אני מרגיש שמתרגלים לכל דבר, בפרט לדברים חיצוניים שבמבט ראשון ובתחילת הדרך, לפני שמתחברים לאישיות, לרגש, לבן אדם, עשויים להפריע

(לדוגמה - בעייה בשיניים, שהן לא מיושרות ולכן בתחילה זה יכול להפריע. או בעיית הפרשי גובה חריגים, משקל גבוה…)

יצאתם פעם פעמיים או יותר

וזה עדיין מפריע לך... 

ברור שזה גם תלוי באישיות ובאופי של הגבר.

אני לא נותן למראה חיצוני, כזה שאינו באשמת הצד השני,  להוות הפרעה ומחסום ביצירת קשר רגשי עמוק - כאשר יש כל כך הרבה נקודות ומאפיינים שכן חיוביים ורצויים מבחינתי.  

כלומר,
גם אם אתה באופן כללי מייחס פחות חשיבות למראה וכו
זה יכול פתאום לתפוס אותך, 
לא?

יש תקווה לאנושות? אנשים מעדיפים אופי על פני מראה חיצוני

עד כמה מראה חיצוני חשוב? - אקשיבה

אם אני לא יודע כיוון של מה בדיוק מפריע.. תלוי ברמה. 

בכללי אני נוטה לא להתעלם מדברים שמפריעים לי.. אז אני מניח שזה יישאר איתי באופן כזה או אחר.. 

ראיתי את זה על עצמי גם מניסיון ובכל מקרה זה מאוד פשוט בעיניי,

קרה לי כמה פעמים גם עם חברים טובים, שבפעם הראשונה שפגשתי אותם,

מסיבות חיצוניות כלשהן חשבתי שלא נתחבר,

וכמובן היום כשאני מכיר אותם לעומק זה דברים שבכלל לא שמים לב אליהם.

בסוף גם אם מישהי היא מאוד מאוד יפה, זה משהו שיישאר בעוד ארבעים שנה?

לא בטוח

ודי ברור לנו שאף אחד לא יחשוב אז שהיא כבר לא יפה בעיניו,

כי כשיש היכרות פנימית בטוב זה מקרין מבחינה סובייקטיבית גם כלפי חוץ,

והאדם שמולך הכי יפה בעיניך גם אם אובייקטיבית הוא לא,

כי יש חיבור הרבה יותר מהותי, שמושפע מהפנימיות הרבה יותר מהחיצוניות.

לכן גם פרקטית בעיניי תמיד צריך לתת צ'אנס של לפחות פעמיים-שלוש אם הרקע האפשרי לפסילה הוא חיצוני,

וגם אז, אם נראה שמתאים וכו' לנסות להמשיך עוד,

כמובן שאם זה ממשיך להפריע תקופה צריך להפסיק, כי אי אפשר להמשיך בצורה כזו,

אם כי הגיוני בעיניי שזה מעיד על משהו עמוק יותר, שדורש להפסיק את הקשר.

מצרף דברים שמשום מה נתקלתי בהם אתמול משיכה אמיתית זה מעבר למראה ואם כבר אז אתייג את @נוגע, לא נוגע 

מבחינת עמדה - תמיד אעדיף אישיות ומידות על פני מראה חיצוני טוב כשהם עומדים בשיקול. כלומר בחורה יפה שלא יהיה לי טוב איתה פחות עדיפה על בחורה פחות יפה שיהיה לי טוב איתה. ואמנם יופי זה חשוב ויקר אבל מבחינת העמדה שאני באמת מרגיש - בעדיפות משנית.

אבל אצלי בבירור יש קושי גדול לצאת עם בנות לא כל כך יפות, ואפילו שהן נראות בסדר ולא מגעילות אותי ומחשבה על קרבה ומגע איתן נעימה לי ולא מרתיעה אותי ח"ו - עדיין אם בעיני היא לא ממש יפה ואני הולך ברחוב או עולה לאוטובוס ורואה בנות יפות בעיניי - נחמץ לי הלב לרגע מהמחשבה שאשתי לא תהיה יפה. ואני יודע שזה כך כי כשיצאתי עם נשים שהיו גם יפות וגם עם אופי טוב לא הרגשתי כאב ותחושה חמוצה.

מצד שני - ואני חושב שזה נכון גלובלית - כשמכירים את האדם עצמו ואוהבים את האישיות שלו ואת מי שהוא - המבט החיצוני השטחי נעלם. אני יודע את זה על חברים שלי שבמבט שטחי היו נראים לי מכוערים, ולאחר התחזקות הקשר בכלל לא שמתי לב לחיסרון החיצוני (מום בלידה, עודף-משקל וכו') ואפילו ראיתי בהם יופי.

-

בקיצור - לא יודע. בגלל שאת אישה ובגלל שאת שואלת את השאלות האלה גברים, אני מניח שהשאלה מטרידה אותך בנוגע אלייך עצמך. אני מציע שתאהבי את עצמך, שתבטחי בידיעה שהעולם טוב ולא אבסורדי, שיאהבו אותך מאוד ויראו ויפגשו אותך, ושתהיה לך אהבה רבה בחיים.

ובנימה מעט שוביניסטית - בגלל שאת אישה ובגלל שאת שואלת את השאלות האלה גברים - הגיוני וייתכן מאוד שאת מבליטה פחד שאין לו בסיס במציאות, והגיוני שבן זוגך (הנוכחי או העתידי) בכלל לא שם לב שמה שבעינייך הוא מום וכיעור בך. (כי נשים אוכלות סרטים חופשי בנושאים האלו).

בהצלחה!

נ.ב - אני יודע שלא דייקתי בשאלה, את שאלת על חריגויות עדינות ואני דיברתי על יופי או חוסר יופי בכלליות.

הרבה פה השוו לחברים- זה באמת אותו דבר?

מסכימה עם האמרה שחברות שלי , מאוד יפות בעיניי, בגלל הכרות מעמיקה
ועדיין בדייטים, לא כ"כ מגיעים לזה ובכללי זה שונה, כי כמו שאתה אומר תחושת החמצה וכו, אתה לא תרגיש את זה כלפי חברים...

ופתחתי את השרשור, נטו מסקנות איך זה עובד אצל גברים לעומת נשים, כי אני מתמודדת עם השאלה הזאת הרבה , שמפריע לי דברים במראה.

אבל תודה על העידוד

שאם אצא עם בחורה מדהימה ואספקט חיצוני כלשהו יבאס אותי, אני בבירור אמשיך בקשר כי היא עדיפה בהרבה על אישה יפה עם אישיות פחות יפה. "נזם זהב באף חזיר" זה לימוד עמוק מאוד ואמיתי מאוד, שמדגיש את זה שהיופי החיצוני כרוך ביופי הפנימי, ולכן אישה יפה וסרת טעם זה מגעיל כמו חזיר. אבל אישה יראת ה' (=כלומר פנימית, עם אישיות טובה) היופי והחן החיצוני זה דבר ממשי והוא מבטל את הדיסוננס.

אני חושב שאמנם "אתה יודע יצרם כי הם בשר ודם" ובאמת אנחנו מתוכנתים לטבע ולמבט החיצוני, אבל מאידך *אנחנו לא בהמות*; המפגש עם החיצוני הוא מבט שטחי וראשוני, אבל אם אדם מתקרב לאישה והיא באמת מוצאת חן בעיניו, לא רק מקריטריונים שכליים (סגנון דתי, כיוון בחיים, זרם תרבותי etc.) אלא מחיבור עם אישיות, והוא לא מרגיש שהמופע החיצוני שלה יותר ויותר נושא חן בעיניו מעצמו בלי מאמץ - אני חושב שיש שם באג כי זה לא עובד ככה. אנחנו רוחניים, וכשאנחנו פוגשים את המהות (כמה שאפשר בדייטים כידוע [כי דייטים זה סיוט 🥲]) אנחנו זזים ולא נשארים במקום.

לגמרי, הדוגמה של חברים בבירור נכונה לחלוטין. יש לי חבר שנולד עם מום משמעותי בלידה, שפגע לו בפרצוף, באוזניים, בלסת... כשרק הכרתי אותו סבלתי שאצטרך להיות איתו באותה קבוצה, אבל כשהכרתי את האישיות שלו הפסקתי לשים לב לחיסרון, והחיסרון מאוד בולט חיצונית. כיום הוא *יפה* בעיניי, כי אין את הפער המכוער בין היופי לאדם.

הפרופורציות היחידות שאני מכיר זה החתם סופר על הפרשה לגבי אמתו של עוג והוא גם מדבר בזה בשו"ת.

אני למשל, בוא תשמע. אני למשל חושב שמישהי עם פנים רזות מידי זה לא יפה. כמעט כל הבנות היפות יש להן פנים רחבות. 

ויש מצב שאני לא מסביר את הכוונה שלי בצורה נכונה. מי שהבין הבין..

זה אדם. מסתכלים על מכלול היופי.

יש כאלה משוגעים שמסתכלים על זוית הזרת ברגל ואם זה קצת עקום, זה נחשב מום."החסר משוגעים אני".

קפצה לי פעם פרסומת ביוטיוב של איזה בחור קירח בן 40 שמתאר בטון דרמטי:

"יופי מבחינתי מורכב משני דברים: פרופורציות נכונות וסמטריה" ואז הוא המשיך לדבר על מכון היופי שלו.

כמובן שמיד כשעברו 5 שניות דלגתי, אבל צחקתי לעצמי שאני ממש חייבת לשלם לבחור הזה עשרות אלפי שקלים כדי להתאים את עצמי לאידל היופי ההזוי שלו.

יש תרבויות שממש ניסו להפוך את היופי למדע אובייקטיבי, כמו יוון העתיקה. יש להם ממש כללים ליחס בין הראש לגוף, מה המרחק של העיניים אחת מהשנייה, כיוון צמיחת השיער, ותיאורים יותר גסים של איברים אחרים.

זה לא שהדברים האלו לא נכונים ב100%, אבל ככל שההגדרה ליופי נהיית יותר ויותר צרה וספציפית זה ממש הופך למגוחך.

אלו-ה' (114).

יופי של אשה צנועה זה 'בסוד אלו-ה'.

יש דברים שמשותפים כמעט לכולם, כמו גברים שאוהבים שיער ארוך לנשים, או נשים שאוהבות גבר גבוה.

אבל רוב הדברים מאוד סובייקטיבים, ויש גברים שאוהבים בחורה מלאה.

אני לדוגמא לא מתלהב מעיניים בהירות, ומאוד אוהב שיער שחור מאוד.

יש גברים שאוהבים גבוהות, אבל נראה לי הרוב ואני מבניהם אוהבים נמוכות.

מסכימה שזה בהחלט סובייקטיבי, אבל גם תלוי בהקשר חברתי רחב יותר.

(נראה לי שיש גם דברים פחות או יותר אובייקטיבים. באיזו חברה לאורך ההסטוריה אהבו שומן קיצוני, נגעים חמורים בעור או עיוות רציני בגוף כמו עין אחת נמוכה מהעין השנייה?)

השאלה היא עד כמה אתה מושפע מהסטנדרטים האלו ומייחס להם חשיבות.

לחברה של ימינו יש דרישות מאוד ספציפיות מבנות (וגם מבנים), השאלה אם אנשים אינדיוידואלים מפנימים את הדרישות האלו ומצפים להם בעצמם.

לק"י

לפני החתונה היו מאכילים את הכלות שישמינו...

זה היה האידיאל שם. לא בטוחה שכולם כולם אהבו, אז זה היה נחשב.

מה זה יפה באופן כללי? אין אמצע בדברים האלו או שהיא יפה בעיניך או שלא..

אם היא יפה בעיניך ויש חיבור טוב מדהים, אם יש חיבור טוב והיא "יפה באופן כללי אבל..." אז היא לא יפה בעיניך

ולגבי השאלה, לא ממשיך

שהיא לא מכוערת בעיניך, נאה בכללי נקרא לזה
אלא שיש משהו שמפריע לך,דוגמא: אולי מבנה גוף, רזה מידי , או להפך....

במציאות אין דבר כזה אשה עם מראה מושלם, לכן כל גבר שירצה להכנס לזוגיות יהיה חייב להתפשר על משהו, אלא אם יש לו כמה מילארדים טובים.

העניין הוא אם הדבר הלא יפה נתפס כשלילי או סתם לא מוסיף משיכה. ואם זה נתפס כשלילי, כמה מקום זה תופס.

שמעתי על זוג חילוני (המעשה מובא בשינוי פרטים קל, אך המהות נשמרת) שיצאו כמה שנים והכל היה על פניו טוב, אבל בסוף הוא עזב אותה בגלל הצורה של כפות הרגליים שלה. היום הוא נשוי למישהי אחרת.

נשמע לי לחיות בסרט לחפש מישהי/ו מושלם/ת

זה לא אפשרי בתכונות אופי וגם לא במראה חיצוני

אני הכי מתחבר לשיער שחור לגמרי. פעמיים בחיי פיתחתי קראש על בחורה ג'ינג'ית מאוד, פשוט כי יש דברים שיותר חשובים.

אבל יש דברים אחרים בנוגע למראה שהייתי פוסל עליהם.

ולגבי השאלה שלך, אם היא יפה בעיניי באופן כללי, ברור שלא הייתי מחפש שלמות.

החשיבה שלך מאוד נכונה בעיני

זו התשובה שהכי התחברתי אליה 

היחס בין מה שנחשב ליפה בעיני מישהו לבין היופי הכללי  הוא לא תמיד באותה פרופורציה שאנחנו מדמיינים.

זה קצת טריקי.. כי אם הפרופורציה הזו לא מדויקת אז גם התחושה של "יש פה יופי" לא תמיד תתעורר אצלו

גם אם בעיניים אובייקטיביות היא נחשבת ליפה מאוד.

אבל תאמת אני לא חושבת שצריך להיכנס יותר מדי למחשבות על איך זה עובד.

קרה לי כבר שחשבתי על בחורים מסוימים שהם מאוד בררנים ביופי של אישה והצעתי להם בנות שהרבה מעבר לממוצע  יפות בצורה שכל אחד היה מסכים עליה.

זה לא התקדם מהצד שלהם.

והנה ההפתעה  הם התחתנו עם נשים שבכלל לא הייתי מעלה בדעתי שימשכו אותם, נשים שבעיני החברה נתפסות כפחות יפות.

אז למדתי  יש הפתעות,ב"ה

לפעמים בחור יכול להסתכל על מישהי, ולראות בה יופי מיוחד שאחרים בכלל לא שמים לב אליו.. וזה היופי

נסתרות דרכי האל ..

ואולי באמת כל אחד יפה באופן שלו באמת מאמינה בזה

לכל הנשים פה.

זה רק מראה כמה אתם לא מבינות איך ראש של גברים עובד בנושא הזה.

וחא אני אומר את זה בלי טיפת זלזול

משתף תובנה של הרב אייל ורד-

"מוצאת חן בעיני" - משהי שמוצאת חן בעיניי שלי, שרואה בי חן שאחרים לא ראו בי

באמת מאמין שכשנפגוש משהי/ו שמוצאת חן בעיניים שלנו היא תהיה היפה ביותר בעינינו, כמובן שיש מקום חשוב לחיצוניות אבל..

נקודה נוספת למחשבה שעלתה בשיח עם חבר והגיפיטי (חחח) שהיופי המסויים שאני נמשך אליו הוא בעצם יופי שאני מחפש בי, וכשאני פוגש בו אני נמשך אליו, כי אני רואה בו בעצם השלמה של החיפוש שלי. זו מחשבה מדהימה ועמוקה, תנסו לחשוב ממש אפילו לפרטים דברים שמושכים אתכם בשני ומה זה אולי מסמל עבורכם חיבור החיפוש הפנימי שלכם שלכן אתם נמשכים דוקא אליו.

יש פה משפטים סתומים …

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?