בעבר עשו לתלמידי כיתה ח' מבחנים, ומי שלא הצליח בהם - נשלח לבית ספר מקצועי, שבו במקום תעודת בגרות לומדים להיות נגרים או חשמלאי רכב או מקצועות טכניים אחרים.

היום נותנים לכולם הזדמנות שווה להצליח בבגרות, כדי שאף אחד לא יסיים תיכון בלי שיש לו הזדמנות שווה להתקבל לאוניברסיטה.

אמנם בפועל לא לכולם יש הזדמנות שווה, אבל לעומת מה שהיה בעבר - המצב אכן השתפר. 

חלק מהפערים קשורים לדברים שהמדינה צריכה ויכולה לפתור, אך חלק מהפערים לא ניתנים לגישור על ידי המדינה, כמו פערים מובנים בשכל ובקשב של תלמידים שונים ופערי תרבות משפחתית וכיוצ"ב.

כמובן יש כאלה שיוצאים קרחים מכאן ומכאן - הם לא יכולים או לא רוצים או לא מתאימים ללמוד באוניברסיטה, ובשם השוויון הקדוש הם מסיימים י"ב עם תעודת בגרות שלא שווה להם דבר (או ללא תעודת בגרות כלל) וגם בלי מקצוע שימושי ביד. כלומר בזבזו 4 שנים מהחיים.

עם זאת, קשה להגיד שיש למצב הזה פתרון פשוט. כי אם בכיתה ח' תשים ילד בבית ספר שבו אין בגרות, חזרנו לנקודת ההתחלה - יכול להיות שהוא היה דווקא מצטיין בלימודים, אבל כבר בגיל 14 ייעדת אותו להיות חשמלאי רכב.

אגב, גם היום יש בתי ספר מקצועיים, רק שלהבדיל מבעבר - הרישום אליהם הוא מבחירה של ההורים ולא כי מישהו החליט עבורם שהילד לא יוציא בגרות.

לגבי "מפמפמים להם שבלי תואר שני בהצטיינות הם יגורו ברחוב." - לא מכיר פמפום כזה, היום כולם יודעים שיש תארים שלא מביאים כמעט שום יתרון, ואני לא מכיר אף אחד שחושב שמי שאין לו תואר סופו להגיע לרחוב.

בית ספר מקצועי זה בדיעבד של הבדיעבד ונועד לאנלפבתים והיפראקטיבים ברמה הקשה ביותר. כך זה היום.

אם אוניברסיטה דורשת תנאי קבלה, אין סיבה שתיכון לא ידרוש את אותו הדבר.

ומי שכל כך מפחד שאדם שהיה יכול להיות מהנדס בסוף היה נגר, אפשר לבחון ילדים בכיתה ח או ט ולתת המלצה לאן להמשיך.

בכל מערכת החינוך יש שקרים מוכרים על תיק אישי שמה שנכנס לשם ילווה אותך לכל החיים, כאילו נתבג לא תרצה להעסיק מישהו כי טיפס על הגדר בית ספר בכיתה ט.

וכן, 12 שנים מספרים שמתמטיקה ואנגלית הם הבסיס להכל.

במקום לתת לאנשים לבחור.

היום יש המון אנשים שלמדו משוואות טריגונומטריות ולעולם לא יעשו כלום עם המידע הזה, והם שרפו שנים מהחיים במקום ללמוד בנערות לשפץ את הבית. ולך תדע כמה מהם יעשו את זה בבגרות, או ידעו לעשות את זה באותה הרמה.

יש עשרות אנשים כאלה על כל אחד שהיה עובד בנגרות במקום עריכת דין (לאאאא!!!!!) אם היו מאמצים את השיטה שאני מציע.

אז ברור לגמרי מה עדיף מבחינת עלות מול תועלת.

שלומדים בו אנשים חכמים מאוד שמבחירה החליטו לוותר על תעודת בגרות ולהתמקד במקצוע אחד (ולאו דווקא שיפוצניק - יש גם מתכנתים) כבר בגיל צעיר במקום לבזבז את הזמן. (קוראים לו תיכון החממה כמדומני)

הרעיון שם נשמע מקסים. הלוואי שיקומו גם מסגרות דתיות כאלו. (יש לי ילדים שבהחלט יתאים להם יותר ללמוד במקום כזה...)

eBay קיים מאז שנות ה90, כמה זמן לקח לו להפוך לנפוץ?

ספר דיגיטלי קיים המון שנים, כמה זמן יקח עד שספרים מודפסים ייעלמו?

(זה היה פותר המון בעיות כמו המקום המוגבל שיש בחנויות ספרים, שלא לדבר על זה שיש לספר מנוע חיפוש, הוא לא הולך לאיבוד ולא מתבלה לעולם)

ועוד לא הזכרנו ארגוני מורים שצריך להילחם בהם במשך שנים על חוזה אישי.

אבל אין שום סיבה ששאר הספרים יהיו מודפסים.

אגב גם אצל לא יהודים, ספרים מודפסים נפוצים בהרבה מספרים דיגיטליים, מה שממחיש כמה קשה באופן מנטלי לעבור שינויים חשובים.

הרבה יותר נוח לקרוא בספר לא דיגיטלי וגם פחות מעייף לעיניים.

ויש הרבה אנשים שקוראים ספרי קריאה בשבת, לא רק ספרי קודש..

גם מגמות סופר ראיליות כמו הנדסת תוכנה. ביוטכנולוגיה ופיסיקה.כימיה וכו'

ובאותה השכבה גם לומדים חשמלאי מוסמך/הנהלת חשבונות וכו'

ויש גם כיתת מב"ר

ממש לא נוער היפראקטיבי או נושר.

נוער רגיל לגמרי, כל אחד בוחר באיזה מגמה ללמוד

לא בית ספר מיוחד. שש שנתי רגיל

יש עשרות ומאות בתי ספר כאלה

ואני זוכר שזה מיועד לנושרים.

זה היה מלפני 7 או 8 שנים.

מאז ועד היום הוקמו כל כך הרבה בתי ספר שעובדים אחרת?

אבל אם באמת נסתכל על רמי לוי, אז לדעתי יש כאן הוכחה חותכת לזה שתואר כן מאוד מאוד עוזר להתקדם בחיים (עוזר אבל חד משמעית לא תנאי הכרחי).

מי מקיף את רמי לוי?

הבת שלו שמנהלת בפועל את רשת רמי לוי - תואר ראשון ושני במנהל עסקים, תואר ראשון במשפטים.

מיהם הדירקטורים בחברת רמי לוי?

למעט רמי לוי עצמו ואופיר אטיאס שהוא קרוב משפחה שלו (הבעל של בתו), כל השאר בוגרי תארים. 

מיהם הבכירים בחברה שאינם דירקטורים?

גם כאן, למעט אחד שעונה לשם המשפחה "לוי" (ואולי זה לא מקרי), כולם עם תארים.

עכשיו נדבר רגע על רמי לוי עצמו:

הוא התחיל בתור הבעלים של חנות מכולת קטנטנה בשוק מחנה יהודה.

כמה אחוזים מבעלי המכולות הקטנטנות מגיעים לאן שהוא הגיע? לעומת זאת, כמה אחוזים מבעלי המכולות הקטנטנות חיים מהיד לפה וחודש אחד בלי עבודה יגמור אותם כלכלית?

כמובן אין לי נתונים מדויקים, כל אחד מוזמן להעריך לפי ההיגיון שלו.

עכשיו נדבר על הדירקטורים והעובדים הבכירים ברשת שלו:

כמה אחוזים מבעלי התארים במשפטים, בכלכלה וחשבונאות, ברפואה וכו' (התארים של העובדים הבכירים והדירקטורים לפי הטבלאות שצירפתי) מגיעים לתפקידים בכירים ולשכר מאוד מאוד מכובד? 

לסיכום, מה שאני לומד מרמי לוי והחברות שלו, זה את הנקודות הבאות:

* לא חייבים תואר בשביל להצליח.

* בלי תואר הסיכוי להצליח בענק נמוך הרבה הרבה יותר, סוג של "אחד בדור" (כמובן לא אחד אבל זה עדיין נדיר).

* גם אדם בלי תואר שמקים חברה ענקית, מקיף את עצמו באנשים עם תואר כי הוא יודע שהוא חייב את הידע שלהם בשביל להצליח.

* עם תואר, לא צריך להיות גאון הדור ולא צריך הרבה מזל. פשוט מתגלגלים ממשרה למשרה, משתבחים עם השנים, ומגיעים למשכורות מאוד מאוד יפות.

*ללא תואר, צריך או להיות גאון או להיות עם הרבה מזל, ולרמי לוי לדעתי יש את שניהם. אבל לרוב מוחלט של האנשים אין אף אחד מהם.

*99.99% מהאנשים שיגידו "אני לא צריך תואר בשביל להצליח, גם לרמי לוי אין תואר" - בחיים שלמים לא ירוויחו מה שהוא מרוויח בשבוע.

אישית, אני באמת חושב שתואר אקדמי מיועד לאנשים רגילים. אדם שהוא יזם בנשמה, יכול להוביל משימות ואתגרים מורכבים בכוחות עצמו, יודע להקיף את עצמו באנשים הנכונים, חד כתער וחוש עסקי מפותח - יכול להצליח מאוד מאוד גם בלי תואר.

אבל רוב האנשים, ואני ביניהם, לא מספיק טובים בכל זה. בגלל זה אנחנו (האנשים הרגילים) צריכים שילמדו אותנו נושא מסוים, ואז נוכל בעזרת הידע שלנו להועיל למישהו שישלם לנו משכורת תמורת הידע שלנו. 

הבעיה היא שרוב האנשים שמוותרים על תואר כי "אפשר להצליח בלעדיו", משום מה נוטים לחשוב שהם לא רגילים אלא מאוד מאוד מיוחדים, אבל המציאות מראה שזה לא נכון. רוב אלה שלא עושים תואר מתוך מחשבה שזה מיותר, לא מגיעים למה שהיו יכולים להגיע עם תואר.

כלומר תואר הוא כלי מעשי שעוזר לאנשים רגילים להתבלט ולהצליח, עבור מי שאין לו יתרון נדיר כמו חוש יזמי מפותח מאוד.

והוא שלא כולם מחפשים להיות טריליאדרים, או להגיע למאדים.

לשפץ לאנשים את הבית או להעביר אותם דירה מבחינת מקצוע, ולרכוש דירת 3 חדרים, או אפילו להשכיר אותה מבחינת פרנסה זה גם סבבה לגמרי להרבה מאוד אנשים.

אגב, מה שאני לומד מההצלחה של סטיב ג'ובס, מארק צוקרברג וכדומה זה שיותר טוב לחשוב מחוץ לקופסא מאשר התואר עצמו.

כלומר הם התמקדו בללמוד מה שחשוב, ובמיזם הפורץ דרך שלהם, כלומר לא התקבעו לתבניות של אחרים.

תחשוב על יוטיוב. כל אחד יכול למצוא בו מתכונים, איך לתלות מדף ולתקן את השקע בבית, ואפשר ללמוד המון מדע מרן לוי.

האם היה צריך לעשות דוקטורט באלקטרוניקה ושבבים בשביל להוציא אתר שכל אחד מעלה איזה סרטון שבא לו?

כתבתי במפורש שתואר מאפשר משכורת טובה, לעומת רמי לוי שמרוויח סכומי עתק.

כתבתי שתואר מיועד לאנשים רגילים, לא למי שרוצה להיות עשיר גדול. כמובן גם בשביל להיות עשיר גדול עדיף להיות עם תואר ולא בלי תואר, אבל רוב מוחלט של בעלי התאריך לא מרוויחים סכומים כאלה.

לגבי היזמים של פייסבוק ואפל ויוטיוב - שוב, מדובר במקרים כל כך כל כך נדירים... אף אחד לא יכול להגיד "אני לא צריך תואר, גם למארק צוקרברג אין".

זה בערך כמו להגיד "אני לא צריך מצנח כשאני קופץ ממטוס, כי יש מישהו שקפץ בלי ושרד".

תקרא שוב את הפסקה הראשונה.

ואגב כשהזכרתי את סטיב ג'ובס ומארק צוקרברג זה היה בשביל להסביר מה יותר חשוב מתואר, ולא שאסור לעשות תואר, ואגב גם ציינתי שהם למדו לימודים גבוהים, אבל התמקדו במה שחשוב.

כך הסביר רמי לוי את הטעות שעלתה לו רבע מיליון שקל

ואם כבר אז להפך, מהכתבה נראה שהאחראי על הכשל הוא סמנכל הכספים שהוא דווקא כן רואה חשבון, ואילו רמי לוי היה זה שזיהה את הטעות ופנה מיוזמתו למי שצריך בשביל לתקן אותה ולדווח עליה.

בסוף מנכל אמור לנווט את הספינה, לא להכיר תקנים חשבונאיים ולא לדעת איך לכתוב דוח כספי. בדיוק בשביל זה הוא מעסיק הרבה רואי חשבון (סמנכל כספים, חשבים, עוזרי חשב) ומשלם מיליונים לרואי חשבון חיצוניים שיבקרו את הדוחות שלו.

"ועדת האכיפה קבעה, כי בעל שליטה בחברה ציבורית, הבוחר לשמש כמנכ"ל - ועוד בחברה עם היקף פעילות משמעותי - חייב לאחוז בידע פיננסי וחשבונאי ולהבין את כל התהליכים בחברה "על בוריים". העסקת מומחים אינה פוטרת אותו מהחובה לפקח."

בוודאי שאין חובה חוקית כזאת,

ולדעתי גם לא חובה מהותית.

שים לב שהקנס לא הוטל עליו בגלל הטעות עצמה,

אלא בגלל שהוא לא הקים מערכי פיקוח ובקרה מספיק טובים.

זאת להבדיל מסמנכל הכספים שלו שנקנס בגלל האחריות הישירה שלו לטעות.

אני חושב שבפועל יש מעט מאוד חברות בארץ שהמנכל שלהן הוא רואה חשבון, וגם המעט שיש - זה כמעט תמיד מוסדות פיננסיים כמו בנקים או חברות אשראי וכדומה.

ונראה מהכתבה שהוא נקנס לא רק בגלל העדר מנגנון פיקוח, אלא גם בגלל מה שציטטתי

לדעתי גם יותר

הש"א בגירסת DB הראשונה נכתבה בבית ליד (בסיס צבאי) בסוכות של 2007. אני לא זוכר מתי שיניתי את התכנון שלה אבל אפשר לנסות לחפש בגיט. אולי @11111 יזכור מתי הפסקנו לצרוך את "/"

טכנית המנגנון מניח שיש בקבוצה שניים. אתה ואחר. הוא לא בנוי לזה שיש רק אותך.

ואז זה לא באמת משנה מי הנמען?

מצד מישהי עם הפרעת אישיות דיסוציטיבית.

האישיות שלי היא פלסטיק שעולה 3₪ מax

יום הרווקים. הרווקו תגם?

אבל יאללה, לקחתי. למה לא

במהות הוא מצד אחד חג אבל מצד שני יום חול שאפשר לבחור את התוכן שלו.

לעצור

לעשות חשבון נפש

לקבל החלטות חדשות

לחיות בלי שכל 🙈

היום צעקתי על בתי כך ששמעתי את דלתות השכנים נסגרות בדיסקרטיות.

(גם החלונות). הפצתי המון המון חושך. ניסיתי להדליק נר אבל לא הצלחתי כי הידיים שלי

רעדו מרוב כעס ועצבים..... הכי נורא שהיא לא היתה אשמה, המסכנה. זו היתה פשוט

הצטברות של דברים שנחתו עליה פתאום בלי הכנה מוקדמת (אני תמיד עושה דברים

בלי הכנה מוקדמת, זה היחודיות שלי.....)

אנחנו בני אדם ולא מלאכים

ראש השנה לאמונה ולאוןמה הישראלית (לפחות כך הנתיבות שלום ראה את זה)

הזה שונה ואני יכולה להגר אליו במהירות האפשרית.

בעברי חורבן,

בהווה בנייה, תיקון והתחדשות

הכנות, קניות, הוצאות כספיות, טרחה רבה?

עם הכל ולא להספיק הכל. שינוי מהשגרה וכו' וכו' וכו'.....

ראש השנה נורא מלחיץ אותי. כבד. שלא אכוון מה שצריך לכוון

שלא ארגיש מה שצריך להרגיש. שהתפילה תהיה חיצונית ולא אמיתית.

ביום כיפור אני יותר רגועה וזה ה כ י מלחיץ אותי!

כולן בבית הכנסת מתייפחות נוראות ואני בבחינת

היוצא מהכלל המאשר את הכלל.....nada!

חייבת לספר לכם איך נפתרה הבעיה....

משום מה, לקראת סוף מוסף (אם אני זוכרת נכון) עלה בי

מן הרהור מבעית שאולי בנעליים שלי יש שמץ של עור...

אלו נעליים נחמדות שקניתי לפני כשנתיים לא בהרבה

כסף (מאה +), הן תוצרת איטליה ולכן כנראה הן מחזיקות

מעמד יפה למרות שאינן עשויות מעור...כלומר...

ומשום מה, כפי שכתבתי, פתאום חשבתי באמצע התפילה

שעצם העובדה שהן עדיין נראות כל

כך טוב כמעט כמו ביום הקנייה, אז

אז... אמא'לה!... אולי...?!

קצת ניחמתי את עצמי שבתור אדם עם נרווים וגם היסטרי

לא קטן - אז די מתאים לי לחשוב כך...

קצת שכחתי מזה, ונזכרתי שוב לפני נעילה (תפילת נעילה

הכוונה.....). התיישבתי ובדקתי את הנעליים

ולמרבה הזוועה, מצאתי רצועת עור (כך זה נראה) צרה ומשובחת, בחלק

העליון של הנעל. מבפנים...

הרגשתי שאני או טו טו לפני התקפת לב,

אירוע מוחי או משהו דומה...

(למזלי (סד"ש?), הבן שהיה בבית השאיר את נעלי

הבית הסינתטיות שלו וכך יכלתי לדדות לבית הכנסת.

(האפשרות האחרת היתה להגיע לבית הכנסת יחפה,

או בכלל לא...).

ובכיתי. אוהו בכיתי. כל הדרך....

עד עכשיו לא התאוששתי מזה.

"משל לעבד שהגיש לאדונו קיתון מים

והוא שפך לו את זה חזרה בפניו...."

אבל אצלי זה הוקדם קצת.....

אולי היה בזה חסד; רצית דמעות?...

בבקשה!

אף פעם אף פעם לא קרה לי דבר כזה.

וזה, יחד עם המתח של יום כיפור, אי היכולת

להתחבר ממש לתפילה כפי שרציתי וכו', הצטרף לדברים נוספים

שהצטברו, וגרם לכך שאת המים האלה

שנשפכו עלי חזרה מלמעלה, שפכתי על בתי

המסכנה.... הייתי חייבת שעוד מישהו ישתתף

אתי בקטסטרופה!

לא אספר לכם לאן היא ברחה, למה שהפורום

הזה הוא כל כך לאומי אדוק...

רמז קטן: לא לצפת.

סליחה על האריכות. עדיין מזועזעת.

חג סוכות שמח לכולכם!!!

באמת.

תודה שהקשבתם.

וכולם ביחד מזכירים לי קיץ, ואני בכלל איש של חורף

אבל את שבועות אני אוהבת בגלל עוגות הגבינה שאיני יכולה לעמוד בפניהן

(ואחרי שסיימתי כמה כאלו, גם לשבת לא.....)

שהיו זוכים לתגובות מזועזעות.....

אחד מבני המשפחה אמר לי את זה ודי נחרדתי. לא כי

זה למעלה מהשגתי אלא שאני רוצה לעצמי ולהם שהכל

ילך פיקס! יורגש פיקס! יוחגג פיקס! וכו' וכו'....

שמחה, נתינה, ביחדנס

אני אוהבת אנשים ואוהבת לתת

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

למשל- פרוצדורה ניתוחית בבי"ח היא פלצבו יותר חזק מכדורים שרופא נותן, או מסשן לא חודרני קצר של משהו.

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אז לא חסכתי כלום 😂

של שיטה שבגדול הרעיון שלה זה לא לאכול. אלא "לאכול מהאוויר".

טוב, מסתבר שהגוף מאמין לזה. לא יודע אם לימים שלמים אבל זה מספיק בשביל השלוש שעות של סוף הצום.

הידיעה שעוד מעט יהיה מותר לאכול,

היא הפלצבו הטוב בעולם...

היה נוטה לקרוס סביב 16:00-17:00.

אמורא אחד נחלש ביום כיפור עד שהוצרך לאכול. ברגע שהתירו לו, התחזק וכבר לא נצרך

חושבים שהוא התרופה האמיתית.

אבל האמת שלעיתים גם אם יודעים שזה פלצבו זה עוזר פסיכולוגי

בפיתו בסלו האמת היא מה שעוזר.

שמיים וארץ.

ויאמרו לו שמותר לו לאכול זה יעשה אותו אפקט, כל עוד הוא חושב שזה אמיתי

חשוב לקחת את הכדור הנ"ל עם 2 כוסות מים כל שעה עגולה (חשוב להיות מדוייקים!)

וכוס מים נוספת כל חצי שעה עגולה

למשך 5-6 שעות לפני כניסת הצום.

סגולה בדוקה ומנוסה

גם השתדלתי לשתות כ2 ליטר מים לאורך היום, וגם נשנשתי כמה צימוקים מידי פעם, וגם לקחתי צומקל ליתר ביטחון ולסגולה להצלחה

הפלצבו הזה עוזר לי, אז למי אכפת...

35 שקל "חיסכון" זה לא מה שיעשה אותי עשיר יותר. לעבור צום בקלות, לעומת זאת, שווה לי יותר.

זה הצריכה של אדם בוגר במזגן (אפילו מינימלית)

צריך לשתות יותר כדי שהגוף יגיע רווי לגמרי בנוזלים.

לא להעמיס יותר מדי.

אבל לדעתי לפחות 3-4 ליטר מים

אני שותה יותר...

כי 1.5×1.5, ועוד כוסות מחוץ לבקבוקים, ועוד צלחת מרק

90% מהקושי בצום זה חוסר בנוזלים.

בבית הכנסת וזה לא כל כך נעים.....

ונגועים. מאז אנו לא משתמשים למרות שאנו מאוד אוהבים אותם.

במידה וכן משתמשים בהם, הוא מסביר איך לבדוק. זה קצת בדיעבד נדמה לי.

אני סומכת עליו.

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

אבל זו רעה חולה במובן זה שמאוד קשה לקום בבוקר, כמובן.

ומפסידים הרבה. גם לא מתפללים בזמן. זה לא טוב.

ברוך שעשני כרצונו. את לא מחויבת בתפילת שחרית דווקא, תנצלי את זה.

אני אישית יכולה לתפקד גם על כלום שעות שינה אז זה לא מפריע לי במיוחד לקום מוקדם אחרי לילה חסר שינה. אבל בהחלט לא מומלץ לכולם.

אלה המהודרים; מהערב עד הבוקר. נטו.

תודה.

בלי אור לבן אחרי 20:00 בערב

בלי סוכר וקפאין (והמהדרין בלי אוכל בכלל) אחרי 21:00

כל המחשבות הטורנדיות כתובות עם תאריך יעד למחר

מינימום שנ"צ

בתור התחלה.

ואם מתאים לך, להתקלח בחושך מוחלט או קרוב לזה באור צהוב.

עובד על הגוף שיש אור יום ומונע ממנו לישון.

אותו כנ''ל שרותים באמצע הלילה. אם האור לבן אז לא נרדמים בחזרה.

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

על דבר כזה? זו לא פגיעה מינית. וזה ללא שם. אז מדוע?

מי ומה עלולים להיות מנצלים/מנוצלים כאן?

אנשים רעים שמחפשים טרף קל

הרבה פעמים אנשים עם קושי או חולשה מסויימת עלולים להיות כאלה. ואז זה מתחיל בהזדהות ורצון לעזור ויכול להמשיך למחוזות לא רצויים

אף פעם אנחנו לא באמת יודעים אם מי שמולנו זה באמת מי שהוא אומר שהוא והאם מה שהוא מספר על עצמו אמיתי וכמה מזה.

אז פשוט צריך להיות זהירים, ולחשוב פעמיים לפני שמשתפים דברים אישיים באינטרנט, זה הכל;)

כמובן גם אם יודעים מי נמצא בצד השני, צריך להיזהר שלא ינצלו אותנו, זה יכול לקרות עדיין.

שיתוף בנקודה מאוד רגישה יכול לסייע לנצל חולשות עבור אנשים רעים ולכן כדאי מאוד להיזהר בפרסום חולשות שלנו, אפשר דרך הניק לפגוע בבן אדם בסוף.