יש הרבה פסוקים שמהם נשמע שעם ישראל שכן באוהלים: 'ותרגנו באהליכם' 'לך אמור להם שובו לכם לאוהליכם', 'וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו', 'והיה כצאת משה אל האהל יקומו כל העם ונצבו איש פתח אהלו', 'וקם כל העם והשתחוו איש פתח אהלו', 'לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו' ועוד

האבן עזרא כתב שהם הקימו סוכות בתחילת החורף מפני הקור (הרעיון של סוכות כהגנה מפני הקור מופיע גם במורה נבוכים וביוספוס). במכילתא נראה שזה קשור ל'ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה' - כשמי שלומד שהיו שם סוכות ממש לומד מההשוואה ל'ויעקב נסע סוכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת'. ויש רוקח שאומר שזה סוכות שהקימו בארץ סיחון ועוג

מהמכילתא גם נראה שמי שאומר שסוכות היו הענן לומד מישעיהו, שאומר שבגאולה העתידה 'וברא ה' על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם ועשן ונגה אש להבה לילה כי על כל כבוד חפה. וסכה תהיה לצל יומם מחרב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר'. ושכרגיל אצל ישעיהו, נבואת הגאולה לעתיד דומה בדמותה לגאולת מצרים. (וזה מתכתב עם 'יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש')
 

ראיתי היום שכותבים שגם בתהילים יש משהו דומה: 'סכות חשרת מים עבי שחקים'. הרמבן במפתיע סובר שעל דרך הפשט הסוכות הם ענני הכבוד (וגם הוא מצטט את ישעיהו). אולי בגלל המילה 'הושבתי', אולי בגלל שאז הטעם לזכירה יותר פשוט (לזכור את חסדי השם ביציאת מצרים)

את הפסוקים האלה. (חוץ משובו לכם לאהליכם שזה פיוטי, כמו וישלח שאול את יתר העם לאהליו).

אבל מאיפה היה להם אהלים? האם בדרך נס? ואם כן מה זה בסוכות הושבתי? אולי כולם היו מעיין בדואים רועי צאן והיו לכולם אוהלים במצרים, והם רעו את צאנם במקביל לעבודות הפרך.

איך בדיוק סוכה מגנה מקור? סוכה מגנה משמש.

דברי הרוקח מאוד דחוקים.

האם "למען ידעו דורתיכם" מדבר רק על הסוכות שאחרי רעמסס? לא נשמע מוזר? חמה חשוב לזכור זאת אם זה היה חד פעמי? מן הסתם סוכות.נקראו כך כי שם היה נס ראשון שה' עשה להם סוכות או הצמיח להם עצים לעשות סוכות וקראו שם המקום סוכות, אהל הסוכות היו בכל מחנה. כשם שמי מריבה נקראו כך אבל היה להם מים בכל חניה.

לא התכוונתי שבפשט סוכות זה הענן. ענן מכונה סוכה רק בלשון פיוטית, בעוד דפרשת המועדות בויקרא אינה פיוטית.  אבל זה אותה פונקציה, הסוכה מצילה והענן הצל עליהם כשהלכו בדרך, ככצוב "וענן ה עליהם יומם בנסעם מן המחנה" ובתהילים "פרש ענן *למסך* ואש להאיר לילה". זה כמו שנתתי לך פסק זמן כל יום וכל שבת שוקלד יקר. ואני אומר "למען תזכור כי פינקתי אותך בםסק זמן" במילא אני מתכוון גם לשוקולד היקר בשבת. כנל למען ידעו דורותיכם כי בסוכות, במילא יהיה מכוון לא רק על הסוכות בהם הם גרו במחנה, אלא גם על הענן שהצל עליהם בנוסעם מן המחנה.  וכמובן כמו שאמרת שענן מכונה בפיוטי סוכה, ולכן יש קשר ביניהם כי שניהם מטרתם לצל.

הקושיא שלך על האוהלים מצויינת.  (בוכה איש לפתח אוהלו אפשר *אולי* להבין פיוטי כמו וישלח שאול את יתר העם לאהליו, אבל שאר הפסוקים אכן מראים שהיו להם אהלים ולא סוכות)

בכל מקרה גם אם זה סוכות ממש זה לזכור את חסדי ה. כי אין במדבר מספיק עצים בשביל סוכות ל3 מיליון איש. וכמו "שמלתך לא בלתה מעליך" אז ברור גם " כי ה אלוקיך ידע לכתך את המדבר זה 40 שנה ה עימך לא חסרת דבר" וה עשה נס שיצמחו עצים לסוכות ל3 מיליון, או הכין להם בנס סוכות מוכנות. כמו המן, השמלות, הבצקה, והבאר.
 

(כך גם מסביר הרמבם במורה והרמבן לפי הדעה שסוכות ממש היו)

ועוד איך בדרך טבעית יש סוכות במדבר ל3 מיליון איש? כאשר מן ומים ושמלות אין מספיק בדרל טבעית?

לפי הדעה שהסוכה זה ענני כבוד, הסוכה מזכירה לנו את ההשגחה של ה' עלינו

אבל בכמה מקומות בחזל נראה שהסוכה מזכירה לנו את המשכן - אולי כהרחבה של הענן ששכן על המשכן. ואז בעצם בסוכות אנחנו מעירים את הגעגוע לתקופה שבה היינו צמודים לה' ותחת עננו. (כשבארץ המקדש כבר רחוק, ומגיעים שלוש פעמים בשנה לבקר, כביכול כמו בנים שגדלו ובאים לבקר אצל ההורים)

הפירוש האחרון מסתדר עם צילא דמהמנותא

הודאה לה' על כך שאנו אומה ענווה שלית לה מגרמא כלום אלא רק אלוקים בתור האתוס הלאומי , וגעגוע למצב שבו באמת אנו חיים בתודעה שלית לנו מגרמינו כלום ולא בכוחי ועוצם ידי.

עוד יש לזכור שאין מצוות והגדת לבנך בסוכות

מצוות והגדת לבנך בסוכות. ובהיגוד לפסח ושבועות הגאונים מנסחי התפיחה קבעו זאת כזמן שמחתינו ולא כזמן ענני כבודינו/סוכתינו כלומר זה לא על מאורע היסטורי, שבכלל אין אנו יודעים מהו ומתי היה,בניגוד ליציאת.מצרים ומתן תורה.

לכן בעיקר צריך לבדוק איזו חוויה בסיסית יוצרת הסוכה אצל היושבים בה (בניגוד לאותו אחד שאמר שזה בסדר לשבת בסוכה מתחת לתקרת בטון כי היא לזכרון בעלמא כאתוס לנומוס)

(בעיקר בפאה\כלאיים).

ממליץ מאוד ללמוד עם משניות קהתי ולעשות הספק יומי.

לא בשמים היא, מה שצריך זה בעיקר משמעת עצמית.

בהצלחה! תעדכן כשסיימת

למשל, תקרא את ההקדמות של קהתי.

נדמה לי שאפשר להסתפק בידע בסיסי, כמו ההקדמות של הרב קהתי שהוזכרו כאן.

לגבי קושי - נראה לי כלאיים קשה יותר, ואולי גם תרומות.

במקרה הזה, השינוי ל"ממשפחתי ומבית אבי" נועד להחמיא למשפחת בתואל ולגרום להם להסכים

א. וזה מצדיק לשקר?

ב. בעניין המחלוקת שלנו האם הדרך ארץ בבראשית קשורה ישירות להווצרות עם ישראל - האם השינוי בין ארצי ומולדתי למשפחתי ובית אבי הוא מקרי? ולמה ה' דאג לעשות נס לאליעזר שדווקא מישהי ממשפחת אברהם תשאב ראשונה? והאם אליעזר לא למד מהנס משהו?

ג. למה התורה חוזרת פעמיים על הסיפור שאורך עשרות פסוקים, כאשר אנו יודעים שגופי תורה נכתבו בקצרה אך "יפה שיחתן של עבדי אבות". כאשר עיקר השינוי בפעם השניה הוא השינוי ממולדתי למשפחתי

ד. מרש"י על פי המדרש אפשר ללמוד שאחרי נס המעיין אליעזר מבין שאשה ליצחק תלקח דווקא ממשפחת אברהם. כי רשי מפרש את דברי אברהם בתחילת הפרשה והיית נקי מאלתי - קח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא. אבל אליעזר בסוף הפרשה אומר "ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל" רשי - ואקח ליצחק אשה מבנות ישמעאל או לוט

ה. בשם מי הרעיון שכתבת?

כרגיל אין לי עניין בוויכוחים

שמעתי וקראתי את המהלך שהזכרתי הרבה. כמדומני מופיע גם במכתב מאליהו

לפי רשי והמדרש אומר לאליעזר שאם לא ייתנו לך בארם נהריים אז קח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא ולא אומר לו קח מבנות לוט או ישמעאל? ולמה בסוף הפרשה רשי אומר שאליעזר אומר שיפנה ללוט או ישמעאל ולא שיפנה לשאר ארם נהריים?

במפרשי רשי. על המדרש עצמו לא קשה, כי בבראשית רבה כתובה רק הדרשה על לוט וישמעאל

אברהם "ולקחת אשה ליצחק מארצי ומולדתי" לבין הבנת אליעזר אחרי נס המעיין שה' חפץ דווקא באשה ממשפחת אברהם ושינויו בסיפורו מדברי אברהם לגרסא-"ממשפחתי ומבית אבי", אז מובן למה רשי בדברי אברהם מדבר שאברהם חפץ מבנות ענר ואשכול שהרי כל הסיבה ללכת לארם נהריים היתה לא לקחת מבנות כנען, ואם אין שם אז מוטב כנעניות צדיקות.

בעוד שאליעזר מבין אחרי הנס,שאשה צריכה להיות דווקא ממשפחת אברהם, ולכן מעדיף את בנות לוט או ישמעאל הפחות צדיקות, מאשר בנות ענר ואשכול הצדיקות.

כלומר אליעזר מבין אחרי נס המעיין, שה' רוצה שאשה ליצחק תהיה דווקא ממשפחת אברהם, ולכן ה' סידר בנס שדווקא רבקה תבוא ראשונה ובדיוק תשאב לגמלים. 

ומכאן השינוי בין סיפור המקורי לסיפור אליעזר למשפחת רבקה. ולכן שיחתן של עבדי אבות יפה, כי כתלמידי האבות הם מבינים בעקרונות האבות דברים שהאבות עצמם לא הבינו, כתלמיד שמוצא בדברי רבו חידושים שרבו עצמו לא שם לב אליהם.

@טיפות של אור  אגב, זה התשובה שלי לשאלה

תסתכל באבן עזרא ורד"ק ורי"ד:

תנ"ך - מקראות גדולות הכתר - תהלים פרק פג פסוק ז

לעיתים זה סתם דמיון צלילי, כמו כוש וכושן. זה גם יכול להיות שבט ישמעאלי שנקרא על שם אמא של ישמעאל, כמו שהצידונים בני צידון בכור כנען נקראו הכנעני

MikraotGedolot – AlHaTorah.org

MikraotGedolot – AlHaTorah.org

MikraotGedolot – AlHaTorah.org

כי אז יוצא שדוד ממש צאצא של אנשי סדום.

לתשובה, פלוטית או עירית, לא?

ולכן הסתכלה אחורה לראות מה קרה לבית אביה

(אבל לפי מדרשים אחרים היא הסתכלה לראות מה קרה לבנותיה שנשארו, אז אולי הם חולקים)

לפי התרגום ירושלמי היא גם עתידה לחיות בתחיית המתים

אז אני מניח שאפשר להוציא את אותו מסר מכאן - שאפילו מסדום יצא משהו טוב. אומר המדרש: 'קום קח את אשתך ואת שתי בנותיך הנמצאות' - שתי מציאות, רות המואביה ונעמה העמונית. 'מצאתי דוד עבדי' - היכן מצאתיו? בסדום.

"מצאתי דוד עבדי" בסדום מצאתיו

הרמב"ן אומר

ומעניין עם עירית.מלשון עיר

אם יוצא לכם להפגש תמסור ד"ש

על שם אדם רשע זה רק אם האדם מוזכר בשמו בתנך.  כאן זה במדרש לא בתנך. מן הסתם זה לא שמה האמיתי, אלא כוונת חזל לומר שסדום היתה העידית של ארץ ישראל. שהרי עידית זה הקרקע הכי משובחת

בפרקי דרבי אליעזר (למשל) עירית, בתנחומא (למשל) עידית