סוף סוף משהו שאני מסכים איתך עליו! ואני לא מדבר על הסיפא.

סתם.. 

לא להיות גלוי מדי... תשמור קצת דברים גם לעצמך זה יוצר הערכה כי זה מראה על חשיבה

ביחד זה שילוב מושלם👍

דיבור הוא אמצעי תקשורת מקרב וחשוב מאד. לפעמים סתם שומרים בבטן במקום לשתף קצת בהתלבטויות שלנו, במחשבות וברגשות. זה עוזר לצד השני לראות אותנו, וזה עוזר מאד להתאחד. יחד עם זאת, צריך לחשוב האם יש בדיבור תועלת? ערך? יש אנשים שהדיבור שלהם זול... בלי משמעות, כל מה שעובר בראש עובר ישר דרך הפה בלי סינון... 

קצת מחשבה לפני שמדברים מה תהיה ההשפעה של הדברים.

הדיבור זה אחד הדברים שהכי מראים על הבפנים.

שמוביל לתהיות על הצד השני וככה נבנה רגש

לצורך העניין, צוקו היה אויב של אנג ולכן גם של קטרה, אך בפרק 39 כמדומני כשצוקו וקטרה נכלאו במערה ביחד ועברו על ייחוד צוקו סקרן מאד את קטרה כי הוא היה מיסתורי ואמביוולנטי בעל תפיסות דואליות. קטרה בהיותה בת מעצבנת ישר שכחה מאנג ושברה נגיעה עם צוקו כי המסתוריות שלו כבשה אותה. זה ממש לא היה אכפת לה שידעה שאנג אוהב אותה ושתכלס הוא הבנאדם הכי טוב ביקום בערך כי מוח של בת עובד בצורה דיי אנוכית וחסר היגיון

אתה לחלוטין יכול להמציא סדרה מקבילה עם אותם אנשים בלי שום קשר למקורית...

ברור שבינך ובין צוקו יש משו

אולי אם צוקו היה חוזר בתשובה לפני זה הוא יכל להקדים את אנג... אבל זהו זה

אחי ראיתי את כל הסדרה פעמיים לפחות

ואין שום קשר בין קטרה לצוקו סורי אחי אולי זה איזה פאנפיק או שיפ מוזר. ואפילו אם זה קיים אני לא מתייחס לזה כקנון.

פנקייק -

שיפ -

קאנון -

תמונות הנושא של אנשים מהתחום שלי:

לא אחי, לא כולם נוסעים אותו כיוון בו־זמנית. אלה אמצעי תחבורה חמודים אך שונים.

חשבתי יותר בכיוון שהשתדלות לפתיחות רבה יותר גורמת לריחוק.

לצורך העניין - אדם שמטבעו סגור ועושה השתדלות לשתף, גם בדברים קצת יותר עמוקים יכול לגרום לתגובת נגד של "מוקדם מדי" או משהו כזה. 

כשמישהו לא רגיל לשתף יקח לו זמן בהתחלה להגיע לאיזון, להבין מתי מתאים

אבל זה כי הוא לא מתאים את השיתוף לסיטואציה... צריך לחשוב איך הצד השני יקבל את זה.

זה עניין של אינטיליגנציה ריגשית אז קשה להסביר את זה ממש.

הדוגמא הקלאסית שצד אחד מראה התלהבות והצד השני נבהל מזה? 

אז כן, אני חושבת שצריך ללכת לאט ובטוח, להגיד שהיה טוב, אבל לא לצאת מגדרך, עד שמקבלים סימן מהצד השני ש"מאשר" להפתח יותר.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?