מה מעצבן?אובדת חצות

סליחה על הקטנוניות ביום כזה,

אבל הכי מעצבן

כל היום צמנו

היינו עם הילדים

זה קשה? מאד בלי קייטנה

קצת טלויזיה וגם הפעלות וגם גינה בחום בצום.

רציתי כ"כ להרדים אותם לפני 20 שאוכל לאכול בצורה נורמלית אחרי יום מתיש ודווקא הם לא נרדמים!

אוף!!!! משגעים אותנו

נכנסים ויוצאים מהחדר

אחד הילדים מציק ומדלג ממיטה למיטה

אם אנחנו יוצאים לאכול משהו אחרי הצום או לראות טלויזיה או לאכול אז הם מייד אחרינו כמו זנב באים למטבח


 

לא מתרגשים ממה שאנחנו אומרים (לא לצאת מהחדר)

ואז ההרדמה ארוכההה והם יותר מעצבנים

במקום להכין אוכל אחרי שצחצחו שיניים הם דורשים ענבים

ילד אחד שעזר להכין עוגה חוטף בכוח מהעוגה כשאמרתי שממש לא ויחכה למחר כי כבר צחצח שיניים

בקיצור מותשת מהם

כמה שלא נותנים להם הם לוקחים ושואבים אותנו בקשית

מה בקשנו?

 

בשלוףבוקר אור

תתאפסי רגע על אוכל לעצמך

אם בעלך בבית תעשו רגע תורנות שכל אחד אוכל חמש דקות משהו והשני עם הילדים

אם הם לא אכלו מהדברים השווים של סוף הצום הייתי מבטיחה לשמור להם למחר

ילדיםoo

רוצים להיות מעורבים בשבירת הצום ולהיות שותפים בארוחה

לא חשבתי אף פעם להגיד להם לישון כדאי לאכול בשקט

זה די צפוי שהם לא ישתפו פעולה

אתם צריכים להתאים ציפיות למציאות 

מסכימהמתיכון ועד מעון

הם יודעים שאתם תכף תשבו ותאכלו.

אמרת שהם ראו שהכנתם איתם את העוגה, כנראה ציפו להיות שותפים.

מניחה שאם הייתם אומרים עכשיו 5 דקות אוכלים עם אבא ואמא ואז הולכים לישון היה רגוע יותר, הם היו משתתפים כמה דקות, אוכלים ביס עוגה ואז הייתם ממשיכים הלאה בשקט.

סד"כ ילדים קולטים שלא רוצים אותם באיזור וזה השלב שהם הכי מנסים להיכנס

וואו, אחרי צום זה כמעט בלתי אפשרי לחנך כרגיל...מתואמת

אתם חלשים, הילדים עצבניים מיום לא רגיל - איך אפשר באמת להצליח להשכיב אותם?


לצורך הפרופורציה - אצלנו כולם עדיין ערים, גם אלה שצמו כמובן אבל גם אלה שלא. בעלי עכשיו מקלח את התינוקת ואולי אחר כך ייקח את הילדונת לסיבוב הרדמה ברכב, כי הוא כבר הספיק קצת להתאושש, אבל אני על הספה... מכוונת קצת את הילדים לסיים לאכול וללכת לישון, אבל לא מצפה להרבה...


אז תרפו בינתיים. תאכלו ביחד עם הילדים ובסוף תכבו אורות ותלכו כולם לישון, בלי להספיק עוד דברים הערב.

בסופו של דבר, קמנו מאבל...לוקח זמן להתאושש מדבר כזה...

הם בני 4אובדת חצות

כבר אכלו ממזמן ולא צמו …

ואנחנו לא עושים ארוחה שהם צריכים לשבת גם

כולה ענבים ועוגה וקפה

אבל רצינו לעשות את זה כשהם ישנים

הציפייה לעשות את זה כשהם ישנים היא לא הגיונית היוםמתואמת

לנו יש שתיים מתחת לגיל ארבע ולא ציפינו את זה...

כשהילדים רואים את ההורים אוכלים - הם גם רוצים. בטח אם הם מבינים שזה אוכל מיוחד (ואוכל אחרי צום הוא תמיד מיוחד...)

רק אחרי שתתחזקו קצת יהיה אפשר להשכיב אותם...

לא מחייב אצלינו כולם ישנושם משתמשת חדש

והגדולים היו בחדר וישנ ו בשעה הקבועה


אבל גם לא הכנתי עוגה

הכנתי אוכל מבושל

כשאשלו אמרתי שזה לאבאמא שצמו

אבל לא היה שום שינוי ישנו בשעה הרגילה


אבל אין לנו ממש גדולים בבית אז זה האוירה ברגיל 'יש שעת השכבה

אצלנו כמחצית מהילדים צמו...מתואמת

ואלה שלא - חיכו לממתקים של סוף הצום🤭 (ואז בעלי אמר שכדאי להתאפק עם הממתקים עד מחר בחצות...)

בכל אופן, אצלנו גם ככה ההשכבה מאתגרת, אז אנחנו לא מתחילים בה אם אנחנו לא במלוא הכוחות שלנו, ונשמע שגם אצל הפותחת המצב כך, לכן הצעתי לה את מה שנכון אצלנו...

זה בעיני תלוי בהרגלים בשגרה..שם משתמשת חדש

ואם אין הרגלים קבועים לזמן שינה אז אי אפשר לצפות שהם יקרו בדיוק בזמן שבא לך אחרת..


וזה באמת מתיש אחרי צום❤️


אצלי האמת י ש נוהל שינה פשוט קבוע אין

הבדל בין חופש גדול או שגרה

במוצ''ש או ימים מסוימים הולכים לישון יותר מאוחר

אבל כשגרה יש גם גבולות ברורים

ואולי יגידו שאני קשוחה

אבל האמת שהיתי צריכה להיות קושחה רק אי שם הרחק עם הגדולה והשאר פשוט הכירו בזה כעובדה


וגם יש עניין של אופי

אופי שלנו כהורים

ואופי לש כל ילד

ואופי לש בית


בית יותר רך וזורם וגמיש ומכיל רגשית זה מהמם

אבל החסרון יתבטא בסיטואציה בה היה לנו יותר קל אם היה גבול ברור


ויש בתים עם יותר כללים וסדר והרגלים ברורים

וי ש לזה הרבה יופי שזה גם מפתח בילדים איכויות מסוימות ומועילות

אבל החסרון יתבטא ברגעים 'שהינו רוצים אוירה יותר זורמת וגמישה וחמה למשל


אז חשןב להתאים את המה נרון-

לכם

למצוא מה הקווים אדומים שלכם

ואיפה לכם כן נכון לאפשר מרחב משוחרר יותר


אבל

לא להתפלא ישש לזה כל מיני השלכות ברגעים מסוימים

ושגרת ההשכבה לא משתנה כשיש כבר גדולים בבית?שיפור
אצלי כולם ביסודי עדיין..אין ממש גדוליםשם משתמשת חדש

והם נאשרים ערים אחרי הקטנים -אבל בחדר בלבד..קוראים, משחקים בשקט עד הזמן הקבוע 'להם..


עז במרחב הכללי אין ישנוי


בהמשך זה ישתנה מן הסתם

חכן זה אולי יפשיע גם על הקטנים

חושבת שבכל הבתים יש שלב כזה שהמתווה משתנה..וזה טבעי..בינתיים נהנית מהשקט

גם אצלנו היה ככה וזה באמת מבאסדיאן ד.

אבל כשאנחנו עייפים וחלשים אין לנו כוחות להתמודד איתם

אז נתנו להם להישאר ערים ולקבל עוגה ולשחק עוד קצת

ורק כשהתאוששנו התפנינו להרדים אותם.

 

וכן זה נורא מבאס, סוף צום כל מה שרציתי זה שקטטטטטט וכוס קפה בנחת

אבל עוד יותר לא היה לי כח למריבות ועצבים.

את מצפה מהם ליותר מדיילד בכור

וכשזה לא עומד בציפיות שלך את מרגישה שהם נגדך

חלילה לא ממקום ששופטת.. רק מנסה לשקף לך מה אני שומעת מהשרשורים שאת כותבת

אמן שתקראי את זה בעין טובה ובנימה ממש מכילה

זה שאלות להדרכת הורים מסודרת

צריך קצת לשחרר.. הם לא כבר בני 4. הם בסך הכל בני 4. ילדים קטנים שהמח שלהם עוד לא התחיל להתפתח

הם לא עושים שום דבר נגדך ואתם לא ראש בראש. אתם באותו צד! לפעמים רק להוריד את המחשבה שהם עושים בכוונה הכל מורידה את המתח ומאפשרת להיות יותר מכילים

אצלי לא ניסיתי בכלל להרדים לפני שהתאפסתי על עצמי כי למי יש כוח להרדים ככה. עזבי אותם. את צריכה קודם שיהיה לך כח להתפנות אליהם. ועכשיו אחרי שהם ישנים נאכל בשקט משהו רציני. העיקר אכלתי עוגה והתקלחתי

וגם הילדים, אז מה אם הם לא צמו. אצלי קמו מאוחר וגם הרגישו שההורים בחצי כח

לגבי העוגה- אני הייתי מביאה לו לאכול איתנו. אסל אם לא רצית אז לפחות חתיכה ושומרת לו למחר בקערה מיוחדת שהוא רואה ששמתי בצד. זה לא פייר וגדול עליהם גם לעזןר להכין ואז לא לאכול כלום.. 

באמת נשמע שממש יהיה לכם טוב הדרכת הורים, מישהי שתלווה אותכם לכללל השאלות האלה

ממליצה בינתיים על הפודקאסט חזרה ללב ההורות אם את מתחברת לגישה ההיקשרותית

לא נעים להגידאובדת חצות

אבל אנחנו מרגישים מותשים ומובסים

ואז אין לנו כוח אחד לשני מרב שאנחנו עצבניים

לקחנו קורס בהיקשרות אבל לפעמים זה מרגיש לי חרטה

ושאנחנו צריכים מישהי קונקרטית שתעזור להציב גבולות ברורים בבית

לפעמים אני מרגישה למה לא נתתי לו עוגה?

שהייתי קשוחה מדי

אבל הם מקבלים ארטיק

וענבים

ופירות וכריך שוקולד

וחטיף וופל

במשך היום

ולפעמים הם מפרפרים אותנו וסליחה,

עם כל הכבוד לא הלכת לישון

וקפצת ממיטה למיטה

והערת את אחיך

אז לא לא תקבל עוגה בטח לא בלילה כשצחצחת כבר שיניים

מרגישה שאנחנו מאיימים מלא וזה לא עובד

ושנינו כבר באפיסת כוחות

אנחנו רוצים לתת ונותנים המון

אבל הם כל הזמן לא מכבדים

אפילו לא שנת צהריים של בעלי

הילד כל הזמן נכנס ועלה עליו וקפץ ופתח את הדלת וחזר וכשאמרתי לו סליחה ממש לא אבא עכשיו ישן

הוא צרח ובכה ודפק על הדלת ועשה סצנות של בכי ודפיקות  וניסה לפתוח אותה

ודפק עליה עם משהו שמצא 

וגם כשאמרתי לו הוא חמוד

והצעתי חיבוק 

ובוא נצייר

עדיין הוא כעס עליי 

ורצה לזרוק דברים 

הוא בשניות מתהפך

ילד טוב שכשלא מקבל מה שרוצה מתמרד 

בקיצור הוא לא מקבלים גבולות וכללים

וקשה לנו קשה…..

ואגב

אפילו שאנחנו מפונקים ואני כבר 40+
אנחנו ממילא מותשים מדי לשקול עוד הריון עתידי 

זה אפילו לא על השולחן 

אםoo

רוצים ללמוד להציב גבולות

צריך להתחיל מזמנים קלים

ימים רגילים בלי קשיים מיוחדים

אם מצליחים בזמנים כאלה ליצור שיח של שיתוף פעולה אפשר להתקדם לזמנים יותר מורכבים


צום ומוצאי צום זה זמן יותר מאתגר גם עבור ההורה וגם עבור הילד

אם מתעקשים בזמנים כאלה

זה גם פוגע במה שהושג עם הילד וגם מייאש את ההורה

ממה שאת כותבתמתיכון ועד מעון

הייתי ממליצה על הדרכה פרטנית ולא קורס. מקום שתוכלו להביא אמקרים ולהחליט ביחד על אופן הפעולה. לבנות מתווה של התנהלות בבית 

מסכימה ומוסיפהאפונה

מעבר להדרכה, משהו טיפולי

את מתארת הרבה רגשות שליליים סביב הטיפול בילדים, מעגלים של חוסר אונים, נתינה ביתר, אשמה וכעס.

צריך מרחב לפרק ולטפל בזה, כדי שתהיו פנויים לראות את הילדים כפי שהם ולהוביל אותם.

אל תחכו, זה יתן לכם כל כך הרבה אויר!

אז מדייקתמתיכון ועד מעון

מומלץ על טיפול בהורות, נעשה בד"כ אצל פסיכולוגים ויכול לסייע מאוד

מותר להציב גבולילד בכור

אבל לא מתוך כעס

לכם מותר להגיד לא ולהם מותר להתעצבן ותצטרכו להכיל את זה

בעיניי שמים גבול כשיש לי כח בתור הורה עכשיו לאכוף את זה כי התגובה של הילד תהיה קשה ואניאצטרך להיות שם בשבילו. סוף צום זה פחות זמן אצלי לגבולות 

הורות זה באמת דבר מאד מאתגר..

יש לי הרבה מה להגיד אבל זה יותר מדי בשביל שיחות לפורום.

לכן ממליצה על הדרכת הורים טובה. אם לא מתאים לך אז ממש שימי בצד אבל נשמע שחלק מהאתגרים קשורים לקשיים שיעולים לאפיין הורות בגיל מאוחר ולאופי יותר מקובע. הורות וילדים זה דבר שמצריך גמישות וזה יכול להיות מורכב כשזה פוגש את החלקים האלה

מה מה מהאובדת חצות

מעניין לשמוע

יש אפיונים להורות בגיל מאוחר?

זה משהו שלי... לא ראיתי את זה כתוב איפשהוילד בכור

יש גם המון יתרונות בהורות מאוחרת

אבל אני משערת שאם מראש האופי שלך הוט כזה של ציפייה לשלמות ופרפקציוניזם (ככה זה נשמע) ביחד עם זה שלעשות שינוי בגיל מאוחר זה לדעתי יותר קשה. כבר התרגלת לשקט שלך ולאיך שהבית מתנהל.

אולי אני גם ממש טועה, זה מה שנשמע משיחות שלך כאן אבל זה בסוף רק הודעות.

אני גם ממליצה על טיפולרק טוב!
ובנתיים ממליצה מאוד! על ספרים של לייף סנטר. המפורסם שבהם- איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו.


ועל קצת המזלג- ככל שתכירו יותר ברגשות שלהם ותתנו להם מקום וכבוד, כך הם יוכלו יותר להיות פנויים להקשיב לכם. לתת מקום לרגשות זה לא לוותר על הדרישות שלכם. זה רק להבין מה מפעיל את הילד וחוסם אותו מלעשות את הדברים הטובים ולהבין שיש כאן נשמה ולא יצור מאולף. 

אוףאובדת חצות

אני מרגישה ככ דפוק

גם אמא שלי אמרה לי עכשיו בטלפון שילד שמצפה לטעום מעוגה שהוא עזר בה

צריך לתת לו חתיכה ולא להיות נוקשה איתו

אני מרגישה שאנחנו הורים דפוקים ושנינו מרגישים לוזרים

מאיימים עליהם מלא

וזה לא עוזר

הם משתינים עלינו בקשת

ואז אנחנו לא יודעים מתי להיות רכים ומתי ואיך להפעיל גבול

מרגישים דפוק בהורות וזה משפיע עלינו גם בזוגיות.


 

ואיזו טיפשות שנאבקתי להרדים אותם

לא אני אכלתי

לא בעלי

פשוט נלחמנו בשם האובססיה שלי שיהיה לי קפה בשקט אחרי יום עמוס.


 

אני לא יודעת מתי להיות רכה ומתי קשה

אולי אני לא מבינה וקולטת רגשות בכלל

אני לא מאפשרת להם ואולי שוברת אותם או שוברת להם רצונות?
 

ממש עצוב לי כרגע

מרגישה שאין אף הדרכה שתעזור לנו.

למה?אפונה

אם אנחנו הלכנו לטיפול וזה עזר לנו מאד

למה שלכם זה לא יעזור??

אין דבר כזה אף הדרכה לא תעזורמתיכון ועד מעון

אני יכולה לגיד לך מנסיון אישי שלי עם הורים שלוויתי אני ועם הורים שמודרכים שלי ליווי שטיפול בהורות עוזר ומקדם. יש מה לעשות, אל תתייאשי.

אם את רוצה אולי אפשר לסייע לך למצוא פסיכולוג באיזור מגוריך שתתחילו תהליך.

קודם כל ברור שהדרכה תעזוררק טוב!

בשביל זה הולכים להדרכה.כי משהו תקוע וצריך עזרה. כל כך הרבה הורים בימינו נעזרים באנשי מקצוע. וב"ה שיש מענה לכל מיני קשיים שבעבר עצמו עיניים או לא הכירו בהם.


חוץ מזה, אל תכעסי על עצמך עכשיו. עשית טעות בשיקול דעת. קורה לכולנו. גם להורים שכביכול יודעים איך לעבוד עם הילדים. בטח שאחרי צום כזה שהוא צום קשה פיזית ונפשית יש לנו יותר סיכוי לעשות טעויות. כשרעבים ועייפים המוח לא מתפקד כמו שצריך. וכל קבלת ההחלטות משתבשת.


אם את רוצה לתקן ולתת מתנה לחיים לילדים שלך, תגידי להם מחר בבוקר, אתם זוכרים שרציתם עוגה וכעסתי ולא הסכמתי. אני רוצה לבקש סליחה. הייתי אתמול אחרי יום שלא אכלתי, וזה גרם לי לא לחשוב בצורה טובה. ואתם צודקים שאחרי שראיתם שהכנו עוגה בטח גם רציתם לטעום לפחות טיפה. אני מתנצלת שכעסתי עליכם. וכמו שהבטחתי אתמול, שמרתי לכם מהעוגה. היא מחכה לכם במקרר אחרי שתתלבשו/תצחצח שיינים/תתפללו/ארוחת בוקר. (אפשר להראות להם את העוגה ששמרת להם)

ככה את מלמדת אותם שכולם עושים טעויות אבל החכמה והמעלה הגדולה היא לדעת להודות בטעות ולבקש סליחה. זה שיעור גדול לחיים! ואפשר להוסיף חיבוק אחרי הבקשת סליחה. 

אני ככ מבינה אותךרינת 35

גם אני הייתי עצבנית בסוף הצום ורק רציתי לאכול בשקט ולא לשרת את הזאטוטים שכבר אכלו ארוחת ערב שעתיים קודם.


ילד בכור זה תמיד קשה יותר ועוד אצלך זה תאומים? כולנו פה עפר ואפר לרגלייך…

הדרכת הורים טובה יכולה לעשות קסמים! אל תהי ככ פסימית (מנסיון  ❤️)

אני מבינה אותך!חולמת להצליח

אני ממש מכירה את זה שרוצים קצת שקט והילדים בדיוק לא רוצים לישון בדיוק כשאתם רוצים לאכול.


בקשר להדרכת הורים, אני ממליצה על מיכל סט,

לי היא עזרה אחרי שכבר ניסתי כמה הדרכות הורים.. אם תרצי אשלח לך את המספר בפרטי 

בא ליאנונימית בהו"ל

לחבק אותך.

אני קוראת אותך כאן הרבה, ואני ממש שומעת את התסכול שלך.


אני רוצה להגיד, בתור מישהי שהייתה גם בהדרכת הורים וגם בטיפול אישי, שמה שהכי עזר לי בסוף זה הטיפול.

ההדרכת הורים הייתה בסדר, אבל בסוף, ללכת לטיפול, להבין מה בכלל אני רוצה מעצמי, מה הכוח שלי ומה החולשות שלי - זה מה שהכי עזר לי.


אני דחיתי את הטיפול הרבה זמן, ובסוף הלכתי שכבר ממש הייתי בתקופה עמוסה והרגשתי שהכל כבר מציף.

אבל זה אפילו לא חייב להגיע לזה, אפשר ללכת הרבה לפני כן.

ובגלל שאני קוראת אותך כאן, מוסיפה טיפ - אם החלטת ללכת לטיפול, אל תתלבטי יותר מידי. פשוט תתחילי.

רק למצוא מטפלת זה עניין, ואפשר להימרח עם זה חודשים. מצאת מישהי שנראית לך? אל תתלבטי, פשוט לכי על זה.

לפעמים צריך פשוט לקפוץ למים.


ולגבי הילדים - אני חושבת שחלק מהקושי, נוסע מהסתכלות שווה עליהם. את מצפה לאיזושהי תמורה מהם, ביחס לעבודה הקשה שלך.

זה לא עובד ככה.

הם ילדים, אנחנו ההורים. מערכת היחסים לא שיוויונית.

אני נותנת לילדים שלי כי הם הילדים שלי. לא כדי שיחזירו לי אחר כך.

היום ממש לא הרגשתי טוב בגלל הצום, הם קיבלו עוגיות, יצירות ועוד. ועדיין הסתובבו סביבי כמו סביבון.

להגיד לך שלא עלה לי בראש הקול המתוסכל של :" אוף, כבר קיבלתם היום כל כך הרבה. למה אתם לא עוזבים אותי בשקט?".

עלה גם עלה

אבל נשמתי עמוק, והזכרתי לעצמי שהם רק ילדים.

לא, אין להם מושג מה זה לצום

הם לא אמורים להרגיש את הצום שלי ו"להתחשב".

אם אני רוצה שמשהו ילך כמו שצריך, האחריות היא עליי.

אז שכבתי על הספה בסלון, והקשבתי לפטפוטים שלהם בחצי אוזן.

נתתי להם עוד יצירה

הרשיתי להם להישאר עוד קצת

הסכמתי עוד דבר קטן שהם ביקשו

ועדיין, הם עוד עשו קצת קונצים בדרך למיטה.

אז כבר קצת כעסתי.

לא נורא, זה חלק מהחיים.

אבל בגלל שאני מכירה בזה שזה חלק מהחיים, זה לא הפיל אותי מהכיסא.

ככה זה ילדים - מרוכזים בעצמם

ככה זה הורים - נותנים, ולפעמים גם חסרי סבלנות. אנחנו בני אדם.

מחר יום חדש


זה לא אומר לתת להם הכל, אבל זה כן אומר קצת גמישות. ולנסות לצאת ממעגל הציפיות.


מקווה בשבילכם שתמצאו את הדרך שמתאימה לכם


אני בזמנים כאלו, התפללתי לה' שיראה לי דרך. אמרתי שאני מביאה את הרצון, בבקשה שיראה לי את הדרך.

והוא הראה

הלוואי שגם בשבילכם❤️

מחזקת^^לב אוהב

תמיד יש תקווה.

ויותר מהדרכת הורים זה הרבה פשוט להבין מי אני, ולחזק את עצמי והכוחות שלי.

הילדים סופגים בעיקר אותנו, את מצב הרוח שלנו, ההלך רוח, המחשבות, האנרגיה שאנחנו מביאים, כשאנחנו בטוב הרבה יותר קל להם להיות בטוב, כשאנחנו מגובשים עם הדעה שלנו, עם הרצון שלנו לעשות טוב, לתת אהבה ושמחה לילדים, כבר דרך החינוך נהיית הרבה יותר ברורה...

זה תהליך אבל זה שווה את זה לדעתי. 

מצטרפתהמקורית
שמעיכורסא ירוקה

יכול להיות שיש לכם הרבה דרך

ויכול להיות שאתם צריכים ללמוד להתנהל מולם


בטוח שלא הכל אבוד ושאתם יכולים להגיע איתם לקשר מהמם ורגוע


אבל יותר מהכל מה שכתבת שאתם מרגישים - אני כל כך מבינה אותך!

נשמע שאתם איתם כל הזמן, בלי אויר בלי לנשום. ולא חשוב אם זה נובע מאילוץ או ממשהו אחר, בסופו של דבר כן זה גורם לסטרס וחירפון ובדיוק מה שתיארת שההורים בסוף מרגישים מותשים ומובסים.


אני ממש מציעה לך שניה לא לחשוב על מה יכלת לעשות יותר טוב ואיך לשנות. לנקות את כל הביקורות ששמעת מהלב, לתת לעצמך יום לנוח, לקחת בייביסיטר ליום יומיים, להירגע להתאפס, ואז לחשוב מה הלאה.

ממששש לאאאאילד בכור

תהיי בחמלה לעצמך!! את ממש לא אמא גרועה

להפך. זה ממש לא מה שהתכוונתי ובטוחה שאף אחת פה לא התכוונה. כולנו פה טועות ומאבדות את זה ולא אמהות מושלמות כי אין דבר כזה אמא מושלמת וגם לא צריך להיות כי זה לא יהיה טוב לילדים שלנו

שומעים כמה את עושה בשבילם ומשקיעה בהם

וזה שאת מחפשת לעשות שינוי ולהיות אפילו עוד יותר טובה בשבילם זה המדהים!

אל תעשי שינוי ממקום שאת גרועה. ממש לא. זה יביא לשינוי לא טוב, לריצוי של הילדים..

תגידי לעצמך אני אמא מהממת ויש לי עוד לאן להשתפר וזה מדהים כי היופי בהורות זה שאנחנו גדלים ביחד איתם

טיפול בהורות זה מעולה כמו שהציעו לך

ולמה ששום דבר לא יעבוד?

נשמע שאתם מודעים, עם רצון לשינוי, עם הבנה. רק צריכים ליווי. זהו.

שולחת לך חיבוק!מכחול

אני מסכימה שכדאי ללכת להדרכת הורים/טיפול.

זה יכול לעזור לכם, ובעז"ה יהיה לכם כל כך יותר כיף וטוב ♥️


חשוב לי רק להגיד, שהעיקר לדעתי זה המצב הנפשי, לא החלטה כזאת או אחרת -

* אתם מובילים, ואתם מחליטים

* מותר לכם לשנות את דעתכם, אבל כדאי שלא יהיה כל הזמן. אז לפני שאת אומרת "לא", כדאי לחשוב אם באמת חשוב לך ה"לא" הזה. אם כן - להגיד אותו. אם לא כל כך - אולי אפשר להגיד כן?

* אם כבר אמרת "לא" והחלטת לשנות ל"כן", אפשר להגיד להם שהחלטת באופן חד פעמי להרשות.

* כל ילד הוא "בעדו" ולא נגדכם. כלומר הוא לא מנסה להרגיז, להתחצף, או לעשות לכם דווקא. אולי קשה לו להיפרד, אולי הוא מאוד רוצה, אולי הוא עייף או רעב, וכו'. זה לא אומר שצריך לתת לו מה שהוא רוצה, אבל זה עוזר להורים להיות בעמדה רגועה יותר מולו.

* כדאי לקחת בחשבון את הכוחות שלכם מראש, ולא להגיע למצב של אפיסת כוחות, פיזית או נפשית. אם הילד מבקש ממתק ואת מרשה לו, ואז הוא מבקש עוד אחד ואת לא מרשה, אבל הוא מנדנד קצת אז את בכל זאת מרשה, ואז הוא נזכר שהוא בכלל רצה ממתק אחר היום אז הוא מבקש אותו ואת מוותרת, ואז חצי שעה אחר כך הוא שואל אם הוא יכול לקבל כוס מיץ, סביר להניח שאת תתפוצצי. כי הוא מבקש ומבקש ושום דבר לא מספיק לו, וזה מרגיש שהוא כפוי טובה, ומנצל אותך, וכל מיני דברים כאלה. אבל מותר לך לעצור הרבה קודם, אם את חושבת שהמסלול הנוכחי עומד להוביל אותך לתסכול או מרירות (יש גם הורים שהמסלול הזה לא יתסכל אותם, אלא הם פשוט יתנו לילד לאכול עוד ממתק ויהיו רגועים עם זה. זה גם סבבה. אבל אל תגיעי להרגשה שאת מנוצלת או שהם מכריחים אותך, זה לא בריא לכולכם).


אני חושבת שפחות חשוב מה את מרשה ומה לא. אל תלקי את עצמך על העוגה הזאת, כי זה לא העניין. יותר חשוב שתצליחי להתנהל בצורה שלא תהיי בכעס על הילדים שלך.


בהצלחה ♥️

מוסיפה דוגמאמכחול

נניח שהלכתם בבוקר לבריכה, אכלתם ארטיקים וחזרתם ב12, עייפים ומרוצים.

הגעתם הביתה, את עייפה ורק רוצה לנוח רגע במזגן, והם מבקשים ללכת לפארק.

את רוצה להיות אמא טובה, אז את מסכימה אפילו שממש אין לך כוח. אתם הולכים, וחם, והם רצים ונהנים, ואת מתאמצת ממש להישאר רגועה ושמחה.

ואז את אומרת לחזור הביתה, והם מתנהגים כמו כל ילד בעולם, ומנסים למרוח זמן ולרוץ לכל עבר בפארק, ולוקח לך חצי שעה לאסוף אותם ולצאת לכיוון הבית. את עייפה, מזיעה, יודעת שעוד רגע בבית את צריכה להכין צהריים, אבל את ממש מתאמצת להישאר רגועה וחייכנית, ומדברת איתם ברוגע אפילו שהם מחרפנים אותך. אתם נוסעים הביתה.

בדרך את מנסה לחשוב איזו ארוחת צהריים מהירה את יכולה להכין להם, ומחליטה להכין פסטה ולחמם קציצות משבת. זה יקח לך רק כמה דקות, וכולם אוהבים את זה.


 

השעה כבר שתיים וחצי, מגיעים הביתה, מפעילים סוף סוף את המזגן, ואת נכנסת למטבח. הילדים באים אחרייך, ורוצים שתכיני שניצלים לארוחת צהריים. את אומרת שהיום אוכלים קציצות, אז הם מתחילים להשתולל. את כבר בקצה שלך, אז את מתחילה לצעוק ולאיים עליהם. הם מתחילים להרביץ. את מענישה יותר. הם זורקים חפצים. וכו'.....


 

 

אז קודם כל איך אני יכולה לתאר את המצב כל כך יפה? כי זה קורה לכולם, בצורה כזאת או אחרת 😉


 

 

האם את אמא רעה בגלל שאיבדת סבלנות?

הרי לקחת לבריכה, וקנית ארטיקים, ולקחת לפארק, והתעכבת, ובאת הביתה וישר הלכת להכין ארוחת צהריים. כל כך השקעת!


 

האם הם ילדים רעים?

הם פשוט ילדים. הם רוצים מה שמתחשק להם באותו רגע. ואגב - גם הם עייפים מכל הפעילויות, גם אם הם לא הולכים לנוח על הספה.


 

אז איך אפשר אחרת?


 

תארי לעצמך שכשהם ביקשו ללכת לפארק, אמרת "לא היום. אנחנו עייפים מהבריכה, עכשיו נעשה דברים בבית, וביום רביעי בעז"ה נלך לפארק". הם פחות עייפים, אז אולי יצליחו לקבל את זה יפה, אבל גם אם לא, יש לך הרבה יותר כוח, פיזית ונפשית, להתמודד עם זה. את יכולה להגיד "וואו, ממש רציתם ללכת לפארק. איזה באסה. אם הייתי יודעת בבוקר, אולי היינו הולכים היום לפארק ודוחים את הבריכה לפעם אחרת". את יכולה להגיד "בואו נחשוב ביחד מה נכין לארוחת צהריים היום? רוצים קציצות משבת?" ואם יגידו שלא, תוכלי להחליט אם מתאים לך להכין שניצלים היום או לא.

תוכלי להפעיל פודקאסט, או מוזיקה (אפילו בלי לשאול אם הם רוצים. יכול מאוד להיות שישתתקו כדי להקשיב).

 

 אנחנו לאחרונה שומעים את "סנאי וארנב" בספוטיפיי, בעקבות המלצה פה, והילדים אוהבים ממש!

 

 

 

בגלל ששמרת על הכוחות והגבולות שלך, את לא מגיעה לאפיסת כוחות, ויכול להיות לכם אחר צהריים נחמד בבית. אולי בארבע וחצי תחליטי להציע להם לצאת לפארק, ואולי לא, אבל זה לא משנה. האווירה הטובה הרבה יותר חשובה מאשר כמה פעילויות תספיקו ♥️


 

 

כתבת מהמםאוהבת את השבת
לזהות טעויות זה דבר טובoo

כולנו טועים אבל לא תמיד מודים בטעות

כשמכירים בה אפשר ללמוד ממנה לפעם הבאה

הצום הבא מעבר לפינה

זה הזמן לתכנן מה תעשי באופן שונה

גם הסיטואציה תהיה יותר טובה וגם הטעות שהייתה תהיה משתלמת


האנשים ששום דבר לא עוזר להם, הם האנשים שלא מכירים בטעויות שלהם.

את מכירה ולוקחת אחריות

את כבר בחצי הדרך


הדבר שהכי עזר לי לבנות את האמהות שלי זה ניסוי וטעייה

הידע שצברתי היה נחמד

היישום קרה רק בעשיית טעויות שוב ושוב עד ללמידה אופטימלית 

הגדרה יפה🙏 ורוצה להוסיף עליה-לפותחת-שם משתמשת חדש

חושבת שלכל טיפול או הדרכה שתלכי

כלום לא יעזור

אם תמשיכי להביט על עצמך בעין שלילית ומקטינה

ולהאמין במשפטים גורליים- אין סיכוי ש.. אף פעם אני לא... כלום לא יעזור..


זה לא יעזור ולא יקדם אותך

וכמעט כל תהליך שתנסי ליישם גם עם הדרכה את תתקעי בתדמית שיצרת לעצמך


הורות טובה זה תהליך למידה

ואת מורה הרי אז את יודעת שלמידה זה תהליך

והכי הכי חשוב לתהליך- שהילד יאמין בעצמו שהוא יכל ויש לו את הכישורים ללמוד והתוצאות יהיו בהדרגה..בהתאם למאמץ ולהתפתחות.


חוץ מזה

למידה מצריכה לזהות איפה האזורים שצריכים עיבוד ולישה..

מקריאה מהצד רואים את החוזקות שלך בכל מיני תחומים- תתבונני ותזהי מה החוזקות שלך אישית..וכתוצאה מזה- מה החוזקות שלך כאמא! חשוב חשוב להכיר טוב טוב במה את טובה, מה עובד לך, במה את גן משחה באמהות שלך

ולהנכיח את זה כמה שיותר!!!

הצלחה גוררת הצלחה. כשתחווי חוויות טובות יהיה לך חשק לעוד ובעקיפין זה יתן לך כח גם למרחבים שמאתגרים אותך.


ואחרי זה- חושב לזהות- לא בפרטים.. במהות.. איפה הנקודות עבודה

איזה אזורים בך ,בתכונות שלך , במיומנויות שלך צריכים עיבוד וחיזוק.

אגב- אין מי שאין לו


אבל העבודה היא בהתאמה אליך

אל תסתכלי החוצה


לי נגיד בניגוד אליך לדוגמא קל לשים גבולות. זה בא לי טבעי. ואני רואה שזה עובד.

אבל לעומת זאת אזור פחות שבא לי בקלות- זה להצליח לתת לילד מספיק מרחב לביטוי רגשי בזמן התמודדות

מרגישה שקשה לי לפעמים להכיל את הסערת רגשות ובא לי בעיקר שתרגע..וקשה לי לתת לו שם חום ואהבה וחיבוק.

ואני מודעת לזה. ועובדת על זה. אבל גם טועה בזה שוב ושוב.

אבל אני לא מצפה להצליח להיות כמו חברה שלי שבאופן טבעי תמידד פונה לילדים בכזאת רכות וחום וחיבוקים והכלה רגשית..שזה מהמם וחלום בעיני. אבל הז לא אני.

אני אמצא את הדרך שמבטאת אותי ונכונה לי.


גם לך יש אזורים שבאים לך טבעי

ואזורים שצריכים הכוונה.


זה הכל.

את לא כלשון ולא שום דבר חסר סיכוי.


החשיבה שלך היא בסגנון מסוים

ואני מרגישה שאת מה שאת מנסה להשתפר- את מנסה ללמוד בשפה שזרה לך ולכן זה לא עובד לך.

את מנתחת נתונים בצורה מסוימת. ואחרים אחרת.

וכשאת מתיעצת ואומרים לך- תעשי כך וכך..וזה נכון וזה לא.. את מנסה לעשות העתק הדבק אבל זה לא הצורת חשיבה שלך ולכן את עדיין נתקעת בכל סיטואציה חדשה ולא יודעת לקלוט מה הנוסחא שתעבוד גם שם..





ממש מבינה לליבך וקוראת ממש את התסכול שלך.ממתקית

הייתי אומרת שהשקעת בהם כל הצום (גינה, פעילות, לא מבינה איך שרדת בכלל???)הכנת איתם עוגה, ואם החלטת שהם לא מקבלים היום - אז לא!!
כפי שציינת הם אכלו הרבה מתוק במהלך הצום, ולמה שיאכלו עוד עוגה אחרי שצחצחו שיניים?
אז את העוגה יקבלו מחר, הכל טוב, לא צריך להיות לך ייסורי מצפון.

הדרכת הורים תסייע לך להציב גבולות ברורים ובלי איומים, ובע"ה הכל יסתדר, הם עוד רכים, ולא יודעים לקבל לא. 

הם צריכים לשמוע "לא" ותלמדו יחד איך עושים את זה נכון...

והכל טוב עם העוגה, גם הקטנים אצלנו אוכלים את המתוק שלהם שניה לפני צאת הצום, כדי שאנחנו נוכל לאכל "בשקט" והם שבעים ומרוצים ויודעים שאמא ואבא צמו והם את שלהם כבר אכלו. שלא יהיה לך מצפון למה לא הבאת להם מהעוגה שהכינו, אז יקבלו היום עם תה חם לפני השינה, הכל טוב.

נשמע שממש תעזור לכם הדרכת הורים פרטניתשיפור
כלל ידוע מספר החוקים של הילדים (הלא כתוב)אוהבת את השבת
שכשאת רוצה שהילדים ירדמו כדי לצאת / לעשות משהו בלעדיהם- הם לא יירדמו!!!
זו הדגמה של החוק השלישי של ניוטוןאפונה
תכלסססאוהבת את השבתאחרונה
התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדניתאחרונה

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9אחרונה

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

כאבי גב תחתון בשבוע 38ילד בכור

התחילו לי בימים האחרונים

זה לא מרגיש צירים

לאורך היום פשוט כואב ממש

מה זה? מרגישה כמו לפני מחזור

נשמע שזה התחלה של ציריםהשקט הזה

אולי עוד לא כאלה שממש מובילים ללידה

אבל הרחם מתחיל לפעול

זה לא מרגיש כמו הצירים שהיו לי בלידות הקודמותילד בכור

אבל אולי הפעם זה מרגיש אחרת?

כאילו זה לא ברור כמו ציר- התחלה אמצע סוף..

השאלה אם זה יכול לקחת גם שבוע עד שיתפתח משהו

כי ממש מתלבטת על שבת בקצב הזה

אולי התבססות באגן?הרמה

מענייןילד בכור

זה לפחות סימן טוב? אם זה מה שיעזור לו להתבסס אז באהבה

גם לי נשמע כמו ציריםכל הישועות

לא יןדעת באיזה רמה וכמה רציניים..

תשתי הרבה ותהיי במנוחה..

זה פשוט נשמע שאת בשבוע 38 😌באתי מפעםאחרונה

הכל נורא כואב, מתרחב, העובר מתבסס באגן , אם זה לא בא בגלים אלא כאב רציף נראה לי קלאסי למצבך. את ממש קרובה לסוףףף

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"ל

מעל 25 זה חיובי. בין 5 ל25 זה גבוליאמהלהאחרונה

או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.

ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

כמה זמן את אחרי איחור?

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמיאחרונה

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

איך זה נקרא בבדיקת דם?זוית חדשה

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האמת שבלי ג'ל זה מבחינתי שימוש לא נכון112233445566

והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה

אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.

מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל

לא רק מבחינתךפרח חדשאחרונה

אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא