עדיף כתוב, עדיף ברשת.
התחלתי ללמוד אותו (במסגרת לימוד ספר תשובה השנתי שלי), ואני לא מוצאת בו את הידיים והרגליים...
עדיף כתוב, עדיף ברשת.
התחלתי ללמוד אותו (במסגרת לימוד ספר תשובה השנתי שלי), ואני לא מוצאת בו את הידיים והרגליים...
אצלי, כמו אצל הרבה בייני"שים אחרים, היה צריך לעשות את הסוויטץ' שאשה אינה חברותא. לפעמים דנים באיזה עניין, או שאני מקריא פסקה כדי להתבסם ממנה, אבל לשבת עם מאמר ארוך ומורכב ממש אין לה ראש (וזה בסדר גמור).
כי הרי סגנון החשיבה שונה בין גברים לנשים.
אבל כן הייתי שמחה שהיה לנו פנאי (בעיקר נפשי) כדי ללמוד ביחד דברים שמעניינים אותי...
אם אני זוכר נכון זו לא ההודעה הראשונה שלך עם כמיהה ללימוד תורה ברמה גבוהה.
זה מרומם ומעודד, הלוואי שלנו הגברים הזקנים עוד יהיה זמן ללימוד מעמיק...
היא לכתוב בעקבות הלימוד (שירים וסיפורים) אני משתדלת לנצל את זה.
וספציפית במקרה של לימוד ספרי תשובה יצרתי לעצמי גם התחייבות, ואני משתפת את מה שאני כותבת בקבוצה שפתחתי - אז לכאורה אין לי ברירה אלא להמשיך את זה...
(אבל בשנים הקודמות היו ספרים קלים יותר. בעצם בפעם האחרונה זה היה המהר"ל, אז גם גם היה קשה וביקשתי ביאורים מבעלי)
ככלל, אני שותף באיזה מיזם של כתיבת דברי תורה, אז אם את כותבת ויוצרת (כל חומר שראוי לפרסום) נשמח להשתתפותך.
אבל זה ייקח כמה חודשים עד שנבין יותר איך המיזם הזה מתקדם. אז אם את כותבת חומרים טובים, תשמרי אותם, ותזכרי או שתסמכי שאני אזכור (זה לא מאוד סביר). ותשלחי לי הודעה באישי באזור חנוכה, ונשמח להרבות תורה בהשתתפותך
השנה למדתי בחברותא את ההתחלה של מי מרום א'. לוקח המון זמן, דרושה המון סבלנות והקשבה עד שמבינים מה הוא רוצה, ומה הקשר בין משפט למשפט. אבל אין כמותו, ובלימוד קטן-כמות טמונה המון איכות!
בהצלחה!
אני יכול לשתף מה מסתדר לי ואולי זה ייתן פתח, אם לא או רק מבלבל אז לא חשוב:
לי אישית ברור שהספר נכתב ברוח הקודש, וזו נקודה משמעותית כשבאים ללמוד ספר קודש - לדעת להבחין האם הספר כתוב "בעברית" או בשפת הרזים.
ספרים שכתובים בעברית - הכוונה לספרים שהמטרה של כותב הספר היא להנגיש עבור הלומד נקודה גבוהה באופן מובן יחסית. בספר כזה אין צורך משמעותי בהקשבה, ואם סופר כתב ספר כזה וקשה להבין אותו - זה כישלון של הכותב. (רוב הספרים הצבעוניים שיוצאים בדור שלנו נכנסים לקטגוריה הזו)
ספר שנכתב ברוח הקודש לעומת זאת הוא שונה בתכלית השינוי מהסוג הראשון. אם הראשון דומה יותר למאמר בעיתון, השני דומה יותר לשירה. כלומר אופן ההתבטאות כרוך בגובה ההשראה של הבנות הת"ח, וכשהוא כתב את המהלך הוא כתב בהשראה ממשית (בטוח את מכירה את הצ'יזבטים על התקפי ההשראה של הרב קוק שגרמו לו להמשיך לכתוב על השולחן כשנגמר לו הדף)
המשמעות של זה: חייבים להקשיב... "להיכנס לו לראש"... לשאול שאלות: "מה הקשר בין הפסוק שהוא הביא בהקדמה לבין הבעיה הפלונית שהוא התמודד מולה?" ; "למה אחרי הבעיה הפלונית הX הוא המשיך להקדים הקדמה נוספת על Y" ; "איך מה שהוא הציע כפיתרון באמת מועיל, לפי מה שאני מבין כרגע זה בכלל לא פותר!" ; "מה בעצם ההתמודדות? הבנתי שמפריע לו X, אבל למה זה כל כך מפריע?"
השאלות האלו, שעניינן ומטרתן "להיכנס לו לראש", הולכות ומגרות - כל עוד הן נשאלות בסקרנות ובענווה - מגרות את ההשראה לבוא, ופתאום המהלך מתבהר. פתאום מופיע קשר בין הרישא לסיפא, פתאום באה דוגמה מהחיים שמסבירה מצויין למה זה באמת מדויק, ופתאום הפסקה והפרק הופכים מרצף של משפטים קשיחים, שרירותיים מעט, עם קודים פנימיים שהם לאו-דווקא אינטואיטיביים - למהלך הכי פסיכי ועמוק ויקר שיש...
זה לוקח זמן וסבלנות, אבל נראה לי שאלה סטנדרטים גבוהים מספיק לספר כל כך עמוק.
אם מסתדרת לך גישת לימוד פשוטה או זורמת יותר אז לא רוצה לבלבל אותך, אבל לדעתי בעיקר אם לא רק ככה ראוי ללמוד מי מרום (חוץ מלימוד בקיאות, שזה עמל אחר של להכיר את הספר ולדעת מה כתוב בו)
מיוחד ונכון...
לא בטוחה שאני לגמרי ברמה הזו, אבל אשתדל...
(מעניין שחשבתי שאחרי לימוד אורות התשובה ספרים אחרים יהיו לי קלים יותר... אבל מסתבר שאת לשון הרב קוק אני כבר מכירה יותר, ואולי גם אורות התשובה קל יותר להבנה משאר הספרים שלו. ואולי גם - ייתכן מאוד - לא תפסתי את כל מלוא העומק שלו...)
כמה זמן צריך לפי השיטה הזו להקדיש ללימוד כל פרק באורי וישעי?
אני זוכר שהרב שלי אמר לי בכאב שהוא כבר השלים עם זה שהוא לא ילמד את כל המהר"ל. כלומר ההבחנה שלו בין לימוד בקיאות ללימוד עיון מובהקת, הוא לא מחשיב את זה לימוד
לדוגמא אפשר עכשיו להקדיש כמה ימים ללמוד מהפרקים הראשונים על תשובה באופן כללי. בהמשך לעבור לפרקים ששייכים ספציפית לראש השנה, בעשרת ימי תשובה ללמוד מהשיחות של שבת תשובה/יום כיפור וכו'.
אבל ספר כמו אורי וישעי, לפחות אצלי, דורש הרבה יותר ישוב הדעת. היו תקופות שלמדתי חצי שעה ביום, אבל אז לומדים פסקה, עוד שתיים שלוש ולמחרת חוזרים עליהן ומתקדמים עוד קצת.
אבל למדתי עם בעלי (שלו כן יש קליטה מהירה והוא גם מכיר כבר את הספר), והרגשתי שכן הצלחתי לתפוס את הרעיון הכללי.
מן הסתם יש עוד הרבה להעמיק, ואולי אי פעם בעתיד אחזור לזה...
קראתי(/למדתי) עכשיו את הפרק הראשון ולקח 25 דקות, ואני לא חושב ש"לא הבנתי אותו באמת"
כשלומדים בשניים זה תמיד איטי יותר. אז תמסרי לבעלך יישר כח, הוא עושה עבודה מאוד טובה אם צלחתם חצי פרק. וכל הכבוד לך שהחזקת ראש כל הלימוד
(כן, הפרק היה כתוב בצורה של שיעור כללי - קודם הקושיות ואז עוד הקדמה בשביל להקשות עוד קושיות ורק בסוף הפרק מגיעות התשובות שמיישבות את כל המקורות. ובמובן הזה זה באמת סגנון שדורש להחזיק ראש)
באמת כל הכבוד לבעלי שלמרות העייפות שלו והלימוד שהוא צריך להספיק בעצמו - מתפנה גם ללמוד איתי...
מקווה שנצליח בפעמים הבאות ללמוד פרק שלם בבת אחת, כי באמת זה מהלך אחד...
בלי קשר לנושא השרשור ממליץ לשמוע את השיחה הזאת עם הרב קלמן בר. הזדמנות להכיר את הדמות שלו, ואת היעדים שלו.
רציתי להשמיע לך את שניה 1:06:01
אני לא חושב שצריך לבלוע כמויות גדולות בשביל להשיג מזה משהו.
הנקודה היא שגם ללא הבנה מקיפה של הניסוח או המושגים אפשר בהחלט לקבל הרבה מכל פסקה, עד שבהמשך מבינים יותר את המכלול.
לא יודע מה הלו"ז שלך, אבל בהחלט פסקה אחת ליום\יומיים זה יפה מאוד ואני בטוח שיש מה לקבל ממנה גם בפשטות.
אגב, אולי כדאי להתחיל דוקא ממי מרום ו. שזה גם עניינים מאוד יסודיים בתורת הרב חרל"פ בענייני ארץ ישראל, וגם יכול להיות שהמושגים קצת יותר מוכרים בציבור הסרוג.
אפשר גם להתחיל מרזי לי, זה כמו ליקוטי רשמים לפי נושאים, גם התוכן מדהים וגם קל לעקוב כי הפסקאות תמיציתיות. לכן זאת יכולה להיות היכרות נעימה יותר עם הלך הרוח וסגנון הכתיבה של הרב חרל"פ, אבל- אין שם מהלך, אז זה לא כמו ללמוד ספר ולהקיף נושא..
לצערי רק בחודש אלול אני מתעוררת ללימוד מסודר, ולכן אני מחפשת ספרים שמדברים על תשובה.
אבל אשתדל לזכור את ההמלצות לשנים שבהן כן אוכל ללמוד גם בימות השנה...
ואם יש משהו שאת לא מבינה, להגדיר מה את לא מבינה ומה את כן ורק אח"כ זה להמשיך הלאה.
הניסיון נראה לי יותר סבלנות.
מי מרום א' בנוי בצורה למדנית - מקורות שהרב חרל"פ מביא ועושה להם אנליזה, משווה בינם לבין מקורות שונים ועל ידי כך מוציא עקרונות רוחניים. כל עוד את יודעת לקרוא עברית נראה לי רק צריך בעיקר סבלנות כדי לנסות לקלוט לאט לאט את השפה.
נניח, הרב יביא קטע מהרמבם ואז יקשה עליו רעיונית וישווה אליו עוד קט ממקום אחר ברמב"ם ינסה להבין את היחס בין הקטעים ואז ינסה לראות אם זה תואם להבנת הגמרא במקום אחר. אם אני לא טועה ככמה מתחיל מי מרום א' ביחס לעיסוק בתשובה שלימה ושאינה שלימה ומה זה תשובה. צריך בעיקר לעקוב אחרי כל מקור ולהבין איפה הוא עומד ביחס למה שהרב חרל"פ רצה ללמוד ממנו צורך המאמר.
בהצלחה רבה!
להתרגל לזה.
אני לפעמים אוהב לסמן במרקר, זה ממש עוזר לי. אפשר גם לעשות תרשים זרימה או משהו ויזואלי אחר.
אפשר גם לא לכתוב דווקא, אלא לנסות לקרוא בכותרת לכל חלק.
הכל זורם לרעיון אחד אבל בא לידי ביטוי שונה במקורות שונים. לפעמים זה גם בניין שכל מקור בונה קומה ומעמיק עוד יותר את המסר.
גם לזכור את העניינים הטכנים של היחסי סמכות בין מקורות, לדוג' שני מקורות של אותו כותב לא יכולים לסתור ואז במקרה של סתירה צריך לפתח הבנה חדשה בשניהם שלא יסרתו, וגם במקרה שמקור קדום יותר אז חשוב יותר ומקור מאוחר לא יכול לסתור אותו. דברים פשוטים סה"כ אבל חלק מהמבוך שזה מכניס אותנו זה לזכור גם את זה ואיך המאמר בנוי.
והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות.
מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...
גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...
אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)
יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.
בהשראת המכילתא
"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"
"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"
לספור את העומר 49 יום
עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.
...ננחרו על ידי השם. הוא ידע שהם חוץ מנשיאי אפרים ויהודה יהיו המרגלים שבגללם דור המדבר לא יכנס לארץ ישראל.
האם יש כאן השגחה עליונה וחוסר בחירה חופשית? מדוע נשיאי אפרים ויהודה הוחלפו ובמקומם מונו כלב בן יפונה ויהושע בן נון ?
מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).
רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.
יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב
אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.
אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.
אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה
קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך,
בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה
אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?
תודה🙏
(לבקשת הכותב)
"עיר שביד ישראל" לעניין קריעה ומקרי בחורבנה או בבניינה?
האם צריך שממש תהיה לנו עצמאות על השטח של העיר, או מספעק אוטונומיה מוגברת כמו בימי נחמיה?
מצד אחד הב"ח אומר שבימי גדליה היה צריך לקרוע על מצפה על אף שגדליה ישב שם ושלט כאוטונומיה על ישראל שנשארו בארץ והעיר יושבה ביהודים. כי סוף סוף מקרי בשלטון בבל. (ומכאן גם שמדינת חסות של צדקיהו מקרי ביד ישראל)
מצד שני אין אוטונומית גדליה כאוטונומית נחמיה שממש היה פחה ונציב על יהודה וירושלים בירתו. לא נראה שקרעו בימי נחמיה אחרי שהחומות נבנו, וזה מקרי "עיר שביד ישראל".
לכאורה מעזרא משמע שבניין חומות העיר מקרי "ונבנתה ירושלים" גם אם אין לנו עצמאות.
אני שואל זאת, כי יש המנסים לטעון בטעות שבעצם אין לנו עצמאות בעיר העתיקה כי אנו חייבים את אישור האומות לעשות הרבה דברים בעיר העתיקה.
אז גם אם נזרום תיאורטית עם שיטתם, האם לפי זה עדיין נחשב שירושלים נבנתה בששת הימים או לא? ומה לגבי השליטה שלנו בהר הבית? נחשבת שם העיר כבנויה או חרבה? (לא מדבר על המקדש שפשיטא שנחשב בחורבנו גם אם אנו שולטים שם וצריך עקרונית לקרוע עליו, כי במקדש חורבן הבניין הוא העיקר ולא השלטון על המקום).
אני שם כאן את הסיפור הזה של חנן פורת זצ"ל על הרצי"ה (שיש לו עוד עדים רבים) ובזה בל"נ אעצור.
'המוותר ברמת שלמה יוכה בעיר העתיקה' | ערוץ 7