אשאיר איתי את התינוקת בבית. בת 7 חודשים
אתן חושבות שזה בסדר? חוששת שאולי זה יבלבל אותה אבל יהיה לי קשה לשלוח אותה כשאני בבית
מילא שאני בעבודה אני עסוקה ופחות חושבת, אבל ביום חופשי אני אשתגע
מה אומרות?
אשאיר איתי את התינוקת בבית. בת 7 חודשים
אתן חושבות שזה בסדר? חוששת שאולי זה יבלבל אותה אבל יהיה לי קשה לשלוח אותה כשאני בבית
מילא שאני בעבודה אני עסוקה ופחות חושבת, אבל ביום חופשי אני אשתגע
מה אומרות?
אצלי היום החופשי הוא שישי אז אם יש מעון באותו יום (יש מסגרות שגם ככה סגורות בשישי) משאירה בבית. והאמת שגם ילדי טרום טרום השארתי איתי בשישי, קשה עליי הפרידה 😅
וגם אם אני נשארת עם ילד חולה בבית, משאירה את התינוק איתי ולא שולחת.. בקיצור כל הזדמנות בערך שאני בבית, הקטנטנים איתי. לא נרשמו בעיות
יום אחרי שנשארה איתך לא היה לה קשה יותר מהרגיל?
חשבתי שזה כמו הימים שאחרי חגים, שאלו ימים קשים יותר במסגרת
לק"י
לא נרשמו בעיות מיוחדות ביום ראשון.
רק שזה היה יום שהוא לא תמיד רצה לעשות עבודות וכאלה (זה היה משפחתון פרטי, אז היתה יותר גמישות בנושא. כי זה פחות ילדים וגילאים שונים).
אני רק לא בטוחה שזה לא היה ככה בכל מקרה אחרי שבת (גם אם בשישי היתה מסגרת).
את יכולה לנסות ולראות איך הולך לה.
ולאט לאט היא תגדל, ותזחל,
ותצטרך ארוחות מושקעות ולא בקבוק/ הנקה
והשינה שלה תתקצר,
ולא תוכלי לעשות כלום בבית ...
ותראי איך את שולחת אותה .
זה לפחות מהניסיון שלי. אבל בכל אופן, לא יקרה כלום אם תשאר איתך.
אני שילמתי על ארבעה ימים במסגרת , כך שבשביל לשלוח ביום החופשי הייתי צריכה לשלם בנפרד. לפעמים כשהיה צורך (תורים רפואיים בעיקר) אז שילמתי ושלחתי, אבל כשהייתי בבית התינוק תמיד היה איתי.
רק עם אחד הילדים, כשהוא היה כבר בן שנתיים וחצי, ראיתי באיזשהו שלב שהוא משתעמם להישאר איתי בבית בלי האחים שלו, אז התחלתי לשלם על חמישה ימים ולשלוח גם ביום החופשי (שישי בכל מקרה היה חופש).
אצלנו לא ראיתי שזה הקשה על ההסתגלות בחזרה אחרי הימים החופשיים (היה לנו חמישי-שישי-שבת בבית).
טארקואבל אפשר שתהיה את האופציה
ומבחינת הילדה זה אחלה ממש. לרוב מוחלט של הילדים.
ואז נשארת רק השאלה מה נכון לאמא ולמשפחה..
יומיים בשבוע מטפלת אחת
ו3 ימים מטפלת אחרת
לא נרשמו בעיות
השארתי בבית עד גיל שנתיים וחצי בימי שישי
זה אמנם תפס לי את היום החופשי הקצרצר אבל הרגשתי שזה משמעותי עבורו
כשהגדולים שלי היו קטנים הייתי פחות בסבלנות על זה וכן הייתי שולחת בימי שישי
בעיניי זה תלוי בעלות תועלת
אם יש סבלנות ומשאבים פיזיים ונפשיים לעשות יום בשבוע של חינוך ביתי זה טוב
ואם אין אז עדיף לשלוח
החופשי שלי זה היום החופשי גם של המטפלת שלו
עדין כדאי לי להשאיר אותו בבית? זה אומר שהוא לא יכיר את המטפלת רוטציה
מעון תמת
לק"י
לשלוח בכל זאת (פעם ב.. אפילו).
אבל אם זו מטפלת רוטציה שנמצאת במעון בעוד ימים בקבוצות אחרות, הוא כנראה יכיר אותה קצת לפחות.
ובמחשבה שניה, יש מצבים שיהיו מחליפות בכל מקרה, והוא יצטרך להכיר פרצופים חדשים. אז ככה יהיה לו עם הרוטציה.
אבל אם טוב לאמא ולילד ולבית שיישאר איתה ביום החופשי
השיקול שאולי לא יכיר מחליפה כשיצטרך ותהיה- זה לא שיקול בעיני.
ואז היא לא תכיר אותו
והוא לא אותה
בדרך כלל יותר קשה להם עם הרוטציה.
הם פחות מכירים אותה, היא פחות מכירה אותם, זה יום קשוח גם אם המטפלת עצמה מקסימה.
בעיני, אם מתייחסים לזה כשיקול- אז זה שיקול לטובת הישארות בבית.
מחדש..
בעיקר לילדים שהיה להם יותר קשה בהסתגלות הראשונית.
ופספסתי את זה שמדובר ברוטציה.. להסתגלות זה בהחלט לא יתרום
זה היה לה ממש סבבה ולא ראיתי הבדל בין ימי חמישי או ראשון לבין שאר השבוע
זה עובד לך ולתינוקת.
אני השארתי את הבייבי עכשיו ביום חופשי בבית
וגם כשיצאתי לחופש (מורה) כמובן השארתי בבית. ספרתי את השניות שיגמרו הלימודים ואחזור להיות איתו בבבית.
אבל
היו ימים שרציתי לצאת לקניות/סידורים, ולא רציתי להטלטל איתו באוטובוסים ובחום אז שלחתי למטפלת.
הוא כל פעם מחדש שמח לחזור אליה.
והיה יום אחד שלא הרגשתי טוב וגם שלחתי ונכנסתי למיטה....
תשאירי לך את הדלת פתוחה להתחרט ולשנות
מלא נחת
לא יבלבל אותה כלום, את תזכי והיא תזכה. היא קטנה ממש וכל יום איתך זה מתנה.
גם עשיתי ככה כשהקטנים היו במסגרות, ימים חופשיים- איתי!!
אבל אני כן חושבת שאחרי החודשים הראשונים הגיוני שיותר תצטרכי את היום חופש הזה לסידורים ופגישות שךא תוכלי לקחת אותה איתך, ופחות תרגישי את הקושי לשחרר.
אז מציעה לקחת את זה בחשבון בסגירת חוזה עם המטפלת אם תרצי להתחרט באמצע השנה ולהכניס למסגרת מלאה.
זה נחמד ואז את רוצה בכל זאת יום חופשי ולא יום "חופשי"..
זה לא יבלבל אותה בעיקרון אבל אם יש לי יום סידורים ליום הזה לא הייתי נסחבת איתה כי יש לי יום חופש, אני לוקחת גם אם זה באיחור
אבל יש ימים כאלה שהאמת אין לי כוח אז לא שולחת באמת אבל זה לא קבוע
סיכום, מעדיפה בחוזה מול המטפלת לשלם גם על היום הזה למקרה של בלתמ'ים
כבר קרה לי שסגרתי לפי ימים במחיר נמוך עם המטפלת וכשהייתי צריכה ימים ממה שלא סגרתי בחוזה שילמתי מחיר מלא של בייביסיטר אצלה
אבל מסכימה שאם משלמים פחות, אז כדאי לתאם מראש כמה משלמים אם כן רוצים לשלוח באופן חד פעמי. כי לפעמים זה נצרך.
מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,
מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?
הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים
ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד
אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..
אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?
זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?
יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה
לא נעים לשאול אותם ישירות
אז שואלת פה
אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃
בצד של המשפחה של אמא שלי, היא כך כך גדולה (14 אחים) כבר בכלל אין קשר ומעקב בין הבני דודים ואפילו האחיינים
מרוב שהיא גדולה כי כל אחד עסוק במשפחה שלו.
ומצד האבא שיש רק שני אחים ומעט בני דודים, יותר ריאלי להיפגש והקפדנו יותר לשמור על קשר.
אני מרגישה שאני מתניידת כמו איזו סבתא. כשאני יושבת אין לי כח לקום, בבוקר אין לי אנרגיה לצאת מהמיטה, כשאני הולכת אני לא מצליחה ללכת בנחת רק חושבת מתי ההליכה תסתיים.
והמשקל שלי סבבה, הכי נמוך שהיה לי בשנים האחרונות (61). וכשאני מבשלת נגיד במטבח אני עומדת בסבבה, כנ"ל כשאני מנקה.
אבל בכללי מרגישה שכל פעולה דורשת ממני משאבים שאין לי. בעבודה אפס מוטיבציה, בקושי גוררת את עצמי לעשות את המשימות הכי דחופות. אחרי העבודה, אם אני לא מתחילה ישר לנקות ולבשל, אני נזרקת על הספה ולא מצליחה לגרד את עצמי. אתמול בערב עשיתי קניות באושר עד, חשבתי לעצמי שעוד דקה אני מתרסקת על הרצפה מעייפות.
אני לוקחת ברזל וויטמין די (שאר הבדיקות יצאו סבבה), לא עושה ספורט בכלל רק בעבודה הולכת כל היום. יש לכן איזה רעיון? כיוון מה יכול לגרום לזה? ואולי אני סתם בטטה?
לומר - אני לא זמינה מחוץ לשעות העבודה ופשוט לא לענות לטל' אם הוא מתקשר.
אם הוא מבקש משהו "ב5 דק'" שבפועל לוקח שעתיים, לומר לו את זה. "בסדר, אני אעשה את זה, אבל זה הולך לקחת לי שעתיים."
"אל תדאג סיכמנו שאעשה xyz ואעשה זאת. אין צורך להזכיר לי."
אז אני וחמותי בדרכ מסתדרות פלוס פלוס ברמת שיתופים התייעצויות וכו, בשנה האחרונה מאז שלא חזרנו לצפון לאחר "סיום" המלחמה, חמותי נעשתה עוקצנית מהרגיל- תמיד הייתה זורקת הערות אבל מאחרי המלחמה ובייחוד מאז שהבן שלה לא חזר צפונה אלא נשארנו במרכז.
סה"כ היא אישה עם לב טוב מאוד, אמא וסבתא מדהימה, אבל מתערבת יותר מדי ומרשה לעצמה לשאול הכל, כנל לגבי חרדת נטישה שלה ורצון תמיד להיות מעורבת והסבתא הכי טובה (אוי ואבוי אם לאחד הנכדים כיף יותר בצד השני), גם כשהיינו גרים לידה בצפון היה לה קשה אם היינו מספר ימים ברצף אצל המשפחה שלי (שהיו רואים אותנו אז אחת לכמה חודשים).
כתוצאה מהמלחמה המשפחה שלי יותר נתראה איתנו ופחות הם בגלל המרחק, אנחנו לא גרים ליד שום צד אבל הצד שלי יותר קרוב עדיין אז יוצא שפעם בשבועיים נגיד אחותי באה לישון פה מביאה מתנות לילדים וכו וזה פשוט צורם לה .
היה יומולדת לבת שלי השבוע וזה היה בתאריך של בעלי , לא הזמנתי אותה ליומולדת של הבת שלי , זה היה בעיקר עם חברות, ואמא שלי ואחותי הגיעו ע"מ לעזור לי , נודע לה על זה (דרך בעלי לאחר שחקרה אותו למרות שביקשתי שלא יגיד ע"מ לא לצער אותה, מה גם שלא הזמנתי את אמא שלי מראש והיא באמת הגיעה לעזור לי כי אני בשבוע מטורף של ארגון שני ימי הולדת פלוס תינוק שמוציא שיניים), וגם הסיבה העיקרית שלא הזמנתי כי אם הם היו באים מהצפון הם היו נשארים לישון ולא התאים לי לארח (אציין שבכל מהלך המלחמה החלפנו את תפקיד חמי וחמותי ואירחנו אותם ואת אחים של בעלי כמעט בכל החגים כל שנה כי שכרנו דירות בתור מפונים והם היו במלונות ). בקיצור עשתה סרט לבעלי למה לא הוזמנו אנחנו גם סבתא וסבא, וכל זה בידיעה שהיא על רמקול כדי שאשמע , ואח"כ שאלה אם אמא שלי עוד אצלנו - כאילו מה אכפת לך ???
גרמה לבעלי ריב איתי ערב יום ההולדת שלו שאמא שלו צודקת ושאני אנטי אליה בזמן האחרון - (אצלו אנטי זה לא להתייחס אליה כמו אמא שלי בול, למרות שאני כל יומיים מחייגת אליה, יש וידאו קבוע עם הנכדים, ועוד), ולי נמאס לרצות אותה היא אישה שמפחדת שהנכדים והילדים לא יעניקו לה מספיק תשומת לב כמו שהיא רוצה וזה כבר משפיע לי על החיים גם מרחוק תמיד צריך ללכת בתפר הדק בין שלום בית לבין ריצוי שלה .
אני ובעלי רבנו לצערי מול הילדים במקום לחגוג לו בסוף יצא מעפן יצאנו איתם לאיזה נשנוש ביישוב וחזרנו בלי לשיר יומולדת ובלי כלום, הכל בגלל העקיצות שלה . ואכן שנים שלמות שגרתי שם ריציתי אותה והיום אני מגיעה למצב שמצד אחד מרחמת עליה כי. בינה שזה ממקום של חוסר הרצון לעודף יחס הזה, מצד שני לא מסוגלת יותר לסבול שיחות ממנה וכל הערה הכי קטנה שפעם הייתה עוברת לידי, היום גורמת לי לכעס ולרצון להתרחק ממנה .
דוגמא מלפני כמה שבועות - אמרה לבן שלי קניתי לך מלא הפתעות אבל תקבל אותן רק אם בכל פעם שאתה מתקשר לסבתא השנייה תתקשר גם אליי. אשכרה ילד בן 4 מניפולציה רגשית . ובעלי מאוד דומה לה באופי (רק מעודן יותר ברוך השם) אז מלא פיצולים שלנו שהוא מבין אותה לפני שהוא מבין אותי , היום כעס על הבן שלנו שלא רצה לדבר איתה אמרתי לו אתה לא יכול להכריח אותו לדבר עם סבתא אם הוא לא רוצה (כמובן רק אחרי שהיא ניתקה), ובטח שלא לכעוס על ילד אלא לכבד את רצונו
באמת מניפולציות והתנהגויות לא הגיוניות,
שבמקום לקרב רק מרחיקות וממש ברור התחושות שלך.
השאלה הגדולה היא איך את ובעלך נמצאים יחד באותו הצד ושהוא מבין אותך.
כי כרגע- הוא בעצם נתון בין 2 נשים שהוא אוהב וזה ממשלא קל עבורו.
את צריכה לחשוב בחכמה איך הוא מגיע להבנה של התחושות שלך ומצליח לשים לאמא שלו את הקו האדום, ברגישות אבל באופן ברור
באמת נשמע קשר מעיק ומניפולטיבי.
אני חושבת שמה שחשוב הוא שאת ובעלך תהיו באותו ראש מולה. להבין ולזהות את המניפולציות ולקבוע כללים איך להתנהל מולם.
משפטים או התנהגויות מסוימות שלא יזינו שוב ושוב את השרשרת הזאת.
נשמע שזה מפעיל אותו יותר מאשר אותך ואת יודעת לזהות את המניפולציה.
הייתי אפילו מתייעצת נקודתית עם איש מקצוע כי אלה דפוסים ידועים ויש ממש כללים איך להתנהל מולם.
היא מניפולטיבית ואני במקומך הייתי תופסת רגע מרחק ומתייעצת עם איש מקצוע שמבין בדבר מה לעשות. היא משחקת בך ומתעללת בך (לא לדבר אתך שבת שלמה שאת שם כי לא באת כשהיא רצתה זו ממש התעללות רגשית) ומעוד דברים שכתבת בעבר נשמע התנהלות לא תקינה בעליל! במיוחד שהיא מערבת את הילדים זה יכול ממש להשאיר חותם, אני במקומך ממש לא הייתי מניחה לדברים להמשיך להתנהל כך שלא תעשה גם נזק לילדים.
רק שתדעי אנשים כאלה ככל שתרצי אותם יותר כך הם ישחקו בך יותר, וככל שתציבי באסרטיביות את הגבולות שלך- שצריכים להיות ברורים מאד לך עצמך- כך הם יכבדו אותך יותר, וזה נכון גם מול בעלך. אין לך אחריות על הרגש שלה אם היא נעלבת- צריך להיות לך ברור מה את רוצה ולהתמיד בקיום הרצון שלך.
ממליצה לך בחום לקבל ליווי מקצועי לשינוי הזה ולעשות אותו בחכמה, ועדיף כמה שיותר מהר. אם את במרכז יש לי המלצה למישהי ממש טובה.
שבגלל שאני אדם מרצה מיסודי, ומנסה לעבוד על זה, כשבעלי אומר לי אתמול שהייתי צריכה להזמין אותה ליום הולדת , אני מתחילה להאמין ולחשוב שאני הרעה בסיפור , למרות שהסברתי לו ש יומולדת שלו יום אחכ (אתמול) ורציתי שנהיה יחד רק המשפחה הגרעינית, ושאם המשפחה שלו הייתה באה מהצפון הם היו נשארים לאירוח וכבד עליי כרגע נפשית ופיזית (אציין שהם פה על בסיס לפחות אחת לחודשיים שבת, ובשנים של המלחמה במלא חגים), בקיצור אני מתחילה לחשוב שבאמת חמותי קורבן של הרוע והאנטי שלי למרות שבפועל זה ממש לא ככה. יוצא שגם כשאני מציבה גבול אז בגלל שבעלי לא לצידי ומבין יותר את הפגיעה של אמא שלו מאשר אותי אז אני אומרת אולי הוא צודק אבל יודעת שלא. ועוד סלט שנהיה זה שאין לי למי לפרוק אז שיתפתי את אמא שלי והיא מחזקת אותי אבל מרגיש לי בגידה באמון של בעלי כי אין לו מושג שאמא שלי יודעת ממלא דברים שאמא שלו אמרה לי ושציערו אותי כל השנים
אבל קשההה לי בלי שוקולד.
ולא. 2 קוביות לא מספיקות לי.
עם האוכל אני מסתדרת, עם הנשנושים פחות...
מה אתן אוכלות בתור נשנוש שהוא ללא סוכר וללא קמח?
אני רגילה לאכול עוגות ושוקולד, לפעמים חטיפים.
החלפתי את זה בסודה, פירות וירקות, מה עוד?
ניקזמנילגבי המייפל והדבש וכו' לא רוצה להגביל את עצמי יותר מדי בהנקה... אבל בהחלט גם מבחינה קלורית עדיף להתנזר לגמרי
סיימתי עכשיו לראות המירוץ למיליון, ממש אהבתי! לא חייב להיות בסגנון. מה שכן, אהבתי שקללות צונזרו, לא היו יותר מדי יחסים בין גבר לאישה (וגם אם כן זה היה ממש שולי ולא חלק מהתוכן) והלבוש של הנשים היה נסבל יחסית...
אני לא מצליחה לראות עונות ישנות יותר, אם מישהי יודעת איך אפשר לראות, אשמח!
רוצה לפרט מה הסגנון שאת אוהבת? אולי ידייק יותר.
ועוקבת לבטטה בחודש שביעי שמחפשת משו מרגיע כשהקטן נרדם.
ונשארים באותו מיקום
אבל יש משימות כל פעם וכזה…
יש לחיים כהן השף תכנית בערוץ 11
שום פלפל ושמן זית העונה החדשה
כל פעם מראיין אדם אחר..
נורא מצחיק ויש בחיים משהו מאוד מרגיע.
אבל בכלל כשיש לי זמן אני מול תכניות בישול כאלה ואחרות
מחייב דימום? ז"א אם אני אחרי מקווה אז בהכרח אאסר?
לי היו כמה ימים של כתמים, התקן לא הורמונלי.
לא בהכרח, לפי הפסיקה שלנו זה לא אוסר.
תבררי מה הפסיקה אצלכם
של ההתקן אוסרת
אז תבררי מה הפסיקה שלכם.
ממתקיתחחח
אבל בכל אופן הקפצתי לך.
נראה לי שרופאות או טכנאיות רנטגן יכולות לזהות.
של העובר אפשר לזהות את המין...