תעודדי אותי על הגמילה?עוד מעט פסח

בן שנתיים ו-3 חודשים, אבל חכם ומדבר ממש ממש יפה.

מתחילת החופש הורדתי לו טיטול לשעה בערך כל בוקר.

לפעמים פספס, לפעמים לא עשה כלום כל הזמן הזה, פעמיים הצליח לעשות בסיר (גם קקי).


בשבת הורדתי לו טיטול ל-3 שעות. בזמן הזה פספס פעם אחת, ופעם אחת עשה בסיר (ואיזה עשר פעמים צעק 'פיפי', התיישב, ולא יצא כלום...).

הוא מבחינתו לא רוצה טיטול בכלל. כיף לו להיות מאוורר. ולכאורה, נראה שהוא בשל ואנחנו בדרך הנכונה.


אבל אנשים סביבי טוענים שזה ממש מוקדם. בקבוצה שהוא היה בה אין אפילו ילד אחד גמול, ואם הגמילה תצליח, בשנה הבאה (שנה אחרונה לפני גן עירייה) הוא יהיה הגמול היחיד.


אבל הוא רוצה, ובעיניי גם בשל.


אז אשמח לסיפורי ההצלחה שלכם, לדעת שזה אפשרי, ושזה גם ממש סבבה שאני עושה את זה הדרגתי רק כמה שעות כל יום (בעיקר כי אין לי כח להתמודד עם פספוסים במקומות שהם לא הבית, וכי בלי טיטול האחים שלו לא מוכנים לשמור עליו).

אני בעד אם יש לך את הכוחותיעל מהדרום

לק"י


אם הוא רוצה ומבין עניין, אז מעולה. לא בטוח שעוד חודשיים יהיה לך יותר כח לזה....

אני צריכה לקפוץ למים עם ילד גדול יותר. וחשבתי באמת שליציאות מחוץ לבית נשים לו טיטול ובמקביל ניקח לשירותים.

וכמה האחים שומרים עליו?

אולי לשים לו טיטול כשהוא איתם, ולבקש מהם לקחת אותו לשירותים בכל זאת.

(שלי גם עולה לגן עיריה. והוא יכול ומסוגל להגמל, אבל אני צריכה לאזור את כל סבלנותי לזה).

אני גמלתיoo

בגיל 2.5 וזה היה די מוצלח (חוץ מקקי שלקח הרבה זמן אבל גם לילדים האחרים זה קרה בגמילה יותר מאוחרת)

גם אצלנו בחודשים הראשונים הוא היה לפעמים עם טיטול בבית כי הוא היה מרטיב בעיקר בבית

אני גמלתי ילד בגיל שנתיים ו-4 חודשיםדיאן ד.

כמוך גם היה נראה לי בשל, היה מאוד חכם וורבלי

 

האמת שלא היה פשוט והיו מלא פספוסים

מתישהו בגן ביקשו שנחזיר טיטול

בבית המשכתי בגמילה

וזה הלך ממש בסדר השילוב הזה

 

בגיל שנה ו-6 נגמל סופית (ועדיין היו פעם ב פספוסים)

 

לי אישית זה היה חשוב כי הוא ממש התנגד להחלפת טיטולים

אבל בדיעבד יכול להיות שהיה נכון יותר לחכות עוד קצת

והוא גם עלה לגן עיריה אז היה לי חשוב לסיים עם זה לפני הגן

אני גמלתי (יותר נכון שיתפתי פעולה עם הגברת)לפניו ברננה!

בגיל שנתיים וחודש.

הגמילה הכי חלקה שהייתה לי.


אומרים שזה לא הכי טוב לשים חלק מהזמן וחלק לא, אבל אני חושבת שהילדים יודעים לעשות את ההפרדה - עם אמא בתוך הבית בלי טיטול, בחוץ או אם אמא לא נמצאת עם טיטול.

במיוחד בגלל שהוא רוצה ואת משתפת איתו פעולה לדעתי זה לא ייצור לך בעיות כי הוא יבין שזה מאוד מוחלט וברור מתי כן ומתי לא.

בעיני עיקר הבעיה היא מול ילד שלא כזה רוצה להיגמל, אז להוריד רק לפעמים יכול ליצור מאבק כוח וחוסר שיתוף פעולה.

בעיני זה מאוחראפונה

אם זה עוזר לך לאזן

חוץ מהגדול כולם נגמלו בשנה שלפני השנה האחרונה, והם אולי היו ראשונים אבל ממש לא היחידים. לא יודעת מה קורה אצלכם... וגם אם הוא יהיה היחיד, למי אכפת?


אבל חושבת שלהוריד לשעה-שעתיים ביום זה רעיון לא טוב

קשה ללמוד ככה...

אם הבעיה היא האחים, שימי לו טיטול בזמן שהם שומרים עליו. אבל הגיוני שמהר מאד תעלו על הגל

ולדעתי אחרי כמה פספוסים פשוט עוברים למוד פספוסים ומפסיקים להתרגש מזה, כמו עם תינוק פולט...


רוצה סיפורי הצלחה?

הגמילה הכי מוצלחת שלי היתה של ילדה בת 1.7

אח"כ של שני בנים בני כמעט שנתיים

קצת פחות של בן שלוש

הגמילה הכי ממושכת כרגע היא של הקטנה שהורדתי לה טיטול בגיל כמעט 8 חודש וזה לא בדיוק כמו שציפיתי... 

אני סקרנית לשמוע מה ציפית ומה בפועלממשיכה לחלום
תשובה בפניםאפונה

ציפיתי שהיא תסמן לי והיא משום מה לא מסמנת

(כן פיתחה דפוס התפנות של גמולים וכן יבשה בלילה, וכן לרוב מתפנה בשירותים כשאני לוקחת אותה ויש לה אבל לא תמיד, וכאמור לא מסמנת)

וואו 8 חודשים זה ממש קטן, יפה שאת מצליחה.ממתקית

מקסים שבלילה היא נקייה. מעריצה אותך!!

היא כבר הולכת?
יואו כזה דבר קטן בלי טיטול, איזה מתוק זה.

וחייבת לספר על עצמי- בגיל 9 חודשים נגמלתי סופית מטיטולים, אמא שלי מספרת תמיד בגאווה לכולם ואף אחד לא האמין לה עד שראו שאני מצביעה לה והיא לוקחת אותי לסיר.

בגיל שנה וחצי נולדה לי אחות ומאז חזרתי לפספס בגדול ואמא שלי החזירה לי טיטול עד גיל כמעט 3...חחחח

אוי לאאפונה
לא, לא הולכת מה פתאום...
הבת שלי עשתה צעד ראשון בגיל 9 חודשים😂יעל מהדרום

לק"י


אבל הלכה ממש יציב רק בגיל שנה.

כך ששמונה חודשים זה לא רחוק כל כך😅

מענייןממשיכה לחלום
טוב זה ממש מרשים ומראה על הרבה קשב מצידך
אולי היא לא מסמנת כי היא פשוט קטנה מדי?הרי יש הבדלאמהלה

בין פעוט בן 1.7 לתינוקת בת 9/8 חודשים

בקושי לסמן כשהם רעבים הם יודעים....

אני חלילה לא מנסה להחליש אותך, אלא באמת להבין האם זה ציפייה הגיונית בגיל הזה?

האם באמת אפשרי לגמול בגיל כ"כ צעיר?

את תמיד כותבת שהם מסוגלים להבין ולהראות סימני גוף.

אולי כן צריך איזו שהיא בשלות גופנית/קוגנטיבית?

בודאיאפונה
אחיה הגדול סימן לי יפה מאד כשהיה מחותל ומפושפש חלקית עד גיל חצי שנה (ואז נכנס למסגרת והםסיק לסמן)
זה ממש מרתק אותי. תקשיבי את פשוט אלופה. מעריצהאמהלה
חח די נואפונה

מוזמנת לדסקס את זה, יש לי תחושה שאנחנו יכולות להפגש בקלות

לא כותבת באיזה ממשק כי אני לא אנונימית ואת כן

עכשיו סקרנת תני רמז, משהואמהלה
להיפךאמאשוני

בשיטה של לגדל ילדים בלי חיתולים אומרים שיותר קל בגיל צעיר יותר, ואם כמה חודשים לא נענים לסימנים אז התינוק מפסיק לסמן.

אז הגיוני שבגיל 8 חודשים קשה יותר מאשר בגיל 3 חודשים נניח.


פעם יוקטנה כתבה על זה פה..

פעם כולם השתמשו בשיטה הזאתצוףלבוב

במקום לכבס ארבעים טיטולים כיבסו עשר -עשרים. בלי מכונת כביסה זה מאוד משמעותי. אבל להגיד שהיו גמולים בגיל אפס , זה לא בדיוק נכון.

וזה לא בדיוק סימנים. נגיד יודעים שהוא עושה על הבוקר ואז אחרי אוכל ואז עוד כמה שעות . וגם אם מורידים בגדים ושמים מעל כיור אם עבר זמן מסוים אחרי עשיית צרכים קודמת אז הגיוני שילד יעשה אותם בתווך זמן סביר. 

בודאי סימניםאפונה
התינוק שלך מסמן לך שהוא רעב או עייף, או שאת רק מאכילה ומשכיבה כשעבר מספיק זמן מהפעם הקודמת?
מה קשר אלי?צוףלבוב
פעם כן היו מאכילים ומשכיבים לפי שעות , ילד היה מתרגל וגם היה מתרגל ללכת לשירותים בהתאם לסדר יום שלו. במציאות של פעם אף אחד לא היה עוקב אחרי סימנים כל היום. כל העבודות בית לקחו הרבה יותר זמן ומאמץ . ובחורף ? ברור שעשו צרכים לפני יציאה מהבית ולא מתי שעשו סימן. גם היום בעצם. עושים שירותים על הבוקר ולפני יציאה מהבית. 
מה?? לאיזה פעם את מתכוונת?אפונה

בפעם שאני מכירה, נשים נשאו תינוקות על גופן, והיא מאד עירניות לכל רחש ותנועה של התינוק שלהן.

זה היה עוד לפני שהמציאו את שעון היד, ואותן נשים של פעם לא היו הולכות לכיכר העיר להציץ בשעון השמש כדי לבדוק אם הגיע הזמן להאכיל או לפשפש את התינוק שלהן, אלא כשהוא זע באי נוחות הם הבינו שהוא רוצה להשתין או לשחרר צואה או לאכול, ואם הן לא היו ערניות מספיק אז הוא תבע בבכי או פספס והרטיב אותן וזה עזר להן לחדד את ההקשבה לפעם הבאה.

התכוונתי לפני שלושים- ארבעים שנהצוףלבוב

אמא שלי גידלה אותנו בשנות שמונים בלי טיטולים חד-פעמיים כי לא היו כאלה וגם מכונות כביסה נורמליות כמעט לא היו בשלב הזה ברוסיה.

אבל גם לפני זה. לנשים פשוטות היו הרבה מטלות . את לא יכולה לבשל או לתפור או לעבור בשדה עם תינוק על הגב. ברור ששמו אותו בלול.

בודאי שאני יכולה לעשות מלאכותאפונה

עם תינוק על הגב

עם הקטנה הנוכחית חזרתי גם לעבוד בחוץ מגיל 4-5 חודשים.

מה את חושבת, שנשים הביאו לול לעבודה בשדה?

כל האביזרים האלה הומצאו רק אחרי המהפכה התעשייתית.

את בעצםרקאני

מגדלת את הילדים כמו פעם?

למה?

זה יותר בריא?

את יוצאת איתם לעבוד בשדה?🤭

יש הבדל בין לעשות כמו פעםאמאשוני

לבין לזהות ולתקשר כמו פעם.


תינוקות לא יודעים לדבר במילים, אבל מרגע הלידה מדברים באמצעות סימנים ושפת גוף.

רק שאנחנו איבדנו את יכולת ההקשבה הזו.

היתרונות של הקשבה לשפת גוף הם רבים מכדי לפרט, אפשר לקרוא מאמרים ומחקרים.


רק על קצה המזלג:

1. זיהוי מצבים רגשיים ומענה אליהם.

2. אותנטיות (במילים אפשר לשקר, בשפת גוף קשה מאוד מאוד לזייף)

3. יכולת תקשורת מגיל 0 ולא רק מגיל 3-4, גילאים קריטיים להיקשרות.

4. שפת גוף נקלטת במהירות רבה יותר מאשר שפה מדוברת. אני לא זוכרת סטטיסטיקות מדויקות אבל מחקרים מראים שמסרים שעוברים בהבעות גוף, צריך 5000 מילים כדי להעביר אותו מסר.

5. כמו שככל שיש יותר מילים המתארות מצבים רגשיים, ככה גם מרגישים מנעד רגשות יותר עשיר, (כלומר כשיש מילה לרגש, יותר מרגישים את הרגש) כך גם בשפת גוף. ככל שמזהים את ההבעות וקשרים באמצעותם, ככה גם מרגישים מנעד הרבה הרבה יותר רחב. (בסדרי גודל של אלפים)


סתם דוגמה, אם מישהו אומר במילים לא, ובראש עושה כן, השני יקלוט את הכן ויתעלם מהלא.

סתם ממחיש כמה שפת גוף עמוקה יותר משפה מדוברת.

גם בגלל האותנטיות וגם בגלל המהירות בה היא נלקטת ומהירות תגובה.


בקיצור זיהוי סימני גוף הם חלק מתקשורת של שפת גוף, שהיא תקשורת הרבה יותר אפקטיבית ומועילה לאנושות.

תחשבי מה שווה חיוך או חיבוק אחד לעומת הרצאה שלמה..

העולם התקדם בהרבה מישורים ובחלקם הטכנולוגיה פגעה ביכולות שהיו בעבר לאנושות בצורה הרבה יותר מפותחת מאשר היום.

רק תחשבי על לילות וימים שלמים של חוסר שינה ואי ידיעה למה התינוק שלנו בוכה. כמה תסכול ונזק יצרנו לעצמנו יש מאין.

אבל הגבתי על זהרקאני

שהיא אמרה שהיא יכולה לעבוד כשהתינוקת על הגב

 

אני בעד לזהות סימני גוף 

הילדה שלי עם טיטול אז לא דחוף לי לזהות מתי היא מתחילה לעשות.. 

אבל כן מזהה מתי היא רעבה או עייפה

זה שאני משתמשת בכל מה שיש לדור הזה להציע לא מפריע לי לזהות את הסימנים שאני צריכה  

אני גם מבשלת עם תינוק על הגבאמאשוני

לא תופרת, אז לא צריכה לחשוב על זה, אבל הרבה דברים עושה עם תינוק על הגב. אולי חוץ מלשטוף רצפה מחשש להחלקה עם התינוק וניקוי בחומרים חריפים. כל שאר המטלות עושה עם התינוק.


למה זה בהשוואה ללעבוד בשדה?


מנשא הוא גם חלק מהדברים שיש לדור הזה להציע.


אני מבינה את מה שצוףלבוב מתארת, אבל זה ממש לא נשמע לי כמו דרך שהייתי רוצה לגדל בה ילדים. מבינה שזה היה נפוץ ברוסיה הסובייטית, וזה מושפע בין השאר מהצורך לצמצם את האינדיבידואליות ולהגדיל את הקולקטיב והמשותף. כולם אוכלים באותו זמן, מתפנים בשירותים בזמנים קבועים וכד'. גישה שמתכתבת עם משטרים טוטליטריים דוגמת רוסיה הסובייטית.

שם פחות קשובים לסימנים וממילא פחות משתמשים בהם. אבל זה לא שהם לא קיימים כמו שהיא כותבת. במקומות אחרים בעולם כן השתמשו בהם והם הועילו.


כלומר זה שאפונה משתמשת בזיהוי סימנים לצורך פינוי צרכים של התינוק לא הופך אותה ל"מגדלת ילדים כמו פעם"

כמו שאת מאכילה ומשכיבה לישון כמו פעם, היא עושה את זה בעוד תחום.

הדיון לפני כן לא היה האם זה עדיף על האלטרנטיבות הקיימות היום, אלא הדיון היה על האם זה אפשרי (האם תינוקות מסמנים כשהם צריכים להתפנות)

ולגבי זה אני מסכימה עם אפונה שזה אפשרי. (לפחות ברמה התיאורטית 😉)

זה לא נכוןצוףלבוב

הייתה להן חופשת לידה ארוכה ודירה נפרדת , הצורך הזה בא נטו מהעדר טיטולים חד-פעמיים , מכונת כביסה נורמלית ועוד דברים שיש לנו. תשאלו סבתות שלהן , הם ממש לא היו יושבות כל היום מול תינוק . מאותה סיבה רק בדור שלנו חינוך נהיה מכיל יותר ויותר שם דגש לרגשות של ילד. כי היום יש לנו אפשרות לעשות את זה. זה הכל .

וכן היה לול פעם והיה סל והיה גם מנשא. 

אז איך את מסבירהאמאשוני

שבגנים עם משמעת סובייטית גם מקפידים על זמנים קבועים לכולם?

זה גם בגלל חוסר במכונות כביסה?

משמעת סובייטית קשורה קשר הדוק עם הקפדה על זמנים וטקסים קבועים לכולם. יצירת סטנדרט אחיד.

העובדה שיש חופשת לידה ארוכה בנוסף למיעוט ילודה, רק מגבירה את השאלה במה היו עסוקות כל היום שהיו צריכות לקחת את התינוקות להתפנות בזמנים קבועים.

לעומת זאת בארצות כמו אתיופיה גם לא היו מכונות כביסה וטיפולים חד"פ, ובכל זאת לא לקחו את הילדים להתפנות לפי זמנים קבועים, אלא לפי הצורך, ואיך ידעו מתי הצורך? לפי זיהוי סימנים.

גם היום פחות מומלץ לבצע התניה של התפנות כתלות בגורם חיצוני.

זה שצריך לתכנן זמנים ללא גישה לשירותים זה באג כלפי המערכת בגוף, לא פיצ'ר.

אני גרתי בשכונה אתיופיתצוףלבוב

אז ילודה שם הייתה גבוהה בגלל העדר אמצאי מניעה וחוסר יכולת לעשות הפלה. בארץ ילודה ירדה דרסטית. שנית, אני לא שאלתי לגבי שירותים של תינוקות. מה שכן ראיתי ,ילדים מסתובבים לבד מגיל קטן , מקבלים מלא פליקים כמובן ,גברים יושבים בצהריים עם כמות הזויה של בירה, כן ראיתי נשים עם תינוק על הגב ושקיות מלאות בירה בכל יד.

לגבי מה עשו? החליפו תינוקות בשאר עשר פעמים שלא לקחו מעל כיור כי כמו שכתבתי השיטה הזאת לא באמת עובדת אלא מפחיתה כמות כביסה, בישלו, ניקו , הלכו לשוק , יצאו לגינה פעמיים ביום , לקחו ילדים ממסגרות . נגיד , איך באמת כיבסו רב-פעמי ? בהתחלה היה צריך להשרות את זה בדלי עם סבון. אחר כך בישלו את זה על האש, אחר-כך בעצם כיבסו , סחטו , תלו...

עכשיו קניה, לא היה סופר עם מילוי עגלה, היה צריך לעבור כל מחלקה בנפרד ולעמוד שם בתור ארוך או ללכת לשוק.

אני חושבת שגם בארץ לפני עידן טיטול חד-פעמי מטפלת הייתה לוקחת את כולם ביחד. את מדיימנת את עצמך מטפלת בשישה פעוטות נותנת לכולם יחס פרטני? אני מניחה שלא .

אי אפשר להשוותאמאשוני

בין החיים של האתיופים בארץ לחיים שלהם באתיופיה. אני דיברתי על החיים באתיופיה.

ככה שלגור בשכנות אליהם לא נותן הרבה אינדיקציה.


אם מטפלת לא נותנת יחס פרטני, זה לא כי אין סימנים, זה כי היא לא מקשיבה לסימנים.

מה שחוזר לתחילת הדיון,

שלתינוקות יש יכולת מולדת לסמן צורך להתפנות.


אני לא רואה סיבה שלא יהיה אפשר לתת לילדים להתפנות מתי שהם צריכים.

נניח אוכל ברור לי למה כולם אוכלים באותו זמן ולא לפי מנגנון רעב, אבל התפנות צריכה להיות לפי צורך פיזיולוגי ולא חברתי לדעתי.

מסכימה עם משפט אחרוןצוףלבוב

בגלל זה תינוקות פשוט עושים שירותים כשהם צריכים ולא נותנים סימנים .

לגבי שעות קבועות לא התכוונתי שאסור לילדים לעשות מתי שהם צריכים. אלא היו שמים את כולם כמה פעמים ביום בשעות שזה הגיוני כדי להפחית כמות בגדים רטובים. ככה בערך גם היו מאכילים לסיר בגיל קטן.

לגבי חיים באתיופיה יש לי הרגשה שאת כמו אישה מערבית מודרנית לא בדיוק מבינה שאישה עם כל העומס שהיה שם , העדר אמצעי מניעה , חיה במציאות בה אחוז לא מבוטל של ילדים לא יגיע לגיל חמש , פשוט לא תהיה מרוכזת בסימנים של תינוק, לא יהיה לה לא זמן ולא כוח לזה. לתושבי כפר יש משק שדורש הפעלה . ואם את צריכה לטפל במשק את תטפלי במשק כי זה האוכל שלך . ולא תרוצי לתינוק על כל פיפס. את השירותים הוא יעשה בעצמו .

מצב בארץ הוא כן משקף מה שהיה שם. עולים חדשים ממשיכים את ההרגלים שלהם מארץ מוצא. במיוחד אם הם עלו בגיל שלושים ומעלה.

את עונה במקומיאפונה
ויותר טוב ממני


יש כמה דברים שאני צריכה להתווכח עליהם עם בעלי. יש מצב את מחליפה אותי??

😁ואז את תראיאחרונה
שלי כמעט באותו גילמרימוש!

כבר תקופה שיש ישבנו בשירותים והוא משתמש בו די הרבה, ומצד שני עדיין עם טיטול בין לבין.

אין לי עדיין סיפור הצלחה, אבל מרגישה שלנו זה נכון פשוט לזרום איתו ושהוא כן מצליח להבין ולרוב מבקש ללכת לשירותים למרות שלא הורדנו חיתול בבת אחת. 

בשנה האחרונה במעון דווקא יש ילדים גמוליםקופצת רגע

בכל מקרה, הבת שלי, ילידת מאי התחילה שנה אחרונה במעון גמול, ולא נראה לי שזה כל כך נדיר.

אם את בעניין וגם הילד לכו על זה, בלי לחץ, מקסימום את רואה שאחרי כמה ימים אתם לו בכיון, תחזירי טיטול ותגמלו מאוחר יותר. 

אני גמלתי עכשיו..בשנה ו11..היא ממש רצתהנקודה טובה

וזה כיף לא רגיל!! שתינו נהנות מזה

(כבר גמולה חודשיים+)

אני גמלתי בשנתיים ו7 והלך מעולהשיפור
אבל הוא היה קטן בשנתון וכל החדר שלו במעון היו בתהליכי גמילה.
בטח שאפשרי בגיל הזה...ממתקית

הכל אפשרי, השאלה כמה טרחת ורדפת אחריו וכמה אנרגיות את מוציאה כל יום על זה...וכמה תסכולים.

אני אישית לא אוןהבת את שלב הסיר והכמה שעות ביום.

זה עלול לבלבל את הילד.

אם גמילה- אז עד הסוף

פעם טיטול פעם תחתון עלול לבלבל אותו, ואז הגמילה אפשרית, אבל ארוכה ומתישה יותר.

 

יואו, איזה מקסימות אתן!עוד מעט פסח

הזכרתן לי שגם עם שתי בנות שלי התחלתי רק באחה''צ בזמן שבבקרים במעון הן היו עם טיטול. וזה הסתדר סבבה.

ובכלל, נזכרתי שכשהגדול שלי היה בגיל שלו הנורמה היתה לגמול. כנראה פשוט ההורים השתנו.


ובאמת, ב''ה, הוא מתקדם ממש יפה.

אתמול בערב ברח לו רק פעם אחת, כבר אחרי שהוא הכריז 'פיפי', והבוקר אמר לי שיש לו רק פעם אחת, ובפעם הזאת באמת עשה. ובין לבין הוא מחזיק שעה וחצי -שעתיים בלי שבורח לו בכלל.

וגם כשהוא עם טיטול הוא מספר ומעדכן כשהוא עושה 🫢


אני חושבת שהסוד זה שאני מורידה לו רק כשאני באמת שלמה שיפספס, ואז יש אפס לחץ סביב העניין. וב''ה, שרק ימשיך ככה.

זה גיל מעולהרק לרגע9

אם הוא בעניין ונשמע שכן, אז לגמרי הייתי הולכת על זה. גמלתי 4 ילדים באיזור גיל שנתיים וזה היה מושלם! באמת בהתחלה התחלתי רק אחהצ כשהם לא במעון ורק אחרי זמן כשהם ידעו כבר להתאפק הורדתי טיטול גם במעון. עם אחד היתה לי בעיה כי במעון לא היו מוכנים (טענו שאין להם שירותים בקבוצה של הקטנים) אז לצערי הפסקנו גמילה מוצלחת וחזרנו לזה רק לפני הגן, אבל ב"ה קרה לי רק במסגרת הספציפית שהוא היה.

אם הוא זורם ואת מוכנה לקבל פספוסים לדעתי זה אחלה גיל והזדמנות להיפטר מהטיטולים.

לא בהכרח שיהיה הגמול היחידבוקר אור

אצל הבן שלי במעון אני יודעת שהיו ילדים שגדלו אותם בחופש לפני תחילת שנה

ומצטרפת שזה אחלה גיל, אני גדלתי בשנתיים וחצי אבל רק בגלל שרציתי לחכות לאחרי הלידה

סתם שאלה כללית-איך יודעים שהילד מוכן?shiran30005

שהוא אומר יש לי פיפי/קקי? שהוא לא רוצה כבר טיטול?

לפני מקלחת אני אומרת לו/לה בואו נעשה פיפי בשירותים הם לא מבינים מה אני רוצה מהם

סתם שאדע (גמלתי לפני יותר מעשור וכבר שכחתי חח) 

כשאני ראיתי שהיא עושה בשירותים, גם אם לא ממש מתעפקאולי בקרוב
כן אם לא ממש התאפקה הבנתי שהיא בקטע, פחות או יותר.. הייתה תקופה שעשתה קבוע לפני האמבטיה ואז הייתה תקופה שלא רצתה אז זרמתי.. אחרי פסח התחלתי ממש להוריד לה וראיתי שהיא באמת לומדת להרגיש ולהגיד ולהתאפק
אניoo

הסתכלתי על 2 דברים:

1. בשלות של הילד לשיתוף פעולה

2. בשלות שלי להיות בסבלנות עם התהליך

אצל הבן שליעוד מעט פסח

ראיתי שהוא מצליח להתאפק לפרקי זמן ארוכים, ועושה רק פעם ב-.

במקלחת היה עושה קבוע ומראה לי.

וממש לא רצה יותר להיות עם טיטול.

כשיש לו דופקאפונה
כבר באולטרה סאונד?🤪שיפור
באולטרסאונד?🤭רקאני
כשהם מבינים מה את רוצה מהם לדעתי זה ממש בסיסיאמאשוני

אח"כ מחכים לבשלות נוספת, כמו למשל שיתוף פעולה, זיהוי עשיית הצרכים. נשמע שהם עוד לא שם, וזה בסדר גמור!

לדעתי כשמבין מה זה בכלל ומבין שיוצא לובוקר אור

כשהיא עושה

מבחינתי זה בסיסי שידע ללכת לבד ולהוריד מכנסיים לבד לפחות בתיאוריה ושידע לדבר ברמת להגיד שיש לו

וכשיש לי כוח😅

תגידו אתן עושות משהו לרקע ההכנות עם איראן וכל זה?שיח סוד

לא בקטע של להיות בפחדים ולהילחץ,

אני חושבת בעיקר על אם להגדיל את הקניה השבועית בסופר או ציוד ליצירות למקרה ולא יהיה אפשר לצאת בסבבה

למרות שכרגע זה רק דיבורים

מצטיידות או ממשיכות כרגיל?

נראה לי זה לא חוקישיח סוד

מקלט של מקום ציבורי כמו בית ספר מתנ"ס בית כנסת פארק

חייב להיות פתוח לכולם בזמן אזעקה

שאלה מרווקהמים כחולים

שלום לכן, סליחה על הפלישה לפורום אבל רוצה לשמוע תשובות מנשואות..

אני בשנות השלושים אז מטבע הדברים כבר פגשתי הרבה והייתי בכמה קשרים משמעותיים. כרגע בקשר עם בחור כבר מספר חודשים. יש שיחות טובות ולאט לאט נוצרה חברות ויותר פתיחות, אבל די מההתחלה הוא לא הכי מצא חן בעיני מבחינה חיצונית, גם בגלל סגנון הלבוש וגם המראה הכללי וגוון הקול שלו פחות התחברו לי. אני כרגע בצומת של החלטה האם לנסות עוד להעמיק את הקשר ולהיפתח בתקווה שהלב יתעורר או לוותר.. האם יש כאן נשים שחוו קשר כזה? האם אפשר להתקדם ולקוות שהרגש יתפתח עוד יותר אחרי חתונה? זה אפשרי להתחתן למרות שלא הכי מוצא חן בעיני?

בקשרים אחרים חוויתי יותר התרגשות ומשיכה, אבל מצד שני הם נפלו כי משהו בקשר לא היה טוב כל כך ופחות יציב מהקשר הנוכחי, שבו הבחור מכיל את ההתלבטויות שלי והקשר נמשך כבר זמן ארוך למרות חוסר מציאת החן..

אצלי זה היה משהו דומהזמינה

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה


גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו


זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל


חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)


מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻


תודה!מים כחולים

זה עוזר לשמוע..

 

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

 

היה לי משהו דומהשלומית.

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

לא יודעת כמה זה יעזור לך אבל משתפת מהנסיון שליאנונימית בהו"ל

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

 

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

 

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

מסכימה לגבי דחייה/רתיעהמרגול
כלומר, יש לא להימשך, אבל להיות כזה פרווה כלפיו בנושא הזה (לא אוהבת לא סולדת), ויש ממש להירתע מהמראה שלו וכו.


אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.


אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

תודה על הדיוקמים כחולים
באמת אני מרגישה שגם קרבה רגשית אין מספיק כי קשה לו להיפתח רגשית, אז השיח הוא יותר ברמת החוויות והיומיום, עם קצת עומק לפעמים, אבל לא נוצר שם השיח שגורם לאינטימיות רגשית. ואני לא יודעת אם זה בגלל האופי  וזה מה שיכול להיווצר בקשר בינינו בלי קשר, או בגלל המראה שחוסם אותי ואז גם הוא לא מביא את עצמו עד הסוף.. 
כמה פעמים נפגשתם?ממתקית

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

עדיין..מים כחולים

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

נשמע שזה הנקודהרקאני

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

 

בגדול אסור אסור אסור שתהייה דחיה!ממתקית

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

לגבי מציאת חןאישהואימא

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

גםooאחרונה

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים


יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי


מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)


גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)


אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

רוצה לפרגן לבעליהשקט הזה

נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..


אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.


בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)

יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).


בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..


קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש


אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕


ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-


שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄

נכון זה בסדר פשוט להתרסק בבכי במיטה?הריון ולידה

גם אם זה היום נישואין שלנו?

הוא לא פה

אני עם כמה וכמה שחלקם חולים

ההרדמות נהיו בגלל זה קשות במיוחד אחרי אחהצ שלמים שאני איתם לבד

הגוף שלי שבור מפורק לרסיסים מהחודש התשיעי הזה

הורמונלית ונפשית בכלל

ואני בכלל אמורה להיות במנוחה עד הלידה

צירים סימפיוליזיס ושמירה זה שילוב לא טוב וכל דבר מדליק לי את הבכי

אין לי עזרה כמעט ולא חייבים לי כלום אבל כן ניסיתי להשיג כזו

גם בתשלום

הגננת מציקה ולא מבינה מה זה "אני מצטערת, אני לא יכולה לדבר עכשיו, אני בהשכבות" ואז מתחילה להטיח חפירות  וטענות על זה שהילד עם מגפיים כשבא לה שהוא יהיה עם נעלי ספורט כי עם המגפיים הוא משחק בזמן האוכל או לא יודעת מתי.

למרות שהיא גננת חנ"מ אין לה ניסיון בגידול ילדים וכנראה שגם לא ביחסים בין אישיים

ונמאס לי!

ואיבדתי בשעה האחרונה שלוש פעמים את הסבלנות ואפילו צעקתי 

ועכשיו אני פשוט בוכה

וגם צץ עניין בפרוייקט להגשה ואני לא מסוגלת יותר! 

אויש... בטח שזה בסדר! חיבוק לבינתיים...ירושלמית במקור
ברורררר. אמאל'ה. חיבוק גדול מותקאורוש3
אני בדרך להביא לך תעודת התרסקות מוצדקתSeven

ברור שזה בסדר!!!

וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶

את החייםהריון ולידה
תודה אהובה 
😘Seven
וואו חיבוק ענקקקרקאני

נשמע קשה מאוד וכואב

ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות

אפשר לבכות גם מהתמיכה הזאת?הריון ולידה

כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית

כל כך תודה 

וואי בטח שמותר להתפרקנעומית

וצריך

ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.


מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום. 

מותק בא לי לתת לך מדליהממשיכה לחלום

איזו אישה לביאה את

עם כמה את מתמודדת

תבכי כמה שאת צריכה

תנקי את הלב

ותנשמי נשימות חדשות❤️

שולחת הרבה כוחותממתקית

נשמע לא פשוט, את גיבורה שבכלל שרדת לספר
מבאס שאין עזרה.

🫂יעל מהדרוםאחרונה
הרטבות לילה אבל יותר מידיישירה_11

בת עוד שניה שלוש

בחודש האחרון כזה מפספסת כמעט כל לילה בין פעם ל3!!!

כאילו מי הולך לשירותים 3 פעמים בלילה?

וזה מעיר אותה וכל פעם זה לקום להחליף בגדים ואת כל המצעים פוך שמיכה סדינים

התעייפתייי

מזה הדבר הזה?

היא גמולה לגמרי אני כבר אובדת עיצות כל היום תולה מכבסת מייבשת מקפלת ומחזירה

תודה להשם על הכל אבל מה עושים עם זה??

יכול להיות שקר לה?רקאני
^^^אנונימית בהריון

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

היא לבושה עם גופיה ארוכה ופוטרשירה_11

ואני מכסה בשמיכה ופוך

תנסי להוסיף גרביים חמות ואפילו עוד שכבהיראת גאולה

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

יש משהו חדש בחיים שלה?ממתקית

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

התינוק כבר כמעט 7 חודשיםשירה_11
מזה לחישות לילה? 
כשהיא נרדמת, חצי שע הבטווח שלאחר שנרדמהממתקית

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

אצל הבת שלימקלדתי פתח

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.


היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?


פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

לא הבנתישירה_11

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?


איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

זה ממש נכון שתולעים גורמות לפיספוסים.שיפור
אצלי גם ילד בן 5 שכבר היה יבש שנתיים פעם אחת פיספס כמה ימים ברצף, נתתי וורמוקס ועבר
הייתי שוקלת מעבר לתחתוני לילהשיפור
זה עוזר?שירה_11אחרונה
אבל היא שוכבת אז זה עדיין מרטיב את המיטה לא? 
אנחנו לוקחים בן 4.5 קבוע לשירותים לפני שאנחנואחת כמוני

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.


לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

כן קמה יבשהשירה_11

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

תבדקי תולעים (אצלנו היה הסיבה להרטבה) ואם קר לה...אמהלה
אז גיליתי הריון...עודהפעם

אני בשבוע 4+4... וכמובן חוץ מבעלי אף אחד לא יודע אז בא לי שמישהו יתרגש איתי.

אני בשוקקקקקק... שמחה מאד וגם בלחץ (היפראמזיסית...)

בשעה טובה, והלוואי יעבור לך בקלות הפעםמתיכון ועד מעון
בשעה טובה!!!!ראשונית

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

מרגש!!! בשעה טובה!בידיים פתוחות
בעז"ה שיהיה הריון קליל ובריא ובידיים מלאות♡
בשעה טובה!!!!רקאני
בשעה טובה, שיעבור ממש בקלות, בנחת ובבריאות מלאהנייקיי
בשעה טובה! שיהיה בקלות ובשמחה!!יעל מהדרום
תודה לכן על ההשתתפות בשמחה,עודהפעם

זה באמת מרגששש

בשעה טובה איזה מרגש.ממתקית

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

היה לי היפראמזיס ב5 הריונות....עודהפעם

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

ממש מבינה אותך!הבוקר יעלה

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה! 

ואי מזדההאור מאיר
מובן ממש.ממתקית

מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס

ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.

היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום

תקשיבי אין לי היפראמזיס ב"הכבת שבעים
וזה פשוט נשגב מבינתי איך מסיפורים שאני שומעת, נשים עם היפראמזיס נכנסות שוב להריון. אני פשוט נפעמת!! ❤️
היה לך היפראמזיס קשה בחלק ובחלק כלום?אמא לאוצר❤

או שהיה לך רק קל?

כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...

אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר

וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...

היה לי 4 הריונות נוראים,עודהפעם

באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)

והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...

נכון, קורה שיש רמות שונותאמא לאוצר❤
אבל לא שאין בכלל... כי ככה הגוף מגיב להריון
איך מתנהג היפרמאזיס רציני? מי החליט?ממתקית

לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.

לא קשור למי החליט... וגם לא באה להגיד שאין לךאמא לאוצר❤

אם את אומרת שיש ..

פשוט ממה שאני מכירה ומניסיון אישי, נשים שיש להן היפראמזיס קשה, נדיר מאד מאד שיש להן גם הריונות בלי בכלל...

זכית😉

נכון זכיתיממתקית

אבל עברתי הרבה הריונות בלי עין הרע, אז אולי זה גם סטטיסטיקה בסוף, אם יהיו לי 4 הריונות למשל, יהיה לי בכולם, אם יהיו לי יותר מ-4 הריונות, סיכוי גדול יותר שיהיו לי גם הריונות בלי היפרמאזיס.

קשה לדעת כי לרוב מי שיש לה היפרמאזיס לא יולדת הרבה.

אצלי בראשונים לא היה לי היפרמאזיס
התחיל לי בכל האחרונים...

לי מתוך 3 הריונות היה רק בראשון (קל) ובאחרון (קשה)אנונימיותאחרונה
השני היה הריון רגיל לגמרי
שיהיה בשעה טובהאנונימית בהריון

ובקלות!

תודה יקרותעודהפעם

כל תגובה משמחת ומחזקת..

וואי בשעה טובה שיהיה כמה שיותר בקלות ובנחת!!!שיפור
התינוק שלי כבר לא ממש תינוק אבל השיער שלו לא גדלפרח חדש

הוא בן 1.7

אבל נראה יותר קטן בגלל שאין לו כמעט שיערות

בשבילי הוא חמוד ככה

אבל מבינה שזה קצת חריג כי כולם שואלים אותי איפה השיער שלו חח

הייתן מנסות תרופות סבתא? מכירות משהו שעוזר באמת לזה?

אני לא יודעת אם מותר אבל שמן רוזמרין מזרז צמיחהנפש חיה.
אפשר לטפטף קצת לשמפו ולחפוף לו
מצאתי משהו של מי הדס באתר "פרוג" תראינפש חיה.

לבשל כמה ענפים של הדסים בסיר מיים

לסנן, להעביר את המיים של ההדסים לבקבוק תרסיס

ולהשפריץ כל יום על שיער יבש.

אני השפרצתי כל בוקר, עזר מאוד

לא מורגש על השיער מבחינת המרקם, ממש כמו מיים רגילים, מתייבש ואין זכר.

אפשר למהול במיים שיצא לך הרבה.

זה לא מכתים בגדים?אנונימית בהריון

הבת שלי בת שנה וחצי ויש לה שיער ממש דליל,

אין סיכוי לקוקיות או סיכות

אצלנו במשפחה יש גנים כאלו(אהבת עולם)

לא מעט היו ככה עד גיל גדול (כאלו שלא היה מה לגזור בחלאקה).

את הקוקו הראשון של אחותי עשינו לה בגיל שלוש פלוס והיום יש לה אחלה שיער...

לסרק את מה שישרק טוב!
קראתי פעם שהסירוק (גם במברשת רכה זה טוב) ממריץ את התאים ומעודד צמיחה. לילדים שניסינו את זה צמח יותר שיער.


אומרים גם ששמן קיק מעודד צמיחה. תבדקי בגוגל. לא נסיתי.


וכמו שכתבו לך זה לא אומר כלום על השיער שיהיה בהמשך חייו.


אז כאמא לילדה שבכיתה א' היה לה פלומה כמו תינוקאמהלה

ניסיתי מלא דברים. לא יודעת מה בסוף עזר, אבל כיום היא נערונת צעירה ויש לה כמויות שיער ב"ה.

יש לי גם 2 בנים שבחלאקה לא היה בכלל מה לגזור

גם הם היום עם רעמה שלא מביישת אריה.

אז ככה

מי הדסים- ניסיתי לתקופה ארוכה, לא ראיתי שעזר

שמפו שמן קיק- גם לא עזר

הברשה במרשת לא רכה- נראה לי שכן קצת עודד צמיחה

מה שהכי עזר- חפיפה בשמן ליפיקאר באום של לה רוש פוזה- זו ההמלצה שלי לכל נזקי העור ותכלס הילדים שהשתמשתי להם בשמן הזה כשמפו קבוע היו היחידים שצמח להם שיער.

יש שמפו טום וג'רי לילדים שמומלץ לעידוד צמיחה- אני לא מצאתי אותו בחנויות.

והכי חשוב- להתפלל, כן, גם על זה

כשהילדונת מהסיפור למעלה חזרה בוכה מבית הספר כי חברות צחקו עליה שהיא תינוקת, הבנתי שאת הכי חשוב לא עשיתי

ואז התחלתי להתפלל על זה

ואז קרה השינוי.

בכיתה ב' כבר יכלנו לעשות לה קוקו קטנטן

הייתי מצרפת תמונה כדי שתאמינו לי אבל זה ו"ואחד אאוטינג" כי יש לה צבע שיער ייחודי וזה היה בולט....

בטח הבנתם

העיקר שתהיו בריאים

תודה למגיבותפרח חדש

למי שאמרה לסרק

אז אין כמעט מה לסרק 🤭

שמנים למיניהם קצת חוששת מלכלוך שעובר לבגדים ולא יורד

אולי באמת אנסה לחפש את הקרם ש @אמהלהכתבה זה משהו סביר שאני מוכנה לנסות

ובאמת ב"ה העיקר הבריאות

הוא תינוק מתוק שממלא אותנו אושר

לאחרונה גם פחות חולה בכל מיני וירוסים אז באמת תודה לה' על הכל

 

גם אם אין מה לסרק מסרקים את הקרקפתרק טוב!
עם מברשת רכה כדי לא להכאיב. 
לא הייתי עושה כלום, במיוחד לא לבן. הכי חמוד.שיפוראחרונה
אוניברסיטה וטרמפולינה לתינוקחולמת להצליח

יש לנו טרמפולינה שהביאו לנו, אבל עוד מעט החגורה שם תהיה קטנה על התינוקת ואני רוצה גם טרמפולינה עם מנגינות.

יש לכן המלצה על משהו, במחיר עד 200 ש''ח?

בנוסף אוניברסיטה לתינוק, יש לכן המלצה למשהו טוב גם בערך במחיר הזה?

תודה 

מקפיצהחולמת להצליח
ממש אשמח להמלצות
באוניברסיטה אני לא חושבת שצריך המלצותיעל מהדרום

לק"י


זה מוצר פשוט.

הייתי קונה מה שנראה לי. רק אולי לא עם חלקים מנגנים, שלא תהיה בעיה בשבת. או רק עם חלקים שאפשר להוריד לפני שבת.

קניתי מעלי אקספרס במבצעי נובמבר בזול ונחמדפלפלונת

אולי גם עכשיו יש משהו במחיר טוב...

התכוונתי לאוניברסיטהפלפלונת
תודה! פשוט ממש התאכזבתיחולמת להצליח
מהטרמפולינה שקיבלנו במתנה ואני רוצה לקנות חדשה שאפשר לשים מנגינות.
בטרמפולינה אני לא מבינה. התייחסתי רק לאוניברסיטהיעל מהדרום
נראה לטייני לאב יש משהו עם מנגינותהשקט הזה
שגם יש לו כמה מצבי שכיבה ככה שמתאים גם לתינוקות די קטנים
אנחנו ממש אוהבים את של טייני לאבאור מאיר
חח אני לא סבלתי אותה! עד שהעפתי אותהאמא לאוצר❤

וקניתי אחרת

היא טרמפולינה מה זה גרועה בעיני

חחח כנראה בעיני המתבונןאור מאיר

היו לי 2 טרמפולונת פשוטות עד עכשיו. ועכשיו התחדשנו בכזו. וסעיניי זה שילד יכול לישון שם שאני עם הגדולים, זה מושלם.. אולי תכתבי לה חסרונות.. וככה היא צוכל להחליט

גוגל הראה לי שהיא הרבה יותר יקרה ממה שהיא מחפשתיעל מהדרום
אכן.. רק יש המוןן ביד 2אור מאיר
מקפיצה שוב, אולי מישהי מכירה טרמפולינה טובה? 🙏חולמת להצליח
לי יש נדנדההתלבטות טובה

לא טרמפולינה. של fisher price יחסית מהפשוטים (קניתי יד 2). הילדים מאוד אוהבים. הרגיע אותם מאוד ועזר לי לתקתק דברים.

לא יודעת בדיוק מה ההבדל בין זה לבין טרמפולינה האמת, ומה היתרונות החסרונות מכל דבר. שכנה שלי מכרה בזול אז אמרתי ננסה...


לגבי אוניברסיטה, יש לי אחד שאפשר לשים בטריות למוסיקה אבל מעדיפה לא לשים בגלל שבת והילדים הגדולים יותר. אולי בגלל שחורף הייתי מחפשת אחד קצת יותר עבה אם הרצפה אצלכם קפואה. אני צריכה לשים לפעמי שמיכה מתחת וזה סתם מעצבן אבל ממש לא קריטי..

יש אוניברסיטה שזה בלי משטח בכלליעל מהדרום
לק"י


ואז אפשר להניח על המקום הרגיל שעליו מניחים את התינוק.

וואי זה באמת מעולה.. יש לחמותי כזה וזה נוחהשקט הזה
שוקלת להתחדש לזה בילד הבא בעז"ה😅 (גם תופס פחות מקום)
האמת שלנו יש עם משטח מבד, זה גם מתקפליעל מהדרום
יש לי כזאתהשם שליאחרונה

קניתי אותה אחרי שטרמפולינה עם משטח מבד נהרסה.

האמת שלא השתמשתי בה הרבה, כי עד שקניתי התינוק כבר גדל.

בעז"ה לילד הבא.

אוניברסיטה ב180 שקל באתר ניגון טויספה לקצת
מצרפת תמונה, זה ממש נחמד וזול.פלפלונת

אני גם הזמנתי כזו, אחלה אוניברסיטה..התייעצות הריון
אחרי כמה ילדים שלא השתמשתי בטרמפולינהרק טוב!

מסרתי אותה. היתה לי אחת פשוטה בלי משחקים. בילדים הראשונים השתמשנו גם להאכיל בה. אבל זה שובר את הגב (שלי..)


אולי תדייקי מה הצורך שלך ולפי זה ימליצו לך?



ועוד נקודה למחשבה, מוזמנת להתעלם אם לא מתאים לך-

עדיף פחות לשים את התינוקות בדברים כאלה שמונעים מהם תנועה והתפתחות. הכי טוב זה שטיח/מזרון/משטח שמגן מהרצפה אבל מאפשר לנוע עליו. 

אצלי השימוש הוא בעיקרחולמת להצליח

בגלל שהתינוקת פולטת הרבה, אז אחרי שהיא יונקת אני שמה אותה שם.

בד"כ כשאני שמה אותה על הבטן ועל הגב היא לא מפסיקה לפלוט, אז צריכה לחכות כמה זמן מהאוכל.

אולי יעניין אותך