כן קצת מפתיע שחודש וחצי לא דיברתם על חינוך ושאר הנושאים שהעלית?

כן אחי פשוט סתם ככה לשאול ואם מרגיש לך לא מתאים אז אפשר "איפה למדת?" ואם כבר אמרה לך איפה למדה אז תשאל איך היה שם ותתעניין כזה ואז תשאל היית רוצה שהילדים שלך ילמדו גם במסגרות כאלו? ומשם תפתח את הנושא

אבל מצטרף להסטורי מעניין שחודש וחצי לא דיברתם על נושאים כאלו ואתה מרגיש שזה זה.

וכן אח יכול להיות שזו אשתך זה שאנשים בחוץ חווים קשיים ונפגשים המון לא אומר שגם אצלך או אצל כל אחד אחר זה מה שצריך להיות, אפשר שיהיה פשוט וזהו. אם טוב אז תגיד תודה להשם ותמשיכו, לא צריך שיהיה קשה בכח.

ולגבי לדעת מה היא חושבת על הקשר אל תפיל עליה בבום את כל מה שאתה מרגיש כדי לבדוק אם גם היא שם זה יכול קצת להלחיץ, פשוט תנסה לאט "ממש כיף לי איתך" ולראות איך היא מגיבה. ועוד שלל דברים שאפשר להגיד כדי לבדוק. או פשוט להסתכל על דברים שהיא אומרת ולהבין איפה היא עומדת ואם אתם באותו ראש, לרוב זה בא לבד אבל אם לא אז ממליץ על אופציה א אח

נשמע כיוון מאוד חיובי דוד המון בהצלחה ותבוא לבשר אותנו בקרוב ממש

אתה מצוין, ואני אישית לא מזדהה עם האחרים בשרשור (הגם שרובם נשואים ואני - טרם)

להרגיש שהיא האישה זו הרגשה מטורפת, אשריך שזכית, תדבוק בהרגשה הזו ותאמין בוודאות שלך! אין לנו על מי להישען!

לגבי איך ייראה הבית, אני חושב שכשיש אהבה והדדיות הכל גמיש ואנשים טובים יישתנו ויגדלו וייתפתחו כמה שצריך בשביל בן הזוג. כל עוד הבסיס של הבסיס טוב, אל תגדיר איך הבית שלך צריך להיראות. יכול להיות שלא הכל יעלה כמו שדמיינת אבל גם ההורים הדוסים הכי חיים בסרט מתפלאים פתאום לגלות שהחינוך שלהם לא נטמע והילדים מדתל"שים כמו זבובים.

העיקר - האם היא אדם לגדול איתו. האם היא נראית לך כמו אדם שמוכן להתפתח. האם האהבה ביניכם תוכל להיות הערך הכי גבוה והיחיד שמשנה. אם כן אז עדיף שלא תדברו על בית עתידי כי זה סתם יכניס ספקות שנובעים מקיבעון על ציורים לא בהכרח כדאיים

כשיש אהבה אנשים ישתנו כמה שצריך - מי אמור להשתנות? היא או הוא? לצפות שהיא תשתנה זה כמובן לא מתכון מוצלח לנישואין. אם הוא מוכן בעצמו להשתנות (כי האהבה היא הערך היחיד שמשנה), לכאורה בסדר... אבל יש הרבה נשים שלא היו שמחות בקשר כזה.

- "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ. אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה - בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ."

- "טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ."

- "אין האדם מוכשר לשום כח רוחני שבעולם בשלמות גדולה כזאת שהוא מוכשר לאמונה ולאהבה, וזהו אות, שבכחות אלו מונחים כל יסודות הויות מהותיותו." (אורות התחיה י"ז)

טיעון הנגד שמדובר בסיסמאות ייתקבל בהבנה, אבל אם שואלים אותי על מה אני שם את הכסף - אני שם את הכסף על האהבה.

-

לגבי מי יישתנה מבני הזוג - אני מופתע שברור לכם שאדם לפני החתונה יודע איך ייראה הבית שלו אחרי החתונה. מעבר לזה שאני אישית בתהליך של גדילה והתפתחות, ומשתדל להיות פתוח ודינמי ולא מקובע ודוגמטי...

לכן ברור שהוא יישתנה וברור שהיא תשתנה, כי במסע הזה של הגילוי עצמי והרעות המשותפת שלהם הם יתפתחו, יעמיקו, יזוזו...

אם אישה לא שותפה לתדר הזה אז או שאפשר יהיה לעבור איתה תהליך ולהצליח לשחרר אותה מהקיבעון, מפני שזה לא קשור לסגנון אלא למהות, או שמראש זה יתברר כלא מתאים כי היא תכניס את הדוגמטיות הזו לקשר וזה ייתפרק

כמובן שגדלים, כמובן שמשתנים, אבל בסיס ערכי משותף הוא קריטי ואני בהחלט מתעקש על שתי הדוגמאות שהבאתי - אחת לאומית ואחת מצוותית, שברור שכשיש בסיס ערכי משותף, אז מתוך האהבה יוצאים למלחמה ומתוך אהבה שומרים ביחד על מצוות התורה גם כשקשה. אבל אם המשותף הוא רק אהבה, אז באיזה זכות אתה מקשה עליה?

למה הטיעון של מלחמה מקשה על האהבה? כשאוהבים מביאים את עצמך לקשר וגדלים יחד עם מושא האהבה. אהבה =/= לוותר ולהתפשר, אלא לגדול ולהתחבר ולהתברר... אפשר לאהוב ועדיין להיות אכזר על בניו כעורב, אם זה מה שיועיל... אבל להיות כל כולך מסור אך ורק אליהם, אל טובתם, אל ייחודיותם - זה טוב...

ואגב, גם לדוסים "by the book" שהאישה מברברת על כל עולם הערכים ה"מסומנב" שהיא צריכה לעמוד בו - גם לה מילואים יהיו קשים ואם היא תהיה אותנטית יכול להיות שהיא תגיד לבעלה שהיא לא יכולה עוד... בכל מקרה גם כשגבר יוצא למילואים הוא צריך לשבור את הראש איך הוא לא שובר לאשתו את הלב, ואיך זה לא פוגע באהבה אלא רק מגדיל אותה ואת האמון ההדדי

משותף

בוודאי שקשה שהבעל והאבא יוצא למילואים, כמובן שכשאפשר כדאי לראות איך מקלים.

אבל ,בסופו של דבר, דוס או פחות דוס או בכלל לא דתי - כשבעל ואבא מסתער מול הכדורים, או יוצא שוב בצו שמונה בערב ראש השנה - צריך להצדיק את זה עולם ערכי (וזה פחות משנה לדיון אם זה דברי הרמב"ם או ערכי לאום) שהוא גדול מהאהבה הפרטית שלנו.

האמת היא שאני לא בטוחה שבעלי ואני שוחחנו ממש על "לאיזה בתי ספר לשלוח את הילדים" באופן קונקרטי.

הכרנו אחד את השני, שזה אומר להכיר את הערכים זה של זו ואיך כל אחד רואה את העולם, את האישיות ואת הנטיות וכו'. מתוך כך הבנו שהבית שנרצה לבנות והחינוך שנרצה להעניק לילדים יהיה דומה מספיק כך שלא יתעוררו מחלוקות קשות.

יכול להיות שגם דיברנו על זה - אני לא זוכרת, וזה לא היה משהו שהקפדתי "לבדוק" באופן ספציפי ונפרד.

אני אומרת את זה כי עם כל מה שכתבת אני בטוחה שאתה גם מתכוון למשל לבחורה שומרת מצוות, ולא אחת שבמוצהר איננה. אז אולי אתה בכלל מתכוון למישהו או מישהי שקבעו כבר מראש שם של שכונה ספציפית שהם היו רוצים לגור בה, ובית ספר ספציפי שאליו הם רוצים לשלוח את ילדיהם... כלומר, ברור שיש תכנון-מראש שהוא קבעון לא בריא, אבל גם אתה לא התכוונת בוודאי למצב ש"הכל פתוח" ונתון לשינוי.

מתוך הדינמיקה והמפגש האותנטי שכל אחד מביא בקשר. זה ההפך המוחלט של המלאכותיות של התיאום ציפיות המהונדס הזה... כל אחד מביא את עצמו וזה מדליק את ההתלהבות והמשיכה להעמיק בקשר לקראת חתונה.

לגבי בחורה לא שומרת תורה ומצוות - זה טריקי פעמיים:

- אם היא לא שומרת תורה ומצוות בצורה מוצהרת = כלומר נעולה על זה, אז אין דיבור כי זו עקשנות רעה שבכל מקרה עם כל אדם אי אפשר לעבוד מול זה... אבל זה אותו הדבר מול בחורה שומרת תורה ומצוות שנעולה על סגנון פלוני. עצם המקובעות תפריע למפגש

- אנחנו אנשים טבעיים, ופועלים עלינו המון שיקולים חיצוניים. שיקול סוציולוגי של "מה יגידו" וגמישות מוגבלת עד כמה אפשר להתקרב לסגנונות שונים. לכן מעשית ולכתחילה עדיף לכוון לסקטור של ההשתייכות הטבעית, כלומר לבנות זוג פוטנציאליות פחות או יותר מאותו סגנון שלך. אבל אם קרה מקרה ונוצר קשר עם בחורה מאזור אחר, ויש בסיס מיוחד שמבוסס ברובו על אינטואיציה והתלהבות בריאה עליה - אז אהבה יכולה לעבוד ולקיים בית שבו אחד מבני הזוג לא דתי. אבל זה פשוט קשה יותר ולכן לכתחילה עדיף שלא

כמובן, צריך שיח, צריך הקשבה, יתגלו עם השנים נושאים שידרשו ליבון משמעותי. אף אחד גם לא דורש עכשיו לרשום לבית ספר - אבל בסיס ערכי משותף לכאן ולכאן בהחלט צריך.

ולא - כמובן שצריך אהבה ואחווה ושלום וריעות, אבל זה לא *הכי* חשוב. כשיהיה צריך ללבוש מדים ולצאת למלחמה, זה יעשה למרות האהבה וכשיהיה ע"פ התורה אסור לגעת לעיתים במשך זמנים ארוכים, אז מצוות ד' גוברת על הלכאו' אהבה (באמת זה לא סותר את האהבה, אבל אם היא מוצבת כערך *הכי* חשוב, עלולים לטעות שם).

משפט חזק ששמעתי השבוע בשם מישהו שאני מעדיף לא לצטט אבל אקבל את האמת ממי שאמרה -

בעולם הגויי מתארים איך בני הזוג מסתכלים זה על זו, אצלינו כמובן שיש את זה בינהם, אבל בחופה עומדים ביחד לכיוון ירושלים!

הייתי ממליץ לך יותר להתקרב ולפתוח את העניין מבחינה ריגשית ולא מבחינה שיכלית.

מבחינה שיכלית - אתה רוצה להתחתן לצורך העניין.

מבחינה ריגשית - אתה אוהב אותה

לכן לא יודע אם חייב שתגיד לה ישר שאתה אוהב אותה אבל כן תגיד לה על הקרבה שעושה לך טוב (לכל הפחות) ותשאל אותה איך זה אצלה

אם אתה מרגיש שזו האישה לחתונה זו הרגשה מצויינת! זה מאוד הגיוני וסביר!

אבל

לא בטוח שמיד כדאי לומר לה את זה,

חשוב להתנהל באופן זהיר,

יכול להיות שמבחינתך חודש וחצי-חודשיים זה זמן טוב להתארס,

ומבחינתה ממש לא...

בכל מקרה,

אין לחץ,

בעז"ה היא תהייה אשתך,

אבל תקחו את הזמן,

לא חייב לקחת את זה קדימה כבר מעכשיו,

אפשר גם לצאת עוד חצי שנה בנחת (אפשר גם עוד שבועיים כן? אין מסגרות זמן) ולהנות,

העיקר שהלבבות ייפתחו והדברים יעלו מעצמם.

בקצב שלהם.

ולגבי נושאים מסויימים אם להעלות זה באמת תלוי מאוד בדינמיקה בקשר ביניכם,

אין שחור ולבן,

לא ברור לי כמו כותבים אחרים שבהכרח קריטי לדבר על זה מיד,

זה נושאים חשובים,

שחייב שיעלו,

צריך לנהל את זה חכם.

בהצלחה אח יקר!

משמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓

שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!

שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה

תלוי בך

השני שך ושהו. לא מסובך

יש את הודיה דוידוביץ באיזור יד בימין. שווה את ההשקעה!! אחת האלופות והמקצועיות! למדה רציני באוניברסיטה..

הדבר הכי מועיל זה לשמוע שיעורים על זוגיות של רבנים ורבניות.

מטפלים בדר"כ יכולים לעזור ברמה הפרקטית, וברמה הפנימית והשכלית העזרה שלהם שוות ערך לשמיעת שיעורים…

לאחרונה תאמת אני מופתע ממש לטובה מבנות שיודעות לספר על חברות שלהן, אז שאפו בנות תמשיכו ככה!

אני זוכר ממש בתחילת הדרך דיברתי עם חברה שהתלהבה ובסוף אמרה "נו תצא איתה". תודה באמת.

היתה גם אחת אמרה בנוסף להכל "היא יפה", וואלה שתשלח תמונה חחח

שהיא מאחלת לאח שלה כזאת בחורה?

הייתה גם משפחה.

למה לרדד?

וזו בדיוק הנקודה שלי - אתן צריכות להבין שהתכונות שעושות אותה לחברה טובה שלך הן לאו דווקא התכונות שהבחור מחפש באשה.

אם היית מבררת על מישהו והבחור היה אומר לך שהוא נהנה לשחק איתו כדורסל - זה היה רלוונטי בעיניך? 

שהוא אחלה אדם, לרצות שיהיה משפחה שלך כן אומר. מן הסתם יש לו מידות טובות.

תפרטי את המידות שלה, מיהי ומהי. לא דברים מעורפלים ולא קשורים לנושא. 

למה היית רוצה שתהיה גיסתך? מה מיוחד בה?

שאם אתה מביע ביקורת ביחס לגישה מסויימת שאתה מזהה אותה כלא נכונה

שתקבל בהבנה שגם הגישה שלך יכולה להיות חשופה לביקורת.

אחרת, לא נראה לי גם שיש כאן חופש מחשבתי, מה שמאוד נצרך לחשיבה ביקורתית.

כי היא שווה, ולא מתייחסת לשאלה אם היא מתאימה?

בירור בא להבין אם הדמות מתאימה לי, לא האם הדמות היא אדם טוב.

בכלל, זה הדבר הכי חשוב לזכור בכל תקופת החיפושים לדעתי:

אנחנו מחפשים בת זוג מתאימה, לא בהכרח את הכי טובה, ממילא פסילות לרוב יהיו כי אין התאמה ולא כי הם פחות טובים ממני.

אבל אם החבר/ה עפים על מי שהם מדברים עליו זה מקסים וחמוד

החבר או החברה בעיקר צריכים להעביר תוכן בצורה אמינה,

אבל חלק מהתוכן זה איך אתה מנגיש אותו, אם איזה טונציה אתה אומר אותו.

אני עושה בירורים בשביל לדעת שהמידע שקיבלתי בהתחלה אמין ואני הולכת לפגוש אדם נורמלי.

בירורים מבחינתי זה לא בגלל חשד כזה או אחר, אלא בגלל שבאמת אי אפשר להכניס בנאדם לתוך שבלונה של כרטיס ולהבין שזיהית משהו משמעותי.

בירורים זאת אפשרות לקבל רושם יותר חוויתי לפני שעומדים להפגש ואז לראות אם זה הכיוון או לא.

אם מישהי סתם זורקת כמה מילים להגיד שהיא עפה על חברה שלה ובשאר העניינים היא אומרת דברי טעם, זה כזה עקרוני? נראה לי שגם אתה תסכים שלא.

אם היה מגיע מתנדב לחלק עוגות במחלקה, וזו לא היתה העוגה שאתה הכי אוהב, היו לך טענות?

אז רק מזכירה לכולנו שכל נותני המידע בשידוכים... הם מתנדבים...

ויתכן שגם השקיעו מאות שעות!!! כוחות נפש!!! מאמץ מנטלי נפשי ופיזי בהתנדבות הזאת

מבינה שאולי זו היתה **הצעת ייעול** ולא ממקום של תלונה, אז אם כן שיהיה בהצלחה.
ורק הזדמנות להזכיר לכולנו להגיד תודה לעונים! ולבוא מעמדה שמתאימה לשיחה שבה עוזרים לך בהתנדבות גמורה.

לפעמים אני יכולה להשקיע חצי שעה עד שעה ואפילו שעתיים במענה לבחור שמברר על חברה... 

ומרגישה שהוא חושב שאני חייבת לו משהו

ועוד לפעמים יש לו החוצפה להגיד "זה לא מה ששאלתי" או כל מיני טיעונים שונים ומשונים... ממש מתסכל ופוגע. אני לא בחקירה משטרתית.

נשמח שתגידו תודה על הזמן שהקדשת ותודה על כל פיסת מידע!

כמות הנזק שחברה יכולה לעשות היא בלתי נתפסת.

נתקלתי כבר בכמה שפשוט חיבלו בפועל בחברות שלהן. מקווה שזה היה בשוגג ולא במזיד. 

"היא חיננית" "אסרטיבית"

וחייב להסכים עם "היא מהממת" או "מקסימה"

בטוח שיש עוד ששמעתי פשוט כרגע לא עולה לי, כשיעלה אכתוב.

ועכשיו כשאני חושב על זה, חלק מהדברים אכן רלוונטיים כדי להבין שזה לא זה..

וגם חייב להגיד שאף פעם לא "ביררתי" אני סולד מעצם הרעיון, פשוט כשמציעים אז זה בא עם כל מיני תכונות של הבחורה וכו

מה יכול לצאת מהחוסר וודאות? או רע או טוב.

תחשוב על הסיטואציה הכי גרועה שיכולה לצאת משם, ותהיה שם כמה רגעים, תן לזה להכות קצת ותנסה להבין איך אתה מתמודד עם זה עם כל איך שזה גורם לך להרגיש וכו' זה עוזר להבין שזה לא כל כך נורא כי בסוף על הכל מתגברים, סתם דוגמא שהייתה לחבר הסיטואציה הכי גרועה שהייתה לו זה שיפטרו אותו מהעבודה, אמרנו אוקיי..בוא נתמודד לא נברח, יפטרו אותו ואז מה? קצת קשה לא נעים אבל אפשר למצוא עבודה בתחום, ב"ה לא חסר, אז גם אם יפטרו חלילה, העולם לא קורס וכו וכו..ואם זה טוב אז ברכה.

אגב גם הרע ברכה רק במלבוש לא כל כך יפה. בהצלחה דוד

כהסרת הספיקות, אומרים חז"ל.

זאת אומרת, שההתנדנדות הזו בין שני הקצווים (כן? לא?), אינה פשוטה

ולא עושה כל כך טוב...

אולי באמת לחיות את היום. לא לחטט בעבר וגם לא בעתיד.

איך אומרת הרבנית פישר? לסגור את המוח!

ולזרוק את עצמנו על השם;. ולהאמין שהוא באמת יודע מה טוב

ולסמוך עליו שמה שיהיה, זה הכי טוב.

לא תמיד זה קל אבל כך צריך לחשוב יהודי. זו צריכה

להיות העבודה.

ואגב, איני א ומרת זאת ממרום כסאי. אוי, כמה קשה לי עם זה...

אבל שכלית יודעת שכך זה צריך להיות; שההתקשרות 

לקב"ה צריכה להיות בכל פרט ופרט בחיים. לא מספיק

לשמור מצוות ולהתפלל 3 פעמים  ביום, ובין לבין

לחיות כמו כל אדם בגלובוס.

מי מאזין ומקשיב ומכיר אותנו הכי טוב?

רק הוא.

לא?

ביום שנמצא מי הראשון שכתב את זה (או את הטקסט בו זה נאמר לראשונה) אז באמת תהיה שמחה גדולה כי הספק ייפתר 😀

זה גורם לי לבכות ברגע

החיים לא פשוטים ומציבים אותנו לצערנו או לשמחתנו בפני מצבים של חוסר ודאות.

אהבתי שהוזכרה פה הנטייה לפסימיות שזה גם עניין שחשוב לתת עליו את הדעת.

גם להבין שהיציבות זה משאב חשוב זה גם אחלה אמירה שאפשר להוציא מפה. באמת ישנו אתגר להשיג יציבות בתוך חוסר הודאות.

ובאמת אולי יש כיוון למצוא את הניצוץ הטוב שבחוסר ודאות, גם זה כיוון יפה.

וכן, מותר לשנוא ולבכות ולפרוק.

בכל אופן, כדאי לחשוב מה עושים עם זה

חוסר ודאות באמת קשור לפיתוח פרשנות אישית. אפשר לתת המון פרשנויות למציאות חסר ודאות והפרשנויות יהיו כמובן חלקיות במידת מה.

איך בונים פרשנות מעצימה? אויל זאת שאלת השאלות.

פרשנות שיש בה גם תקווה ותנועה לכיוון מסויים וגם חיבור למציאות. אופטימיות זהירה.

לאורך היומיום

שנותנים וודאות לנפש

1. תזונה נכונה

2. תעסוקה מעניינת ומעשירה

3. ספורט באופן קבוע

4. קשר עם אנשים שעושים טוב

5. ללמוד וליישם תהליכים משפרי חיים באופן תמידי

6. לחיות בקצב מתאים ושלו

להשפיע.

חשיבה אם ומה צריך לעשות למול זה, שימת דגש על מה אני מכיר ויכול לפעול לפי זה, לקוות ולהאמין שיהיה טוב ולנסות כמה שאפשר.

שבע רצון בפעולות שלי מול אי ודאות ככלל.

במחשב המקלדת קשיחה ולא וירטואלית כמו בסמארטפון- אז הגישה לאמוג'י בדרך שונה:

זה השם של אחד ממנוע החיפוש שמבוסס על AI, דהיינו אינטליגנציה מלאכותית (artificial intelligence)

מה זה AI את יודעת?

זה שם כללי למחשבים ותוכנות שיכולים “לחשוב” קצת כמו בני-אדם:

להבין שפה, לזהות תמונות, ללמוד מניסיון, לענות על שאלות, ואפילו ליצור טקסט, מוזיקה או ציורים.

דוגמאות ל-AI שכבר פוגשים ביום-יום:

•ניווט כמו Waze

•המלצות ביוטיוב או ספוטיפיי

•זיהוי פנים בטלפון

•צ’אטבוטים לשירות לקוחות

אז מה זה ChatGPT?

ChatGPT הוא סוג של AI שמתמחה בשיחה.

אפשר לשאול אותו שאלות, לבקש הסברים, עזרה בלימודים, ניסוח טקסטים, רעיונות, סיכומים ועוד.

הוא פותח על-ידי חברת OpenAI

והוא עובד על בסיס קריאה ולמידה של המון טקסטים, כדי להבין איך בני-אדם כותבים ומדברים

שיש לי כזה. פשוט לא ידעתי שמכנים אותו כך. נעזרת בו לפעמים.  מאוד חביב.

זכה למצוות!

(הריבועים) +מקש ץ

נפתח חלון

ולכולם על ההשקעה. יישר כויח!

לא מבינה למה צריך להצטער שיכלנו אחרת

הם לבד אחרכ פונים.  החיוך זה שובר שגרה

סורי קשה לקרוא את זה בטירוף