יש את מה שאומרים בברסלב

אבל פרקטית כשאומרים "ללמוד חסידות לקראת ראש השנה, על מה מדברים?

זמרו לאלהים זמרו זמרו למלכנו זמרו (תהלים מז, ז). לבאר, כי בראש השנה וביום הכפורים שאז הוא המתקת הדין צריך האדם לחתוך את הדינים ולעבוד את הבורא במדת הרחמים ולא במדת דין ששופט את עמו, רק לאחוז במדת הרחמים וכמו האב שופט את בנו. והנה ידוע שאלהים, מרמז על דין. וזהו זמרו, כלומר תראו לחתוך זה המדה שלא ישב במדת דין שופט את עמו, רק כאב את הבן והוא יציל אותנו מכל דופי:

תקיעה שברים תרועה תקיעה. תקיעה, הוא לשון אהבה מלשון נתקע ביבמתו, כי בתחלה באה האהבה מהקדוש ברוך הוא על ידי ישראל שישראל עובדים אותו באמת ובאהבה ובזה שישראל עובדים ה' באהבה משברים היצר הרע שרוצה להרע לישראל וישראל משברים אותו. וזהו שברים תרועה, לשבר היצר הרע שרוצה להרע אחר כך נוסיף האהבה מהקדוש ברוך הוא על ישראל וזהו תקיעה בסוף:

ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים וגו' כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו כי חדות ה' הוא מעוזכם. ומ"מ אי' בפוסקים דאם ירצה רשאי להתענות בר"ה ויש עוד מצוה בזה. אך אי' (ברכות ג'.) בשעה שישראל וכו' ועונין יהא שמו הגדול מבורך הקב"ה מנענע בראשו אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך מה לו לאב שהגלה את בניו ואוי להם לבנים שגלו משלחן אביהם. וזה הענין שבר"ה כששמעו אז הד"ת וידעו בעצמם שיש טענות עליהם אם שהי' להם פחד ויראה אבל באו מזה גם לעצבות. ואמר להם נחמי' לכו אכלו משמנים וגו' כי קדוש היום לאדונינו שיום הזה באמת מכניס יראה ופחד בלב כמו שנקרא יום זה בתיקונים (תי' מ"א) דרועא תנינא יומא תנינא ואל תעצבו וגו' שלא יביא לכם עצבות שיצחק אע"ה נקרא ע"ש השחוק והשמחה וכן הוא בזוה"ק (מה"נ תולדות קל"ה א') תולדות יצחק תולדות השחוק והשמחה וכו' והיינו שמדת יצחק הוא פחד יצחק ואי' (שבת ל"א.) לא ברא הקב"ה את עולמו אלא כדי שייראו מלפניו שנא' והאלהים עשה שייראו מלפניו. וכ"א (סו"פ ו' דאבות) כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא אלא לכבודו וכו' היינו שיהי' התגלות כבוד מלכות שמים. וזה ע"י היראה כמו שא' (קידושין ל"ב מלך שתהא אימתו עליך. וכשמקבלין עול מלכותו אז יש להשי"ת שמחה מזה כמו שנא' ישמח ה' במעשיו שזה הי' תכלית הבריאה כאמור. ומזה יצמח אף לישראל שמחה כמו שא' (תדב"א רפ"ג) שמחתי מתוך יראתי. וזה שאמר להם ואל תעצבו שלא יביא היראה והפחד לידי עצבות כי חדות ה' הוא מעוזכם כי זה שהשי"ת שמח מהיראה של ישראל וקבלת מלכותו עליהם הוא מעוזכם שעי"כ יכניס שמחה אף בלבבכם לכן לכו אכלו משמנים וגו'. וכן כששומע שישראל עונין יהא שמו הגדול מבורך וכו' אומר אשרי המלך וכו' ומה לו לאב ואוי להם לבנים שגלו. ומש"ה עתה בשעת חורבן רשות להתענות ג"כ ומ"מ אף בגלות השי"ת שמח בקבלת עול מלכותו שכל ישראל מקבלין עליהם בר"ה וחרדין מהדין וחדות ה' הוא מעוזכם זה כל התקיפות שלהם. וכתיב וילכו כל העם וגו' ולעשות שמחה גדולה כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם. היינו שנכנסו הדברים בלבם שהבינו הוא לשון בינה לבא והכניס בהם עי"ז גם הדעת והכירו השמחה והי' שמחתי מתוך יראתי. והשמחה הבא ע"י היראה הוא שמחה גדולה ולכן נאמר ולעשות שמחה גדולה:

אי' בזוה"ק (ח"ב מ"ד א' ועוד) ויהי היום וכו' ת"ח ההוא יומא יומא טבא דר"ה הוה. כי תיבת היום מורה על אור כמו שנא' ויקרא אלהים לאור יום ומטעם זה אי' באור זרוע שהיום סתם מרמז על שבת וכדאי' בתיקונים (תי' ל"ו) ויהי אור דא ר"ה ובמד"ר (ויק"ר פ' כ"א) על פ' ה' אורי וישעי אורי בר"ה וישעי ביוהכ"פ. והנה תיבת ויהי נדרש בכל מקום שהוא לישנא דצערא ולכאורה היאך יתקיימו שני התיבות ויהי היום שהם שני הפכים בנושא אחד. אמנם באמת שניהם צדקו יחדו שדייקא ע"י הצער והריחוק שמרגיש כל אחד בנפשו ביום זה כאשר יעלה על לבו שהוא זמן התגלות מלכותו ית' כמו"ש ובכן תן פחדך על כל מה שבראת וייראוך כל המעשים וכו' וכל אחד כפי שמכיר את נגעי לבבו כמה שהוא רחוק מקבלת עול מלכות שמים באמת מזה הוא גודל הצער והפחד ביום הזה שנקרא בזוה"ק בכ"ד יומא תנינא פחד יצחק. ולפי ערך הצער והיראה מזה נשפע להנפש הארה מלעילא שנקרא יום. וזהו שאומרים קודם תקיעת שופר הפ' מן המצר קראתי י' שע"י הקריאה בלב מן המצר עי"ז ענני במרחב שהוא הארה דלעילא הנשפע מתקיעת שופר. וכדאי' בגמ' (ר"ה ט"ז שנה שרשה בתחלתה מתעשרת בסופה וכפירשיז"ל שם שישראל רשים ולבם נכנע למקום. שע"י שמרגיש בעצמו הריחוק ולבו נכנע עי"ז הוא סופו שיש לו אחרית שמיד מרגיש הארה של הצמיחת ישועה. וזה פי' המד"ר הנ"ל אורי בר"ה וישעי ביוהכ"פ שבר"ה הוא התחלת הבהקת האור לצמיחת הישועה ותכלית הישועה בהתגלות נגמר ביוהכ"פ וכדאי' במד' ע"פ כי עמך הסליחה למען תורא מראש השנה הסליחה ממתנת לך כל כך למה למען תורא כדי ליתן אימתך על בריותך. והיינו כי באמת עצם הישועה לעילא נעשה בר"ה רק שהוא בהעלם מלהיות בהתגלות בהנפש עד יוהכ"פ למען תורא. כי כל עשרה ימים נקראים ימי תשובה שנמצא עוד היראה של ר"ה בנפש לפשפש במעשיו להתקרב מהריחוק. ומזה באים להתגלות הישועה ביוהכ"פ להיות נגלה לכל נפש התקרבות להשי"ת בשלימות:
 

והשניים הראשונים זה מקדושת הלוי

ר' צדוק דמות שבוודאות אגיע אליה מתישהו, דמות רוחנית מרתקת! בעיקר במעבר בין שני העולמות הליטאי והחסידי (לא זוכר מאיזה לאיזה)

לא ידעתי שלרבי לוי יצחק מברדיטשב יש כתבים!

תודה!

איפה שיש את האומגה

ישבנו במעין "עין כאלב" נדמה לי, משהו כזה

עין אבו כלאב

An / A Book Club

נסעתי לפה ברכב

חם פה

במופלא ממך אל תדרוש

אין לב יש ראש

אחת שתיים שלוש

ולפני אחד מה אתה סופר

אבל בדברים אחרים פתאום יש להם אמונה עיוורת.

אחרי שאמרתי למישהו שאין שום דבר מזיק במונוסדיום גלוטמט, והתגובה שקיבלתי הייתה כאילו זה פשוט חילול הקודש להגיד את זה. למרות שבסוף לא הייתה לו שום סיבה הגיונית למה הוא בטוח שזה רעל, חוץ מזה ש"ככה כולם אומרים מאז ומתמיד".

נראה לכם שמשהו בדורות האחרונים גורם לאנשים יותר להאמין לקונספירציות או שזה היה ככה מאז ותמיד?

לענ"ד - הפוסטמודרניזם פגע באופן מערכתי וגלובלי בתרבות, ופגם בערך האמת. אנשים התרגלו לחיות בדיסוננס קוגנטיבי שמונע מהם לעבור דרך העובדות הברורות והשכל הישר כדי להבין את העולם.

כל הבעיה בקונספירטורים והסיבה שהשיח איתם תמיד כל כך מייגע הוא שאין להם ערך לאמת, והם כמעט אף פעם לא מתיימרים להעמיד נרטיב קוהרנטי ומבוסס. הם משגשגים איפה שיש חצאי אמיתות ובלאגן, ומקבלים תאוצה כל אימת שמתגלה פגם במסקנות המתקדמות של המדע. בקיצור - טפילים.

וע"ע הנאום של ג'ון גאלט בסוף הספר "מרד הנפילים" של איין ראנד, שם שם

אבל מנה חמה עושה לי לא טוב בגוף

מהדברים שאני מרגישה שאכלתי רעל

ושניהם לא בריאים, בסוף זה תלוי בעיקר במינון 

וגם בדברים שמסביב (פעילות גופנית, שאר המאכלים, מצב נפשי ועוד)

הסויה שם נורא חזקה, הגיוני שבה יש רעלים. כלומר - אני מזדהה עם תחושת ההרעלה

כי אני לא אוהבת רטבים ועדיין יוצאת עם בחילה

לא יודעת מה שמים שם

ספציפית בהקשר הזה - לא.

מה לעשות

(בהתחשב בזה שהטענה המדעית היא כנראה שאני לא קיימת)

והאמת לא דיברתי על "מדע"

יותר על אנשי מקצוע מסוג מסוים (פחות בפגישות אחד על אחד, יותר בדף שלהם ברשת) עם תשובות מזיקות לא פחות ממה שהם מנסים למנוע

אני מבינה שאנקדוטה היא לא סטטיסטיקה

ושהדברים כנראה נכונים על רוב העולם

הקטע עם מדע הוא שברמת העיקרון - מחקרים מתפרסמים, ואף אחד אחד לא מפריע לך לשחזר אותם בעצמך, ולראות מה קורה.

אבל גם הרבה מחקרים מוטים או בעיתיים מראש

(חצי מהיום קראתי מחקרים, ואז התעצבנתי עליהם מחדש כשהבנתי שהנחת המוצא שלהם לא רלוונטית בשום צורה למה שאני מנסה למצוא)

זה לא בדיוק "בדורות האחרונים"

לפני זה לא ממש היה מדע במובן שאנחנו מכירים היום עם ביקורת עמיתים וידע נגיש ככה שכל אחד יכול לשחזר את הניסוי בעצמו

ואנשים שיוצאים נגד מה שמקובל גם היו כל הזמן, אבל האינטרנט גם מאפשר את זה הרבה יותר, וגם מציף אותם באנשים שמאמינים בדברים דומים, והם מרגישים ש"הרבה" אנשים חושבים ככה

אני חושב שהם מזימה שנועדה להפוך את כולנו לטיפשים יותר

זה בעצם מוקדש לי☺️

כי אני הכרתי למבולבלת תשיר הזהה

וכרגיל ביצוע מרשים של מאסטרו אהבתי תשינויים ממש

השיר הבא שאלמד יהיה: יומן מסע של אריק ואביב

תשמע את החישגוז:

אתה מוכשר ממש. הביצוע מהמם!

תגיד איזה שירים אתה אוהב, אולי גם אקדיש לך אחד