כולם ב"ה עם הרבה כוונות טובות,
אבל יש דברים שבמקום לעזור- מפריעים.
כמו לבנות על אוכל לשבת ולגלות ברגע האחרון (20 דקות לפני כניסת שבת) שבעצם לא הספיקו ואין והיינו צריכים להכין מהר אוכל שיספיק להיות מוכן...
או שהיו עוד דברים שלאנשים באמת היו כוונות טובות, והכוונה מחממת את הלב ומשמחת, אבל אם רק היו שואלים אם זה משהו שיעזור לנו זה היה חוסך הרבה עוגמת נפש לנו ולהם (כי בסוף ליסוע מרחק גדול לעזור לי ובסוף אני צריכה לארח במקום לנוח זה לא עוזר בכלל וסתם שורף למי שנסעה את כל היום) ועדיין מחמם את הלב ומשמח מאוד שחשבו עלינו.
אני מנסה לחשוב איך לומר את זה בצורה נעימה.
כי חלק זה שכנות, חלק זה משפחה קרובה... ואני לא רוצה לפגוע אבל גם לא רוצה להטריח סתם.
ואם היו שואלים אותי אם להכין או להגיע הייתי עונה שזה ממש משמח אבל אנחנו בהחלט מסתדרים.
וסתם פריקת תיסכול- אם הצעת להכין ליולדת אוכל אין צורך לשווק את זה שטרחת והכנת ואז שהיא תגלה שזה אוכל שנשאר לך מאירוע ושמת כמה חודשים במקפיא. במיוחד אם זה דברים שלא נהוג להקפיא, יש סיבה שלא מקפיאים אותם.
היא תשמח הרבה יותר מהודעת התעניינות, וזה יחסוך הרבה עוגמת נפש.