בת 21 עם בן 18 - כנראה שלא מתאים

בת 26 שכבר עם יכולת לפרנס ולהחזיק בית ומשפחה, עם בן 23,  כבר כנראה שכן

בת 28 והלאה עם בן 25 והלאה - הפער בכלל לא אמור לשחק תפקיד 

באופן יחסי.. אז זה לא אמור להוות שום שיקול.

מי הוא, מה הוא עשה בחייו.

זה לא הגיל הכרונולוגי בהכרח.

ואכן יצאתי עם אנשים שצעירים ממני בכמה שנים, וב"ה היו קשרים מוצלחים כאלה.

בסופו של דבר תוכלו לשמוע סיפורים על זוגות עם פערים שלאחרים זה יישמע מוזר - נניח פער דו ספרתי של שנים - 

אבל מה זה משנה אם יש זוגות כאלה?

כל אחד צריך לשאול את עצמו - האם זה מתאים  *לי*. לי זה סבבה, וכך עשיתי. פער של 10 שנים מעליי לא סבבה, ולא עשיתי - על אף מה שכתבתי קודם שזה תלוי באדם, אני לא יכולה לדמיין לעצמי לצאת עם מישהו שמבוגר ממני בעשור, ולכן אני לא עושה את זה, לא משנה מה הדרך שהוא עשה.

אם נראה לך שיש מישהו מתאים, למה לא לנסות? לא עדיף לקבל "לא" ודאי מאשר לפנטז על קשר שלא מקדמים?

השאלה אם זה לא יקשה בכך שאתגרי החיים ומה שהם חווים שונה?

מזה גיל?..כלום. מילא היית שואלת על 11 שנה.. 3 שנים? למה צריך לשאול את זה בכלל..

אמממ אולי אם הייתי יותר גדולה כמו @פ.א. רשם, נגיד מאזור גיל 26 אולי הייתי נותנת לזה צ'אנס

אבל אני מתפללת ומקווה שבגיל זה כבר אהיה נשואה עם ילד😊

אז מעדיפה לא לחשוב על זה

ובנים איך נתפס בעינכם הפער בגיל כשהבחורה גדולה יותר?

בגילאים 30 ומעלה

בעיני שווה בירור.

(מסכימה שבגילאי 30 זה באמת עוד הרבה פחות משמעותי).

עם הפנים לעתיד, בגילאים שלושים ומעלה, יש יתרון בזוגיות לגבר להיות צעיר מעט מאישתו.

דברים שנובעים מהטבע האנושי והביולוגיה  

לגברים לרוב לא משנה האם האישה מבוגרת או צעירה מהם בשנים בודדות

מסביר:

בנורמה וכמקובל בעולם הגדול, לרוב העוגן הכלכלי העיקרי של התא המשפחתי הוא על הבעל.  בפרט בשנים הראשונות, של הרחבת המשפחה ונטל הריונות ולידות על האמא.  אינטרס הנשים - גבר שכבר מבוסס ביכולת הפרנסה

ועוד סיבה, שיכולה לעלות קצת גיחוך אבל יש בה מן האמת הביולוגית - עוברות 25-30 שנים, וסימני הגיל מתחילים להופיע. סימני הגיל, קמטים ועור שכבר פחות מתוח וצעיר ויפה, יופיע אצל נשים, הרבה לפני גברים באותו גיל.  בגלל השינויים ההורמונליים שעוברים על נשים (תום שנות הפוריות).

אישה לא תרצה שפתאום בגיל 50-55, בעלה יראה הרבה יותר צעיר ממנה ….. ולכן אם ביולוגית הגבר מבוגר מהאישה בכמה שנים, הם מזדקנים פלוס/מינוס ביחד… וזה אולי המקור שהנורמה המקובלת והמוכרת, שגבר אמור להיות מבוגר מהאישה

מה זה משנה לגבר בתחילת שנות העשרים שלו, אם אישתו תהיה אפילו 5-6 ו-7 שנים מבוגרת ממנו?

יספיקו להביא 2-3 ילדים 

והעולם הגדול.

ספציפית בהקשר של מי שרוצים משפחות גדולות את

צודקת.  

גם לא כולם רוצים רק 2-3 ילדים

זה מאוד תלוי בגיל הבחורה בעיניי. 

נשים רוצות בעל שגדול מהם בעיקר בגלל שרוב (אבל לא בהכרח כולם) הבנות מתבגרות מהר יותר מהבנים.

אפילו רואים את זה שבנות חוגגות בת מצווה ובנים בר מצווה לוקח להם שנה יותר להתבגר.

אז בגילים נמוכים זה יותר משפיע. כי נגיד האישה גדולה ב3 שנים אז כנראה היא תיהיה גם בפער יותר בוגרת (לא בהכרח לגבי כולם)

ב-3-4 שנים של הצבא הוא התבגר והפך לאדם שקול, עצמאי, אחראי, בפרט אם עשה מסלול פיקודי בצבא, עם ניסיון חיים לא רע, לעומת בחורה בת 24-25 שלא צברה מי יודע מה ניסיון חיים  

ההתבגרות היותר מהירה של בנות בגיל ההתבגרות, וגיל מצוות מוקדם יותר, אינה משליכה על הבגרות וחוכמת החיים והניסיון של בשנות העשרים לחיים.  

תלוי בן אדם תלוי אישיות.

ואומרת לך למרות שבנים עברו צבא עדיין רוב הבנות יהיו בוגרות מהם

ולפעמים זה גם אופי. יש טיפוסים שלא יהיו מאוד בוגרים גם בגיל 80😅

גדול מהם

עד 5 מתחת ו3 מעל,

המטרה היא שיהיו בשלב דומה בחיים

בטווח שציינתי מקודם אפילו לא אתייחס ממש לגיל

ברור שלגיל יש משמעות, אבל לא תמיד. (לא שאמרת אחרת, פשוט מוסיפה)

ואגב יש בחורים, בכל טווח הגילאים, שיש להם אופי זקן… שעייפים מהחיים כזה, שאין להם את הכוח והחשק… מרגישים את זה סביבם. זו לא בגרות נפשית אלא חוסר חשק מדכא…

אחד מהבני משפחה שלי יוצא עם משהי שגדולה ממנו יותר מחמש שנים והם מסתדרים מצויין.

אל תחשבני לאף אחד.

אף אחד לא זוכר את זה בסופו של דבר

העיקר שהזוגיות טובה 😌

הכל בראש שלך

אם לא מפריע לך לכי על זה.

הבן 26 והבת 34

כיבתה את האור

אז נראה לי שכן - למה לא?
בכל מקרה לא רואה הבדל משמעותי אם גדולה ממני או צעירה ממני... לא מכאיב לי שתהיה גדולה, בגילי הנוכחי שלוש שנים זה קצת הרבה, בראש שלי שנתיים לכאן או לכאן זה סבבה, אבל גם קצת יותר זה בסדר..

כן שאר הפרטים נראים ממש מתאימים,

אבל הבנתי מבנים אחרים שזה מרתיע אותם

וזה ממש ממש לא רציונלי...
פוגע להם באגו הגברי או משו...

לא מבין את הקטע..

בעיקרן גברים אוהבים תחושה של שליטה (לא בקטע רע אלא בתור הובלה כללית), כשהיא יותר גדולה מהם יש איזו תחושה שהיא חוותה יותר ומנוסה יותר, שעלולה קצת להלחיץ, כאמור לא מסכים. אבל אולי זה ההיגיון.

אבל הבנתי שכמו שכתבו פה בנים מחשבים את הפוריות ומספר הילדים בעתיד.

למרות שרק ה' קובע כמה ילדים יהיו לכל זוג.

תלוי כמה אתה מאמין.

בכל מקרה רק ה' מחליט ואז הוא נותן לשותפים האחרים את הרשות והיכולת להשתתף.

כי ככה הקבה מנהיג את העולם.

נתן ליצורי האנוש את הבינה והדעת, את השכר והעונש, את היכולת להתמודד מול היצר הטוב והיצר הרע.

בתפילות אנו חוזרים השכם והערב על הפסוק "והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי אשר אני מצווה אתכם", פעמיים ביום אנחנו אומרים וידוי על החטאים והמעשים שעשינו לא בסדר,

ביום הכיפורים מתוודים 5 פעמים ומקבלים קבלות לעתיד…

אם כל זה לא מעיד על הבחירה החופשית שלנו איך להתנהל בעולם, אז על מה יש לבקש סליחה ולהתנצל על דברים שעשינו לא בסדר?

יש לך את הבחירה החופשית אם ואיך לקיים את המצוות.

אבל אין לך שום בחירה להחליט מתי תקבל ילד וכמה ילדים.

3 מפתחות נתנו בידי הקב"ה....

שרלוונטי יותר בגילאים מבוגרים יותר, למרות שהרבה פעמים שזה כבר גילאים גדולים אז הפער בפרופרציה נהיה פחות משמעותי.. וחוץ מזה אם יש לו הצעה  שמצד הפרטים אמורה להתאים, כשהוא כבר מבוגר יחסית זה נראה לי שלא נכון לקחת את הפער כסיבה לפסול.

וה' יעזור, בעז"ה

בהצלחה

יצאתי פעם עם שני בנות אחת אחרי השניה,

אחת גדולה ממני ב6 שנים ואחת קטנה ממני ב6 שנים. סה"כ היה פער של 12 שנה בניהם חח זאת בהחלט היתה חוויה.

כן צריך לשים לב לרגישות שזה מצריך.

מצד אחד להבין שיש השפעה ריגשית ביחס לכך ולהיות מודע אליה

מצד שני להבין שזה לא חזות הכל ולכן אפשר להתגבר עליה בשלבים ראשוניים.

להדחיק זה כמעט לא טוב בעיני. לשים לב, לתת לזה מקום ולהמשיך הלאה - זה יותר מסתדר.

הסיבה שזה לא קרה בסוף הייתה שהוא הבין שבעצם הוא לא יודע מה הוא רוצה. שזה הסיבה בדרך כלל שבנות לא רוצות בנים צעירים...

והייתי ממש בעניין למרות זה, אך היום אמרה לי שנהנתה לדבר איתי, אבל נראה לה שפחות מתאים לזוגיות, ודי התבאסתי

והנסיון של פער גיל פחות נפוץ.

אם אפשר לשאול מה טווח הגילאים שלכם בין 20 ל25 או  27 עד 30 ומעלה?

הטווח אצלי בעקרון הוא בין 18 ל-31, היא זאת שיזמה בסוג של אתר היכרויות והפרטים התאימו לי, אז שמחתי להכיר אותה ועכשיו עדיין מבואס חחח

כתבתי בעקרון, ברור שנחמד להעדיף מישהי שצעירה ממני

ואז בעלה יישאר לבד בבית כשהיא תהיה בתורנויות 

בנות בוגרות במשפחות ברוכות, בהחלט עם ניסיון רב להקים משפחה משלהן.  

מטפלות באחים הקטנים, מעורבות מאוד בתפעול הבית ועזרה רבה להורים.  

זה שהיא אחרית ומנוסה

לא אומר שהיא מספיק יציבה נפשית להקים בית ולהיות בזוגיות

הפעולות והניסיון לא כלכך חשובים 

ולכן לא צריך לפסול כי צעירה מדי, כל עוד זה חוקי או מקובל

נתקלים גם כאן בפורומים שונים בערוץ באנשים כאלו, חסרי בגרות נפשית… 

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.

דבר שני די כבר עם האין 

יש הכל גם גברים יציבים 

אם מצידך, אז זה מזעזע שאתה כותב את זה. רוצה להוריד כי היא לא יפה בעיניך? עניין שלך. אבל לכתוב שבגלל שהיא מכוערת היא רווקה, זה לא לעניין.

אם מצידה, זה עדיין לא בסדר שאתה כותב ככה על עצמך.

(וסליחה על ההבדל בין איך אני מגיבה כשזה קשור לבנות או לבנים. פשוט יופי זה משהו מולד ושאפשר טיפה לשחק איתו עם איפור וכדומה, אבל כמה תפילות אתה מתפלל ביום זו לגמרי בחירה שלך, וזה פשוט אומר שאתם לא באותו מקום ולא מתאימים)

ויש הרבה מאד בחורות יפות שהן רווקות, וגברים יציבים שהם רווקים. וכמובן מכוערות וגברים לא יציבים שנשואים. אז לא להכליל.

ואל תדאג, בע"ה שלך תגיע בקרוב🙏 המושלמת שלך☺️

אנחנו מדברים על המקרה הסטנדרטי. 

ואני מבינה שעל השאר אתה מסכים איתי, אם לא הגבת על זה?

בכל מקרה לא מדברים ככה לא על הצד השני ולא על עצמך.

בואו נוריד לרמת הפרקטיקה..

אני אתחיל

די לאיפור

מוזמנים להמשיך

אנשים עוד לפני שהם קולטים מראה חיצוני הם קולטים עם איזו אנרגיה הגעת לפגישה. מכיוון שאנחנו לא באמת מצליחים להגדיר "אנרגיה" (למרות שהגוף קולט אותה נהדר) אז אנחנו אומרים דברים אחרים.

למשל "היא מכוערת"  או "לא היה לי חיבור איתה" או "אני מרגיש לא נעים לידו". זה הכל שמות של אותו דבר. הצד השני לא עשה שום דבר רע במודע אבל אנחנו לא רוצים להיות שם. אז אנחנו צריכים להסביר לעצמנו משהו אחר.

רק לא הצלחתי להבין איך זה קשור ליופי כל כך, אם מישהי יפה בעיניי אז היא יפה ואם לא אז לא, בלי קשר לאנרגיה שלה, יכולה להיות מישהי עם אנרגיה וואו אבל לא כזאת יפה-נכון שפה יש כאלו שיגדירו אותה כיפה כי היה להם כיף איתה וכו על זה אתה מדבר?

וכל השמות האחרים שלה. של אנשים שנותנים לתחושה הזו שמות אחרים.

אבל יש הבדל בין "היא יפה" שהכוונה שהיא באמת יפה בעיניי לבין להגיד שהיא יפה כי אני לא יודע איך לתאר שכיף לי איתה..לא חושב שיש בחור שיתאר ככה מישהי אבל איני מכיר ויודע כל אז יכול להיות שאנוכי טועה.

ולכן, וכו.

אבל גברים יציבים, לא חושב שזה כל כך נכון…