לא פשוט בכלל

להרגיש שתמיד האחריות היא עליך

אין לי עיצות רק חיבוק

ולהגיד זה קשה ממש ממש

אני יודעת שזה קשה ליישם, אבל אם את רוצה שינוי אמיתי אמיתי, את חייבת לשחרר!

הוא היה הולך בלי טיטולים, ואת לא מעירה ולא מאירה מילה!

ומגלה את זה, ומתמודד עם הסיטואציה כמו גדול! אז או שהוא היה הולך לקנות אצל ההורים במכולת או אם אין מכולת היה אוכל קש ומוריד לו את הטיול ומנקה אחריו כל שניה (או שהיה גומל אותו...חחח...) ובפעם הבאה אין סיכוי שהיה שוכח טיטולים!! אבל אם את תזכירי כל הזמן דברים, אין שום סיבה שהוא יקח אחריות.

תרפי למשל בתחום אחד, כי זה קשה מאוד לשחרר במיוחד אם את טיפוס שחשוב לו להיות תמיד בשליטה, תחשבי מה הכי יכול לשגע אותך,

אין לקטן נעליים הוא יצטרך להתמודד ולהרים אותו כל היום... בקיצור, את תלמדי לשחרר וכך ייאלץ להתמודד 

לא על חשבון הילד.

נשמע שלא מפריע לו שהילד עם טיטול מלא, אז כנראה לא רואה צורך להחליף לו.

אותו כנל לגבי נעליים. 

בסוף הוא האבא של הילד.

יש לו שיקול דעת, ובשלב מסוים הוא ילמד (ואם יהיו לילד פצעים מהטיטול המלא- צריך לשחרר גם את זה. להראות שזה מה שקרה, ולתת לו להתמודד עם ההשלכות).

לא נולדנו אמהות, והגברים שלנו לא נולדו אבות. אבל איך הגבר ילמד אם היא תדאג להכל כל הזמן?

ויותר חשוב- תראי מה זה עושה לזוגיות שלהם.

המרחב הזוגי בין ההורים זה יותר חשוב להתפתחות של הילד מהחלפת טיטול בזמן.

אחד הדברים הכי טובים שקיבלתי מהקורס של יוני אנטמן (המלצתי עליו פה בעבר), היה לשנן לעצמי את המשפט 'זכותו לגדל את הילדים כמו שהוא מאמין'. הוא אבא שלהם, בדיוק כמו שאני אמא שלהם. אז מי החליט שדווקא אני יודעת יותר טוב?

ולא צריך לשרוף לו כי האבא צריך מרחב למידה

אפשר לשלוח את האבא לקנות חבילת טיטולים וכפכפים לילד

זה גם מאפשר לילד תנאים נורמליים וגם מלמד את האבא שצריך להצטייד לפני שיוצאים או שצריך לטרוח ולקנות מה שחסר

קשה לי ממש השפה הזו שבה האמא 'מלמדת' ו'מחנכת' את האבא.

גם הבן הבכור שלי סבל כי עשיתי טעויות של אמא צעירה. נכון, זה לא נעים ולא כיף. אבל ככה זה החיים.

והאופציה השניה, של לחיות כילד לאבא שמוקטן כל הזמן על ידי אשתו- גרועה בעיניי עשרות מונים.

אם הוא לא הבין לבד

אפשר ללמד את בן הזוג לעשות דברים

זה לא חייב להיות שלילי

רוב הדברים שבעלי עושה בבית (בשמחה וביוזמתו) אני למדתי אותו

למה ללמד זה משהו שלילי?

'אתה חסר אחריות'

'אני לא יכולה לסמוך עליך'

'למה אתה לא יכול לזכור'

חיובי זה לומר

'לא נורא ששכחת אבל צריך ללכת לקנות לו טיטולים וכפכפים אחרת יהיה לו תפרחת והוא יכול לדרוך על זכוכיות'

או 'להגיד לו לקנות', את שמה את עצמך במקום שאומר לו מה לעשות.

זה מקטין את הגבר מאוד.

יש גם הורים שמבחינתם זה סבבה שהילד יהיה יחף רוב היום (בעלי בעיניהם). אז למה דווקא אני והפותחת צודקות, שילד חייב להיות עם סנדלים?

אפשר להגיד 'אני מפחדת שהוא ידרוך על זכוכית'. זה לא כמו להגיד- 'תנעל לו נעליים'.

בראשון אני מדברת על הצורך שלי, ומשאירה לו את הדרך לבחור איך למלא אותו. השני זה לחלק פקודות, ולהיות ה'צודקת' (שידוע, היא אשתו של 'הפגום').

מדברת או כותבת לבעלי (או לכל אדם אחר) אני מנסחת בקשות בצורה נעימה

נראה לי הגיוני להחליט שהילד ילך עם נעלים/ כפכפים

או שהטיטול שלו יוחלף בתדירות סבירה

ולא להשאיר לו את ההחלטה

האישו הגדול בזוגיות (ובתקשורת בכלל) זה *איך* אומרים

התוכן חשוב אבל בדר"כ לא הוא מהווה את הבעיה

(כי מי שמתעקש גם על קטנות לרוב לא יודע להתנסח בצורה נעימה

זה הולך ביחד)

בין להגיד משהו ממקום חברי לבין להגיד משהו ממקום 'אמהי',

את יכולה לעשות את אותה פעולה אבל המניע בלב הוא שונה, וזה מה שמשפיע על הקשר.

את יכולה לקנות לבעלך בגדים כי 'אם אני לא יעשה את זה הוא פשוט לא יעשה את זה, והוא כזה בלגניסט שחייבת לקנות לו!'

ואת יכולה לקנות לו בגדים ממקום של - 'פשוט רציתי לפנק אותך ולקצר לך תהליכים! '.

וזה הבדל שמיים לארץ , כנל עם הכפכפים והטיטולים ... אני אישית חושבת שהדרך הנכונה לשחרר והוא ילמד את עצמו הסרת מסקנות. 

בגדול יש אמון ואת סומכת עליו, ולכן את יכולה לבקש דברים בצורה שיתקבלו על הלב.

צריך שאני קראתי את ההודעה הפותחת (וכמובן שיש סיכוי טוב שאני טועה, אני הרי לא מכירה את הכותבת), נשמע שיש לה הרבה ביקורת על בעלה, וכיש ביקורת שומעים אותה בין המילים.

העבודה היא פנימית, לשחרר את הביקורת ולסמוך עליו שהוא יסתדר (וגם אם לא יסתדרו הקב''ה החליט שהוא האבא של הילדים האלה, אז זכותו גם לעשות איתם טעויות).

צריך ללמוד לשחרר את הביקורת

היא גם לא עוזרת לשום דבר

וגם

מפריעה לתקשר בצורה נעימה

גם לא לכל האמהות.

וכותבת בתור בת לאבא כזה שהוא מדהים אבל אין לו את זה וזה לא קשור בכלל לאם היו נותנים לו, וב"ה שלא היינו שפני הניסיונות שלו.

זה הדברים שהכי מפריעים לי בו היום.

אני טיפוס לחוץ אז חיפשתי מישהו רגוע והיום זה הדבר שהכי משגע אותי-האדישות הזו.

אולי בגלל שהתחתנתי צעירה ולא הבנתי לגמרי מזה אומר?!לא יודעת.

כמה אורך רוח יש לך לאפשר לו התנסות טבעית בלי ביקורתיות.

הוא לא לקח נעליים, לא לקח טיטולים. הוא ילד גדול הוא יתמודד עם מה שצריך.

את תקתקנית ולכן לא מבינה איך הראש שלו עובד ולא מאפשרת לו מרחב למידה.

אז או שאת בוחרת שתמיד הכל יהיה עלייך, או שתתני לו ללמוד מטעויות לאט בקצב שלו.

אני בטוחה שיש בו גם הרבה טוב חוץ מבעיות הארגון שלו. מבינה שזה תופס אותך, השאלה כמה את מצליחה לשחרר מולו.

איך את יודעת מה הוא לקח ומה הוא לא לקח?

שאלת אותו או שהוא שיתף מיוזמתו?

אם את שאלת, אז שלב ראשון לא לשאול.

אם הוא שיתף, לתמוך בו ולעודד אותו שהוא בטוח ימצא פתרון והכל בסדר והוא מקסים כמו שהוא 🙂

יכול להיות שיש קשיי קשב וריכוז?

זה באמת קשה לחיות לצד מישהו עם קשיים כגון אלה, במיוחד שאת הפוכה, אבל עצם ההבנה שיש לו קושי כבר מורידה קצת מהכעס... וחוץ מזה - אפשר לטפל בזה.

ניסיתם ללכת לייעוץ זוגי?

מבחינה כלכלית זה לא מתאפשר כרגע לצערי,אני חושבת שאם נלך זה יתן לנו המון.

וחוץ מזה, להתחיל לחפש מטפלים זה ממש סיוט, אילו היו ממליצים לי על מישהי אחת תותחית שלא לוקחת מחיר בשמיים אולי היינו עושים את הצעד הזה .

ובעלי לא כזה חושב שאנחנו צריכים ממש טיפול זוגי,אולי אנחנו פשוט לא נמצאים באותו מקום מבחינה רגשית,לא יודעת.

ובכל זאת -

אם מישהו מכם היה חולה חלילה במחלה מסוכנת, ורק אצל רופא פרטי יכולתם לקבל מענה - לא הייתם מוצאים את הכסף בשביל זה?

(אני יודעת שזה שונה, כי במקרה של מחלה אולי אפשר לשתף את המשפחה והם יעזרו כלכלית, ובמקרה של קושי בזוגיות פחות אפשר לשתף, ויש עוד שינויים - אבל זה באמת פיקוח נפש... זוגיות היא הבסיס לכל החיים...)

לגבי לחפש מטפלים - מבינה אותך מאוד❤️ אבל כאן זה מקום טוב להתחיל...

ובכל אופן, אבחון לקשב וריכוז אפשר (כנראה) לעשות דרך הקופה, אז אולי תתחילו בזה, אף שזה ייקח זמן? בעלך יסכים?

ובינתיים - תנסי להתייחס לזה כאל עובדה מוגמרת, שיש לו קושי מובנה והוא לא עושה את כל הדברים האלה בכוונה. אולי זה קצת יעזור לך לשנות את המבט עליו, ומתוך ההסתכלות השונה והחיובית שתהיה לך כלפיו - אולי גם הוא יתחיל *קצת* להשתנות ולהתאמץ יותר...

בהצלחה יקרה❤️

ממליצה על הרב מוטי הרשקופ .עושה טיפול מעמיק. משורש הענין.חושבת שלא מאוד יקר.מקבל בפתח תקווה וירושלים.נראה לי שגם בעטרת.

שיהיה שותף להישען עליו מאד מובן

אבל

אני חושבת שזו קצת פנטזיה שאפשר לסמוך על בן הזוג בכל התחומים

כי לכל אחד יש חסרונות

ולכל אחד יש דברים שהוא עושה פחות טוב או אפילו גרוע

לכן גם אם בן הזוג מושלם בלקיחת אחריות על הבית או הילדים

הוא כנראה יהיה פחות טוב בתחומים אחרים

אפשר לבחור את התחומים בהם אפשר להישען ובתחומים הבעייתיים ללמוד לשחרר/ לא להישען 

נשמע לא פשוט

כן אמרו לך פה מאד בחכמה שאם לא תשחררי אין סיכוי שזה יקרה

אגיד לך אני מהצד של מופרעת הקשב והשכחנית..

שאחרי השחרור מצד בעלי (שעלה לנו בדם ודמעות, כי הוא מסודר ופדנטי שאין דברים)

אז היום אנחנו במקום אחר

ואני גם יכולה לבקש ממנו שייקח אחריות ויזכיר לי

וזה באוירה טובה ופתוחה של שות]פות.

אבל, כל עוד תהיי אמא שלו

אז באמת, מציאות בטבע- לא תהיה ביניכם אהבה זוגית.

וכמו שאמרו הוא לא ילד קטן...

אני לא אמליץ לך על לדעת להכנע כי בעיני הוא קיצוני קצת ומייצר סתם אנטי, אבל באמת אם טיפול לא מתאים לכם כרגע

אז לעשות עבודה אישית... קשה אבל הכי שווה בעולם!

מכירה את זה מקרוב.. בעלי מאובחן ען קש"ר אבל לא מטוםל וחווינו את זה בדיוק לאחד

אבל אני חייבת להגיד שיש דרך להתקדם מזה ולפרוח. אל תתייאשי.

אני אחרי יום עבודה ארווך מדי אז קשה לי להאריך כרגע, אבל מתחברת לזה שאת צריכה לשחרר. ויותר מזלחרר, את צריכה לגלות הבמה כלפי זה שעד עכשיו את היית על הכל והוא לא התמודד באמת וזו למידה וזה לא מעיד על טיבו כבנאדם או כבנזוג. רק על קו חשיבה שונה כי זה דבר שחדש לו. ואם הוא לא יתמודד עם זה, איך ילמד?

זה בסדר לשלוח אותו לקנות טיטולים או נעליים. מטעויות לומדים. תסמכי עליו שהטא אבא אוהב זרוצה בטובת הילד ובטובתך והוא ימצא דרך להסתדר

לדעתי ומנסיוני, המחיר של הלמידה שלו קטן עשרות מונים מהמחיר של להמשיך לקחת הכל על עצמך

זה רק נראה לנו שניסינו לסמוך ולהישען הרבה פעמים. בתכלס, לא עשינו את זה באמת או עד הסוף וברגע האמת - לקחנו שוב אחריות וקלקלנו את התהליך.

וכן,  לדעץי  החלק הכי קשה זה לעמוד מנגד ולתת לדברים פשוט לקרות בלי להפריע לתהליך.

תני לו ללמוד להיות הגבר שאת רוצה שהוא יהיה. 

אני פחות מוטרדת משאלת הטיטול או הנעליים.

גם בעלי לא כמוני בכל הקטעים האלו. רחוק ממני לגמרי. אני דומה לך ובעלי חושב שאני חרדתית. אני גם לא סומכת עליו ולא משחררת. דפיקה שלי? יש מצב, אבל כרגע אני לא במצב של לשנות את זה.

אבל הוא גברי בעיניי בדברים אחרים, ולכן זה משמר את את הריקוד הזוגי.

פה זה נשמע,ותקני אותי אם אני טועה, שהוא לא גברי בעינייך במשהו מהותי יותר. וזה לא רק בגלל שאת לא יכולה לסמוך עליו עם הילדים.

נשמע שכדי שהוא יחזור להיות הגבר שלך, את צריכה לקחת צעד אחורה. אפילו כמה צעדים.

כי כרגע יש אותך, חזקה מאוד מאוד, מתפקדת, שולטת במצב, אחראית, לוחמת

והוא כזה חיוור, לא מבין עניין, לא ראוי, לא מעניין

אבל את לבד כי במרחב הזוגי יש הרבה הרבה אותך.

תני לו מקום.

תאמיני לי שזה קשה.

אצלי זה התבטא בזה שאני ישר חושבת על דברים אחרים כשהוא מדבר.

חושבת איך להתנגד למה שהוא אומר, או חושבת על דברים שצריך לתקתק, או עסוקה בתסכולים פנימיים שלי

והייתי ממש צריכה להתאפס על עצמי. להכריח את עצמי להקשיב ורק להקשיב!

לא להוציא מילה.לא לקטוע באמצע משפט. לא לחשוב איפה זה פוגש אותי...

כל אחת ואיפה שהיא צריכה ללכת אחורה בקשר.

ותאמיני לי שלנו הנשים הכי קשה זה לסתום ולהרכין את הראש ולומר שאני עוד צריכה לעבוד על עצמי, נוסף על כל העבודות שכבר יש לי

אבל- א. לתת מקום זו עבודה שנותנת לך בסוף רוגע. כי אם את הכל,

אז הכל עלייך.

וסף החרדה נמוך,והכל מתפוצץ.

ב. כשאת נותנת לו מקום את לומדת להעריך אותו מחדש.

ג. מול הילדים זה אחד הדברים הכי חזקים- באופן אוטומטי את יותר תקשיבי להם ופחות לעצמך

והם רואים שיח מכבד ביניכם. זאת מתנה עצומה עומה בשבילם

אבל כל זה תלוי בזה שאת גם תבחרי להיכנס יותר פנימה ולצמצם את עצמך.

גם אם את מאוד צודקת וגם אם הוא כלומניק

גם כלומניק יש בו מה להעריך

מצד אחד לשחרר,

אבל לא לשחרר בלי הבחנה ובלי לדבר על זה.

את לא רוצה להתמודד עם ילד ששורף לו בטיטןל יום שלם, או שנפצע כי הלך יחף.

ולאמיתו של דבר גם האבא לא רוצה שזה מה שיקרה, אם הוא היה אב יחידני, מה הוא היה עושה?

כמה הוא משחרר כי הוא כזה?

וכמה כי הוא יודע שמישהו (את) יתפסו את המושכות?

אני מציעה לדבר איתו על זה, ולהבין באופן ברור איפה את משחררת ואיפה לא.

ממש עם דוגמאות ספציפיות, ודף כתוב.

תחליטו על גבולות אדומים שלך שהם חשובים לך, ואותם את לא משחררת. אבל חשוב בעיניי שהוא ידע ויסכים לזה.

לדוג' ללכת יחפים יכול ליצור פצעים, זה גבול אדום.

לשכוח לקחת טיטולים זה סבבה.

לא להביא לילד לאכול יום שלם כי שכחת, זה גבול אדום.

להביא לו לאכול קורנפלקס זה סבבה.

ובסוף, אין מה לעשות.

איש זה איש.

שבכל מה שקשור לפערים בין בני זוג, צריך להבין שבן הזוג הזה הוא "עסקת חבילה", על שלל מעלותיו וחסרונותיו.

ועכשיו השאלה ששואלים היא - נגיד והוא ככה עד סוף כל הדורות, את מוכנה להיות נשואה לו או לא?

במידה והוא לא משתנה בכלל בכלל.

ואם לא, האם את מוכנה שהמחיר יהיה גירושין?

אם התשובה היא לא, אנחנו חוזרים בחזרה לשאלה הראשונה, אז את מוכנה לקבל אותו ככה כמו שהוא?

אין אמצע. הבחירה היא בין להמשיך ככה לבין לא להמשיך בכלל.

חשוב לי להגיד, שזה לא בשביל לייאש ולהגיד שאין מקום לשינוי. וזו גם לא בהכרח מחשבה פרקטית. אבל היא נועדה לשנות תודעה.

זה קודם כל מצב של תודעה, שבה בוחרים מחדש בבן הזוג, ורק מתוך הבחירה בבן הזוג ומתוך היכרות עם כל היתרונות והחסרונות שלו, זה פותח גם אפשרות לשינוי. אבל זה חייב להגיע מתוך אהבה ובחירה, ולא מתוך ביקורת. והמטרה היא לא שינוי שלו! אלא יכולת לחיות יחד באהבה ורצון.

לפעמים נדמה שהיכולת הזו תלויה רק בשאלה האם בן הזוג ישתנה, אבל הרבה פעמים זה קודם כל תלוי בנו ובעבודה שלנו. ביכולת שלנו לשחרר, להבין שלא נשנה את בן הזוג שלנו, ללמוד לאהוב את מה שהוא מביא לזוגיות בעצמו (ולא כי אנחנו רוצות שיביא), ללמוד להכיר בחסרונות שלו ואת מה שהוא לא יביא, להשלים עם זה שהוא לא מושלם.

ואז מתוך המקום המקבל והמכיל, אפשר לדבר על דברים הרבה יותר בנחת או למצוא פתרונות יחד. כי זה מגיע ממקום אוהב ומשלים, ולא מתוך ניסיון לחנך  

שהרופאת ילדים עברה לפני השחרור בחדרים וביקשה לא להלביש להם יותר משכבה אחת ארוך כי חם מאד!! אם נמצאים במזגן אפשר עוד או שמיכה... זה בעיני. סביבות גיל חודש הם גם מתחילים לווסת את עצמם.

אני משוטטת בכל האתרים לחפש ארוך ודק

משימה מורכבת..

בגדול הכלל הוא רמה אחת יותר ממך

אז אם בקיץ יש מצבים שאני אשמח להיות ערומה אם זה היה לגיטימי

אז קצר זה רמה אחת מעל...

יש להם אוברולים חמודים עם רוכסן.

בגד גוף המןכנסיים/ רגליות.

בשל נקסט ספציפית יש בד מתחת לרוכסן.

ואם את באיזור באר שבע, יש שם שילב עודפים, ויש שם בגדים מתוקים במחירים יחסית נמוכים.

הבן שלי נולד בתחילת יולי ויש לי תמונות שלו מגיל חודש עם קצר.

צריך לזכור שהגוף גם לא יודע לווסת חום עדיין, לא רק קור.

שכבה אחת ארוכה.

ושמירה לפי צורך.

זה תלוי גם איפה גרים.

אם יש מזגן וקר, שכבה ארוכה.

אם בחוץ, וחם קצר. ולדאוג שלא יהיה עליו שמש.

וזה גם תלוי ילד.

יש כאלה שחם להם יותר.

תודה לכולם

נוריד שכבה

ונתארגן על עוד בגדים..

כי לפי דברייך היא במיעוט בתוך המשפחה שלך...

אולי תשקפי לה את זה שחבל שהקשר יינתק מדיונים כאלה שנראה שאין להם משמעות פרקטית עבור אף אחת מכן. בעיני, אין עניין להיות אוביקטיבית כמו שציינת, יש עניין להתקרב או לשמר קשר.

אגב לא הבנתי למה הנתק כמו שקראת לו קשור לזה שבעינייך היא רק מושפעת מאחרים (עניין של אופי הרי), אבל אם היא מכניסה את עצמה לדיון כזה במפגש משפחתי כמו שתיארת, כנראה יש לה מספיק עמוד שדרה לעימות שבו היא היחידה חושבת שונה, ואז יעזור לך אולי להביט עליה בעין טובה יותר... שדעותיה לא עד כדי כך מושפעות מהסביבה (ומי לא בעצם?), ובטח אם בחרה בגיל צעיר לצאת מכל מה שהכירה ולחיות חיים אחרים, בחירה שנמשכת עד גיל 40.

ואם זה מנחם, מכירה דתיות בתחילת ה-30 שמזריקות, בטח ב-40.

ציינתי בהתחלה שהיא מושפעת כי ברור לי שהעקשנות שלה זה בגלל כל השטויות שמטפטפים לה בעבודה והיא עם ביטחון מביאה את זה עלינו ומנסה לשכנע שחרדים לא טובים בזמן שיש לנו המון חרדים במשפחה והיא יודעת שהם מהממים וזה לא משנה אם זה הרוב או לא .

ובגלל שהיא הגדולה אז היא מרגישה מעלינו שאנחנו לא מבינים ולכן הביטחון.

ולא אכפת לי ההזרקות. הוספתי את זה כי הכל עושה לי רע. שהיא לא שלמה עם עצמה וקל להשפיע עליה. ובגדול שעכשיו זה בא עלינו

להיות צודקת ולהראות לה את האור

או להיות בקשר איתה.

תקבעי את את אופי הקשר שלכם

אפס שיפוטיות

לא שלך כלפיה ולא שלה כלפיך

לכו לעשות דברים שכיף לכן ביחד

אני מאמינה שאחרי שיקום הקשר גם תוכלו לחזור לשתף אחת את השניה בדעות שלכן

מתוך מקום שאת רוצה לשמוע את דעתה... לא לשנות אותה

כל מפגש אפילו רק שלי ושלה נגרר למשהו רע

היא מאוד מרשה לעצמה ואין לה עצם בלשון. לא שמה לב שפוגעת.

היא ניסתה לשכנע אותי שמספיק ילד אחד ולא צריך יותר. בזמן שהיא בעצמה הביאה 4 כשבעלה לא רצה. מרגיש שתמיד יש לה עצות אחיתופל.

כל מפגש מעירה לי על משהו "יא יש לך קמטים ליד העין" ו"יא השיניים שלך כבר לא ישרות כמו פעם" תמיד מעבירה אלי את החוסר ביטחון והביקורות שהיא מקבלת. לא כיף איתה

אחותי היקרה, אנחנו שונות אבל עדיין אחיות. אני אוהבת אותך והקשר איתך חשוב לי מאוד, אבל אני מרגישה שזה הולך לכיוון לא טוב ומרגישה ממך המון ביקורת

גם לך חשוב הקשר איתי? אז בואי נעשה תיאום ציפיות..

אפשר גם להתעלם מהביקורת ולהגיד - בסדר, זה לא מעניין אותי/ מעסיק אותי

ואפשר גם להרים לה ולהגיד - תמיד אהבת אסתטיקה, חשוב לך שהכל יהיה fine. אני לא כזו🤷

נורא תלוי גם במקום האישי שלך מול עצמך בדברים שהיא מדברת עליהם

את יכולה גם להשאיר את זה ככה. תלוי בך

אני חוזרת בתשובה למשפחה לא דתית, לא נכנסים יותר מדי לעניינים מפלגים ואם גלש מעבירים נושא. המשפחתיות יותר חשובה

כי מאז ומתמיד לא היה לי נעים עם הביקורות שהיא מביאה עלי ועל ההורים.

אחרי השיחה הרגיש שהיא מבינה ואמרה שתדע מעכשיו איך לדבר איתי ושהיא לא ידעה שאני לוקחת את זה כל כך קשה . הרגשתי ממש הקלה .

בפועל כלום לא השתנה והבנתי שאולי סתם רצתה לסיים את השיחה המעיקה הזו.

והאמת קשה להיות בסביבה של מישהי שמורידה אחרים גם אם זו אחותי

הרבה מה לעשות. זו החוויה שלה🤷

יכול להיות שכל השיח וההתנהלות שלה באמת נובעים מקושי אמיתי שהיא חוותה והיא מרגישה שעם היציאה מהדת היא נהייתה חופשייה ומאושרת ורוצה "להציל" גם אתכם ולעורר אתכם

את לא חייבת לקבל את זה כמובן. אם כבר שוחחתן על זה ואין שינוי מודה שאני כנראה הייתי מרימה ידיים ומשאירה את זה ככה אבל לא יענה לה גם

ברגע שאת עונה לה את מתדלקת את הנפיצות לדעתי. צניחי לה שתגיד מה שהיא רוצה ותתעלמי לדעתי

בשיחות עם אנשים שאני לא אוהבת להתווכח איתם אני משתדלת למצוא את המשותף ולא לדבר על המפריד. זה גם תלוי בה, כמה היא מאפשרת, אבל אולי אפשר לדבר על מה הולך בעבודה, עם הילדים, ספר או סרט מעניין נטרלי שקראת. להתעניין בה מה היא עושה בחיים ואיך הולך לה. להזכר בחוויות ילדות ניטרליות, לתת מקום ולהקשיב בלי ביקורת אם היא מרגישה צורך לפרוק לגבי הקשיים שהיא חוותה בילדות. ולנסות להמנע ממאבקים. אם היא דוחפת לשם בכוח, אפשר לנסות לומר לה שזה לא נעים לך ולראות אם זה עוזר. ואפשר גם לומר לה- יש לנו דעות שונות, נסכים לא להסכים.

הגעתי למצב שאמרתי לה שלא אגיב יותר למה שהיא שולחת. אבל אז אח שלח משהו וזה שוב נגרר לזה. גם אם אני רוצה לסכם ולסיים דיון היא אוהבת למתוח קווים וקשה לי לשתוק.

ואין לי יותר מדי חוויות איתה, הפער גילאים בנינו מאוד גדול והיא עזבה את הבית שהייתי קטנה.

וקשה לי איתה לא רק בדעות, היא תמיד מאשימה את ההורים שלנו בהכל ומנסה להגיד לי "את רואה את אמא? בגלל זה אנחנו ככה" ומדברת עליה לא יפה ומנסה להסית את האחים שאנחנו מתנהגים בצורה מסוימת בגלל ההורים. במקום שתקח אחריות על עצמה ותשתנה.

בגדול לא כיף לי בחברתה וזה מה שעצוב שאני אפילו לא ממהרת למנוע נתק אולי אפילו טוב לי ככה

בהנחה שגם 4 הילדים שלה חילוניים (ואולי גם האבא)...

אם ככה אז סביר שהמאמץ יהיה משותף ושגם שהאח ששלח יימנע מלשלוח משהו בנושאים שידוע שמפלגים. מנסיוני האישי.

היא היחידה שחילונית, היא יחד עם בעלה וילדיה

אבל במשפחה המורחבת יש לנו הרבה דודים ובני דודים חרדים ואנחנו בקשר טוב

בעיני לא כדאי בכלל בוואצאפ דברים כאלה. בטח לא וואצאפ משפחתי.

כשאצלנו בוואצפ חמותי שולחת דברים שעלולים לפלג כי חלקנו איקס וחלקנו וואי (נניח בנושא חיסונים) אז מכבוד לא מגיבים לה למרות שמטרתה להטיף, אבל בהחלט מתרחקים נפשית... ממש ממש חבל. על כלום.

זה בהחלט עצוב. כנראה לא הייתי משקיעה בקשר בשלב הזה במקומך. והגיוני מאוד ומבאס מאוד שזה מעורר אי נעימות במפגשים משפחתיים

ולא אידאולוגיות וכל נואש נפיץ

פשוט לא מדברים על זה כשנפגשים זה רק מדגיש את הפירוד והשוני ויוצר מחלו3ות

למה צריך

אפשר לדבר על החיים הפשוטים על רגשות על חלומות וכו

משתדלת להתרחק מזה, ולא מגיבה כששולחים דברים נפיצים בוואטסאפ, אבל לפעמים במפגשים משפחתיים מכניסים אותך בכוח וקשה לצאת מזה...

ובאמת עדיף למצוא את המאחד ולא המפריד. בסוף זה משפחה, האנשים הכי קרובים לנו...

אז היא תדע לעדן את השיח . אם לא, את לא אשמה.

כמה שנים לא דיברתי עם חמותי ובעלי דיבר פעם בחודש וחצי כי היא לא רצתה לדבר נורמלי. כל שיחה - למה אתם דתיים , למה יש לכם יותר מדי ילדים , למה לא שתפתם שירותים . ולא עזר כלום, סרטים היא לא צופה, ספרים היא לא קוראת , מזג האוויר משעמם.

אחרי כמה שנים היא התחילה יותר להשקיע בעצמה, נרגעה , נהיה שיח נורמלי.

ממש הרגשתי את הלב שלך ואת הכאב שלך.והוא כל כך מובן

זה נוגע בנק' כל כך כואבת ורגישה

וההשוואה מאתגרת

מתפעלת מהגבורה השקטה שלך איזה מסע מטורף! ואת נשמעת מהממת!!❤️

אני רק רוצה לציין מעשית..דאם 4 שנים אתם מנסים טבעי..ואת בת 40... מחילה שאומרת אבל לדעתי אין מנוס מטיפולים.. אני מבינה שיש מורכבות עם הבעל.. אני אישית היתי מביאה אותו לטיפול זוגי לדבר יחד על הרצון העמוק שלך. שהבנתי שהוא כן מסכים לעוד ילדים אבל לא לבדיקה שלו.. ולדבר על זה בליווי מקצועי כי בסוף זה מצב ממש מורכב לרצות ככה ...ושהוא מציב עקרון שלא נבדק ואת תקועה בגלל זה.

אני לא מאשימה אבל חושבת שצריך לברר את זה עד הסוף. גם הלכתית אם הוא צריך.

וגם אם הוא לא כל כך רוצה..היתי עושה את זה כסוג של עובדה אני צריכה שתבוא איתי לפגישת יעוץ שנברר את זה עד הסוף. לא יכולה יותר להמשיך ככה.

גם אם הוא לא יסכים עדיין.. חושבת שיש פה ברור לעשות

ואם הוא לא יסכים אז את צריכה למצוא דרך לשחרר את החלום קצת .ולא להיות חודש בחודשו בציפיה פעילה ככה.. כי בסוף 4נשנים זה לא מעט.. וכנראה שאם לא אז יש לזה סיבה גם אם לא התגלתה אצלך . ולפעמים באמת אין מנוס מעזרה חיצונית.

אנחנו בלי מניעה חצי שנה בערך.... ובעלי אומר אם ה' ישלח עוד ילד כנראה שזה רצונו אבל הוא לא בעניין של לעשות מאמצי יתר.....

תודה גדולה על ההבנה, על נרגישות, על החיבוק... מחזק ממש🥰

איזו דרך ארוכה ורצופת קשיים ואכזבות🫂

מאחלת שתיכנסי להיריון בקרוב! ושה' ילווה אותך בדרך ויעזור שהיא תהיה נעימה, ישלח מזור לכל הכאבים, ישפוך אור על כל החושך ושתזכי לשמוח שמחה שלמה במשפחה שלך❤️

קודם כל אני כל כך מעריצה נשים כמוך!

ב"ה זכית לילדים, את יודעת כבר מה זה הריון , לידה וטיפול. אלה תהליכים מאתגרים ועדיין את רוצה עוד בכל רנב איברייך.

תנסי להנות מהקיים, לשמוח שהם גדולים ואפשר לצאת איתם בכיף בלי העיכובים של טיטולים או שנצ לתינוק, בלי הגבלות.

תהני, תשמחי, תהני ממה שיש

ואולי מתוך זה, מתוך השקט הנפשי, גם תזכי להריון.

אבל בנחת, בלי מחשבה על זה. כי גם לחץ ומחשבה תמידית על הריוו מרחיקים אותו מלהגיע.

מאחלת לך שמה שהכי טוב לך יקרה🙏💞

אני נהנית, אבל בחצי קלאץ'..

ברור שנחמד שהילדים עצמאיים, שלא קמים בלילה כבר, שאין טיטולים וסלקלים ועגלות... אבל אני פשוט עוד לא בממקום שזה משמח אותי, הפוך.. מאמינה שבע"ה כשאביים את שלב הילודה ואהיה שם אשמח בע"ה ואוכל באמת ליהנות

למעשה אני הייתי במקום הזה

התפקחתי מנסיבות לא טובות שהצלחתי להקלט וההריון הסתבך והייתי מאושפזת, וכל הזמן ריחמתי על הגדולים שלא יודעים מה יש לאמא שלהם ורק חיכיתי שאוכל שוב להיות נוכחת, זה פתאום לא היה מובן מאליו שיש לי אותם בכלל.

לצערי ההריון בסוף הסתיים בחודש שישי, אבל הייתי אמא אחרת. ישר יצאתי איתם ופרחתי באמת.

ולימים זכיתי להביא להם אח ב"ה

אבל זו לא היתה המטרה, זה היה בונוס. יצא שהרווחתי פעמיים ב"ה

ולכן אני באמת מציעה לך להנות באמת באמת מהקיים ולא לחשוב על השאיפות העתידיות כי קשה ככה להנות ממה שכבר השגת .

ותחשבי על זה שגם הקיים היה פעם השאיפות העתידיות שלך💞 תהני מזה . ההנאות שלך או שלהם- תעשו ביחד

נשמע שעברת הרבה אתגרים וקושי, ועדיין..

את מתארת השוואה לסביבה, וקושי מול הבעל סביב זה..כשמעל הכל עומד הרצון העז שלך לעוד. שזה באמת מאוד קשה להכיל הכל ביחד

אני חושבת שכדאי לפנות לטיפול סביב העניין כי את מתארת קושי מאוד גדול

♥️

אני מטופלת וההתמודדות הרגשית היא בסדר.. אבל עדיין החוסר כואב וקשה. וטיפול רגשי לא יוכל לקחת זאת... רק לוסת, לעדן, להפגיש עם העומק ששם...

גם אצלי שכנות אומרות איזה כיף לך שאין קטנים וטיטולים ולא יודעות כמה אני מצטערת בלב .. חושבות שזו בחירה שלי .מרגישה שיש לי אנרגיות לעוד כפול ממה שיש לי אבל זה לא קורה וזה כואב .

מחזקת אותך ❤️

יכולה להגיד לך שכרגע אני מונעת הריון נטו בגלל בעל שלא מוכן נפשית כרגע לעוד ילדים ואניממש עצובהמזה

למרות שיש לי קטנים בבית כמו שאמרת אני רוצה משפחה ברוכה ומרגישה שזו השליחות שלי , ברמה שהיו ליהשבוע סחרחורות קצת וישר רצתי לבדיקות דם אמרתי הלוואי הריון למרותהמניעה וכמובן שלילי וקשה לי. וזה עוד כשאני מונעת ועם קטנים בבית אז קל וחומר שאת שככ רוצהלשוב ולאחוז את הדבר הכי טהור בעולם, מאחלת לך שתזכי בקרוב מאד !!!!

הגופיות של נקסט נניח, מארז די זול, אז גם אם זה יהרוס זה לא נורא...

אם אני לא אמצא פתרון אחר.

https://babybasic.co.il/product/%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_campaign=pmax_old_degel&utm_term=&gad_source=1&gad_campaignid=16462244856&gbraid=0AAAAADevRwEUBm4myr7Av2HNI0Z_GLY_b&gclid=CjwKCAjwyabTBhBFEiwAM3mNUEIq1GZ9MF8BT714CvMqPs70PxthxEeXAgXl9CkU3340dydXbnxSthoCRLwQAvD_BwE

זה ממש יקר.

לא נראה לי שיש יותר קטן ממידה 2.

סט של 4 גופיות ללא שרוולים סרוגות לבנות, מתאימות כגופייה, לחוץ, לבוש יומיומי, טיולים, גילאי 6 חודשים עד 3 שנים, מתאים לאביב/קיץ, נוחות קלה, לבוש יומיומי, עונת טיולים משפחתיים, שמחה קטנה ויקרה, בגדי חופשה, חופשה, פריטי חובה לתינוק, חופשה רגועה, תחושה נעימה, אופנתיות יומיומיות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות

זה נח ללבוש גופיה מפוליאסטר?

זה לא יהיה חם מידי?

תנסי לחפש באתר, בטוח יש להם גם עם כותנה

בעיניי

מידה 2 יכולה להתאים לגודל (תלוי בחברות)

כך גם חוסכים שכבה וגם הרבה יותר נעים על הגוף.

המינוס שצריך לכבס כל יום

אבל בעיניי הפלוסים בפער גדול כך שלדעתי שווה

גופיה ציצית נשארת במקום. לעומת ציצית שבורחת מחוץ לחולצה מקדימה או מאחורה וגורמת למראה משלומפר...

מוסיפה עוד משהו, אצלנו הם לא כל כך מצליחים ללכת עם ציצית בגילאים הצעירים לאורך זמן. זה מפריע להם בשרותים, חם להם, מסורבל..

לק"י

למרות שיש ילדים שכן עם ציצית בגן.

אני רק מהמחשבה שזה טובל להם באסלה וכאלה, מעדיפה שלא ילבש כרגע🙈

ציצית רגילה יותר קל להוריד לפני שרותים, למי שעדיין לא יודע להסתדר עם ציצית בשירותים.

בכל אופן אצלנו חם מאוד אז אני שמה לילדים ציצית בלי גופיה מתחת עד גיל 6 בהוראת רב

לק"י

לא יודעת אם לכל הדיעות.

כנראה שלא, אחרת גופיות ציצית היו אסורות.

וגם אם לא סוגרים אותם, זה יכול לצאת מהמכנסיים וזה לא יפה, או להתלכלך בשירותים.

אבל מהניסיון שלי המידות של נקסט יחסית גדולות.

אז אני חוששת שזה יהיה לו גדול מידי.

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אם הם באמת מגעילים וזה מפריע לך, קני מאלי אקספרס משהו שאת אוהבת. ממש יכול לשנות את המראה והתחושה בעלות לא גבוהה כל כך.

גם ברז קנינו בעליאקספרס וזה הבדל ענק

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣

הבית שעברנו אליו לפני 8 שנים בשכירות ,לא הצלחתי לישון בצורה נורמלית וחלקה למשך חודש... היה מרגיש לי זר ולא יכולתי להירדם ...

ברוך השם זה עבר לאט לאט והרגיש בית שלנו למרות שזה שכירות.

אנחנו גם לקראת מעבר בחודש הבא בעה לבית משלנו וגם לי עולות כל המחשבות האלה

אבל יודעת שבהתחלה זה מרגיש מוזר ואחר

אבל בני הבית הם אלה שמפיחים חיות ורוח בבית ,החפצים ,הרהיטים ,המשחקים ..יעברו שבתות וחגים שלכם יחד ותרגישו איך הכל מסתדר ומרגיש בית

בהצלחה🫶

איך מנקים? לאט לאט. אפשר לנקות באופן קבוע רק שירותים, מטבח וסלון. וזה פשוט.

סופר של אבאאמא - קונים פשוט לא 24 שעות ביממה אלא רק 12.

הריח לאט לאט... או עובר ריח או מתרגלים 😅

וההורים קרובים!!! אז בכלל על מה הדאגה.

בפרטים הקטנים

עציצים

מנורות

ידיות לארונות

שטיח

ווילונות

ואז מרגישים בבית

עברנו,

ברוך ה'

ובאו אחים של בעלי לעזור אז אזה היו פה בני משפחה והרגיש לי קצת יותר 'בית'

ועכשיו עשיתי חתיכת שטיפה מאסיבית ביותר😂 לכל החדרים והמרפסת וכו וכו

עדיין התקלחתי עם כפכפים😅

מחר ננקה שם שוב

אגב המלצה לחומר חזר שיינקה לי טוב טוב קרמיקה של מקלחון?? היחיד שעבד זה 00 הירוק של השירותים וגם הוא הצריך שיפשופים…

וגם משו שיינקה את הצינור של הדוש? כולו מלא אבן או חלודה או לא יודעת מה

קבוע כמעט בכל דירה. כי אני אוהבת ארוך מהרגיל וגם שפופרת איכותית טיפה יותר.

זה לא מאד יקר ונותן תחושה ממש טובה

זה משהו עם בלאי יחסית גבוה אז דווקא טוב שיהיה לך עוד אחד בבית כי יש להם נטייה להישבר בדיוק דקה לשבת/אמצע הלילה וכאלה..

אז הזה מטמו שיהיה ספייר, ותקפצי לחנות הקרובה לקנות צינור וראש ב30₪...

מהסתכלות עכשיו באינטרנט יש גם בפחות מ30 בארץ. החומרים והכוחות על השיפשופים יעלו כמעט אותו דבר.

יש לכל חברה כזה, למשל סנו אנטי קאלק.

רק שימי לב שאם את משתמשת על קרמיקה, להיזהר שלא יגע ברובה כי הוא אוכל אותה.

ולחלקים ממתכת או זכוכית זה מצויין, משפריצים, מחכים דקה ואז הכל יורד ממש בקלות.

אז כנראה זו חלודה ולא אבנית

מי היה היום באמבטיה עם חומצה וסקוצ'?

אני??

לאאאא

מפתאוםםםם

😳😳😳

😂

מה נעשה צריך שיהיה נקי

יש של אסלות שהוא חזק יותר משל המטבח

וכדאי לתת לו לשבת כמה דקות.

למרות שבעצם כבר אמרתי למטה שתחפשי חומר נגד עובש😅

חייבת שזה יירד התקלחתי עם כפכפים🤣🤣🤣

כי זו חומצה מאכלת

בסוף היא יכולה לעשות חורים ברובה ולגרום לנזילות אצל השכנים אז לשים לב

יש חומרים טובים שמנקים אבנית. אני משתמשת בחומר של שופרסל והוא מעולה. הבריק הכל. ברמה שהבן שלי שאל אם החלפתי לחדש

אני שמתי וממש רואים את הפס שהחומצה זלגה לה והוא נקי משמעותית יותר משאר הקרמיקה

זה גם לא בריא לנשום אותו אז אני בשגרה אדים אנטי קאלק אבל לעכשיו היה צריך משו חזק יותר

חומר מסיר עובש בכלל, כמו מלרוד של יעקבי.

אבל הרבה פעמים זה כתם עובש ולא עובש ממש ואז הפתרון הוא לחדש את הרובה. גם לזה יש כמו טוש כזה שאפשר לצבוע על הרובה. והוא מכיל בתוכו גם מונע עובש.

זה הקרמיקה ממש

כאילו יש עליה שכבה של לכלוך קשה ושחור

אקונומיקה או אנטי קאלק לא עזר רק 00

לא חשבתי על מסיר עובש…

למקלחון הייתי מנסה להשתמש באנטיקאלק של שירותים.

ומעודדת אותך שהתחושות ממש נורמליות ולוקח קצת זמן אבל מתרגלים!!

רק להיזהר... הם חזקים מטוד

לעבוד לפי ההוראות

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).

@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!

(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.

ולא שייך לי לחגור כל פעם שנרדמים גם ככה בקושי יורדים מהידיים

ואז זה שומר על התינוק מנפילה כשהוא ישן ולא צריך לחגור. (לא להתחיל לעלות על אוטובוסים ככה, אבל בבית בהחלט אפשר)

מאוד אוהבת אמבטיה זה ממש המיטה שלהם רוב הזמן והמזרון נח ולא מיזע כהז של טיולון או ריפודית

ובכל מקום שהולכת איתם..אף אחד לא זרם על הגב אצלי

קיצר לא רלוונטי עבורי תודה רבה ❤️

בייבי בוס טייגר. עונה על הדרישות שלך. עגלה מעולה, אני משתמשת בה גם כטיולון. גלגלים גדולים. נוסעת בדרכי עפר. מתקפל בנוחות אחרי שמבינים את הקטע.. וקלה יחסית, גם עם האמבטיה.

ב"ה במצב כלכלי יחסית סבבה, אבל בעלי מאוד חסכן ולא אוהב להוציא כסף על דברים שבעיניו סתם, וחא כ"כ מבין למה חשוב לי גם המראה או דברים שהם לא הכרחיים ממש

וגם הוא פעם ממש לא היה מבין במחירים של דברים והכל היה נשמע לו יקר, ופשוט הייתי שולחת אותו כל פעם לעשות לי סקר שוק של כמה הדברים עולים לא ביד שתיים או במבצעים או עלי אקספרס כדי שיבין על מה אני מדברת ולמה מה שאנירוצה זה זול יחסית ולא יקר... בהתחלה ממש הייתי שולחת אותו על כל דבר והיום הוא כבר עושה את זה בעצמו, סתם חיפוש מהיר בגוגל ולהסתכל על התוצאות הראשונות לראות מחירים פחות או יותר (ודרך אגב, ככה ראינו כמה דברים שרצינו לקנות יד 2 כי חשבנו שיהיו יקרים ופתאום מצאנו בתקציב שלנו לא יד 2)

הוא אמר לי פעם שגרמתי לו לדמיין שאפשר למצוא הכל בזול מרוב שהתאמצתי למצוא מציאות טובות וזולות

אבל זה לא ממש עוזר

אגב הוא לא אומר מילה

הוא מסכים תמיד לכל בקשה שלי

פשוט

מרגישה שבלב מבחינתו זה מיותר..

ואפשר לשאול איזה עגלה? לי נשברה השבוע ספורטליין וגם לא מצליחה להתקפל, בעיקר לא מצליחה להשכב אחורה

ספורטליין היתה לי יחסית עמידה ..אבל נשברה לה פעם אחת הידית אחיזה

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

כאילו זה ילד ראשון 😅

אנסה לתת לו ביד ונראה איך יילך

תראי איך הוא מתמודד.

אגס ממש נמס בפה, גם מנגו הוא רך, או אפרסק. אפשר לחתוך לחתיכות צרות וארוכות.

והשיניים הראשונות יצאו לא ממש לא מזמן.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה