הם מודעים לחומרת הצום ויש להם את הנתונים שלך.

אם כן חשוב לך לשאול רב ממליצה לך לשאול בצאת השבת את הרב אלי רייף בפייסבוק, הוא עונה מהר ויוכל לעזור לך. בכל מקרה תאכלי ותשתי טוב לפני צאת שבת ואז אם תכתבי לו בצאת השבת, גם אם יקח לו שעה שעתיים לענות זה עדיין לא ממש צום.. 

הרופא שאל מה זה תשעה באב לא היה לו מושג ... ככה שקצת קשה לי אם זה

מרגישה סתומה שלא שאלתי את הרופא הדתי ....

מנסה מוצש

הגברים עדיין בבית כנסת לא חושבת שמשהו יענה

אבל עכשיו בדיוק הבטן התקשתה...  נראה לי פשוט אשתה

אני סתם ככה מתחרפנת כי לא יודעת מתי להבדק. הרופא אמר שאם יש 4 בשעה אבל לא הבנתי אם זה שהבטן מתקשה או כאב גב תחתון. ( זה תמיד כאב לא כזה חזק ) מצד אחד לא רוצה חס ושלום לעשות משהו שיוביל לצירים אבל גם ממש לא מובן באיזה רמה אני אמורה לא לזוז. 

מרק, חלב, מיץ תפוזים.

ואגב תעשי הבדלה על תה או קפה או מיץ טבעי, בלי הפסוקים בהתחלה ובלי בשמים (וכמובן שהכל ולא פרי הגפן)

ראיתי שכבר ענו לך, שיהיה בבריאות!

מיץ ענבים אפשר רק אם ממש אין אפשרות אחרת

ככה כתוב בחוברת הלכות שקיבלנו 

לק"י

לפחות לפי מה שאני שמעתי.

אולי זה גם דיעות שונות.

אצלנו שואלים את הרופא ואז עם ההנחייה שלו מדברים עם הרב והוא פוסק.

רופא ערבי לא יודע את חומרת הצום וגם רופא יהודי לא תמיד יודע, יש רופאים שמנחים לא לצום ולא משנה איזה צום.

לק"י

חזרנו לבדוק את המצב בבית חולים אחרי השחרור, ושאלתי את הרופא הערבי אם מותר לעשות ברית, והוא ענה לי- שהוא לא שמע על קשר בין ברית וצהבת🤦‍♀️

(אבל הוא הלך לשאול רופא אחר וחיפש אותנו כדי לענות לנו).

אני מסכימה שרופאים לא בהכרח מבינים את החשיבות של הצום, ומאמינה שיש כאלה שהכי קל להם להגיד שאסור לצום וזהו (כשרפואית מן הסתם שעדיף לאשה בהריון לא לצום).

אם אתם ספרדים, אפשר לשאול בקו ההלכה הספרדי (בשיחה או בוואטסאפ).

אולי גם במכון פועה עונים על שאלות כאלה.

אפשר גם לשאול את הרב בבית הכנסת בשבת אחרי התפילה.

בשורות טובות!

כשיש איזה סיכון בהריון ורופא (שאינו ירא שמים) אומר לא לצום, אז עד שלא שואלים רופא שמבין יותר לעומק את המורכבות, הפסיקה היא לא לצום.

כלומר גם רב במצב כזה לא יכול לקחת על עצמו את האחריות להנחות עם צום כשיש רופא שמכיר את המקרה הפרטני ומורה אחרת.

בכל אופן כרגע, בשעה זו לא סביר שמשהו יקרה מחוסר שתיה כי אם התכוננת לצום אז הגוף עדיין רווי נוזלים.

לדעתי השאלה במצבך היא האם מותר לך לצום, ולא האם מותר לך לא לצום..

אם את לא מצליחה להשיג רב, תהיי קשובה לעצמך ועל כל ספק, לשתות.

מרגישה קצת רע אם זה ...

לא עשיתי הבדלה ואכלתי עדיין

מחכה לתשובה מרב

עשית מה שנכון לעשות, היה לך ספק ושתית, זה מה שנכון לעשות.

בע"ה שהכל יסתדר ותהיה לידה קלה במועדה.

אבלות על החורבן אפשר לא רק דרך צום.

לפני שעה וחצי שלחתי ווצאפ לקו ההלכה ובגלל שלא קיבלתי מענה התקשרתי לקו ההלכה והרב אמר שאפשר לאכול ממחר בבוקר אני רציתי להגיד לו שבגלל שאני שתיתי הרבה באמת לא הצלחתי לאכול הרבה ואני מרגישה שעוד מעט תיהיה לי נפילת סוכר והוא קטע אותי - אמרתי ממחר בבוקר את יכולה לאכול וניתק.

אני רואה שבדיוק בקו ההלכה בווצאפ ענו שאפשר לאכול כרגיל 🤷‍♀️

כמעט התחלתי לבכות מתסכול.

בעלי מלכתחילה חשב שאני לא צריכה לשאול רב, זה לא יום כיפור.

קיצור שכנע אותי שבסדר לאכול ואני עושה לעצמי חיים קשים ובאמת הרגשתי שאני חייבת לאכול אז עשיתי הבדלה ואכלתי אבל לא סובלת את כל הדרמה של הצומות. כל פעם מרגישה מוטשת נפשית מהסיפור ובעלי בכלל בדעה שאם זה לא יום כיפור לא צריך לשאול שזה תמיד מתסכלללל אותי 

האמת בגלל שהרב בכלל לא הקשיב לך בטלפון הייתי הולכת לפי הדעה השניה שקיבלת, כי לא הייתי לוקחת פסק של מישהו שמע את כל הפרטים בנחת ושקל אותם.

והאמת אני עם בעלך בנושא הזה..

אפילו ביום כיפור מרגישה שכל השיעורים הזה גורם להתעסק באוכל פי אלף יותר מאשר לאכול ארוחה נורמלית פעם בכמה שעות.

אבל בצומות שאין שיעורים אם צריך אז פשוט תשנני לעצמך שאת אוכלת בשביל הבריאות שלך ושל העובר, כמה שזה קשה

אני באמת אם הרבה מצפון.... מנסה לשחרר. מקשיבה עכשיו לשיעור של רב על תשעה באב כדי להתחבר קצת.

מה שהבנתי מבעלי שביום כיפור כל פעם שאוכלים/שותים זה נחשב כשבירת צום ולכן כל השיעורים ממש נחשבים ומדויקים ... ולכן זה בדרג לא ארוחות שלמות וכו' ...

לק"י

לכן העדיפות היא לאכול/ לשתות פחות מזה.

כמובן שבנסיבות מסויימות אוכלים ושותים בלי שיעורים (קרה לי בכיפור לפני 3 שנים. עברתי את התל"מ, ושאלתי מראש מה לעשות בצום. ובאמת התחילו צירים ושתיתי שיעורים, ובהמשך עברתי לשתות כרגיל. ילדתי בצהריים).

לי ענו על שאלה דומה שזה רק להשתתף עם הציבור,

ושחולים פטורים-

אז ברגע שאני עוברת מהגדרה של 'בהריון' להגדרה של 'חולה' (שאם אצום אגיע למצב של חולשה גדולה שתשבית אותי לכמה שעות, לא סתם חולשה של צום) אני יכולה שלא לצום, ולכן הסיכון בלצום עד הבוקר עם צירים מוקדמים לא שווה את זה ושלא אתחיל את הצום.

בפועל התחלתי, ועכשיו התחילו צירים אז שברתי...

* לא פירטתי את כל התשובה ולכן כן חשוב להתייעץ באופן אישי עם רב ולא ללגת איתה כמו שהיא

** ראיתי לאחרונה שרבנים שעונים טלפונית עונים בצורה כללית יותר, ולכן תמיד שולחת את בעלי לשאול רב מאזורנו (שנחשב רב מחמיר מאוד, אבל בשאלות הפרטיות איכשהו תמיד הקל יותר ממכון פועה או רבנים בווצאפ למעט פעם אחת). שווה לחשוב על רב שמוסכם עליכם שגר במרחק הליכה ואז אפשרי לשאול גם שאלות ברגע האחרון או לדאוג שיהיה לכם מספר טלפון אישי של רב שאתם הולכים עם הפסיקה שלו.

זה לא פעם ראשונה שאני מתקשרת ומקבלת תשובה מבלי ששאלו אותי על פרטים ואיך שאני מסבירה עונים ומנתקים....

יצא פריקה, סליחה 😅

אה, וגם הקשבתי להרצאה כי רציתי לפחות להתחבר ליום וזה הציף אותי כל כך גם על הכאב של עם ישראל כולנו אבל פתאום נשברתי מכל הלחץ של הימים האחרונים שאין לי מושג מתי להבדק, אני לא רוצה לעשות משהו שחס ושלום יוביל ללידה מוקדמת אבל משתגעת מלנוח. מרגישה אמא גרועה, מפחדת שבעלי יקרוס מהעומס שנופל עליו בגלל הלחץ אני גם רגשית לא מחוברת וכו' וכו'

ב"ה מודה כל בוקר שהתינוק עדיין גדל בפנים ושב"ה הלכתי להבדק בזמן אבל נראה לי ההורמונים קצת משתוללים לי ( יכול להיות כי התחלתי תמיכה של פרוסטוגן זה משפיע ? ) 

גם לי בהתחלה התמיכה ממש עשתה בלאגן הורמונלי. זה התייצב אחרי שבוע- שבועיים, ואחרי שאמרו לי להוריד את המינון מ2 ביום ל1. לא זוכרת מה קרה קודם...

לגבי השאלה על הצום, כנראה שזה לא מקום שנכון לך לשאול בו... ❤️

הייתי מחפשת רב לפנות אליו באופן אישי, לא חלק מבית הוראה אלא מישהו שאת מרגישה בנוח לּפנות אליו ולשאול - "עשה לך רב..", מישהו שתרגישי בנוח להגיד לו את כל הפרטים.

ואם זה עוזר לך להירגע - פסיקה אמורה להיות אישית לך, אבל את לא היחידה שלא צמה בגלל צירים וקיצור צוואר.. המצב שלי עם הקיצור כבר התייצב וכרגע האורך גבולי, אני בשבוע מתקדם יותר ממך ואמרו לי לא לצום. 

לי נתנו רק אחד ביום ווגינלי...

ואת האמת אני רואה שלמרות שמחדירה עמוק רואה את ההפרשות של זה. מקווה שזה באמת עושה משהו.

סתם שאלה, שאת אומרת שהמצב התייצב היה לך מקרה חד פעמי של אורך קצר ? כי לי היה פעם אחת קצר מאוד ( 13 )  ומאז נבדקתי 3 פעמים וב"ה תקין ( 32+)  כן נחה ( בערך לא זזה )  ושותה הרבה אבל פתאום תוהה אם הרופאה לא בדקה טוב, היא לא הוציאה לי את התמונה של האולטרה סאונד ככה שאין לי את מי לשאול אבל נראה לי שמה שאני רואה באולטרה סאונדים נראה מיקום קצת שונה 

יש ימים שיותר ויש ימים שפחות, קשה לי למצוא חוקיות לפי מה..

אבל בדקתי וזה תקין ;) עדיין נספג מספיק חומר.

הצוואר דינמי.. אם את לוקחת תמיכה ונחה כנראה שזה אחלה. במיוחד אם נבדקת 3 פעמים.

אני לא הצלחתי למצוא חוקיות כשהם מסתכלים באולטרהסאונד ובודקים, מרגיש כמו איזה פס רנדומלי שפתאום מודדים בתוך כל השחור..

אצלי בהריון הנוכחי נע בין 20 ל27.. רק בדיקה אחת מאז שהתחיל כל האירוע הייתה מעל 30.

אפשר גם לשאול אם עברת להריון בסיכון ומה ההנחיות ? הלכתי לטכנאית היום ולא הבינה למה הרופא לא העביר לסיכון וגם ככה ההנחיות שקיבלתי היו קצת באויר ( מנוחה ונתן לי הפניות לאולטרה סאונד אין לי מושג כל כמה זמן לעשות ולחזור אליו עוד חודש וחצי )  ואמא שלי לוחצת למה לא נותנים זריקה להבשלת הראות. בקיצור אני מאוד מבולבלת 

לא נותנים אותה סתם לכל אחת שיש לה קיצור צוואר

רק אם חוששים מלידה מוקדמת נותנים אותה פעמיים במרווח של 24 שעות.

אני ממליצה לך לפנות שוב לרופא או לרופא מיון במרכז בריאות האישה ולבקש הנחיות מפורטות.

חד משמעי שמנוחה ושתיה מרובה עוזרות.

אני באופן אישי הייתי צריכה לעשות מעקב פעמיים בשבוע

אבל הייתי בסיכון גבוה מאד עם תאומים זהים וחשש כבד ללידה מוקדמת

בד"כ ההנחחיה היא להבדק אחת לשבוע/שבועיים

ולבוא ברגע שמרגישים שמשהו לא תקין

לא לחכות לכמה צירים בשעה כי עם צוואר מקוצר זה בעייתי....

עדיף לבוא 100  פעמים מיותרות מלפספס את הרגע הנכון

ושוב- לבקש הנחייות מפורטות ואישיות כי כל מקרה לגופו

בשורות טובות

הריון תקין וקל ובידיים מלאות

הלכתי לרופאת הריון בסיכון, היא ראתה שהתארך חזרה, ואמרה שלא צריך הריון בסיכון ואלך עוד שבועיים לרופאה שלי. הלכתי אליה (אחרי חודש כי לא היו תורים, בין לבין הייתה לי סקירה כך שראו שהאורך תקין) והיא הייתה די מגעילה וכעסה למה אני באה אליה אם זה הריון בסיכון..

עברתי לרופא שלישי שמקבל את כל המטופלות אבל הוא מומחה להריון בסיכון (העדפתי מלכתחילה לא גבר, אבל הוא מומחה וגם הרופא הקבוע של אמא שלי) ואמרתי לו שמבחינתי אני הולכת אליו והוא אומר לי מה התדירות של ההגעה ונותן הנחיות.. אז אני לא מוגדרת רשמית בניירות הריון בסיכון, אבל תכלס נבדקת בממוצע פעם בשבועיים.

ברגע שאין סכנה להתפתחות מידית של לידה (ואורך צוואר מעל 32 הוא בהחלט לא סיכון מיידי) אין סיבה לתת הבשלת ריאות..

הרופא הזה הוא רופא מומחה בקופה לוקח את כולם אבל שמעתי עליו דברים טובים ולכן הלכתי אבל מרגישה שלא מקבלת מספיק מידע.

אני מזמן ויתרתי על רופאה - קשה למצוא תורים ובדרכ הם לא נחמדות מניסיון...

שאני יבקש ממנו לתת הפניה לסיכון או פשוט לעבור לרופא אחר ?

תשאלי כל שאלה שיש לך.. אפשר גם באפליקציה.

הייתי מבררת על הרופא הזה - אולי במקרה הוא רופא הריון בסיכון גם ככה? כמו אצלי.

(אצלי זה בכלל היה חלם. התקשרתי למרפאה שלי ושאלתי אם יש רופא הריון בסיכון אצלינו. אמרו לי לא, תסעי לרופאה הזאת במרפאה x. רק אחרי שסיפרתי על זה לחברה שלי היא אמרה לי - מה? הרופא שאצלינו הוא רופא הריון בסיכון, רק לא מוגדר ככה כדי שכולן יוכלו להגיע אליו.. וזה היה ממש מוזר שהפקידה אצלינו במרפאה לא ידעה להגיד לי את זה)

את יכולה לשאול בפירוש אם לדעתו את צריכה להיות בהריון בסיכון.

אם מתאים לך לכתוב מי הרופא שלך אולי נשים פה מכירות אותו, אם לא - תחפשי את השם שלו בגוגל..

ועכשיו אני 33.

לא יצאתי לשמירה מוחלטת.

כן הורדתי הילוך בעבודה פיזית.

ולוקחת את התמיכה.

אי אפשר ללמוד מאישה לאישה, אבל יש מקרים כאלה שמשיגים בהם התייצבות וממשיכים עד התאריך 😀

מטפל גם בסיכון. משום מה אני ובעלי שנינו הרגשנו שיצאנו בלי הרבה מידע אולי חד פעמי לא היה מרוכז או משהו אין לי מושג. הוא לא זמין באפליקציה אבל כן השגתי תור לשבוע הקרוב

לא יודעת מה לעשות  

אחרי התור של השבוע הזה

הייתי באמת מחפשת לעבור...

אבל לרוב המידע שתקבלי הוא אחרי  שתשאלי..

נדיר שהרופאים מסבירים למה הם לא בחרו בטיפול מסויים נגיד..

קרה לי גם ואשפזו ובבוקר כבר היה תקין ושחררו אותי

וכן התמיכה מוציאה הפרשות בקביעות אחרי כמה שעות

הרבה פעמים אפשר למצוא הנחיות כתובות. אם המקרה שלך ייחודי, אז תשאלי רב. אם זה משהו שמופיע בהנחיות, אין צורך לשאול במיוחד.

שבוע שעבר היה שרב, החולצות הקצרות רק חזרו מהכניסה אחרי ששמתי את הארוכות של המעבר בצד, ועכשיו בום חורף של פוטר, למרות שאני מניחה שזה יתאזן עוד מעט ..

זו היתה הופעת בכורה וממחר אמור להיות יותר רגוע. הבת שלי כבר הודיעה לי שמחר היא חוזרת לסנדלים..

פוטרים כבר הרבה זמן לובשים פה, אבל המעילים לא טובים אפילו ששנה שעברה כשארזתי אותם זה היה נראה שהם יהיו טובים גם להשנה.

אני בכל אופן ממליצה על תמנון. קונה מהם כבר כמה שנים ותמיד מרוצה.

חחחח אני קונה שם לא מעט

ובגדים בקיווי, לידר ובזאר שטראוס בעיקר

שלא הייתי שם איזה עשור

שלחתי לגן ילדה עם גרביונים וסנדלים 🤦‍♀️

אז מראש דאגתי לכמה סטים לקטנות. ועוד מכנסיים ארוכים למי שחסר לו.

תכלס לכל השאר יש יחסית.

ויש סביבנו חנויות.

וגמני קניתי כמה חולצות ארוכות. ונשאר לבן שלי איזה קפוצון אחד טוב משנה שעברה

אבל זה לא מספיק

לא נורא העיקר התפטרתי מהנגלה הראשונה של הקניות

שלב הבא זה הבת שלי + נעליים חורפיות לשניהם

ממש הייתי מבואסת כל היום!!!

אבל אני מעדיפה שחם לי בפער.

אגב, בלי שום קשר, עשיתי את החולדה שלך והיא נטרפה

אני משחקת עם המילוי כל הזמן ואז מגוונת. היא באמת טעימה

איפה קונים סווצ'רים ומהר?

יש מחירים טובים עכשיו

נובמבר וזה

יום יומיים

במידה ויש באיזורך

זה דובר שבוע מראש

עכשיו זו עונת מעבר

כדאי לעקוב כי יש הבדלים גדולים בין הימים

אפשר באפליקציה פשוטה של מזג אויר

אצלי היא מופיעה במסך הראשי של האייפון בלי להיכנס לשום מקום

להסתכל על טמפרטורת מינימום ומקסימום, אם יהיה משקעים וכו'

לראות את זה על האפליקציה עצמה

אם אני רוצה להעמיק בשעות הספציפיות של הגשם אני נכנסת בפנים

לונורא בסיבוב של שעה וחצי אתמול סלקתי חצי עונה לילדון ומעיל לאחותו

ב'ה שאני גרה בעיר וזה נגיש

סלקת זריז

למה לקנות בגדים לילדים לוקח לי 5 שעות??

ולמה אני לא מצליחה לקנות להם באתרים ולחסוך את החמש שעות האלה?

יודעת בדיוק מה צריך

נגיד 4 טייצים, 4 חולצות...

הולכת לחנות היעודית וכמה דקות אני אחרי.

אבל דורש התארגנות ממוקדת בבית

רק לפני חגים מזמינה לבת שלי שמלות בשיין ואיזה פעמיים בשנה לבן שלי בנקסט ועל הדרך עושה לי שם הזמנה של תחתונים

יש לי חנויות קבועות וסגנון די קבוע והחנויות קרובות אז לא מתלבטת הרבה. יודעת מה צריך מראש. ואני הולכת לבד הרבה פעמים. ואגב כתבתי חצי עונה😅 היום אולי אלך איתם לקנות מכנסיים לילדון, קרדיגנים לילדה ונעלי חורף. אז יוצא שאנחנו לא מאוד רחוקות אם בסיבוב אחד את קונה הכל.

וגם - אני מחדשת שוב בסוף עונה.

המידות והגזרות המתאימות לצפלונים שלי

אף פעם לא מוצאת בחנות או שתיים מספיק סחורה, גם אם יש את המידה- היא אחרונה ואני לא יכולה נניח לקנות 2 אותו דבר 😇

וכן לפחות הכל אני קונה בסיבוב אחד

לא ייתי יכולה לצאת פעמיים

כשהילדות מתקלחות יחד.

אם זה כשהן מתקלחות לבד, מחילה מהחברה שלך, אבל בעיני זו בושה מיותרת שרק תעשה נזק.

זה מקום שהגיינית ממש צריך לנקות אותו וללמד את הילדה לנקות מפשעה, זה לא נורמלי...ככה אי אפשר לנקות כמו שצריך

גם כשהייתי רוחצת את הילדות יחד, לא הייתי משאירה להן , מה העניין , למה לסבך את החיים

אולי אם היא מקלחת יחד עם בנים קטנים או משהו כזה

וכשהם מתקלחים יחד הם עם תחתונים,

זה הגיע מהבן שלי שביקש כי לא נעים לו המבטים שלה על האיבר שלו,

והיא זה אחר לה ומענין אז היתה מנסה לבדוק מה יש לו, והסברתי להם שזה איבר פרטי שלנו ולכן דבר ראשון היא לא נוגעת בשלו והוא לא בשלה ודבר שני אם הוא רוצה אפשר בשמחה תחתונים אם זה יותר נעים לו.

הוא העדיף, ואחריו גם היא..

אבל אם הם מתקלחים לבד אז הם בלי..

חושבת שמשם זה הגיע גם אצלה... סתם בהיגיון.

אבל לקלח עם תחתונים גם כשמתקלחים לבד נשמע מוזר.

והיא התכוונה כשהילדים מתקלחים ביחד?

לא שמתי לב שאמרה את זה...

ילדות ביחד אמבטיה? כמו שבבריכה שמים בגד ים

עדיף לעבור למקלחות אישיות ולא להתקלח עם בגד...

נשמע לי ממש לא בריא גם היגיינית וגם בתפיסה נכונה של הגוף לפיתוח מיניות בריאה.

אולי הכוונה למקלחת משותפת?

אישית פחות מתחברת לזה בכללי. בטח שלא בגיל שמצריך להתחיל לכסות.

יש מסעדות שיש בהם ממש תבשילים

או שמכינים משו ממז זריז כמו פסטה מושקעת או דג או גם וגם

ולהכין פסטה מבחינתי זה קשה🙈

כן, גם יבשה בלי רוטב

אוכל מבושל או לא לבשל

בישול זה מיומנות נרכשת

במיוחד היום שכל ההסברים והמתכונים זמינים ברשת

ואפשר להרים סירים יחסית פשוטים

לדוג

תקני עוף בקצביה נקי ומפורק

תוסיפי אפונה וארטישוק משקית קפואה

וקוסקוס משקית

(לקנות קפואים ובשר נקי זה חצי עבודה... מפה ועד להרים סיר זה יחסית מהיר)

על אותו עיקרון

פרגיות עם אורז

חזה עוף ותפוא ופטריות

(תעמידי את בעלך לקלף תפוא...)

אני יודעת ועושה את זה מצוין

אני פשוט שונאת את זה

וגם אז בדרך כלל תבשילים ממש קלים שלוקח לי גג רבע שעה להכין

(למרות שאני לא שונאת לבשל, בדרך כלל פשוט אין לי כוח)

זה פשוט עוזר שיהיה אוכל מבושל שאני לא יצטרך לעבוד עליו יותר מדי...

ואגב מבחינתי אוכל מפנק זה לגמרי סנדוויץ' מושקע או סלט או חביתה, משהו בסגנון הזה, שזה אין לי בעיה להכין

והרבה פעמים כשאני כן מבשלת זה רק להכין קוסקוס משקית, או לזרוק פסטה לסיר או אורז וירק קפוא (יש לי כיריים עם טיימר אז זה ממש פשוט מבחינתי. להרתיח מים, לשים את הפסטה או האורז להדליק טיימר וזהו) מוסיפה לזה עגבניה חתוכה, סלט, שניצל תירס, משהו משימורים וזה ארוחה

אפשר גם קפואים שהולכים בתנור כמו צ'יפס קפוא וסויה כלשהי, זה ארוחה ב2 דקות

כנל דג סלומון או מושט, לזרוק תבלינים ולתנור

קיצור כמה שפחות השקעה ועדיין לקבל אוכל מבושל😅

כשאני ביום חופשי אני מעמידה כמה סירים וזה במקרר לכל השבוע,

• מרק גדול של ירקות ועוף, יום אחד נאכל כמרק עם שקדי מרק יום אחר עם קוסקוס

• תבשיל עדשים כתומות (5 דק' עבודה)

• קציצות וירק כלשהו

  ואז נשאר רק לסגור פינה של אורז וכדו' .

  אפשר ביום חופשי או אור הצהריים - ערב שיש אנרגיות.

ויש שאריות אבל לא תמיד בא לי אותם

וגם כשכן, זה מספיק מקסימום ליומיים

מוצאים מתכונים של שגר ושכח בתנור (ארוחה שלמה בתבנית אחת)

קונים נינגה גריל

עושים תורנות- פעם את ופעם הוא

לוקחים קופסאות אוכל מאמא/ חמות

בגדול מטלות ועבודות בית זה לא כיף… אבל אין ספק שמבין המטלות אוכל זה משהו שיותר קשה לוותר עליו

1. מזמיים מבשלת פעם בחודש שמכינה בסיסים של כל הארוחות ומקפיאה

2. עושים אותו דבר לבד...

3. מכינים ביום חמישי/שישי כמות לשבוע (אני מכינה שניצלים, עוף על שיפודים וקציצות ושתי מרקים) חלק מקפיאים וחלק שומרים במקרר לראשון-שלישי

דרך לכסות את זה? (הוספת שעות, להוריד משהו אחר שאתם קונים בקביעות, וכו')

אפשר גם לעשות בארטר עם חברה- עדיין צריך לבשל אבל מבשלים רק משהו אחד ומקבלים שתיים או יותר דברים בתמורה (תלוי כמה חברות נמצאות בבארטר הזה)

קונים אוכל שיותר קל להכין (כמו חזה עוף פרוס למשל ולא נתח שלם שמקצר את העבודה במיליון)

מכינים דברים קלים ולא תבשילים של המון זמן לכל ארוחה

מתפשרים על לאכול אוכל מחומם ולא חדש כל יום ומכינים כמות שתספיק ותהיה במקרר

קונים מדי םעם בחוץ

ובגדול מתגברים. אין דרך אחרת.

אני גם אוכלת אוכל מבושל ואין לי כח להכין.

אז היום נגיד הכנתי שניצל לילדים לא. ערב - הכמתי יותר בשבילי למחר

מחר אעשה פרגיות במנגל גז שיהיה לי לחמם בנימג'ה

יום אחר זה נתח חזה עוף בכמה דקות בתיבול שווארמה. תוספת אפשר אטריות זהכמה דקות. גם פתיתים לא סיפור

ומבינים שצריך להשקיע בך. אולי שם זה יושב.?

בטח כל שאר הדברים שכתבת

זה יושב על זה שאני שונאת לבשל חחח

כידוע אחותי

תצטרכי להשלים עם זה איכשהו ולהתמודד בסוף אם את רוצה להצליח

סליחה אם אני לא מעודדת♥️

אבל אוהבת ללבוש בגדים נקיים

אז מכבסת בלי לאהוב. טכני.

אפשר לשנוא בישולים ועדיין לעשות..

להקדיש 5 דקות לפעולה השנואה הזאת ולקבל סיר מרק.

כדאי לך לשים ברקע שירים שאת אוהבת או משהו מעניין, ולהתרכז בו. או לבשל עם חברה.

לבעלי יש בעבודה אוכל ולבן שלי בצהרון

כך שבישול רק לעצמי + שנאה לבישול גורם לזה שאני לא מבשלת...

נניח יש כל מיני כאלו של טבעול קציצות עוף או דג ואז שמים עם ציפס בתנור/נינגה וזהו

או יש בקצביות לקנות קבבים מוכנים נניח ואז זה גם רק להכניס לנינגה או תנור

יש דברים שלוקחים 5 דקות- סיר מרק, אורז, פתיתים

ואז להוסיף ליד זה נקניקיות ואת כל הסגנון הזה

לכי למקפיאים בכל סופר יש שם מבחר גדול מאד...

לילדים ולכולם אני אכין דברים, אבל לעצמי לא מסוגלת. אצלי זה גם בגלל שאני לא אוהבת את האוכל שאני מכינה, למרות שאובייקטיבית יוצא טוב.

ברמה שאני מתעצלת להכין חביתה או לפתוח קופסת טונה, זה מעבר להרי החושך בשבילי. המקסימום שאני מכינה לעצמי זה גרנולה משקית עם חלב, או עוגיות. כל דבר שמצריך יותר מפתיחת שקית זה פשוט יותר מדיי מוגזם בשבילי.

המזל שלי הוא שצהריים אני אוכלת בעבודה וארוחת בוקר אני לא אוכלת, ככה שנשאר רק לאלתר ארוחת ערב

לפני שבת אם אני רואה, לא דווקא מחביאה. יכול להיות שהיא רואה ומבקשת ואני מסבירה ששבת ומציעה תחליף.

אם היא מוצאת בכל זאת משהו מוקצה ומשחקת בו אני מסבירה ששבת ואסור, בדרך כלל היא מבינה

ושוב אני מציעה תחליף של משחק שיעניין אותה, שהיא לא תשתעמם...

אגב גם לבן שנתיים אני משתדלת לקחת משחק מוקצה אם הוא מוצא, למרות שאני לא תמיד יתעקש איתו אם הוא יצרח.

6. לא מחביאה, הילד משחק, אני מבקשת שיכבה והולכת, אם הוא משתף פעולה מצויין, אם ממשיך לשחק מתעלמת.

   מקסימום מבקשת עוד פעם, ואם הוא ממשיך מתעלמת מזה ומחכה שיפסיק לשחק בזה מעצמו. אני מאמינה שככל שהילד גדל ושומע יותר פעמים שאסור בשבת, בסוף הוא מבין ומפנים.

   אפשר תכלס להחביא מראש, אבל אני לא בנאדם שעומד בכזו רמה של סדר של החבאה והוצאה של צעצועים אז אפילו לא טורחת לנסות

העבודה הקשה היא מול האחים שלה, שמזדעזעים... השכנים - יתמודדו הם יודעים שיש לנו ילדים קטנים (ושאחת מהם מיוחדת).

לא רק בגלל הילד עצמו יצא כבר ששכחתי לכבות ובטעות התיישבתי ליד וזה הפעיל את הצעצוע.

אני לא נאבקת על שבת, אם הילד ישאל אגיד שזה מוקצה אבל לא אריב על זה.

עם הזמן הם מבינים שלא עושים את זה בשבת

אם שוכחת האמת לי לא כזה אכפת, אומרת לילד שזה לא לשבת וממשיכה בחיי. לבעלי יותר אכפת, אז בדכ הוא לוקח לילד, מסביר שאסור.

יש לקטנטונות שלנו משחק שמנגן ומסתובב. כל שבת אנחנו שמים אותו בצד.

וכשהן מסתכלות עליו בערגה, אנחנו אומרים להם שעכשיו שבת ולא משחקים בו.

זהו.

אומרת פעם אחת שמוקצה (לפעמים גם זה לא) ומשחררת.

תהיתי בשבת האחרונה אם אני מידי משחררת, תודה לכן על המענה. נרמלתן אותי.

בד"כ מעלה למעלה כי כשזה מעורב עם המשחקים האחרים תמיד זה נלחץ בטעות...

כמה פעמים קרה ששכחתי והוא שיחק, אמרתי לו שבשבת ה' רוצה שנשחק במשחקים מעניינים אחרים ובוא נשים את זה ביחד בארון ונחזור לזה במוצ"ש, דווקא זרם יפה... אולי הוא קטן מידי...

ואם לא והשתמשו אז זה יותר בהתאם לילד מאשר בהתאם לגיל

גיל 4 זה תחילת גיל חינוך וזה הרבה עניין של איך זה יתקבל אצלו..

אומרת שמוקצה ולרוב הוא ממשיך

בגדול, אצלינו זה 4. יש למשחקים מנגנים מגירה סגורה והילדים יודעים לא לפתוח בשבת. זה לא מול העיניים אז בד"כ אפילו לא חושבים על זה. אם יש משחק שקשה להם במיוחד, אנחנו שמים יחד איתם לפני שבת במקום מיוחד ולא נגיש.

כמובן, הכל עם דיבור והסבר כדי לבנות הרגל ארוך טווח.

אומרת פעם אחת ומשחררת...

לפעמים מאפשרת בלי מצפון לפעמים מזכירה ששבת ולפעמים מחביאה לפני שבת

אבל חייבת לפרוק שכשהוא מדליק את האור (3.5) אני ממש מתרגזת

משתדלת לכבות לפני שבת, לא את הכל אפשר/ לא תמיד זוכרת

הקטן בן שנתיים מדליק חופשי, לאחרונה בן ה3 וחצי קלט שזה לא לכבודו:

אז הוא מצא פתרון גאוני

פונה לאחיו: אתה יכול בבקשה להדליק לי את הסירנה של המשטרה??

עכשיו תסיע את הטרקטור לכיווני...

וכו וכו...

אני כרגע עושה כמוך, מזכירה פעם אחת ומשחררת.. השכנים לא מעניינים.

וזה היה נורא מתוק! לקח לעצמו דף טיוטה וטושים וארגן לו מקום לציור... ובעיקרון ביום חול זה ממש נהדר שהוא ככה מסדר לעצמו תעסוקה חיובית, התלבטתי מה לעשות, אבל בסוף התעקשתי איתו שיחזיר הכל למקום ופינקתי אותו בעוגה לכבוד שבת שלא יתבאס מדי ששבת היום.

הקטן הנוכחי מבין לחלוטין את המעבר משבת לחול, שואל לפני שימוש במשחק אם מותר בשבת, ומתי תצא שבת.

לא מדליק כלום חשמלי בשבת, ומעיר לאחותו הגדולה..

לקח לי זמן להיזכר שהוא החריג..

לא יודעת, אבל תקשיבי ללב שלך ואל תהססי להקליט (מה שמותר חוקית) לבוא באמצע היום ולדרוש להסתכל במצלמות

ובאיזה אמצעים?

לגוף של התינוק/פעוט אבל לא להשאיר נגן בעגלה

יש עמותה מטה המאבק למען הילדים, שיש להם ייעוץ והדרכות מפורטות מה לעשות

https://www.mattehamavak.com/%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99?utm_source=chatgpt.com

עכשיו הסתכלתי הבעיה שהם רוצים שם של המטפלת/ משפחתון בשביל לתת יעוץ

כה זה נראה

מה הבעיה בעצםז?

ומה הבעיה לומר את שם המטפלת או המעון?

שאסור להקליט אדם אלא אם אתה שותף לשיחה, ולכן מותר לשים מקליט רק על גוף הילד, שיקליט רק את השיחות שהילד שותף להן.

תתייעצי עם מטה המאבק למען הילדים

אם המקרה המזעזע באריאל זה גן מתחת גיל 3 כמו מעון או גם מעל גיל 3 שזה בעצם גן עירייה??

בכל אופן מזעזע ומפחיד מאוד.

רק לגבי הבכי של הילדה, כולם אצלי (5) היו חוזרים מהמעון/ מטפלת/ גן 3 ובוכים ומתפרקים במשך שעות אחרי המסגרת, נראה לי המעבר הזה מאוד קשה ומציף, לא בהכרח מעיד על התעללות חלילה.

ולמה קוראים למטפלת שלא עברה שום הכשרה "גננת"?! זה משגע אותי כל פעם מחדש.

בנתיים לא זכור לי שנתקלתי בגננת מטורפת כמו אלו, אבל מטפלות היו גם היו.

מה שמלמד שגפ מטפלת מתחת גיל 3 צריכה לעבור הכשרה, שנות לימודים, תואר/ תעודה, זה לא כל אחת שיש לה 2 ידיים ורגליים יכולה לטפל בתינוקות רכים, זה פשוט נורא.

אבל לא מסובסד תחת התמ"ת

ואאל"ט לאחת מהן וודאי היה תעודה והאחרות לא הבנתי אם היו בתהליך לקבלת תעודה או לא

שחשוב להכיר את המטפלת באופן אישי

להתרשם ממנה שהיא ראויה לתפקידה

ואם זה משהו שמתחלף ולא נגיש

זו נורה אדומה ראשונה

שמשהו עלול להתרחש

(וזו גם הסיבה שלא שמתי במעון את הקטן

אלא בחרתי מטפלת פרטית באופן אישי

בגלל ניסיון לא טוב עם מעון

ולא חלילה שהיתה התעללות

אבל היתה הזנחה מובנת מעצם התנהלות המונית של מעון)

לדעתי להקליט. לא שאני יודעת איך. ושם באריאל גם הקליטו והנחשות עשו הכל בשקט. אבל באמת שזה משהו קיצוני ברמות הזויות. לא יודעת מה אעשה עם המסגרת כשיהיה רלוונטי. נראה.

בכוונה לא קראתי כלום על זה כי אחרת אני לא אישן בלילה

הילדים התנהגו בצורה חריגה?

כי אני זוכרת שאצל כרמל מעודה אמרו שהילדים הלכו וחזרו בכיף

אוף. איזה נורא זה

לא יודעות להסביר.

רואה פה למעלה שספציפית זה לא המקרה אבל מכירה אישית מקרים כאלה.

גם אחד הילדים שלנו עבר התעללות במעון, ובדיעבד היו הרבה סימנים אבל עוד חפני שהיו הסימנים הברורים החמורים היתה לנו מן תחושה שמשהו פחות טוב קורה. לא ידענו לשים את האצבע ואמרנו לעצמנו ששום מקום לא מושלם, ונמשוך את הכמה חודשים עד סוף השנה, אבל בדיעבד, וכותבת גם לפותחת @טיפקס לבן אחד הדברים שהבנתי זה שאם ילד לא בטוב אחר הצהריים ובבית אז משהו לא טוב לו בגן.

זה לא בהכרח התעללות יכול להיות אלף דברים, אבל ילד לא פורק אחהצ שלם רק כי מישהו לקח לו את הבובה. ובמעון ישנים צהריים אז ברגיל הוא לא אמור להיות גמור מעייפות.

תשימי מקליט, תראי אם יש מענה לבכי, איך מדברים אליהם, וכו.

ילד אם היה לו סהכ טוב בבוקר צריך לשדר שטוב גם אחהצ. כיף לי זה חא אומר כלום. יכולים גם ללמד אןתם מה להגיד

דיסקליימר - לא יודעת מה בדיוק החוק היום ואני לא ממליצה לעבור על החוק בשום אופן באמת כמובן תעשי מה שצריך בגבולות החוק.

אבל בכנות בואי, את רואה איזשהי מטפלת שתובעת הורה כי הוא הקליט והמקליט היה בתיק ולא על הילד? את יכולה לדמיין שופט שמקבל את זה ולא מבין שהיה פה חשש של ההורה בתוך כאוס?

לא יודעת נשמע לי חששות רחוקים.

ושוב- יש דרך חוקית אז כבר עדיף ללכת איתה ולא להסתבך. אבל לא חושבת שהחשש מההבנה המדויקת של החוק צריך להיות מה שחוסם הורה.

תלונה והמשטרה פתחה מצלמות.

עזבי אם לא נחשפת שמרי מרחק. זוועות

לבדוק כמה זמן יש בכי עד שנענה ואיך נענה.

איך מנסות להרגיע.

איך מדברות לילדים (אני הוצאתי ממטפלת ששמעתי אומרת לילד ''חכה מה אני אעשה לך'' למרות שאני מניחה שלא עשתה כלום. נורה אדומה בעיני).

בעיקר להקשיב סביב השכבות והאכלות שאלו הזמנים הכי קשים.

לנסות לדמיין את הסיטואציה כדי להבין מה שקורה שם, קשה לפעמים להבין בהקלטה.

כמובן לכבד ולדלג על שיחות פרטיות... כן להקשיב לכל השאר.

בע''ה מקווה שתיהי מרוצה ממה שתשמעי❤️

קשוח לעבור דירות

קשה למצוא דירה נורמלית במחיר שפוי

וקשה עוד יותר לקנות דירה בארץ

תתפללי, השם גדול

זה העיצה היחידה שיש לי לתת לך, מניסיון. תמיד ב"ה הוא שלח לנו את הדירה המתאימה לנו

שולחת חיבוק ותפילה

אין לי עצות בשבילך רק הזדהות, חח

ב''ה יש לנו תשעה ילדים ואנחנו אומנם גרים בדירה משלנו אבל היא 3 חדרים 80 מ''ר. קשוח בטירוף!!

וגם אנחנו לא רוצים לעבור דירה לעיר אחרת בגלל המוסדות של הילדים.

אנחנו מנסים למצוא דירה אחרת בתקציב שיש לנו ואין!!! זה פער של מליון וחצי שצריך להוסיף באיזור שלנו ואין לנו את זה..

אני השלכתי את זה על הקב''ה ואני מחכה לישועה!!

מחזקת את עצמי בזה שב''ה אלו הצרות שלנו ולא בבריאות או ח''ו בחינוך ילדים.

בע''ה מאחלת שתגיע לכם בקרוב ישועה!!

והשאר ישנים בחצי חדר שסגרנו מהסלון.

הקטנה איתנו בחדר..

ניסינו את כל האפשרויות שרק אפשר למצוא דירה אחרת או להרחיב את הקיימת אבל הכל תקוע..

אני מאמינה שבכל רגע נתון הקב''ה יכול לשנות את המצב ואפרסם את זה בע''ה

שה' ירחיב גבולך!!!!

ישפיע עלייך את כל הישועות!

ריגשת אותי ממש ממש ממש!

אני מתרגשת מכך שלמרות שהבית קטנטן זה לא השפיע עלייך בהחלטה של להביא ילדים ובזכות זה שתזכי לשפע בלי די.

(לכל השאר, כמובן שזה הכי תקין שכל אישה תחליט כרצונה וכרצון בעלה וכל החלטה היא טובה, פשוט התרגשתי מהבחירה הזאת)

אני לא מרגישה גיבורה ... מצחיק שבדיוק את המילים הללו אומרים לי אנשים שבאים לראות את הדירה ולא מאמינים שאנחנו מגדלים בה תשעה ילדים בליעה''ר .

לגבי להביא ילדים לדירה קטנה האמת שלפני שנתיים כשהילדה השמינית נולדה כבר האמנתי שנעבור דירה מייד ואז אחריה הגיעה התשיעית המתוקה וזה עדיין לא קרה. מתחזקת באמונה שזה יגיע בקרוב!!

אני עם 3 ילדים, בדירת שלושה חדרים 65 מ"ר

וכבר ממש קשה לי...

יש לנו פינוי בינוי באופק בעז"ה, אבל יקח עוד 10 שנים כנראה...

תני לי טיפים!!

משתדלת לחיות באמונה שזה מה שטוב לנו כרגע..

לא שומרת בגדים או כלים שאני לא צריכה.

משתדלת לשמור על בית מסודר וארונות מסודרים עד כמה שניתן..

לפני הלידה האחרונה לא היה לי מקום לבגדים אז קנינו ארון של דלת וחצי מאיקאה שעומד לי בכניסה לחדר שינה ושם אני מאכסנת את הבגדים של הקטנות. זה עומד תקוע בכניסה לחדר כי אין מקום אחר בבית לשים את זה וזה גורם למעבר צר של חצי מטר כניסה לחדר אבל אין ברירה .. מסתדרים

מה עם להשכיר את הדירה שלכם ולשכור דירה אחרת יותר גדולה? היא בטח תהיה יקרה יותר אבל בטח יהיה קל יותר לעמוד בהפרש החודשי מאשר בהפרש קניה של מיליון וחצי שקל..

שכנראה נלך עליה אם לא תהיה ברירה.. היינו בעבר שוכרים ומשכירים וזה היה קשה ..

בכל מקרה נצטרך להוסיף כמה אלפים טובים על ההפרש של השכירות ואת זה נעדיף לתת למשכנתא.

לכן מעדיפים לעבור לדירה משלנו.

צרות של עשירים;)

אם תרצי לרשום לי בפרטי מה הסגנון שלכם, מכירה כמה מקומות טובים יחסית זולים.

בפריפריה יש דירות יחסית זולות או בחריש. חשבתם אולי על קרוואן כפול?

אם יש צפי לעזרה מהמשפחה בקשר לדירה? 100,000 זה סכום נחמד מאוד, אבל נראה לי שעדיף לשמור אותו לאירועים ולשמחות.

המחירים פשוט מטורפים ולא מצדיקים בכלל את הרמת חיים.

לא שאצלנו אפשר לקנות דירה ב- 100 אש"ח - אולי חדרון.

אבל בשכירות של 5000 ש"ח מקבלים דירת 5 חד' חדשה ומרווחת.

אני חושבת שהשאלה שלך זה הרבה מעבר לדירה כאן ועכשיו.

אתם צריכים לעשות תכנון כלכלי ארוך טווח ולחשוב איך אתם מגיעים לדירה ומה אתם צריכים לשנות בחיים שלכם כדי להגיע לדירה.

ואני אגב חושבת שהדרך לדירה עוברת בדירה להשקעה בפריפריה.

100 אש"ח זה קצת נמוך אבל כדי להשלים להון עצמי לדירה להשקעה המרחק הוא לא כזה גדול כמו לקנות דירה לעצמכם.

תתחילו מ:

1. כמה כסף פנוי יש לכם כל חודש?

2. כמה אתם חוסכים?

3. מה פונציאל הגידול במשכורות שלכם?

4. אילו חסכונות יש לכם? יש קרנות השתלמות?

אגב, למה אתם לא זכאים למחיר למשתכן?

תלוי איפה אבל אני מכירה שזול יותר

אגב, ניגשתם להגרלת דירה בהנחה? המימון של הבנק הרבה יותר גבוה ונדרש הון עצמי יותר נמוך עקב כך. חבל לא לנסות

מה לגבי הגדלת הכנסה?

חיבוק

מהמרכז

בשביל זכאות, וגם אז התורים ארוכים מאוד להמתנה

לא נראה לי שמשפחה עם 2 הורים עובדים תהיה זכאית

ביישובים שאני מכירה ביוש, קשה מאוד להצליח להשכיר בית גדול ביותר מ4 אלף בחודש.

ובתים גדולים באמת..

והיום ביישובים החדשים שמקימים , לדעתי קרוואנים חדשים עולים סביב 3 (קראוון כפול)

זה באמת לא נשמע שיש לכם אופציה להמשיך לגור איפה שאתם..

בהצלחה אחות, זה קשוח ממש.

ואם את רוצה לפנות אלי בפרטי, אולי יש לי רעיון לקניה בשבילכם... (מחיר נמוך , אבל ממש פריפריה)