הקטנה שלנו ישנה איתנו בחדר.
מדי פעם אחיה הגדול מתעורר בלילה וקורא לי, במקרים נדירים הוא מגיע ומצטרף.
הלילה הוא בא למיטה שלי, היא היתה ערה חצי לילה ועשתה מסיבות.
בשלב מסוים הייתי כל כך מותשת וזה פשוט לא היה אפשרי לישון איתם אז עברתי למיטה שלה (ואז כמובן היא התחילה לצרוח שזו המיטה שלה, בעודה חוגגת במיטה שלי).
הם יכולים להיות עייפים בבוקר, אבל אני צריכה לנהוג, לעבוד, לתפקד. וזה פשוט בלתי אפשרי.
אין לי מושג מה לעשות. אם הם הולכים לישון מוקדם מדי הם קמים לי ב5, הם הולכים לישון סביב 7וחצי, כשהם מותשים ממש, אבל מתקשים להירדם כי זה משעמם להם (לדברי האח הגדול יותר) ואין לי לילה.
ועוד דאגה שיש לי, תיכף תהיה לי בטן, והם זזים מתוך שינה מסתובבים בועטים וגם כשהם ערים הם לא בדיוק סמל לעדינות. במהלך היום אני על זה, אבל ממש מפחדת שיבעטו בבטן בלילה או יטפסו/יקפצו עליה בנסיון לשיפור עמדות ויפגעו בתינוק.
לא יעזור להגיד להם כי חלק מהדברים נעשים מתוך שינה, וגם אני ישנה ולא מספיק בהכרה כדי להשגיח.
למישהי יש נסיון עם הבעיה הזאת?
