הם מודעים לחומרת הצום ויש להם את הנתונים שלך.

אם כן חשוב לך לשאול רב ממליצה לך לשאול בצאת השבת את הרב אלי רייף בפייסבוק, הוא עונה מהר ויוכל לעזור לך. בכל מקרה תאכלי ותשתי טוב לפני צאת שבת ואז אם תכתבי לו בצאת השבת, גם אם יקח לו שעה שעתיים לענות זה עדיין לא ממש צום.. 

הרופא שאל מה זה תשעה באב לא היה לו מושג ... ככה שקצת קשה לי אם זה

מרגישה סתומה שלא שאלתי את הרופא הדתי ....

מנסה מוצש

הגברים עדיין בבית כנסת לא חושבת שמשהו יענה

אבל עכשיו בדיוק הבטן התקשתה...  נראה לי פשוט אשתה

אני סתם ככה מתחרפנת כי לא יודעת מתי להבדק. הרופא אמר שאם יש 4 בשעה אבל לא הבנתי אם זה שהבטן מתקשה או כאב גב תחתון. ( זה תמיד כאב לא כזה חזק ) מצד אחד לא רוצה חס ושלום לעשות משהו שיוביל לצירים אבל גם ממש לא מובן באיזה רמה אני אמורה לא לזוז. 

מרק, חלב, מיץ תפוזים.

ואגב תעשי הבדלה על תה או קפה או מיץ טבעי, בלי הפסוקים בהתחלה ובלי בשמים (וכמובן שהכל ולא פרי הגפן)

ראיתי שכבר ענו לך, שיהיה בבריאות!

מיץ ענבים אפשר רק אם ממש אין אפשרות אחרת

ככה כתוב בחוברת הלכות שקיבלנו 

לק"י

לפחות לפי מה שאני שמעתי.

אולי זה גם דיעות שונות.

אצלנו שואלים את הרופא ואז עם ההנחייה שלו מדברים עם הרב והוא פוסק.

רופא ערבי לא יודע את חומרת הצום וגם רופא יהודי לא תמיד יודע, יש רופאים שמנחים לא לצום ולא משנה איזה צום.

לק"י

חזרנו לבדוק את המצב בבית חולים אחרי השחרור, ושאלתי את הרופא הערבי אם מותר לעשות ברית, והוא ענה לי- שהוא לא שמע על קשר בין ברית וצהבת🤦‍♀️

(אבל הוא הלך לשאול רופא אחר וחיפש אותנו כדי לענות לנו).

אני מסכימה שרופאים לא בהכרח מבינים את החשיבות של הצום, ומאמינה שיש כאלה שהכי קל להם להגיד שאסור לצום וזהו (כשרפואית מן הסתם שעדיף לאשה בהריון לא לצום).

אם אתם ספרדים, אפשר לשאול בקו ההלכה הספרדי (בשיחה או בוואטסאפ).

אולי גם במכון פועה עונים על שאלות כאלה.

אפשר גם לשאול את הרב בבית הכנסת בשבת אחרי התפילה.

בשורות טובות!

כשיש איזה סיכון בהריון ורופא (שאינו ירא שמים) אומר לא לצום, אז עד שלא שואלים רופא שמבין יותר לעומק את המורכבות, הפסיקה היא לא לצום.

כלומר גם רב במצב כזה לא יכול לקחת על עצמו את האחריות להנחות עם צום כשיש רופא שמכיר את המקרה הפרטני ומורה אחרת.

בכל אופן כרגע, בשעה זו לא סביר שמשהו יקרה מחוסר שתיה כי אם התכוננת לצום אז הגוף עדיין רווי נוזלים.

לדעתי השאלה במצבך היא האם מותר לך לצום, ולא האם מותר לך לא לצום..

אם את לא מצליחה להשיג רב, תהיי קשובה לעצמך ועל כל ספק, לשתות.

מרגישה קצת רע אם זה ...

לא עשיתי הבדלה ואכלתי עדיין

מחכה לתשובה מרב

עשית מה שנכון לעשות, היה לך ספק ושתית, זה מה שנכון לעשות.

בע"ה שהכל יסתדר ותהיה לידה קלה במועדה.

אבלות על החורבן אפשר לא רק דרך צום.

לפני שעה וחצי שלחתי ווצאפ לקו ההלכה ובגלל שלא קיבלתי מענה התקשרתי לקו ההלכה והרב אמר שאפשר לאכול ממחר בבוקר אני רציתי להגיד לו שבגלל שאני שתיתי הרבה באמת לא הצלחתי לאכול הרבה ואני מרגישה שעוד מעט תיהיה לי נפילת סוכר והוא קטע אותי - אמרתי ממחר בבוקר את יכולה לאכול וניתק.

אני רואה שבדיוק בקו ההלכה בווצאפ ענו שאפשר לאכול כרגיל 🤷‍♀️

כמעט התחלתי לבכות מתסכול.

בעלי מלכתחילה חשב שאני לא צריכה לשאול רב, זה לא יום כיפור.

קיצור שכנע אותי שבסדר לאכול ואני עושה לעצמי חיים קשים ובאמת הרגשתי שאני חייבת לאכול אז עשיתי הבדלה ואכלתי אבל לא סובלת את כל הדרמה של הצומות. כל פעם מרגישה מוטשת נפשית מהסיפור ובעלי בכלל בדעה שאם זה לא יום כיפור לא צריך לשאול שזה תמיד מתסכלללל אותי 

האמת בגלל שהרב בכלל לא הקשיב לך בטלפון הייתי הולכת לפי הדעה השניה שקיבלת, כי לא הייתי לוקחת פסק של מישהו שמע את כל הפרטים בנחת ושקל אותם.

והאמת אני עם בעלך בנושא הזה..

אפילו ביום כיפור מרגישה שכל השיעורים הזה גורם להתעסק באוכל פי אלף יותר מאשר לאכול ארוחה נורמלית פעם בכמה שעות.

אבל בצומות שאין שיעורים אם צריך אז פשוט תשנני לעצמך שאת אוכלת בשביל הבריאות שלך ושל העובר, כמה שזה קשה

אני באמת אם הרבה מצפון.... מנסה לשחרר. מקשיבה עכשיו לשיעור של רב על תשעה באב כדי להתחבר קצת.

מה שהבנתי מבעלי שביום כיפור כל פעם שאוכלים/שותים זה נחשב כשבירת צום ולכן כל השיעורים ממש נחשבים ומדויקים ... ולכן זה בדרג לא ארוחות שלמות וכו' ...

לק"י

לכן העדיפות היא לאכול/ לשתות פחות מזה.

כמובן שבנסיבות מסויימות אוכלים ושותים בלי שיעורים (קרה לי בכיפור לפני 3 שנים. עברתי את התל"מ, ושאלתי מראש מה לעשות בצום. ובאמת התחילו צירים ושתיתי שיעורים, ובהמשך עברתי לשתות כרגיל. ילדתי בצהריים).

לי ענו על שאלה דומה שזה רק להשתתף עם הציבור,

ושחולים פטורים-

אז ברגע שאני עוברת מהגדרה של 'בהריון' להגדרה של 'חולה' (שאם אצום אגיע למצב של חולשה גדולה שתשבית אותי לכמה שעות, לא סתם חולשה של צום) אני יכולה שלא לצום, ולכן הסיכון בלצום עד הבוקר עם צירים מוקדמים לא שווה את זה ושלא אתחיל את הצום.

בפועל התחלתי, ועכשיו התחילו צירים אז שברתי...

* לא פירטתי את כל התשובה ולכן כן חשוב להתייעץ באופן אישי עם רב ולא ללגת איתה כמו שהיא

** ראיתי לאחרונה שרבנים שעונים טלפונית עונים בצורה כללית יותר, ולכן תמיד שולחת את בעלי לשאול רב מאזורנו (שנחשב רב מחמיר מאוד, אבל בשאלות הפרטיות איכשהו תמיד הקל יותר ממכון פועה או רבנים בווצאפ למעט פעם אחת). שווה לחשוב על רב שמוסכם עליכם שגר במרחק הליכה ואז אפשרי לשאול גם שאלות ברגע האחרון או לדאוג שיהיה לכם מספר טלפון אישי של רב שאתם הולכים עם הפסיקה שלו.

זה לא פעם ראשונה שאני מתקשרת ומקבלת תשובה מבלי ששאלו אותי על פרטים ואיך שאני מסבירה עונים ומנתקים....

יצא פריקה, סליחה 😅

אה, וגם הקשבתי להרצאה כי רציתי לפחות להתחבר ליום וזה הציף אותי כל כך גם על הכאב של עם ישראל כולנו אבל פתאום נשברתי מכל הלחץ של הימים האחרונים שאין לי מושג מתי להבדק, אני לא רוצה לעשות משהו שחס ושלום יוביל ללידה מוקדמת אבל משתגעת מלנוח. מרגישה אמא גרועה, מפחדת שבעלי יקרוס מהעומס שנופל עליו בגלל הלחץ אני גם רגשית לא מחוברת וכו' וכו'

ב"ה מודה כל בוקר שהתינוק עדיין גדל בפנים ושב"ה הלכתי להבדק בזמן אבל נראה לי ההורמונים קצת משתוללים לי ( יכול להיות כי התחלתי תמיכה של פרוסטוגן זה משפיע ? ) 

גם לי בהתחלה התמיכה ממש עשתה בלאגן הורמונלי. זה התייצב אחרי שבוע- שבועיים, ואחרי שאמרו לי להוריד את המינון מ2 ביום ל1. לא זוכרת מה קרה קודם...

לגבי השאלה על הצום, כנראה שזה לא מקום שנכון לך לשאול בו... ❤️

הייתי מחפשת רב לפנות אליו באופן אישי, לא חלק מבית הוראה אלא מישהו שאת מרגישה בנוח לּפנות אליו ולשאול - "עשה לך רב..", מישהו שתרגישי בנוח להגיד לו את כל הפרטים.

ואם זה עוזר לך להירגע - פסיקה אמורה להיות אישית לך, אבל את לא היחידה שלא צמה בגלל צירים וקיצור צוואר.. המצב שלי עם הקיצור כבר התייצב וכרגע האורך גבולי, אני בשבוע מתקדם יותר ממך ואמרו לי לא לצום. 

לי נתנו רק אחד ביום ווגינלי...

ואת האמת אני רואה שלמרות שמחדירה עמוק רואה את ההפרשות של זה. מקווה שזה באמת עושה משהו.

סתם שאלה, שאת אומרת שהמצב התייצב היה לך מקרה חד פעמי של אורך קצר ? כי לי היה פעם אחת קצר מאוד ( 13 )  ומאז נבדקתי 3 פעמים וב"ה תקין ( 32+)  כן נחה ( בערך לא זזה )  ושותה הרבה אבל פתאום תוהה אם הרופאה לא בדקה טוב, היא לא הוציאה לי את התמונה של האולטרה סאונד ככה שאין לי את מי לשאול אבל נראה לי שמה שאני רואה באולטרה סאונדים נראה מיקום קצת שונה 

יש ימים שיותר ויש ימים שפחות, קשה לי למצוא חוקיות לפי מה..

אבל בדקתי וזה תקין ;) עדיין נספג מספיק חומר.

הצוואר דינמי.. אם את לוקחת תמיכה ונחה כנראה שזה אחלה. במיוחד אם נבדקת 3 פעמים.

אני לא הצלחתי למצוא חוקיות כשהם מסתכלים באולטרהסאונד ובודקים, מרגיש כמו איזה פס רנדומלי שפתאום מודדים בתוך כל השחור..

אצלי בהריון הנוכחי נע בין 20 ל27.. רק בדיקה אחת מאז שהתחיל כל האירוע הייתה מעל 30.

אפשר גם לשאול אם עברת להריון בסיכון ומה ההנחיות ? הלכתי לטכנאית היום ולא הבינה למה הרופא לא העביר לסיכון וגם ככה ההנחיות שקיבלתי היו קצת באויר ( מנוחה ונתן לי הפניות לאולטרה סאונד אין לי מושג כל כמה זמן לעשות ולחזור אליו עוד חודש וחצי )  ואמא שלי לוחצת למה לא נותנים זריקה להבשלת הראות. בקיצור אני מאוד מבולבלת 

לא נותנים אותה סתם לכל אחת שיש לה קיצור צוואר

רק אם חוששים מלידה מוקדמת נותנים אותה פעמיים במרווח של 24 שעות.

אני ממליצה לך לפנות שוב לרופא או לרופא מיון במרכז בריאות האישה ולבקש הנחיות מפורטות.

חד משמעי שמנוחה ושתיה מרובה עוזרות.

אני באופן אישי הייתי צריכה לעשות מעקב פעמיים בשבוע

אבל הייתי בסיכון גבוה מאד עם תאומים זהים וחשש כבד ללידה מוקדמת

בד"כ ההנחחיה היא להבדק אחת לשבוע/שבועיים

ולבוא ברגע שמרגישים שמשהו לא תקין

לא לחכות לכמה צירים בשעה כי עם צוואר מקוצר זה בעייתי....

עדיף לבוא 100  פעמים מיותרות מלפספס את הרגע הנכון

ושוב- לבקש הנחייות מפורטות ואישיות כי כל מקרה לגופו

בשורות טובות

הריון תקין וקל ובידיים מלאות

הלכתי לרופאת הריון בסיכון, היא ראתה שהתארך חזרה, ואמרה שלא צריך הריון בסיכון ואלך עוד שבועיים לרופאה שלי. הלכתי אליה (אחרי חודש כי לא היו תורים, בין לבין הייתה לי סקירה כך שראו שהאורך תקין) והיא הייתה די מגעילה וכעסה למה אני באה אליה אם זה הריון בסיכון..

עברתי לרופא שלישי שמקבל את כל המטופלות אבל הוא מומחה להריון בסיכון (העדפתי מלכתחילה לא גבר, אבל הוא מומחה וגם הרופא הקבוע של אמא שלי) ואמרתי לו שמבחינתי אני הולכת אליו והוא אומר לי מה התדירות של ההגעה ונותן הנחיות.. אז אני לא מוגדרת רשמית בניירות הריון בסיכון, אבל תכלס נבדקת בממוצע פעם בשבועיים.

ברגע שאין סכנה להתפתחות מידית של לידה (ואורך צוואר מעל 32 הוא בהחלט לא סיכון מיידי) אין סיבה לתת הבשלת ריאות..

הרופא הזה הוא רופא מומחה בקופה לוקח את כולם אבל שמעתי עליו דברים טובים ולכן הלכתי אבל מרגישה שלא מקבלת מספיק מידע.

אני מזמן ויתרתי על רופאה - קשה למצוא תורים ובדרכ הם לא נחמדות מניסיון...

שאני יבקש ממנו לתת הפניה לסיכון או פשוט לעבור לרופא אחר ?

תשאלי כל שאלה שיש לך.. אפשר גם באפליקציה.

הייתי מבררת על הרופא הזה - אולי במקרה הוא רופא הריון בסיכון גם ככה? כמו אצלי.

(אצלי זה בכלל היה חלם. התקשרתי למרפאה שלי ושאלתי אם יש רופא הריון בסיכון אצלינו. אמרו לי לא, תסעי לרופאה הזאת במרפאה x. רק אחרי שסיפרתי על זה לחברה שלי היא אמרה לי - מה? הרופא שאצלינו הוא רופא הריון בסיכון, רק לא מוגדר ככה כדי שכולן יוכלו להגיע אליו.. וזה היה ממש מוזר שהפקידה אצלינו במרפאה לא ידעה להגיד לי את זה)

את יכולה לשאול בפירוש אם לדעתו את צריכה להיות בהריון בסיכון.

אם מתאים לך לכתוב מי הרופא שלך אולי נשים פה מכירות אותו, אם לא - תחפשי את השם שלו בגוגל..

ועכשיו אני 33.

לא יצאתי לשמירה מוחלטת.

כן הורדתי הילוך בעבודה פיזית.

ולוקחת את התמיכה.

אי אפשר ללמוד מאישה לאישה, אבל יש מקרים כאלה שמשיגים בהם התייצבות וממשיכים עד התאריך 😀

מטפל גם בסיכון. משום מה אני ובעלי שנינו הרגשנו שיצאנו בלי הרבה מידע אולי חד פעמי לא היה מרוכז או משהו אין לי מושג. הוא לא זמין באפליקציה אבל כן השגתי תור לשבוע הקרוב

לא יודעת מה לעשות  

אחרי התור של השבוע הזה

הייתי באמת מחפשת לעבור...

אבל לרוב המידע שתקבלי הוא אחרי  שתשאלי..

נדיר שהרופאים מסבירים למה הם לא בחרו בטיפול מסויים נגיד..

קרה לי גם ואשפזו ובבוקר כבר היה תקין ושחררו אותי

וכן התמיכה מוציאה הפרשות בקביעות אחרי כמה שעות

הרבה פעמים אפשר למצוא הנחיות כתובות. אם המקרה שלך ייחודי, אז תשאלי רב. אם זה משהו שמופיע בהנחיות, אין צורך לשאול במיוחד.

אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?

יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.

לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל

במבחנים חיצוניים אין לה?

הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.

אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.

השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.

פסיכודידקטי?

צריך אבחון פסיכודידקטי

כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.

אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.

האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?

אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר

מקווה שהוועדה תאשר

אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.

זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.

הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.

השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה

ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...

לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)

תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור

יהיה בסדר בגלצ

זה לוקח מלא זמן

בגלל זה אין את ההקלה הזאת

להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן

וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה

לדעתי עדיף לכוון לשעתוק

דבר ראשון? באיזה כיתה היא? 

אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות 

לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')

ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים

ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)

ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך

ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה) 

והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה

שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר

אז איך מוציאים התאמת שעתוק?

פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך, 

ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע 

מקבלים את ההתאמה הזאת

במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה

למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק

אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק

תודה רבה!

יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.

אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.

מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.

בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא. 

התאמות.

אחכ זה כבר יותר מסובך

ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...

אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.

כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.

מתי החלטתם שזה דורש אבחון? 

את יכולה לנסות לעשות הפסק ביום שבו שבוע אח"כ אין לך משהו מסויים.

כמובן, שהכל יכול להיות, ויש דברים שיכולים לשבש. אבל אפשר לנסות.

שזה לחכות עד יום ראשון

וזה מבאס

כי החתונה חמישי הבא אז אני לא אעשה היום

ואז שבת חתן

ואני צריכה לברר גם אם בראשון יש שבע ברכות של הצד שלנו 

ואז זה לחכות לשני

אוף

ופשוט מנסה לעשות הםסק

אח"כ תראו מה לעשות...

ומה שלומכם??

ביום של ארוע? או בשבת חתן?

מלחיץ אותי מידי

אנחנו בסדר ב"ה

חוזרים לשגרה לאט לאט

תודה💕

על שניכם

הרב שלנו דוקא אמר שאחרי לידה לעשות הפסק ברגע שאפשר

לבדוק שביעי

ואז אפשר גם לטבול יום אחרי

ועוד משו

האם יש איזשני בדיקה מאתמול שיכולה להחשב כהפסק?

או אחרי החתונה למצוא מקווה בסביבה שפתוח עד מאוחר

הייתי עושה מאמץ כדי לא להיות אסורים בשבת... לא כיף

(ומתי חופה? אולי אפשר להספיק לפני?)

לא ידעתי מה עדיף, לדחות את ההפסק או את הטבילה אחרי ההפסק

אני אשאל רב באמת

אתמול שכחתי לצערי הרב לעשות הפסק כי לא הייתי בבית

מלחיץ אותי מקווה ביום של החתונה

זה אחות של בעלי

זה אומר שאנחנו שם מוקדם לצילומי משפחה

עם איפור של ערב

ויוצאים אחרונים מהחתונה....

ונשמע לי מטורף אחרי האירוע להתחיל הכנות

גם ככה אף אחד לא מבטיח שה-7 נקיים ילכו חלק (בעז"ה שכן).

אחכ הייתי שוברת את הראש מה לעשות אם זה יוצא ביום פחות טוב.

כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי

בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם

בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס

בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..

כיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....

לקח לי כמה דקות טובות להתאפס

מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס

הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....

לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔

למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.

תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.

בהצלחה!!!

מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,

לגדולים ההרדמה בעירוי.

אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.

(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)

אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי

הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.

עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...

והרדמה בעירוי...

הסבירו לו בכל שלב מה עושים. נהניתי מזה מאד.

כי הבת שלי בגיל 11 כבר הייתה מפותחת יחסית,

סביר להניח שזה הטווח פחות או יותר.

בכל אופן בגלל שכולם לפני כתבו על המסיכה, והפותחת לא ציינה את גיל הילד, אז כתבתי שלא תופתע.

הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה

את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)

ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.

האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)

של ארבעה ניתוחים.

נותנים להיכנס עד שהילד ישן, ברגע שישן מוציאים את ההורים.

חוויה לא נעימה, במיוחד בילד מתנגד..

לקראת עוד ניתוח 😑

אני מצפה מבעלי שיבין את הסיטואציה

זה לא נעים בכלל

להיות במיטה כל השבת וכל הזמן דואגים לי. זה לא המשפחה שלי, זה מּמש ממש מצב לא נעים 

איך זה עובד? חייבים ללכת תמיד למשפחה שלו כשהם מזמינים?

בעיני החלטה של התארחות צריכה להיות החלטה משותפת. ואם לצד אחד זה לא מתאים אז לא בכוח."על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", כפשוטו לשני הצדדים. אתם הכי חשובים!

ולכן מלכתחילה מזמינים אחת לחודשיים בערך, או בחגים שזה תורות.

אבל מצידכם מותר להגיד שלא מתאים.

רק כדי לנרמל- אנחנו לא היינו בשבת אצל חמי וחמותי כבר למעלה משנה וחצי, והם מזמינים לאחרונה כמעט כל שבת. אז מה? אנחנו נחמדים ומנומסים וגם כנים במידה שמתאים לנו לשתף את הסיבות. אבל בעיקר בעיקר חושבים על עצמינו, ואני חושבת גם על הילדים שלי, ועל זה שהדבר האחרון שהייתי רוצה זה שהם יבואו אליי בלי שמתשחק להם ועל חשבון שלום הבית שלהם

ובכל מקרה, כדאי לנהל את כל הנושא הזה בהידברות.

אם את לא יכולה להתארח,

ואת מתארחת ונאלצת לשדר עסקים כרגיל  זה לא תקין.

לא מהבחינה הזוגית ואולי גם לא מבחינה רפואית. הכי נכון שתחליטו יחד ויהיה לך מקום גם להגיד לא. 

אבל הברכה שורה על הנסתר

במיוחד שאני יודעת שהמשפחה לא ששה מזה כי ההריונות שלי קשים ומאתגרים את כל המשפחה

לא אמור להיות להם say בנושאים של כן או לא הריון.

ואם ההריונות שלך מעמיסים עליהם (או שהם טוענים שזה מעמיס עליהם) אתם צריכים לקבל עזרה בתשלום ממקור חיצוני.

אם אתם תלויים בעזרה שלהם, הם מרגישים בנוח להביע דעתם, אם אתם מסתדרים לבד אתם יכולים להגיד להם בפה מלא- וככה אני עושה לפעמים, למרות שיש לי אהבה גדולה להורים שלי ולחמים שלי- שזה לא עניינים/לא על חשבונם/משהו בסגנון.

אני מבטיחה לך שהקשרים שלנו יפים וטובים למרות שנאמרות מילים לא פשוטות, כיוון שהן נאמרות בכנות, בחיוך ובכבוד.

כדאי אולי למתוח להם גבולות.

שלכם כזוג כלפיהם. 

הילדים, הבעל

מהם אני לא דורשת ולא מבקשת

והם לא אומרים לי אם להביא או לא, אבל מספיק לראות את הפרצוף או בכללי שהם לא מרוצים מהסיטואציה, זה מספיק בשביל לרצות למנוע לספר

שהייתי בהריון בהתחלה היה לי מאוד קשה להתארח שאני על הפנים וגם רציתי למשוך עוד קצת ולא לספר עדיין..

אני חושבת שזה תלוי בהרגשה שלך ומה יעשה לך טוב הייתי נשארת שבת בבית ונניח ללכת עוד חודש חודשיים שכבר תרצו לספר

ושתרגישי יותר טוב 

אני חושבת שבעניין הזה נדרש שיח שהוא מעבר לרגיל אצלכם.

בעלך כבר לא רק הילד של ההורים שלו, ואם הוא לא מצליח להבין אותך ואת צריכה ללכת בכל מחיר, זה קצת בעייתי בעיניי האמת ואומר יותר בעדינות - בסוף זה לרעתכם כי ריצוי יכול ליצור בסוף תסיסה קשה של כעס ורגשות קשים. גם את מולו וגם את מול עצמך.

הייתי חושבת שוב אם להשאיר את זה ככה או לפתוח את זה בטיפול. לא יכול להיות שמספיק שמזמינים וחייב להגיע בכל מחיר. יש לכם חיים וחוסר ההתחשבות בך פה הוא קצת בעייתי בעיניי.

מקווה שאת קוראת בטוב♥️ ומקווה שאני מבינה את הסיטואציה נכון. הכל בדרכי נועם כמובן ולא ממקום של פתיחת חזית אבל מותר לך להרגיש לא בנח לנסוע ולכל הפחות צריך להיות פה שיח ענייני שרואה את התחושות שלך ונותן לך מקום

זה דפוס התנהגות שדורש שינוי

ומי שמבין שותק בנימוס

לא מפריע לי שיבינו ויסתמו

מפריע לי שישאלו וידברו על זה

אז אם אנחנו שותקים סימן שאנחנו לא רוצים עדיין לדבר על זה

כשנרצה נספר

בכל מקרה אני לא חושבת שזה נכון להתארח בכל פעם שהם מזמינים

אלא לפי מה שמתאים ומסתדר לכם ולהם

אם לא, אולי למצוא מישהי שתהיה איתם אחר הצהריים, כדי שתוכלי להתארגן?

לגבי סכין, אני לא יודעת בדיוק, אבל יש משהו כזה, אם הבעל לא נמצא.

בשמונה הכי מוקדם.

ופעם אחרונה כשבאתי אחרי תשע למקווה הבלנית ממש כעסה עלי

(זה היה במוצש של שבת שיוצאת מאוחר. לא ברור מתי הייתי אמורה להגיע. הסגירה היתה בעשר.)  

בגלל זה אני בלחץ.

או להתקשר מראש למקווה ולבקש לבוא בשעה מסוימת ככה ידעו מראש, מוזר שהיא כעסה עליך אם נסגר ב10 אז לבוא ב9 זה ממש הגיוני.

אישית הייתי מעדיפה לא לדחות אם למחרת יש לך משהו, חבל שתהיי בלחץ על זה.

לא מכירה את העניין עם הסכין.

אנסה להתקשר

יש לי חברה בלנית במושב ליד אשאל אותה אם יכולה להטביל אותי באופן חד פעמי

יודעת שיש עניין כזה (אולי מהקבלה, לא סגורה🙈) אבל יודעת שלא חייב סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל

לגבי ההתארגנות, אם מסך מעסיק אותם, הייתי נותנת מסך ומתארגנת לידם מה שאפשר

ככה שיישאר רק להתרחץ..

חחחחחחח

תודה אבל

אלא סוג של להתכסות עם זה מעל השמיכה

זה עניין כזה של שמירה עד שהבעל יבוא

אבל אם רב אמר לך תהילים, פשוט תשני עם תהילים- הכי פשוט🤗

יצא לי כמה פעמים לטבול כשהוא היה במילואים ולא קרוב להגיע.. לא שמעתי על הדבר הזה

הרי אישה אחרי טבילה היא כמו כלה

וכמו שכלה וחתן צריכים שמירה

אז ככה אישה נשואה שטובלת  ובעלה לא איתה, צריכה שמירה. ובגלל זה שמה או תהילים או סכין.

אני לא מוצאת את המקור לזה עכשיו.

אני לא שמעתי על בגד של הבעל- מעניין מה המקור לזה 

מאחרת לי😵‍💫

הזמנתי אחת אחרת שתהיה עם הילדים שעה עד שאחזור

בהצלחה לי🥵

ולגבי סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל במיטה או עם תינוק

תודה🩷

המצווה הכי שנואה עלי. באמת.

אולי תהיה תינוקת בזכות המקווה הזה😂😂

(אני אם הבנים שמחה וצוהלת וצורחת)

סתם אני ממש בנחת עם זה ברוך השם.

תודה לכולן.

הילד קם עם תולעים לקחתי אותו איתי כי הוא צרח צרחות אימים.

לקחתי את חברה שלי איתי שתשגיח עליו באוטו

ירדתי במקווה הראשון היה תור של החיים לא יכולתי להשאיר אותו ברכב ככה צורח

נסענו למקווה אחר- סגור לרגל שיפוצים

במקווה השלישי הגעתי והחלקתי במדרגות🤦‍♀️

כאילו אלוקים רומז לי לוותר

ובסוף בעלי מעיר לי בטלפון על משהו שחשב שאמרתי

כזה מתסכל

מרגישה כועסת על הקב"ה שאחרי כל זה בסוף ככה.

אמאל'ה, סיוט.

חיבוק על מה שעברת.

בטוחה שזה היה משמעותי בשמיים שהתאמצת כ"כ על מה שקשה לך.

אגב, אני באחת הטבילות הכי קשות ומסובכת שעברתי, התעברתי וממש הרגשתי שהייסורים שעברתי לפני הטבילה היו כמניעות להריון.