בת 21 עם בן 18 - כנראה שלא מתאים

בת 26 שכבר עם יכולת לפרנס ולהחזיק בית ומשפחה, עם בן 23,  כבר כנראה שכן

בת 28 והלאה עם בן 25 והלאה - הפער בכלל לא אמור לשחק תפקיד 

באופן יחסי.. אז זה לא אמור להוות שום שיקול.

מי הוא, מה הוא עשה בחייו.

זה לא הגיל הכרונולוגי בהכרח.

ואכן יצאתי עם אנשים שצעירים ממני בכמה שנים, וב"ה היו קשרים מוצלחים כאלה.

בסופו של דבר תוכלו לשמוע סיפורים על זוגות עם פערים שלאחרים זה יישמע מוזר - נניח פער דו ספרתי של שנים - 

אבל מה זה משנה אם יש זוגות כאלה?

כל אחד צריך לשאול את עצמו - האם זה מתאים  *לי*. לי זה סבבה, וכך עשיתי. פער של 10 שנים מעליי לא סבבה, ולא עשיתי - על אף מה שכתבתי קודם שזה תלוי באדם, אני לא יכולה לדמיין לעצמי לצאת עם מישהו שמבוגר ממני בעשור, ולכן אני לא עושה את זה, לא משנה מה הדרך שהוא עשה.

אם נראה לך שיש מישהו מתאים, למה לא לנסות? לא עדיף לקבל "לא" ודאי מאשר לפנטז על קשר שלא מקדמים?

השאלה אם זה לא יקשה בכך שאתגרי החיים ומה שהם חווים שונה?

מזה גיל?..כלום. מילא היית שואלת על 11 שנה.. 3 שנים? למה צריך לשאול את זה בכלל..

אמממ אולי אם הייתי יותר גדולה כמו @פ.א. רשם, נגיד מאזור גיל 26 אולי הייתי נותנת לזה צ'אנס

אבל אני מתפללת ומקווה שבגיל זה כבר אהיה נשואה עם ילד😊

אז מעדיפה לא לחשוב על זה

ובנים איך נתפס בעינכם הפער בגיל כשהבחורה גדולה יותר?

בגילאים 30 ומעלה

בעיני שווה בירור.

(מסכימה שבגילאי 30 זה באמת עוד הרבה פחות משמעותי).

עם הפנים לעתיד, בגילאים שלושים ומעלה, יש יתרון בזוגיות לגבר להיות צעיר מעט מאישתו.

דברים שנובעים מהטבע האנושי והביולוגיה  

לגברים לרוב לא משנה האם האישה מבוגרת או צעירה מהם בשנים בודדות

מסביר:

בנורמה וכמקובל בעולם הגדול, לרוב העוגן הכלכלי העיקרי של התא המשפחתי הוא על הבעל.  בפרט בשנים הראשונות, של הרחבת המשפחה ונטל הריונות ולידות על האמא.  אינטרס הנשים - גבר שכבר מבוסס ביכולת הפרנסה

ועוד סיבה, שיכולה לעלות קצת גיחוך אבל יש בה מן האמת הביולוגית - עוברות 25-30 שנים, וסימני הגיל מתחילים להופיע. סימני הגיל, קמטים ועור שכבר פחות מתוח וצעיר ויפה, יופיע אצל נשים, הרבה לפני גברים באותו גיל.  בגלל השינויים ההורמונליים שעוברים על נשים (תום שנות הפוריות).

אישה לא תרצה שפתאום בגיל 50-55, בעלה יראה הרבה יותר צעיר ממנה ….. ולכן אם ביולוגית הגבר מבוגר מהאישה בכמה שנים, הם מזדקנים פלוס/מינוס ביחד… וזה אולי המקור שהנורמה המקובלת והמוכרת, שגבר אמור להיות מבוגר מהאישה

מה זה משנה לגבר בתחילת שנות העשרים שלו, אם אישתו תהיה אפילו 5-6 ו-7 שנים מבוגרת ממנו?

יספיקו להביא 2-3 ילדים 

והעולם הגדול.

ספציפית בהקשר של מי שרוצים משפחות גדולות את

צודקת.  

גם לא כולם רוצים רק 2-3 ילדים

זה מאוד תלוי בגיל הבחורה בעיניי. 

נשים רוצות בעל שגדול מהם בעיקר בגלל שרוב (אבל לא בהכרח כולם) הבנות מתבגרות מהר יותר מהבנים.

אפילו רואים את זה שבנות חוגגות בת מצווה ובנים בר מצווה לוקח להם שנה יותר להתבגר.

אז בגילים נמוכים זה יותר משפיע. כי נגיד האישה גדולה ב3 שנים אז כנראה היא תיהיה גם בפער יותר בוגרת (לא בהכרח לגבי כולם)

ב-3-4 שנים של הצבא הוא התבגר והפך לאדם שקול, עצמאי, אחראי, בפרט אם עשה מסלול פיקודי בצבא, עם ניסיון חיים לא רע, לעומת בחורה בת 24-25 שלא צברה מי יודע מה ניסיון חיים  

ההתבגרות היותר מהירה של בנות בגיל ההתבגרות, וגיל מצוות מוקדם יותר, אינה משליכה על הבגרות וחוכמת החיים והניסיון של בשנות העשרים לחיים.  

תלוי בן אדם תלוי אישיות.

ואומרת לך למרות שבנים עברו צבא עדיין רוב הבנות יהיו בוגרות מהם

ולפעמים זה גם אופי. יש טיפוסים שלא יהיו מאוד בוגרים גם בגיל 80😅

גדול מהם

עד 5 מתחת ו3 מעל,

המטרה היא שיהיו בשלב דומה בחיים

בטווח שציינתי מקודם אפילו לא אתייחס ממש לגיל

ברור שלגיל יש משמעות, אבל לא תמיד. (לא שאמרת אחרת, פשוט מוסיפה)

ואגב יש בחורים, בכל טווח הגילאים, שיש להם אופי זקן… שעייפים מהחיים כזה, שאין להם את הכוח והחשק… מרגישים את זה סביבם. זו לא בגרות נפשית אלא חוסר חשק מדכא…

אחד מהבני משפחה שלי יוצא עם משהי שגדולה ממנו יותר מחמש שנים והם מסתדרים מצויין.

אל תחשבני לאף אחד.

אף אחד לא זוכר את זה בסופו של דבר

העיקר שהזוגיות טובה 😌

הכל בראש שלך

אם לא מפריע לך לכי על זה.

הבן 26 והבת 34

כיבתה את האור

אז נראה לי שכן - למה לא?
בכל מקרה לא רואה הבדל משמעותי אם גדולה ממני או צעירה ממני... לא מכאיב לי שתהיה גדולה, בגילי הנוכחי שלוש שנים זה קצת הרבה, בראש שלי שנתיים לכאן או לכאן זה סבבה, אבל גם קצת יותר זה בסדר..

כן שאר הפרטים נראים ממש מתאימים,

אבל הבנתי מבנים אחרים שזה מרתיע אותם

וזה ממש ממש לא רציונלי...
פוגע להם באגו הגברי או משו...

לא מבין את הקטע..

בעיקרן גברים אוהבים תחושה של שליטה (לא בקטע רע אלא בתור הובלה כללית), כשהיא יותר גדולה מהם יש איזו תחושה שהיא חוותה יותר ומנוסה יותר, שעלולה קצת להלחיץ, כאמור לא מסכים. אבל אולי זה ההיגיון.

אבל הבנתי שכמו שכתבו פה בנים מחשבים את הפוריות ומספר הילדים בעתיד.

למרות שרק ה' קובע כמה ילדים יהיו לכל זוג.

תלוי כמה אתה מאמין.

בכל מקרה רק ה' מחליט ואז הוא נותן לשותפים האחרים את הרשות והיכולת להשתתף.

כי ככה הקבה מנהיג את העולם.

נתן ליצורי האנוש את הבינה והדעת, את השכר והעונש, את היכולת להתמודד מול היצר הטוב והיצר הרע.

בתפילות אנו חוזרים השכם והערב על הפסוק "והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי אשר אני מצווה אתכם", פעמיים ביום אנחנו אומרים וידוי על החטאים והמעשים שעשינו לא בסדר,

ביום הכיפורים מתוודים 5 פעמים ומקבלים קבלות לעתיד…

אם כל זה לא מעיד על הבחירה החופשית שלנו איך להתנהל בעולם, אז על מה יש לבקש סליחה ולהתנצל על דברים שעשינו לא בסדר?

יש לך את הבחירה החופשית אם ואיך לקיים את המצוות.

אבל אין לך שום בחירה להחליט מתי תקבל ילד וכמה ילדים.

3 מפתחות נתנו בידי הקב"ה....

שרלוונטי יותר בגילאים מבוגרים יותר, למרות שהרבה פעמים שזה כבר גילאים גדולים אז הפער בפרופרציה נהיה פחות משמעותי.. וחוץ מזה אם יש לו הצעה  שמצד הפרטים אמורה להתאים, כשהוא כבר מבוגר יחסית זה נראה לי שלא נכון לקחת את הפער כסיבה לפסול.

וה' יעזור, בעז"ה

בהצלחה

יצאתי פעם עם שני בנות אחת אחרי השניה,

אחת גדולה ממני ב6 שנים ואחת קטנה ממני ב6 שנים. סה"כ היה פער של 12 שנה בניהם חח זאת בהחלט היתה חוויה.

כן צריך לשים לב לרגישות שזה מצריך.

מצד אחד להבין שיש השפעה ריגשית ביחס לכך ולהיות מודע אליה

מצד שני להבין שזה לא חזות הכל ולכן אפשר להתגבר עליה בשלבים ראשוניים.

להדחיק זה כמעט לא טוב בעיני. לשים לב, לתת לזה מקום ולהמשיך הלאה - זה יותר מסתדר.

הסיבה שזה לא קרה בסוף הייתה שהוא הבין שבעצם הוא לא יודע מה הוא רוצה. שזה הסיבה בדרך כלל שבנות לא רוצות בנים צעירים...

והייתי ממש בעניין למרות זה, אך היום אמרה לי שנהנתה לדבר איתי, אבל נראה לה שפחות מתאים לזוגיות, ודי התבאסתי

והנסיון של פער גיל פחות נפוץ.

אם אפשר לשאול מה טווח הגילאים שלכם בין 20 ל25 או  27 עד 30 ומעלה?

הטווח אצלי בעקרון הוא בין 18 ל-31, היא זאת שיזמה בסוג של אתר היכרויות והפרטים התאימו לי, אז שמחתי להכיר אותה ועכשיו עדיין מבואס חחח

כתבתי בעקרון, ברור שנחמד להעדיף מישהי שצעירה ממני

ואז בעלה יישאר לבד בבית כשהיא תהיה בתורנויות 

בנות בוגרות במשפחות ברוכות, בהחלט עם ניסיון רב להקים משפחה משלהן.  

מטפלות באחים הקטנים, מעורבות מאוד בתפעול הבית ועזרה רבה להורים.  

זה שהיא אחרית ומנוסה

לא אומר שהיא מספיק יציבה נפשית להקים בית ולהיות בזוגיות

הפעולות והניסיון לא כלכך חשובים 

ולכן לא צריך לפסול כי צעירה מדי, כל עוד זה חוקי או מקובל

נתקלים גם כאן בפורומים שונים בערוץ באנשים כאלו, חסרי בגרות נפשית… 

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?