תעודדי אותי על הגמילה?עוד מעט פסח

בן שנתיים ו-3 חודשים, אבל חכם ומדבר ממש ממש יפה.

מתחילת החופש הורדתי לו טיטול לשעה בערך כל בוקר.

לפעמים פספס, לפעמים לא עשה כלום כל הזמן הזה, פעמיים הצליח לעשות בסיר (גם קקי).


בשבת הורדתי לו טיטול ל-3 שעות. בזמן הזה פספס פעם אחת, ופעם אחת עשה בסיר (ואיזה עשר פעמים צעק 'פיפי', התיישב, ולא יצא כלום...).

הוא מבחינתו לא רוצה טיטול בכלל. כיף לו להיות מאוורר. ולכאורה, נראה שהוא בשל ואנחנו בדרך הנכונה.


אבל אנשים סביבי טוענים שזה ממש מוקדם. בקבוצה שהוא היה בה אין אפילו ילד אחד גמול, ואם הגמילה תצליח, בשנה הבאה (שנה אחרונה לפני גן עירייה) הוא יהיה הגמול היחיד.


אבל הוא רוצה, ובעיניי גם בשל.


אז אשמח לסיפורי ההצלחה שלכם, לדעת שזה אפשרי, ושזה גם ממש סבבה שאני עושה את זה הדרגתי רק כמה שעות כל יום (בעיקר כי אין לי כח להתמודד עם פספוסים במקומות שהם לא הבית, וכי בלי טיטול האחים שלו לא מוכנים לשמור עליו).

אני בעד אם יש לך את הכוחותיעל מהדרום

לק"י


אם הוא רוצה ומבין עניין, אז מעולה. לא בטוח שעוד חודשיים יהיה לך יותר כח לזה....

אני צריכה לקפוץ למים עם ילד גדול יותר. וחשבתי באמת שליציאות מחוץ לבית נשים לו טיטול ובמקביל ניקח לשירותים.

וכמה האחים שומרים עליו?

אולי לשים לו טיטול כשהוא איתם, ולבקש מהם לקחת אותו לשירותים בכל זאת.

(שלי גם עולה לגן עיריה. והוא יכול ומסוגל להגמל, אבל אני צריכה לאזור את כל סבלנותי לזה).

אני גמלתיoo

בגיל 2.5 וזה היה די מוצלח (חוץ מקקי שלקח הרבה זמן אבל גם לילדים האחרים זה קרה בגמילה יותר מאוחרת)

גם אצלנו בחודשים הראשונים הוא היה לפעמים עם טיטול בבית כי הוא היה מרטיב בעיקר בבית

אני גמלתי ילד בגיל שנתיים ו-4 חודשיםדיאן ד.

כמוך גם היה נראה לי בשל, היה מאוד חכם וורבלי

 

האמת שלא היה פשוט והיו מלא פספוסים

מתישהו בגן ביקשו שנחזיר טיטול

בבית המשכתי בגמילה

וזה הלך ממש בסדר השילוב הזה

 

בגיל שנה ו-6 נגמל סופית (ועדיין היו פעם ב פספוסים)

 

לי אישית זה היה חשוב כי הוא ממש התנגד להחלפת טיטולים

אבל בדיעבד יכול להיות שהיה נכון יותר לחכות עוד קצת

והוא גם עלה לגן עיריה אז היה לי חשוב לסיים עם זה לפני הגן

אני גמלתי (יותר נכון שיתפתי פעולה עם הגברת)לפניו ברננה!

בגיל שנתיים וחודש.

הגמילה הכי חלקה שהייתה לי.


אומרים שזה לא הכי טוב לשים חלק מהזמן וחלק לא, אבל אני חושבת שהילדים יודעים לעשות את ההפרדה - עם אמא בתוך הבית בלי טיטול, בחוץ או אם אמא לא נמצאת עם טיטול.

במיוחד בגלל שהוא רוצה ואת משתפת איתו פעולה לדעתי זה לא ייצור לך בעיות כי הוא יבין שזה מאוד מוחלט וברור מתי כן ומתי לא.

בעיני עיקר הבעיה היא מול ילד שלא כזה רוצה להיגמל, אז להוריד רק לפעמים יכול ליצור מאבק כוח וחוסר שיתוף פעולה.

בעיני זה מאוחראפונה

אם זה עוזר לך לאזן

חוץ מהגדול כולם נגמלו בשנה שלפני השנה האחרונה, והם אולי היו ראשונים אבל ממש לא היחידים. לא יודעת מה קורה אצלכם... וגם אם הוא יהיה היחיד, למי אכפת?


אבל חושבת שלהוריד לשעה-שעתיים ביום זה רעיון לא טוב

קשה ללמוד ככה...

אם הבעיה היא האחים, שימי לו טיטול בזמן שהם שומרים עליו. אבל הגיוני שמהר מאד תעלו על הגל

ולדעתי אחרי כמה פספוסים פשוט עוברים למוד פספוסים ומפסיקים להתרגש מזה, כמו עם תינוק פולט...


רוצה סיפורי הצלחה?

הגמילה הכי מוצלחת שלי היתה של ילדה בת 1.7

אח"כ של שני בנים בני כמעט שנתיים

קצת פחות של בן שלוש

הגמילה הכי ממושכת כרגע היא של הקטנה שהורדתי לה טיטול בגיל כמעט 8 חודש וזה לא בדיוק כמו שציפיתי... 

אני סקרנית לשמוע מה ציפית ומה בפועלממשיכה לחלום
תשובה בפניםאפונה

ציפיתי שהיא תסמן לי והיא משום מה לא מסמנת

(כן פיתחה דפוס התפנות של גמולים וכן יבשה בלילה, וכן לרוב מתפנה בשירותים כשאני לוקחת אותה ויש לה אבל לא תמיד, וכאמור לא מסמנת)

וואו 8 חודשים זה ממש קטן, יפה שאת מצליחה.ממתקית

מקסים שבלילה היא נקייה. מעריצה אותך!!

היא כבר הולכת?
יואו כזה דבר קטן בלי טיטול, איזה מתוק זה.

וחייבת לספר על עצמי- בגיל 9 חודשים נגמלתי סופית מטיטולים, אמא שלי מספרת תמיד בגאווה לכולם ואף אחד לא האמין לה עד שראו שאני מצביעה לה והיא לוקחת אותי לסיר.

בגיל שנה וחצי נולדה לי אחות ומאז חזרתי לפספס בגדול ואמא שלי החזירה לי טיטול עד גיל כמעט 3...חחחח

אוי לאאפונה
לא, לא הולכת מה פתאום...
הבת שלי עשתה צעד ראשון בגיל 9 חודשים😂יעל מהדרום

לק"י


אבל הלכה ממש יציב רק בגיל שנה.

כך ששמונה חודשים זה לא רחוק כל כך😅

מענייןממשיכה לחלום
טוב זה ממש מרשים ומראה על הרבה קשב מצידך
אולי היא לא מסמנת כי היא פשוט קטנה מדי?הרי יש הבדלאמהלה

בין פעוט בן 1.7 לתינוקת בת 9/8 חודשים

בקושי לסמן כשהם רעבים הם יודעים....

אני חלילה לא מנסה להחליש אותך, אלא באמת להבין האם זה ציפייה הגיונית בגיל הזה?

האם באמת אפשרי לגמול בגיל כ"כ צעיר?

את תמיד כותבת שהם מסוגלים להבין ולהראות סימני גוף.

אולי כן צריך איזו שהיא בשלות גופנית/קוגנטיבית?

בודאיאפונה
אחיה הגדול סימן לי יפה מאד כשהיה מחותל ומפושפש חלקית עד גיל חצי שנה (ואז נכנס למסגרת והםסיק לסמן)
זה ממש מרתק אותי. תקשיבי את פשוט אלופה. מעריצהאמהלה
חח די נואפונה

מוזמנת לדסקס את זה, יש לי תחושה שאנחנו יכולות להפגש בקלות

לא כותבת באיזה ממשק כי אני לא אנונימית ואת כן

עכשיו סקרנת תני רמז, משהואמהלה
להיפךאמאשוני

בשיטה של לגדל ילדים בלי חיתולים אומרים שיותר קל בגיל צעיר יותר, ואם כמה חודשים לא נענים לסימנים אז התינוק מפסיק לסמן.

אז הגיוני שבגיל 8 חודשים קשה יותר מאשר בגיל 3 חודשים נניח.


פעם יוקטנה כתבה על זה פה..

פעם כולם השתמשו בשיטה הזאתצוףלבוב

במקום לכבס ארבעים טיטולים כיבסו עשר -עשרים. בלי מכונת כביסה זה מאוד משמעותי. אבל להגיד שהיו גמולים בגיל אפס , זה לא בדיוק נכון.

וזה לא בדיוק סימנים. נגיד יודעים שהוא עושה על הבוקר ואז אחרי אוכל ואז עוד כמה שעות . וגם אם מורידים בגדים ושמים מעל כיור אם עבר זמן מסוים אחרי עשיית צרכים קודמת אז הגיוני שילד יעשה אותם בתווך זמן סביר. 

בודאי סימניםאפונה
התינוק שלך מסמן לך שהוא רעב או עייף, או שאת רק מאכילה ומשכיבה כשעבר מספיק זמן מהפעם הקודמת?
מה קשר אלי?צוףלבוב
פעם כן היו מאכילים ומשכיבים לפי שעות , ילד היה מתרגל וגם היה מתרגל ללכת לשירותים בהתאם לסדר יום שלו. במציאות של פעם אף אחד לא היה עוקב אחרי סימנים כל היום. כל העבודות בית לקחו הרבה יותר זמן ומאמץ . ובחורף ? ברור שעשו צרכים לפני יציאה מהבית ולא מתי שעשו סימן. גם היום בעצם. עושים שירותים על הבוקר ולפני יציאה מהבית. 
מה?? לאיזה פעם את מתכוונת?אפונה

בפעם שאני מכירה, נשים נשאו תינוקות על גופן, והיא מאד עירניות לכל רחש ותנועה של התינוק שלהן.

זה היה עוד לפני שהמציאו את שעון היד, ואותן נשים של פעם לא היו הולכות לכיכר העיר להציץ בשעון השמש כדי לבדוק אם הגיע הזמן להאכיל או לפשפש את התינוק שלהן, אלא כשהוא זע באי נוחות הם הבינו שהוא רוצה להשתין או לשחרר צואה או לאכול, ואם הן לא היו ערניות מספיק אז הוא תבע בבכי או פספס והרטיב אותן וזה עזר להן לחדד את ההקשבה לפעם הבאה.

התכוונתי לפני שלושים- ארבעים שנהצוףלבוב

אמא שלי גידלה אותנו בשנות שמונים בלי טיטולים חד-פעמיים כי לא היו כאלה וגם מכונות כביסה נורמליות כמעט לא היו בשלב הזה ברוסיה.

אבל גם לפני זה. לנשים פשוטות היו הרבה מטלות . את לא יכולה לבשל או לתפור או לעבור בשדה עם תינוק על הגב. ברור ששמו אותו בלול.

בודאי שאני יכולה לעשות מלאכותאפונה

עם תינוק על הגב

עם הקטנה הנוכחית חזרתי גם לעבוד בחוץ מגיל 4-5 חודשים.

מה את חושבת, שנשים הביאו לול לעבודה בשדה?

כל האביזרים האלה הומצאו רק אחרי המהפכה התעשייתית.

את בעצםרקאני

מגדלת את הילדים כמו פעם?

למה?

זה יותר בריא?

את יוצאת איתם לעבוד בשדה?🤭

יש הבדל בין לעשות כמו פעםאמאשוני

לבין לזהות ולתקשר כמו פעם.


תינוקות לא יודעים לדבר במילים, אבל מרגע הלידה מדברים באמצעות סימנים ושפת גוף.

רק שאנחנו איבדנו את יכולת ההקשבה הזו.

היתרונות של הקשבה לשפת גוף הם רבים מכדי לפרט, אפשר לקרוא מאמרים ומחקרים.


רק על קצה המזלג:

1. זיהוי מצבים רגשיים ומענה אליהם.

2. אותנטיות (במילים אפשר לשקר, בשפת גוף קשה מאוד מאוד לזייף)

3. יכולת תקשורת מגיל 0 ולא רק מגיל 3-4, גילאים קריטיים להיקשרות.

4. שפת גוף נקלטת במהירות רבה יותר מאשר שפה מדוברת. אני לא זוכרת סטטיסטיקות מדויקות אבל מחקרים מראים שמסרים שעוברים בהבעות גוף, צריך 5000 מילים כדי להעביר אותו מסר.

5. כמו שככל שיש יותר מילים המתארות מצבים רגשיים, ככה גם מרגישים מנעד רגשות יותר עשיר, (כלומר כשיש מילה לרגש, יותר מרגישים את הרגש) כך גם בשפת גוף. ככל שמזהים את ההבעות וקשרים באמצעותם, ככה גם מרגישים מנעד הרבה הרבה יותר רחב. (בסדרי גודל של אלפים)


סתם דוגמה, אם מישהו אומר במילים לא, ובראש עושה כן, השני יקלוט את הכן ויתעלם מהלא.

סתם ממחיש כמה שפת גוף עמוקה יותר משפה מדוברת.

גם בגלל האותנטיות וגם בגלל המהירות בה היא נלקטת ומהירות תגובה.


בקיצור זיהוי סימני גוף הם חלק מתקשורת של שפת גוף, שהיא תקשורת הרבה יותר אפקטיבית ומועילה לאנושות.

תחשבי מה שווה חיוך או חיבוק אחד לעומת הרצאה שלמה..

העולם התקדם בהרבה מישורים ובחלקם הטכנולוגיה פגעה ביכולות שהיו בעבר לאנושות בצורה הרבה יותר מפותחת מאשר היום.

רק תחשבי על לילות וימים שלמים של חוסר שינה ואי ידיעה למה התינוק שלנו בוכה. כמה תסכול ונזק יצרנו לעצמנו יש מאין.

אבל הגבתי על זהרקאני

שהיא אמרה שהיא יכולה לעבוד כשהתינוקת על הגב

 

אני בעד לזהות סימני גוף 

הילדה שלי עם טיטול אז לא דחוף לי לזהות מתי היא מתחילה לעשות.. 

אבל כן מזהה מתי היא רעבה או עייפה

זה שאני משתמשת בכל מה שיש לדור הזה להציע לא מפריע לי לזהות את הסימנים שאני צריכה  

אני גם מבשלת עם תינוק על הגבאמאשוני

לא תופרת, אז לא צריכה לחשוב על זה, אבל הרבה דברים עושה עם תינוק על הגב. אולי חוץ מלשטוף רצפה מחשש להחלקה עם התינוק וניקוי בחומרים חריפים. כל שאר המטלות עושה עם התינוק.


למה זה בהשוואה ללעבוד בשדה?


מנשא הוא גם חלק מהדברים שיש לדור הזה להציע.


אני מבינה את מה שצוףלבוב מתארת, אבל זה ממש לא נשמע לי כמו דרך שהייתי רוצה לגדל בה ילדים. מבינה שזה היה נפוץ ברוסיה הסובייטית, וזה מושפע בין השאר מהצורך לצמצם את האינדיבידואליות ולהגדיל את הקולקטיב והמשותף. כולם אוכלים באותו זמן, מתפנים בשירותים בזמנים קבועים וכד'. גישה שמתכתבת עם משטרים טוטליטריים דוגמת רוסיה הסובייטית.

שם פחות קשובים לסימנים וממילא פחות משתמשים בהם. אבל זה לא שהם לא קיימים כמו שהיא כותבת. במקומות אחרים בעולם כן השתמשו בהם והם הועילו.


כלומר זה שאפונה משתמשת בזיהוי סימנים לצורך פינוי צרכים של התינוק לא הופך אותה ל"מגדלת ילדים כמו פעם"

כמו שאת מאכילה ומשכיבה לישון כמו פעם, היא עושה את זה בעוד תחום.

הדיון לפני כן לא היה האם זה עדיף על האלטרנטיבות הקיימות היום, אלא הדיון היה על האם זה אפשרי (האם תינוקות מסמנים כשהם צריכים להתפנות)

ולגבי זה אני מסכימה עם אפונה שזה אפשרי. (לפחות ברמה התיאורטית 😉)

זה לא נכוןצוףלבוב

הייתה להן חופשת לידה ארוכה ודירה נפרדת , הצורך הזה בא נטו מהעדר טיטולים חד-פעמיים , מכונת כביסה נורמלית ועוד דברים שיש לנו. תשאלו סבתות שלהן , הם ממש לא היו יושבות כל היום מול תינוק . מאותה סיבה רק בדור שלנו חינוך נהיה מכיל יותר ויותר שם דגש לרגשות של ילד. כי היום יש לנו אפשרות לעשות את זה. זה הכל .

וכן היה לול פעם והיה סל והיה גם מנשא. 

אז איך את מסבירהאמאשוני

שבגנים עם משמעת סובייטית גם מקפידים על זמנים קבועים לכולם?

זה גם בגלל חוסר במכונות כביסה?

משמעת סובייטית קשורה קשר הדוק עם הקפדה על זמנים וטקסים קבועים לכולם. יצירת סטנדרט אחיד.

העובדה שיש חופשת לידה ארוכה בנוסף למיעוט ילודה, רק מגבירה את השאלה במה היו עסוקות כל היום שהיו צריכות לקחת את התינוקות להתפנות בזמנים קבועים.

לעומת זאת בארצות כמו אתיופיה גם לא היו מכונות כביסה וטיפולים חד"פ, ובכל זאת לא לקחו את הילדים להתפנות לפי זמנים קבועים, אלא לפי הצורך, ואיך ידעו מתי הצורך? לפי זיהוי סימנים.

גם היום פחות מומלץ לבצע התניה של התפנות כתלות בגורם חיצוני.

זה שצריך לתכנן זמנים ללא גישה לשירותים זה באג כלפי המערכת בגוף, לא פיצ'ר.

אני גרתי בשכונה אתיופיתצוףלבוב

אז ילודה שם הייתה גבוהה בגלל העדר אמצאי מניעה וחוסר יכולת לעשות הפלה. בארץ ילודה ירדה דרסטית. שנית, אני לא שאלתי לגבי שירותים של תינוקות. מה שכן ראיתי ,ילדים מסתובבים לבד מגיל קטן , מקבלים מלא פליקים כמובן ,גברים יושבים בצהריים עם כמות הזויה של בירה, כן ראיתי נשים עם תינוק על הגב ושקיות מלאות בירה בכל יד.

לגבי מה עשו? החליפו תינוקות בשאר עשר פעמים שלא לקחו מעל כיור כי כמו שכתבתי השיטה הזאת לא באמת עובדת אלא מפחיתה כמות כביסה, בישלו, ניקו , הלכו לשוק , יצאו לגינה פעמיים ביום , לקחו ילדים ממסגרות . נגיד , איך באמת כיבסו רב-פעמי ? בהתחלה היה צריך להשרות את זה בדלי עם סבון. אחר כך בישלו את זה על האש, אחר-כך בעצם כיבסו , סחטו , תלו...

עכשיו קניה, לא היה סופר עם מילוי עגלה, היה צריך לעבור כל מחלקה בנפרד ולעמוד שם בתור ארוך או ללכת לשוק.

אני חושבת שגם בארץ לפני עידן טיטול חד-פעמי מטפלת הייתה לוקחת את כולם ביחד. את מדיימנת את עצמך מטפלת בשישה פעוטות נותנת לכולם יחס פרטני? אני מניחה שלא .

אי אפשר להשוותאמאשוני

בין החיים של האתיופים בארץ לחיים שלהם באתיופיה. אני דיברתי על החיים באתיופיה.

ככה שלגור בשכנות אליהם לא נותן הרבה אינדיקציה.


אם מטפלת לא נותנת יחס פרטני, זה לא כי אין סימנים, זה כי היא לא מקשיבה לסימנים.

מה שחוזר לתחילת הדיון,

שלתינוקות יש יכולת מולדת לסמן צורך להתפנות.


אני לא רואה סיבה שלא יהיה אפשר לתת לילדים להתפנות מתי שהם צריכים.

נניח אוכל ברור לי למה כולם אוכלים באותו זמן ולא לפי מנגנון רעב, אבל התפנות צריכה להיות לפי צורך פיזיולוגי ולא חברתי לדעתי.

מסכימה עם משפט אחרוןצוףלבוב

בגלל זה תינוקות פשוט עושים שירותים כשהם צריכים ולא נותנים סימנים .

לגבי שעות קבועות לא התכוונתי שאסור לילדים לעשות מתי שהם צריכים. אלא היו שמים את כולם כמה פעמים ביום בשעות שזה הגיוני כדי להפחית כמות בגדים רטובים. ככה בערך גם היו מאכילים לסיר בגיל קטן.

לגבי חיים באתיופיה יש לי הרגשה שאת כמו אישה מערבית מודרנית לא בדיוק מבינה שאישה עם כל העומס שהיה שם , העדר אמצעי מניעה , חיה במציאות בה אחוז לא מבוטל של ילדים לא יגיע לגיל חמש , פשוט לא תהיה מרוכזת בסימנים של תינוק, לא יהיה לה לא זמן ולא כוח לזה. לתושבי כפר יש משק שדורש הפעלה . ואם את צריכה לטפל במשק את תטפלי במשק כי זה האוכל שלך . ולא תרוצי לתינוק על כל פיפס. את השירותים הוא יעשה בעצמו .

מצב בארץ הוא כן משקף מה שהיה שם. עולים חדשים ממשיכים את ההרגלים שלהם מארץ מוצא. במיוחד אם הם עלו בגיל שלושים ומעלה.

את עונה במקומיאפונה
ויותר טוב ממני


יש כמה דברים שאני צריכה להתווכח עליהם עם בעלי. יש מצב את מחליפה אותי??

😁ואז את תראיאחרונה
שלי כמעט באותו גילמרימוש!

כבר תקופה שיש ישבנו בשירותים והוא משתמש בו די הרבה, ומצד שני עדיין עם טיטול בין לבין.

אין לי עדיין סיפור הצלחה, אבל מרגישה שלנו זה נכון פשוט לזרום איתו ושהוא כן מצליח להבין ולרוב מבקש ללכת לשירותים למרות שלא הורדנו חיתול בבת אחת. 

בשנה האחרונה במעון דווקא יש ילדים גמוליםקופצת רגע

בכל מקרה, הבת שלי, ילידת מאי התחילה שנה אחרונה במעון גמול, ולא נראה לי שזה כל כך נדיר.

אם את בעניין וגם הילד לכו על זה, בלי לחץ, מקסימום את רואה שאחרי כמה ימים אתם לו בכיון, תחזירי טיטול ותגמלו מאוחר יותר. 

אני גמלתי עכשיו..בשנה ו11..היא ממש רצתהנקודה טובה

וזה כיף לא רגיל!! שתינו נהנות מזה

(כבר גמולה חודשיים+)

אני גמלתי בשנתיים ו7 והלך מעולהשיפור
אבל הוא היה קטן בשנתון וכל החדר שלו במעון היו בתהליכי גמילה.
בטח שאפשרי בגיל הזה...ממתקית

הכל אפשרי, השאלה כמה טרחת ורדפת אחריו וכמה אנרגיות את מוציאה כל יום על זה...וכמה תסכולים.

אני אישית לא אוןהבת את שלב הסיר והכמה שעות ביום.

זה עלול לבלבל את הילד.

אם גמילה- אז עד הסוף

פעם טיטול פעם תחתון עלול לבלבל אותו, ואז הגמילה אפשרית, אבל ארוכה ומתישה יותר.

 

יואו, איזה מקסימות אתן!עוד מעט פסח

הזכרתן לי שגם עם שתי בנות שלי התחלתי רק באחה''צ בזמן שבבקרים במעון הן היו עם טיטול. וזה הסתדר סבבה.

ובכלל, נזכרתי שכשהגדול שלי היה בגיל שלו הנורמה היתה לגמול. כנראה פשוט ההורים השתנו.


ובאמת, ב''ה, הוא מתקדם ממש יפה.

אתמול בערב ברח לו רק פעם אחת, כבר אחרי שהוא הכריז 'פיפי', והבוקר אמר לי שיש לו רק פעם אחת, ובפעם הזאת באמת עשה. ובין לבין הוא מחזיק שעה וחצי -שעתיים בלי שבורח לו בכלל.

וגם כשהוא עם טיטול הוא מספר ומעדכן כשהוא עושה 🫢


אני חושבת שהסוד זה שאני מורידה לו רק כשאני באמת שלמה שיפספס, ואז יש אפס לחץ סביב העניין. וב''ה, שרק ימשיך ככה.

זה גיל מעולהרק לרגע9

אם הוא בעניין ונשמע שכן, אז לגמרי הייתי הולכת על זה. גמלתי 4 ילדים באיזור גיל שנתיים וזה היה מושלם! באמת בהתחלה התחלתי רק אחהצ כשהם לא במעון ורק אחרי זמן כשהם ידעו כבר להתאפק הורדתי טיטול גם במעון. עם אחד היתה לי בעיה כי במעון לא היו מוכנים (טענו שאין להם שירותים בקבוצה של הקטנים) אז לצערי הפסקנו גמילה מוצלחת וחזרנו לזה רק לפני הגן, אבל ב"ה קרה לי רק במסגרת הספציפית שהוא היה.

אם הוא זורם ואת מוכנה לקבל פספוסים לדעתי זה אחלה גיל והזדמנות להיפטר מהטיטולים.

לא בהכרח שיהיה הגמול היחידבוקר אור

אצל הבן שלי במעון אני יודעת שהיו ילדים שגדלו אותם בחופש לפני תחילת שנה

ומצטרפת שזה אחלה גיל, אני גדלתי בשנתיים וחצי אבל רק בגלל שרציתי לחכות לאחרי הלידה

סתם שאלה כללית-איך יודעים שהילד מוכן?shiran30005

שהוא אומר יש לי פיפי/קקי? שהוא לא רוצה כבר טיטול?

לפני מקלחת אני אומרת לו/לה בואו נעשה פיפי בשירותים הם לא מבינים מה אני רוצה מהם

סתם שאדע (גמלתי לפני יותר מעשור וכבר שכחתי חח) 

כשאני ראיתי שהיא עושה בשירותים, גם אם לא ממש מתעפקאולי בקרוב
כן אם לא ממש התאפקה הבנתי שהיא בקטע, פחות או יותר.. הייתה תקופה שעשתה קבוע לפני האמבטיה ואז הייתה תקופה שלא רצתה אז זרמתי.. אחרי פסח התחלתי ממש להוריד לה וראיתי שהיא באמת לומדת להרגיש ולהגיד ולהתאפק
אניoo

הסתכלתי על 2 דברים:

1. בשלות של הילד לשיתוף פעולה

2. בשלות שלי להיות בסבלנות עם התהליך

אצל הבן שליעוד מעט פסח

ראיתי שהוא מצליח להתאפק לפרקי זמן ארוכים, ועושה רק פעם ב-.

במקלחת היה עושה קבוע ומראה לי.

וממש לא רצה יותר להיות עם טיטול.

כשיש לו דופקאפונה
כבר באולטרה סאונד?🤪שיפור
באולטרסאונד?🤭רקאני
כשהם מבינים מה את רוצה מהם לדעתי זה ממש בסיסיאמאשוני

אח"כ מחכים לבשלות נוספת, כמו למשל שיתוף פעולה, זיהוי עשיית הצרכים. נשמע שהם עוד לא שם, וזה בסדר גמור!

לדעתי כשמבין מה זה בכלל ומבין שיוצא לובוקר אור

כשהיא עושה

מבחינתי זה בסיסי שידע ללכת לבד ולהוריד מכנסיים לבד לפחות בתיאוריה ושידע לדבר ברמת להגיד שיש לו

וכשיש לי כוח😅

שחלות פוליציסטיות ונרמול!אהבת חינם1

שלום לכולם

אני בת 22 (עוד מעט 23), נשואה כמעט 10 חודשים לבעל מתוק ומקסים!

ברוך השם אנחנו מאושרים, ומאוד רוצים ילדים!

יש לי שחלות פוליציסטיות שמאובחנות מגיל 18 בערך, מאופיינות במחזורים ארוכים של חודשיים שלושה. בשנה וחצי האחרונות לקחתי מדבקות למניעת הריון כדי להסדיר את המחזור. ב4 חודשים הראשונים של הנישואים מנענו הריון מסיבה אישית. וכרגע מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה..

ז"א שאנחנו מנסים בערך 6 חודשים.

קיבלתי מחזור (3 פעמים) בתקופה הזו בערך כל 38-39 יום עד למחזור האחרון שעוד לא הגיע ואני כבר ביום ה55.

ולא, זה לא הריון..

הרופאת נשים בלבלה לי את השכל ואמרה לי לנסות חצי שנה ואז להגיע אליה, ועכשיו פשוט שלחה אותי לרופאת פריון שאני מקווה מאוד מאוד שתעזור.

כולם מסביבי בהריון , גם כאלה שהתחתנו אחרי ובאמת קשה לנו ברמות!

אנחנו כל הזמן מדברים על זה, כל הזמן עצובים וגם מקבלים הערות מההורים על זה מה שמגביר את המתח בינינו ואת הלחץ והעצב סביב הנושא הזה..

אני יודעת שאנחנו נשואים יחסית קצת זמן וניסינו יחסית מעט אבל עדיין הלחץ והמתח סביב הנושא הזה וסביב הדרך שעוד מחכה לנו לא מרפה..

מחפשת עצות טובות של נשים מניסיון, הרגעה, או נרמול שאנחנו בסדר וזה יגיע לנו בקרוב.

יודעת שזה הזמן לפתח את הזוגיות אבל מרגישים ככ מוכנים ורוצים את זה ובטח שמתחילה כנראה טיפולים אצל הרופאת פריון אז זה לא שאפשר פשוט להתעלם מהנושא..

אם יש לכן דברים חכמים להגיד מאוד יעזור ❤️

תודה וחג שמח לכולן!

אין לי משהו חכםניק חדש2

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!


ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

תבררי על שיטת אביבהנפש חיה.
שיטה טבעית של התעמלות שמזרימה דם לאברי הרבייה וגורמת להם לפעול בע"ה , כסדר.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות


@אפונה

בהחלט יעיל מאדאפונה

ממש ממליצה.


במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

לגבי שיטת אביבהאהבת חינם1

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

אני לא יודעת כמה עולה אבלמשתדלתלהיותאני
אני א יודעת כמה עולה אבל בטוח זה יהיה יותר זול מטיפולים
רק מעירה שטיפולים עד ילד שנישמעונה
ממומנים על ידי המדינה... או מסובסדים
זה עולהאפונה

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

אני שילמתי באופן חד פעמי 600₪ עבור ההדרכה הראשוניתנפש חיה.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת


באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

היו לכם רק 3 חודשי ניסיוןעדיין טרייה

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

הצלחנו כמה פעמיםאהבת חינם1
בפעמיים הראשונות הצלחנו לאתר ביוץ עם בדיקות.. והפעם שום בדיקת ביוץ לא יצאה חיובית ועשיתי בדיקת הריון ביתית ולמחרת בדיקת דם ויצא שלילי
בדקת ביוץ לאורך כל התקופה?עדיין טרייה
אפשר גם לנסות לשלב חום השחר שיותר זול לבדוק איתו תקופות ארוכות (למרות שהוא נותן אינדיקציה רק אחרי הביוץ). מתי עשית בדיקת הריון לפני כמה זמן?
בדקתיאהבת חינם1

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

אז יש מצב שפספסתעדיין טרייה
את הזמן שהיה ביוץ או שהוא עוד לא היה. אם תלכי לרופא הוא ידע להגיד לך אם את אחרי ביוץ. בכל מקרה לא הייתי בלחץ מכל כך מעט נסיונות. בהצלחה!
עם שחלות פוליציסטיותנעמי28

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

דבר שנינפש חיה.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

 

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.


 

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!


 

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד


 

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

ממליצה בחום ומניסיון אישי על דיקור סינימצפה88
ואם יש אפשרות גם לעבור לתזונה כמה שיותר מותאמת לשחלות פוליציסטיות (להפחית סוכר ומזון מעובד), עוד יותר טוב
מה הכוונה תזונהאהבת חינם1
האם צריך ממש לחתוך סוכר? אני ממש אוהבת ואין לי כוח עכשיו להישאב לדיאטת כסאח שאולי לא אראה ממנה תוצאות..
ברור שתראי תוצאותאפונה

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

לא דיאטת כסאח אבל תזונה כמה שיותר לא מעובדתמצפה88
ופחות פחמימות פשוטות וסוכרים. כמה שאפשר כמובן
היי יקרהמחכה להריון

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

רק לגבי שיח אברהם- כדאי לשאול את הרוקח לפני כןנפש חיה.

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

לא בטוחה שרוקח הוא הכתובת, אולי הומיאופתהמקורית
אתםשירה_11

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה


כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"


מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה


הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב


אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת


יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

מציעה מלהתחיל לעקוב אחרי הביוץאולי בקרוב

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

הי יקרהכובע לבן

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.


במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

הטיפול הוא "די"פשוטנעמי28

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.


ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.


השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.


ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

כמה דבריםמתיכון ועד מעון

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

רוצה להדגישאהבת חינם1
שהמחזורים של ה38-39 יום זה רק ב3 חודשים אחרי שהפסקתי מניעה.. לפני היה הרבה יותר ארוכים והחודש המחזור כבר חוזר לסורו..
מצטרפת לקודמותיישלומית.

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

עונהנויה12345

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

רק רוצה לשים דגש על משהוהביתמתפורר

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.


ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

בהמשך למה שכתבואפונה

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).


הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.


זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

כשרוצים משהו מאוד קשה להרגיע, ובכל זאתמשתדלתלהיותאני

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.


כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.


ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.


מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.


וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

דיקור סיני עושה פלאיםאנונימית בהו"ל

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים


 

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי


 

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)


 

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.


 

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...


 

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

 

חיבוק 🫂


 

 

אם דיקור אז ממליצה על יניב אברהם, מקבל בכפר חבדאוהבת את השבת
ובצפון
אין לי שחלות פוליציסטיותמקקהאחרונה

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

שאלות על טבעת נוברינג/דיאפרגמהפרח חדש

אני יודעת שזה שני דברים שונים מאוד

אני פשוט בשלב של התלבטויות והסתבכתי עם עצמי


לגבי טבעת-

כמה זה מעצבן ההתעסקות עם ההוצאה והכנסה לבדיקות טהרה וטבילה? אני יודעת שזה רק להפסק ראשון ושביעי וטבילה.


ולגבי הדיאפרגמה

יש פה בנות שהצליחו למנוע אותם ממש רציני? הכוונה לקיים יחסים בזמן ביוץ באמת ולא להיקלט? כי החשש שלי שאצטרך במילא להימנע בימים הפוריים ואז כבר עדיף להישאר בלי כלום.. למרות שזה לא רעיון טוב בכלל

עונה..הריון ולידה

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥


לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

וואו איזה באסה לטבול שוב!רוני 1234
קרה לי גם שטבלתי שוב אבל עוד הייתי במקווה.

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

עם דיאפרגמהoo

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

השאלה אם אין חשש שלא ימנע פיזיתפרח חדש

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

אפשרoo

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו


אני רואה את זה כמניעה בטוחה

דיאפרגמהאנונימית בהו"ל

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

הטבעת לא מעצבנת כל כךרוני 1234

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

עונהשאלה גנים

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה


לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך


לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅


בהצלחה בהחלטות!!

אני עם הדיאפרגמה כבר 3 שנים בערךהמקורית

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

עונה ממה שמכירהאוזן הפיל
טבעת - מוציאה ומכניסה בקלי קלות, אחרי 4 לידות🤷‍♀️, ואני כן מוציאה לכל בדיקה, רק כי יותר נח לי ככה, אפילו שלא צריך. יותר קל וזריז מלסדר את העד על האצבע.

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

דיאפרגמהרק לרגע9
מונעת איתה כבר יותר מעשר שנים. ב"ה אף פעם לא נכנסתי להריון איתה... וכשאני מפסיקה למנוע ב"ה ישר נקלט הריון, אז מניחה שזה עובד טוב. כמובן צריך להקפיד על שימוש נכון, עם קוטל, לא להוציא שש שעות אחרי. למדתי שמפ אז אני לא משתמשת כל החודש, רק בימים הפוריים.
בינתיים החלטתי לנסות חודש אחדפרח חדש

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה


אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

מנענו עם דיאפרגמה בלי קוטל כמה שנים במצטבראוהבת את השבתאחרונה

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה

1. איזה התקן שמת?

2. האריך והכביד לך את הווסת?

3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?

4. היית מרוצה מהמניעה הזו?


בונוס

אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון. 

ברור שלא כולן יסבלו מזהעם ישראל חי🇮🇱

אבל חשוב להכיר

ושיתפתי מה אני עברתי כדי שאם מישהי מרגישה משהו דומה, שתדע .

חג שמח

מניעה ואישה מיואשתאנונימית בהו"ל

ניסיתי כמה סוגי גלולות. רגילות, משולבות.

ניסיתי טבעת.

היה גם התקן ואיתו דלקות וסיבוכים.

וזהו, הגעתי לקצה.

אני רוצה את החיים שלי בחזרה.

ההורמונים האלו הרסו אותי. מרגישה שאני פשוט לא אני.

אני עכשיו אחרי דימום שהתחיל עם גלולות, החלטתי להפסיק והודעתי לבעלי שאני לא לוקחת יותר כלום. נמאס לי.

נמאס לי מהעצבים, מהדיכאונות, מניסוי וטעייה, מחוסר חשק.

אבל אני ממש לא רוצה עכשיו הריון והוא בכלל נחרד מהרעיון.

אמרתי לו שלא מעניין אותי.

שייקח על זה הוא אחריות.

לא יודעת איך.

אם גם הוא לא יודע אז לא יהיו יחסים וזהו.

מסכן

אבל נשבר לי

וואי ממש מובן. מציעה:ממתקית

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

רק אומרת שזה חייב להיות הורמונלי אם זה בזרוע...שש וארגמן
שבב שמונע דרך הזרוע בלי הורמוניםאפונה
נשמע טוב בערך כמו לאכול עוגת קצפת בלי להשמין.
זה שבב שמפריש פרוגסטרון,וזה הורמונליעל הנסאחרונה
מבינה אותךבעלת תשובה

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה


דיאפרגמהרוני 1234
דיאפרגמהאפונה
ואם את ממש חרדה אז יחסים רק אחרי ביוץ.
תלמדי מודעות לפוריותהריון ולידה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.


לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

מסכימההמקורית
אני רק חיבוק, מזדהה מאוד מאוד ❤️❤️שאלה גנים
דיאפרגמה. הורמונים זה באמת נוראאוהבת את השבת

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

דיון שהיה לנו ואשמח לשמוע אתכןאנונימית בהו"ל

ראש ממשלה ספרדי, אקדמיות ופרופסורים ודוקטורים ספרדים,מרוקאים, תימנים, פרסים וכו' וכו', משהו שיקרה בטווח זמן הקרוב?

היו כאלו שטענו שכן ויש בשלות לעם

והיו כאלה שטענו שזה עוד רחוק בגלל כל החברה המקיפה..

מרגישה על חברות מוכשרות שלי שככ רוצה שיהיה להן תארים מתקדמים אבל נראה שהכל מוקף באשכנזים/אירופאים כמוני😢 הלוואי ויהיה שינוי! 

אנחנו נאלצות לנעול את השרשוריעל מהדרום
מאחר ואם אין תרבות דיון ויש מחיקה כזו של דעות שונות בצורה לא מכבדת, אין מקום לדיון בפורום.

ואין שום הצדקה לאנונימי.

לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

בדיוקטארקו

זה לא לא מטופל, אבל המציאות פה מורכבת מה לעשות..


וגם, לעצור בצד בזמן אזעקה ולקרוא לחיילים לאבטח, נניח שכן היו מספיק חיילים-אבל זה לסכן אותם מעבר למה שצריך...

(לחיילים יש עמדות שממוגנות חלקית.. ברור שאם יש צורך גם אם יש אזעקה הם בפעילות! אבל צריך לא ליצור צורך כזה סתם(

נסיעה מהמרכז לירושלים במצב הבטחוני הנוכחיאנונימית בהו"ל

הי בנות,

בעלי מאוד רוצה לסוע כולם לירושלים לבקר את המשפחה שלו ואני מפחדת שתתפוס אותנו אזעקה בדרך ורוצה להמנע, הוא אומר שאני מגזימה וכולם נוסעים...

מרגישה רע שאומרת לא אבל באמת מפחדת, מה אתן חושבות? אני מגזימה?

אני נסעתיoo

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים


מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

היום יש כמות גדולה של אזעקות ואני הייתי נמנעתהמקורית

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

אני נסעתי הרבה פעמיםבוקר אור

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

לא הייתי נוסעת, אבל מאפשרת לו אם הוא מרגיש בנוחכורסא ירוקה
נסענו הרבה פעמים בהרכבים שונים..שומשומ
אי אפשר לעצור את החיים ולהיות סגורים בבית כל היום. לדעתי. 
כנללומדת כעת

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

אני נוסעת חופשישלומית.

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

נסענו כמה פעמים...אורי8
האמת, נוסעים לאן שצריך/ רוצים. קרה לנו שהיתה אזעקה בדרך. כבר בהתראה התחלנו לחפש מקום מוגן. בהרבה תחנות דלק יש מרחב מוגן ונכנסו לשם. ( בדרך כלל בתוך החנות של התחנה). אולי אם יש הרבה קטנטנים זה יותר מורכב. מסכימה שיכול להיות בזה סיכון מסוים, אם לא תמצאו מרחב מוגן תצטרכו לעצור , ולצאת מהרכב . היום הינו במעין והיתה אזעקה, לא נעים, ואני בדרך כלל ממש נשמעת להנחיות. ברור שיש פה סיכון מסוים. אבל גם בסתם נסיעה בלי מלחמה יש סיכון מסוים ואנחנו נוסעות. אז כל אחת מנהלת את הסיכונים שלה ... 
אנחנו נוסעיםשומשומונית

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אנחנו נסענורקאני
השאלה מה מרחק הנסיעהחילזון 123

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

נסענו והיה ממש בסדרצוצקהלה

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אני לא הייתי נוסעת.רותי7

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

אני מבינה אותךתקומה

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

אנחנו נוסעיםקפצתי לבקר

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

אנחנו נוסעיםאר
ונסענו כמה פעמים את הדרך הזו
מקווה שלא תפסה אתכם אזעקה בדרךבתאל1אחרונה
כי במרכז היו הרבה היום
לא קשור לפסח, התייעצות קרעים בלידהכנה שנטעה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ט בניסן תשפ"ו 0:09

לא היה לי רעיון אחר לכותרת חחח

נקרעתי בלידה הראשונה ותפרו אותי כמה תפרים, עד היום אני ממש מרגישה את התפר של החתך ותפר של קרע אחד (שנה וכמעט וחצי אחרי).

הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא נתנה לי תרגילי קיגל (ככה קוראים לזה?) ואמרה לי לעשות עיסוי פרינאום כזה באזור התפרים. את התרגילים אני משתדלת לעשות, לא חשה שיפור (אולי קצת מבחינת רצפת אגן שגם היא לא במצב וואו), אבל את העיסוי אני לא מעיזהההה פשוט לא מסוגלת לעשות לעצמי, לגעת שם. עושה לי חלחלה וצמרמורת ביחד..

עכשיו ב''ה בהריון שני ומלבד חוסר הנוחות הרגיל אני גם די לחוצה שאקרע שוב בלידה וח''ו יהיה כמו אז אם לא גרוע יותר..

אשמח לשמוע מנסיונכן האם נקרעתן שוב בלידות חוזרות? חוויתן כאב שוב בתפרים ישנים? ורצפת אגן חזרה לכן מתישהו לתפקוד נורמלי? ואולי יש לכן טיפים להרגעה של הצלקות מהתפרים שלא יכאבו כבר?

סורי על באריכות תודה לעונות!

אני נקרעתי קצת רק בלידה 1 ב"ה. בשלוש שאחריה לאיעל מהדרום
יואו🤦‍♀️ הוספתי לך בכותרת את המילה "בלידה"יעל מהדרום
לק"י

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

במחילה, את צריכה פזיו אחרתממשיכה לחלום

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

נקרעתי פעמייםהמקורית

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

אצלימקקה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

לי היו תפרים בלידה שלישית שהרגשתי המון זמן אחרישאלה גנים

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.


מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...


בהצלחה ורק בריאות 🥰

היה לי ככה בלידה הראשונהגפן36

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

 

החלטתי לחכות. 

 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.


 

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

האמת הייתי הולכת להתייעץ עם רופאשלומית.

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

לידה ראשונה חתך יזום אבלדיאט ספרייט

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

גם לי היתהשיפור
ממש רתיעה מהמגע בצלקת, הפיזיותרפיסטית עשתה איתי תהליך של התרגלות הדרגתית, אחרי הלידה השניה היה מספיק עם מאמנים, אחרי הלידה השלישית הייתי צריכה עם היד. זה היה לא פשוט, אבל שווה, כשהתמדתי הכאבים עברו לגמרי
חמש לידות,שגרה ברוכה

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה


תרגישי טוב❤️

עונהעם ישראל חי🇮🇱

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

לידה ראשונהאנונימית בהו"ל

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.


*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

זיהום בתפרים נשמע נוראלומדת כעת
הוי,מקלדתי פתח

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

תודה לכולן על התגובות!כנה שנטעה

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

היה לך קרע בדרגהאישהואימא

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

גם אם את הולכת דרך הקופהממשיכה לחלום

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

יש הרבה דרכים למנוע קרעים בלידהגלי מטר

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

חשוב לי להגיב על זהשלומית.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

מסכימה- ילדתי בשכיבה על הגב, לידה אחת עם אפידוראל,יעל מהדרום

לק"י


כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).


גם אניכורסא ירוקה

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

 

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

הפסקה השניה- גם אצלי זה קרה😅יעל מהדרום

לק"י


כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

מצטרפת להמלצות ללכת לפיזיו' אחרתשש וארגמן

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

אמאלה… הייתי נזהרת עם זהרוני 1234
זה לא סתם אזור בגוף ויכולות להיות לזה השלכות רגשיות. אני לא שוללת ב 100% אבל צריך לחשוב על זה טוב טוב…
נכוןשירה_11אחרונה
רק מחחשוב על זה נהיה לי חרדה

אולי יעניין אותך