע 

מבחינת עמדה - תמיד אעדיף אישיות ומידות על פני מראה חיצוני טוב כשהם עומדים בשיקול. כלומר בחורה יפה שלא יהיה לי טוב איתה פחות עדיפה על בחורה פחות יפה שיהיה לי טוב איתה. ואמנם יופי זה חשוב ויקר אבל מבחינת העמדה שאני באמת מרגיש - בעדיפות משנית.

אבל אצלי בבירור יש קושי גדול לצאת עם בנות לא כל כך יפות, ואפילו שהן נראות בסדר ולא מגעילות אותי ומחשבה על קרבה ומגע איתן נעימה לי ולא מרתיעה אותי ח"ו - עדיין אם בעיני היא לא ממש יפה ואני הולך ברחוב או עולה לאוטובוס ורואה בנות יפות בעיניי - נחמץ לי הלב לרגע מהמחשבה שאשתי לא תהיה יפה. ואני יודע שזה כך כי כשיצאתי עם נשים שהיו גם יפות וגם עם אופי טוב לא הרגשתי כאב ותחושה חמוצה.

מצד שני - ואני חושב שזה נכון גלובלית - כשמכירים את האדם עצמו ואוהבים את האישיות שלו ואת מי שהוא - המבט החיצוני השטחי נעלם. אני יודע את זה על חברים שלי שבמבט שטחי היו נראים לי מכוערים, ולאחר התחזקות הקשר בכלל לא שמתי לב לחיסרון החיצוני (מום בלידה, עודף-משקל וכו') ואפילו ראיתי בהם יופי.

-

בקיצור - לא יודע. בגלל שאת אישה ובגלל שאת שואלת את השאלות האלה גברים, אני מניח שהשאלה מטרידה אותך בנוגע אלייך עצמך. אני מציע שתאהבי את עצמך, שתבטחי בידיעה שהעולם טוב ולא אבסורדי, שיאהבו אותך מאוד ויראו ויפגשו אותך, ושתהיה לך אהבה רבה בחיים.

ובנימה מעט שוביניסטית - בגלל שאת אישה ובגלל שאת שואלת את השאלות האלה גברים - הגיוני וייתכן מאוד שאת מבליטה פחד שאין לו בסיס במציאות, והגיוני שבן זוגך (הנוכחי או העתידי) בכלל לא שם לב שמה שבעינייך הוא מום וכיעור בך. (כי נשים אוכלות סרטים חופשי בנושאים האלו).

בהצלחה!

נ.ב - אני יודע שלא דייקתי בשאלה, את שאלת על חריגויות עדינות ואני דיברתי על יופי או חוסר יופי בכלליות.

הרבה פה השוו לחברים- זה באמת אותו דבר?

מסכימה עם האמרה שחברות שלי , מאוד יפות בעיניי, בגלל הכרות מעמיקה
ועדיין בדייטים, לא כ"כ מגיעים לזה ובכללי זה שונה, כי כמו שאתה אומר תחושת החמצה וכו, אתה לא תרגיש את זה כלפי חברים...

ופתחתי את השרשור, נטו מסקנות איך זה עובד אצל גברים לעומת נשים, כי אני מתמודדת עם השאלה הזאת הרבה , שמפריע לי דברים במראה.

אבל תודה על העידוד

שאם אצא עם בחורה מדהימה ואספקט חיצוני כלשהו יבאס אותי, אני בבירור אמשיך בקשר כי היא עדיפה בהרבה על אישה יפה עם אישיות פחות יפה. "נזם זהב באף חזיר" זה לימוד עמוק מאוד ואמיתי מאוד, שמדגיש את זה שהיופי החיצוני כרוך ביופי הפנימי, ולכן אישה יפה וסרת טעם זה מגעיל כמו חזיר. אבל אישה יראת ה' (=כלומר פנימית, עם אישיות טובה) היופי והחן החיצוני זה דבר ממשי והוא מבטל את הדיסוננס.

אני חושב שאמנם "אתה יודע יצרם כי הם בשר ודם" ובאמת אנחנו מתוכנתים לטבע ולמבט החיצוני, אבל מאידך *אנחנו לא בהמות*; המפגש עם החיצוני הוא מבט שטחי וראשוני, אבל אם אדם מתקרב לאישה והיא באמת מוצאת חן בעיניו, לא רק מקריטריונים שכליים (סגנון דתי, כיוון בחיים, זרם תרבותי etc.) אלא מחיבור עם אישיות, והוא לא מרגיש שהמופע החיצוני שלה יותר ויותר נושא חן בעיניו מעצמו בלי מאמץ - אני חושב שיש שם באג כי זה לא עובד ככה. אנחנו רוחניים, וכשאנחנו פוגשים את המהות (כמה שאפשר בדייטים כידוע [כי דייטים זה סיוט 🥲]) אנחנו זזים ולא נשארים במקום.

לגמרי, הדוגמה של חברים בבירור נכונה לחלוטין. יש לי חבר שנולד עם מום משמעותי בלידה, שפגע לו בפרצוף, באוזניים, בלסת... כשרק הכרתי אותו סבלתי שאצטרך להיות איתו באותה קבוצה, אבל כשהכרתי את האישיות שלו הפסקתי לשים לב לחיסרון, והחיסרון מאוד בולט חיצונית. כיום הוא *יפה* בעיניי, כי אין את הפער המכוער בין היופי לאדם.

הפרופורציות היחידות שאני מכיר זה החתם סופר על הפרשה לגבי אמתו של עוג והוא גם מדבר בזה בשו"ת.

אני למשל, בוא תשמע. אני למשל חושב שמישהי עם פנים רזות מידי זה לא יפה. כמעט כל הבנות היפות יש להן פנים רחבות. 

ויש מצב שאני לא מסביר את הכוונה שלי בצורה נכונה. מי שהבין הבין..

זה אדם. מסתכלים על מכלול היופי.

יש כאלה משוגעים שמסתכלים על זוית הזרת ברגל ואם זה קצת עקום, זה נחשב מום."החסר משוגעים אני".

קפצה לי פעם פרסומת ביוטיוב של איזה בחור קירח בן 40 שמתאר בטון דרמטי:

"יופי מבחינתי מורכב משני דברים: פרופורציות נכונות וסמטריה" ואז הוא המשיך לדבר על מכון היופי שלו.

כמובן שמיד כשעברו 5 שניות דלגתי, אבל צחקתי לעצמי שאני ממש חייבת לשלם לבחור הזה עשרות אלפי שקלים כדי להתאים את עצמי לאידל היופי ההזוי שלו.

יש תרבויות שממש ניסו להפוך את היופי למדע אובייקטיבי, כמו יוון העתיקה. יש להם ממש כללים ליחס בין הראש לגוף, מה המרחק של העיניים אחת מהשנייה, כיוון צמיחת השיער, ותיאורים יותר גסים של איברים אחרים.

זה לא שהדברים האלו לא נכונים ב100%, אבל ככל שההגדרה ליופי נהיית יותר ויותר צרה וספציפית זה ממש הופך למגוחך.

אלו-ה' (114).

יופי של אשה צנועה זה 'בסוד אלו-ה'.

יש דברים שמשותפים כמעט לכולם, כמו גברים שאוהבים שיער ארוך לנשים, או נשים שאוהבות גבר גבוה.

אבל רוב הדברים מאוד סובייקטיבים, ויש גברים שאוהבים בחורה מלאה.

אני לדוגמא לא מתלהב מעיניים בהירות, ומאוד אוהב שיער שחור מאוד.

יש גברים שאוהבים גבוהות, אבל נראה לי הרוב ואני מבניהם אוהבים נמוכות.

מסכימה שזה בהחלט סובייקטיבי, אבל גם תלוי בהקשר חברתי רחב יותר.

(נראה לי שיש גם דברים פחות או יותר אובייקטיבים. באיזו חברה לאורך ההסטוריה אהבו שומן קיצוני, נגעים חמורים בעור או עיוות רציני בגוף כמו עין אחת נמוכה מהעין השנייה?)

השאלה היא עד כמה אתה מושפע מהסטנדרטים האלו ומייחס להם חשיבות.

לחברה של ימינו יש דרישות מאוד ספציפיות מבנות (וגם מבנים), השאלה אם אנשים אינדיוידואלים מפנימים את הדרישות האלו ומצפים להם בעצמם.

לק"י

לפני החתונה היו מאכילים את הכלות שישמינו...

זה היה האידיאל שם. לא בטוחה שכולם כולם אהבו, אז זה היה נחשב.

מה זה יפה באופן כללי? אין אמצע בדברים האלו או שהיא יפה בעיניך או שלא..

אם היא יפה בעיניך ויש חיבור טוב מדהים, אם יש חיבור טוב והיא "יפה באופן כללי אבל..." אז היא לא יפה בעיניך

ולגבי השאלה, לא ממשיך

שהיא לא מכוערת בעיניך, נאה בכללי נקרא לזה
אלא שיש משהו שמפריע לך,דוגמא: אולי מבנה גוף, רזה מידי , או להפך....

במציאות אין דבר כזה אשה עם מראה מושלם, לכן כל גבר שירצה להכנס לזוגיות יהיה חייב להתפשר על משהו, אלא אם יש לו כמה מילארדים טובים.

העניין הוא אם הדבר הלא יפה נתפס כשלילי או סתם לא מוסיף משיכה. ואם זה נתפס כשלילי, כמה מקום זה תופס.

שמעתי על זוג חילוני (המעשה מובא בשינוי פרטים קל, אך המהות נשמרת) שיצאו כמה שנים והכל היה על פניו טוב, אבל בסוף הוא עזב אותה בגלל הצורה של כפות הרגליים שלה. היום הוא נשוי למישהי אחרת.

נשמע לי לחיות בסרט לחפש מישהי/ו מושלם/ת

זה לא אפשרי בתכונות אופי וגם לא במראה חיצוני

אני הכי מתחבר לשיער שחור לגמרי. פעמיים בחיי פיתחתי קראש על בחורה ג'ינג'ית מאוד, פשוט כי יש דברים שיותר חשובים.

אבל יש דברים אחרים בנוגע למראה שהייתי פוסל עליהם.

ולגבי השאלה שלך, אם היא יפה בעיניי באופן כללי, ברור שלא הייתי מחפש שלמות.

החשיבה שלך מאוד נכונה בעיני

זו התשובה שהכי התחברתי אליה 

היחס בין מה שנחשב ליפה בעיני מישהו לבין היופי הכללי  הוא לא תמיד באותה פרופורציה שאנחנו מדמיינים.

זה קצת טריקי.. כי אם הפרופורציה הזו לא מדויקת אז גם התחושה של "יש פה יופי" לא תמיד תתעורר אצלו

גם אם בעיניים אובייקטיביות היא נחשבת ליפה מאוד.

אבל תאמת אני לא חושבת שצריך להיכנס יותר מדי למחשבות על איך זה עובד.

קרה לי כבר שחשבתי על בחורים מסוימים שהם מאוד בררנים ביופי של אישה והצעתי להם בנות שהרבה מעבר לממוצע  יפות בצורה שכל אחד היה מסכים עליה.

זה לא התקדם מהצד שלהם.

והנה ההפתעה  הם התחתנו עם נשים שבכלל לא הייתי מעלה בדעתי שימשכו אותם, נשים שבעיני החברה נתפסות כפחות יפות.

אז למדתי  יש הפתעות,ב"ה

לפעמים בחור יכול להסתכל על מישהי, ולראות בה יופי מיוחד שאחרים בכלל לא שמים לב אליו.. וזה היופי

נסתרות דרכי האל ..

ואולי באמת כל אחד יפה באופן שלו באמת מאמינה בזה

לכל הנשים פה.

זה רק מראה כמה אתם לא מבינות איך ראש של גברים עובד בנושא הזה.

וחא אני אומר את זה בלי טיפת זלזול

משתף תובנה של הרב אייל ורד-

"מוצאת חן בעיני" - משהי שמוצאת חן בעיניי שלי, שרואה בי חן שאחרים לא ראו בי

באמת מאמין שכשנפגוש משהי/ו שמוצאת חן בעיניים שלנו היא תהיה היפה ביותר בעינינו, כמובן שיש מקום חשוב לחיצוניות אבל..

נקודה נוספת למחשבה שעלתה בשיח עם חבר והגיפיטי (חחח) שהיופי המסויים שאני נמשך אליו הוא בעצם יופי שאני מחפש בי, וכשאני פוגש בו אני נמשך אליו, כי אני רואה בו בעצם השלמה של החיפוש שלי. זו מחשבה מדהימה ועמוקה, תנסו לחשוב ממש אפילו לפרטים דברים שמושכים אתכם בשני ומה זה אולי מסמל עבורכם חיבור החיפוש הפנימי שלכם שלכן אתם נמשכים דוקא אליו.

יש פה משפטים סתומים …

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥