ילד עם בעיות קשב וריכוזאנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי אנונימית בהו"ל בתאריך י"א באב תשפ"ה 10:27

בן 3, היינו אצל רופא ילדים ואמר לנו בדרך אגב שיש לילד בעיות קשב והיפרקטיביות (במילים אחרות שלא נופתע כשיגידו לנו את זה בבית ספר). אמר שבגיל הזה עוד לא מאבחנים אבל שנהיה מודעים. אמנם מדובר בסה''כ בבעיות קשב ולי כאמא קשה מאוד להשלים עם זה. פתאום מלא תסמינים שמופיעים ברשת מקבלים כותרת והכותרת הזה כואבת. אני עכשיו מבינה למה הילד מתנהג אחרת מילדים אחרים בגילו (אם מדובר באימפולסיביות, התפרצויות כל דקה, הסחת דעת, מעבר ממשחק למשחק בשניות)

אני מרגישה שאני גם קצת כועסת עליו, מנסה לשנות אותו.

לי יש בעיות קשב ואני יודעת כמה זה קשה, לא רוצה שגם הבן שלי יסבול מזה.

אני מאוכזבת, מתוסכלת.


 

אנחנו גרים בדירת 80 מטר, אין לילד מענה בבית בגודל כזה. הוא צריך מקום לרוץ לזוז לקפוץ. זו דירה שקנינו, אין אפשרות לעבור לדירה גדולה יותר.

מה הורים לילדים פעלתנים עושים בבית קטן?

אני רוצה להתחיל הנחיית הורים - אתן מכירות מנחת הורים טובה שמתמצאת בטיפול בילדים עם בעיות קשב?

קשה לי. 

אני מכירהתקומה

בשביל לאבחן קשב וריכוז צריך אבחון מקצועי, לא רופא ילדים.

ובנוסף, שלא מאבחנים בגיל הזה.

למה זה חשוב?

כי הרופא שם לכם טייטל, וטייטל זה מחייב.

זה מלחיץ - כמו שאת מרגישה

זה גורם לנו להרגיש שצריך להתנהל בצורה מסויימת.


יכול להיות שהאבחנה של הרופא נכונה, אבל לא הדרך (לפחות ככל הידוע לי, הוא צריך להפנות לאבחון אם הוא רואה לנכון).

יש סימנים של קשב וריכוז שיכולים להיות גם קשורים לגיל.

ולפעמים טייטל מסיט אותנו למצוא פתרון לקושי עצמו.


מה הייתי עושה עכשיו?

מנסה להתמקד בקשיים שעולים כרגע, בלי המחוייבות לטייטל.

פעלתנות? הוצאת אנרגיות? מעבר ממשחק למשחק.

אפשר להתייחס לזה גם בלי קשר לקשב וריכוז

אם את חושבת שאבחנה תעזור או תגרום לכך שתתנהלו אחרת, אז לכו לאבחון מסודר.

מסכימה ממשאמאשוני

גם הבן שלי בגיל הזה לא היה עומד במקום יותר משניה, כל היום תזזיתי (לקראת גיל 5 כן יכל להתרכז בבניה בלגו או פאזלים חצי שעה)

היום הוא נופת צופים מהבחינה הזו.


בכל מקרה, מה שאפשר לעשות זה לצאת הרבה מהבית. להצטייד בהרבה משחקי חוץ ופעילויות להוצאת מרץ. (כדור, אופניים, טרמפולינה, כדור גומי קופץ כמו הכדורים של הפילאטיס, באולינג ביתי וכיו"ב)

אפשר בבית להתקין קיר טיפוס. ובחדר שלו להתקין סולם שנתלים עליו או מתח במשקוף של הדלת.


ממליצה לעשות מנוי לפעלטון ואיי גאמפ או דברים בסגנון.


בנוסף לעודד משחקי דמיון. פיראט, אביר או מה שבא לו. להכין אביזרים בבית, גם תעסוקה וגם זה שלו, זה יעצים את העשייה שלו ויעזור לאזן את הדימוי העצמי לבין גערות..

מסכימהים...

מגיל קטן ראיתי על הילדים שלי שהם מאוד אנרגטיים. דווקא חשבתי מקסימום יהיה להם קשב וריכוז ולא ייחסתי יותר מדי משמעות לזה.

דווקא אובחנו עם משהו אחר....

הילד הוא אותו ילד, ולרוב הילדים יש קשיים שונים.

כשיגיע הזמן תעשו איבחון ותנו לילד מה שצריך

הם לא אשמים, פשוט לעזור להם, הם ילדים טובים שרוצים לגדול ולהתפתח ולשמוח

לא קל לקבל אבחנה על הילד, בטח בגיל צעיר...מתואמת

(במאמר מוסגר אומר שכל עוד אין אבחנה רשמית, עדיף שתתייחסי רק לסימפטומים הספציפיים של הילד שלך, ולא לכותרת, שאולי לפעמים מבהילה.

מצד שני - הכותרת לפעמים דווקא מרגיעה, כי היא קצת מורידה מהאשמה שיש על הכתפיים וגם מהרצון לשנות את הילד - כי זה הוא, ואין מה לשנות אלא רק לתמוך ולעבוד בכלים המתאימים...)


בכל אופן, 80 מ"ר זה לאו דווקא מעט - תלוי איך הבית בנוי וכמה נפשות אתם.

מרפסת יש? אפילו קטנה.

אפשר לקנות כל מיני משחקי חצר - סוס נדנדה, מגלשה, טרמפולינה, אוהל כדורים... רק צריך לחשוב איך לאחסן אותם שלא יפריעו ביום-יום. אבל הם בהחלט יכולים לעזור בהוצאת מרץ.

ואם יש לך כוח לצאת איתו לגינה - זה הכי טוב...


ובינתיים, לנשום נשימה עמוקה, למצוא את הנקודות הטובות שבילד שלך, ולהתפלל שתמצאו את הדרך לעזור לו בקלות בשבילכם!❤️

בנוגע להדרכת הוריםממשיכה לחלום

יש בריפוי בעיסוק גישה שנקראת פואט -poet שהיא הדרכת הורים לילדים עם הפרעת קשב.

זה די ממוקד עם מטרות מאוד ברורות ואמור להיות יעיל

ממךיצה לך לברר

לא כל מרפאה בעיסוק עושה את זה, זה קורס נפרד

לבת שלי גם יש. וכדאי לדעת שאם להורה יש 50 אחוז שגםלא מחוברת

לילד יהיה.

גם לי יש

כדאי מעכשיו ללמד את הילד כלים שלא יגיע לגיל של בית ספר וידחפו לו ישר רטלין.

ויש מלא מתקני נינג'ה שאפשר לחבר לקיר מדליק ברמות ונותן ים מענה 

בעלי עם קשבהמקוריתאחרונה

יש מצב שגם לבת שלי יש

ואגב, אנשים וילדים שחשופים למסך למשל - הוכח מחקרית שהפעילות המוחית שלהם זהה לאנשים עם קשב (מחקר ישראלי שפורסם לאחרונה)

ראיתי גם מחקר שנעשה פה על ילדים שצורכים אוכל מעובד והרהה סוכר, שהפחתה שלו עוזרת בתסמיני היפראקטיביות

אז קודם כל הייתי בודקת את זה. שהילד ישן מספיק, טוכל טוב, פורק מספיק אנרגיות בחוץ ולא חשוף למסך

הילדים שלי כשהיו קטנים יותר היו מאוווד שובבים. מאוד.

הפתרון בעיניי זה קודם כל לשמור להם על סדר יום, כמה שפחות סוכר ואוכל מעובד ושעות שינה כדי להסיר כמה שיותר טריגרים להתנהגות שובבה

במקביל, ילדים משועממים שלא פורקים אנרגיות - ככל הנראה ישתוללו יותר

לפעמים זה גם רצון בתשומת לב

ולפעמים באמת זה קשב אבל זה לא סותר את כל מה שכתבתי למעלה שיכול לעזור


ואם יורשה לי - בעלי עם קשב ודיסלקציה מסוימת, והוא אדם פורה,יצירתי, עם קו מחשבה ייחודי מאוד ותואר ראשון ומקצוע שהוא עוסק בו בהצלחה רבה ב"ה כעצמאי. הוא גם לא לקח ריטלין אגב מעולם.

הוא היה ילד מאתגר, נכון. אבל זה בגלל שהמערכת הרגילה לא תמיד מתאימה לילדים עם קשב. וזה לא אומר עליהם כלום חוץ מזה שהמערכת לא תמיד מתאימה להם ושעם עזרה הם יוכלו לפרוח.


חיבוק❤️

יאללה- שרשור פאדיחות! שיקפוץ גם הוא עוד כמה שניםהריון ולידה

ונוכל לצחוק שוב

אז אני אתחיל. מאנונימי כי פאדיחה..

היינו אצל חמי וחמותי בשבת, עשיתי בדיקה שיצאה לא נקיה. שמתי אותה על המדף בחדר שישנו בו כדי להראות לבעלי ושאחרי שבת ניקח לרב, ו..שכחתי אותה שם.

במוצש כשהגענו הביתה קלטתי פתאום שהיא שם והתפדחתי כל כך, אבל קיוויתי שאף אחד לא ייכנס לשם והיא תישאר עד שכבר לא ידעו למי היא שייכת

אבל אז- ביום ראשון חמותי מתקשרת: "יכול להיות ששכחתם אצלנו משהו?" חח..לא! לא שכחנו כלום, מה פתאום!

אני רק מדמיינת אותם יושבים וחושבים מה לעשות עם הבדיקה ואיך להעביר לנו אותה בדרך נורמלית בושות!

מצחיקה🤣באתי מפעם

נשים לא עובדות?-לכאןאנונימית בהו"ל

אתן עושות הכל בבית כולל הכל והבעל עובד?

אני גמורהההההה עם כאבי גב מטורפים

ובעלי-מתעלם .הוא יוצא לתפילות משאיר אותי עם כל הקלחת

עובד עצמאי כך שאין לו שעות מסודרות,יכול לצאת לעבוד גם ב11 ,גם ככה עובד עד הלילה

מרגישה והוא גם אומר את זה מדי פעם

את לא עובדת אין עלייך עול

אבל עליי כ-ל העולם של הבית והילדים וזה לא פחות קשה

מרגישה שצריכה לשתוק כל הזמן כי הוא מביא את הכסף

ולא בקטע אלים כי לא חסר לי כלום ב"ה

פשוט די אני מותשת מזה שאין אפשר לבקש ממנו כלום

אני חושבת שכל בחירה היא לגיטימיתנעמי28

בכל נושא כל עוד אין פגיעה במישהו אחר.

ויש המון גורמים שמשפיעים על הבחירה שלנו (לדעתי כמעט ואין בחירה חופשית טהורה, כנראה שבכלל)

ממניעים פסיכולוגים, חברתיים, היסטוריים, גנטיקה, אמונה ועוד

דוגמה קלאסית- ילודה.

אישה יכולה להיות בטוחה שמספר הילדים שלה היא בחירה אישית טהורה אבל אין צל של ספק שאם היא היתה גדלה בפינלנד ולא בארץ, הילודה שלה היתה שונה.

ההשפעה היא כל כך עמוקה ואנחנו נוטות לחשוב שזו בחירה חופשית.

ככה בכל נושא.

הגשמה, אמונה, דעה פוליטית, הכל.

והעצם ההבנה של זה גורם לי לערער ולשים בסימן שאלה כל "צורך" חברתי, כמו שכתבת "המחשבה שצריכים".

ולקבל כל צורך אחר.

אין נכון או לא נכון.

הקביעה שנכון לצאת לעבוד או עד גיל שנתיים להישאר, זאת בסך הכל תנועה דורית תלויה בזמן.

בקיבוץ חשבו אחרת, כמה דורות לפני זה חשבו אחרת לגמרי, ועוד כמה עשורים יחשבו אחרת.

ועם כמה שהחברה משפיעה לנסות כמה שאפשר להרגיש בגוף מה נכון.

באיזה גיל התולעים האלה מפסיקות לבקר?ניק חדש2

דייייייי באמת זה לא אנושי כבר.

כל חודשיים.

ואם הן פירגנו אז חודשיים ושבועיים.

ניסיתי פרוטוקול של 3 מנות ורמוקס בהפרש של שבועיים כל אחת. אז זה האריך מחודשיים לחודשיים וחצי.

באמת אין לי סבלנות לזה.

והם בני 7 ו4.5.

גיהינום

אלה תולעים בוודאות אני שולפת אותן

ניסיתי אמבטיות סוכר

ניסיתי קלינתול

ניסיתי וזלין

ניסיתי נו ורם

כלום.

ולדחוף שום לטוסיק אין שום סיכוי. כמו שלא אדחף לעצמי ככה לא דוחפת להם.

עד שהם לא מקבלים ורמוקס אין לי ולהם שקט.

אוף

מוכנה להתחלף בכיף עם כינים. משלמת גם.

מבינה אותך מאד ומזדהה אמהלה
  1. לגבי השום- זה באמת לא מומלץ, עלול לגרום לכוויה ממש. אבל יש לקנות היום כמוסות שום שיעילותם שווה, והן בטוחות לגמרי לשימוש. הן ממש קטנות, אפילו יותר קטנות מפתילה. וזה עוזר לדחות עוד קצת את ההתפרצות הבאה. בנוסף- לתת להם לאכול גרעיני דלעת- מאד עוזר.

  2. גם אני תמיד אומרת שזה הרבה יותר גרוע מכינים, ומעניין מאד שהבנות שלי נדבקו קבוע בתולעים ואף פעם לא בכינים....

  3. זה עובר כשהם גדלים..... מנסיון בערך מגיל 11/12 כבר הפסיקו להתלונן. אבל כשאני עושה טיפול בורמוקס, בעצת הרופא אני עושה טיפול משפחתי- מביאה לכולם, גם לגדולים כדורים ואפילו אני לקחתי, וזה באמת עוזר לרווח את ההתפרצויות....

  4. חיבוק ענק ענק ענק לא יאומן עד כמה זה יכול לשבש את החיים שלך ושלהם

חמאת גרעיני דלעת שווה לאכילתם? בדיוק קניתי...ירושלמית במקור

לא מכירה, אבל אם זה עשוי מרכיבים טבעיים בלבדאמהלה

יתכן שזה גם יעזור.

אבל בדברים האלו- אין כמו המקור, במיוחד שהמקור טעים וזמין...

הילדים שלי לא אוהביםשיפור

את הגרעינים או את הממרח שלהם?ירושלמית במקור

כן, כתוב 100 אחוז גרעיני דלעת...ירושלמית במקור

תודה... פשוט הילדה לא מסכימה לאכול את הגרעינים (את החמאה טרם ניסיתי)

הבאתי טיפול משפחתי ולא מנעניק חדש2

את ההתפרצות הבאה אחרי חודשיים.

גרעיני דלעת עזרו מניסיון?ניק חדש2

מה תגידי על גם וגם? 🫣אן אליוט

אצלינו זה הרבה פעמים בא ביחד, או שבוע תולעים ואז שבוע כינים...

ולנו אמרו 3 מנות ברציפות ואז מנה רביעית שבוע אחרי.

זה סיוט, מזדהה

יש לי רק בנים אז לפחות לכינים יש פג תוקף קצרניק חדש2

תבדקי על שמן זעתר נראה ליהריון ולידה

השתמשתי לעצמי כילדה ותמיד עבד

לאכול או למרוח שם?שיפור

איך להשתמש?ניק חדש2

ישבתי לקרוא מלא עכשיו וראיתי שממליצים גם על שמן אורגנו זה אותו דבר?

שמן אורגנו זה שמו חריףהמקורית

ויכול לשרוף אז שימי לב

אני לא בטוחה שמתאים לילדים האמת

ואם את קונה אז רק אחד שמהול עם שמן נשא כמו שמן זית. והוא יקר אם זה משנה לך.

זה אותו דבר. אפשר גם לעשות חליטה של אזוב ולתתנפש חיה.

כן יש מצב שזה בדיוק אותו דבר, לא זכרתי איזה מהםהריון ולידה

ולברר איך לבדוק את העלים ! זה עלים קטנים ולא רגילנפש חיה.

20 טיפות בתוך מיץ ולשתותהריון ולידה

כאילו אני כתבתי😒 אנחנו בול באותו מצב!!שיפור

אם תמצאי פתרון אשמח לשמוע.

די בלתי אפשריניק חדש2

בעלי היום שם לו וזלין בפי הטבעת לפחות שלא יצרח.

הרגיע לן קצת

והבאתי ורמוקס. למרות שלא ראיתי שום תולעת.לא יכולתי כבר.

ומשתפת פה משהו שראיתי ברשתניק חדש2

אצל רויטל ויטלזון.

כמה צחקתי.

אולי אני מסגירה את עצמי כי שיתפתי כמה חברות

אבל ניחא

זה סיפור חיי.

לא מךסיקות בשום גיל, לי היה גם כנערה וגם כיוםשמש בשמיים

אחרי הלידה האחרונה נדבקתי, סיוט.

גם אני. אבל אני נדבקת מהםניק חדש2אחרונה

וכשהייתי צעירה זה לא היה בתדירות של כל חודשיים.

ואמא שלי לא הביאה ךמו ורמוקס

ישלי בציראנונימית בהו"ל

לחץ בטוסיק

אבל גם קצת בין צירים

זה לא עובר כמו הציר שנגמר…

הגיוני?

הואפרסקה

תנסי מים חמים במקלחת לפעמים זה משחרר.

ואני לא יודעת באיזה שלב את אבל זה קצת מזכיר לי צירי לחץ 😅

אני בשלב כזה כבר הלכתי לבי"ח...אמא טובה---דיה!

הגיוני אבל יש מצב שזה מתקדם. הייתי נוסעת להיבדקכורסא ירוקה.

הגיוני, אבל כמו שאמרו לך כנראה שהלידה מתקדמת...יראת גאולה

היה לי ככה בערך בפתיחה 5-6.

אצלי הכאב של הציר התבטא בלחץ מהסוג הזהשושנושי

בצירי לחץ הרגשתי לחץ אחר, מאין לחץ לדחוף החוצה..

איזה כיף נשמע שזה מתקרב.

לידה קלה ובידיים מלאות

מרגש!^כיסופים^

נשמע כמו כניסת התינוק לאגן, שימי לב לא למשוך יותר מדי בבית

מקווה שאת כבר בחדר לידה נשמה שיהיה בקלותאמהלה

בבריאות ובידיים מלאות

איזה חדר ואיזה לידהאנונימית בהו"ל

הכל נעלם פשוט

ואני עצבנית כמו שור זועם כל היום צועקת

זה ככ מתסכל

אוףףףף מתסכל, ברור שאת עצבניתאמהלה

תנסי אולי לצאת קצת היום, לנשום אויר/קפה ומאפה/נוף גשום

זה כבר ממש קרוב

והגוף שלך מאותת לך שהוא מתכונן

קחי בחשבון שזה עלול להיות בשבת ותתארגנו על מקום לילידם ותיק ארוז וכו'

לידה קלה, בבריאות, בשמחה ובשלווה

חיבוק ענק

אוי תגובה נשית זה טובאנונימית בהו"ל

כולם סביבי מדברות כמו דודות

ככה זה

כשיהיו לך צירים לא תתלבטי

אם ככה את נשמעת אין לך כלום

כאילו אני לידה ראשונה…

נא לסגור פלאפונים וללכת לישון/לכייףאמהלה

זה זמן שלא מדברים עם אנשים....

נסי להיות רפויה!!גוגי גוגי

הלידה לא מגיעה כשהגוף מזהה סכנה

אני הסכנה 🥴🥴🥴אנונימית בהו"ל

מסכנים הילדים…

חחח אני צתה על התקופה הזאתדיליה

יואו את עוד כאן? זהו אני אומרץ לך היום היום.

בסוף משהו צודק תמיד.

שיהיה בקלות.

מקווה בשבילךצשלא שבת.

ורק עצה קטנה, כי אני כמובן דוד כבידה ולא בחודש תשיעי, אז תברחי לחדר ואל תצעקי...

חחח תרגיעי! יואו! הכי עוזר להגיד לך את זה נכון? ידעתי.

לפחות היום היום זה מעודדאנונימית בהו"ל

אצלי זה לאאאאא יש לך זמןןןן

תודההההה איך כיף לשמועעעעעעע

בשבת הכי כיף ללדתניק חדש2

ילדתי בערב שבת וזה היה חלומי.

ונאמר אמן!!!אנונימית בהו"לאחרונה

אני איתךטליה א.

גם רוצה כבר ללדת בע"ה!!! ונהייתי עצבנית ואז אומרים לי - תרגעי שלא תלכי עצבנית ללדת. תןדה חברים. עזרתם😅

מישהי התנסתה ברפלוקס עם צרבות אצל ילד בן חמש?אמא טובה---דיה!

או בגיל אחר, אבל לא תינוק.

איך מטפלים בזה?

הוא מתעורר מזה כל לילה בצרחות...

הלכת לרופא ילדים?איזמרגד1

זה נראה לי שאלה לרופא. ילד שמתעורר כל לילה הצרחות זה משהו שצריך לטפל בו, כנראה עם סותר חומציות מאיזשהו סוג...

היינו אצל אא"ג, והוא אבחן ואמר לפנות לגסטרואמא טובה---דיה!

אבל כצפוי אין תורים בימים הקרובים, אז מתלבטת מה לעשות בינתיים.

תקראי פהאורוש3

Eo EQuiz | E&E Israel - EOE/EGID Community

ובכל מקרה גם אם אין קשר, גסטרו זה הכתובת באמת... וזה תורים רחוקים...

זה לא נשמע לי זה. אבל התיאור של התסמינים שלו נשמעאמא טובה---דיה!

בול צרבות.

השאלה היא איך אני יכולה לעזור לו לפני הגסטרו, כי הוא ממש סובל כבר הרבה זמן...

אולי מהרופא ילדים לבקש תרופה סותרת חומציותאורוש3

אבל אולי זה קצת בעיה כי זה בעצם יכול למסך בעיה שאז הגסטרו לא יראה. הייתי מתייעצת עם הרופא מה דעתו בינתיים

הייתי מתייעצת עם רופא ילדים בינתייםקופצת רגע

ואגב הוא מקבל תוספי תזונה כלשהם?

הוא יודע לבלוע כדורים?שימושית

יש גביסקון וזה ללא מרשם רופאיום שני

תרופה לילדים ומבוגרים, עוזר תוך כמה דקות אבל ההשפעה היא לכמה שעות

(הרופא אמר לנו לנסות את זה במקרה של ריפלוקס עם תינוק. עזר כל כך שבסוף לא המשכנו לתרופה חזקה יותר)

המון ילדים היום בגלאים האלו סובלים מצרבתרק לרגע 1

נראה לי שזה קשור לסטרס תזונה משקל

הילד שלך עם עודף משקל?

כדאי להתייעץ עם גסטרו תבקשו בדיקת אליקובקטור וכו

לדאוג שהמזרון יהיה קצת באלכסון עם הטיה

תתיעצו עם רופא בקשר לתרופה

דווקא בתת משקל...אמא טובה---דיה!

מזרון באלכסון זה רעיון מצוין, תודה!

תת משקל אז בהחלט כדאי לקחת לרופא מומחהרק לרגע 1אחרונה

ולעשות את כל הבדיקות

צליאק בדקתם?

לא התנסתינעמי28

אבל עד שתמצאי תור, תקלי עליו כמו שמקלים על צרבת בהריון.

ארוחות קטנות לאורך היום, לא שומניות, לא לשכב לפחות חצי שעה אחרי האוכל, לישון עם הגבהה של הראש, להפריד נוזלים מאוכל, וכל מה שעוזר בהריון.

תבקשי מרשם מרופא ילדים!!! כל רופא יכול לכתובהריון ולידה

אומפרזול

מציל חיים

הייתי הולכת לאוסתאופתאפונה

אני עכשיו הייתי עם התאומות שלי אצל גסטרואמהלה

המליץ לתת אומפרזול לנסיון במשך חודש על רקע כאבי בטן והתפתלויות במשך כל היום.

טען שכנראה זה השלכה של הפגות שלהן

כי ראה שאצל פגים יש נטיה גדולה יותר לחומציות בקיבה

(בנות כמעט 8)

ישלכן המלצה על חנות שמתאימה כיסאות בטיחות מאחור?גוגי גוגי

בהמשך לשרשור הקודם שלי

עזרתן לנו ממש

זה גם נושא שחזר כאן מידי פעם

מחפשת המלצה לחנות אמינה שמתאימה 3 כיסאות מאחורה וגם עושה התקנה בטוחה

וגם נצטרך לחזור אליה לקנות את הכיסא השלישי פלוס התקנה עוד כמה חודשים לקראת הלידה השלישית..

אנחנו בלי כיסאות כרגע בכלל לכן מחפשת לקנות בבת אחת

באיזה אזור את מחפשת?כורסא ירוקה.

זכור לי שלבטרם יש רשימת מתקינים מומלצים חלקם עצמאיים (את קונה כסאות ובאה אליהם) וחלקם בחנויות ואז את יכולה לבחור את החנות הרלוונטית ורק לוודא דהמתקין נמצא שם

טוילנד. כפר סבא. נסיון אישי לפני כמה שניםמנגואית

יש להם מתקין , לא יודעצ אם כל הזמן יש מתקין, שראה את הרכב והמליץ על כסאות בתקציב והתקין ביחד עם כיסא שכבר היה לנו ,הוא התקין מחדש גם אותו

אחכ פחדתי לנתק את הכסאות ונמנעתי מזה חודשים חחח

אנחנו קנינו בביבי סטארפרח חדש

ואז גם מתקינים את הכיסא במקום

תודה!!! נראלי נלך על טוילנדגוגי גוגי

יש מישי עם טויוטה קורולה ו3 מאחורה?גוגי גוגי

יש לנו רכב יותר קטן והכנסנו 3 מאחורהכורסא ירוקה.

קשה אבל אפשרי. הקורולה רחבה יותר.

צריך 3 שהם או סלים פיט או הבוסטר הקל של הילדים הגדולים יותר - עם/בלי גב

לנו יש טויוטה קורולה (קרוס)מתואמתאחרונה

אמנם לא ניסינו להכניס בה שלושה כיסאות (קנינו אותה רק לפני שנתיים וחצי), אבל היא רחבה למדי, אז מניחה שייכנס.

אוף-שרשור עומסאובדת חצות

את ההודעה הזו ניסחתי בראשי ורציתי לכתוב מלא פעמים.

אני מרגישה שיש המון טוב בחיי ב "ה אבל מצד שני השנה הזו ממש עמוסה וכל חמישי\שישי\סופ"ש אני מגיעה עם הלשון בחוץ ומרגישה רע\עם כאב ראש\

הקאות.

עלינו ב"ה עם התאומים לכיתה א' ואני מרגישה שזה העלה אותי כיתה גם כאמא וכהורה.

אבל זה דורש מאד מאד ואני ואנחנו מאד שקועים בילדים והמשמרת השניה הזו בביה"ס דורשת ומרחיבה מאד את הדברים שאני עושה השנה באופן כזה שאני נופלת מהרגליים כבר ב-11 בלילה (מה שלא קרה קודם-הייתי ישנה מאוחר) והילדים באים אלינו למיטה כבר ב6 ומשהו בבוקר (אז קמה מוקדם אם לעבודה-להתארגנות).

מצד אחד מכניסים לשנה-לקחת אותם מוקדם לצהרון, חוגים שלהם, חוגים שלנו (פעמיים בשבוע חוג כדורגל לאחד מהם, פעמיים בשבוע ספורט בערבים לבעלי ואני לאחרונה הורדתי ספורט ואין לי סיכה להכניס בלו"ז), דרישה לשיעורי בית יומית וגם אם עושים בצהרון יש לנו ענייני קריאה לבדוק וגם מה שעושים בצהרון לפעמים עם טעויות אז נכנסנו לשגרת בדיקה , גל חמישי בשבועייים האחרונים יצא שהזמנתי חברים הנה עם ארוחת ערב ואני מתזזת סביבם, הכנו מגשי פירות ליומולדת שבוע אחרי שבוע, מעורבות בית ספרית, הכנתי אלבום לופה מדהים, הזמנתי משפחה לארוחת ערב בשבת שזה משהו שאני לא עושה כי פחות מבשלת, ואפיתי 3 פעמים במהלך השבוע. בטוח לא ציינתי עוד דברים כמו להכין אוכל לילדים בבוקר לקופסא, לחדד להם עפרונות ולבדוק קלמרים, להיות מעורבת בנושאי בי"ס רגשית, לטפל ולעקוב בתוכנה.

כל זה עם לפגוש חברכה טובה לפרוק פעם בשבוע. אני כגם עובדת עם הילדים על קגריאת ספרונים. בקיצור גם לימודים לילדים, גם פן חברתי גם רגשי גם אוכל ואני? ממש מרגישה עמוסה גם אם מסו]קת

לעצמי ולזוגיות לא נשאר כמעט זמן.

ולמרות שהם תודה לאל כבר לא מרטיבים, החינוך נעשה קל יותר, החום וההקשבה בבית (בעבר הייתי צריכה מדריכת הורים), התחלנו לשבת איתם פחות בלילה או ללכת לסלון ושהם שוכבים לבד, ויש המון טוב ונהייתי דמות משמעותית מאד בבית ואוךי בגחלל זה

עדיין עמוסססססס לי ואני כל חמישי\שישי כמו היום קמה עמוסה מותשת וצריכה כדור אקמול.

שלא לדבר על בעלי שלוקח אותם לחוגים, מקלח, ושומר עליהם המון. אנחנו מותשים והוא בקושי מגרד את עצמו בבוקר...................................מה עושים?

ב רקע מרגישה שהקטע הפוליטי והסטרס והדאגה וצריכה של חדשות וקצת מחלוקת פנים משפחתית על פוליטיקה גם מעיבה ולא מוסיפה.

הי נשמה, את מכווצת למשפט אחד תהליך ארוך ומדהיםאמהלה

שעשיתם.

שניה תעצרי רק כדי לנשום ולהבין איפה הייתם ואיפה אתם עכשיו

הם כבר לא מרטיבים

ההשכבה קלה יותר

יש יותר סמכות הורית

יש יותר סדר יום מובנה

יש יותר הקשבה

אפילו יש אלבום לופה מדהים (חוץ מתמונה אחת, נו נו נו )

ולו"ז צפוף של עבודה/לימודים

ואת הולכת לישון מוקדם- שזה פשוט מעולה!!!

אני ממש מתפעלת ממך, ממכם

זה שרשור העומס הכי מדהים שהעלית עד כה

כ"כ הרבה טוב, כ"כ הרבה התקדמות

אני מצדיעה לך!!!!!!

ושניה נדבר נקודתית על העומס שלך- דבר אחד את חייבת להכניס ללו"ז, זמן אישי לעצמך/זמן זוגי

תורידו שיעור ספורט אחד לבעלך אם זה יפתור את עניין הזמן

אם תתני לעצמך מעט מרווח נשימה, לעשות משהו שעושה לך טוב ונעים

הכל יראה טוב יותר

ויהיה לך כח להמשיך לתת ולבנות ולהתקדם

אלופה!!!!

אין כמוך!!!!

שיהיה הרבה נחת, המשך גידול קל בבריאות, בשמחה, בשלווה ובאהבה

מצטרפת להערכהצלולה

את נשמעת פשוט מדהימה!!! וואו איזה תהליך ואילו הישגים ב''ה.

באמת כל מה שאת עושה נשמע עמוס מאוד, אולי כדאי להוריד מעצמך קצת ציפיות...

מגיע לך כל הכבוד! רק ברשותך לגבי הסוףנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ו בחשוון תשפ"ז 11:50

אני חושבת שזוגיות טובה זה נכס

ולא כדאי לערב בו דברים שעלולים להעכיר את האווירה ולהשפיע על איכות הקשר.

חוץ מזה

מגיע לך כל הכבוד! על הכל!

מה היית עושהאמאשוני

עם בעלך היה יוצא עכשיו למילואים/ עבודה בחול

או חלילה בלתמים אחרים וכו'?

כמובן רק בשמחות בע"ה.

העניין הוא שרק כשהחיים מזמנים לנו עומס שהוא לא יומיומי אלא משהו קיצוני שהופך את החיים-

אז מבינים בדיעבד כמה הרבה היה לנו בחיים.

מה שנראה ביומיום כהכרח הופך למותרות בזמני משבר.

לא שצריך לחיות בתועדת משבר, אבל כן צריך להיות בתודעת דירוג עדיפויות ושליטה על הקצב.

אנחנו לא בוחרים עם מה להתמודד. אנחנו בוחרים איך להתמודד.

והכי חשוב לוודא שקצב החיים מותאם ליכולות ושאת לא מצפה ליותר מהמסוגלות.

לגבי הלימודים של הילדים, אפשר במוצ"ש לשבת איתם מרוכז להיות עם יד על הדופק, אבל בלי לחץ.

קריאה אפשר בשבת.

זה יוריד ממך את המרדף האינסופי במהלך השבוע.

אם את חוששת שפעם בשבוע לא מספיק, אפשר להוסיף עוד יום סטטוס כשאין חוגים וכולם מרוכזים בבית.

עם הבנות שלי למשל ביום שאני עובדת מהבית היה מוגדר ליום איפוס. בלי חברים. יותר בישולים, מטלות לימודיות ובדיקת ראשים וכל הדברים האלו שצריך לעשות יישור קו.

ואז בימים אחרים אפשר לשחרר ולהיות יותר בזרימה בלי המועקה שאולי זה לא בסדר להיות על הדברים.

ואכן להעלות בכור לא' זה ציון דרך מטורף, אז אצלך זה עם שניים במקביל בבת אחת מאמא לילדי גן, לאמא לילדי יסודי זה שינוי עצום!

את כותבת שאת מרגישה דמות משמעותית יותר בבית וזה משפיע על הילדים.

גם בהקשר של עומס. כשאת תהיי באיזון, כל הבית יהיה באיזון.

אם את מגיעה כל סופש למצב גופני קשה,הגוף והנפש שלך זועקים לעצור.

יכול להיות שזו תקופת הסתגלות וזה יעבור,

אבל הכי חשוב שתהיי בקשב עם עצמך, ושתחזירי את הבחירה על המשימות בחיים לידיים שלך.

תזכרי כשאת בטוב- לכל המשפחה יהיה טוב.

תרגישי טוב!

ישooאחרונה

2 רבדים בהתמודדות עם עומס

טכני

ורגשי

הדרך שלי להתמודד עם העניין הטכני

זה תיעדוף מתמיד

להבין בכל זמן נתון מהי המשימה הכי חשובה לעכשיו/ לשעות/ לימים הקרובים

ברובד הרגשי יש הרבה דרכים

מדיטציה/ לצאת לטבע/ עוגנים של הרגלים טובים/ לקחת הפסקות יזומות/ לדבר עם אנשים שעושים טוב ועוד

ילד שלא אוהב ללמוד- מה לעשותטיפקס לבן

יש לי ילד שלא אוהב ללמוד

הוא ילד מאוד מוכשר, ככה שזה לא מחוסר הצלחה

 כשהיה יותר קטן הכשרון היה מספיק לו. עכשיו כבר לא

לפני שנה וקצת  וקצת אחד המורים הסב את תשומת לבנו שלדעתו כדאי לבדוק קש"ר , הלכנו לאבחון אצל פרופסור שהמליצו לנו והוא אבחן שאכן יש בעיה והמליץ לתת רטלין

מההתחלההילד לא שיתף פעולה בכלל עם התרופה, לא היה מוכן לקחת ואחכ אמר שזה דוחה אותו, אחרי שכבר הסכים עם אלף שכנועים, אמר שהתרופה עושה לו רע ממש והפסקנו (נבהלתי שהוא צודק ולא רציתי לכבות אותו או לגרום לו רע) בזמנו פניתי לרופא לשמוע על תחליף, הוא נתן לי אטנט אבל הילד כבר לא היה מוכן לקחת

זה ילד מאוד מאוד עקשן ולכן גם לא היה עם מי לדבר

מתחילתשנה אנחנו עוקבים עם המורה , בהתחלה המורה אמר שהוא יכול יותר וחבל

ועכשיו באספת הורים אמר שלדעתו הילד פשוט לא אוהב ללמוד נקודה, הוא לא חושב שיש קשר לקשב וריכוז שלו (לא ספרנו לו שאובחן רצינו לשמוע מה דעתו)

והיה מאוד מאוכזב

אמר שלא מפריע ומשתולל אבל כן מפריע לעצמו, ורואים ממש התנגדות וחוסר ענין בלימודים 

לשתינו חשוב לימודים, מאוד

אני כן משחררת יותר מבינה שלחץ  גדול רק יגביר התנגדות... במיוחד מול עקשנות שלו

בעלי מאלו שכשמחזיר מבחן הביתה מסוגל להגיד לו אבל למה לא קיבלת  הרבה יותר

לבעלי יש סוג של "שגעון" הוא מתמקד מאוד במקצוע מסוים למשל עכשיו באנגלית ומריץ אותו קדימה בכל מיני חוגים וחוברות והילד לא ממש משתף פעולה,

אמרתי לו שאולי אם ירפה בזה הילד יותר יגיש רגוע ויסכים על הכל אבל הוא לא מוכן להרפות אומר שאסור לוותר לו ולפחות שבמשהו אחד יצליח...

באמת אני לא יודעת מה לעשות, לחזור שוב לרופא לאבחון?  אני די בטוחה שהילד לא יסכים לקחת אלאכ יהיה לי טיעון מאוד משכנע, השאלה מה?

אני לא אמרתי לו כלום על מה שמורה אמר אבל בעלי אמר לו שהמורה מאוכזב ממנו וכמובן משזה לא שכנע אותו... רק להפך..

איך לשכנע כזה ילד ללמוד? מה אנחנו עושים לא נכון??

נשמע שהוא מאוד אוהב ללמודאמאשוני

רק צריך את המסגרת המתאימה.

מסכימה עם בעלך לקדם אותו מחוץ למסגרת הכיתה,

אבל כן צריך לדעת מתי לדחוף ומתי להרפות.

האם הבן שלך אוהב משחקי מחשב?

אפשר בקלוד לעשות דברים מטורפים שיעזרו לו להשתפר וללמוד. (יש מלא תוכנות משחקיות ללימודים בלי קשר, אבל אם רוצים לעשות משהו מיוחד יותר גם אפשר)

הבת שלי למשל לומדת מסיכומים עם צבעים

(צבע למקומות, צבע לדמויות, צבע לחפצים וכד')

הכל עם הקלוד

ואז יש סיכום של כל המילות מפתח לפי צבעים

ואז יש משחקים והשלמות משפטים ולגרור רצף אירועים, והלחנו שירים בסונו

זה ממש עוזר לה ללמוד, ועשיתי לה את זה בלי שיש לי רקע מיוחד. אם לבעלך יש סבלנות וזה חשוב לו, זה עולם

תעזבו את החוברות לדעתי.