מה עוזר לכן לשמור על שפיות?...
שלושה גדולים ביסודי ועוד תינוקת בת שנה שמוציאה אותי מדעתי בגדול. מצמיחה שיניים כבר איזה חודשיים... לא ישנה טוב בלילה ולא ביום ואני על סף להשתגע
אתמול לקחתי את הילדים לטיול אבל זה לא עובד כי היא צורחת בנסיעות וגם במקום עצמו היתה רק על הידיים ולא הצליחה לישון נורמלי
בקיצור הלפפפפ
יש עוד חודש אשכרה!!!
האיש היקר עובד במשרה מלאה פלוס אז לא פנוי בכלל לא בימים ולא להחליף אותי בלילות
מוצאת את עצמי טובעת
אין לי אלא להציע הזדהות עמוקה, באותו מצב ממש🤗💔😭,
אתמול ביררתי איך מוצאים מקום פנוי בגהה עבורי🫤...
ואז ברגע שהילדים נכנסים הם אחראיים על עצמם ואת רק עם התינוקת.
וכמובן במרחק קריאה מהם אם צריך משהו.
אפשר מוזיאונים ואתרי מורשת ומרכזי מבקרים במחיר מוזל יחסית,
ואפשר אטרקציות כמו חדרי בריחה, משחקיות, באולינג, קולנוע ודברים מהסוג הזה.
הגדולים לא יכולים לעזור בכלל עם התינוקת?
אצלנו זה היה תנאי ליציאות שהם עוזרים עם התינוק אז יצאנו נגיד לטיילת, הנסיעה סיוט אבל אז הגדולים לגמרי עזרו וזה אפשר לי להתנהל בצורה נוחה יותר.
ניסית מנשא טיולים? אם יש ילד מעל גיל 10 אפשר להתחלק איתו בזמני הנשיאה. וגם אפשר מדי פעם להוריד יש לזה רגלית שזה עומד לבד על המשטח אז זה נוח לעצירות.
על הגב של ההורה בגיל הזה לדעתי יותר קל להם להירגע.
אפשרות נוספת אם היא יושבת יציב כבר, אפשר להשתמש באופניים האלו שההורה סוחב מאחורה (שכחתי איך קוראים לזה) במקום עגלה, יותר מרגיע אותם בד"כ. אפשר להסתובב במקומות נגישים לעגלות.
עוד אפשרות, אם יש תחנת רכבת באיזור מגורים, לתכנן טיולים באיזור עם תחנת רכבת ואז בנסיעה אפשר להרים אותה ולשנות תנוחה, יותר פשוט מצרחות ברכב..
לשיניים תתני לה למצוץ שלוקים זה מאוד עוזר. (אפשר להכין ביתי עם מים בלבד אם את מעדיפה פחות מתוק)
כמה כיוונים שכתבת מעולים לי! (רכבת למשל! ממש)
הם יסודי א-ד,
חמודים עוזרים אבל האמת נימאס להם ממנה קצת.. (מובן לגמרי ולא באלי להעמיס עליהם יותר מידי)
תודה לך!!
יש לי גן חובה
וקטני בן שנה
ושבוע שעבר אח שלי בו' הגיע לביקור.
הולכים לבני שעשועים, לג'ימבורי (שווה כזה), למזרקות מים, היינו גם בגן חיות.
אני בעיקר עם הקטני, שומרת ומשגיחה עליו, והבת שלי (ואלי כשיהיה אצלנו) נהנים מהפעילות שהמקום מציע...
יש לי מלא זמן לנוח😌
תכתבי אזור בארץ, ונציע לך רעיונות באזור...
אמנם בינתיים רק מתחילת שבוע אנחנו בחופש, וראשון בכלל היה ט' באב, אבל מכייפים כהוגן 
הולכים כל יום לגינה בבוקר, ובצהריים משתדלים גם לצאת לאנשהו- ג'ימבורי, חברים...
אפילו הספקתי לנקות דברים בבית שרק חלמתי עליהם. אין לי כח לחזור לעבודה בסוף אוגוסט 😅
פשוט להינות, לזרום, ולדעת למצוא את הזמן לנוח תוך כדי הפעילות עצמה.
נגיד גן שעשועים מבחינתי זה זמן מנוחה...
הבת שלי יודעת שאני לא מנדנדת ולא קמה, אני יושבת ונחה.
הגישה הזו גורמת לי להינות. כי אני באמת בחופש ככה...
סליחה אם זה ח''ו פגע🙏
יש בכל מיני ערים מזרקות מים שאפשר להיכנס אליהן. מביאים אוכל ומגבות, ואז הילדים מעסיקים את עצמם ואת יכולה לשבת בצד עם הקטנה, או להכניס אותה קצת וכו'.
אבל רוב הזמן את יכולה לנוח...
עוד פעילות- ללכת לפארק גדול ושוב הילדים מעסיקים את עצמם. יש נגיד את פארק רעננה, שיש שם גם פינת חי, אבל חלק מהחיות אפשר לראות מבחוץ וזה ממש אטרקציה לילדים. המתקנים שווים בטירוף.
ורעיון למשהו בתשלום-
אנחנו היינו בגן חיות קטן (פינת חי משודרגת) בפתח תקווה. היה ממש נחמד. זה קטן אז אין הרבה הליכה, ומאוד רגוע. וגם לא יקר ככ. מגיעים ממש קרוב לחיות, ויש שם תצוגת פוחלצים שאחי התלהב ממנה ממש (אריות, דובים... זה מרגיש כאילו אתה ליד החיה האמיתית)
בקיצור, לחפש פעילויות שלא מצריכות מאיתנו לטרוח ושאנחנו נוכל גם להינות בהן. אני לא יוצאת מהבית כדי לסבול
ועוד משהו- קניתי חומרי יצירה כמו גואש, נוצות וכו', וכל פעם מכינים יצירה אחרת מגלי נייר טואלט/תבניות ביצים/קרטוני חלב וכו'.
אני מזדהה עם הפותחת (אף שאצלי ב"ה בעלי נמצא בבית - לא יודעת איך הייתי מסתדרת בלעדיו).
ואנחנו מתכננים הרבה יציאות, אבל כשיש ילדים מאתגרים זה גומר את הכוחות...
היום למשל נסענו לפארק שווה ומרוחק. התינוקת שלי דווקא אוהבת לצאת לטיולים, אבל נסיעות, ובטח באוטובוס (שזו הייתה האפשרות שלנו), גורמות לה לסבל... היא צרחה כמעט כל הדרך הלוך וכמעט כל הדרך חזור... (מזל שהייתי עם בעלי - בחזור הודעתי לו שהוא מחזיק אותה, כי אני כבר לא מסוגלת)
שלא לדבר על הלילות האחרונים, שהיא בקושי ישנה, ואז אנחנו עייפים באמצע היום, ואיך נצא ככה לטיולים... (אז אנחנו כן יוצאים, כי באמת לשאר הילדים זה טוב, אבל אנחנו מתחלקים בינינו בעומס, וזה משהו שאין לפותחת...)
בכל אופן, כתבת רעיונות באמת יפים!
וסליחה שקצת "יצאתי" עלייך🤭 (כפי שאפשר לראות לפי השעה - אני שוב בסבב הרדמה, גמורה מעייפות...)
קם הרבה בלילה... וגם הוא לא אוהב את הכיסא בטיחות שלו. אז לדברים כאלו אני מוצאת פתרון נקודתי.
כשעולים לאוטו אני מביאה לו שלוק/ביסקוויט/בייגלה, ואז זה מרגיע אותו.
אם הוא עייף אני אניק אותו ואשכיב אותו בעגלה לישון, למרות שקשה לו להירדם בעגלה.
אבל אני לא אמני מעצמנו פעילויות בגלל התנהגות של הילדים. עכשיו הוא בן שנה, אחרי זה בשנתיים שזה גם קשה, אחרי זה בן שלוש שהם שובבים, אחרי זה בן 4 שהוא גיל של דווקא.
אין לזה סוף...
בכ''מ בגישה שלי אז כשיוצאים דינמיקה חיובית הילדים משתפים פעולה...
אני באמת מקבלת ממך כוחות!!!
נשמע לי מההתמודדות שלכם שאת מתמודדת עם כל כךךך הרבה ובכ'ז את נשארת בשפיוּת הדעת... לא מובן מאליו
(לא קשור דווקא לעכשיו, בכללי רציתי להגיד לך ופה אני יודעת שאת מבינה לליבי כי את גם עם צרחנית קטנה ומתוקה)
)גילאי 3 אי אפשר לשלוח לבד למזרקות וגם גילאי 5 לשלוח לבד למתקנים הגינה זה מאוד תלוי איפה את גרה ולא תמיד מומלץ.
קטן בן שנה הרבה פעמים לא מוכן להישאר בעגלה, בקיצור זה מאוד משתנה
זה לא שאת שולחת אותו קילומטר לבד...
אני מנסה למצוא את הפתרונות כדי שאני לא אהיה חייבת לרדוף אחריהם.
לפני כמה ימים היינו במתנפחים. השראתי לבת ה5 איפה אני יושבת והיא הייתה במתקנים והיגשה אלי כשהייתה צריכה משהו.
אני ובן השנה ישבנו על הדשא כי הוא באמת לא יכול להיות במתנפחים לבד.
בקיצור- אני לא אקח את בת ה5 למקום שאני חייבת לתפעל אותה.
נתתי כאן הרבה דוגמאות לפעילויות שאפשר לעשות עם ילדים בלי לתפעל אותם כל הזמן ...
אם היא הייתה בת שנתיים אז לא הייתי הולכת למזרקות, אבל גן שעשועים או ג'ימבורי כן.
בעיקר תלוי בילדים זורמים
ההורה יכול להיות הכי זורם
אבל הילד הגדול יכול להעלם אם לא עוקבים אחריו כל הזמן
והתינוק יכול לבכות כל הזמן או גם לברוח/ לסכן את עצמו
יש הבדלים ענקיים בין התנהגויות של ילדים שתלויות בעיקר באופי מולד
אני מסתכלת על התנהגויות כמטרתיות ולא הסיבתיות. ב''ה יש לי ילדים עם עודף אנרגיה וגם משתפים פעולה.
פעם זה היה סיוט לצאת מהבית, והייתה לי רק ילדיה אחת.
אחרי שלמדתי קצת ונפלו לי כמה הבנות נהיה לי כיף.
כנראה זה קשור בעיקר לגישה שלי, ולא דווקא חטיפים שנתתי...
באינטראקציות שנוצרות ובחינוך.
אבל, זה בהחלט תלוי גם במזג המולד של הילדים עצמם.
זה קצת מזכיר לי את הדיון על הרגלי שינה... לפעמים יש כאן אמהות שאחרי שניים שלושה ארבעה ילדים שהן 'הרגילו' לישון עצמאית מגיע הילד שלא מתרגל להרדם עצמאית ואז הן מבינות על מה האמהות האחרות מדברות.
שובבה מאוד.
המזג שלה לא מעודן ובעין אובייקטיבית היא מאתגרת.
אבל אני לא מוכנה ''להפסיד'' בגלל ההתנהגות שלה. הפסד מבחינתי זה להיות עצבנית, חסרת אונים ובלי כוחות.
אז אני מנתקת את ההתנהגות שלה מהתחושות שעולות אצלי.
זה כמו שאם הילדים השאירו בלאגן בערב בחדר משחקים- אפשר לסדר אחריהם, אפשר להשאיר להם לסדר לבוקר.
יש אחת שתשאיר להם לסדר והלב שלה יהיה כעס/תסכול/חוסר אונים.
יש אחת שתסדר אחריהם ויעלו את אותן התחושות.
יש אחת שתשאיר להם לסדר ויהיה לה סבבה,
יש אחת שתסדר אחריהם ויהיה לה סבבה.
קצת כמו גישת ה-90/10.
זה לא משנה בהכרח מה הפעולות שאנחנו עושים,או לקושי מול הילד, או ''לאתגר'' שהילד מציב. זה קשור הרבה לבחירות שלנו איך להרגיש בסיטואציה ואיך להתנהל ולנהל את הרגשות.
אז אני בוחרת להינות, לקחת דברים בקלילות, ולא להתרגש מבעיות.
(לצורך הדוגמה וכאן אני אסיים- הבוקר היא שפכה נטלת מים על הרצפה. אז פשוט לקחתי סמרטוט וניקיתי... וזהו. אין עוד משהו.
יש מצב שמישהו אחרת זה היה מערער אותה, היא הייתה נהיית מתוסכלת וכל היום היה מרגיש לה אבוד.)
זה לא סותר שאת צודקת בהחלט במה שאת כותבת, שהמצב הנפשי חשוב מאוד וקובע את החוויה. ושההורה הוא מוביל והכל נכון, פשוט יש הרבה משקל גם למזג מולד, בוודאי בגילאים צעירים.
הבנתי שבמצב הקיים אני כמעט לא יוצאת איתן כי זה סבל בשבילי.
אז אני אסע לגן שעשועים יותר רחוק ולא דווקא לזה שמול הבית כדי שהמתקנים בו יהיו כאלה שבו הבנות שלי יכולות להיות 100% עצמאיות (לא חייב שיעלו על הכל. רק על שמסוגלות לגילן בלי השגחה צמודה) ואני אוכל לשבת על ספסל
והוא שובב...
אני מוצאת דרכים שבהן אוכל לנוח.
אני יושבת על הדשא, ואז הוא במתקן לידי נעמד עליו (כשהוא על הרצפה) מסתובב בדשא ,אני נותנת לו משהו להחזיק לאכול כמו תפוח, וזה זמן כיף ורגוע.
אני מרגישה שאני נחה...
יכול להיות שעם צפופים קטנים זה יותר קשה לנוח. לא יודעת כי לא התנסיתי...
אני פשוט חושבת שזה עניין של בחירה.
לכל אחת יש את הדברים שמוציאים אותה מדעתה ואת הדברים שהיא מקלילה והאחרים היו משתגעים מזה.
יפה לך שלמדת לקחת את המקומות המטורגרים אצלך אישית ולהפוך אותם להיות קלילים ולא לגרום לך לתסכול.
(קצת מזכיר לי לדוגמה שעכשיו משפצים אצלנו ויש אבק בכל מקום וזה מציק לי האבק ואז אני רואה תמונות מהמילואים של בעלי כולם מפוייחים מאבק ברמת הגבות הלבנות ובתמונות מחייכים ומבסוטים ואמרתי לו וואי איך הפסקתם להתנגד לאבק ופשוט למדתם לחיות בתוך זה ולהפסיק את ההתנגדות הפנימית והוא אישר שאכן כך. לא מתרגשים מלאכול, לנשום, ולחיות אבק כי לומדים לחיות את זה ולא להתנגד מהבפנים כלומר זה לא רמת האבק אלא הגישה האם להכיל או להשתגע מזה)
בכללי הגישה היא להיות אחראי על מה שבשליטתנו...
הקושי שלי בגינה זה עם הילדים הביישנים והפחדנים... שנצמדים אלי ורוצים 'אני אבוא איתם לכל מקום
אני מבינה שזה. לא אני אלא הילד כי האחים שלו זורמים חופשי
עם האופי שלהם
את לא יכולה להסיק מזה על כל הילדים
אני זוכרת סיטואציה
אני עם 2 ילדים וגם אחותי
שתינו בגינה ביחד
אני קמה ואומרת לילדים הולכים הביתה- הילדים באים איתי
אחותי אומרת הולכים הביתה- אחת הילדות מסרבת נמרצות
הייתי בטוחה שהחינוך והתקשורת שלי מעולים
עד שהגיעו 2 ילדים נוספים
כל אחד בצבע
דעתניים ועקשנים
רק שרצתי כמה חופים (!) על חוף הים כדי לתפוס את הילד שברח
הבנתי שיש ילדים עם אופי אחר
את בטח יום אחד תביני 😉
זו הגישה שלי לחיים.
אבל סבבה.
או שיום אחד אני אבין שאני צודקת...
על יציאה לגינה שהמנוחה שלך היא לשבת ולא לנדנד
אז את לא מכירה סיטואציות בהן צריך לעקוב באופן פיזי ורציף אחרי הילד ואי אפשר לשבת
לא בגלל גישת הורה אלא בגלל שהילד מסכן את עצמו/ יכול להעלם מהגינה
זה בהחלט עוזר לבוא בזרימה ולהנות
לפעמים זה עובד ולפעמים לא
יש ילדים שמה שעוזר איתם זה בעיקר שהם גדלים ונהיים אחראים יותר
אני לא מנסה לגרום לילדים שלי להיות ממושמעים יותר.
אני מתקדם במה שאני כן בשליטה עליו.
ומבינה על מה את מדברת על סיטואציות שהילד לא ממושמע.
אין לי ניסיון של 2 ילדים, יש כאן גישה שלמה שמוכיחה את עצמה. לא אומרת שאין לי התמודדויות עם הילדים שלי, או שאין אצלנו קושי.
היום בקניון הבת שלי ניסתה לעשות דרמה, לא היה לה קהל אז היא פשוט הפסיקה...
אני מסתכלת על ההתנהגות של הילד כמטרתית ואת מסתכלת עליה כסיבתית, לכן קשה לך להאמין שיש מצב כזה שהאמא יכולה לשבת בנחת בגן שעשועים.
זה לא לברוח ולהסתכן כל הזמן
מה תעשי עם ילד בגן שעשועים שבורח מהגינה לכביש/ מחוץ לטווח הראיה שלך/ מטפס באופן מסוכן?
עם תינוק שזוחל/ רץ למקומות מסוכנים עבורו?
איך הגישה שלך עובדת פה עם לשבת ולנוח?
יש לי ילד שיכלתי לשבת איתו בנחת בכל מקום
ו2 אחרים שלא (עד גיל מסוים)
כמו שכבר כתבתי אני אלך למקום שבו אני לא אצטרך להשגיח על הזמן כמו גן שעשועים עם גדר לילד שרץ
או מקום עם הרבה מרחב לזחילה לתינוק
התינוקי שלי זוחל מהר ולכל מקום, ובקרוב גם יתחיל לרוץ. אז ההתאמה שלי תהיה בהתאם. (מתחם בלי נדנדות/גן שעשועים רחוק מהכביש וכו')
כמו שאני לא אשים חומרי ניקיון בארון נמוך
הילד יודע לטפס על הגדר ולצאת? או למצוא את שער היציאה ולצאת לבד?
לטפס על כל מתקן שנחשב בטיחותי לילדים באופן בלתי בטיחותי?
ומה אם
התינוק בורח ממתחם הזחילה שלו? הולך לפתח המגלשה/ מטפס על הסולם
את מתארת כאילו יש מתחמים בחוץ סטריליים
כי אולי את לא מכירה ילדים שאין מתחם סטרילי עבורם
וגם תמיד אפשר להמשיך לדון על ''מה אם''.
זה שיש לי שני ילדים לא אומר שאני לא מכירה התמודדויות מול ילדים או ילדים מאתגרים.
את יכולה לא להסכים איתי, אבל את יוצאת מנקודת הנחה שאין לי ניסיון, ואין לי הבנה.
זה לא משנה כמות הילדים.
הסברתי את הגישה שלי ואת העמדה שלי.
ורק אוסיף-
ילד שמטפס על גדר או פותח את השער זו כבר התנהגות כלשהי, שאני רואה אותה כמטרתית.
שאפשר למצוא פתרון
להישאר עם הילד בבית או להיות דרוכה ופעילה בחוץ
בעיניי התשובות שלך משקפות חוסר הבנה/ ניסיון עם ילדים כאלה
ילד שמטפס ופותח הוא גמיש מעיז ויצירתי
ילדים אחרים פחות ולכן עושים דברים אחרים
פה סיימנו נשמה.
זה שיש לי גישה שונה משלך לא אומר שאין לי הבנה או ניסיון.
התאפקתי עד עכשיו למרות הזלזול שלך.
אז יש לך כמה ילדים יותר ממני- זה לא הופך אותך לבעלות ידע נרחב יותר ממני בגידול ילדים.
אז לידיעתך- יש לי אחים קטנים (7 במספרם), 2 ילדים, עשיתי תואר בחינוך, ואני עובדת עם ילדים (בעבר עבדתי בגנים, כרגע מורה לתלמידי יסודי). משתתפת בהדרכות הורים ומורים, ואת גישתי החינוכית ינקתי מאמא שלי שהיא מנחת הורים מספר 1!
(ד''א- מי שמעוניינת לגדל ילדים בלי רגשת אשם, בשמחה ובנחת, מוזמנת לפנות אלי בפרטי לקבל פרטים עליה).
הגישה שלי היא מבוססת על גישת שפר, וזה שמעולם לא התנסת בה-חבל. בגלל זה אין לך אמון בכך שאמא יכולה להינות גם היא בגן שעשועים, וילדים (גם כאלו שאת מגדירה כמאתגרים) יכולים לשתף פעולה.
במקום לבסס את הגישה שלך את מעדיפה להקטין אותי כבן אדם (בסוף תגלי שטעית/אין לך ניסיון או הבנה).
חבל שהדיון מגיע למקום כזה כי היה לו פוטנציאל להיות מעניין מעמיק.
חוסר ניסיון לא עושה אותך פחות טובה
לא כל אחד חווה אותן סיטואציות בחיים או אותם ילדים
ניסיון מקצועי או עם ילדים שאינם שלך אינו דומה
כשאת מביאה פתרונות ודוגמאות רחוקות מהמציאות עם ילדים מסוימים איך איך לבסס גישה
כי את לא מתייחסת לסיטואציה המלאה
ב. על סמך מה החלטת שאין לי ניסיון? זה גם מזלזל וגם לא נכון (כמו שתגידי לרופא שאין לו ניסיון. למה מי את שתגידי אם יש לי או אין לי? מה- את הסתדרות החינוך העולמית?)
ג. התעסקות עם ילדים לא שלך זה דומה בהרבה מובנים. מהניסיון שלי (שמסתבר שיש לי) זה דומה. לך אולי אין ניסיון עם עבודה עם ילדים, אז אולי את לא יודעת אבל יצירת שייכות זה די דומה (לא ב100% אבל דומה).
כך לפחות בגישה שאני לומדת, ומקדישה את זמני ואמרתי כדי להשתלם במקצוע שלי ולהיות מורה ואמא טובה יותר.
ד. סליחה שאמרתי שאין לך ניסיון, אבל ממש בער בי להשתמש באותו מטבע. זה מחדד את הזלזול. באמצע דיון לומר לצד השני במילים כאלו או אחרות- ''אתה לא מבין בנושא'' זה זלזול.
את מגדירה מי שאינו מבין סיטואציה מסוימת
נותן דוגמאות רחוקות מהמקרה
ונותן פתרונות לא רלוונטיים?
התגובות שלך מתנשאות.
ולא סבבה לי לדון עם מישהי שבטוחה שהיא מעלי.
אז בהצלחה.
העיקר שהרעיונות שלך עובדים אצלך ושהרעיונות שלי עובדים אצלי.
זה אחד היסודות המהותיים שלי בקשר עם הילדים
כולם כבר גדולים (חוץ מאחד שכמעט גדול) וכולם משתפי פעולה בצורה מעולה
אבל
כשהם היו קטנים חלקם פחות שתפו פעולה וזה בסדר זה תואם גיל וזה לא פגע ביכולת שלהם לשתף פעולה כשהם גדלו
שגם ילדים קטנים יכולים לשתף פעולה.
ואולי להיפך, הם משתפים איתי פעולה בגלל שיש לי ניסיון.
סתם נקודה למחשבה...
יש משתפי פעולה ויש שאינם
תלוי אופי מולד
יש פערי ענק בין תינוקות ובין ילדים
בצייתנות
באומץ
ביצירתיות
ביכולת פיזית של ריצה/ טיפוס וכו
(באופן כללי החיים לימדו אותי שאי אפשר לומר שלמי שיש יותר ילדים קשה יותר מלמי שיש לה פחות, כי זה לגמרי תלוי בילדים עצמם וגם בכוחות הנתונים של אמם...)
התפתח פה דיון מעניין, שהתחיל לעלות לטונים צורמים. מאחר ואין אמת מוחלטת, בכל צד יש אמת, והכל תלוי בהרבה גורמים, אנחנו ממש מבקשות לעצור פה. כי זה סתם מעכיר את האווירה.
שתוכלי לישון רגע ולהתאפס?
אני האמת עובדת ובעלי איתם.
אבל כשאני חוזרת אני ממש עם מצפון להעסיק אותם.
אז אנחנו הולכים לים. או לפעילויות שיש בישוב שלנו.
עוד לא לקחנו אותם לאטרקציה רצינית.
😅😅
הם בהחלט נהנו במקסימום בים
לא פשוט הנסיעות ושצריך אלף עיניים..
מה לגבי סבא סבתא או קרובים עם גילאים דומים?
או בריכה במרפסת אם יש
זה באמת סיוט כי נשמע שממש כואב לה
או שהיא ככה בכללי?
זה גיל כזה שהם לא פה ולא שם..
כשהיא איתי היא דבש,
כשהיא על הרצפה צורחת
לא נראלי כואב לה.. התרגלה לפינוק מה שנקרא (פתאום מתברר לי כמה בשנה האחרונה הייתי מתנחמת בה.. מילואים וזה, ככ הרבה לילות חיבקתי אותה ונרגעתי. ואולי איכשהו אני צריכה לתווך לה במילים או רק בתחושה שהכל בסדר בואי נשתחרר טיפה אחת מהשניה...)
נובימול מתלבטת.. כי היא מתעוררת בוכה ואז כשהיא ישנה איתי נרדמת מהר ורק אני ממשיכה לישון עקום
(בחיי נראלי שאני צריכה נובימול,תאמיני לי)
חח סליחה יוצא לי בשירשור הזה כל המרמור
אני גמורההה
מחר מסתיימות הקייטנות באופן סופי, וכמובן חלקן כבר הסתיימו בשבוע שעבר, וגם בציבור החרדי כבר סיימו.
לטובת כולנו, שלא נמצאנו את עצמנו עם ילדים מטפסים על הקירות, מוזמנות לשתף בפעילויות מגוונות וחינמיות (או בתשלום סמלי), שיצא לכן להיות בהן בחופש הזה או החופשיים הקודמים🤩
על מנת שיהיה קל למצוא, אני מחלקת את השרשרת לתת-קטגוריות, לפי אזורים בארץ.
בכותרת כתבו את שם הפעילות והמקום (לדוג'- גן סאקר- ירושלים)
בגוף ההודעה כתבו פירוט קצר מה יש באותו המקום. מוזמנות להוסיף שעות פתיחה, גיל מתאים, וטיפים.
אם מדובר בתשלום סמלי, ציינו בבקשה את המחיר.
תודה רבה לכולן,
וקיץ בריא ונעים😊☀️🍉
תצוגה של כלי תחבורה, בעיקר משאיות מקום המדינה עד היום. אפשר גם להיכנס לתוך רוב כלי התחבורה.
הפארק המפורסם שנמצא בלב ירושלים ;)
הצבאים מסתובבים בחופשיות, ואפשר לראות אותם. אפשר לקבל גם משקפות בכניסה.
הכניסה היא ללא תשלום, אך אין שם כמעט חניה.
חיסרון- חם!!
יש לפעמים פעילויות יצירה או הצגות, גם חינמיות. אפשר להתעדכן באתר שלהם...
ליד ממילא
מרטיב לגמרי, צריך בגדי החלפה
נדלקות כל שעה או שעתיים...
פארק עם המון דשא, אגם ברווזים, מגלשות גבוהות ומתקנים, והכי שווה- מזרקות מים!
המזרקות פתוחות כל יום מ8-21.
בתוך הפארק יש גם את גן החי (בתשלום של 30₪ לאדם, מגיל שנתיים)
כדאי להביא מגבות ובגדי ים
שטח ענקי עם דשא, אגם, מתקנים ומגרשים. נמצא מול בילינסון והקניון הגדול אז הגעה ממש נוחה
מעבר לזה שזה שטח דשא ענק יש שם גם מתקני גן שעשועים ענקיים ואומגה קטנה. לא מזמן, אולי עדיין, היתה שם גם תערוכת פסלי חיות מיוחדים בגן הטרופי. בכללי יש שם המון אזורים
יש שם מתקנים שווים, מזרקות, וגם קצת חיות שאפשר לצפות בהם
פארק גדול, הרבה שבילים שאפשר לרכב על אופניים, יש שירותים ציבוריים בשטח, אגם מלאכותי עם ברווזים, יש מזרקות שפועלות בשעות מסויימות (אפשר להתעדכן באתר של עיריית מודיעין על השעות) עבר לאחרונה שיפוץ, יש חניה וגם מרחק קצר מתחנת הרכבת.
יוצאת ממרכזית המפרץ
כניסה חינם למים קפואים. כדאי להגיע מוקדם כדי לתפוס מקום טוב.
פארק מושקע, כל מיני סגנונות של מתקנים.
יש גם פינת חי בשטח הפארק, אני חושבת שהתחילו לגבות תשלום על פינת החי אבל לא בטוחה.
טארקוהבן הגדול שלי לובש גופיה מתחת לציית, גופיה לבנה פשוטה.
הקטן יתחיל ללכת עם ציצית בתחילת השנה, כשיתחיל את הגן.
אני רוצה לקנות גם לו גופיות, אבל הן מתחילות ממידה 2, והוא במידה 12-18.
ממה שראיתי, גופיות במידות קטנות הן עם תיקתקים למטה, ולא מתאימות.
מישהי מכירה מקום שאפשר לקנות בו גופיות בלי תיקתקים במידה 12-18?
חשבתי שאפשר אולי גם גופיה שלא מיועדת ללבישה מתחת לחולצה, אלא במקום חולצה.
או אם יש למישהי רעיון אחר מתאים.
אני פחות רוצה להלביש לו ציצית בלי משהו מתחת.
הגופיות של נקסט נניח, מארז די זול, אז גם אם זה יהרוס זה לא נורא...
אם אני לא אמצא פתרון אחר.
זה ממש יקר.
לא נראה לי שיש יותר קטן ממידה 2.
אין לי הסברבעיניי
מידה 2 יכולה להתאים לגודל (תלוי בחברות)
כך גם חוסכים שכבה וגם הרבה יותר נעים על הגוף.
המינוס שצריך לכבס כל יום
אבל בעיניי הפלוסים בפער גדול כך שלדעתי שווה
גופיה ציצית נשארת במקום. לעומת ציצית שבורחת מחוץ לחולצה מקדימה או מאחורה וגורמת למראה משלומפר...
מוסיפה עוד משהו, אצלנו הם לא כל כך מצליחים ללכת עם ציצית בגילאים הצעירים לאורך זמן. זה מפריע להם בשרותים, חם להם, מסורבל..
מחפשת משהו שיחזיק מעמד לכמה שנים.. יש דבר כזה?
מחזיק מעמד כמה שנים.
אבל עד לפני כמה חודשים, כשלא היה לנו מייבש, היה בשימוש יומיומי.
אצלנו בשימוש יומיומי + לגרור לרחבה בחוץ ולהחזיר
באושר עד יש מתקן לגובה, מומלץ ממש בחום
מעולה.
דווקא בשימוש יומיומי זה נשאר פתוח ולא נהרס
חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון
איזה גזרה חשבת?
כאילו שאין לה שום חיתוך
אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש
או חצאית גזרה גבוהה וחולצה בתוך החצאית
בגדול, כל חיתוך שמונח על הבטן (ולא מעליה),
וגם קצת ניסוי וטעיה של גזרות של חולצות.
חצאיות גיזרה ישרה
חצאית פליסה (קפלים) וחולצה מבד אלגנט בפנים או בחוץ (תלוי בגובה וברוחב)
חולצה בפנים וחגורה
שמלות קומות
שמלות עם תפרים שחותכים את הטופ באזורים הקריטיים או שמלות שהעיצוב עם כאלה רצועות בד מכווץ (מתקשה להגדיר) שתפורים על הטופ. סגנון שיש היום להודולה וגם יש דגמים דומים שאפשר להזמין משיין.
טופ תחרה או סרוג עם חורים גדולים שנחתך על הבטן
טופ מקושקש שנחתך על הבטן
טופ גיזרה רחבה עם חצאית ישרה
יש הרבה אפשרויות, הבאתי גם כמה דוגמאות.. בהצלחה
בסוף זה תלוי גזרה ומבנה גוף
נראה לכן סביר לקרוא לשתי אחיות נועה ונעמה, או שזה דומה מדי?
תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...
(רק אות אחת שונה)
כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי
(לאחת יש גם עוד שם).
לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.
נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה
מרגיש לי כן דומה מדי.
כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.
יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.
אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.
ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅
עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣
ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה
אני מתבלבלת בניהם. 🫣
(אפילו לא אותה אות מתחילה)
הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.
יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.
ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.
וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,
ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...
נועה במלרע יותר דומה לנעמה.
נועה במלעיל פחות דומה.
ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.
יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע
לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.
תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי
יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.
לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍
יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜
בכתיבה קצת אבל לא משמעותי
לי לא היה מפריע
היה על הנקה מלאה
הפסיק לינוק מעצמו ככל שהתבסס על המוצקים
עכשיו יונק רק בלילה (קצת לפני השינה כדי להירדם, ועוד פעם באמצע הלילה)
איך זה הולך עם הארוחות בגיל הזה?
אוכל ארוחה כל 3 שעות?
אני לא יודעת מה לתת לו כל פעם
בבוקר ב6 וחצי-7 אוכל ביסקויט ושותה מים
ב8 וחצי אוכל א.בוקר לחם עם גבינה/חומוס/שמנת/טונה וביצה.
ואז בסביבות 12 שוב ארוחה?
ב4 וחצי בערך אוכל א.מבושלת (בשרי בדכ)
וב7 א.ערב דייסת קוואקר עם פרי
מה אוכלים בין הבוקר לערב?
ועכשיו כשכותבת את זה, זה לא הרבה ההפסקה באוכל בלילה?
אשמח לשמוע את דעתכן ואם יש מה לשנות/להוסיף
אני רגילה לתינוקות עם תמ"ל שצריך לגמול אןתם בגיל שנה פלוס אז לא רגילה לדאוג ככה לאוכל.....
וב4 שוב פעם משו
רק שב12 הבאתי את המבושל,
ואז ב4 אפשר איזה פרי,
ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.
והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.
לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה
אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים
אז נגיד
כשקם אוכל משהו קטן
8:30 א. בוקר
12:00 בערך א. צהריים
אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)
ואזור 6 א. ערב.
כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..
ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.
במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.
את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?
(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)
בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....
עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?
הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)
אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.
ופרי לבד זה מספיק?
בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?
@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.
הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.
יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?
פרי זו ארוחת ביניים שלמה.
אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.
לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)
הוא גם בלי שיניים
ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?
עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות
אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).
אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.
תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...
אפשר גם בתוך נגיסון.
את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.
והשיניים הראשונות יצאו לא ממש לא מזמן.
אבל אנסה שוב
הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?
מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא
לק"י
אצלי הוא נוגס ומוציא.
אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.
אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות
רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?
לק"י
בעיקר להתנסות ותעסוקה.
כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.
הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.
בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.
לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.
התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?
לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל
תפו"א, גזר, בטטה קישוא
הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)
יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.
מפריכית
לא ידעתי שאסור
ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן
השעות שלך בסדר
רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות
6 וחצי שבע- ביניים
יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו
8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית
(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)
(נשנושי פירות)
12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק
אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ
18-19 ארוחת ערב עיקרית
והדלמת הנקה לפיי שינה
לק"י
או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?
הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).
אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12
הוא בלי מטרנה?
מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות
תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה
כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.
תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל
דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים
ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת
ופה מוסיפה כפית שקדיה
וזה ארוחה מזינה ובריאה.
ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא
לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט
זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .
אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.
במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.
וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך
שותה המון מים
וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות
תודה!
אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה
אשמח לשמוע מבעלות ניסיון..
יש לי ספורטליין סיילו בת 6.5, אבל בשניים הקודמים לא היו מדרגות בבית..
עכשיו המדרגות הן על בסיס יומיומי, והאמת שלי קצת קשה לסחוב אותה במדרגות.
יש עגלות טובות יותר? מה אני מחפשת?
גוגל מציע לי בוגבו פוקס 5, שיש לה איזה פיצ'ר מיוחד למדרגות, אבל היא יקרה ברמות..
קיצור אשמח להמלצות🙏
את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה
מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.
הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.
למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב
כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא
אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0
מעבירים למנשא?
להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה
אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0
מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?
ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.
עולים ויורדים לאט ובזהירות.
יותר גדולים מהסיילו הרגילה.
יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅
האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים
פחות להיט במרגות
ממליצה גם על בייבי בוס
עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי
לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות
תודה!
תודה!
גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).
וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.
לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.
לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.
אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.
לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.
בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.
זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה
הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית
אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁
היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..
מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה
בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..
וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?
לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה
בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח
החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.
אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.
אולי אנחנו לא מדברות על אותה דונה?
כי אני אפילו לא מצליחה לדמיין איך זה נוח לעומת עגלה. כשאני הולכת למקום עם מדרגות, אני משאירה את הדונה ברכב, מעדיפה להוציא עגלה לפתוח לקפל מאשר להסתבך עם הדונה במדרגות.
ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.
זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.
ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉
תודה לכן על העצות והתובנות🩷
בס"ד
ואגב מה זה אומר חוף משפחות מבחינת צניעות וכו'?
ממש בורה בנושאים האלה... תודה!
יש חוף נפרד
ויש חוף מעורב
ויש חוף מעורב שבאים לשם הרבה דתיים אז האוירה יותר נעימה מבחינת לבוש. אי אפשר לדעת באמת מי יגיע. עניין של מזל.
את פלמחים פחות מכירה אז לא יודעת איך זה שם
מה שכן בבין הזמנים מאד נוח ללכת לחוף משפחות (אגב לרוב מדובר בחוף לא מוכרז) כי רוב המשפחות דתיות/חרדיות.
אני לוקחת איתי את הילדים בד"כ בתקופה הזו.
או לחוף באשקלון ממש מבודד.
אנחנו מגיעים מהכניסה הראשונה אחרי שפונים שמאלה מכביש 35.
וממשיכים לאורך בן גוריון עד הסוף.
יש שם חניה מאד גדולה.
זה צמוד מימין לחוף הנפרד.
זה פשוט חוף לא מוכרז וללא שירותי הצלה.
אפשר בכיף ללכת, רק כדאי מאד מאד להשאר בחוף ולא להכנס למים.
לנו למשל לא מפריע שיש כמה בנות כאלו.
מוצאים פינה לעצמנו בהרכב משפחתי.
אבל למי שמפריע אז לא קיים דבר כזה.
פעם במעיינות ובכינרת היה יותר טוב.
אגב גם בנפרד הרבה פעמים יש בגדי ים כאלו..
אם יש בנים מתבגרים הייתי נמנעת מהבילוי הזה וזהו.
אם מעניין אותך אז יש בריכות עם שעות מעורבות עם לבוש נסבל.
פעם היינו בקיבוץ עין צורים לקראת שבת וממש נהנינו להיכנס לבריכה כל המשפחה.
