תעודדי אותי על הגמילה?עוד מעט פסח

בן שנתיים ו-3 חודשים, אבל חכם ומדבר ממש ממש יפה.

מתחילת החופש הורדתי לו טיטול לשעה בערך כל בוקר.

לפעמים פספס, לפעמים לא עשה כלום כל הזמן הזה, פעמיים הצליח לעשות בסיר (גם קקי).


בשבת הורדתי לו טיטול ל-3 שעות. בזמן הזה פספס פעם אחת, ופעם אחת עשה בסיר (ואיזה עשר פעמים צעק 'פיפי', התיישב, ולא יצא כלום...).

הוא מבחינתו לא רוצה טיטול בכלל. כיף לו להיות מאוורר. ולכאורה, נראה שהוא בשל ואנחנו בדרך הנכונה.


אבל אנשים סביבי טוענים שזה ממש מוקדם. בקבוצה שהוא היה בה אין אפילו ילד אחד גמול, ואם הגמילה תצליח, בשנה הבאה (שנה אחרונה לפני גן עירייה) הוא יהיה הגמול היחיד.


אבל הוא רוצה, ובעיניי גם בשל.


אז אשמח לסיפורי ההצלחה שלכם, לדעת שזה אפשרי, ושזה גם ממש סבבה שאני עושה את זה הדרגתי רק כמה שעות כל יום (בעיקר כי אין לי כח להתמודד עם פספוסים במקומות שהם לא הבית, וכי בלי טיטול האחים שלו לא מוכנים לשמור עליו).

אני בעד אם יש לך את הכוחותיעל מהדרום

לק"י


אם הוא רוצה ומבין עניין, אז מעולה. לא בטוח שעוד חודשיים יהיה לך יותר כח לזה....

אני צריכה לקפוץ למים עם ילד גדול יותר. וחשבתי באמת שליציאות מחוץ לבית נשים לו טיטול ובמקביל ניקח לשירותים.

וכמה האחים שומרים עליו?

אולי לשים לו טיטול כשהוא איתם, ולבקש מהם לקחת אותו לשירותים בכל זאת.

(שלי גם עולה לגן עיריה. והוא יכול ומסוגל להגמל, אבל אני צריכה לאזור את כל סבלנותי לזה).

אני גמלתיoo

בגיל 2.5 וזה היה די מוצלח (חוץ מקקי שלקח הרבה זמן אבל גם לילדים האחרים זה קרה בגמילה יותר מאוחרת)

גם אצלנו בחודשים הראשונים הוא היה לפעמים עם טיטול בבית כי הוא היה מרטיב בעיקר בבית

אני גמלתי ילד בגיל שנתיים ו-4 חודשיםדיאן ד.

כמוך גם היה נראה לי בשל, היה מאוד חכם וורבלי

 

האמת שלא היה פשוט והיו מלא פספוסים

מתישהו בגן ביקשו שנחזיר טיטול

בבית המשכתי בגמילה

וזה הלך ממש בסדר השילוב הזה

 

בגיל שנה ו-6 נגמל סופית (ועדיין היו פעם ב פספוסים)

 

לי אישית זה היה חשוב כי הוא ממש התנגד להחלפת טיטולים

אבל בדיעבד יכול להיות שהיה נכון יותר לחכות עוד קצת

והוא גם עלה לגן עיריה אז היה לי חשוב לסיים עם זה לפני הגן

אני גמלתי (יותר נכון שיתפתי פעולה עם הגברת)לפניו ברננה!

בגיל שנתיים וחודש.

הגמילה הכי חלקה שהייתה לי.


אומרים שזה לא הכי טוב לשים חלק מהזמן וחלק לא, אבל אני חושבת שהילדים יודעים לעשות את ההפרדה - עם אמא בתוך הבית בלי טיטול, בחוץ או אם אמא לא נמצאת עם טיטול.

במיוחד בגלל שהוא רוצה ואת משתפת איתו פעולה לדעתי זה לא ייצור לך בעיות כי הוא יבין שזה מאוד מוחלט וברור מתי כן ומתי לא.

בעיני עיקר הבעיה היא מול ילד שלא כזה רוצה להיגמל, אז להוריד רק לפעמים יכול ליצור מאבק כוח וחוסר שיתוף פעולה.

בעיני זה מאוחראפונה

אם זה עוזר לך לאזן

חוץ מהגדול כולם נגמלו בשנה שלפני השנה האחרונה, והם אולי היו ראשונים אבל ממש לא היחידים. לא יודעת מה קורה אצלכם... וגם אם הוא יהיה היחיד, למי אכפת?


אבל חושבת שלהוריד לשעה-שעתיים ביום זה רעיון לא טוב

קשה ללמוד ככה...

אם הבעיה היא האחים, שימי לו טיטול בזמן שהם שומרים עליו. אבל הגיוני שמהר מאד תעלו על הגל

ולדעתי אחרי כמה פספוסים פשוט עוברים למוד פספוסים ומפסיקים להתרגש מזה, כמו עם תינוק פולט...


רוצה סיפורי הצלחה?

הגמילה הכי מוצלחת שלי היתה של ילדה בת 1.7

אח"כ של שני בנים בני כמעט שנתיים

קצת פחות של בן שלוש

הגמילה הכי ממושכת כרגע היא של הקטנה שהורדתי לה טיטול בגיל כמעט 8 חודש וזה לא בדיוק כמו שציפיתי... 

אני סקרנית לשמוע מה ציפית ומה בפועלממשיכה לחלום
תשובה בפניםאפונה

ציפיתי שהיא תסמן לי והיא משום מה לא מסמנת

(כן פיתחה דפוס התפנות של גמולים וכן יבשה בלילה, וכן לרוב מתפנה בשירותים כשאני לוקחת אותה ויש לה אבל לא תמיד, וכאמור לא מסמנת)

וואו 8 חודשים זה ממש קטן, יפה שאת מצליחה.ממתקית

מקסים שבלילה היא נקייה. מעריצה אותך!!

היא כבר הולכת?
יואו כזה דבר קטן בלי טיטול, איזה מתוק זה.

וחייבת לספר על עצמי- בגיל 9 חודשים נגמלתי סופית מטיטולים, אמא שלי מספרת תמיד בגאווה לכולם ואף אחד לא האמין לה עד שראו שאני מצביעה לה והיא לוקחת אותי לסיר.

בגיל שנה וחצי נולדה לי אחות ומאז חזרתי לפספס בגדול ואמא שלי החזירה לי טיטול עד גיל כמעט 3...חחחח

אוי לאאפונה
לא, לא הולכת מה פתאום...
הבת שלי עשתה צעד ראשון בגיל 9 חודשים😂יעל מהדרום

לק"י


אבל הלכה ממש יציב רק בגיל שנה.

כך ששמונה חודשים זה לא רחוק כל כך😅

מענייןממשיכה לחלום
טוב זה ממש מרשים ומראה על הרבה קשב מצידך
אולי היא לא מסמנת כי היא פשוט קטנה מדי?הרי יש הבדלאמהלה

בין פעוט בן 1.7 לתינוקת בת 9/8 חודשים

בקושי לסמן כשהם רעבים הם יודעים....

אני חלילה לא מנסה להחליש אותך, אלא באמת להבין האם זה ציפייה הגיונית בגיל הזה?

האם באמת אפשרי לגמול בגיל כ"כ צעיר?

את תמיד כותבת שהם מסוגלים להבין ולהראות סימני גוף.

אולי כן צריך איזו שהיא בשלות גופנית/קוגנטיבית?

בודאיאפונה
אחיה הגדול סימן לי יפה מאד כשהיה מחותל ומפושפש חלקית עד גיל חצי שנה (ואז נכנס למסגרת והםסיק לסמן)
זה ממש מרתק אותי. תקשיבי את פשוט אלופה. מעריצהאמהלה
חח די נואפונה

מוזמנת לדסקס את זה, יש לי תחושה שאנחנו יכולות להפגש בקלות

לא כותבת באיזה ממשק כי אני לא אנונימית ואת כן

עכשיו סקרנת תני רמז, משהואמהלה
להיפךאמאשוני

בשיטה של לגדל ילדים בלי חיתולים אומרים שיותר קל בגיל צעיר יותר, ואם כמה חודשים לא נענים לסימנים אז התינוק מפסיק לסמן.

אז הגיוני שבגיל 8 חודשים קשה יותר מאשר בגיל 3 חודשים נניח.


פעם יוקטנה כתבה על זה פה..

פעם כולם השתמשו בשיטה הזאתצוףלבוב

במקום לכבס ארבעים טיטולים כיבסו עשר -עשרים. בלי מכונת כביסה זה מאוד משמעותי. אבל להגיד שהיו גמולים בגיל אפס , זה לא בדיוק נכון.

וזה לא בדיוק סימנים. נגיד יודעים שהוא עושה על הבוקר ואז אחרי אוכל ואז עוד כמה שעות . וגם אם מורידים בגדים ושמים מעל כיור אם עבר זמן מסוים אחרי עשיית צרכים קודמת אז הגיוני שילד יעשה אותם בתווך זמן סביר. 

בודאי סימניםאפונה
התינוק שלך מסמן לך שהוא רעב או עייף, או שאת רק מאכילה ומשכיבה כשעבר מספיק זמן מהפעם הקודמת?
מה קשר אלי?צוףלבוב
פעם כן היו מאכילים ומשכיבים לפי שעות , ילד היה מתרגל וגם היה מתרגל ללכת לשירותים בהתאם לסדר יום שלו. במציאות של פעם אף אחד לא היה עוקב אחרי סימנים כל היום. כל העבודות בית לקחו הרבה יותר זמן ומאמץ . ובחורף ? ברור שעשו צרכים לפני יציאה מהבית ולא מתי שעשו סימן. גם היום בעצם. עושים שירותים על הבוקר ולפני יציאה מהבית. 
מה?? לאיזה פעם את מתכוונת?אפונה

בפעם שאני מכירה, נשים נשאו תינוקות על גופן, והיא מאד עירניות לכל רחש ותנועה של התינוק שלהן.

זה היה עוד לפני שהמציאו את שעון היד, ואותן נשים של פעם לא היו הולכות לכיכר העיר להציץ בשעון השמש כדי לבדוק אם הגיע הזמן להאכיל או לפשפש את התינוק שלהן, אלא כשהוא זע באי נוחות הם הבינו שהוא רוצה להשתין או לשחרר צואה או לאכול, ואם הן לא היו ערניות מספיק אז הוא תבע בבכי או פספס והרטיב אותן וזה עזר להן לחדד את ההקשבה לפעם הבאה.

התכוונתי לפני שלושים- ארבעים שנהצוףלבוב

אמא שלי גידלה אותנו בשנות שמונים בלי טיטולים חד-פעמיים כי לא היו כאלה וגם מכונות כביסה נורמליות כמעט לא היו בשלב הזה ברוסיה.

אבל גם לפני זה. לנשים פשוטות היו הרבה מטלות . את לא יכולה לבשל או לתפור או לעבור בשדה עם תינוק על הגב. ברור ששמו אותו בלול.

בודאי שאני יכולה לעשות מלאכותאפונה

עם תינוק על הגב

עם הקטנה הנוכחית חזרתי גם לעבוד בחוץ מגיל 4-5 חודשים.

מה את חושבת, שנשים הביאו לול לעבודה בשדה?

כל האביזרים האלה הומצאו רק אחרי המהפכה התעשייתית.

את בעצםרקאני

מגדלת את הילדים כמו פעם?

למה?

זה יותר בריא?

את יוצאת איתם לעבוד בשדה?🤭

יש הבדל בין לעשות כמו פעםאמאשוני

לבין לזהות ולתקשר כמו פעם.


תינוקות לא יודעים לדבר במילים, אבל מרגע הלידה מדברים באמצעות סימנים ושפת גוף.

רק שאנחנו איבדנו את יכולת ההקשבה הזו.

היתרונות של הקשבה לשפת גוף הם רבים מכדי לפרט, אפשר לקרוא מאמרים ומחקרים.


רק על קצה המזלג:

1. זיהוי מצבים רגשיים ומענה אליהם.

2. אותנטיות (במילים אפשר לשקר, בשפת גוף קשה מאוד מאוד לזייף)

3. יכולת תקשורת מגיל 0 ולא רק מגיל 3-4, גילאים קריטיים להיקשרות.

4. שפת גוף נקלטת במהירות רבה יותר מאשר שפה מדוברת. אני לא זוכרת סטטיסטיקות מדויקות אבל מחקרים מראים שמסרים שעוברים בהבעות גוף, צריך 5000 מילים כדי להעביר אותו מסר.

5. כמו שככל שיש יותר מילים המתארות מצבים רגשיים, ככה גם מרגישים מנעד רגשות יותר עשיר, (כלומר כשיש מילה לרגש, יותר מרגישים את הרגש) כך גם בשפת גוף. ככל שמזהים את ההבעות וקשרים באמצעותם, ככה גם מרגישים מנעד הרבה הרבה יותר רחב. (בסדרי גודל של אלפים)


סתם דוגמה, אם מישהו אומר במילים לא, ובראש עושה כן, השני יקלוט את הכן ויתעלם מהלא.

סתם ממחיש כמה שפת גוף עמוקה יותר משפה מדוברת.

גם בגלל האותנטיות וגם בגלל המהירות בה היא נלקטת ומהירות תגובה.


בקיצור זיהוי סימני גוף הם חלק מתקשורת של שפת גוף, שהיא תקשורת הרבה יותר אפקטיבית ומועילה לאנושות.

תחשבי מה שווה חיוך או חיבוק אחד לעומת הרצאה שלמה..

העולם התקדם בהרבה מישורים ובחלקם הטכנולוגיה פגעה ביכולות שהיו בעבר לאנושות בצורה הרבה יותר מפותחת מאשר היום.

רק תחשבי על לילות וימים שלמים של חוסר שינה ואי ידיעה למה התינוק שלנו בוכה. כמה תסכול ונזק יצרנו לעצמנו יש מאין.

אבל הגבתי על זהרקאני

שהיא אמרה שהיא יכולה לעבוד כשהתינוקת על הגב

 

אני בעד לזהות סימני גוף 

הילדה שלי עם טיטול אז לא דחוף לי לזהות מתי היא מתחילה לעשות.. 

אבל כן מזהה מתי היא רעבה או עייפה

זה שאני משתמשת בכל מה שיש לדור הזה להציע לא מפריע לי לזהות את הסימנים שאני צריכה  

אני גם מבשלת עם תינוק על הגבאמאשוני

לא תופרת, אז לא צריכה לחשוב על זה, אבל הרבה דברים עושה עם תינוק על הגב. אולי חוץ מלשטוף רצפה מחשש להחלקה עם התינוק וניקוי בחומרים חריפים. כל שאר המטלות עושה עם התינוק.


למה זה בהשוואה ללעבוד בשדה?


מנשא הוא גם חלק מהדברים שיש לדור הזה להציע.


אני מבינה את מה שצוףלבוב מתארת, אבל זה ממש לא נשמע לי כמו דרך שהייתי רוצה לגדל בה ילדים. מבינה שזה היה נפוץ ברוסיה הסובייטית, וזה מושפע בין השאר מהצורך לצמצם את האינדיבידואליות ולהגדיל את הקולקטיב והמשותף. כולם אוכלים באותו זמן, מתפנים בשירותים בזמנים קבועים וכד'. גישה שמתכתבת עם משטרים טוטליטריים דוגמת רוסיה הסובייטית.

שם פחות קשובים לסימנים וממילא פחות משתמשים בהם. אבל זה לא שהם לא קיימים כמו שהיא כותבת. במקומות אחרים בעולם כן השתמשו בהם והם הועילו.


כלומר זה שאפונה משתמשת בזיהוי סימנים לצורך פינוי צרכים של התינוק לא הופך אותה ל"מגדלת ילדים כמו פעם"

כמו שאת מאכילה ומשכיבה לישון כמו פעם, היא עושה את זה בעוד תחום.

הדיון לפני כן לא היה האם זה עדיף על האלטרנטיבות הקיימות היום, אלא הדיון היה על האם זה אפשרי (האם תינוקות מסמנים כשהם צריכים להתפנות)

ולגבי זה אני מסכימה עם אפונה שזה אפשרי. (לפחות ברמה התיאורטית 😉)

זה לא נכוןצוףלבוב

הייתה להן חופשת לידה ארוכה ודירה נפרדת , הצורך הזה בא נטו מהעדר טיטולים חד-פעמיים , מכונת כביסה נורמלית ועוד דברים שיש לנו. תשאלו סבתות שלהן , הם ממש לא היו יושבות כל היום מול תינוק . מאותה סיבה רק בדור שלנו חינוך נהיה מכיל יותר ויותר שם דגש לרגשות של ילד. כי היום יש לנו אפשרות לעשות את זה. זה הכל .

וכן היה לול פעם והיה סל והיה גם מנשא. 

אז איך את מסבירהאמאשוני

שבגנים עם משמעת סובייטית גם מקפידים על זמנים קבועים לכולם?

זה גם בגלל חוסר במכונות כביסה?

משמעת סובייטית קשורה קשר הדוק עם הקפדה על זמנים וטקסים קבועים לכולם. יצירת סטנדרט אחיד.

העובדה שיש חופשת לידה ארוכה בנוסף למיעוט ילודה, רק מגבירה את השאלה במה היו עסוקות כל היום שהיו צריכות לקחת את התינוקות להתפנות בזמנים קבועים.

לעומת זאת בארצות כמו אתיופיה גם לא היו מכונות כביסה וטיפולים חד"פ, ובכל זאת לא לקחו את הילדים להתפנות לפי זמנים קבועים, אלא לפי הצורך, ואיך ידעו מתי הצורך? לפי זיהוי סימנים.

גם היום פחות מומלץ לבצע התניה של התפנות כתלות בגורם חיצוני.

זה שצריך לתכנן זמנים ללא גישה לשירותים זה באג כלפי המערכת בגוף, לא פיצ'ר.

אני גרתי בשכונה אתיופיתצוףלבוב

אז ילודה שם הייתה גבוהה בגלל העדר אמצאי מניעה וחוסר יכולת לעשות הפלה. בארץ ילודה ירדה דרסטית. שנית, אני לא שאלתי לגבי שירותים של תינוקות. מה שכן ראיתי ,ילדים מסתובבים לבד מגיל קטן , מקבלים מלא פליקים כמובן ,גברים יושבים בצהריים עם כמות הזויה של בירה, כן ראיתי נשים עם תינוק על הגב ושקיות מלאות בירה בכל יד.

לגבי מה עשו? החליפו תינוקות בשאר עשר פעמים שלא לקחו מעל כיור כי כמו שכתבתי השיטה הזאת לא באמת עובדת אלא מפחיתה כמות כביסה, בישלו, ניקו , הלכו לשוק , יצאו לגינה פעמיים ביום , לקחו ילדים ממסגרות . נגיד , איך באמת כיבסו רב-פעמי ? בהתחלה היה צריך להשרות את זה בדלי עם סבון. אחר כך בישלו את זה על האש, אחר-כך בעצם כיבסו , סחטו , תלו...

עכשיו קניה, לא היה סופר עם מילוי עגלה, היה צריך לעבור כל מחלקה בנפרד ולעמוד שם בתור ארוך או ללכת לשוק.

אני חושבת שגם בארץ לפני עידן טיטול חד-פעמי מטפלת הייתה לוקחת את כולם ביחד. את מדיימנת את עצמך מטפלת בשישה פעוטות נותנת לכולם יחס פרטני? אני מניחה שלא .

אי אפשר להשוותאמאשוני

בין החיים של האתיופים בארץ לחיים שלהם באתיופיה. אני דיברתי על החיים באתיופיה.

ככה שלגור בשכנות אליהם לא נותן הרבה אינדיקציה.


אם מטפלת לא נותנת יחס פרטני, זה לא כי אין סימנים, זה כי היא לא מקשיבה לסימנים.

מה שחוזר לתחילת הדיון,

שלתינוקות יש יכולת מולדת לסמן צורך להתפנות.


אני לא רואה סיבה שלא יהיה אפשר לתת לילדים להתפנות מתי שהם צריכים.

נניח אוכל ברור לי למה כולם אוכלים באותו זמן ולא לפי מנגנון רעב, אבל התפנות צריכה להיות לפי צורך פיזיולוגי ולא חברתי לדעתי.

מסכימה עם משפט אחרוןצוףלבוב

בגלל זה תינוקות פשוט עושים שירותים כשהם צריכים ולא נותנים סימנים .

לגבי שעות קבועות לא התכוונתי שאסור לילדים לעשות מתי שהם צריכים. אלא היו שמים את כולם כמה פעמים ביום בשעות שזה הגיוני כדי להפחית כמות בגדים רטובים. ככה בערך גם היו מאכילים לסיר בגיל קטן.

לגבי חיים באתיופיה יש לי הרגשה שאת כמו אישה מערבית מודרנית לא בדיוק מבינה שאישה עם כל העומס שהיה שם , העדר אמצעי מניעה , חיה במציאות בה אחוז לא מבוטל של ילדים לא יגיע לגיל חמש , פשוט לא תהיה מרוכזת בסימנים של תינוק, לא יהיה לה לא זמן ולא כוח לזה. לתושבי כפר יש משק שדורש הפעלה . ואם את צריכה לטפל במשק את תטפלי במשק כי זה האוכל שלך . ולא תרוצי לתינוק על כל פיפס. את השירותים הוא יעשה בעצמו .

מצב בארץ הוא כן משקף מה שהיה שם. עולים חדשים ממשיכים את ההרגלים שלהם מארץ מוצא. במיוחד אם הם עלו בגיל שלושים ומעלה.

את עונה במקומיאפונה
ויותר טוב ממני


יש כמה דברים שאני צריכה להתווכח עליהם עם בעלי. יש מצב את מחליפה אותי??

😁ואז את תראיאחרונה
שלי כמעט באותו גילמרימוש!

כבר תקופה שיש ישבנו בשירותים והוא משתמש בו די הרבה, ומצד שני עדיין עם טיטול בין לבין.

אין לי עדיין סיפור הצלחה, אבל מרגישה שלנו זה נכון פשוט לזרום איתו ושהוא כן מצליח להבין ולרוב מבקש ללכת לשירותים למרות שלא הורדנו חיתול בבת אחת. 

בשנה האחרונה במעון דווקא יש ילדים גמוליםקופצת רגע

בכל מקרה, הבת שלי, ילידת מאי התחילה שנה אחרונה במעון גמול, ולא נראה לי שזה כל כך נדיר.

אם את בעניין וגם הילד לכו על זה, בלי לחץ, מקסימום את רואה שאחרי כמה ימים אתם לו בכיון, תחזירי טיטול ותגמלו מאוחר יותר. 

אני גמלתי עכשיו..בשנה ו11..היא ממש רצתהנקודה טובה

וזה כיף לא רגיל!! שתינו נהנות מזה

(כבר גמולה חודשיים+)

אני גמלתי בשנתיים ו7 והלך מעולהשיפור
אבל הוא היה קטן בשנתון וכל החדר שלו במעון היו בתהליכי גמילה.
בטח שאפשרי בגיל הזה...ממתקית

הכל אפשרי, השאלה כמה טרחת ורדפת אחריו וכמה אנרגיות את מוציאה כל יום על זה...וכמה תסכולים.

אני אישית לא אוןהבת את שלב הסיר והכמה שעות ביום.

זה עלול לבלבל את הילד.

אם גמילה- אז עד הסוף

פעם טיטול פעם תחתון עלול לבלבל אותו, ואז הגמילה אפשרית, אבל ארוכה ומתישה יותר.

 

יואו, איזה מקסימות אתן!עוד מעט פסח

הזכרתן לי שגם עם שתי בנות שלי התחלתי רק באחה''צ בזמן שבבקרים במעון הן היו עם טיטול. וזה הסתדר סבבה.

ובכלל, נזכרתי שכשהגדול שלי היה בגיל שלו הנורמה היתה לגמול. כנראה פשוט ההורים השתנו.


ובאמת, ב''ה, הוא מתקדם ממש יפה.

אתמול בערב ברח לו רק פעם אחת, כבר אחרי שהוא הכריז 'פיפי', והבוקר אמר לי שיש לו רק פעם אחת, ובפעם הזאת באמת עשה. ובין לבין הוא מחזיק שעה וחצי -שעתיים בלי שבורח לו בכלל.

וגם כשהוא עם טיטול הוא מספר ומעדכן כשהוא עושה 🫢


אני חושבת שהסוד זה שאני מורידה לו רק כשאני באמת שלמה שיפספס, ואז יש אפס לחץ סביב העניין. וב''ה, שרק ימשיך ככה.

זה גיל מעולהרק לרגע9

אם הוא בעניין ונשמע שכן, אז לגמרי הייתי הולכת על זה. גמלתי 4 ילדים באיזור גיל שנתיים וזה היה מושלם! באמת בהתחלה התחלתי רק אחהצ כשהם לא במעון ורק אחרי זמן כשהם ידעו כבר להתאפק הורדתי טיטול גם במעון. עם אחד היתה לי בעיה כי במעון לא היו מוכנים (טענו שאין להם שירותים בקבוצה של הקטנים) אז לצערי הפסקנו גמילה מוצלחת וחזרנו לזה רק לפני הגן, אבל ב"ה קרה לי רק במסגרת הספציפית שהוא היה.

אם הוא זורם ואת מוכנה לקבל פספוסים לדעתי זה אחלה גיל והזדמנות להיפטר מהטיטולים.

לא בהכרח שיהיה הגמול היחידבוקר אור

אצל הבן שלי במעון אני יודעת שהיו ילדים שגדלו אותם בחופש לפני תחילת שנה

ומצטרפת שזה אחלה גיל, אני גדלתי בשנתיים וחצי אבל רק בגלל שרציתי לחכות לאחרי הלידה

סתם שאלה כללית-איך יודעים שהילד מוכן?shiran30005

שהוא אומר יש לי פיפי/קקי? שהוא לא רוצה כבר טיטול?

לפני מקלחת אני אומרת לו/לה בואו נעשה פיפי בשירותים הם לא מבינים מה אני רוצה מהם

סתם שאדע (גמלתי לפני יותר מעשור וכבר שכחתי חח) 

כשאני ראיתי שהיא עושה בשירותים, גם אם לא ממש מתעפקאולי בקרוב
כן אם לא ממש התאפקה הבנתי שהיא בקטע, פחות או יותר.. הייתה תקופה שעשתה קבוע לפני האמבטיה ואז הייתה תקופה שלא רצתה אז זרמתי.. אחרי פסח התחלתי ממש להוריד לה וראיתי שהיא באמת לומדת להרגיש ולהגיד ולהתאפק
אניoo

הסתכלתי על 2 דברים:

1. בשלות של הילד לשיתוף פעולה

2. בשלות שלי להיות בסבלנות עם התהליך

אצל הבן שליעוד מעט פסח

ראיתי שהוא מצליח להתאפק לפרקי זמן ארוכים, ועושה רק פעם ב-.

במקלחת היה עושה קבוע ומראה לי.

וממש לא רצה יותר להיות עם טיטול.

כשיש לו דופקאפונה
כבר באולטרה סאונד?🤪שיפור
באולטרסאונד?🤭רקאני
כשהם מבינים מה את רוצה מהם לדעתי זה ממש בסיסיאמאשוני

אח"כ מחכים לבשלות נוספת, כמו למשל שיתוף פעולה, זיהוי עשיית הצרכים. נשמע שהם עוד לא שם, וזה בסדר גמור!

לדעתי כשמבין מה זה בכלל ומבין שיוצא לובוקר אור

כשהיא עושה

מבחינתי זה בסיסי שידע ללכת לבד ולהוריד מכנסיים לבד לפחות בתיאוריה ושידע לדבר ברמת להגיד שיש לו

וכשיש לי כוח😅

מה אתן נוהגות בראש חודש?אוהבת את השבת

אשמח לפירוט כמה שיותר...

ללבוש חולצה לבנההשם שלי

תפילת ראש חודש עם הלל מוסף, אם יש לי אפשרות.

לא יותר מידי.

אה ועוד משהוהשם שלי

נוהגים לא לגזור ציפורניים.

קבוע בראש חודש אני נזכרת שצריך לגזור ציפורניים לילדים, ואז בעלי מזכיר לי שראש חודש.

חח מרפי, ץודה!אוהבת את השבת

הזכרת לי שאצלינו לא נהגו לעשות מלאכה בר"חיעל מהדרום

לק"י

נראה לי שסריגה/ תפירה

מקסים, תודה!אוהבת את השבת

חולצה לבנהואני שר

משתדלת להגיד הלל

אם זוכרת לא לכבס 😅

אם מצליחה אז ארוחה קצת יותר חגיגית ומושקעת מהרגיל (בתור ילדה זה היה אצלנו יום של צ'יפס ונקניקיות שאהבנו ממש, מקווה להצליח ליצור איזושהי מסורת כזאת גם בבית שלי)

תודה רבה!אוהבת את השבת

מכינה כל ליל ראש חודשעל הנס

וופל בלגי/ בלינצס.

אתמול הכנתי סופגניות היתה ממש חגיגה

יואו רעיוןןןןאוהבת את השבת

קונים לילדים ולנואישהואימא

מעדנים מיוחדים (דנונה , מילקי) בשגרה אנחנו לא קונים. רק בראש חודש

הילדים לבושים לבן... אני משתדלת מטפחת חגיגית וגםאנונימיות

ממש מקפידים בזכות בעלי לעשות סעודת ראש חודש בשרית ואם לא בשרי אז חלבי שווה

ההפתעה לילדים

חולצה לבנה לילדיםכחל

הפתעה טעימה בבוקר- לפעמים משהו מיוחד קנוי ולפעמים מכינה בלינצ'ס או משהו בסגנון..

סעודת ראש חודש- הולכים למסעדה או קונים אוכלים איפשהו בחוץ

לפעמים אם אין זמן לצאת מזמינים משהו טעים לבית

והיו פעמים שהכנתי משהו חגיגי בעצמי

לפעמים להכין או לקנות אוכל טעיםיעל מהדרום

לק"י

פעם פעם הייתי לובשת חולצה לבנה.

הלל, מוסף, יעלה ויבואשמש בשמיים

בדרך כלל לובשת חולצה לבנה.

נוהגת לא לעשות מלאכות מסויימות- לא מכבסת, סורגת, תופרת... (די דומה למלאכות שלא עושים בתשעת הימים)

הייתי מעדיפה להשוות לחול המועד 😅😉לפניו ברננה!

אבל יש דברים שלא עושים בחול המועד ובראש חודש כןשמש בשמיים

למשל בחול המועד לא כותבים או כותבים בשינוי, בחול המועד לא עושים מלאכה שלא לצורך המועד, בראש חודש כולם הולכים לעבודה...

👍😄לפניו ברננה!אחרונה

אצלנו חולצות לבנות ואוכלים קורנפלקס וכריות בחלב.מתואמת

חולצה לבנה וארוחה קצת יותר מיוחדתשושנושי

בעיקרון נוהגיםרקאני

שנשים לא מכבסות

זה מתבטא בזה שבעלי לוחץ על כפתור ההפעלה חחחח

אבל תמיד אני שוכחת ולא שמה לב

ומשתדלים להתפנק באוכל טעים

לובשת חולצה לבנה,לפניו ברננה!

לא תופרת וסורגת,

לגבי כביסה פעם לא הייתי עושה בכלל, היום משתדלת להמעיט (עשיתי על זה התרת נדרים)

חולצה לבנה לילדיםקנמון

'הפתעת ראש חודש'- יכול להיות מעדן (לא אוכלים ברגיל) או משהו טעים אחר

לפעמים ארוחה חגיגית

היום הכנו ארוחת לביבות (וסלט ענק לרענן את כל המטוגן הזה) וקינחנו בשתיה חמה ועוגיה

לפעמים, כשמתאפשר, נוסעים בערב ראש חודש לסיבוב שערים.

ממליצה. מרגש מרגש ומחבר מאוד

על הסיבוב שערים גם אנחנו כל הישועות

וחוץ מזה רק חולצות לבנות לילדים..

אצלנו הולכים לבחור ממתק במכולתשקדי מרק

והם יכולים מה שרוצים..

תודה רבה רבה לכל העונות!!!אוהבת את השבת

שמחה לעדכן שילדתי אתמול😍😍😍חמדמדה

מזל טוב!! הרבה נחת והתאוששות מהירהאן אליוט

ייששש מזל טוב!!!צלולה

המון בריאות ונחת, התאוששות קלה ונעימה!❤️❤️

וואי מזל טוב!! חשבתי עלייך הרבה!!!!טליה א.

יאא מזל טובבאונמר

איזה מרגש. ממש חיכיתי איתך.

מקווה שעבר לך בטוב💓

מזל טובבבבב!! איזה יופידיאן ד.

הרבה נחת והתאוששות קלה

מזל טוב!!❤️❤️❤️פצלושון

מזל טוב!! איזה יופי!!!אוהבת את השבת

יאייי בשעה טובה!!!🩷לפניו ברננה!

מזל טוב!!

הרבה נחת 💕💕

מזל טוב!!מכחול

יאאאא מזל טוב!!ואני שר

איזה יופי בשעה טובה 🌹shiran30005

חיכית לזה כ"כ...

התאוששות קלה ❤️

בשעה טובה!! הרבה מזל טוב!יעל מהדרום

יאאאא מזל טוב בשעה טובשושנושי

התאוששות קלה ומלא נחת

מזל-טוב!!!ואז את תראי

מזלללל טובבב! אז הם כן יוצאים בסוף 😅כורסא ירוקה.

תגדלו אותו בנחת

מזל טוב! ❤️שמש בשמיים

מזל טובבבבברקאני

בשעה טובה! הרבה נחת ושמחהנפש חיה.

מזל טוב אהובה!!!! גידול קל בבריאות ובשמחה, רק נחתאמהלה

מזל טוב!!!!!רוני_רון

מרגש ממש!! הרבה נחת!

מזל טוב, והחלמה מהירה!שמ"פ

תודה לכולן❤️❤️❤️חמדמדה

מזל טוב!נעומית

מזל טוב בשעה טובה! מחכות לסיפור לידה😉Doughnut

מזל טוב! החלמה מהירה והרבה נחת!קנקן שבור

מזל טוב!!!ראשוניתאחרונה

התאוששות מהירה וקלה!

בקיעת שיניים אצל תינוקת בת שנה יש איך להקל?חולמת להצליח

בלילות האחרונים היא ממש בוכה כשהיא נרדמת וגם מתעוררת הרבה בלילה וראיתי שצומחות לה 2 שיניים

למעלה. מה יכול להקל? מותר לתת אקמול?

בטח לתת אקמולאיזמרגד1

אקמול זה לא רק לחום. אם תינוק סובל אני בעד לתת, אין סיבה שיסבול סתם.

ויש גם משחה לחניכיים שעוזרת, טיג'ל או ג'נג'יג'ל, לא זוכרת בדיוק.

ולמה לך היום אפשר להביא נשכנים שהיו במקרר או במקפיא או דברים כמו חתיכות של גזר שאפשר לנשוך וזה יקל.

תודה רבה!חולמת להצליח

יש לנו משחה אבל היא לא מספיק עוזרת אולי פעם הבאה באמת אתן לה אקמול

תנסי גם לתת נשכן, היא תדע להכניס לפה ולהרגיע לעצמהנפש חיה.

שרשרת ענבריםרק טוב!

ולשים קובית קרח בנגיסון סיליקון (זה ששמים בתוכו פירות)

תודה! זה משנה איזה סוג של נגיסון?חולמת להצליח

יש משהו מומלץ? עוד לא יצא לי לקנות כזה

הגומי. לא הרשת.רק טוב!אחרונה

מנסיוני יותר יעיל ויותר נעים לתינוק למצוץ

בולמוסים של בעלי *טריגר הפרעות אכילה*אנונימית בהו"ל

צעיר, בעודף משקל מגיל ההתבגרות, חוץ מזה- סה"כ בריא

אני חושבת שגם בגיל ההתבגרות הוא השמין ככה בגלל הפרעת אכילה (בודאות היתה אז)

גם כשהיה בטיפול פסיכולוגי ודיאטנית, אכל דברים בריאים ועשה די הרבה ספורט בשבוע- היה שמן. חלק מזה הוא שגם אז היה אוכל כמויות מאוד מאוד גדולות.

לאחרונה הספורט דעך מסיבות שונות, וגם לא מקפיד על אוכל בריא.

זה מבאס אותו עניין המשקל. אני מצידי לא מפריע לי המשקל מבחינת נראות וכאלה, והוא יודע את זה.

והוא פשוט אוכל בלי הכרה, כמויות מטורפות.

אתן 2 דוגמאות:

  1. עצרנו בשווארמה לא מזמן. (אנחנו לא עושים את זה לרוב, אבל זה לא משהו זר לנו.) הוא רצה להזמין 2 מנות לאפה פלוס צ'יפס פלוס שתיה. לעצמו, אני לקחתי בנפרד משהו לעצמי. ונכון, הוא גבר גדול, אבל זה באמת לא סביר. שווארמה זה מראש מקום שהם מעמיסים. לא הסכמתי. אמרתי תזמין מנה נשב נאכל, מקסימום נביא עוד.

  2. הלכתי לסופר אז בדקתי לפני זה מה יש מה אין במקרר. היתה חבילת גבינה צהובה של 400 גרם כמעט מלאה (זה כמו 2 חבילות קטנות). בכל מקרה קניתי בסופר כי היה מבצע אבל לא משנה. בוקר אחרי אני פותחת את המקרר והחבילה הכמעט מלאה נעלמה.

בין המקרה הראשון לשני דיברתי איתו בקטנה על זה שאני אוהבת אותו ובאמת המשקל לא פקטור בשבילי (חוץ מבריאות שברור שעדיף אבל זה לא בינינו). ושלאחרונה אני שמה לב שאוכל בלי הכרה ואמרתי על השווארמה וזה, והוא הסכים, וגם התחיל לחפש טיפול מוזל. זו היתה שיחה נינוחה וקצרה, לא עשיתי מזה הר.

והמקרה השני קרה אחרי.

ואני בעיקר לא יודעת מה לעשות. אני לא אמא שלו, ואני לא רוצה ולא מוכנה להיות שוטרת שלו עם אוכל.

אבל הוא במקום כל כך לא בריא

ואני לא רוצה לדרדר, ואני לא יודעת איך להתנהל מכאן הלאה.

אוף. פרקתי. אשמח גם לעצות.

מקפיצה לעצמיאנונימית בהו"ל

מכירה יותר בקטנהדיליה

היינו יוצאים קונים אוכל ותמיד יצא שנשארתי רעבה.

בעלי התחיל טיפול במונגרו.

היום סלט אנחנו לא מסיימים במסעדה.

הויא ירד 15 קילו תוך חודשיים.

גם כי נכנס לזה ברצינות ממש והוריד פחמימות מהתפריט, עושה ספורט וזה...

אם זה הפרעת אכילה יש טיפול מהקופהילד בכור

יש מרפאות ייעודיות להפרעת אכילה

שיתחיל בפנייה לרופא משפחה

שם גם יאבחנו אם זה הפרעת אכילה ואיזה טיפול צריך

חיבוק לך❤️ נשמע שאת מתמודדת עם זה הכי טוב שאפשר

אני חושבת שהפרעת אכילהאיזמרגד1

אמיתית ומאובחנת זה מקום שונה מהתמודדות זוגית רגילה, וכדאי להתייעץ עם איש מקצוע שמומחה לתחום איך להגיב ולהתנהל עם זה. איך להיות המסגרת תמיכה שלו ולא להחמיר את המצב...

לא נבהלת מהתיאור112233445566

מסכימה שיש פה אכילה לא בריאה רגשית וכזה אבל לא נראה לי חריג ולא נראה לי ברמת הפרעה אלא ברמה נורמטיבית... וואללה לא הייתי מתערבת בכלום.. אמרת את שלך. אם ירצה עזרה יבקש ממך.. אם לא הכל בסדר יאכל יאכל עד שישמין עוד יותר ויחליט לעשות אולי משו ואולי לא.... אבל בעיני אם יותר מדי תשפטי אותו על זה (גם בלי מילים) זה סתם יהפוך למאבק....

מכירה את זה על עצמי יש לי תקופות כאלו וברור שזה מאד מאד רגשי אבל אם בעלי יתחיל לשפוט אותי זה יהיה ממש לא כיף....

מסכימהוהרי החדשה

מציעה לשחרר את זה לגמרי

אם זה מפריע לו תציעי לו דיאטנית , אגב יש פסיכולוגיות תזונאיות. שעושות בעצם שילוב של תזונה עם פסיכולוגיה.

אבל לדעתי זה יותר שלו. נכון שזה מבאס אבל בטח אם לא מפריע לך חיצונית אז חבל שתיכנסי למקום כזה שאחראי עליו.

תהיי איתו יחד ולא כמפקחת.

אצלנו סביב דברים אחרים אני הבנתי שאין לי שום שליטה ואחריות ושזה לגמרי שלו. אז לפעמים מבאס אותי אבל עובדת על עצמי. וראיתי שבסוף הוא זה שמבין בעצמו שלא מיטיב איתו הרגלים מסויימים עובד לבד לשנות אותם

לא מכירהנועה לה

את ההתמודדות הספציפית

אבל חייבת לכתוב לך שמתוך המילים שלך רואים כמה את אישה טובה ומיוחדת!!

נשמע קשוחנעמי28

אין לי ניסיון בתחום

אם הייתי במקומך הייתי מנסה לקרוא על זה כדי להבין אותו יותר.

וכנראה להימנע מהערות פרקטיות, אם זאת הפרעת אכילה זה נפשי, וצריך מענה נפשי ולא רק פרקטי.

ובאופן כללי אנשים יודעים איך להרזות, זה די ברור, אולי אפילו זה מטרגר אותו אם הוא קיבל המון הערות בעבר.

תנסו לדבר על זה בפן הרגשי, מתי זה התחיל, מה הוא מרגיש בקשר לזה, מה הוא מרגיש אחרי שהוא אוכל.

זה כנראה מה שהייתי עושה אם הייתי בנעליים שלך❤️

זה מדובר בינינו והוא יודע שזו הפרעה כי מגיל צעיראנונימית בהו"ל

לא הערתי לו פרקטית גם כשדיברנו, אלא אמרתי לו מה אני רואה ושאני חושבת שכדאי שיחזור לטיפול

הוא לא אוהב לדבר על זה, אז זה היה ממש קצר. פחות מ 5 דק שיח כי באמת זה שלו.

גם לפעמים הוא זורק הערות על התחושות שלו סביב זה.

ושהוא כל היום במחשבות סביב אוכל. או מה רוצה לאכול או שמתבאס על עצמו שאכל כמות/דברים לא טובים.

אני ביומיום ממש לא מעירה לו על כלום בקשר לזה.

ברור שהוא יודע איך לרזות ומה תזונה נכונה וכמה ספורט כדאי שיעשה

הבעיה שלי היא אפילו לא שהוא אוכל דברים מאוד לא בריאים, אלא שזה בלי הכרה.

נניח יש הבדל בין לאכול כל פעם שורה של חבילת שוקולד כמה פעמים ביום, לבין לקחת שוקולד לנשנש ואחרי 20 דקות להסתכל סביבך ולקלוט שאכלת 2-3 חבילות.

כאילו… תקום תמלא את הצלחת כמה פעמים שתרצה, אבל אל תקח מראש תבנית כאילו היא צלחת אישית…

האמת נשמע שהוא אוכל הרבה אבל לא התרשמתיהריון ולידה

שזה איזה הפרעה קיצונית

כן 2 לאפות זה הרבה יוסית, אבל גברים אוכלים הרבה.

בעלי לא שמן ואין לו בעיה לאכול 2 פיתות שווארמה בלי בעיה. האמת גם אני מסוגלת לפעמים 🫣

וכן זה הרבה גבינצ , אבל לפעמים יש הרגשה קיצונית של רעב וקשה להפסיק

נכון שיותר בריא לחיות אחרת אבל אני לא חושבת שאת צריכה ''לעשות משהו'' בנידון

אני לדוגמא אוהבת שוקולד ומתוק ויש ימים שאני מסוגלת לטרוף את כל הארון.

כדי לא להגיע לזה אני ממש לא צריכה שבעלי יבדוק מה אכלתי ולמה

זה לא מה שיגרום לי להפסיק

ואם הוא יתחיל להעיר זה רק יגרום לי לאכול עם עצמי בלי לעדכן אותו, אין לי כח להטפות מוסר

מצטרפת להמלצה לפנות לטיפול ייעודי, יש מרפאותמצפה88

של קופות חולים או בבתי חולים

האמת אני לא מבינה בזהרקאני

אבל בעלי גם מסוגל לאכול 2 לאפות שווארמה

והוא רזה מאוד מאוד

הוא לא קונה שניים רק כי זה יקר

ואני מסוגלת לדמיין סיטואציה שאני רעבה ואין לי מה לאכול

אז מכרסמת חבילת גבנצ....

את מכירה אותו הכי טוב ויודעת אם זה באמת הפרעה או סתם רעב

אני רק מנרמלת שהמקרים האלה לא נראים לי הזויים...

האמת אני מופתעת מהתגובות שזה לא הרבהבוקר אור

בעלי אוכל כמו מתבגר, הרבה יותר ממני..ולא רואה סיטואציה שהוא יאכל שתי לאפות שווארמה (זה גם ממש לא אותו דבר כמו שתי פיתות) ועוד אוכל.. בטח לא להזמין מראש

וחבילה שלמה של גבינה צהובה.. נשמע לי המון גם לאדם מאוד רעב

לפותחת- אין לי המלצות, אבל בהצלחה בהתמודדות❤️

אצלי 2 פיתות גם הילדים הקטנטנים לפעמים אוכלים יותר112233445566

פיתות שווארמה?בוקר אור

גם הבת שלי לפעמים אוכלת שתי פיתות

אבל לא מפוצצות בשווארמה וסלטים

(ובלי קשר היא לדעתי לא באמת צריכה את זה לרוב ואוכלת עם העיניים)

לא שווארמה, עניתי על זה שכתבת שזה לא כמו שתי פיתות112233445566

באמת לא מספיק כתבתי מובן.

אבל גם זה אני רואה ילדים סביבי שאוכלים חצי פיתה, ואצלי גם ילדה בת שנתיים אוכלת 2 פיתות שלמות.

האם היא חייבת? לא בטוח. זו המציאות

וככה גם מבוגרים אני לפעמים אוכלת כמויות פסיכיות. האם זה בריא? לאמפה עד להפרעת אכילה הדרך ארוכה מאד בעיניי

וכשאני מורעבת או עצבנית אני בהחלט יכולה לאכול 2 לאפות

לא יודעת אם הפרעת אכילהבוקר אור

לא מומחית בזה..

רק מופתעת שיש בנות שכותבות שזו לא כמות קיצונית. אולי אני טועה, אבל לא מכירה אנשים שאוכלים בכמויות האלה בטח לא יותר מפעם ב.. ואני מכירה אנשים שאוכלים כמויות שונות על סקאלה די רחבה נראה לי

כנראה שיש סקלה רחבה יותר חחח112233445566

אני מגדירה את זה כאילו שמנים יותר באופי (ואני לגמרי שם לפעמים והרבה גם מהמשפחה שלי וגם משל בעלי...) בגלל זה הגבתי לנרמל את הכמויות...

ברור שזה לא בריא ולא אידיאלי (על הגבנץ בעיקר.. הלאפות סבבה)

אבל בעיני ממש לא הפרעה

פיתה שווארמה זה דבר מפוצץץץץאנונימית בהו"ל

הם דוחסים לך שם מלא בשר וכאלה. זה מגיע לרמה שזה יותר דומה לכדור מאשר לפיתה

גם אני יכולה לנשנש שתי פיתות ריקות או עם ממרח קל.

ולאפה שווארמה זה יותר גדול מפיתה

ובאמת הבעיה של להזמין מראש. זו מנה גדולה, בטח עם צ'יפס גדול ושתיה. תשב בנחת תאכל. תרצה תקנה עוד אחת.

הבעיה היא שהוא כבר שם/קונה לעצמו (תלוי אם בבית או בחוץ), ואז הוא אוכל כל מה שיש בלי לשים לב. גם אם אחרי חצי שעה תכאב לו הבטן מרוב הכמות…

וההפרעת אכילה זה דבר ידוע, זה לא אני אבחנתי. היה על זה בטיפול אצל אנשי מקצוע.

גם הוא בעיקר מתאר שהוא כל הזמן חושב על נושא האוכל…

בעיקר מרגיש לי שהוא בחרדה שלא יהיה מספיק אוכל (אז מכין/לוקח הרבה)

ואז הוא אוכל את כל מה שיש ולא משנה מה הכמות…

(וזו היתה חבילת גבנ"צ כפולה בתכלס)

אם הוא מאובחן עם הפרעת אכילהילד בכור

אז זה בכלל לא משנה הכמות.. זה התפיסה בראש

והפרעת אכילה היא לכל החיים

הוא רוצה טיפול?

הוא רוצה באופן עקרוני, אבל יודע שזה דורשאנונימית בהו"ל

בטיפול הוא צריך להתמסר לתהליך.

וזה גם קשה ליישם בפועל

וגם זה להודות עוד יותר בזה שיש הפרעה ומצבו עם האוכל לא תקין

אני ממש מבינה את הקושי.

הוא גם הגיש פניה לבירור על טיפול באותו יום שדיברנו

אחכה לראות מה קורה כמובן

אבל נראה לי שהוא צריך את הדחיפה הקטנה לטיפול, אבל גם ממש לא רוצה להיות זאת שנותנת אותה כי זה להכניס את זה בינינו…

הפרעת אכילה כן או לאאנונימית בהו"ל

השאלה מה הוא עושה אחרי שאוכל? זה מפריע לו? הוא מדבר על זה?

כותבת בכוונה מאנונימי כי אני חוששת שאני במצב דומה לא בכמויות כי אני אישה

אבל דומה

עונה לך בפנים❤️אנונימית בהו"ל

חיבוק.

קודם כל אני לא יודעת בוודאות כמובן, אבל ממה שיודעת הוא לא מרוקן את עצמו אחרי בדרכים לא בריאות.

מבחינת תחושות:

הוא מתאר שהוא כל הזמן חושב על זה. או על האוכל או על השמנה, או על זה שהוא אוכל כמו חזיר (מילים שלו)

קם בבוקר חושב מה יאכל, מכין אוכל או שאני או שמוצא מה לאכול, כל לילה במיטה חושב על זה. מרגיש רע עם עצמו

מתאר שתמיד יש תחושות רעות עם האוכל

בגלל שכתבת שאת אולי במצב דומה:

בעיניי, ואני לא אשת מקצוע, הפרעת אכילה זה לאו דווקא השמנה או כמות האוכל שאוכלים, כמו שזו מערכת יחסים בעייתית עם אוכל.

שאוכל לוקח לך מקום גדול מדי בחיים, ובסופו של דבר מפריע לחיים השגרתיים שלך.

וכמובן שהפרעת אכילה יכולה לבוא אצל אנשים ונשים בכל משקל וצורה.

מעודדת אותך לפנות לטיפול או עזרה בנושא. אפשר להתחיל אצל אשת מקצוע מהתחום הרגשי, ואפשר גם ללכת לרופאת משפחה ולהתייעץ.

אל תישארי עם זה לבד❤️

אם את לא רוצה להיות שוטרת/ אמאהמקורית

תתחילי מזה זאת לא אוסרת עליו דברים כי זה בדיוק זה

אני מבינה שזה נראה לך חריג אבל כמו שכתבו פה - ייתכן וזה לא

בנאדם רעב אוכל גם עם העיניים ולא סתם אומרים לא ללכת לסופר רעבים, כי קונים יותר

אז הוא רצה להזמין 2 לאפות.לא בטוח שהיה אוכל את שתיהן. תחושת שובע מגיעה רבע שעה עשרים דקות אחרי האכילה. הכי הרבה היה לומד את זה בכאב בטן + פחות כסף בכיס

גם לגבי הגבנצ. לא חריג לדעתי לגבר רעב. לא בריא אבל לא חריג. זה לא מאוד משביע בפני עצמו.

נשמע שבעלך אוכל לא בריא ושהרגלי האכילה שלו לא נכונים אבל לא בטוח שזו איזו הפרעה

אני חושבת ששוב, את צריכה להתייחס אליו כאאדם בוגר ולא לנהל את האוכל שלו/ להעיר/ לאסור. התנהלות כזו ביחס לכמעט כל דבר בזוגיות היא התנהלות של אמא מול ילד אז אם חשוב לך לא להיות שם כדאי לשים לב

הכי הרבה את יכולה לומר בעיניי - הרגלי האכילה שלך לא בריאים וזה מדאיג אותי. ולשאול אותו אם זה מפריע לו ומה הוא רוצה לעשות עם זה

היום יש הרבה דרכים לטפל בהשמנה ובנאדם שרוצה בכך יגיע לשם בסוף, גם אם ייקח לו זמן

חיבוק♥️

זה מה שאמרתי. רק בשווארמה הערתי בזמן אמתאנונימית בהו"ל

לא הצלחתי… זה לא היה עניין העוד כמה עשרות שקלים, אלא שידעתי שאם הוא מזמין הוא גם יאכל ולא משנה כמה הוא שבע.

ובשיחה בעיקר אמרתי לו שאני רואה שלאחרונה הוא אוכל ונראה שבלי לשים לב, שאני חושבת שזה לא בריא, שממה שאני שומעת ממנו זה מפריע לו גם רגשית. שמבחינתי זה בכלל לא עניין של המשקל או הנראות, אלא של הרגלי אכילה בריאים. שאני אוהבת אותו ונמשכת אליו בכל משקל וזה לא מה שמפריע לי. שאפילו אם לא יאכל רק בריא, וגם אם יאכל פסטות ושוקולדים, שאני חושבת שצריך שהגישה לאכילה תהיה בריאה.

הוא אמר שהוא מסכים איתי.

ובזה סיימנו את השיחה. היא ארכה דקות ספורות ולגמרי העברתי לו את המושכות…

באמת הבעיה שלי היא לא עם ההשמנה (ברור שזה כשלעצמו לא בריא, אבל כרגע זה לא העניין כי גם כשאורח החיים שלו היה בריא לאורך תקופה הוא לא הגיע למשקל תקין)

הבעיה היא שזה באמת כאילו כשהוא אוכל משהו מתנתק משאר הגוף.

זה כאילו הוא בחוסר שליטה כשהוא אוכל. מהרגע שהרים את המזלג המוח נכבה בכל מה שקשור לאם הוא רעב או שבע, והוא ידלק שוב רק כשהצלחת (והתבנית) יהיו ריקות. הוא אפילו לא מתלבט אם בא לו עוד או לא. זה לא עובר בראש. זה כמו מכונה- יש אוכל אז אוכלים עד שנגמר.

תודה לכן על התשובות והתמיכה❤️אנונימית בהו"ל

לא נשמע לי כזה קיצוניקפצתי לבקר

בעלי גם עם עודף משקל, אוכל לא מסודר, ומסוגל לנשנש כמויות של אוכל בלי לשים לב בכלל.

בחודשים האחרונים לוקח זריקות להרזיה, החליף סוג, בעידוד שלי, בזריקות עם פחות תופעות לוואי, והשחרור שהוא לא מרגיש כל הזמן רעב ולא חושב על אוכל כל הזמן עושה לו ממש טוב. לגלות שעבר יום והוא אכל כמות ממש קטנה ולא נשנש.

שווה לברר את הכיוון הזה, אולי גם עבורו זה יהיה משחרר

שמעתי פודקאסט מעניין קצר עם דיאטניתהמקוריתאחרונה

שמדברת על זה,שיש שחרור מההתעסקות באוכל עם הטיפול הזה

שיש אנשים שסובלים ממעין "רעש רקע" תמידי של מחשבות על אוכל והתרופות עוזרות לזה מאוד. אולי באמת כדאי לנסות

אחרי הסיפור באריאל- איך אפשר לשלוח למעון בלב שקט,מעיין34

הקטן במשפחתון. הכנסתי אחרי המלצות

אבל הסרטים לא פוסקים

למה הוא קם מוקדם, ולמה היא לא מצלמת ושולחת תמונות

כל דבר נראה לי חשוד

ומדובר באישה חבדניקית שהמליצו לי שהיא שמה תמיד מוזיקה נעימה והיו כמה ששמו את 2 הילדים שלנם אצלה כי היו מרוצים

ועדיין אני לא רגועה

יש דרך לדעת? בן שנתיים

ממש ככהמעיין34

ריטלין / קונצרטהאנונימית בהו"ל

לילד בכיתה ב

שנה שעברה עשינו לו אבחון מוקסו ויצא גבולי בקשב וריכוז

המורה אמרה שהוא מסתדר אז אין צורך

השנה המורה של כיתה אומרת שיש לו קצת בעיות כאלה שהוא מ0 ל100 פתאום דופק על השולחן (ביררתי עם חבר שלו והוא אומר שהוא עושה תנועה של משחק קלפים- שהם עושים עם הידיים על הרצפה כדי שכל הקלפים יתהפכו)

או שהוא לפעמים מדבר ממש בקול

ושהיא נותנת לפעמיפ מטלות כיתה אז הוא לא עושה אותן (ניסיתי להבין איתה למה כי אולי הוא לא מבין את החומר. יש לו עדיין בעיות הבנה ולא קורא 100%. מתבלבל בין התנועות לפעמים.

בבית- דפי עבודה ושיעורים- אם הוא מבין הוא עושה לבד ורץ עם הדפים. אם הוא לא מבין מה רצו ממנו צריך ממש לשבת ולהסביר לו אם הוא הבין עושה לבד ואם עדיין לא צריך עזרה אבל עושה, לפעמים קצת מתוסכל.

היא אומרת שזה יושב על העניין של הקשב כי אם הוא יקח את הכדור הוא יתקדם מאוד בלימודים

(בואו נגיד שהוא לא הכי חכם בכיתה ויש לו איזשהו קושי בלמידה ראיתי את זה מהגן כשלמד אותיות. בהתחלה ידע אבל כשנכנס עוד אות זה בלבל. גם אם חזרנו 100 פעם עדיין התבלבל. כנל לגבי הקריאה- עדיין פעמים רחוקות הוא מתבלבל עם הניקוד (באותיות מצוין) אבל הוא די קלט ומצליח לקרוא 95% לבד.

אני רוצה לשמוע ממכן המלצות או דיס אבל אישיות כלומר אם הבן או הבת שלך לקחו ריטלין אטנט קונצרטה האם היה שיפור? התנהגותי? לימודי? תופעות לוואי?

אצלנוoo

רטלין עזר

ללימודים והתנהגות בכיתה

אבל אצלנו מוקסו יצא מובהק קשב וריכוז

אצלינו קונצרטהדיליהאחרונה

עוזר ממש. הציונים עלו מאוד.

היא התחילה לקחת בכיתה ז‘.

כפסיכולוגית מנסיוני יש בעיה עם המוקסו שהו בעיקר בודק חלקים מסויימים ולא אחרים בקשב....

עזר מאוד גם בהשמנה שהייתה, כי תופעת לוואי זה חוסר תיאבון.

בנוסף בהתחלה היו הרבה כאבי ראש חלף אחרי חודש.

לוקחת כבר 4 שנים, כיום לוקחת גם בסופי שבוע, כי יותר אוהבת את עצמה ככה.

כיף לו בלעדייאנונימית בהו"ל

נשרף לי הלב לראות אותו יוצא הערב לאירוע

והוא מבסוט חבלז מחויך ומאורגן

כשאנחנו יוצאים תמיד זה בתחושה עייפה שעושה לי טובה

ואני מנסה להבין ולהשוות,מה כל כך שונה?

אולי באמת לצאת עם אישה ותינוק זה פחות כיף?

הוא היה עייף גמור כמו בכל יום בערב, אבל פתאום כאילו התעורר לחיים

אין בינינו כמעט כלום מלבד שותפים לדירה אבל אנחנו ממש חברים טובים

שותפים טובים

עצוב לי שורף לי

כבר שוחחנו על זה שבוע שעבר ואמר שישתדל יותר

לא רואה שום השתדלות אלא רק להפך

ולא רוצה עכשיו לצאת עליו שיגיע כי זה רק יראה כמה אני מקנאה

שכיף לו במקום אחר ולא איתי

ואני רוצה לפרגן לאבל איך אתה אומר לי שאתה עמוססססס בעבודה ואין

לך זמן לנשום ובשנייה שמציעים לך יציאה לאירוע אתה קופץ בכיף איך?

קבוע כבר הולכת לישון בלי לילה טוב מרוב העומס שלו

אוכלת לבד שותה קפה לבד והוא ברקע עוזר עם הילדים

אני עצובה ומרגישה בדידות למרות שהוא אבא ובעל נהדר

חיבוק אהובה!!! נמשע שיש לכם בסיס טובבבבבאוהבת את השבת

וזה ממש מדהים וככ לא מובן מאליו...

אבל עם העומס של החיים קצת פחות מוצאים זמן ופניות להשקיע בקשר לעומק ומתחילים להרגיש שדברים פחות עובדים כמו פעם.. וזה יכול להיות קרירה להתעורר ולעבוד על זה.. ולמצוא אוצרות...

אנחנו היינו אצל @נגמרו לי השמות והיה לנו ממש ממש ממש טוב!!!

באמת..

ממליצה לך ממש עליה ובכלל על ייעוץ מקצועי ולהשקיע עד שמוצאים איך מתקדמים כאן.. לא לחכות עוד ועוד שהקשר ייחלש...

בהצלחהההההה

חיבוקנעמי28

מבאס שזה המצב.

את נפגשת עם חברות בעצמך? יוצאת לפעמים בלעדיו?

לפעמים עם כל האהבה, מפגשים כאלה באמת ממלאים הרבה יותר מיציאה זוגית, יש משהו בשינוי אנרגיה ואנשים שממלא בצורה אחרת (כשזה בתדירות של פעם ב..)

איך היציאות שלכם? מדברים על בעיות / ילדים / החיים

או שחרור וכיף (אולי כדאי לצאת למשל למופע סטנדאפ או משהו קליל).

כשאני יוצאת עם חברות, לפעמים זה באמת ממלא יותר מיציאה עם הבעל שגם ככה החיים מפגישים אותנו הרבה.

כרגע נשמע שאתם במצב שאת נואשת ליציאה ויחס והוא מרגיש חייב.

כשזה הפך למטלה זה באמת פחות מרגש.

אולי תקבעי עם חברות? אחיות? כדי שהאיוורור שלך לא יהיה רק דרכו, זה יקל עליך ועליו.

חיבוק♥️המקורית

אני חושבת שהטרימינולוגיה חשובה בהבנה של מה שקורה ביניכם ולכן אני מרשה חעצמי לומר לך - הבעיה היא לא שכיף לו בלעדייך, אלא לדעתי - את מרגישה שאת לא ראשונה בסדר העדיפויות שלו

לפעמים דווקא עם בן הזוג מרגישים בנח להיות עייפים,לישון מוקדם וכו

והאמת שאני מסכימה עם @נעמי28. יציאה עם חברים יכולה מאוד לרענן. והאמת שכן, גם יותר מאשר עם אישה + תינוק. וכמובן גם הפוך מצד האישה.

אני חושבת על זה כמה דברים

  1. אתם צריכים זמנים שלכם בלי ילדים/ תינוק ברקע. שינוי שגרה. אם בזמן שאת שותה קפה הוא עם הילדים כדי שתהיי פנויה לכך זה מהמם. הוא נותן לך זמן שקט . אתם יכולים לקבוע אחרת, ששניכם עם הילדים ואחרי זה זמן ביחד.

  2. גם את צריכה לצאת ולעשות עבור עצמך ולהנות

  3. את יכולה להגיד מה את מרגישה ולא לצאת עליו. זה הרבה יותר יעיל,ממוקד ונכון. אולי הוא לא מודע לאיך שהמציאות נראית בעיניך וכמה זה כואב לך והוא מאוד משתדל מצדו אבל עדיין לא עומד בציפיות.

  4. בהמשך לסעיף הקודם - אין צורך להתנגח ולעמת אותו עם עובדות. אתה עמוס ועובד מול - איך יש לך כח לצאת. זה פתח לשיח ממקום לא נכון אלא - כמו שיש לך זמן וכח לצאת אני רוצה שיהיה לנו גם זמן שלנו. אני רוצה יותר ממך.

  5. זה ידרוש גם ממך כמובן התאמות וסבלנות רגע. אמרת שבוע שעבר - תני לו רגע לעבד. לתהליכים לוקח זמן. לא כי הוא לא אוהב אותך,אלא כי זה דורש שינוי מסויים מהתנהלות שהתרגלתם אליה

חיבוק גדול... איזו תחושה בודדת ושורפת באמת...חושבת לעצמי

לפעמים הזוגיות צריכה להתארגן מחדש עם תינוק חדש, וזה קצת משנה את הכללים...

בזמן כזה, כדאי למצוא את השמחה והמילוי שלך במקומות אחרים, חיצוניים. זאת אומרת גם את: לצאת עם חברות, להתמלא...

וגם- באמת שלצאת עם תינוק זה מכביד על היציאה טכנית... יכולה להבין..

כי לצאת עם אשה ותינוק זה גוזל אנרגיהאמאשוניאחרונה

זאת משימה.

צריך לדאוג לו ולה.

אולי גם מקבלים ביקורת/ נזהרים מלעשות משהו שלא יהיה לה טוב,

ולצאת עם חברים זה משחרר וממלא כוחות ואתה הרבה פחות דופק חשבון.

מכאן תחשבי מה את עושה עם זה.

בתור התחלה- בייביסיטר. ואם זה תינוק פיצי ואתם מעט זמן אחרי לידה, אז מן הסתם שהכל גוזל אנרגיה וזה נורמלי והציפיות צריכות להיות בהתאם ולא להיפגע.

מיטה יהודית של אלינההגלה
עבר עריכה על ידי הגלה בתאריך ל' בחשוון תשפ"ז 9:59

היי

אשמח לשמוע חוות דעת על המיטה היהודית של אלינה

היא באמת לא זזה?

באמת המרווח לא מורגש?

באמת לא זזהנברשת

אין לה שום אפשרות תזוזה בגלל התופסנים שיש לשתי המיטות יחד. פטנט פשוט פשוט וגאוני.

והרווח כמעט לא מורגש. כן מרגישים שזה שני מזרנים.

אולי זה תלוי מזרן .קנינו את היקר יחסית ומרגישים קצת את המעברים של המזרונים שזה סך הכל הגיוני, אבל בלי רווח בכלל.

מה שכן היא גבוהההה

בחכמתי לקחתי רק מידות אורך ורוחב ומדדתי את החדר. לא חשבתי על הגובה. ולפחות במקרה שלנו היא גבוהה משמעותית ממיטה סטנדרטית.

כותבת רק כדי שתקחי בחשבון, מאמינה שיש כאלו שלא יפריע להם. ויכול להיות גם שתוכלי לבחור מראש מזרונים שונים או רגליים בגובה שונה לפי מה שיתאים לך.

תודה על התגובה המפורטת!!הגלה

נראה לי שהגובה זה בגלל המזרונים.שואלת12

יש להם מזרוניים ממש גבוהים

לא נראליפצלשהריון

אנחנו עם מיטות משם ומזרונים לא משם והמיטה יחסית גבוהה

גם המזרונים וגם המיטות גבוהים מהסטנרדט.נברשת

אנחנו ממש מרוצים!אני אנונימית!

והמיטה טיפה גבוהה

אבל מתרגלים

אנחנו מרוצים מאד.אמיץ(ה)

היא אכן גבוהה אבל לנו זה לא מאד מפריע.

המזרונים מעולים נוחים מאד.

המיטה יציבה ולא זזה, גם כשאין את התופסנים מלמטה.

תודה לכל המגיבות!!הגלהאחרונה