לק"י

1. אני לא אוהבת שמדברים ככה. וגם מעירה על זה.

2. ממש לא מסכימה. מבחינתי מילה זו ודומותיה לא מקובלות בכלל (ומה אכפת לבן שלך מה מקובל בין החברים. אני מניחה שאין לו סיבות לשוחח איתם על זה).

3. לא יודעת. אני כן מעירה על צורות דיבור מסויימות שזה לא מכבד לדבר ככה עם ההורים.

בעיני לגיטימי מאוד לעמוד על צורת דיבור מכבדת.

עוד אין לי ילדים בגיל הזה, הכי גדול בן 10.5.

זה לא משנה איך מדברים בכיתה או בסניף...

אצלנו בגילאי 18 ומטה, חשופים למדיות, 3 הדוגמאות שכתבת לא אומרים אצלנו. אני מתקנת איך כן להגיד ולא מסכימה לקבל את האמירה שכולם מדברים ככה- אז מה, בבית שלנו לא מדברים ככה.

רק רוצה להגיד שאם לך כאמא זה לא מרגיש נכון השיח הזה בבית,

אז זה לא עקרוני מה אצל חברים ואחרים.

לכל בית יש את הכללים שלו, וגם ילדים יודעים להתאים את צורת השיח שלהם למקום ולחברה שסביבם.

בעיני זה לא מוגזם לבקש לשמור על שיח מכבד.

אני כן אוסיף, שמתבגרים זה לא ילדים קטנים, והדרך לשוחח איתם על דברים כאלה היא שונה, ותהיה יותר מכבדת ובוגרת, ועדיין זו זכותך המלאה והמובנת לא לאהוב ולא לרצות שיח כזה בביתך.

קודם כל, זכותכם לומר איך מדברים אצלכם בבית, גם אם אצל אחרים מדברים אחרת.

לגבי המילים ששאלת-

תחת- אין מצב בעולם שאומרים פה את המילה הזו, היא נראת לי מילה גסה ודיבור גס, נראה לי שבגילטי גן- תחילת יסודי היו ילדים שניסו, אמרו את המילה הזו כי שמעו בגן ומייד אמרתי שלא מדברים בבית שלנו ככה, וזה נעלם.

סתום- גם אני לא אוהבת את הדיבור הזה, וזוכרת שהערתי עליו בעבר. זה לא דיבור נפוץ אצלנו בבית, נראה לי שיש 2 ילדים שיכולים לומר סתום כשהם מאוד עצבניים.  נראה לי שאם אחד הילדים יתחיל לומר סתום כחלק מהדיבור הרגיל בבית, אעיר על זה , לא אוהבצ שזו שפת הדיבור בבית.

די אמא... - לצערי  כן מדברים ככה, בעיקר מתבגרים. לא ממש רואה בזה דיבור בעיתי , מסכימה שזה יכול להשמע לא מכבד, כשזה רק זה זה בגדר דיבור סביר מבחינתנו.

כן מעירים כשמתבגר מדבר בצורה מזלזלת או לא מכבדת כלפינו.

רק אומרת שבגיל 13 מאוד מצוי האמירה: רק אצלנו לא מרשים... כולם מרשים.. רק אתם מיושנים ןכו.. זוכרת את עצמי אומרת דברים כאלה חהורים שלי בגיל 13. 

אבל אני בעצמי לא רואה בעייה במילה תחת.

לגבי לסתום , אני כן אעיר.

מילה די לא שגרה אבל קורה  לפעמים .

אבל אנחנו לא מדברים בצורה הכי מסוננת בבית.

לגבי בתים אחרים. פעם אחד הילדים הביא קללות בעברית מגן תורני, זה יכול לקרות.

ממה ששמעתי בנים כן מדברים בינם לבין עצמם בסניף ובישיבה לא הכי עדין. בנות פחות...

מדברים ככה מחוץ לבית, בהחלט אפשר להגיד שאצלינו בבית לא מדברים ככה.

בהחלט יש השפעה סביתית על דיבור. לפעמים נער/ה לא שמים לב אפילו שנדבק בהם דיבור לא ראוי. גם למבוגרים זה קורה.

(זוכרת את עצמי בשירות לאומי נדבקת בכל מיני מילים שבחיים לא הייתי חולמת להגיד לפני, ורואה שזה קורה גם לילדי.) גם בגיל מבוגר או מתבגר אפשר להגיד שזה לא נעים הדיבור הזה, בבקשה לשים לב. לא תמיד עוזר מיד. אבל מאמינה שזה משפיעה ומחלחל. לפעמים דוקא כשגדלים לומדים להעריך את הדיבור הנקי.

2 הדוגמאות הראשונות אני מעירה בצורה כזאת או אחרת. האמת שסתמי לא שמעתי שנים... מביאים לפעמים דברים חדשים 🙊

את הדוגמה השלישית לא הצלחתי להבין. לא מכירה.

והילדים שלי בקטנותם לא חשופים לדיבור לא יפה במדיה . יש דברים שקולטים ברחוב, אצל חברים...

מאד עוזר לשמוע מה קורה בבתים אחרים ואיפה אנחנו על הסקלה.

(@5+ מעניין אותי אם תוכלי לספר מה העמדה שלכם כהורים לגבי הדוגמאות הספציפיות שהבאתי 🙏🏻)

תחת לא אומרים, אבל גם ישבו או טוסיק לא 😀

די אמא/אבא לא רואה סיבה לא להגיד

בעזהי"ת

-סתום, סתמי וכו'- נאמר בין האחיות ואני לא מרשה, וזה עדיין נאמר לפעמים ואני מגיבה ב'אנחנו לא מדברים ככה' 

-תחת- לא מדברים ככה. 

-די אמא די אבא בטון של את מגזימה סבבה מבחינתי.. 

למה הוא רוצה את המוסד הזה?

למה אתם לא?

אי אפשר לענות על שאלה כל כך ספציפית באופן כללי.

אם ילד בן 5 רוצה להירשם ליסודי הדו לשוני כי הוא רוצה להיות חבר של ילדים ערבים, זו תגובה שונה לגמרי מבחור בן 18 שנרשם לישיבת הסדר חסידית לעומת ישיבת הסדר יותר פלפלנית- בריסקאית כמו שאבא לו היה.

בגיל חטיבה והלאה,

אם חשוב לכם מקום אחר, כדאי להסביר לילד למה ההורים מעדיפים אפשרות אחרת, להמליץ לו לנסות בכל אופן לתקופה את המקום שאתם מעדיפים אבל בסופו של דבר עם הילד מתעקש, לזרום איתו (כמובן אם מדובר במקום שאתם לא הכי מתחברים אליו, ולא במקום שאתם ממש מתנגדים לו עקרונית).

ילד בגילאים האלה שיהיה במקום שהוא לא רוצה להיות בו, ככל הנראה לא יהיה פתוח לקבל את מה שיש למקום להציע.

לאתר אשמורת ותראי מה הם מציעים...

נראה לי שאי-ג'אמפ לסוגיו יכול להיות מושלם בגילאים הללו (ומין הסתם יש הנחה יפה לאשמורת).

כמה זמן אתם מתכננים להשאר בדירה? אם בכל מקרה סביר שתעברו תוך שנתיים-שלוש או שאתם בשאיפה להשתקע לזמן ארוך?

מה ההבדל במחיר בין הדירות?

בדקתם האם אין חסרונות לדירת הקרקע שלא ידועים לכם? (לדוגמה: נמלים וחרקים אחרים, הצפות ביוב, חלון על הרחוב), כדאי לוודא עם הדיירים הנוכחיים אם אפשר.

שידת החתלה נראית לי אביזר מיותר, לא היתה לי אף פעם והסתדרנו מצויין בלי, בגדים אפשר לאחסן בארון שלכם או במגירות פלסטיק ולהחליף יותר נוח לי במיטה. אבל אם רוצים ואין מקום בחדר אפשר לשים בסלון.

לדעתי, עד גיל שנה וחצי לפחות, חדר וסלון אמור להספיק, אם אין לכם תוכניות לארח לעיתים קרובות.  

מכירה גם משפחות שבאופן קבוע הסלון שימש אצלם כחדר ילדים גם בגילאים גדולים, אבל זה נראה לי פחות רצוי.

.

אבל קלילים בהחלטות וגם במעברים...

הקטנה בקומת קרקע יקרה ב300 שח.

בגיל שנה וחצי מסתדרים כי התינוק בחדר או בחוץ?

אפשר אתכם בחדר, אפשר לסדר לו פינה משלו בסלון.

ואפשר שתהיה לו מיטה בחדר שלכם וגם לול בסלון וכל פעם תחליטו מה מתאים לכם, נגיד אם אתם רוצים לארח או סתם לעבוד בסלון עד מאוחר אז ישן בחדר ואם בערב אחר אתם מעדיפים פרטיות בחדר אז ישן בסלון.

הפורום הזה מיועד לשאלות לגבי גילאי בית ספר ומעלה.

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.

אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.

אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.

כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה. 

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פחות אטרקציה ללכת לשם

פארק הצנירים בקדומים

יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.

יש עוד הרבה

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)

את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?

אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש

רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת