מקורות לכך שתשובה זה מושג רחבדג כחול
עבר עריכה על ידי דג כחול בתאריך ב' בתשרי תשפ"ו 23:04

בעה.


 

שמעתי מהרב לונדין (ומן הסתם כל אחד מכם שמע בהמון דרכים נוספות.).

שתשובה זה לא רק בפן הדתי, אלא אפילו לכתוב יותר יפה, יותר אסטתי , להיות אדם חכם יותר וכו זה גם תשובה.


 

הייתי שמח למקורות בנושא. (גם לעצמי, אבל בעיקר להראות לאחרים, לבסס את הקביעה הזו..).


 

כאילו את זה שתשובה זה גם בתחום הגופני אז זה רמבם ידוע, והפסקה הראשונה באוהתש.


 

אבל האם יש לכם מקורות נוספים שניכר בהם ששיפור בכל תחום(לאו דווקא דתי הלכתי או אפילו בריאותי) זה בכלל תשובה?


 

תודה רבה!.

ישקעלעברימבאר

את אורות התשובה, ובאופן כללי על התעלות העולם בעליה מתמדת באורות הקודש של הרב קוק,ובכתבי הרמח"ל - נראה לי בעיקר דעת תבונות

תגובהדג כחול

א. תודה.

ב. הייתי שמח להפניה ספציפית. (פסקה/עמוד.. כמובן אם מתאפשר..).

ג. לענד התעלות העולם זה מושג מחודש עוד יותר, שמרחיב את התשובה עוד מעבר לאדם אל העולם. אבל בדבריי כיוונתי רק לאדם ..


 

להערות לדבריי במידה ויש, אשמח.

תגובהשבבצער

ג. "התעלות העולם" תלויה וקשורה ישירות ב"התעלות האדם". דווקא הרעיון הזה, שחוזר על עצמו בגירסאות שונות ודומות, יכול להיות מקור מצויין למושג "רוחב התשובה".  - האדם, בחוזרו בתשובה ומתעלה, אינו מעלה רק את עצמו, אלא את כל העולמות יחד איתו. לא מכיר ששייך מושג של תשובה לעולם בפני עצמו, אלא אדרבא כל התיקונים שנעשים בעולמות, הם דווקא על ידי עבודת האדם. (נפש החיים, נפש החיים, תמצא שם אוצרות).

איפה נפש החיים כותב שהעולם כל הזמן שב למקורו?קעלעברימבאר
בנפש החיים זה לא יותר שאם אדם עושה מצווה הוא מעלה את העולם, ואם חוטא אז מפילו? אני דיברתי על ההתעלות העןלם המתדמדת בחתירה לשוב למקורו הקב"ה, שתשובת היחיד היא קפיצה לנהר של זרימת העולם בהתעלות למקורו. דבר שנראה לי הרמח"ל יותר מדגיש, והרב קוק (יחד עם התעלות העולם יש גם מגמה הפוכה של ירידת הדורות שלא סותרת)
לא אמרתי כךשבבצער

אלא כפי שכתבת בשאלה.

אולי אלו שני דברים שונים,

ואולי יש ביניהם קשר בשורש ומהותם.

אגב אני חולק על ההסברה הזאת באוהת"ש.והוא ישמיענו

כשהרב קוק כותב שם על חוקי הטבע ועל התשובה הטבעית הגופנית כוונתו לא בהכרח לגוף, אלא למערכת יחסים של סיבה ותוצאה. ולכן זה שייך גם בטבע, גם במוסר וגם בתורה.

אדם יכול להיות מוסרי למשל בגלל שהוא מעוניין שינהגו במוסריות כלפיו. זה נקרא תשובה טבעית גופנית,

וזו הדרגה הנמוכה יותר של התשובה שנקראת גם: תשובה מיראה

 

ויש הרבה מה להרחיב בכל המאמר הזה.

אומר רק ששלושת התשובות הראשונות שם הם כנגד הגוף, הנפש והשכל. מקבילים לחכמה, נבואה, תורה. והתשובה העליונה זה מה'. הראשונה היא תשובה מיראה, השאר הן סוגים שונים של תשובה מאהבה 

וואי יפה!!דג כחול

כמה דברים.


א. כפי שפתחתי בכותרת - דברים יפים. בפרט אהבתי את ההדגמה " אדם יכול להיות מוסרי למשל בגלל שהוא מעוניין שינהגו במוסריות כלפיו. זה נקרא תשובה טבעית גופנית".

אגב, זאת הבנה שלך או שמעת אותה מרב? אפשר לדעת את שמו?

בכל אופן אני כמעט בטוח ששמעתי מהרב חיים גנץ ראש ישיבת מעלה אליהו הסברה דומה/זהה לשלך..

ב. אני מבין שהסברת אחרת את המקור, אך  תקן אותי אם אני טועה, גם לשיטתך הרב קוק מדבר שם *גם*(אבל לא רק) על תשובה בענייני בריאות וכו והמילה "מדיצינה"(רפואה) שם תוכיח ..

ג. אם כבר אז כבר.. תוכל להמשיך להחכים אותי ולהסביר מה זו תשובה שכלית? בפרט שכתבת שהיא מקבילה לתורה . (לכאורה התשובה האמונית היא תשובה מתוך התורה והנביאים.. אז אשמח להבין מה החילוק בין תורה לנביאים..).


תודה בכל מקרה , גם אין לך פנאי לענות...

בשמחהוהוא ישמיענו

הבנה שלי, אבל אני לא המקור וכדלהלן.

קודם כל, המבנה מקביל לחלוטין למבנה של המדרש בירושלמי "שאלו לחכמה חוטא מה ענשו".

 

זה התחיל מפעם אחת שלמדתי את פרק א' בנתיב התשובה למהר"ל (יצא לי גם לפני כן אבל לא שמתי לב לזה בגלל ש-)ויום למחרת למדתי את המאמר של הרב שמעון סטרליץ התשובה לאור הסתכלותו של רבינו. פרק א' שם הפיל לי את האסימון.

ניסיתי למצוא מי שאומר את ההסברה הזאת והתפלאתי שלא מצאתי. תודה , אחפש שיעור שלו בנושא.

 

תשובה טבעית גופנית כוללת כמובן גם את המובן שכולם מדברים עליו. אבל בעצם מדובר כאן בחידוש של הרב קוק על המדרש "שאלו לחכמה חוטא מה עונשו" - בעוד שבמקור היחיד שמופיע את התשובה זה הקב"ה- הרב מחדש שכל אחד מהם הוא מניע של תשובה בדרגה שונה, אבל הדרגה השלמה היא המניע האחרון.


 

אז ככה:


 

שאלו לחכמה חוטא מה עונשו - אמרה חטאים תרדף רעה. כלומר הרע הוא לא עונש אלא תוצאה. זאת תשובה מיראה - האדם חושש מהתוצאה הרעה ורוצה תוצאה טובה. כמו ברפואה- אדם לא רוצה להיות חולה אז הוא אוכל בריא. החכמה היא כנגד מידת החסד וכנגד הגוף. מהר"ל עומד על זה בכמה מקומות. לה הרב קורא תשובה טבעית גופנית.


 

ההמשך אלו מדרגות של תשובה מאהבה:

הנבואה - זו הכרה פנימית יותר. לכן הרב קורא לה תשובה טבעית נפשית - האדם לא רוצה ברע כי הוא רע, ורוצה בטוב כי הוא טוב. הנפש החוטאת היא תמות. הנבואה מקבילה למידת הדין, ששייכת לנפש.


 

שאלו לתורה חוטא מה ענשו - סדר העולם - מקבילה לשכל. נותנת מענה בצורה של קרבן אך לא כפרה שלמה. כאן התשובה לפי הרב היא מתוך מניע כללי יותר. באה ממקור האמונה והדת - כלומר מתוך התורה. המניע כבר לא פרטי אלא עולמי.


 

אחרי שלא הגוף של האדם, לא הנפש ולא השכל שלו נותנים לו מענה שלם - הוא מתעלה לתשובה עילאה,  אותה הרב פחות מפרט.

זה מקביל למשל שהירושלמי מביא "הכלי הזה שבור אני משתמש בו" - שבור בג' חלקי האדם. מתוך ההכנעה מגיעה התשובה היותר מעולה. זו שהרב קורא לה התשובה אל כבוד ה'.


 

זה בקצרה. החידוש הוא לכאורה של הרב סטרליץ בפרק א' במאמרו הנודע, אבל הוא לא אומר זאת במפורש. אלא שאם תשים לב בפרק הבא הוא מדבר על פרק ב' באוהת"ש, והוא ממשיך שם עוד קצת לפי הסדר. אח"כ זה לא מקביל כי הוא מבאר במבט כללי את הספר

האזנתי כעת לשיעור של הרב חיים גנץוהוא ישמיענואחרונה

הוא מסביר את ההסברה הרגילה- מדובר במניעים של התשובה, ותשובה טבעית גופנית משמעה שהמניע הוא גופני.

לענ"ד אני טוען שלדברי הרב - המניע מייצג מערכת יחסים גופנית בין האדם לבין החטא והתשובה.


תשובה על סחיטהפשוט אני..

נניח אתם יודעים על אדם כלשהו, שהוא מתכוון לעשות מעשה חמור מאוד. 

למשל לשדוד בנק.

 

 

אתם מאיימים עליו שאם הוא לא ייתן לכם חלק מהשלל, אתם תדווחו עליו למשטרה.

הוא לא מוכן לשלם, ואתם מדווחים למשטרה כמו שאיימתם.

 

 

אני חושב שאין חולק על כך שהאיום הוא מעשה חמור מאוד, ויש לעשות עליו תשובה. כלפי האדם וכלי המקום.

 

אך מה לגבי מימוש האיום, כלומר זה שבסוף סיפרתם למשטרה? האם צריך לעשות על זה תשובה? האם זה מעשה רע?

 

מצד אחד, עשיתם את זה מתוך טעמים אגואיסטיים, מתוך חמדנות ונקמנות וכו'. הנפש שלכם הושחתה, אין לי ספק.

מצד שני, סוף סוף המשטרה עצרה בזכותכם אדם מסוכן ומנעה ממנו להוציא לפועל את זממו, ואולי בזכותכם חייהם של אנשים ניצלו (של השודד עצמו ושל עובדי הבנק).

 

מה דעתכם? צריך לעשות תשובה על ההלשנה? אם כן, איך?

מתוך שלא לשמה יבוא לשמה אבלקעלעברימבאר

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כלומר מול אותו אדם לא היית מבקש סליחה?פשוט אני..
בפן המעשי - לא עשית לו משהו רע,קעלעברימבאר

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

אולי לבקש סליחה על הצער שצעירנו לפני התלונה למשטרהקעלעברימבאראחרונה
כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
פורים שני
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפוי

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אשמח לעוד עצות ☺️אבא פגום
אתה נבחן כשיש לך פנאיאלעדאחרונה

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד איש
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
עוד מישהו מכיר? המלצות?אבא פגום
לפני זמן מה סיימת את בים דרכךאלעד

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

מה הכוונה תובעני?אבא פגוםאחרונה

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
איזה ספרי קודש אתם רוצים..אנונימי 14

א. שייכתבו כמותם ולא מספיק נכתבו?

ב. שלמיטב ידיעתכם טרם נכתב כזה?

(תכלס לא חייב להצמד ל2 הקטגוריות.. תכתבו חופשי)

(אולי גם הודות לשרשור נחשף לספרות שלא ידענו שיש..)

אפשר תשובות כלליות אפשר תשובות מיוחדות..


אני אתחיל.

א.  קלאסי-  ספר שינסה לפרט ולבאר יותר את הלכות בין אדם לחברו וכן ספר שינסה לפרט להסביר ולבאר את נושא אהבת ה' ויראת ה' כפי שמעורר על זה הרמחל (שוב, לא פירוש למסלש אלא חיבור עיוני ומעשי על שני ענפים גדולים אלו.).


ב. הייתי רוצה ספר על הלכות שבת שלא יכתב על סדר השוע, אלא פשוט יחשוב על איך נראה יום חול שגרתי אצל רוב האנשים וביחס לכל פעולה ופרטיה ירשום מה דינה בשבת..

הייתי רוצה לכתוב ספר כולו על מצוות "מעקה"אריק מהדרום

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

א. בהצלחה בעבודה החדשה. (קפץ לי מצמע)אנונימי 14

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

שאלות חזקות!אשר ברא
מה שאני רוצהחתול זמני

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

 

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

יש לי חבר שמחבב את מדרש רבהטיפות של אוראחרונה

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

 

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אההה , שאלה מעולה!אני:)))))

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

הוא לא המריא (; לא נורא..אנונימי 14
לא בדיוק ספר, ואולי קיים כזה (תספרו לי אם כן!)מרגול

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

כאילו סידור לאשה , אבל רק שחרית ומנחה ליוםאנונימי 14
חול, וגם שם לא כל התפילה אלא המינמום שנשים צריכות לומר?
כן, ואפילו בנפרדמרגול

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…


אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)


הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

יש כזה! עם מסלולים לפי הזמן שיש לךנפש חיה.
כן! נקרא "תהילת נשים" , אני יודעת שיש שם שחריתנפש חיה.


וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמישירהבו
מחפשת מקורות/ שיעוריםאשר ברא

בנושא של 'התלהבות', איך לקיים דברים ביותר אש פנימית.. דבקות וכו'..

ה' ישמח אתכם, תודה

אני לא מכיר מספיק את כתביו אבל אולי אחריםאנונימי 14

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

אכן.אחד איש
הכשרת האברכים עסוק בזה
תוכל לפרט?אשר ברא
...אחד איש

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

וזה לא בדיוק מה שביקשת אבל על הצד שאולי כןאנונימי 14

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

זהו..אשר ברא

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

צריך לדעתאחד איש
הרבה פעמים קושי בהתעוררות הלב והתלהבות תלוי לפעמים במצב נפשי שצריך לעבוד עליו או באיזה תפיסה מסוימת על ה' או על עבודת ה' שצריך לשפץ ועוד עניינים שלאו דווקא הפתרון שלהם זה להוסיף התחזקות על עניין ההתלהבות בעצמו אלא העניין הוא המסביב. להבין מה מונע מהלב להיפתח מה יושב עליו
^^ יפה מאוד שכויחאנונימי 14
נכוןאשר ברא
אבל אני מדברת על השלב של אחרי, שהבן אדם נמצא כבר בשמחה ורוצה להגביר התלהבות (:
אז לדעתי הכשרת האברכים יכול להיות טובאחד איש
מניח שיש כל מיני ספרים חדשים של הדור הזה וכל מיני שיעורים בנושא לא מכיר מספיק אבל מן הסתם אפשר למצוא
לא מכירה🙈אשר ברא
תוכל לפרט?
מסילת ישרים פרק זפצל"פ
ואמנם, התבונן עוד, שכמו שהזריזות הוא תולדת ההתלהטות הפנימי, כן מן הזריזות יולד ההתלהטות. והיינו, כי מי שמרגיש עצמו במעשה המצוה כמו שהוא ממהר תנועתו החיצונה, כן הנה הוא גורם שתבער בו תנועתו הפנימית כמו כן, והחשק והחפץ יתגבר בו וילך. אך אם יתנהג בכבדות בתנועת איבריו, גם תנועת רוחו תשקע ותכבה. וזה דבר שהנסיון יעידהו.

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.


אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

השיעור הכי טוב לנושא הזה הוא בליבנו פנימהמחפש אהבהאחרונה

בהצלחה!

שבועות!!אשר ברא
שתפו בהכנה שלכם לחג.. וגם אשמח למקורות מומלצים..
מבין שהתחלת הלילה את התיקוןזיויק
וברצינות: מהרל תפארת ישראלזיויק
ההכנה הכי גדולה:קעלעברימבאר

לספור את העומר 49 יום

לכן קוראים לחג שבועותקעלעברימבאראחרונה

אולי יעניין אותך