הבנה שלי, אבל אני לא המקור וכדלהלן.
קודם כל, המבנה מקביל לחלוטין למבנה של המדרש בירושלמי "שאלו לחכמה חוטא מה ענשו".
זה התחיל מפעם אחת שלמדתי את פרק א' בנתיב התשובה למהר"ל (יצא לי גם לפני כן אבל לא שמתי לב לזה בגלל ש-)ויום למחרת למדתי את המאמר של הרב שמעון סטרליץ התשובה לאור הסתכלותו של רבינו. פרק א' שם הפיל לי את האסימון.
ניסיתי למצוא מי שאומר את ההסברה הזאת והתפלאתי שלא מצאתי. תודה , אחפש שיעור שלו בנושא.
תשובה טבעית גופנית כוללת כמובן גם את המובן שכולם מדברים עליו. אבל בעצם מדובר כאן בחידוש של הרב קוק על המדרש "שאלו לחכמה חוטא מה עונשו" - בעוד שבמקור היחיד שמופיע את התשובה זה הקב"ה- הרב מחדש שכל אחד מהם הוא מניע של תשובה בדרגה שונה, אבל הדרגה השלמה היא המניע האחרון.
אז ככה:
שאלו לחכמה חוטא מה עונשו - אמרה חטאים תרדף רעה. כלומר הרע הוא לא עונש אלא תוצאה. זאת תשובה מיראה - האדם חושש מהתוצאה הרעה ורוצה תוצאה טובה. כמו ברפואה- אדם לא רוצה להיות חולה אז הוא אוכל בריא. החכמה היא כנגד מידת החסד וכנגד הגוף. מהר"ל עומד על זה בכמה מקומות. לה הרב קורא תשובה טבעית גופנית.
ההמשך אלו מדרגות של תשובה מאהבה:
הנבואה - זו הכרה פנימית יותר. לכן הרב קורא לה תשובה טבעית נפשית - האדם לא רוצה ברע כי הוא רע, ורוצה בטוב כי הוא טוב. הנפש החוטאת היא תמות. הנבואה מקבילה למידת הדין, ששייכת לנפש.
שאלו לתורה חוטא מה ענשו - סדר העולם - מקבילה לשכל. נותנת מענה בצורה של קרבן אך לא כפרה שלמה. כאן התשובה לפי הרב היא מתוך מניע כללי יותר. באה ממקור האמונה והדת - כלומר מתוך התורה. המניע כבר לא פרטי אלא עולמי.
אחרי שלא הגוף של האדם, לא הנפש ולא השכל שלו נותנים לו מענה שלם - הוא מתעלה לתשובה עילאה, אותה הרב פחות מפרט.
זה מקביל למשל שהירושלמי מביא "הכלי הזה שבור אני משתמש בו" - שבור בג' חלקי האדם. מתוך ההכנעה מגיעה התשובה היותר מעולה. זו שהרב קורא לה התשובה אל כבוד ה'.
זה בקצרה. החידוש הוא לכאורה של הרב סטרליץ בפרק א' במאמרו הנודע, אבל הוא לא אומר זאת במפורש. אלא שאם תשים לב בפרק הבא הוא מדבר על פרק ב' באוהת"ש, והוא ממשיך שם עוד קצת לפי הסדר. אח"כ זה לא מקביל כי הוא מבאר במבט כללי את הספר
