"שני מלכי האמורי" שמזכיר יהושע זה אחרי כיהוש עבר הירדן המערבי. אז שם הצרעה הספציפית זה לא על סיחון ועוג.

הנה הפסוק ביהושע: 
ותעברו את הירדן ותבאו אל יריחו וילחמו בכם בעלי יריחו האמרי והפרזי והכנעני והחתי והגרגשי החוי והיבוסי ואתן אותם בידכם יב ואשלח לפניכם את הצרעה ותגרש אותם מפניכם *שני מלכי האמרי* לא בחרבך ולא בקשתך יג ואתן לכם ארץ אשר לא יגעת בה וערים אשר לא בניתם ותשבו בהם כרמים וזיתים אשר לא נטעתם אתם אכלים

יש אזכור של הצרעה בסוף פרשת משפטים.

avid;font-size:21px;">ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי את הכנעני ואת החתי מלפניך.

זה ראיה, כי כתוב שיושבי שכם בימי חמור היו חיווים ולא אמורים כמו רוב יושבי ההר. "שני מלכי האמורי" אין הכוונה אמורים, אלא כמו שכל יושבי הארץ נקראו כנענים, כך נקראו אמורים לפעמים "ובואו הר האמורי" "כמעשה האמורי עשיתם" כי הכנענים והאמורים היו העמים הגדולים, ויושבי ההר כמעט כולם היו אמורים.

"וייתן ה בידינו את עוג ונך אותו ואת כל ארצו". בעוד שהצרעה המוזכרת ביהושע "לא בחרבך ולא בקשתך"

"צרעה - מין שרץ העוף, והיתה מכה אותם בעיניהם ומטילה בהם ארס והם מתים. והצרעה לא עברה את הירדן, והחתי והכנעני הם ארץ סיחון ועוג, לפיכך מכל ז' אומות לא מנה כאן אלא אלו. וחוי, אף על פי שהוא מעבר הירדן והלאה, שנו רבותינו במסכת סוטה: על שפת הירדן עמדה וזרקה בהם מרה"

למעשה זאת שיטת ריש לקיש בגמרא שם. רב פפא חולק ואומר שהיו שתי 'צרעה' - של משה לא עברה את הירדן ושל יהושע עברה

סיחון ועוג כתוב שידראל היכו אותם. והצרעה כתובה "עד אבוד הנשארים והנסתרים מפניך".

יש מפרדים שצרעה זה מחלה ומגפה, כמו צרעת

'יש מפרשים שצרעה זה מחלה ומגפה, כמו צרעת' - כן, ואחרים הציעו שזה מלשון צער. יש גם שהציעו שזה אימה או אפילו משהו מופשט יותר

כמדומה שרוב המפרשים הבינו את "שני מלכי האמורי" בנאום יהושע כסיחון ועוג, כמו שאר המופעים של הביטוי בתנך. אבל ראיתי שכותבים ששד''ל סבר שזה מלכי אמורי אחרים

(את הקושיות שהזכרת המפרשים האחרים תירצו בכל מיני דרכים. הרמבן למשל כותב שיהושע התכוון שהצרעה הרגה את הנשארים ממלכת סיחון ועוג שהתחבאו

כמדומני שכיבוש שכם זה בעיה מוכרת בחקר התנך - איך יהושע הגיע להר גריזים והר עיבל מיד אחרי כיבוש יריחו והעי, ולפני שמוזכרים כיבושים אחרים)

שקושר את זה לפירוש של רבי יהודה החסיד על בני מכיר וכו)

כתוב "הוציא ה את בני ישראל מארץ מצרים *על צבאותם*" כלומר כולם.

חוץ מזה היה צריך לכתוב את זה במפורש.

מכיר חי בתקופת יוסף ששלט במצרים והגלעד היה האחוזה שלו כשליט מצרי 

זה בסדר גמור שכל אחד חושב לעצמו "את הפרשנות הזאת אני בכלל לא אוהב" "זה נשמע לי רחוק מידי" "בעיניי זה ממש כפירה להגיד ככה". אני נרתעתי מהפרשנויות של הרב מדן כשנפגשתי איתן, ומאז אני קצת יותר צ'יל לגביהן

לא יודע, גם ההסבר שלך לא נשמע לי קריאה ראשונית - בית המדרש

עוד כמה שנים תכתוב ספר עם חידושים על התנך והוא יהיה רב מכר. לרבנית עדינה שטרנברג יש משפט יפה בהקדמה לספר שלה: 'אין כאן יומרה להציג את ''הפירוש הנכון'' או ''היחיד'' לטקסטים השונים, שכן לדעתי הכתובים סובלים פירושים שונים(...) המטרה היא להציג פירושים טובים של דברי התורה ודברי חכמים, באופן שיתיישבו היטב בפסוקים ובלב'

מנשה הזוי. זה שהפירוש שלי נופל לא אומר שהפירוש השני מאושש.

לפי דבריך אז ייתכן שחייזרים ישבו בשכם כי הרי אי אפשר לדעת מה הפירוש הנכון. מי יודע? הרי לא כתוב שלא ישבו שם חייזרים!

בלי קשר לצרעה.

האם נפשט מתיישב לך עם הטענה של בני מנשה שכבר גרו בשכם לפני יציאת מצרים? בלי קשר לתמיהה למה לא מוזכר כיבוש שכם. האם תרחיש כזה מתיישב לך בפשט?

חוץ מהצרעה ומבני מנשה

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

לספור את העומר 49 יום

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה