תמיד הוא מצטרף לאבא שלו לתפילות.

זה יראה מאוד מוזר אם לא יהיה בתפילה

את הילדים איתו לתפילה?

תצאו כולכם יחד לתפילה, והוא יישמרו עליהם בזמן שאת הולכת למקומו 

זה לא מקובל שם ויהיה מאוד בולט...

תודה נשמה על העצות.... אם יש לך עוד אשמח

ולשלוח את הילדים לתפילה / לפחות הגדולה

ואז מוריד אפשרות לליווי מיותר וגם התינוק לא יוכל לספר שום דבר...

אגב לא חייבת באמת לדבר עם החברה וכו' אלא אם כן חמותך מכירה אותה ויכולה לשמוע ממך שלא היית שם בפועל 

בבית הכנסת הזה

זה יהיה מאוד חריג ומוזר

ולא מקובל... ובקיצור ישר גורם לשאלות ומחשבות

את חברה שלך שנמצאת בעיר ומלא זמן לא התראתם וזה ממש חשוב לך ללכת לפגוש אותה.

(תמיד אפשר לרמוז משהו שהיא עוברת תקופה קשה ואת צריכה להיות איתה - אבל אז כמובן בלי שמות מי זאת החברה)

תנסי לצאת לפני שבעלך יוצא לתפילה כדי שהילדים לא יעשו לך פוזות.

מעבר לכך נראה לי שאת ובעלך צריכים לדבר על הנושא ולהבין אחד את השני.

הוא צריך להבין את החשיבות של הנושא בעינייך וכמה חושב לך לא לדחות

ואת צריכה להבין את הרגישות שלו שלא ידעו/ ישימו לב.

בעיניי אתם צריכים להיות בנושא הזה מתואמים ולשתף פעולה כדי להצליח וששניכם תהיו מרוצים.

אפשר לנסות...

הבעיה שיכול להיות שגיסתי כאילו רק תלווה אותי מתוך מחשבה שכשנפגוש את החברה ההיא גיסתי תיקח את הילדים לסיבוב קצר ואני אוכל לדבר עם החברה..

הבעיה שאיפה שלכאורה נפגש רחוק מהמקווה.. ואז זה לא שניה להעלם ולקפוץ אלא משהו קצת יותר ארוך וזה יהיה מוזר ובולט.

האמת היא שאני באמת חוששת שגיסתי תרצה לבוא כי כשהילדים שלי לבושים יפה היא אוהבת לצאת איתם לרחוב... והשבת הם אמורים להתלבש יפה (היא כבר שאלה אותי אם הם ילבשו מה שקנו להם לחג...)

לצת לפני בעלי לא רלוונטי. אני גם ככה לא יוצאת אף פעם פתאום אצא לפניו...? ממש יהיה בולט.

לגבי לדבר איתו, כמובן שדיברנו.

אני מבינה אותו וגם מבינה אותי ;)

אבל בסוף עם כל ההבנה צריך גם לקבל החלטה...

כרגע מאוד רוצה חנסות מחר. ואם לא יהיה חלק אז כנראה אדחה...

אבל כיוון החשיבה הזה של לדבר עם החברה ולא רק להפגש להביא לה משהו יכול להיות באמת אולי הכי רלוונטי..

ככה היא תיהנה ואת תיעלמי לך ל"חברה שלך"

ואולי כן יסכים שתשתפו את חמותך.. בעיניי זה הפתרון הכי פשוט ובינינו בסוף היא כניראה תבין בכל מקרה…😜

וחייבת לומר לך, שמעריכה אותך בטירוף שזה כל כך חשוב לך שמוכנה לשתף את חמותך העיקר שיקרה!!!! את מיוחדתתתת🤩

במיוחד שהמקווה יחסית רחוק

שלא מתראים אחר כך עד שעת הטבילה (כמו שאתם נוהגים 20/30 דקות אחרי השקיעה)

אז לא הייתי שואלת רב אם זה לא ישים.

ז"א, ההיתר הזה לא באמת מאפשר לטבול בשישי בצהריים ואז לצאת יחד לחמות...

ואז לנסוע לחמות עם הילדים

ולספר שהלכת לחברה בגלל איזה עניין

ושתגיעי ברגל כבר אחרי כניסת השבת. 

כמובן זה מצריך היתר וגם לתאם עם בלנית- זה לא זמן שפתוח בדרך כלל

לא מוקדם יותר.

ביררתי פעם, לא יתנו לה בשום אופן לטבול בשישי. אם כבר זה יהיה בשבת ביום

גם כדי לטבול ביום השמיני דרוש היתר של רב,

אבל זה מסיבות אחרות - למשל כשהבעל במילואים ואין מי שישמור על הילדים או שיש סיבה בגללה מפחיד לצאת בערב.

לטבול ביום השישי, זה רק רק כשמדובר על יום שישי, והמקווה הוא במרחק נסיעה. זה לא היתר פשוט בכלל, אבל לפעמים מתירים אותו בתנאי שלא להיפגש עם הבעל בכלל עד צאת הכוכבים.

אולי אפשר שהיא תבוא לקרוא לך "בהפתעה"

ואז תבקשי מחמותך או גיסתך ספונטני שישמרו על הילדים.

ואז תצאי איתה.

אם שואלים מה קרה תגידי שזה פרטי ואת לא בטוחה אם מותר לספר אבל הכל בסדר ב"ה.

עדיין שעון קיץ ובעיר שלי לפחות המקווה פתוח עד 22.30.

חוצמזה, שהייתי בודקת אופציה לטבילה בשישי מוקדם יותר. 

אולי היא תסכים לפתוח לכמה דקות אחרי הסעודה ואז זה יהיה יותר פשוט?

ואם לא ילך בליל שבת אז אפשר במוצ"ש

יכול להיות שהציעו את זה מעליי, לא קראתי עדיין את התגובות.

בשבתות מהסוג הזה - יוצא לי משום מה מלא פעמים מקווה בשבת.

אני בעד להישאר בבית, תהנו מהביחד שלכם.

אם את כן מחליטה לנסוע לחמותך,

ללכת לבקר חברה נשמע לי ממש הגיוני. לצאת עם בעלך

לשקר שאת הולכת לחברה

בעלך ייקח את הילדים לתפילה - שיתפלל בבית כנסת שלא מתפלל בו בדרך כלל שלא יהיה פדיחה שהגיע עם הילדים.

ואת תלכי למקווה.

כשתחזרי הילדים יפלטו שלא הלכתם לחברה? פשוט תעגלי את זה שהם רצו ללכת לתפילה ואת המשכת לבד לחברה.

היא תנחש? בעיה שלה. לא עשית עברה.

ועדיין אחרי הכל אני בעד להיות בבית בשבתות כאלה. 

פשוט תהיי מאורגנת ליציאה עם הילדים, כל מה שצריך, בקבוקים בעגלה, במבה, ווטאבר... ואז בשניה שאת יוצאת להכריז כזה "אני קופצת שניה להביא תרופה לחברה שלי שושנה שנמצאת פה, כבר באה"

ופשוט.... מיד לצאת, לא לתת זמן תגובה. כאילו שאת רק קופצת דקה.

ואז כשתחזרי תגידי שהתככבת כי עד שפגשתי אותה פטפטת מלא ולא שמת לב לזמן... זהו. 

קודם כל אתן פשוט מדהימות תודה תודה לכולכן על העצות והמחשבה יחד איתי.

היו לי פשוט ניסים...

אין לי מה לומר.

החלטתי שאני עושה את כל ההכנות למקווה מוקדם (חמישי)

וביום שישי סיכמתי עם בעלי שפשוט נזרום.

נתכוונן למקווה אבל אם לא יסתדר, וגיסתי תבוא איתי או הילדים לא יזרמו עם חברה שלי או משהו לא ילך- פשוט נוותר.

והתפללתי על זה המוןןן

כי באמת שככ רציתי לטבול. במיוחד שעכשיו חג.. ושנינו בבית בחופש... ולדחות היה נדחה לראשון כי מוצש לא הייתי מספיקה מכל מיני סיבות.

ופשוט היה לי סיעתא דשמיא ענקית אין לי מה לומר!

ביום שישי חזרתי מהעבודה ישר למקלחת....

חמותי פדנטית ברמות ואחרי כל מקלחת של מישהו היא עוברת עם סמרטוטים על כל האמבטיה...

איך שהיא מייבשת הכל אני נכנסתי ..

ב"ה הצלחתי לתקתק אמבטיה (בדכ זה לוקח לי המון זמן) ולא נראה לי ששמו לב לזמן מקלחת ארוך מהרגיל.

את כל שאר ההכנות עשיתי מראש

והצלחתי לייבש הכל אחריי ברמה שבאמת לא שמו לב😄

מסתבר שמשום מקום חמותי החליטה שהיא הולכת לתפילה של ערב שבת!!! תבינו זה קורה פעם באף פעם! הייתי בהלם.

אמרתי לה שאני קופצת לחברה שנמצאת בשכונה וזה בכלל לא עניין אותה.. בקושי התעניינה מה למה.. וזה גם לא דבר נפוץ. בדכ היא כן שואלת, לא בקטע חטטני כמו בשביל להיות נימוסית איתי...

גיסתי היתה עדיין באירגונים שלה ופשוט יצאתי עם הילדודס...

פגשתי את חברה שלי המהממת באמצע הדרך.

עוד לפני שפגשתי אותה אמרתי לילדים שנפגוש אותה וסיפרתי להם עליה.. ואז זרקתי להם שיש מצב שאצטרך ללכת באמצע ושהם ישמרו על התינוק והילדונת.. והם ממש זרמו. אף אחד לא התנגד או אמר משהו.

כשהגענו לגן שעשועים שליד המקווה הילדים ישר רצו למתקנים וגם הקטן... הנחתי אותו על המתקן וחברה שלי אמרה לי ישר לזוז...

עפתי לי...

אףףףף אחד מהילדים לא רץ אחרי או ביקש לבוא או משהו...פשוט נס עצום.

במקווה עצמו היה קצת עמוס אז לקח קצת זמן וכשחזרתי פגשתי ילדים שמחים לא שאלו שאלות לא כלום. וחברה אחת מתוקהההה.

התקפלנו זריז וחזרנו...

הדרך חזור היתה קשוחה. בכל זאת רבע שעה עם כל הילדים כשאחת צריכה פיפי דחוף חחח...

הגענו באיחור. בעלי פגש אותנו באמצע הדרך אחרי שהגיע הביתה וראה שעוד לא הגענו....

כשבאתי התנצלתי ואמרתי שלא שמנו לב לשעון והיה כיף וזהו זה.......

אף אחד לא שאל לא אמר לא שם לבבבבבב!!!

הדבר היחיד הבולט לדעתי היה שהייתי בלי איפור וזה משהו שממשש לא אופייני לי בשבתות.

אבל לא נורא.

גם פה אף אחד לא אמר כלום ובמיוחד חמותי.

ובקיצור..

אני חושבת שגם אם היתה עולה במוחה המחשבה שאני בלי איפור בגלל מקווה, בגלל שיצאתי עם כל הילדים בערב שבת המחשבה הזאת בטח נפסלה מיד. כי זה באמת לא נשמע הגיוני.....

בקיצור

פלא פלאים.

ישתבח שמו לעד.

ממש הרגשתי שהבא להטהר מסייעין בידו.....

תודה לכולכן על העצות והמחשבה!!!!

כיף לשמוע שהסתדר, ב"ה

המון ניסים בדרך! 

על גבול סיפורי המופתים של הצדיקים...!

ממש מחזק על טבילה בזמנה

ממש "הבא להיטהר מסייעין בידו"

סתםםםםם!

כיף לשמוע שהכל הסתדר

מקווה שיפספסו את השרשור הזה חח

והפרגונים!!

בע"ה שיהיו לנו עוד הרבה ניסים, לכל העם, עם הימים המורכבים שלפנינו.......

נראה לי צריך לפתוח פה שוב שרשור סיפורי מופתים של טבילות.... היה פעם וזה היה מדהים.

אם בא לך תפתחי את הּהודעה שמספרת מה היה כשרשור חדש ונצטרף אלייך...

בס"ד

לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹

בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.

מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.

חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.

אמן!!!

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור

שולחת מלא כוחות

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷

לק"י

בבוקר- לא.

(ואצלינו הם כל יום כמעט במחשב, ויותר מעשרים דקות. ואני יודעת כמה קשה להגביל. אבל מזמן קבעתי כלל שבמוצ"ש אין מחשב, ואין. והם גם לא מבקשים.

אז מציעה לקבוע כללים ברורים וממש לעמוד עליהם).

ואישית אין מצב שהייתי נותנת מחשב או משחק כלשהו או התעסקות כלשהי - בבוקר.

מי שמוכן שישב לאכול משהו לפני שהוא יוצא...

לא בתור התנצלות או משהו...

תגדירי מתי כן מותר לשחק במחשב, למשל אחרי שחוזרים מבית ספר, מניחים תיק במקום, אוכלים צהריים ואז אפשר מחשב. או מה שמתאים לך. בבוקר לא כדאי לדעתי. 

ספרים עם ציורים

כמו של מדע

לגו בהתחלה בעלי שיחק איתו בשבתות , בנה איתו ביחד ועכשיו הוא כבר מדמיין בראש עולם ובונה לבד

משחקי הרכבה אחרים מעסיק אותו?

אפשר חוברת צביעה, מקו לקו וכדומה

אם כל יום זה לא יותר מידי בגיל הזה, כי זה באמת מייצר איזושהי "תלות" או ציפייה לזה כל יום.

אצלנו מותר בימי שישי אחרי התארגנות לשבת

ומיד פעם במקרים חריגים במהלך השבוע, לזמן מוגבל

בבוקר אף פעם אי אפשר, זה לא הזמן לזה.

אם אני מרשה, זה רק אחרי הצהריים.

אפשר להחליט על זמן מרוכז יותר ביום שישי או להפסיק לגמרי עד שיהיה בשל.

רעיון לחלופה, להשמיע לו סיפורים ברמקול שמחובר לבלוטוס של הטלפון שלך, דרך ספוטיפיי.

אין מסך, הטלפון אצלך.

הפרקים עוברים ברצף.

אפשר ללמד אותו לצבוע מנדלות הזמן הזה או לשחק בבצק וכד.

או פשוט לשבת ולהקשיב.

תעסוקה אקטיבית, אפשר ערכות לגו. זה ממש מתאים לגיל.

תקני את הערכות לגיל 5+

בהתחלה צריך ללמד אותם איך לעבוד לפי החוברת, בערכות הבאות הוא ידע לבד.

אפשר גם פאזלים.

חשבתי גם לקנות מיקרוסקופ מאליאקספרס, עוד לא רכשתי אז לא יודעת להמליץ אבל נשמע מתאים לסגנון.

מעבר לכמה זמן, יש עניין גם לתוכן של המשחק.

יש משחקים יותר ממכרים, יש כאלו שמשפיעים פחות לטובה.

אצלנו משחקים בעיקר במשחקים לימודיים (חשבון, אנגלית, מיומנויות כלשהן) ולא סתם משחקים כמו אנגרי ברדס או משחקי מלחמה.

לפעמים עדיף גם לשלם קצת כדי לקבל תוכן איכותי

מותר זמן מחשב(משחק/צפיה, בתכנים בפיקוחנו)

שננעל ברגע שהזמן עובר(ללא תלות בנו אלא אוטומטי בבקרת הורים, לתחושתי מנטרל הרבה מהמתח סביב זה כי פשוט נסגר וזהו)

ורק בין השעות 15:30-18, אם מתאים באותו יום ואחרי ארוחת צהריים ומטלות נצרכות(ש"ב, עזרה מסוימת בבית..)

כשלא היה את הזמנים האלה זה באמת היה יוצא מפרופורציות ועכשיו שיש ממש הגדרות ברורות ההתנהלות סביב זמן מחשב נעימה לנו יותר

הוא בן 7.5

גם כי אני לא מבינה בזה ובעלי עשה

וגם כי הוא יוכל להדריך אותך הכי טוב.

בכל אופן יש אצלנו בקרה כפולה-

1. משתמש במייקרוסופט עם הגבלת זמן

2. משתמש כרום עם פמילי לינק ורק אתרים שאנחנו מאפשרים פתוחים.

מוגזמת... עד עכשיו הם עשו רק דברים מועילים - עלונים, ציורים, עיצובים... ואז הם גילו אתרים עם משחקים והתמכרו

הודענו להם שמאחרי פסח אין יותר משחקים במחשב, אבל הם כן יכולים לעשות את אותם דברים מועילים.

בקשר לבן שלך יש שתי אפשרויות, לדעתי:

1. למצוא משהו אחר שהוא יכול לעשות במחשב, מקסימום משחקים לימודיים - משהו פחות ממכר.

2. להוציא לגמרי מהתחום את השימוש במחשב. בהתחלה יהיה לו קשה, אחר כך כנראה שהוא יתרגל.

רעיונות לתעסוקות אחרות:

משחקי דמיון (פליימוביל וכו')

ערכות מדע ויצירה

יצירה חופשית ממגוון חומרים פשוטים

פרויקט בנייה (אם יש לכם חצר או מרפסת)

אולי גידול בעל חיים

ואומרת בעדינות - שאם אתם רואים את ההתפרצויות חסרות השליטה האלו בעוד תחומים, אולי כדאי ללכת לאבחון...

-ספרי תמונות ברמה גבוהה יותר(למשל יש את סדרת מבט מקרוב על.. שהבן החכם והסקרן שלי מאוד אוהב)

-משחקי הרכבה ברמות שונות לפי היכולת- לגו גדול או קטן עם או בלי הוראות, קליקס, מגנטים.. אצלנו סביב הגיל הזה התחילה ממש התעניינות ביצירת דגמים מהחוברות. אפשר לחפש גם דגמים נוספים באינטרנט ולהדפיס ושמעתי שיש אתר שאפשר לצלם לו חלקי לגו והוא מוציא דגמים מתאימים...

-יצירות מהשקל וכאלה שאפשר לעשות לבד. שוב תלוי רמה אבל דברים כמו הדבקה של מדבקות לפי מספרים, הדפים השחורים שצריך לגרד ועוד כל מיני כאלה אהובים פה מאוד.

-חוברות פעילות/עבודה, אצלנו הכי תופס או כאלה של משימות קלות, או כאלה שהן יותר חוברת צביעה אבל סביב תחום עניין.

-רולר בליידס/אופניים/קורקינט אם רלוונטי אצלכם

-לוח איזון, טרמפולינה ביתית וכו

אין הגבלת זמן על מסך

גם לבן ה6

אני לא מתייחסת למסך באופן שונה מכל דבר אחר

ואני לא רואה שהילד מתייחס/ מתנהל אחרת לגבי המסך

בתקופה הזו הוא אכן היה במסך יותר מדי

בעיניי זה מאד הגיוני

חופש ארוך נטול מטרה

עכשיו חוזרים ללימודים והמסך יחזור להיות משהו יחסית שולי

אצלנו התעסוקות שלו הן:

ציור/ יצירה/ דופלו/ לגו/ פליימוביל/ חברים

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

אני יודעת שבשלב הזה זה בדר"כ תקין, אבל המשקל שלט ממש נמוך וצריך לעלות מהר מכל מיני סיבות, אז אני רוצה שהוא ינק כמה שיותר

זה באמת סיוט... (התנסיתי בזה גם עם הילדה האחרונה)

תתייעצי עם יועצת הנקה טובה איך להחזיק ולסחוט את השד תוך כדי הנקה כדי להזרים לו יותר חלב וגם איך להעיר אותו כשנרדם.

מקווה שתעברו את זה מהר...

ומזל טוב!

זה היה מעגל כזה של לא יונק טוב ומשקל לא עולה וכו

השתדלתי כמה שיותר להעיר אותו ולשבת אותו שיינק

וכשההנקות נהיו טיפה יותר מסודרות

הקפדתי לשאוב את מה שנותר אחרי כל הנקה, זה מה שהיא לא הצליח לסיים עד הסוף וזה עזר לי ממש גם לחלב וגם לתינוק שהתחיל לעלות במשקל

לק"י

את יכולה לנסות לסחוט/ לשאוב חלב למזרק סטרילי, ולתת לו אחרי ההנקה.

אני יכולה לשבת איתו גם יותר משעה שבפועל הוא ינק פחות מחצי

לק"י

ככל שהוא יגדל ויתחזק, ההנקה עשויה להיות יעילה יותר.

פשוט במזרק צריך להתאמץ פחות.

ואולי הכי טוב להתייעץ עם אשת מקצוע.

נרדמים, מתנתקים, פעולת המציצה קשה להם מאד.

מומלץ מאד להחזיק אותו כמה שיותר בתנוחת קנגרו

וגם להניק כשהוא ללא בגדים, מכוסים בשמיכה ביחד כמובן.

וכמה שיותר להניק. בהפרשים קצרים, מתי שהוא רק רוצה בלי להסתכל בשעון

מנסיון עם פגות, זה אפשרי

הרבה נחת

שפע חלב, גידול קל בבריאות ובשמחה

מזל טוב!!

לא לשון, שפה.

אצלי עד שגילינו כבר היה מאוחר להציל את ההנקה.

בעקרון יש חתיכת עוד שמחברת במרכז בין השפה העליונה ללסת.

אצלנו החיבור היה ממש רציני והפריע לה ליצור ואקום, מה שגרם להמון ניתוקים, התעייפות מהירה, אי עליה במשקל..

זה נדיר ולכן לקח לנו הרבה זמן לעלות על זה, וכבר לא טיפלנו. כן עבדנו איתה בגיל גדול יותר על יצירת ואקום. 

ננסה כמה דברים שהיא הציעה לנו בתקווה שיעבוד

עם פראמין/ לבקש זופרן

והם בהחלט היו דוחים בעצמם. אבל נראה לי שכן עזרו.

תמשיכי

אני הייתי כמעט מתעלפת מעייפות בכל פינה אפשרית בבית

בסוף זה מתאפס