בעבר עשו לתלמידי כיתה ח' מבחנים, ומי שלא הצליח בהם - נשלח לבית ספר מקצועי, שבו במקום תעודת בגרות לומדים להיות נגרים או חשמלאי רכב או מקצועות טכניים אחרים.

היום נותנים לכולם הזדמנות שווה להצליח בבגרות, כדי שאף אחד לא יסיים תיכון בלי שיש לו הזדמנות שווה להתקבל לאוניברסיטה.

אמנם בפועל לא לכולם יש הזדמנות שווה, אבל לעומת מה שהיה בעבר - המצב אכן השתפר. 

חלק מהפערים קשורים לדברים שהמדינה צריכה ויכולה לפתור, אך חלק מהפערים לא ניתנים לגישור על ידי המדינה, כמו פערים מובנים בשכל ובקשב של תלמידים שונים ופערי תרבות משפחתית וכיוצ"ב.

כמובן יש כאלה שיוצאים קרחים מכאן ומכאן - הם לא יכולים או לא רוצים או לא מתאימים ללמוד באוניברסיטה, ובשם השוויון הקדוש הם מסיימים י"ב עם תעודת בגרות שלא שווה להם דבר (או ללא תעודת בגרות כלל) וגם בלי מקצוע שימושי ביד. כלומר בזבזו 4 שנים מהחיים.

עם זאת, קשה להגיד שיש למצב הזה פתרון פשוט. כי אם בכיתה ח' תשים ילד בבית ספר שבו אין בגרות, חזרנו לנקודת ההתחלה - יכול להיות שהוא היה דווקא מצטיין בלימודים, אבל כבר בגיל 14 ייעדת אותו להיות חשמלאי רכב.

אגב, גם היום יש בתי ספר מקצועיים, רק שלהבדיל מבעבר - הרישום אליהם הוא מבחירה של ההורים ולא כי מישהו החליט עבורם שהילד לא יוציא בגרות.

לגבי "מפמפמים להם שבלי תואר שני בהצטיינות הם יגורו ברחוב." - לא מכיר פמפום כזה, היום כולם יודעים שיש תארים שלא מביאים כמעט שום יתרון, ואני לא מכיר אף אחד שחושב שמי שאין לו תואר סופו להגיע לרחוב.

בית ספר מקצועי זה בדיעבד של הבדיעבד ונועד לאנלפבתים והיפראקטיבים ברמה הקשה ביותר. כך זה היום.

אם אוניברסיטה דורשת תנאי קבלה, אין סיבה שתיכון לא ידרוש את אותו הדבר.

ומי שכל כך מפחד שאדם שהיה יכול להיות מהנדס בסוף היה נגר, אפשר לבחון ילדים בכיתה ח או ט ולתת המלצה לאן להמשיך.

בכל מערכת החינוך יש שקרים מוכרים על תיק אישי שמה שנכנס לשם ילווה אותך לכל החיים, כאילו נתבג לא תרצה להעסיק מישהו כי טיפס על הגדר בית ספר בכיתה ט.

וכן, 12 שנים מספרים שמתמטיקה ואנגלית הם הבסיס להכל.

במקום לתת לאנשים לבחור.

היום יש המון אנשים שלמדו משוואות טריגונומטריות ולעולם לא יעשו כלום עם המידע הזה, והם שרפו שנים מהחיים במקום ללמוד בנערות לשפץ את הבית. ולך תדע כמה מהם יעשו את זה בבגרות, או ידעו לעשות את זה באותה הרמה.

יש עשרות אנשים כאלה על כל אחד שהיה עובד בנגרות במקום עריכת דין (לאאאא!!!!!) אם היו מאמצים את השיטה שאני מציע.

אז ברור לגמרי מה עדיף מבחינת עלות מול תועלת.

שלומדים בו אנשים חכמים מאוד שמבחירה החליטו לוותר על תעודת בגרות ולהתמקד במקצוע אחד (ולאו דווקא שיפוצניק - יש גם מתכנתים) כבר בגיל צעיר במקום לבזבז את הזמן. (קוראים לו תיכון החממה כמדומני)

הרעיון שם נשמע מקסים. הלוואי שיקומו גם מסגרות דתיות כאלו. (יש לי ילדים שבהחלט יתאים להם יותר ללמוד במקום כזה...)

eBay קיים מאז שנות ה90, כמה זמן לקח לו להפוך לנפוץ?

ספר דיגיטלי קיים המון שנים, כמה זמן יקח עד שספרים מודפסים ייעלמו?

(זה היה פותר המון בעיות כמו המקום המוגבל שיש בחנויות ספרים, שלא לדבר על זה שיש לספר מנוע חיפוש, הוא לא הולך לאיבוד ולא מתבלה לעולם)

ועוד לא הזכרנו ארגוני מורים שצריך להילחם בהם במשך שנים על חוזה אישי.

אבל אין שום סיבה ששאר הספרים יהיו מודפסים.

אגב גם אצל לא יהודים, ספרים מודפסים נפוצים בהרבה מספרים דיגיטליים, מה שממחיש כמה קשה באופן מנטלי לעבור שינויים חשובים.

הרבה יותר נוח לקרוא בספר לא דיגיטלי וגם פחות מעייף לעיניים.

ויש הרבה אנשים שקוראים ספרי קריאה בשבת, לא רק ספרי קודש..

גם מגמות סופר ראיליות כמו הנדסת תוכנה. ביוטכנולוגיה ופיסיקה.כימיה וכו'

ובאותה השכבה גם לומדים חשמלאי מוסמך/הנהלת חשבונות וכו'

ויש גם כיתת מב"ר

ממש לא נוער היפראקטיבי או נושר.

נוער רגיל לגמרי, כל אחד בוחר באיזה מגמה ללמוד

לא בית ספר מיוחד. שש שנתי רגיל

יש עשרות ומאות בתי ספר כאלה

ואני זוכר שזה מיועד לנושרים.

זה היה מלפני 7 או 8 שנים.

מאז ועד היום הוקמו כל כך הרבה בתי ספר שעובדים אחרת?

אבל אם באמת נסתכל על רמי לוי, אז לדעתי יש כאן הוכחה חותכת לזה שתואר כן מאוד מאוד עוזר להתקדם בחיים (עוזר אבל חד משמעית לא תנאי הכרחי).

מי מקיף את רמי לוי?

הבת שלו שמנהלת בפועל את רשת רמי לוי - תואר ראשון ושני במנהל עסקים, תואר ראשון במשפטים.

מיהם הדירקטורים בחברת רמי לוי?

למעט רמי לוי עצמו ואופיר אטיאס שהוא קרוב משפחה שלו (הבעל של בתו), כל השאר בוגרי תארים. 

מיהם הבכירים בחברה שאינם דירקטורים?

גם כאן, למעט אחד שעונה לשם המשפחה "לוי" (ואולי זה לא מקרי), כולם עם תארים.

עכשיו נדבר רגע על רמי לוי עצמו:

הוא התחיל בתור הבעלים של חנות מכולת קטנטנה בשוק מחנה יהודה.

כמה אחוזים מבעלי המכולות הקטנטנות מגיעים לאן שהוא הגיע? לעומת זאת, כמה אחוזים מבעלי המכולות הקטנטנות חיים מהיד לפה וחודש אחד בלי עבודה יגמור אותם כלכלית?

כמובן אין לי נתונים מדויקים, כל אחד מוזמן להעריך לפי ההיגיון שלו.

עכשיו נדבר על הדירקטורים והעובדים הבכירים ברשת שלו:

כמה אחוזים מבעלי התארים במשפטים, בכלכלה וחשבונאות, ברפואה וכו' (התארים של העובדים הבכירים והדירקטורים לפי הטבלאות שצירפתי) מגיעים לתפקידים בכירים ולשכר מאוד מאוד מכובד? 

לסיכום, מה שאני לומד מרמי לוי והחברות שלו, זה את הנקודות הבאות:

* לא חייבים תואר בשביל להצליח.

* בלי תואר הסיכוי להצליח בענק נמוך הרבה הרבה יותר, סוג של "אחד בדור" (כמובן לא אחד אבל זה עדיין נדיר).

* גם אדם בלי תואר שמקים חברה ענקית, מקיף את עצמו באנשים עם תואר כי הוא יודע שהוא חייב את הידע שלהם בשביל להצליח.

* עם תואר, לא צריך להיות גאון הדור ולא צריך הרבה מזל. פשוט מתגלגלים ממשרה למשרה, משתבחים עם השנים, ומגיעים למשכורות מאוד מאוד יפות.

*ללא תואר, צריך או להיות גאון או להיות עם הרבה מזל, ולרמי לוי לדעתי יש את שניהם. אבל לרוב מוחלט של האנשים אין אף אחד מהם.

*99.99% מהאנשים שיגידו "אני לא צריך תואר בשביל להצליח, גם לרמי לוי אין תואר" - בחיים שלמים לא ירוויחו מה שהוא מרוויח בשבוע.

אישית, אני באמת חושב שתואר אקדמי מיועד לאנשים רגילים. אדם שהוא יזם בנשמה, יכול להוביל משימות ואתגרים מורכבים בכוחות עצמו, יודע להקיף את עצמו באנשים הנכונים, חד כתער וחוש עסקי מפותח - יכול להצליח מאוד מאוד גם בלי תואר.

אבל רוב האנשים, ואני ביניהם, לא מספיק טובים בכל זה. בגלל זה אנחנו (האנשים הרגילים) צריכים שילמדו אותנו נושא מסוים, ואז נוכל בעזרת הידע שלנו להועיל למישהו שישלם לנו משכורת תמורת הידע שלנו. 

הבעיה היא שרוב האנשים שמוותרים על תואר כי "אפשר להצליח בלעדיו", משום מה נוטים לחשוב שהם לא רגילים אלא מאוד מאוד מיוחדים, אבל המציאות מראה שזה לא נכון. רוב אלה שלא עושים תואר מתוך מחשבה שזה מיותר, לא מגיעים למה שהיו יכולים להגיע עם תואר.

כלומר תואר הוא כלי מעשי שעוזר לאנשים רגילים להתבלט ולהצליח, עבור מי שאין לו יתרון נדיר כמו חוש יזמי מפותח מאוד.

והוא שלא כולם מחפשים להיות טריליאדרים, או להגיע למאדים.

לשפץ לאנשים את הבית או להעביר אותם דירה מבחינת מקצוע, ולרכוש דירת 3 חדרים, או אפילו להשכיר אותה מבחינת פרנסה זה גם סבבה לגמרי להרבה מאוד אנשים.

אגב, מה שאני לומד מההצלחה של סטיב ג'ובס, מארק צוקרברג וכדומה זה שיותר טוב לחשוב מחוץ לקופסא מאשר התואר עצמו.

כלומר הם התמקדו בללמוד מה שחשוב, ובמיזם הפורץ דרך שלהם, כלומר לא התקבעו לתבניות של אחרים.

תחשוב על יוטיוב. כל אחד יכול למצוא בו מתכונים, איך לתלות מדף ולתקן את השקע בבית, ואפשר ללמוד המון מדע מרן לוי.

האם היה צריך לעשות דוקטורט באלקטרוניקה ושבבים בשביל להוציא אתר שכל אחד מעלה איזה סרטון שבא לו?

כתבתי במפורש שתואר מאפשר משכורת טובה, לעומת רמי לוי שמרוויח סכומי עתק.

כתבתי שתואר מיועד לאנשים רגילים, לא למי שרוצה להיות עשיר גדול. כמובן גם בשביל להיות עשיר גדול עדיף להיות עם תואר ולא בלי תואר, אבל רוב מוחלט של בעלי התאריך לא מרוויחים סכומים כאלה.

לגבי היזמים של פייסבוק ואפל ויוטיוב - שוב, מדובר במקרים כל כך כל כך נדירים... אף אחד לא יכול להגיד "אני לא צריך תואר, גם למארק צוקרברג אין".

זה בערך כמו להגיד "אני לא צריך מצנח כשאני קופץ ממטוס, כי יש מישהו שקפץ בלי ושרד".

תקרא שוב את הפסקה הראשונה.

ואגב כשהזכרתי את סטיב ג'ובס ומארק צוקרברג זה היה בשביל להסביר מה יותר חשוב מתואר, ולא שאסור לעשות תואר, ואגב גם ציינתי שהם למדו לימודים גבוהים, אבל התמקדו במה שחשוב.

כך הסביר רמי לוי את הטעות שעלתה לו רבע מיליון שקל

ואם כבר אז להפך, מהכתבה נראה שהאחראי על הכשל הוא סמנכל הכספים שהוא דווקא כן רואה חשבון, ואילו רמי לוי היה זה שזיהה את הטעות ופנה מיוזמתו למי שצריך בשביל לתקן אותה ולדווח עליה.

בסוף מנכל אמור לנווט את הספינה, לא להכיר תקנים חשבונאיים ולא לדעת איך לכתוב דוח כספי. בדיוק בשביל זה הוא מעסיק הרבה רואי חשבון (סמנכל כספים, חשבים, עוזרי חשב) ומשלם מיליונים לרואי חשבון חיצוניים שיבקרו את הדוחות שלו.

"ועדת האכיפה קבעה, כי בעל שליטה בחברה ציבורית, הבוחר לשמש כמנכ"ל - ועוד בחברה עם היקף פעילות משמעותי - חייב לאחוז בידע פיננסי וחשבונאי ולהבין את כל התהליכים בחברה "על בוריים". העסקת מומחים אינה פוטרת אותו מהחובה לפקח."

בוודאי שאין חובה חוקית כזאת,

ולדעתי גם לא חובה מהותית.

שים לב שהקנס לא הוטל עליו בגלל הטעות עצמה,

אלא בגלל שהוא לא הקים מערכי פיקוח ובקרה מספיק טובים.

זאת להבדיל מסמנכל הכספים שלו שנקנס בגלל האחריות הישירה שלו לטעות.

אני חושב שבפועל יש מעט מאוד חברות בארץ שהמנכל שלהן הוא רואה חשבון, וגם המעט שיש - זה כמעט תמיד מוסדות פיננסיים כמו בנקים או חברות אשראי וכדומה.

ונראה מהכתבה שהוא נקנס לא רק בגלל העדר מנגנון פיקוח, אלא גם בגלל מה שציטטתי

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים