חבר בתהליכי גירושין-שואל איך עושים את זה נכון?מתוך סקרנות

רציתי להתייעץ בשביל חבר שנמצא בשלבים של החלטה להתגרש, ולא ממש יודע איך לעשות את זה

.

הוא מספר שכעיקרון היחסים בינו לאשתו טובים ואין מריבות קיצוניות ואלימות פיזית, אבל יש קשיים אחרים שלו שהוא לא מסוגל להישאר יותר.


 

מצד שני, בגלל שהיחסים טובים ויש ילדים בתמונה והוא חושב שאשתו אישה טובה ואפשר להגיע להבנות, הוא מאוד רוצה שתהיה פרידה הכי בהבנה והסכמה שאפשר ושתהיה אווירה טובה לאורך הדרך וגם אחר כך.


 

 

השאלות שלו על השיחה עצמה שבה הוא יבהיר לאשתו את הקשיים וישים על השולחן את נושא הגירושין כמטרה מצידו:


 

1. איך בדרך כלל מתקיימת שיחת "יחסינו לאן" במקרים נורמלים, ואיך עושים אותה באווירה נעימה? כדאי לצאת לבילוי או עדיף בבית? כדאי תוך כדי חוויה טובה ומחווה (ארוחת בוקר משותפת וכאלה) או שיחה עניינית וברורה בערב?


 

2. איך אפשר להציג את התחושות והעמדות שלו בצורה ברורה, שלא תוציא אותו קרבן/מסכן אבל כן תבהיר שהקושי שלו גדול והוא לא יכול לסבול יותר? זה עניין של ניסוח וחשיבה איך להבנות את השיחה...


 

3. מה בדרך כלל התגובות בשיחת יחסינו לאן, ואיך לקבל אותן? הוא לא ממש מאמין שטיפולים והבטחות יעזרו (כנראה כבר היו מספיק שיחות עד היום...), וגם השאלה כמה מהר משיחת יחסינו לאן מגיעות החלטות ומשוחחים עם הילדים.


 

אני לא ממש יכלתי לעזור לו כי לצערי לא הצלחנו לנהל שיחה יפה של "יחסינו לאן" לפני ההחלטה להיפרד ולהתגרש.


 

אבל לדעתי מי שמצליח לעשות את זה יפה ובהסכמה- אשריו ואשרי חלקו(וכמובן גם חווית הילדים שונה לחלוטין).

. אז אשמח לעצתכם.

מה אומרים? יש פה מישהו שהצליח "לעשות את זה יפה"מתוך סקרנות

ויכול לתרום מנסיונו?

או שלפחות מכיר מישהו שהצליח?...

ארשום לך יותר מאוחרפצלשש1
מגיבה עכשיו כדי לזכור לענות
הוא בתהליכים? או בתהליך החלטה?שם פשוט

הוא לא מאמין בטיפול? חוויה טובה? ארוחת בוקר?

נשמע לא מכבד, זילות של הסיטואציה.


הוא בגדול החליט, אבל מתלבט איך ומתי לעשות את זהמתוך סקרנות
איפה הנקודה של הזילות?


עדיף לעשות את זה במהלך מריבה?

..שם פשוט

זה חוסר כבוד להחלטה הרת הגורל להתגרש, זה חוסר אחריות זלזול וחוסר כבוד אליה, לילדים, לבית, למשפחה אם לא מתיעץ, אולי הוא טועה ויש אופציה לתקן, אולי הנחות היסוד שלו שגויות, אולי (סביר מאוד) הוא לא רואה את כל התמונה?

הוא לא היה רוצה לטעות?

ממה הוא מפחד?

אולי הוא כן התייעץ?מתוך סקרנות

בכל מקרה, קורה שאנשים מקבלים החלטה ועדיין רוצים ייעןץ נקודתי.

אז נמנע מהם את הייעוץ כי אנחנו חושבים שהחלטתם מוטעית?

בעל זה זמני, אקס זה לכל החייםשם פשוט
אז כדאי שתסתדרו
לא הבנתי אם את עונה לי או לחברמתוך סקרנות

בכל מקרה, כאמור, הוא לא צופה בעיות מהותיות בהליך הגירושין עצמו ואחריו.

מקווה שהוא לא יתאכזב באמצע, כשפתאום יקבל את "מלחמת הגירושין" בהפתעה ואז גילו פתאום פנים חדשים אצל מי שחשבו פעם שהם אהבו (וכמו שנאמר, "אתה מכיר באמת את אשתך כשאתה מתגרש"), כפי שקרה לרבים וטובים.

שאלת בשביל חבר או בשביל עצמך?שם פשוט

כשאחד מבני הזוג לא רוצה להתגרש וזה בעצם נפל עליו בהפתעה ונכפה עליו, טבעי שיתעוררו כעסים,

הלב והאגו שבורים.

כדאי שילך להתיעץ, שיהיה לו ליווי מקצועי ויעשה פחות טעויות.

 

(דיברנו על איזה פוסט אחד על ניכור הורי, תשלח לו)
 

בע"ה שיהיה להם רק טוב.

שאלתי בשביל חבר, אני כבר גרוש כידועמתוך סקרנות

לכן לא הבנתי, הוא מנסה לעשות את זה בצורה הכי טובה ונעימה שאפשר, ולהרגשתו זה ריאלי.

את אומרת שיתכונן להפתעות?

אתה גרוש? באמת?שם פשוט

אני בעד עבודה עצמית ולא כל הזמן לחשוב מה האחר צריך לעשות/לתקן.

פנימה ולא החוצה.

שיפנים עם עצמו איך להתנהג אליה לקראת הצמתים והאתגרים שעתידים לבוא.

איך להתמודד איתם נכון 

 

ובע"ה שלא להגיע למצב מתגונן-התקפי

את זה הליטוואק לא גילה לך?שלג דאשתקד
להתגרש?נחלת

 

להתגרש, הכי קל. נושמים לרווחה וזהו.

 

האמנם?

 

מנסיוני ומנסיון אחרים, זה לא בדיוק כך.

 

לטפל ביחסים ביניכם  - זה דורש אומץ. אבל זה כדאי. מאוד.

 

אני מדברת מנסיוני.

 

לא פותרים בעיות על ידי גירושין. להיפך.

 

ואם יש ילדים. מסכנים. הביאו אותם לעולם ועכשיו נפרדים ההורים.

 

מאוד נפגעים מזה. הילדים.

 

אני מדברת מנסיוני.

 

ראה בבקשה את תגובתי ותגובת שם פשוט לאיילה.

 

בהצלחה!

מחילה אבל יש בדברייך שפיטהייתי ואחמיניה

ושופט - לפני שהוא שופט

שומע עדות של בעלי הדינים

מי פה שהחליט להתגרש מוחזק כאדם שעשה ניסיונות ומאמצים להשאיר את הבית שלם...

ניסיונך שלך אומר כך

וניסיוני שלי אומר אחרת ..

משפט חדש שאני חקקתי:

מזבח בוכה על כל נפש עצובה שלא עובדת את ה' בשמחה.

תחשבי על זה

אשתדל לענות מחר בפירוטשדמות בחולות

(מודה שזה לא יהיה מניסיון אישי, אלא של אחרים)

לילה טוב, מתחשק לך לענות?מתוך סקרנות

נראה שיש לך הבנה בתחום.

היי, כבר הלכתי לאיבוד בתוך כל השרשורשדמות בחולות

אכתוב תמציתי ופרקטי.

(מוזמן להפנות את החבר אליי אם הוא ירצה פגישת הכנה, זה משהו שהוא אפשרי)

 

שיחת יחסינו לאן צריך לעשות בסביבה נייטרלית. לא בבית!

מומלץ במקום ללא אנשים נוספים.

 

* כל ניסוח של טענה יתנסח בכבוד או בסגנון של "אני חש שדעתי אינה נשמעת" במקום "את תמיד מבטלת אותי". (מומלץ להיעזר בAI להפיכת משפטים לפני שיחה).

* לחזור כל הזמן על "אני רוצה בטובתנו. בטובת ילדינו ולכן חשבתי שעדיף להפריד כוחות וכו".

* לתת לצד השני מקום להתרתח ולכעוס- אבל לשים גבולות של שיח. לא מקללים, לא מטיחים האשמות. שהכל יהיה נקודתי (" אני מרגישה ש...")- ברגע שזה יורד נמוך קוטעים את השיח ברוגע.

אפשר לעשות עצירה לשתות מים, ללכת לעשות סיבוב ולחשוב על הדברים וכו'..

* לבוא עם 2 הצעות לאיך לסיים את הדברים: חלוקת הדברים, הסדרי שהות של הילדים, גישור, בית דין או בית משפט. לסיים בטוב או ברע. כדאי שזה יהיה כתוב. ברגע שיש בחירה, זה נותן לשני תחושה של שליטה במצב ושיש לו במה להיאחז.

* הכי חשוב- לא להיכנס למריבה. לבקש שיח בוגר וחושב. אם הצד השני לא מסוגל לזה- לא חייבים להמשיך את הפגישה.

 

בהצלחה! 

@מתוך סקרנות 

נשמע יפה וברור מאוד,אם בשביל זה בלבד הקמת את הפורומתוך סקרנות

אם בשביל זה בלבד הקמת את הפורום, דיינו.

שאלה מצחיקהשלג דאשתקד

סליחה שאני נתפס לזה, סתם מתוך סקרנות (לא שם הניק!).

למה ככ חדוב לא לקיים את השיחה הזו בבית? מה עלול לקרות? 🤔

בגלל האנרגיהשדמות בחולות

יש אנרגיה מסויימת לכל מקום.

ובבית יש מתיחות שכברמקיימת בשלב זה.

וכשיוצאים למקום נייטרלי יש אנרגיה אחרת ללא הסטרס המוכר.


גם כאןייתי ואחמיניהאחרונה
עבר עריכה על ידי ייתי ואחמיניה בתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ו 15:24

כמו שכתבתי הרגע לגבי מכתב

צריך לקחת בחשבון שכשם שפרצופינו שונים, אנרגיותינו שונות.

אולי האנרגיות בבית שלך למשל, מאפשרות את זה ושלי פחות...

בקיצור - יתבונן כל אחד פנימה ויתאים את ההתנהלות לרמת השיח ולצורתו ולאנרגיות שמסתובבות....

אבל לענ"ד כן צריך להיות שיקול לא לזמן אנרגיות שליליות איפה שזה לא מוכרח

למה ומדועייתי ואחמיניה

להיכנס לכתחילה לתוך כבשן האש, מבלי להיות אברהם אבינו??

למה לא לכתוב את הדברים. עם עט על גבי דף!! לא מקלדת!!!

לכתוב בצורה מכבדת ומכובדת.

הזדמנות גם להודות על מה שכן היה טוב...

בכתב ניתן להתנסח יפה, למחוק, לשכתב, לתקן ולהגיע לתוצאה מקסימלית.

ומצד שני - הצד השני יכול לעיין בזה כמה פעמים (תהיה לו/ה גם מזכרת יפה..)

והכי חשוב - זה לא מזמן מתחים.

שהרי, אם הגענו עד הלום, מסתבר שהשיח לא גן עדן....

יתרון נוסף שאני ראיתי במכתב - משדר רצינות ולא משאיר מקום לדיונים מיותרים....

זו השקפת עולמי.

מכתב לדעתי לא מכבד.another

אפילו כשיוצאים עם בחורה לדייטים אומרים לא להיפרד בלי לדבר פיזית על זה.

אין מכבד יותר מדיבור.

הגיוני שמכתב יותר קליל. אבל לא מכבד.

אחרי הכל זה לסיים מלא שנות נישואים ומערכת נכבדה.

לא מכתב לגננת.

אני מרגישה שאתםייתי ואחמיניה

מנסים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלימה.

כן. השיח לא נעים ולכן אני מתרחקת.

אולי ומסתבר שכך, אצל כל אחד מאיתנו התמונה אחרת.

אשריכם ששיח רלוונטי מבחינתכם

עונה מניסיון שלי לא בטוח שהכל יתאים להם כזוג..פצלשש1

אז שינתב את זה לפי מה שהוא מכיר אותה ואותו


רק רוצה לומר לפניי שכדאי מאוד להאיר לו שמאוד לא כדאי לפרק אם המצב לא ככ גרוע ועדיף ויותר קל לשפר ולעבוד בזוגיות 1 מאשר בפרק ב עם ילדים


ולפרקטי

לגבי 1 אני מציעה לדבר איתה על זה בבית שלהם בערב רגוע להסביר מה הוא החליט ולמה הוא החליט את זה וכמה היא חשובה לו

אחכ לתת לה זמן לעכל להגיד לה שתיקח את הזמן לעכל לא לדבר עדיין על משמורת לא על מזונות על כלום! פשוט לתת לה זמן ולהגיד לה שהוא נותן לה זמן וזה בסדר ולהמשיך לגור ולהתנהל ככה ביחד


קופצת ל3 אחרי שהיא מעכלת ומבינה (זה יכול לקחת שבוע-חודש בערך) לשבת בבית קפה ולהתחיל לחשוב איך אתם רןצים לחלק את הילדים וכו ואז אפשר לפנות לעו"ד שיינסח הסכם (כל צד יכול לקחת את ההסכם לעו"ד מטעמו שיראה שהכל הוגן ל2 הצדדים) וזהו!

בשלב 3 הבנתי שהרבה נעזרים במגשר אבל אם יש ביניהם שיח טוב לדעתי עו"ד לניסוח הסכם מספיק

מכירה כאלה שהצליחו לעשות הסכם ולסגור בצורה יפה?אולי בקרוב
מכירים כאלה שהצליחו לסיים הכל בגישור? יש לכם המלצות איך ואיפה? 
זה מניסיון אישי שליפצלשש1

חח אז כנראה שאנחנו...

אם את רוצה המלצה לעו"ד אני יכולה לתת לך בפרטי


אנחנו כמו שרשמתי לא לקחנו גישור אלא שילמנו לעו"ד שיינסח לנו הסכם לפי מה שסיכמנו ביננו

זה מתאים בעיני במקרים כמו שהפותח מתאר שהתקשורת מצויינת ..אז אין צורך במגשר רק בניסוח פורמאלי

אשמח בפרטיאולי בקרוב
לצערי אין לי איך לעזורשלג דאשתקד

לך ולחברך.

כל הגירושין שאני מכיר, הסתיימו כשצד אחד היה צריך לקחת תנופה עם השוט והצד השני ניצל את זה וברח...

אבל מעניין לשמוע שיש גם סיטואציות אחרות. מצד שני, אני חושב שבגלל שזה מקרה מעניין ושונה בנוף, צריך להתייחס לזה כאל מקרה ייחודי.


כן אציע ביחס לשאלה איך להסביר את קשייו, שפשוט ינסח אותם טוב לעצמו, שיעמוד מול הראי וידבר ו/או יכתוב בצורה מסודרת מה קשה לו ולמה ואיפה זה בא לידי ביטוי וכו', ושלפני השיחה ילמד מהי אסרטיביות (לא חסרים סרטים ביוטיוב), להסביר מה קשה לו אבל לא להציג את זה כנזקק אלא כאדם עם כבוד שדווקא דורש (בעיקר מעצמו), שיהיו לו חיים טובים ומאושרים.

וכמובן, שאם הוא מנתח את המצב שוב וחושב שאולי לא כזה מזעזע לו, אז אולי שישאל את עצמו לפני שהוא פונה אליה.


(לא יודע למה, אבל התיאור הזה שלך נשמע לי כמו אדם חלש אופי/מסכן שנפל קורבן לאלימות רגשית/כלכלית ולא מצליח לצאת ממנה.

אבל איך שלא יהיה, תמסור לבחור שלך בהצלחה בשמי )

העצה הכי טובה היא מצופית גרנטשירי לי כינרת

ציטוט: "הבנתי שאני יכולה להילחם באברהם בצורה מטורפת עם עורכי הדין הכי טובים ורק על רכוש, על מה יש לנו לריב? יש לך ככה וככה ולא אוותר לך, ותיתן לי 50 אחוז, ידעתי שזה אפשרי, אבל הייתה לי תובנה מטורפת, נזכרתי בילדות שלי והרכוש הכי גדול שיש לי בחיים שלי שאם יפגעו לי במקום הזה אני בצרות צרורות. הרכוש הכי גדול שלי זהו היכולת לאהוב, להיות טוטאלית, להיות במסירות נפש. אם יפגעו לי בזה אני בצרות זה שווה יותר ממאה מיליון דולר. אין לזה ערך פיננסי, יש לזה ערך אמיתי של אושר גדול" 

בקיצור, היא אמרה לאברהם הגרוש שלה: אני אוהבת אותך מאוד, ולנצח אני אשמור לך מקום בלב שלי ואני רוצה שיהיה לך הכי טוב בעולם...

 אני רוצה לבקש ממך אם תוכל לשמור לי גם מקום חם בלב שלך כמו שאני שומרת לך.

 

היא החליטה שהיא מתנהלת באהבה, שום כסף ושום מריבה לא שווה את זה.

הכי היה לה חשוב להישאר מאמינה באהבה ובטוב ולפעול מתוך זה.

מתוך אמון באדם שהייתה נשואה לו ( גם אם אין לזה שורש מאוד מציאותי, לסמוך על זה שהצד השני רוצה להיטיב. )

כמים הפנים לפנים, שאתה מסתכל על הצד השני בכבוד, אהבה, רצון להיטיב- זה חוזר אליך (במיוחד אם אין מקרה של התמודדות קצה ואלימות!)

 

כך היה. 

הם נפרדו בכבוד, בלי עורכי דין ומלחמות.

וכן כן הם חברים טובים עד היום ומגדלים את ילדיהם המשותפים בכבוד. 

 

מי שמתעניין מוזמן לשמוע ‎חופית בהרי מדריכת הורים‎ on Instagram‎: "⁨⁨צופית גרנט משתפת אותי בדרך הנכונה להתגרש, כפי שבחרה לעשות בעצמה. תצטרפו אלינו ב5/11 ההורה בזירה מקיים כנס לגרושים וגרושות שמעוניינים להתגרש בדרך בריאה ונכונה, מחכות לכן ♥️. פרטים בקרוב!!! #מדריכתהורים #מנחתקבוצות⁩⁩#מתגרשים_לא_מהילדים #מתגרשיםבחכמה @tsufitgrant @horebazira"‎

יפה, אהבתימתוך סקרנות

תודה.

החבר מוסר תודה לכל המגיבים שנתנו לו נקודות למחשבה.

דיעה אחרתזווית אחרת

לדעתי חברך קצת חי בסרט.אם היחסים יחסית טובים, ואין לאישה בכלל רמז או סימן שזה מה שעובר לבעלה בראש, והוא גם לא מאמין בטיפול, למה הוא חושב שבשיחה נעימה כביכול בערב,הוא יפיל עליה כזו הודעה, ותוך חודש היא תרצה לשבת איתו לקפה ולדבר על הסכם?? ואולי היא לא תרצה להתגרש? אולי היא תדרוש טיפול? ובצדק? כי הוא החליט?? יש כאן עוד צד.בגלל שהיא אישה טובה היא תשב איתו לקפה ותדון איתו בנחת איך לפרק את נישואיה?

שילכו לטיפול.ושם במהלך הטיפול אם ירצה יוכל להעלות נושאים קשים.יש לעשות הככלללל על מנת לא לפרק משפחה.

תודה על התגובה שלךמתוך סקרנות

.

אבל אני רוצה להבהיר שזה לא התחיל אתמול ולא נראה לי שאשתו באמת לא מבינה כלום. גם הנושא של טיפול זה משהו שאני מדבר איתו עליו.


דיברתי איתו גם עכשיו אחרי התגובות כאן. כל תגובה מאוד תרמה לו לחשיבה.


אבל בעיקרון עדיף להתמקד בשאלות שאני כתבתי בפתיחה, כי הסיפור יותר מסובך ממה שכתבתי ואני ואנשים אחרים, גם ככה בקשר איתו לייעץ על דברים נוספים לגבי צעד כזה.

צופית היא השראה! אין ספקייתי ואחמיניה
אשה חכמה ולב ענקשם פשוט

יחד עם זאת היא קיבלה את הבית הפרטי שלהם ברמת חן, ועוד סכומי כסף שניתן לשער שהם לא מבוטלים.

בנוסף היא מרויחה בעצמה לא מעט

הדברים האלה מעניקים תחושת בטחון.

הפחד הקיומי, הרעב ההשרדותי שלה לכאורה פחות מאנשים רגילים.


מעל כל אלה היא בהחלט אשה חכמה, כי יש רווח שהוא הרבה יותר גדול מכסף, וכסף לא יכול לקנות אותו.

היא לא רק חכמהייתי ואחמיניה

היא השראה בגלל הלב והנעימות שהיא מפיצה בעצם היותה...

אשריהם!

מצד אחד אפשר להבין את מה שאת אומרת.מתוך סקרנות

מצד שני, חבל שא.נשים חושבים שישיגו את הבטחון שלהם דרך מלחמה בלתי פוסקת בהורה השני של ילדיהם, ובמי שפעם לכאורה אהבו.

חושב שאדם בריא ובוגר, אמור להבין שבגדול ברגע שהוא מתגרש, עליו לקחת אחריות על עצמו ועל הימים בהם ילדיו אצלו כולל מבחינה כלכלית, כמו שאני מתפעל את הבית ב"ה לילדי, ולא תובע מאחרים לבוא לנקות, לבשל ולכבס "בשביל הילדים".

אני מדבר על נקודת מוצא כמובן ועל ברירת מחדל, ברור שכדאי שמי שיכול יסייע לצד השני בדברים שונים הקשורים למשימת גידול ילדיהם המשותפים.

בעיני נוסח השאלה תמוה ביותרייתי ואחמיניה

החלטה על גירושין - לא מתחברת לי טוב עם ארוחת בוקר זוגית או חוויה, בילוי??

וואלה הייתי ממליצה לו נופש, סוף שבוע - אולי יחזרו הדברים לתיקונם.....

אני, בכל אופן, עשיתי את זה עם מכתב מבהיר.

נימוסי ולא פוגעני בכלל.

אבל זה העמיד את הדברים בצורה מאוד ברורה ולא השאיר פתח לדיון.

הוא בעיקרון ביקששלג דאשתקד
המלצה לסרט שהם יוכלו לצאת אליו
היומןשם פשוט

היומן (סרט) – ויקיפדיה


להחזיר אהבה ליושנה.


ויש עוד אפשרויות למקרים קשים.

הרגת אותישלג דאשתקד
אבל יאללה @מתוך סקרנות תמסור לו, מי יודע אולי מבדיחה יצא מתוק...
"נברך את כל הרווקים והרווקות"...בראשית נח

בס"ד

מכירים את הקטע הזה שאומרים בכל מיני אירועים "שכל הרווקים והרווקות יזכו במהרה למצוא את זיווגם"?
הייתי אתמול בחתונה של זוג רווקים שהמתינו הרבה.. כל מי שעלה ודיבר - הזכיר "הרווקים והרווקות...". וכו'.. 
הלו, מה איתנו?? 
לגרושים וגרושות לא מגיע? ומה עם אלמנים ואלמנות?
כאילו אין מישהו אחד שישים לב לשנות את הניסוח ה'שבלוני' הזה?

סתם למחשבה.. 

 
אציין לשבח שהחבר עצמו באירוסין שלו פירט... "לא רק רווקים ורווקות... גם גרושים וגרושות וכו'.."
טוב שאני חבר שלו באמת..

 

שיהיה חג שבועות שמח לכל מחפשי הזוגיות!

למה להפלות אלמנים ואלמנות?על הנס
ומה עם אלמנות מן האירוסין? ממאנות? חלוצות?חתול זמני
את האמת, גם אני חושב על זה לפעמים, אבל...מתוך סקרנות

כמה שזה נוגד את האינטואיציה, ולמרות הכאב הגדול על התנפצות החלום.

עדיין, בהרבה מובנים מצבם של גרושים טוב יותר משל רווקים, לפי מה ששמעתי זה גם מגובה מחקרית.

הם לא היו נשואים מעולםאדם פרו+אחרונה

קודם תורם.

תחשבי על זה.

למה מעודדים בפורום גירושין????מחפש אהבה

אני פעיל בפורומים כבר כמה חודשים. במחילה מכבודכם [ויש כבוד] לקח לי הרבה זמן לקלוט שפה בפורום מעודדים גירושין הרבה יותר מאשר טיפול ותיקון של המסגרת הקיימת.

תבדקו את זה, זה קצת מחריד, אבל בד"כ כשמישהו.הי תכתוב שהיא מאותגרת בזוגיות [וזה בדרך כלל יבוא עם המון סערת רגשות, אבל לא מחייב שבאמת המצב קריטי באמת ואין עוד מה לעשות], רוב התגובות יעודדו אותה ברמה כזו או אחרת לחתוך, לא להשקיע במסגרת הקיימת.

למה???

שלא תחשבו, גם לי יש המון אתגרים, רגעים שאני בטוח שאם הייתי מעלה אותם פה, כולכם הייתם צורחים לי להתגרש.

והנה, אני מסתכל אחורה ורואה שטוב עשיתי שבחרתי להבליג, להרים את הראש מעל המים, לאהוב למרות שהיא נראית שונאת, להביא אהבה שממיסה שכבות של ניכור תסכול וכעס, ועוד ועוד.

אני עדיין מאותגר, קשה, עוד אין לי זוגיות טובה. אבל יש לי זוגיות שמנסה כל פעם מחדש להילחם.

גילוי נאות: אני בא מרקע חרדי. אני יודע שבחוץ אוהבים לתקוף את החרדים על זה שהם לא יושעים עם מי הם מתחתנים. הרבה זמן חשבתי ככה. אבל בשלב מסוים קלטתי שחרדי שזוכה להכיר את אישתו לעומק אחרי החתונה, ולקדש אותה כביכול מחדש אחרי החתונה [אחרי שהוא מכיר אותה וחי איתה ויודע בדיוק מי היא], האיש הזה זוכה להנות מהטאבו של הנישואין החרדיים, שלא כזה מהר מתגרשים!!!

חברים יקרים! למה??? למה כל כך מהר לפרק בתים? למה ישר להביט אל האופק הרחוק ולומר: תמצא.י מישו יותר טוב? איפה האמונה בכח אשת נעורים? בינינו: זיווג שני לא ישווה ולא ידמה לאשת נעורים.

הבהרה: כמובן שיש מקרים שחובה להתגרש. אני צועק על היד שהפכה לקלה מאוד על ההדק. הרבה יותר מאי פעם.

משהו קטן נוסףמחפש אהבה

יש הבנה מאוד חזקה בזוגיות.

כשאנחנו פוגשים את החולשות של הצד מולנו.

האם זה בעיה שלא, אנחנו הרי הטובים, הוא הבעייתי. שיסתדר. מקסימום אני צדיק על שאני מנסה לעזור.

או שבגלל שתחת החופה קשרתי את גורלי בגורל נשמת בן זוגי והפכנו לגוף אחד וזה נכון לכולם, גם למי שחושב.ת שזה היה בטעות, אז זה בעיה שלי בדיוק כמו שזה בעיה שלו!!

בלי שום הבדל!!

 

מחפש אהבה יקרנחלת

אני מקנאה בך.

וגם באשתך!

 

בוגר, מתמיד, לא מתייאש - כל הכבוד לך!!!!!!!

לא נעים לי לגלות לך...שלג דאשתקד

החלק במוח שעוסק בהגיון, ערכים אישיים וכדו, הוא כל כך קטן ונזיח בקבלת החלטות...

אף אחד לא מקבל החלטות רק בגלל שזה נכון לוגית, ובינינו, אף בנאדם לא יכול בשום אופן לחיות כמו מרטיר (אני מודע לאוקסימורון 😉), רק בגלל שזה טוב וחשוב. - להיפך, המרטירים, להבדיל חסידי אשכנז וכדו', הם אנשים שמראש אהבו לסבול ולהתנזר. הקרבה בשבילם הייתה חיי תענוגות.

להגיד לאדם שיום יום רע לו וסובל, "תקשיב נשמה, יש כאן איזה ערך של גוף אחד וסוד הזיווג" - מה הוא יעשה עם זה? יסבול כל חייו, יתנוון, יהיה רע ועצוב ומדוכא רק כי יש איזה ערך עליון אמורפי, מין "חומר אפל" כזה, שניזון מהסבל שלו?!

אבל מוח שליט על הלב. לקחת אותו בכל זאת קצת בחשבוןנחלת
נכוןשלג דאשתקד

דבר ראשוו, המוח (=רציונל, שכליות) צריך להיות שליט על הלב. זה לא אומר שזה מה שהוא תמיד.

דבר שני, אני חושב שברוב המקרים הרציונליות מגיעה אחר כך. כלומר כשלא נעים אז מוצאים הרבה הסברים שכליים, ובהחלט לכל דבר אפשר למצוא הסברים בשכל...

אבל אין ספק שהשכל הכרחי בכל דבר. כשאדם עושה דברים שהוא לא מבין את מהותם או חושב שהם מטומטמים, בסוף הוא יפסיק (אני חושב שזה מה שגורם לרובם מתישהו להפסיק לעשן למרות שזה מאוד קשה. כי לאורך זמן א"א לעשות דברים חסרי היגיון).

לא יודעת אם רק בפורוםשדמות בחולות

אני מקשיבה לפודקאסטים רבים וגם שם זה עולה.

תכנס לרשתות החברתיות ותראה ששם הנושא עולה לא מעט ואף דוחף לגירושין (גם בחברה החרדית)

 

אני לעולם לא אעודד גירושין- אבל אם מישהו/י יבואו אליי לייעוץ, אסביר מה ההשלכות.

אבל לא אדחוף לשם.

מלבד שני מיקרי אלימות - שבהם עירבתי את הרווחה והרשויות. כי היו מעורבות ילדות קטנטנות שהאבות התקיפו גם אותן ופה לא יכולתי לשתוק.

לא נראה שמעודדים גירושין אלא רק איך לעשות זאת חכםליס

אני למשל התגרשתי בלי להוציא שקל על עורכי דין ויש כאלו פה ששילמו מאות אלפים, חבל... אם כבר להתגרש, אז עדיף באופן חכם, לקבל ייעוץ גירושין חינם מעורך דין ואז לעשות החלטות חכמות וללכת לגירושין בהסכמה או בתשלום נמוך ע"י גישור, אפילו אפשר לעשות הסכם גירושין לבד כמו שחברה שלי עשתה ולקחה הכל מהאינטרנט.

אתה מעדיף שנפסיק לעודד?אדם פרו+
מי עודד גירושין? לא לענייןליס

בתור גרושה, או רווקה מחדש, אני יכולה להגיד שגירושין זה גהנום עלי אדמות, ואני עוד נעזרת באתר שעושה מצווה בשם גירושים וגם אז ההתמודדות לא קלה בכלל, באמת לא ניסו לקחת כסף על כלום. לא מומלץ להתגרש, רק אם ממש ממש היה משהו נוראי ממש ממש

לא ראיתי דבר כזהזיויקאחרונה
תגידו...איילה במדבר

מה עושים שאת מנסה ומנסה כן לשמור על הבית ןלא לפרק כי יש ילדים קטנים אמנם לא הרבה אבל בכל זאת קשה מאוד לפרק שיש קטנים..

אבל הבעל ממש חסר ביטחון ונורא נורא קשה לי לחשוב להשאר איתו כל החיים ... במילים אחרות לא נמשכת אליו ויש פערים מאוד לא פשוטים ביננו..

ואני באמת מנסה למצוא מקום בתוכי להמשיך אבל פשוט נקרעת בין לשמןר על הבית לבין לשמור על השפיות שלי עם בעל שאני פשוט מתקשה מאוד לנהל איתו זוגיות ויחסים שלא לדבר על יחסי אישות..

החוסר ביטחון הזה וחוסר הגבריות מעיב על הכל...

מבין את דבריךשלג דאשתקד

אבל ראה נא, ושוב אני אומר את זה מתוך הזדהות רצינית עם הדמות שציירה איילה.

גבר חסר ביטחון, זה הבנאדם שלא אוהב לריב, לא אוהב לעמוד על שלו, לפעמים קצת חלש מול החיים. יש לזה מעלות ויש חסרונות. לא יהיה לך קשה למצוא דמויות שרבות על כל דבר, הכל מגיע להן, הכל צריך להיות מיד. לפעמים הן מרשימות ומצליחות ולפעמים הן יוצאות דפוקות וסובלות.

מהניסיון שלי, גבר חסר ביטחון זה גבר שגם כשהוא ירצה לריב הוא לא יידע איך עושים את זה, ולכן הוא דווקא טוב בלוותר ולהיכנע ולהבליג. וזה גם טוב. אנשים מהכיוון השני צריכים לפעמים ללמוד איך לוותר.


לגבי מה צריך להיות ומה בדרך כלל ומה דעת יונתן קליין - ברור שהכי קל וכיף זה להיות דומה לכל מי שכמוך (ולהיות בזה ממש מושלם). להיות הגבר הכי גיבור והכי רומנטי והכי חכם והכי מודע וגם אכפתי; ולהיות האישה הכי חכמה וגם דעתנית ולצד זאת המכילה ו הקשובה ודאגנית. זה מושלם, ועם תוסיף לזה כמה גרמים של יופי חיצוני זה ממש סרט הוליוודי.

אבל אנחנו מדברים על החריגים, והחיים דל החריגים הם מטבעם - חריגים. האם יש לזה מחיר? בוודאי. האם הדרך היחידה היא להשתנות? לא בטוח.


לגבי ההשפעות מהגבר לאישה, חד משמעית תהיינה השפעות ישירות וגם עקיפות (כלומר, מצופה שמראש גבר כזה יבחר אישה כזו).

רק תשים לב שהחיים הם סופרמרקט ולצערינו לא כולנו טובים בהכל. אישה של גבר כזה תצטרך להעריך אותו גם אם הוא לא ידרוש את כבודו בכל מקום, ותצטרך להבין שהוא צריך מקום והכלה גם אם הוא לא ישים לה (או לאחרים) אקדח ברקה. וגבר כזה יצטרך להיות מספיק משפיע ומשמעותי גם אם נעים לו להתחבא. - ואת כל זה אפשר לקיים גם ללא צעקנות וריצוי שעליהן חונכו דורות של מגדרים.

מי פה נפל על מרוקאית?סופר צעיר

הן גומרות אותך ואת הארנקק

מה בעצם היה ה"מכה בפטיש" שגרם לכם להתגרש?אריה ששכח לשאוג

אני כל הזמן מרגיש קרוב לשם, אבל עדיין לא.

עברתי השפלות, מול הילדים וגם לא, ביזיונות קללות אלימות, ועוד ועוד. עדיין מקווה שיסתדר ויהיה אחרת, אבל תוהה לעצמי מה כבר עוד יכול לקרות שלא קרה.


אז אשמח אם יתאים לכם לענות, אם היה איזו נקודה שפתאום אמרתם עד כאן.


נ.ב (ברור לי שאני לא בסדר לפחות אותו הדבר אם לא יותר)

עוד משהו...נחלת

בס"ד

 

שרציתי להוסיף שלפעמים  ציפור לא מצייץ, דממה קפואה,  ההר עשן, ורעם וברקים וחושך ואימה, ואין קול

אלוקים בתוך הערפל......ואז חושבים: איך מחזיקים מעמד עד לדקה הבאה...

 

כלומר, דווקא בדברים קטנים וקטנים + וכאלה, יותר קל, פעמים רבות,

לדבר איתו, לבקש ממנו. אבל שיש מצב כמו בפתיחה, יש שיתוק

כזה וסנדול כזה פנימי, כשעושה רושם, שכל המרעין בישין מכל

מחלקות הגיהנום, נקבצו ובאו לך....

 

אז כאן, אני חושבת, השם רוצה עוד עבודה. מסוג אחר.

 

יעוץ - למה זה קורה למען השם?

 

משהו מהנה שיעזור לראות קצת אור:

 

לצאת החוצה לטיול קטן, לכתוב (משה מציע זאת

הרבה פעמים. יש לו כנראה נסיון בזה. אני לא טובה

בזה, אין לי סבלנות ורוצה לצאת מהסנדול הזה

מייד!  אוויר!)

 

ללכת לחנות הגלידה, לבקש המון גלידה

בגביע, עם קצפת למעלה, ולשבת ולאכול

(רק להיזהר לא להמליח, עם הדמעות...

 

לקרוא משהו נחמד. שמח. מצחיק.

לא מדכא ולא ספר מתח מבעית...

 

לשפוך את הלב, לשפוך את הבאלאגן, עליה,

מסכנה. איזה חסד היא עושה.

ובאיזו מצווה גדולה אני מזכה אותה!.

 

לראות משהו שמח, מוסיקה, הופעה

(רצוי כשרה) - ואם זה יוצא בספירת

העומר, אולי אפשר להקל, אחרי הכל

מה ייצא להשם אם גם אני אמות

(מדיכאון)?!

 

מה שגורם למבוכה ובושה

זה שכזה עובר (באמצעות

הגלידה למשל), אתה לא

מצליח לנתח מה קרה,

מה הדבר הנורא, החושך

הזה, שקרה שגביע גלידה

יכול לנחם?

 

מוזר ביותר.

 

אבל למה הבאתי את כל זה

בכלל?

 

הא, כי לא יחשוב מישהו כאן

שיש כאלה, נבחרים, מיוחסים

שתמיד פונים להשם, תמיד

מקבלים וחשים שהוא עונה

ואף פעם פעם לא מרגישים

מנותקים, מרוקנים, לא מי

יודע שמחים בחיים, מחפשים...

 

ממש לא. אבל בהחלט כדאי

לשתף אותו אפילו בזוטות,

וכך, בעזרתו, נוכל גם לעשות

זאת, לזכור לפנות אליו, להיות

קשובים אליו - בקטסטרופות

שלנו. כאלו ואחרות.

 

שבת שלום!

 

משה עוד מעט יכתוב שיש 

כאן מישהי המציפה את הפורום

בדברים שלא ממש רלוונטים....

 

אז אני אשיב לו, שהוא הרי

תמיד ממליץ על לכתוב.

אז הנה, אני כותבת...

 

.

"הכל סיפור של פיקסלים". תמר. אלימות בזוגיות.נחלת

ספר קשה ולדעתי, חשוב מאוד. לעורר מודעות.

מתייעצת: איך להגיב לאמא של האקס?מתייעצת גירושין

לרגל יום הגירושין היא שלחה לי מכתב מתנה וכמה שיחות טלפון מטרידות.


תוכן ההודעה;

אם לא רצית להתחתן - חבל שעשית את זה - ואם כבר - קצת אחריות לעבוד על נישואין כדי שיוכלו להמשיך - פגעת בהרבה אנשים - אינני מדברת על * אני מדברת על ה-נ-כ-ד-י-ם המקסימים שלי!!!!


אפרופו קשרים.

תגידי להיהודה עוזר לב

שקיבלת ספר כריתות. הספר מספר את הסיפור.

ספר יכול לסיים הכל.

ואם קשה לה, שתפתח חומש

תודה. אשמח למקורות, אני לא ת"ח.מתייעצת גירושין
דברים כד איהודה עוזר לב
ומה זה ספר כריתותמתייעצת גירושין
אה . הגרוש שלי לא שנא אותי ואני לא שונאת אותומתייעצת גירושין
ספר כריתותיהודה עוזר לב

זה לא משנאה. זה ספר שכורת את הברית.

קודם תחפשי מקורותשלג דאשתקד

מנין שחובת האבא ומדינת ישראל לזון אותך ואת הילדים שלך.

אולי גימיני יכול לעזור לך?

תשמע אתה מחפש מלחמות. טעית בכתובת.מתייעצת גירושין

תרד ממני בבקשה.

אני לא מחפש מלחמותשלג דאשתקד

אני מחפש מקורות הלכתיים לטיעונים ופעולות שלך. זה די בסיסי.

לא מבין את ההשתבללויות וההתחמקויות וההתקרבנויות. אם אין לך מה לענות - תכתבי את זה ותפעלי לפי זה.

לך לדיינים ותשאל אותם. פה זה לא בית דין ולא כוילל.מתייעצת גירושין

לילה טוב.

הבנתי את (העדר) התשובהשלג דאשתקד
להבא נבין איזו רמת רצינות יש לייחס ולהקדיש לדברייך
לחסוםנקדימון
התגרשת? אין לה ולך כלום יותר. אם היא מציקה, תחסמי. פשוט וקל.
למה להגיב? תתעלמי ממנהשוקולד לבן
יש לי דעה בנושאאדם פרו+
אשמח אם תצרי איתי קשר
תמיד הסבתא חושבת על הנכדים. זו מתוך כאב.נחלתאחרונה
מחפשת שידוךbula

הי

רציתי לנצל את הקבוצה ולשאול אם יש למישהו רעיון לשידוך לגיסתי המהממת. גרושה, ללא ילדים, בת 25

מחפשת בחור עד גיל 30 בחור שמח וטוב לב שאוהב לכייף, חרוץ.

דוס פתוח ואוהב את ארץ ישראל.

אם יש למישהו משהו בכיוון אכתוב לו יותר בפירוט בפרטי

תודה❤️❤️❤️

אהובת ארץ ישראלנתקה

אפשר בבקשה קצט פירוט מה זה אוהבת ארץ ישראל?

היא יפה. לא במובן הרגיל המלא מים ירוק ופורחנחלת

היא מגוונת, מעניינת, חמודה, לא קיצונית לשום צד;

אין כאן קוברות ולא אריות ולא נמרים (יש אחד נדמה לי במדבר יהודה אם הוא עדיין חי)

 

כדי לראות את יופיה, צריך להעמיק. צריך סבלנות. צריך לא לקנא במקומות שיש מים

בכל הצורות, יערות, שפע של פרחים.....

 

היא לא כמו בובה דוגמנית בחלון ראווה. יפה בהתחלה

אבל דוממת ולאחר זמן גם....משעממת.

 

היא חיה, היא נושמת, היא משמחת, לפעמים מעצבנת...

 

"פה נולדתי, פה אחיה, יהיה אשר יהיה"

 

כשהייתי בארה"ב, הרגשתי שקשה לי להתפלל;

כאילו השמים היו אטומים, שידרו אדישות.

מן מסך ברזל כזה.

 

כאן, אני לא מרגישה את זה. גם כאשר התפילה

לא מי יודע מה.

 

וסתם, היא שלי.

.

 

 

מועבר לפרוזה וכתיבה וחופשיתחתול זמני

(בקטע טוב)

תודה חתול יקר.נחלתאחרונה

אולי יעניין אותך