תביא מישהו אחר (שיודע לפרגן תוך כדי הבירור, זה משמעותי ) 

יצא לי לדבר עם חברים שענו בצורה מאוד מייבשת או לא ידעו לענות וזה מבאס

(ושוב, אני לא אומרת להגזים, וגם לא לשקר)

יש אחד שיפרגנו לו שהוא שמח ועושה אווירה

יש אחד שיפרגנו לו שהוא שקט ועדין

יש אחד שיפרגנו לו שיש לו לב טוב

יש אחד שיפרגנו לו שהוא חכם

זה מאוד משתנה מבנאדם לבנאדם מה מפרגן.. עד כמה מפרגנים? באמת כדאי לקחת בערבון מוגבל.

אבל זה טוב מאוד לשמוע שהממליץ מדבר בהתלהבות על הבחור/ה.

ואז היא מחליטה שבסוף לא

ו2 הצעות שהיו ברקע כבר פרשו

מקסימום לבקש מאיזשהו רב שאתה קשור אליו להיות המספר לבירורים.

לא נתקלתי ברבנים שמורחים את השיחת בירור.. והם גם תמיד דוברי אמת.

אם אתה לא בראש סדרי העידיפויות תחפש כאלה שכן

אני כן שם לב שעם חברים שיותר מתנהגים באמינות ואחריות (מגיבים מיד לטלפון ועומדים בזמנים) קצת פחות יהיה כיף לי לשבת/לטייל/ להינות ביחד איתם, כלומר חברים יותר תוססים ומעניינים יהיו פחות רציניים.

זה גורם לי לתהות בכללי אם חברים זה צחוקים ולזרום או יותר נאמנות ועזרה אחד לשני. אולי הערכתי לא נכון את ההשקעה בקשרים החברתיים שלי...

צחוקים אפשר לעשות עם המון אנשים

לי יש 3 חברות קרובות בלבד ואני יודעת שגם ב3 בלילה אם אני אתקשר הן תוך חצי שעה כאן אפילו שגם להן יש ילדים כי זה חברות אמיתית לחיים

לא בטוחה שמה שאגיד נכון בהכרח לגביך, אני בעיקר משערת ומניחה דברים כמו שהבנתי מבין השורות. אז מראש אומרת - קח רק מה שנכון ומתאים לך.

לא יודעת אם זה יתאים לך מכל הבחינות, אבל נשמע שנתת פה בעצמך כיוון לפתרון. ממהלך הדברים שכתבת, אני לומדת שככל הנראה אתה מבקש מחברי ה''אווירה'' להיות הממליצים שלך. ואפשר להבין למה תהיה העדפה שמי שקרוב יותר, זורם יותר בחוויה שלך וכיף לך איתו, יהיה הממליץ עליך.

אבל בפועל זה לא מקדם אותך...

מצד שני, אתה מספר שיש גם חברים שהם רציניים ועומדים בזמנים. ובהיבט של הבירורים הזמינות, האמינות והרצינות שבה מתייחסים לעניין, חשובה יותר מעם מי כיף לך יותר להעביר ערב, לשחנ''ש או לכייף.

ואולי הפתרון שלך יכול להיות לבחור שני חברים מהסוג השני, ולעשות איתם שיחת הכנה ודיוק (אם יש בזה צורך), או לבחור אחד מכאן ואחד מכאן.

במקרה הטוב, ככה יהיה איזון וייצוג לשני סוגי החברים שמקיפים אותך, ובמקרה שחבר האווירה לא יהיה זמין לבחורה, תדע שלפחות חבר אחד יהיה שם לספר עליך ולאפשר לבירור להתקדם בצורה רצינית.

ברגע שאתה מביא את הקושי למרחב בניכם הם כבר יחליטו איך להגיב לזה.

יכול להיות מאוד שיש חברים שמתקשים להתמודד עם קושי ומחליטים לא להתייחס אליו. אם במודע או פחות במודע.

ב"ה הממליץ שלי הוא זמין והוא תופס את זה ברצינות.. אבל יצא לי גם מקרים שבהם מי שעזר לא היה כל כך על זה וזה היה מבאס ממש

תמצא חבר שמבין את האחריות ואת האירוע ותתן את המספר שלו, אין אפס... גם אם חבר פחות טוב - עדיף. מי שמבין שמדובר בעניין רציני שדורש השקעה - רוב הסיכויים שימליץ בצורה יותר טובה, אפילו אם הוא חבר פחות טוב. בעצם לא יודע איך חבר טוב עושה דבר כזה (אפשר לדון לכף זכות אבל זה לא העניין המדובר).

הגיוני שחברים עוזרים ומפרגנים אחד לשני.. אני מפספס משהו?

זה הופך למשימה?

"לפעמים אני מרגיש שהחברים שאמורים לעזור לי להתחתן לא מספיק מבינים את גודל המשימה" - גודל המשימה *שלי* כדי שיוכלו לעזור לי

אני לא חושב שבנאדם מתפלסף במה שהוא כותב ולא מדייק כמו רש"י במילותיו. ההקשר הכולל של הטקסט הוא מה שעיקרי.

אתה לא מסוגל - תגיד שלא.

א. ב. של עמידה בהתחייבות. וזה בלי לדבר בכלל על עניין של שידוכים. 

משמע אין התחייבות ואין אחריות

כשאני מבטיח לעשות משהו - אני מקיים. 

יכול להיות שהם פשוט לא מודעים שהמצאת להם משימה.

גם אתה, שתפרגן לחברים שלך בבירורים ותקפיד לענות הזה אתה לא תעשה כ"עול" אלא אתה תשמח לפרגן לחברים שלך גם אם זה יגבה ממך מחירים.

משימה זה נשמע קצת דבר כמו מה שקשור ליחסים בין קלוגות בעבודה ולא נראה לי זה המערכות יחסים שאנחנו רוצים לייצור עם חברים שלנו.

נראה לי שאפשר להתמש במונח משימה בתור שימוש מושאל לעניין אבל לא בדיוק משימה.

בכללי אני מרגיש כרגע שהדיון  שאריק מהדרום מפתח פה הוא טיפה להצמד למילה ולא לתוכן בדווקא.

מחברים יש ציפיות.

ואני לא חושב שהחברים שלי לוקים בחוסר חברות אלא שהם לא מבינים מספיק עד כמה זה חשוב לי. הם לא מבינים שלזרז את העיניינים כדי שאני יתחתן זה דחוף כמו לבוא ב2 בלילה כשיש לי פנצר ואני תקוע אי שם.

@אריק מהדרום נו, לא נשמע הגיוני?

זה בסדר לשתף ככל שהוא יותר קרוב אליך אתה יכול לשתף יותר ..

בדרך כלל מי שיותר רחוק .. פחות

אבל אתה ממש צודק .. אבל אל תיקח ללב

לזה לא מתאימים כל החברים. במספרים לבירורים אני שמתי את המספר של חברים קרובים שלי שמכירים אותי טוב ושאני יודע שישמחו לעשות חסד. זה נותן להם תחושה טובה שבוחרים בהם כממליצים. כי מרגישים שאתה סומך עליהם.. הם רואים בזה זכות ורווח ולא נטל. 

האם כאלה גם הממליצים שלך? כאלה צריך לחפש. 

@קעלעברימבאר שיסביר מה זה זורק לחשים ומה מבדיל בין זורק לחשים בינוני למעולה.

הרבה פעמים קורה שכל מיני נוגעים בדבר שאמורים לשלוח מספר, או להעביר כרטיס נמרחים כמה ימים ובסוף יכלים לעבור שבועות שלמים בלי כלום.

לנדנד.. ואפילו לחפור.

אנשים כשזה לא נוגע אליהם לא מבינים את החשיבות... זריזים למצוות!

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?