אין ספק שה־endgame הישראלי הוא מינוי מלך "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" וכהנה וכהנה נבואות

אבל ימי גדעון ושמואל היו זקוקים להנהגה מסוג אחר לכן התנגדו למלוכה

כשם שאין לדחות את הקץ אין לדחוק את הקץ.

לפי גדעון כנ"ל הבעיה הייתה בתקופה שעדיין לא מתאימה למלוכה.

לפי שמואל הוא טעה לחשוב שעם ישראל מבקשים מלך ירא שמים, ושהוא לא מנהיג מספיק טוב בישבילם.

הוא בעצם דן אותם לזכות אך זה לא היה נכון.

לכן ה' ענה לו לא אותך מאסו כי אם אותי.

כך מסביר המלבי"ם, כלומר לא שמבחינת גדעון ושמואל אין מציאות שלך מלך לעם ישראל. יש, אבל בקריטריונים ובזמן הנכון. מלכות בית ישראל לאחר שחטאו נכנסו כביכול לקטגוריה של מלכי אומות העולם"ככל הגוים" משום שניתקו עצמם מעבודת ה' ולכן מידה כנגד מידה השגחת ה' עליהם הייתה טבעית כפי שמובא בטענת המלך אחאב על אליהו. ולכן מהבחינה הזאת מובן הפסוק בהושע שמלוכה כזאת היא מעין עונש והיא גם מתחברת לתוכחה של שמואל על העם.

משמע שכל מלכות בשר ודם מנוגדת למלכות שמים. למעט מלכות בית דוד שעליה נאמר "וישב שלמה על כסא ה למלך" 

עיין פירוש אור החיים על ההבדלים בין 2 פסוקי המלך בפרשה שלנו

הרי כבר מובא בתורה שיצאו מלכים מבנימין

מה גם ששמואל המליך את שאול בעצת ה' בעצמו

העובדה שיש עמימות באשר למקור זהות המלך היא שמוכיחה שהיו כמה אופציות אפשריות כביכול.

הפסוק בהושע ממחיש בדיוק את דברי המלבי"ם שהבאתי שמדובר בכעין עונש על כך שבקשת מלך לא הייתה מהכוונה הצודקת מצד עם ישראל.

מאז שדוד הומלך נתנה הבטחה שצאצאיו ימלכו לנצח והם יהיו העיקר (זה גם היה התנאי של אחיה עם ירבעם כשמשח אותו)

כל עניינו של דוד זה לגלות את הקדושה בתוך המציאות בחינת מידת המלכות, לכן שאול ויוסף שהם מידת היסוד שנבדלת מהעולם הזה, פחות חשובים, כי מי שמייצג את המידות הנבדלות זה 3 האבות והעניין שבסוף עם ישראל יגלם את המידות בחיי המעשה על ידי דוד, כך שיוסף ובנימין הם רק צינור מקשר בין האבות לדוד 

נעלה במובן של נעלה.

עליון, צדיק יותר.

בסופו של יום

-המקום אשר יבחר.. באחד שבטיך"

הוא בנימין.

לא יהודה.

בסוף ה' נקרא אלוקי דוד, לא אלוקי יוסף או אלוקי בנימין או שאול

ההוכחה הניצחת היא שה' בחר בשאול ראשון למלך על ישראל. בפועל היה יכול לבחור בדוד הוא היה אז בן 27 ושאול בן 52.

רק מאז שנמשח דוד ה' מאס בשאול ובחר בדוד לעולם. בפועל זה מעין דיעבד כפי שהרב מסביר בפסקה שצילמת לך.

דוד הוא המלך ולו רק מפאת העובדה שהעולם לא במצב מתוקן מספיק בכדי להכיל את האמת בשאול.

כמו כן חז"ל במועד קטן טז ע'ב כמדומני

על הנפילות של דוד לעומת שאול

עיין שם

כלומר מלכות בית דוד תהיה לעולם גם במצב מתוקן. שאול הקדים את דוד כי דוד חייב להבנות על בסיס יוסף ושאול. לכן במלכות בית דוד יש את תכונות שאול שדוד רוכב על גבם כבסיס.

דוד נפל יותר משאול וחזר בתשובה. ובעלי תשובה גדולים מצדיקים גמורים

חוץ מזה זה אחד מ13 עיקרי אמונה, עיין עיקרי אמונה לרמבם בעיקר באית המשיח

שאול ויוסף ובנימין עשו מה שצריך ולא נפלו, בחימת צדיק גמור. אבל דוד נפל ועשה תשובה וגדולים בעלי תשובה מצדיקים גמורים והוא מקדש את המשברים ומוציא אור מחושך , דבק שצדיק גמור לא עושה

שאול אכן נבדל יותר מהעולם הזה ולכן לא פיזז. העניין הוא שכל מטרת ישראל זה להופיע את ה בתחתונם. מלאכים יש לה מספיק, הוא רוצה *אנשי* קודש

או שמה ששאול מייצג (את 3 האבות ואברהם) חשוב יותר מדוד. ואכן 3 האבות חשובים מדוד.

אבל יוסף רק מייצג את 3 האבות, הוא לא הם בעצמם. ולכן דוד רגל רביעית לכסא ולא יוסף.

וחוץ מזה 7 הרועים כוללים את יוסף, כלל לא כוללים את שאול ובנימין

כנראה שה' שמואל דוד וחז"ל הם נגד היהדות אם כך(;

נבדל וגדול יותר הוא חשוב יותר. אבל זה אחרי חטא האדם הראשון, ששם נאמר שהוא ימשול בך, כלומר המימד האובייקטיבי הזכרי מושל בסובייקאיבי הנקבי. אבל לעתיד לבוא תקראי לי אישי ולא בעלי. ואז מידת המלכות תהיה שווה לתפארת, ודוד מייצג את המלכות, ואילו יוסף ושאול קרובים לתפארת יותר.

לכן אתה חושב ששאול חשוב יותר. זה נכון בעולם הזה , לא מצד האמת האידאלית. כמו שבטעות חושבים שגבר חשוב יותר מאשה

אמרתי רק את מה שחז"ל והרב קוק אומרים

ששאול צדיק וגדול מדוד

תעשה מה שאתה רוצה עם זה

להתחיל לנסות לתרץ ולסתור זה כבר שלך

אף אחד לא דיבר על חשוב או לא

יש צדדים שבעל תשובה עדיף ויש צד שצדיק גמור עדיף. אבל אם אנו מחפשים דוגמא לצדיק גמור זה 3 האבות, אין צורך לקחת את שאול או יוסף כדוגמא (הייתרון היחיד של יוסף הוא שנשטר צדיק גם בחברה רשעה כאשר האבות לא התנסו בזה, ובנימין מת בעטיו של נחש אך כלל לא נתנה בנסיונות)

סנהדרין קז:

אמר דוד לפניו: ריבונו של עולם! מפני מה אומרים 'אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב'. ואין אומרים 'אלהי דוד'?

אמר: אינהו מינסו לי, ואת לא מינסית לי.

ולא ענה לו - שאול גדול ממך.

ועיין הגמרא על הסעודה לעתיד לבוא ושרק דוד מזמן לעומת האבות משה וכל השאר

חחח העובדה שאתה מנסה להסביר ולהבין את המדרש הזה כאילו מדובר בסיפור ילדים של טיול בפארק הירקון היא אבסורד.

בסופו של דבר ה' לא אמר

אני ובן ישי ואתה מטיילים בגן עדן.

המדרש הזה עמוק מאד וצריך להתייחס אליו בהתאם ובטח שלא מתוך סערת רגשות 

רק לשיטת רבי נהוראי זה בדיעבד.

לפי חכמים הסיבה ששמואל יצא על עם ישראל זה לא כי ביקשו מלך, אלא כי ביקשו בתרעומת (רמב"ם).

לר"ן בדרשותיו דרוש אחד-עשר יש פירוש מדהים שהוא מפרש שהבעיה שהם ביקשו שהמלך ישפוט אותם, ולפי התורה הסנהדרין הם אלו שצריכים לשפוט ולבצע את הדין, והמלך תפקידו הוא רק להשלים את המשפט בעזרת משפט המלך במקרי הצורך, להילחם וכו' (עיין שם ותרווה נחת).

ועיין בפודקאסטים של הרב איל ורד על התנ"ך שגם יש לו הסבר יפה לעניין.

גדעון לא ברור שזה אותו סיפור, יכול להיות שהוא סירב כי הוא בעצמו לא רצה להיות, לא ברור שהוא טען שם טענה מהותית.

ובכל מקרה, הנצי"ב אומר שמצוות מלך תלוייה במצב העם, ורק כשמגיעה העת שהעם מוכן, יש להמליך מלך. כנראה שבאותו זמן עם ישראל לא היה מוכן רוחנית לכך, בבחינת אכלה פגה.

לא קראתי את השרשור אז מחילה אם חזרתי על דברים....

יש הבדל בין מלכות שלא אמורה להיות נצחית (ולא אמורה לרצות להיות נצחית) לבין "דיעבד" כמו אצל שאול

ולדוגמא מלכות בית חשמונאי לפחות בתחילתה לא הייתה דבר בדיעבד. אינך מסכים?

ובכל מקרה, גם אם ממלכת ישראל הייתה בדיעבד (שלא ברור שזה אותו דבר, כי אז מלך ישראל לא שלט על כל העם ממש, כי אם על רובו, וקבוצה של שני שבטים היו בממלכה נפרדת), מלך שה' אמר למנות בפירוש וודאי שאינו בדיעבד. ובכל מקרה לא ברור שלא יסור שבט מיהודה זו מצוות עשה, יכול להיות שזו הבטחה, וכל הבעיה של ממלכת ישראל אחרי זה זה רק כי ה' כבר כרת ברית נצחית עם מלכות דוד (ועובדה שהרמב"ן מתנסח בית דוד ולא זרע יהודה).

ממלכת ישראל זה הוראת נביא בדיעבד, ברור שחלוקת העם לשניים זה בדיעבד

זה רק הבדלי סמנטיקה, כמו שכתבת פה יפה:

מקרא מפורש: "ומלך אחד יהיה להם למלך, עבדי דוד נשיא - בית המדרש

כן, פיצול הממלכה וודאי הוא בדיעבד בכל מקרה מצד הפיצול, אבל שוב, הניסוח של הרמב"ן הוא שאסור למנות מישהו שהוא לא מבית דוד, הוא לא התנסח כלום ביחס למישהו מזרע יהודה. רואים שהעניין הוא מצד שה' כרת ברית עם דוד שהמלכות תהיה מזרעו לעולם.

נשיא אצל החשמונאים כנראה זה לא מלך הן בתואר, והן בכך שהסנהדרין שלטה יחד עם שמעון ויוחנן בנו, ככצוב במטבעות "שמעון הנשיא וחבר העם" חבר העם זה הסנהדרין.

נראה שלא יסור שבט מיהודה מתייחס רק לדוד. כשם שישכון באהלי שם מתייחס רק לישראל ולא לשאר בני שם

רמז לזה מה שכתוב ביחזקאל לעתיד: "וְדָוִד עַבְדִּי נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם".

למשל נשיא, אין לו את משפט המלוכה שכופה את העם המבואר בשמואל א, ח.

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

תודה

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש

"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16

פירוש נוסף-

בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה

[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו

גם לפעמים מדובר כבר בגוזלים ממש

הם רוצים לקיים מצווה
 

בגדול יש שתי גישות: אחת שאומרת שהמצווה היא רק סייג כשמתחשק לך לקחת את הביצים או הגוזלים, ואין עניין וחבל להציק לציפורים סתם ככה. הגישה השניה אומרת שיש עניין לקיים את המצווה כעניין בפני עצמו, גם אם לא מתחשק לך לאכול חביתה. בתוך הגישה השניה, יש כאלו שאומרים שמספיק לשלח את האם ולא צריך לקחת את הביצים

הלכה ג - האם מצווה לשלח את האם גם כשאין צורך בביצים | פרק טז - שילוח הקן | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

מחשבה שלי- לפעמים כבר אין לנו מה לעשות, כזה כבר התייאשנו, אתה מרגיש שזה כבר מעבר לך.

אתה כל כך עמוק בתוך, ואין לך שמץ אין יוצאים. באמת.

זה כמו כזה ייאוש עמוק, או פשוט שום שמץ מה לעשות.

ואז נשאר פשוט להגיד לה'- וואלה אני עשיתי את שלי, איפה אתה אבא?! כואב לי, איפה המקום שלך?

למה צריך את זה? בוא דבר.

וזה בא מהמקום הכי עמוק. וצועקים ''איההה'' איפה אתה אבא

.. אמנם ברכות התורה מסתמכות על פסוק מהתורה בפרשת האזינו.:

כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ: (דברים פרק לב

את ברכת התורה בבוקר לפני עסק בתורה הוא מדאוריתא. לכן מי שספק אם ברך ברכת התורה (לא מדבר על עליה לתורה) , ספק דאוריתא לחומרא, ויברך רק את "אשר  בחר בנו". או שימתין לברכת אהבת עולם ויפטר בה

קראתי השתכנעתי

נחמד מאוד

(מוסיף בעריכה, אחרי בדיקה בכמה ספרים היום: יעויין כאן בשני העמודים הראשונים כנגד ראיותיו מברכות, וכאן כנגד ראייתו מנדרים)

הבית יוסף (בסימן קלט) מסביר על פי הראשונים שחזל תיקנו לברך תמיד כשקוראים בציבור (גם אם העולה בירך לעצמו רגע לפני כן) משום כבוד התורה

…כנראה כבוד התורה עולה על ספק ברכות להקל.

למשל שאם אין לוי הכהן עולה גם לשני ומברך שוב, למרות שהוא בירך את אותן ברכות לפני רגע

אז אני משער שלכן זה לא היה בשבילם ספק..

… במועד שני של גלויות גם הם לא לבטלה למרות

שמועד שני של גלויות כבר לא נחוץ מאז שלוח השנה קבוע ולא משתנה.