בן 3, היינו אצל רופא ילדים ואמר לנו בדרך אגב שיש לילד בעיות קשב והיפרקטיביות (במילים אחרות שלא נופתע כשיגידו לנו את זה בבית ספר). אמר שבגיל הזה עוד לא מאבחנים אבל שנהיה מודעים. אמנם מדובר בסה''כ בבעיות קשב ולי כאמא קשה מאוד להשלים עם זה. פתאום מלא תסמינים שמופיעים ברשת מקבלים כותרת והכותרת הזה כואבת. אני עכשיו מבינה למה הילד מתנהג אחרת מילדים אחרים בגילו (אם מדובר באימפולסיביות, התפרצויות כל דקה, הסחת דעת, מעבר ממשחק למשחק בשניות)
אני מרגישה שאני גם קצת כועסת עליו, מנסה לשנות אותו.
לי יש בעיות קשב ואני יודעת כמה זה קשה, לא רוצה שגם הבן שלי יסבול מזה.
אני מאוכזבת, מתוסכלת.
אנחנו גרים בדירת 80 מטר, אין לילד מענה בבית בגודל כזה. הוא צריך מקום לרוץ לזוז לקפוץ. זו דירה שקנינו, אין אפשרות לעבור לדירה גדולה יותר.
מה הורים לילדים פעלתנים עושים בבית קטן?
אני רוצה להתחיל הנחיית הורים - אתן מכירות מנחת הורים טובה שמתמצאת בטיפול בילדים עם בעיות קשב?
קשה לי.
לא קל לקבל אבחנה על הילד, בטח בגיל צעיר...