יש את מה שאומרים בברסלב

אבל פרקטית כשאומרים "ללמוד חסידות לקראת ראש השנה, על מה מדברים?

זמרו לאלהים זמרו זמרו למלכנו זמרו (תהלים מז, ז). לבאר, כי בראש השנה וביום הכפורים שאז הוא המתקת הדין צריך האדם לחתוך את הדינים ולעבוד את הבורא במדת הרחמים ולא במדת דין ששופט את עמו, רק לאחוז במדת הרחמים וכמו האב שופט את בנו. והנה ידוע שאלהים, מרמז על דין. וזהו זמרו, כלומר תראו לחתוך זה המדה שלא ישב במדת דין שופט את עמו, רק כאב את הבן והוא יציל אותנו מכל דופי:

תקיעה שברים תרועה תקיעה. תקיעה, הוא לשון אהבה מלשון נתקע ביבמתו, כי בתחלה באה האהבה מהקדוש ברוך הוא על ידי ישראל שישראל עובדים אותו באמת ובאהבה ובזה שישראל עובדים ה' באהבה משברים היצר הרע שרוצה להרע לישראל וישראל משברים אותו. וזהו שברים תרועה, לשבר היצר הרע שרוצה להרע אחר כך נוסיף האהבה מהקדוש ברוך הוא על ישראל וזהו תקיעה בסוף:

ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים וגו' כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו כי חדות ה' הוא מעוזכם. ומ"מ אי' בפוסקים דאם ירצה רשאי להתענות בר"ה ויש עוד מצוה בזה. אך אי' (ברכות ג'.) בשעה שישראל וכו' ועונין יהא שמו הגדול מבורך הקב"ה מנענע בראשו אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך מה לו לאב שהגלה את בניו ואוי להם לבנים שגלו משלחן אביהם. וזה הענין שבר"ה כששמעו אז הד"ת וידעו בעצמם שיש טענות עליהם אם שהי' להם פחד ויראה אבל באו מזה גם לעצבות. ואמר להם נחמי' לכו אכלו משמנים וגו' כי קדוש היום לאדונינו שיום הזה באמת מכניס יראה ופחד בלב כמו שנקרא יום זה בתיקונים (תי' מ"א) דרועא תנינא יומא תנינא ואל תעצבו וגו' שלא יביא לכם עצבות שיצחק אע"ה נקרא ע"ש השחוק והשמחה וכן הוא בזוה"ק (מה"נ תולדות קל"ה א') תולדות יצחק תולדות השחוק והשמחה וכו' והיינו שמדת יצחק הוא פחד יצחק ואי' (שבת ל"א.) לא ברא הקב"ה את עולמו אלא כדי שייראו מלפניו שנא' והאלהים עשה שייראו מלפניו. וכ"א (סו"פ ו' דאבות) כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא אלא לכבודו וכו' היינו שיהי' התגלות כבוד מלכות שמים. וזה ע"י היראה כמו שא' (קידושין ל"ב מלך שתהא אימתו עליך. וכשמקבלין עול מלכותו אז יש להשי"ת שמחה מזה כמו שנא' ישמח ה' במעשיו שזה הי' תכלית הבריאה כאמור. ומזה יצמח אף לישראל שמחה כמו שא' (תדב"א רפ"ג) שמחתי מתוך יראתי. וזה שאמר להם ואל תעצבו שלא יביא היראה והפחד לידי עצבות כי חדות ה' הוא מעוזכם כי זה שהשי"ת שמח מהיראה של ישראל וקבלת מלכותו עליהם הוא מעוזכם שעי"כ יכניס שמחה אף בלבבכם לכן לכו אכלו משמנים וגו'. וכן כששומע שישראל עונין יהא שמו הגדול מבורך וכו' אומר אשרי המלך וכו' ומה לו לאב ואוי להם לבנים שגלו. ומש"ה עתה בשעת חורבן רשות להתענות ג"כ ומ"מ אף בגלות השי"ת שמח בקבלת עול מלכותו שכל ישראל מקבלין עליהם בר"ה וחרדין מהדין וחדות ה' הוא מעוזכם זה כל התקיפות שלהם. וכתיב וילכו כל העם וגו' ולעשות שמחה גדולה כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם. היינו שנכנסו הדברים בלבם שהבינו הוא לשון בינה לבא והכניס בהם עי"ז גם הדעת והכירו השמחה והי' שמחתי מתוך יראתי. והשמחה הבא ע"י היראה הוא שמחה גדולה ולכן נאמר ולעשות שמחה גדולה:

אי' בזוה"ק (ח"ב מ"ד א' ועוד) ויהי היום וכו' ת"ח ההוא יומא יומא טבא דר"ה הוה. כי תיבת היום מורה על אור כמו שנא' ויקרא אלהים לאור יום ומטעם זה אי' באור זרוע שהיום סתם מרמז על שבת וכדאי' בתיקונים (תי' ל"ו) ויהי אור דא ר"ה ובמד"ר (ויק"ר פ' כ"א) על פ' ה' אורי וישעי אורי בר"ה וישעי ביוהכ"פ. והנה תיבת ויהי נדרש בכל מקום שהוא לישנא דצערא ולכאורה היאך יתקיימו שני התיבות ויהי היום שהם שני הפכים בנושא אחד. אמנם באמת שניהם צדקו יחדו שדייקא ע"י הצער והריחוק שמרגיש כל אחד בנפשו ביום זה כאשר יעלה על לבו שהוא זמן התגלות מלכותו ית' כמו"ש ובכן תן פחדך על כל מה שבראת וייראוך כל המעשים וכו' וכל אחד כפי שמכיר את נגעי לבבו כמה שהוא רחוק מקבלת עול מלכות שמים באמת מזה הוא גודל הצער והפחד ביום הזה שנקרא בזוה"ק בכ"ד יומא תנינא פחד יצחק. ולפי ערך הצער והיראה מזה נשפע להנפש הארה מלעילא שנקרא יום. וזהו שאומרים קודם תקיעת שופר הפ' מן המצר קראתי י' שע"י הקריאה בלב מן המצר עי"ז ענני במרחב שהוא הארה דלעילא הנשפע מתקיעת שופר. וכדאי' בגמ' (ר"ה ט"ז שנה שרשה בתחלתה מתעשרת בסופה וכפירשיז"ל שם שישראל רשים ולבם נכנע למקום. שע"י שמרגיש בעצמו הריחוק ולבו נכנע עי"ז הוא סופו שיש לו אחרית שמיד מרגיש הארה של הצמיחת ישועה. וזה פי' המד"ר הנ"ל אורי בר"ה וישעי ביוהכ"פ שבר"ה הוא התחלת הבהקת האור לצמיחת הישועה ותכלית הישועה בהתגלות נגמר ביוהכ"פ וכדאי' במד' ע"פ כי עמך הסליחה למען תורא מראש השנה הסליחה ממתנת לך כל כך למה למען תורא כדי ליתן אימתך על בריותך. והיינו כי באמת עצם הישועה לעילא נעשה בר"ה רק שהוא בהעלם מלהיות בהתגלות בהנפש עד יוהכ"פ למען תורא. כי כל עשרה ימים נקראים ימי תשובה שנמצא עוד היראה של ר"ה בנפש לפשפש במעשיו להתקרב מהריחוק. ומזה באים להתגלות הישועה ביוהכ"פ להיות נגלה לכל נפש התקרבות להשי"ת בשלימות:
 

והשניים הראשונים זה מקדושת הלוי

ר' צדוק דמות שבוודאות אגיע אליה מתישהו, דמות רוחנית מרתקת! בעיקר במעבר בין שני העולמות הליטאי והחסידי (לא זוכר מאיזה לאיזה)

לא ידעתי שלרבי לוי יצחק מברדיטשב יש כתבים!

תודה!

היום יום אחרון לנצל שזה איסרו חג

ובגיטרה אם אתה מתאמן קבוע מותר לך להמשיך..

גם להתאמן אסור אם זה לא לפרנסה 😩😩

 אמרו על הרב עובדיה כוחא  דהיתרא

אבל הוא מחמיר במלא דברים

נפשית (ואפילו קטנה). שישאל רב אולי יתיר לו

ומקווה שהמשיח יבוא לפני שאצטרך להפסיק עם השירים😅🙏

היו שנים ששמעתי שירים גם בספירת העומר, קצת כמו שכשחולים לא צמים-ככה גם כשהנפש חולה אי אפשר להיות בצום מוזיקה, מה שכן זה היה לשמוע רק שירים שמחים....😅

עדיף לסמוך על המתירים ולשמוע שירים (בפרט שקטים), ולרכז כוח בלהתקדם בבין אדם לחברו (לימוד ומעשה) שעל זה מתאבלים.

בנוסף לכך, יתכן מאוד שהסיבה האמיתית לאבלות היא מרד בר כוכבא שנכשל (והתלמידים נלחמו ומתו בו לפי זה) ותוצאותיו ההרסניות, כולל איבוד התקווה למקדש ולעצמאות לזמן רב.

לכן עכשיו שיש לנו עצמאות ואנחנו בא"י, מה שצריך להתמקד בו זה חיזוק העצמאות, וחיזוק הקשר למקדש ותמיכה בפעולות מעשיות הקשורות אליו.

@אני)))) בעצם מה הסוד שלכן, המרוקאיות האסלי בסליות, ואיך אתן עושות את המולטיטסקינג הזה

תניחו מה שאתם רוצים

יו יו יו יונית יו   נית

אוקי הנה

https://www.youtube.com/watch?v=5vVlPjvPnDA&list=RD5vVlPjvPnDA&start_radio=1

(הכרתי את הפאשלה של גני, לא את הרמיקס ואת משה בוגי מחלל בחליל אומייגאד)

אבל זה זהבבב

לי הזכיר את 

מיונית 

מה מה מיונית

שהעלו אותו לשידור. ואז הוא יצא נגד כל המנהג של המימונה

לא מתלהב מהרעיון. בין השאר כי מתחילים מוקדם

קמח זה לא חמץ

החג אפשר להתחיל לסדר, לנקות, לפנות ולהכין.

קמח זה לא חמץ בטח לא בחצות בערך

על הכוח אין לי מה לענות נשים זה עם די נפלא