אפילו אם זה לא ככה

להגיד אני ואמא נבדוק לך אני ואמא נטפל בזה...

את צריכה משהו..אדבר עם אמא ונחליט

שהילדים יראו שאין צד שהם צריכים לתפוס כמו להוכיח לך או לאמא שהן בצד שלהם הם ישחררו את המקום הזה

ממה שאולי נראה, הם מרגישים שכמעט אין תקשורת בינינו.

(האמא כמעט לא מדברת אתי כולל בנושאים רפואיים טכניים, הילדה לדוגמה יצאה ממני בבוקר בו האמא קבעה לה בדיקת דם ללא ידיעתי, ואמרה שרוצה ללכת ישר לבדיקה, כשראתה שלא ידעתי אפילו על הבדיקה, הבינה שאין תיאום).

נראה לי שטעית בכותרת:

הבעיה שלך היא לא עם הילדה אלא אמא שלה, והבעיה היא שהתגרשת ממנה אלא שהתחת איתה.

זה כמובן בציניות ותסלח לי, זה פשוט היה בלתי נשלט 🤣🤣

ילד נהיה הורי בדכ שהוא מרגיש שההורה לא מספיק חזק או במצוקה ואז הוא תופס את המקום הזה כדי לעזור להורה

אני מניח שזה נובע מלחץ כלשהו שמגיע מאיזשהו מקום. אולי מיכם, ההורים, או מהחברה מסביב (אישית אני תמיד חושד שהסבים והסבתות, שלפעמים הם נטולי טקט ורסן, מדברים בצורה מסוימת על ההורה שהוא לא בנם. אני חושד ככה כי יש לי קרוב משפחה כזה, וכל פעם שהייתי רואה אותו איך שהוא היה מדבר עם נכדותיו היה נחמץ לי הלב...).

יש גם סיכוי שאחד הצדדים (אתה או גרושתך) מנסה להוכיח שאתה טוב או חולה נפש, והבת פשוט נכנסת לדיון שכבר קיים. אז צריך לחשוב איך זה לא יהיה דיון כזה ויהיה ברור ששניכם שפויים ו"טובים דיים". איך כתבה כאן מישהי? "אבא מלך בבית שלו ואמא מלכה בבית שלה".

רק שים לב שאתה לא צריך לקנות בגדים בקידי שיק רק כדי להוכיח שאתה טוב (ובכלל, בהנחה שאתה משלם מזונות, ספק אם אתה אמור לממן דברים כאלה שלא על חשבון המזונות). פשוט מהסיבה שיום אחד תגלה שמישהי מושכת בחוטים וגוררת אותך להוצאות כדי לפתור את עצמה....

תקנה מה שאצה רואה לנכון לפי צרכי הילדה, ואל תהיה מופעל משום דבר!!

המון הצלחה ❤

הבנתי באמת שיש ברקע בני משפחה שדוחפים את האווירה השלילית.

יש איזו קרובה שמנכרת את ילדיה שלה מאביהן (שלא הגיע אפילו לבר מצווה של הילד שלו), יש לה כנראה השפעה על האמא,  ויש סיכוי שהיא גם בין יתר הדוחפים לאוןירה השלילית (כמובן שעדיין האחריות על האמא), יש דרך להשפיע על זה?

אתה יכול לראות כאן את השרשורים על ניכור הורי וכל העוגמת נפש שכרוכה בו.

אני מציע לך (מה שהצעתי בשרשורים ההם ל @שדמות בחולות ), פשוט ללכת עכשיו בכל הכוח, לבדוק כל דבר, לא לוותר על כלום ולהגיב בחומרה קיצונית לכל שטות, לתבוע כל זכות ולראות איך אתה מעביר את הילדים כמה שיותר אליך.

אם תחכה יותר מדי, אתה עלול למצוא את עצמך מתמודד עם תביעות אינסופיות של גרושתך (שבטח פשוט מנסה לשאוב ממך ככה את הדירה, כדרכם של אלו שלפעמים לחם חוקם הוא "נהמא דכיסופא"), ובמקרה שלך אתה יכול למצוא אותה מוקפת במליון ארגונים פמיניסטים ותומכות ובכייניות ומשאבים אינסופיים שמוקדשים לסחיטת גברים.

אגב, סתם לנחם אותך, יצא לי כבר לראות כמה פעמים, שבסוף הצד המתעלל מפסיד הכל (ודווקא ככל שהולכים על כל הקופה מפסידים יותר, כפי שכתבתי באחד השרשורים על ניכור). אבל אם תילחם עכשיו תחסוך לילדך ולך הרבה עוגמת נפש וכאב ראש!!

אני לא חושב שהיא בכיוונים האלו (אכן יש כנראה השפעה של אדם בכיוונים כאלו).

לגבי הנהמא דכיסופא, אני מניח ומקווה שאין לה שאיפה להיות ילדה קטנה שכל הזמן צריכה לקבל (ולקחת) תמיכה/גזל מאחרים.

אבל ממרום ניסיון חיי, למדתי שהכול יכול להיות.

בתיק ניכור הורי  קשה בו טיפלתי ( אינספור תלונות שווא במשטרה ועוד), הצד המנכר הפסיד את הרכוש, וגם הילדים הוצאו ממנו לאחר שבית המשפט נוכח לראות שהילדים סובלים משהות אצלו.

מקסים ששמת לב לזה, ושאתה רוצה לעזור לה להפחית את הלחץ.

כמו בכל סיטואציה כזאת- אתה לא יכול לשלוט במעשים של הגרושה או של הסביבה, אתה יכול רק לשלוט במעשים שלך.

זה לא סתם שילדה לוקחת על עצמה את תפקיד השופטת בין 2 ההורים, ולא סתם שהיא מרגישה צורך לגונן.

אז תלוי מאוד בגיל שלה וכמה אפשר לדבר איתה פתוח על הנושא,

אפשר וכדאי מאוד לא להלחם באמא שלה (באם יש ברקע מלחמות כאלה), לשדר לה רוגע, לא לשתף אותה בנושאים שהיא לא צריכה לדעת,

אם אתה יודע שאתה אבא טוב ו"נורמלי", אז פשוט תהיה,

בלי צורך להוכיח כל כך הרבה.

גם במקרה עם בדיקת הדם, לא לעשות עניין, כשהבת שיש בדיקת דם תזרום עם זה ליד הילדה, ואל תעשה פרצופים של כעס או תמיהה, תחליק את זה, אל תעשה ביג דיל. אם תרצה לטפל בזה אז בזמן ובמקומות הנכונים ולא ליד הילדים.

נדרש פה הרבה איפוק, הרבה סבלנות, הרבה חכמה אמיתית...

צריך להביא את הילדה למקום שבו היא מרגישה שהיא לא צריכה להלחם להוכיח או להגן על אף אחד (ד"א יתכן שאלה התנהגויות שהיא מחקה ממכם ההורים), אלא פשוט להיות ילדה ולהנות מהזמן שהיא מבלה איתך.

צריך לשים לב אם זה במצב כזה שצריך התערבות של עו"ס או פסיכולוגית ילדים.

וגם- אם יש סכסוך בין ההורים שמלכלכים אחד על השני מול הילדים, זה יכול להיחשב התעללות רגשית בילדים ואולי כדאי להביא לתשומת לב בית משפט.

קשוח כל הדבר הזה💔

שבבית של אבא עושים x וזה בסדר

ובבית של אמא עושים y וזה בסדר

להימנע מקונפליקטים\ביקורת

וששניכם אוהבים אותה

הלוואי והוא היה מקיים אתי את מה שכתבת בחיים המשותפים,
 

על הפרוד שלי

לא היה אכפת לו משום אירוע.

זה חלק מהסיבות לפרוד שלא אכפת לו מכלום רק....

למה אני חושבת שאני פראיירית כשאני משלמת חצי משכנתא...

כי הוא זה שגר בבית המשותף וצריך לשלם לי שכר דירה. אז זה מתקזז

תהליך גירושין זה ממש לא זמן להיות תמימה!

לא הבנתי מה את מחכה? שהוא יבחר איפה יותר נוח לו שהתיק יתנהל וזה ידפוק לך בדלת עם דרישות מצידו??

שאננות לא מתאימה לסיטואציה

דבר ראשון תפתחי תיק (הרבה פעמים לאישה עדיף בבית הדין בעיקר אם הילדים שלך קטנים אבל תתייעצי עם עו"ד)

את מחכה שדבריפ יקרו באופן פאסיבי וזה לא המקופ ולא הזמן

דבר ראשון זה לפתוח תיק ליישוב סיכסוך אחכ זה להתחיל לחפש עו"ד והלוואי ותגיעו להסכם..

פתיחת תיק

אסל מי שפותח את התיק ראשון אפילו בדקה בוחר איפה כל התיק גירושין שלכם יתנהל

אם זה אכן כך

ואיפה אני אמורה לעשות את זה

על מה את מתכננת לא לוותר בני כמה הילדים שלך?

איזה מתכונת משמורת את רוצה להשיג

את התשובה הנכונה רק עו"ד יידע לומר לך

אם תפרטי נוכל לכוון אותל אבל הכי נכון זה ללכת לעו"ד זה החיים שלך וכל החלטה או אי עשייה כאן אחכ יכולה לעלות ביוקר

אל תמתיני עם זה

לאיזה עו"ד ללכת.

שדמות בחולות שלחה אותי לשליח נאמן ויקר.

בכלל ה' יתברך מלווה אותי בחסד ורחמים מרובים...

זה כמעט מסתכם עם זה.

נתתי לילדים לבחור ( איך אפשר שלא) והם בחרו להישאר בסביבה הטבעית שלהם.

תכלס זה היה נכון גם לי. אני נבראת מחדש וצריכה את הלבד הזה.

ויתרתי על הההכל, חוץ מחצי דירה. זהו.

הוא - את כבודו האבוד מבקש

המחיר - דחיית הגט....

אבל ההבדל שאני רציתי את נפשי ואת נפש ילדיי

ילדים צריכים אמא שימי לב שכשאת בוחרת בעצמך הם לא נעלמים לך בין הידיים..

לא כדאי לך לדעתי להתרחק מהם וגם לא לוותר עליהם

בהצלחה רבה

כל הכבוד על ההתקדמות, הלוואי שתשחררו מהר זה מזה לחיים טובים ולשלום.

אם אני מבין נכון, השיקול לרוץ לבית משפט או בית דין, זה בעיקר בשביל מזונות. השאלה אם מזונות זה נושא משמעותי אצלכם.

אם הנושא הוא חלוקת הרכוש, לכאורה גם בבית הדין יפסקו חצי חצי, אז לא אמור להיות הבדל (אגב  אין לי מושג מה הבסיס ההלכתי לזה. עד כמה שזכור לי ממסכת גיטין דף עז, אפילו את הגט אישה לכאורה לא הייתה יכולה לקבל לעצמה 😳. אז אולי כדאי לשאול רב האם מותר לבצע את הוראת ביה"ד וזה לא גזל).

אם מה שאת רוצה זה בעיקר שחרור ושקט, אולי תקבעי איתו זמן ובהנחה שהוא יסכים תיפגשו, ותתני לו את הכבוד "להחליט" על כל מה שתכלס די ברור מה ההחלטה... אולי כדאי להתייעץ פסיכיאטר או מטפל שמבין בלקויות שונות ומשונות, והוא יוכל לסייע לך איך מקדמים אנשים כאלה להחלטות בצורה נעימה ומכובדת. אם לא יסכים להיפגש, אז תפני לבית משפט/דין לפי רצונך ומצפונך וכדו'. בסופו של דבר, הכבוד שאת נותנת לו הוא המפתח ליחסים טובים שלך עם הילדים.

המון הצלחה יקרה!!

תדעו שיש גם תסריטים אחרים ממה שאתם מכירים.

הבינה האישה מה מפעיל את האיש

הדמימה את המערכת

עד לקבלת דרישה לתשלום

(שכן היא זאת שיצאה מהבית...)

הציבה אולטימטום

פגישה עם מגשר

חתימת הסכם, תוך ויתורים והליכה לקראתו

שכן, היא רק שקט נפשי רוצה.....

אז זהו.

יש התחייבות לגט תוך 10 ימים

בעזרת ה' יתברך!

שתהיינה בשורות טובות לכל עם ישראל!!

ואגב - לא(!) צריך להגיע לבית הדין עם עד. יש שם עדים שלהם.

לא ברור איך יש לכם סיפורים אחרים.

מלאא הצלחה!!

ומה זה משנה הסיפור של כל אחד, הסיפור שלך הוא אחר ומיוחד והוא שלך, וזה הכי חשוב.

שיהיה לך רק טוב!

כוונתי היתה יותר להתייחס לתגובות המאוד נחרצות שכך וכך מתנהלים הדברים...

אז לא.

לא תמיד...

מה יבינו?

עם ניסיון בעניין

בקיצור, אם אשמיע את ההקלטות יאמינו למה שאמרתי שזה מה שנאמר בפגישות שלי עם העו"ס.

מצד שני, מסוגלים מעכשיו להיוצ לגמרי לרעתי היות ואני מכיזה להקליט(למרות שיש מצב שנם מקליטים )

זה אושר עילאי.

קשה להסביר.

לראות אותם מתכתשים.

זה תענוג גדול ואושר עילאי.

ולאאאא, לא. אללל תשווי את זה לפרודה שקוראת

בפורום של גרושים. 

 לא דומה ולא מתקרב.

גרוש בפורום.

זה הדבר האמיתי (:

מדהים ומיוחד

לחיות את החלום!

גרושייך הם מתכתשים כעניים ודלים...

נא עזור להם לצער זה את זו, שוכן מעולים...

אוייי כי אתה רב סליחות....

ואווויייי ובעל הרחמים..

שערי... בית הדין פתח..

ואת הגט הפירוד והניכור ההורי..  לשונאים תשלח..

ואת ההתכתשויות הבלתי פוסקות מהם תיקח

שערי.. בית הדין פתח (: (: (:

תודה על ההאזנה

המשך לילה טוב

היו עימנו..

אתם כתבתם??

לא. לא אני כתבתי.

פגשתי, התחברתי ושיתפתי

ריאלי לסיים יפה זה ריאלי עובדה שחלק מצליחים

אבל צריך 2 צדדים בשביל זה ולצערנו לא תמיד יש...

אני גם חושבת שיש קושי בלסגור קשר בככ הרבה אהבה..

א. כי באמת זה גורם למחשבות לשוט הרבה לזמנים הטובים כי גם עכשיו אתם בטוב ..אמנם לא כזוג אבל בטוב

ב. זה יוצר קשר יותר מחייב

כשאתם בטוב אתם לא יכולים ללכת דוך לפי ההסכם (לטוב ולרע) המערכת ביניכם מתנהלת שונה...ששוב יש לזה יתרונות והרבה אבל גם לא מעט חסרונות

אני שמעתי על זה כתיאוריה, מעניין אם מישהו מצליח בפועל (אני לא מדבר על המגזר החילוני, שם גירושין זה כמעט שגרה, וגם כל המושג "נישואין" ו"גירושין" קצת איבדו ממשמעותם לכיוון של "רצף").

 ואם אני מבין נכון, את אומרת שמייצרים שנאה ומלחמה  כדי שהמחשבות לא ישוטו לזמנים הטובים?

עצוב, אבל כנראה שככה זה.

אם עוד לא שמת לב מהקריאה בפורום אני והאבא של הילדים שלי בקשר מצויין ונפרדנו יפה

אני כן חושבת שזה יוצר יותר כואב בפרידה

כי בסוף שנפרדים באהבה ונותנים לרגעים היפים מזכרת ומקום זה יוצר כאב מסויים

להגיד ששווה בגלל זה ליצור מלחמות לא..להגיד שבגלל זה אנשים יוצרים מלחמות..אני לא בטוחה...

אני חושבת שאנשים נלחמים כי הם לא סומכים אחד על ה2 יותר והאנשי מקצוע (בדגש עו"ד) ממש לא תורמים על זה

ברור שזה יוצר כאב, אבל שנאה ומלחמה לא ידועים כמשהו שלא יוצר כאב.

אבל זה משתיק את האהבה שהייתה

אתה מבין שיותר כואב לדעת ולחשוב שאהבת מישהו ועכשיו הוא פשוט לא רלוונטי בחיים שלך יותר?

שאתם במלחמה אתם שורפים אחד את השני לגמרי

ושוב אני לא חושבת שזה עדיף..אני פשוט חושבת שכשנפרדים יפה הכאב על הבית יותר גדול

ושנפרדים במלחמות הכאב הוא מהמלחמה עצמה

אם הצלחתי להסביר את עצמי נכון

ועוד דבר שנפרדים יפה יש כמו קשר מחייב הדדי סוג של...

ושנפרדים במלחמה יש 0 ציפייה מהצד ה2 לבוא לקראת

מקסימום שורפים את החלק בלב שיודע מה זה לאהוב, ואז כמובן מתקשים גם בהמשך.

אבל אולי זה רק אני.

אבל נראה לי שפשוט אין פנאי לחשוב על זה

ואיך אומרים ההיפך מאהבה זה אדישות

אז כנראה מי ששונא מחביא רגשות מתחת..

אז זה חלק ממה שתוקע, עדיף הכאב של להכיר במה שהיה ושזה נגמר עליו דיברת.

הנושא של התחשבות הדדית אחר כך אכן נשמע מאתגר, אבל נראה לי מחיר ששווה לשלם.

כשמכירים בכאב אפשר לעבד אותו ואחרי שמסיימים את התהליך אפשר להתקדם הלאה בלב נקי

לגבי ההתחשבות תלוי באיזה יום תשאל אותי יש ימים שזה מעיק ממש ויש ימים שאחלה

אבל אם הילדים שלי יגדלו בריאים ומאושרים בזכות זה אני מוכנה לשלם את זה

אפשר להיות מודע וער לעבר שלך, בסופו של דבר זה מה שהוביל אותך להווה. אבל גם לדעת שהעבר במשמעות המוחשית שלו כבר לא ממש רלוונטי.

זה כמו מריבות של אנשים, על מי עוקף ברמזור ותור מי בסופר. יש פרק זמן שלגיטימי (חברתית) לכעוס ולריב, אבל כולנו מבינים שמגיע רגע (במובן של זמן) שזה נראה ממש מטומטם אם המריבה הזו ממשיכה. (שמעתי מתידהו הרצאה בנושא הזה והיה לזה שמות ומושגים, אבל שכחתי...).

מספרים שפעם שאלו את שמעון פרס, איך הוא היה מסוגל להישאר בפוליטיקה ככ הרבה שנים ולהתמודד כל פעם מחדש על כל מיני תפקידים בכירים, למרות שתמיד תמיד הוא הפסיד. והוא ענה שהוא קם כל בוקר מחדש ושאל את עצמו "מה עומד לפניי כעת". כי מה היה - אין לי איך לשנות וזה לא רלוונטי לעתיד.

לקוצר הבנתי, הדרך היחידה להתקדם בחיים, בפרט אם אתה רוצה לסגור משהו משמעותי ולהמשיך הלאה, זה למסגר אותו ולהניח בצד. אם תסחב את העבר שלך כל הזמן על הגב, בסוף תקרוס מהעומס, וחבל.

נ", זה בלי קשר לפרדים בן ארי. אף פעם לא התחברתי לשירים שלו, ואני לא ככ מבין את הקטע שלה.

מדובר ב2 צדדים שגם נמצאים בתוכי, ורוצה ללבן אותם.

גם לעשות "שלום" עם מה שהיה,

(וזאת הדרך הטובה)

להשלים שגם הטעויות שעשית נבעו מזה שלא ידעת אחרת ולכן לא יכלת אחרת.

היו דברים שסימאו את עיניך, הבנות שגויות, הנחות שגויות. חוסר ידע, אגו, גאווה. כולנו ככה..

להבין ששניכם טובים ורציתם טוב, לא הייתם מודרכים נכון ולא התיעצתם עם יעוץ טוב בזמן.

זה היה שביל הלמידה שלכם.  

או כל מיני הסברים שאפשר להסביר על מטענים שהבאתם אתכם מהעבר.

אפשר ללמוד מזה ולגדול מזה ולעוף על החיים הלאה.

תרכך הכל

לא חייב להיות או או.

ולפעמים זה בא בגלים

יש יום שאתה יותר סוער ויותר חושב על מה שהיה ומתחבט בתוך עצמך, ואז חושב על זה ומרגיע את עצמך וממשיך עם החיים הלאה.

למחרת אתה מרגיש אחרת.

אני חושבת שיש לך עוד עיבוד והשלמה לעשות.

אתה בדרך ☘❤