בעלי המתוק מבואס על ראש השנה ויום כיפור..
ככה אני מרגישה
היה אברך הרבה שנים, זו כמעט פעם ראשונה שלו לבוא לחגים לא מתוך עולם הישיבה (שנה שעברה מילואים... חוויה אחרת)
בשנתיים האלו עבר עליו הרבה - כמו על כולנו
היציאה מהישיבה
המילואים הארוכים עם מה שהביאו איתם (הרבה שחיקה בעיקר נפשית)
הוא בתקופת מבחנים בלימודים בנוסף עבודה תובענית..
הוא עמוס ויותר מזה, מרגישה שהוא עמוס נפשית.
זה בולט בינינו הפער ביחס לחגים עכשיו כי אני מזה מתרגשת לראש השנה... שומעת שיעורים. חוגגת עם הילדים. מבשלת בכיף עם שירי סליחות ברקע
והוא כזה- בלי מילים - בואי נדפדף את הימים האלה ונהיה אחרי...
הקטע שלא ככ דיברנו על תיאום ציפיות מהחג והזמנתי אורחים כמעט לכל הסעודות. בפועל זה לא ככ מתאים לו נראלי למרות שבשבילי ובשביל הילדים אני די שמחה. כי לא באלי אווירה באסה בחג.... בדכ זה סבבה לו שאני מזמינה (בכללי גם אני יותר ''אש'' והוא בנחת כפרה עליו זורם איתי ממש)
אני מבינה ממנו שבאלו לתקתק את התפילות
חיפש מניין הכי מוקדם והכי זריז ..
והוא כזה נשמה, אמר לי אין בעיה אני חוזר מהר ואשחרר אותך שתלכי להתפלל. באמת מתנה בשבילי. משמח אותי שאתפלל בנחת....
קודם שאלתי אותו מה באלו שאכין לו לחג, מה ישמח אותו.. והרגשתי שהוא מתפדח כזה, שמה, זה מה שיפנק אותו, אוכל?! הוא לא כזה בדכ (אני כן.. הכי משמח אותי שוקולד,אבל הרגשתי שהוא מתפדח מעצמו שזה יכול לשמח אותו)
בקיצור נשמות למה אני כותבת את כל זה...
כי אני רוצה לשמח אותו
לשדר לו שהכל טוב יש תקופות כאלה
להגיד לו שאני לא נבהלת
ובעיקר לשמח אותו שידע שהבית שלנו זה עוגן
סתם נקודה קטנה. קודם בישלתי לי בשיא הכיף עם שירים בקולי קולות של אלול והוא הסתובב לי כזה בין הרגליים.. שיגע אותי קצת . חח בקטע טוב. והרגשתי שהוא פשוט מקנא שיש לי סיפוק ורצון ושמחה לקראת ר'ה. שהוא לא שם... חיימשלי, בקיצור הלב שלי יוצא אליו
אז יש לכן רעיון איך להשתמש בחכמת נשים שלי כאישה לשמח אותו קצת...לתת לו כוח?...
ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...