בת 21 עם בן 18 - כנראה שלא מתאים

בת 26 שכבר עם יכולת לפרנס ולהחזיק בית ומשפחה, עם בן 23,  כבר כנראה שכן

בת 28 והלאה עם בן 25 והלאה - הפער בכלל לא אמור לשחק תפקיד 

באופן יחסי.. אז זה לא אמור להוות שום שיקול.

מי הוא, מה הוא עשה בחייו.

זה לא הגיל הכרונולוגי בהכרח.

ואכן יצאתי עם אנשים שצעירים ממני בכמה שנים, וב"ה היו קשרים מוצלחים כאלה.

בסופו של דבר תוכלו לשמוע סיפורים על זוגות עם פערים שלאחרים זה יישמע מוזר - נניח פער דו ספרתי של שנים - 

אבל מה זה משנה אם יש זוגות כאלה?

כל אחד צריך לשאול את עצמו - האם זה מתאים  *לי*. לי זה סבבה, וכך עשיתי. פער של 10 שנים מעליי לא סבבה, ולא עשיתי - על אף מה שכתבתי קודם שזה תלוי באדם, אני לא יכולה לדמיין לעצמי לצאת עם מישהו שמבוגר ממני בעשור, ולכן אני לא עושה את זה, לא משנה מה הדרך שהוא עשה.

אם נראה לך שיש מישהו מתאים, למה לא לנסות? לא עדיף לקבל "לא" ודאי מאשר לפנטז על קשר שלא מקדמים?

השאלה אם זה לא יקשה בכך שאתגרי החיים ומה שהם חווים שונה?

מזה גיל?..כלום. מילא היית שואלת על 11 שנה.. 3 שנים? למה צריך לשאול את זה בכלל..

אמממ אולי אם הייתי יותר גדולה כמו @פ.א. רשם, נגיד מאזור גיל 26 אולי הייתי נותנת לזה צ'אנס

אבל אני מתפללת ומקווה שבגיל זה כבר אהיה נשואה עם ילד😊

אז מעדיפה לא לחשוב על זה

ובנים איך נתפס בעינכם הפער בגיל כשהבחורה גדולה יותר?

בגילאים 30 ומעלה

בעיני שווה בירור.

(מסכימה שבגילאי 30 זה באמת עוד הרבה פחות משמעותי).

עם הפנים לעתיד, בגילאים שלושים ומעלה, יש יתרון בזוגיות לגבר להיות צעיר מעט מאישתו.

דברים שנובעים מהטבע האנושי והביולוגיה  

לגברים לרוב לא משנה האם האישה מבוגרת או צעירה מהם בשנים בודדות

מסביר:

בנורמה וכמקובל בעולם הגדול, לרוב העוגן הכלכלי העיקרי של התא המשפחתי הוא על הבעל.  בפרט בשנים הראשונות, של הרחבת המשפחה ונטל הריונות ולידות על האמא.  אינטרס הנשים - גבר שכבר מבוסס ביכולת הפרנסה

ועוד סיבה, שיכולה לעלות קצת גיחוך אבל יש בה מן האמת הביולוגית - עוברות 25-30 שנים, וסימני הגיל מתחילים להופיע. סימני הגיל, קמטים ועור שכבר פחות מתוח וצעיר ויפה, יופיע אצל נשים, הרבה לפני גברים באותו גיל.  בגלל השינויים ההורמונליים שעוברים על נשים (תום שנות הפוריות).

אישה לא תרצה שפתאום בגיל 50-55, בעלה יראה הרבה יותר צעיר ממנה ….. ולכן אם ביולוגית הגבר מבוגר מהאישה בכמה שנים, הם מזדקנים פלוס/מינוס ביחד… וזה אולי המקור שהנורמה המקובלת והמוכרת, שגבר אמור להיות מבוגר מהאישה

מה זה משנה לגבר בתחילת שנות העשרים שלו, אם אישתו תהיה אפילו 5-6 ו-7 שנים מבוגרת ממנו?

יספיקו להביא 2-3 ילדים 

והעולם הגדול.

ספציפית בהקשר של מי שרוצים משפחות גדולות את

צודקת.  

גם לא כולם רוצים רק 2-3 ילדים

זה מאוד תלוי בגיל הבחורה בעיניי. 

נשים רוצות בעל שגדול מהם בעיקר בגלל שרוב (אבל לא בהכרח כולם) הבנות מתבגרות מהר יותר מהבנים.

אפילו רואים את זה שבנות חוגגות בת מצווה ובנים בר מצווה לוקח להם שנה יותר להתבגר.

אז בגילים נמוכים זה יותר משפיע. כי נגיד האישה גדולה ב3 שנים אז כנראה היא תיהיה גם בפער יותר בוגרת (לא בהכרח לגבי כולם)

ב-3-4 שנים של הצבא הוא התבגר והפך לאדם שקול, עצמאי, אחראי, בפרט אם עשה מסלול פיקודי בצבא, עם ניסיון חיים לא רע, לעומת בחורה בת 24-25 שלא צברה מי יודע מה ניסיון חיים  

ההתבגרות היותר מהירה של בנות בגיל ההתבגרות, וגיל מצוות מוקדם יותר, אינה משליכה על הבגרות וחוכמת החיים והניסיון של בשנות העשרים לחיים.  

תלוי בן אדם תלוי אישיות.

ואומרת לך למרות שבנים עברו צבא עדיין רוב הבנות יהיו בוגרות מהם

ולפעמים זה גם אופי. יש טיפוסים שלא יהיו מאוד בוגרים גם בגיל 80😅

גדול מהם

עד 5 מתחת ו3 מעל,

המטרה היא שיהיו בשלב דומה בחיים

בטווח שציינתי מקודם אפילו לא אתייחס ממש לגיל

ברור שלגיל יש משמעות, אבל לא תמיד. (לא שאמרת אחרת, פשוט מוסיפה)

ואגב יש בחורים, בכל טווח הגילאים, שיש להם אופי זקן… שעייפים מהחיים כזה, שאין להם את הכוח והחשק… מרגישים את זה סביבם. זו לא בגרות נפשית אלא חוסר חשק מדכא…

אחד מהבני משפחה שלי יוצא עם משהי שגדולה ממנו יותר מחמש שנים והם מסתדרים מצויין.

אל תחשבני לאף אחד.

אף אחד לא זוכר את זה בסופו של דבר

העיקר שהזוגיות טובה 😌

הכל בראש שלך

אם לא מפריע לך לכי על זה.

הבן 26 והבת 34

כיבתה את האור

אז נראה לי שכן - למה לא?
בכל מקרה לא רואה הבדל משמעותי אם גדולה ממני או צעירה ממני... לא מכאיב לי שתהיה גדולה, בגילי הנוכחי שלוש שנים זה קצת הרבה, בראש שלי שנתיים לכאן או לכאן זה סבבה, אבל גם קצת יותר זה בסדר..

כן שאר הפרטים נראים ממש מתאימים,

אבל הבנתי מבנים אחרים שזה מרתיע אותם

וזה ממש ממש לא רציונלי...
פוגע להם באגו הגברי או משו...

לא מבין את הקטע..

בעיקרן גברים אוהבים תחושה של שליטה (לא בקטע רע אלא בתור הובלה כללית), כשהיא יותר גדולה מהם יש איזו תחושה שהיא חוותה יותר ומנוסה יותר, שעלולה קצת להלחיץ, כאמור לא מסכים. אבל אולי זה ההיגיון.

אבל הבנתי שכמו שכתבו פה בנים מחשבים את הפוריות ומספר הילדים בעתיד.

למרות שרק ה' קובע כמה ילדים יהיו לכל זוג.

תלוי כמה אתה מאמין.

בכל מקרה רק ה' מחליט ואז הוא נותן לשותפים האחרים את הרשות והיכולת להשתתף.

כי ככה הקבה מנהיג את העולם.

נתן ליצורי האנוש את הבינה והדעת, את השכר והעונש, את היכולת להתמודד מול היצר הטוב והיצר הרע.

בתפילות אנו חוזרים השכם והערב על הפסוק "והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי אשר אני מצווה אתכם", פעמיים ביום אנחנו אומרים וידוי על החטאים והמעשים שעשינו לא בסדר,

ביום הכיפורים מתוודים 5 פעמים ומקבלים קבלות לעתיד…

אם כל זה לא מעיד על הבחירה החופשית שלנו איך להתנהל בעולם, אז על מה יש לבקש סליחה ולהתנצל על דברים שעשינו לא בסדר?

יש לך את הבחירה החופשית אם ואיך לקיים את המצוות.

אבל אין לך שום בחירה להחליט מתי תקבל ילד וכמה ילדים.

3 מפתחות נתנו בידי הקב"ה....

שרלוונטי יותר בגילאים מבוגרים יותר, למרות שהרבה פעמים שזה כבר גילאים גדולים אז הפער בפרופרציה נהיה פחות משמעותי.. וחוץ מזה אם יש לו הצעה  שמצד הפרטים אמורה להתאים, כשהוא כבר מבוגר יחסית זה נראה לי שלא נכון לקחת את הפער כסיבה לפסול.

וה' יעזור, בעז"ה

בהצלחה

יצאתי פעם עם שני בנות אחת אחרי השניה,

אחת גדולה ממני ב6 שנים ואחת קטנה ממני ב6 שנים. סה"כ היה פער של 12 שנה בניהם חח זאת בהחלט היתה חוויה.

כן צריך לשים לב לרגישות שזה מצריך.

מצד אחד להבין שיש השפעה ריגשית ביחס לכך ולהיות מודע אליה

מצד שני להבין שזה לא חזות הכל ולכן אפשר להתגבר עליה בשלבים ראשוניים.

להדחיק זה כמעט לא טוב בעיני. לשים לב, לתת לזה מקום ולהמשיך הלאה - זה יותר מסתדר.

הסיבה שזה לא קרה בסוף הייתה שהוא הבין שבעצם הוא לא יודע מה הוא רוצה. שזה הסיבה בדרך כלל שבנות לא רוצות בנים צעירים...

והייתי ממש בעניין למרות זה, אך היום אמרה לי שנהנתה לדבר איתי, אבל נראה לה שפחות מתאים לזוגיות, ודי התבאסתי

והנסיון של פער גיל פחות נפוץ.

אם אפשר לשאול מה טווח הגילאים שלכם בין 20 ל25 או  27 עד 30 ומעלה?

הטווח אצלי בעקרון הוא בין 18 ל-31, היא זאת שיזמה בסוג של אתר היכרויות והפרטים התאימו לי, אז שמחתי להכיר אותה ועכשיו עדיין מבואס חחח

כתבתי בעקרון, ברור שנחמד להעדיף מישהי שצעירה ממני

ואז בעלה יישאר לבד בבית כשהיא תהיה בתורנויות 

בנות בוגרות במשפחות ברוכות, בהחלט עם ניסיון רב להקים משפחה משלהן.  

מטפלות באחים הקטנים, מעורבות מאוד בתפעול הבית ועזרה רבה להורים.  

זה שהיא אחרית ומנוסה

לא אומר שהיא מספיק יציבה נפשית להקים בית ולהיות בזוגיות

הפעולות והניסיון לא כלכך חשובים 

ולכן לא צריך לפסול כי צעירה מדי, כל עוד זה חוקי או מקובל

נתקלים גם כאן בפורומים שונים בערוץ באנשים כאלו, חסרי בגרות נפשית… 

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל

מרגישים את זה שונה

גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר

מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.

ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).

ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.

צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.

מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.

נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:

"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"

כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.

אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.

ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…

אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.

לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).

השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.

יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם

קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.

אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.

תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.

עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.

משמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓

שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!

שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה

תלוי בך

השני שך ושהו. לא מסובך

העיקר זה להיות עם מישהי ולהגיע איתה למרחב אינטימי שתהיו בית אחד עבור השני.

אם הסנטר או האף שלי טיפה עקום או מה אבא שלה עושה זה פחות משנה ולכן לא משנה באמת איזו אופציה תבחר.

תדמיין מישהי שאתה רוצה לשבת איתה על כוס קפה בבוקר ביום שישי, זהו, לא צריך יותר מזה ;)

ממש בחודשים האחרונים התובנה הזאת נפלה לי, באמת שום דבר לא משנה בלי זה, יכול להיות לך הכל מהכל, אבל בעצם אין לך כלום, ומנגד יכול להיות בחור שאין לו רבע מהדברים שיש לך, ועדיין יש לו כל כך הרבה רק כי הוא נשוי.

תובנה כואבת שכזו

יש את הודיה דוידוביץ באיזור יד בימין. שווה את ההשקעה!! אחת האלופות והמקצועיות! למדה רציני באוניברסיטה..

הדבר הכי מועיל זה לשמוע שיעורים על זוגיות של רבנים ורבניות.

מטפלים בדר"כ יכולים לעזור ברמה הפרקטית, וברמה הפנימית והשכלית העזרה שלהם שוות ערך לשמיעת שיעורים…

יעל אמיתי

שרה אלטר

צילי גיגי (מושב אורה)

כל אחת שונה מחברתה אם תרצי אוכל לשלוח בפרטי טלפונים שלהן ותבררו עם כל אחת אם זה מתאים

לאחרונה תאמת אני מופתע ממש לטובה מבנות שיודעות לספר על חברות שלהן, אז שאפו בנות תמשיכו ככה!

אני זוכר ממש בתחילת הדרך דיברתי עם חברה שהתלהבה ובסוף אמרה "נו תצא איתה". תודה באמת.

היתה גם אחת אמרה בנוסף להכל "היא יפה", וואלה שתשלח תמונה חחח

שהיא מאחלת לאח שלה כזאת בחורה?

הייתה גם משפחה.

למה לרדד?

וזו בדיוק הנקודה שלי - אתן צריכות להבין שהתכונות שעושות אותה לחברה טובה שלך הן לאו דווקא התכונות שהבחור מחפש באשה.

אם היית מבררת על מישהו והבחור היה אומר לך שהוא נהנה לשחק איתו כדורסל - זה היה רלוונטי בעיניך? 

שהוא אחלה אדם, לרצות שיהיה משפחה שלך כן אומר. מן הסתם יש לו מידות טובות.

תפרטי את המידות שלה, מיהי ומהי. לא דברים מעורפלים ולא קשורים לנושא. 

למה היית רוצה שתהיה גיסתך? מה מיוחד בה?

שאם אתה מביע ביקורת ביחס לגישה מסויימת שאתה מזהה אותה כלא נכונה

שתקבל בהבנה שגם הגישה שלך יכולה להיות חשופה לביקורת.

אחרת, לא נראה לי גם שיש כאן חופש מחשבתי, מה שמאוד נצרך לחשיבה ביקורתית.

כי היא שווה, ולא מתייחסת לשאלה אם היא מתאימה?

בירור בא להבין אם הדמות מתאימה לי, לא האם הדמות היא אדם טוב.

בכלל, זה הדבר הכי חשוב לזכור בכל תקופת החיפושים לדעתי:

אנחנו מחפשים בת זוג מתאימה, לא בהכרח את הכי טובה, ממילא פסילות לרוב יהיו כי אין התאמה ולא כי הם פחות טובים ממני.

אבל אם החבר/ה עפים על מי שהם מדברים עליו זה מקסים וחמוד

החבר או החברה בעיקר צריכים להעביר תוכן בצורה אמינה,

אבל חלק מהתוכן זה איך אתה מנגיש אותו, אם איזה טונציה אתה אומר אותו.

אני עושה בירורים בשביל לדעת שהמידע שקיבלתי בהתחלה אמין ואני הולכת לפגוש אדם נורמלי.

בירורים מבחינתי זה לא בגלל חשד כזה או אחר, אלא בגלל שבאמת אי אפשר להכניס בנאדם לתוך שבלונה של כרטיס ולהבין שזיהית משהו משמעותי.

בירורים זאת אפשרות לקבל רושם יותר חוויתי לפני שעומדים להפגש ואז לראות אם זה הכיוון או לא.

אם מישהי סתם זורקת כמה מילים להגיד שהיא עפה על חברה שלה ובשאר העניינים היא אומרת דברי טעם, זה כזה עקרוני? נראה לי שגם אתה תסכים שלא.

אם היה מגיע מתנדב לחלק עוגות במחלקה, וזו לא היתה העוגה שאתה הכי אוהב, היו לך טענות?

אז רק מזכירה לכולנו שכל נותני המידע בשידוכים... הם מתנדבים...

ויתכן שגם השקיעו מאות שעות!!! כוחות נפש!!! מאמץ מנטלי נפשי ופיזי בהתנדבות הזאת

מבינה שאולי זו היתה **הצעת ייעול** ולא ממקום של תלונה, אז אם כן שיהיה בהצלחה.
ורק הזדמנות להזכיר לכולנו להגיד תודה לעונים! ולבוא מעמדה שמתאימה לשיחה שבה עוזרים לך בהתנדבות גמורה.

לפעמים אני יכולה להשקיע חצי שעה עד שעה ואפילו שעתיים במענה לבחור שמברר על חברה... 

ומרגישה שהוא חושב שאני חייבת לו משהו

ועוד לפעמים יש לו החוצפה להגיד "זה לא מה ששאלתי" או כל מיני טיעונים שונים ומשונים... ממש מתסכל ופוגע. אני לא בחקירה משטרתית.

נשמח שתגידו תודה על הזמן שהקדשת ותודה על כל פיסת מידע!

כמות הנזק שחברה יכולה לעשות היא בלתי נתפסת.

נתקלתי כבר בכמה שפשוט חיבלו בפועל בחברות שלהן. מקווה שזה היה בשוגג ולא במזיד. 

"היא חיננית" "אסרטיבית"

וחייב להסכים עם "היא מהממת" או "מקסימה"

בטוח שיש עוד ששמעתי פשוט כרגע לא עולה לי, כשיעלה אכתוב.

ועכשיו כשאני חושב על זה, חלק מהדברים אכן רלוונטיים כדי להבין שזה לא זה..

וגם חייב להגיד שאף פעם לא "ביררתי" אני סולד מעצם הרעיון, פשוט כשמציעים אז זה בא עם כל מיני תכונות של הבחורה וכו

מה יכול לצאת מהחוסר וודאות? או רע או טוב.

תחשוב על הסיטואציה הכי גרועה שיכולה לצאת משם, ותהיה שם כמה רגעים, תן לזה להכות קצת ותנסה להבין איך אתה מתמודד עם זה עם כל איך שזה גורם לך להרגיש וכו' זה עוזר להבין שזה לא כל כך נורא כי בסוף על הכל מתגברים, סתם דוגמא שהייתה לחבר הסיטואציה הכי גרועה שהייתה לו זה שיפטרו אותו מהעבודה, אמרנו אוקיי..בוא נתמודד לא נברח, יפטרו אותו ואז מה? קצת קשה לא נעים אבל אפשר למצוא עבודה בתחום, ב"ה לא חסר, אז גם אם יפטרו חלילה, העולם לא קורס וכו וכו..ואם זה טוב אז ברכה.

אגב גם הרע ברכה רק במלבוש לא כל כך יפה. בהצלחה דוד

כהסרת הספיקות, אומרים חז"ל.

זאת אומרת, שההתנדנדות הזו בין שני הקצווים (כן? לא?), אינה פשוטה

ולא עושה כל כך טוב...

אולי באמת לחיות את היום. לא לחטט בעבר וגם לא בעתיד.

איך אומרת הרבנית פישר? לסגור את המוח!

ולזרוק את עצמנו על השם;. ולהאמין שהוא באמת יודע מה טוב

ולסמוך עליו שמה שיהיה, זה הכי טוב.

לא תמיד זה קל אבל כך צריך לחשוב יהודי. זו צריכה

להיות העבודה.

ואגב, איני א ומרת זאת ממרום כסאי. אוי, כמה קשה לי עם זה...

אבל שכלית יודעת שכך זה צריך להיות; שההתקשרות 

לקב"ה צריכה להיות בכל פרט ופרט בחיים. לא מספיק

לשמור מצוות ולהתפלל 3 פעמים  ביום, ובין לבין

לחיות כמו כל אדם בגלובוס.

מי מאזין ומקשיב ומכיר אותנו הכי טוב?

רק הוא.

לא?

ביום שנמצא מי הראשון שכתב את זה (או את הטקסט בו זה נאמר לראשונה) אז באמת תהיה שמחה גדולה כי הספק ייפתר 😀

זה גורם לי לבכות ברגע

החיים לא פשוטים ומציבים אותנו לצערנו או לשמחתנו בפני מצבים של חוסר ודאות.

אהבתי שהוזכרה פה הנטייה לפסימיות שזה גם עניין שחשוב לתת עליו את הדעת.

גם להבין שהיציבות זה משאב חשוב זה גם אחלה אמירה שאפשר להוציא מפה. באמת ישנו אתגר להשיג יציבות בתוך חוסר הודאות.

ובאמת אולי יש כיוון למצוא את הניצוץ הטוב שבחוסר ודאות, גם זה כיוון יפה.

וכן, מותר לשנוא ולבכות ולפרוק.

בכל אופן, כדאי לחשוב מה עושים עם זה

חוסר ודאות באמת קשור לפיתוח פרשנות אישית. אפשר לתת המון פרשנויות למציאות חסר ודאות והפרשנויות יהיו כמובן חלקיות במידת מה.

איך בונים פרשנות מעצימה? אויל זאת שאלת השאלות.

פרשנות שיש בה גם תקווה ותנועה לכיוון מסויים וגם חיבור למציאות. אופטימיות זהירה.

לאורך היומיום

שנותנים וודאות לנפש

1. תזונה נכונה

2. תעסוקה מעניינת ומעשירה

3. ספורט באופן קבוע

4. קשר עם אנשים שעושים טוב

5. ללמוד וליישם תהליכים משפרי חיים באופן תמידי

6. לחיות בקצב מתאים ושלו

להשפיע.

חשיבה אם ומה צריך לעשות למול זה, שימת דגש על מה אני מכיר ויכול לפעול לפי זה, לקוות ולהאמין שיהיה טוב ולנסות כמה שאפשר.

שבע רצון בפעולות שלי מול אי ודאות ככלל.