חבר בתהליכי גירושין-שואל איך עושים את זה נכון?מתוך סקרנות

רציתי להתייעץ בשביל חבר שנמצא בשלבים של החלטה להתגרש, ולא ממש יודע איך לעשות את זה

.

הוא מספר שכעיקרון היחסים בינו לאשתו טובים ואין מריבות קיצוניות ואלימות פיזית, אבל יש קשיים אחרים שלו שהוא לא מסוגל להישאר יותר.


 

מצד שני, בגלל שהיחסים טובים ויש ילדים בתמונה והוא חושב שאשתו אישה טובה ואפשר להגיע להבנות, הוא מאוד רוצה שתהיה פרידה הכי בהבנה והסכמה שאפשר ושתהיה אווירה טובה לאורך הדרך וגם אחר כך.


 

 

השאלות שלו על השיחה עצמה שבה הוא יבהיר לאשתו את הקשיים וישים על השולחן את נושא הגירושין כמטרה מצידו:


 

1. איך בדרך כלל מתקיימת שיחת "יחסינו לאן" במקרים נורמלים, ואיך עושים אותה באווירה נעימה? כדאי לצאת לבילוי או עדיף בבית? כדאי תוך כדי חוויה טובה ומחווה (ארוחת בוקר משותפת וכאלה) או שיחה עניינית וברורה בערב?


 

2. איך אפשר להציג את התחושות והעמדות שלו בצורה ברורה, שלא תוציא אותו קרבן/מסכן אבל כן תבהיר שהקושי שלו גדול והוא לא יכול לסבול יותר? זה עניין של ניסוח וחשיבה איך להבנות את השיחה...


 

3. מה בדרך כלל התגובות בשיחת יחסינו לאן, ואיך לקבל אותן? הוא לא ממש מאמין שטיפולים והבטחות יעזרו (כנראה כבר היו מספיק שיחות עד היום...), וגם השאלה כמה מהר משיחת יחסינו לאן מגיעות החלטות ומשוחחים עם הילדים.


 

אני לא ממש יכלתי לעזור לו כי לצערי לא הצלחנו לנהל שיחה יפה של "יחסינו לאן" לפני ההחלטה להיפרד ולהתגרש.


 

אבל לדעתי מי שמצליח לעשות את זה יפה ובהסכמה- אשריו ואשרי חלקו(וכמובן גם חווית הילדים שונה לחלוטין).

. אז אשמח לעצתכם.

מה אומרים? יש פה מישהו שהצליח "לעשות את זה יפה"מתוך סקרנות

ויכול לתרום מנסיונו?

או שלפחות מכיר מישהו שהצליח?...

ארשום לך יותר מאוחרפצלשש1
מגיבה עכשיו כדי לזכור לענות
הוא בתהליכים? או בתהליך החלטה?שם פשוט

הוא לא מאמין בטיפול? חוויה טובה? ארוחת בוקר?

נשמע לא מכבד, זילות של הסיטואציה.


הוא בגדול החליט, אבל מתלבט איך ומתי לעשות את זהמתוך סקרנות
איפה הנקודה של הזילות?


עדיף לעשות את זה במהלך מריבה?

..שם פשוט

זה חוסר כבוד להחלטה הרת הגורל להתגרש, זה חוסר אחריות זלזול וחוסר כבוד אליה, לילדים, לבית, למשפחה אם לא מתיעץ, אולי הוא טועה ויש אופציה לתקן, אולי הנחות היסוד שלו שגויות, אולי (סביר מאוד) הוא לא רואה את כל התמונה?

הוא לא היה רוצה לטעות?

ממה הוא מפחד?

אולי הוא כן התייעץ?מתוך סקרנות

בכל מקרה, קורה שאנשים מקבלים החלטה ועדיין רוצים ייעןץ נקודתי.

אז נמנע מהם את הייעוץ כי אנחנו חושבים שהחלטתם מוטעית?

בעל זה זמני, אקס זה לכל החייםשם פשוט
אז כדאי שתסתדרו
לא הבנתי אם את עונה לי או לחברמתוך סקרנות

בכל מקרה, כאמור, הוא לא צופה בעיות מהותיות בהליך הגירושין עצמו ואחריו.

מקווה שהוא לא יתאכזב באמצע, כשפתאום יקבל את "מלחמת הגירושין" בהפתעה ואז גילו פתאום פנים חדשים אצל מי שחשבו פעם שהם אהבו (וכמו שנאמר, "אתה מכיר באמת את אשתך כשאתה מתגרש"), כפי שקרה לרבים וטובים.

שאלת בשביל חבר או בשביל עצמך?שם פשוט

כשאחד מבני הזוג לא רוצה להתגרש וזה בעצם נפל עליו בהפתעה ונכפה עליו, טבעי שיתעוררו כעסים,

הלב והאגו שבורים.

כדאי שילך להתיעץ, שיהיה לו ליווי מקצועי ויעשה פחות טעויות.

 

(דיברנו על איזה פוסט אחד על ניכור הורי, תשלח לו)
 

בע"ה שיהיה להם רק טוב.

שאלתי בשביל חבר, אני כבר גרוש כידועמתוך סקרנות

לכן לא הבנתי, הוא מנסה לעשות את זה בצורה הכי טובה ונעימה שאפשר, ולהרגשתו זה ריאלי.

את אומרת שיתכונן להפתעות?

אתה גרוש? באמת?שם פשוט

אני בעד עבודה עצמית ולא כל הזמן לחשוב מה האחר צריך לעשות/לתקן.

פנימה ולא החוצה.

שיפנים עם עצמו איך להתנהג אליה לקראת הצמתים והאתגרים שעתידים לבוא.

איך להתמודד איתם נכון 

 

ובע"ה שלא להגיע למצב מתגונן-התקפי

את זה הליטוואק לא גילה לך?שלג דאשתקד
להתגרש?נחלת

 

להתגרש, הכי קל. נושמים לרווחה וזהו.

 

האמנם?

 

מנסיוני ומנסיון אחרים, זה לא בדיוק כך.

 

לטפל ביחסים ביניכם  - זה דורש אומץ. אבל זה כדאי. מאוד.

 

אני מדברת מנסיוני.

 

לא פותרים בעיות על ידי גירושין. להיפך.

 

ואם יש ילדים. מסכנים. הביאו אותם לעולם ועכשיו נפרדים ההורים.

 

מאוד נפגעים מזה. הילדים.

 

אני מדברת מנסיוני.

 

ראה בבקשה את תגובתי ותגובת שם פשוט לאיילה.

 

בהצלחה!

מחילה אבל יש בדברייך שפיטהייתי ואחמיניה

ושופט - לפני שהוא שופט

שומע עדות של בעלי הדינים

מי פה שהחליט להתגרש מוחזק כאדם שעשה ניסיונות ומאמצים להשאיר את הבית שלם...

ניסיונך שלך אומר כך

וניסיוני שלי אומר אחרת ..

משפט חדש שאני חקקתי:

מזבח בוכה על כל נפש עצובה שלא עובדת את ה' בשמחה.

תחשבי על זה

אשתדל לענות מחר בפירוטשדמות בחולות

(מודה שזה לא יהיה מניסיון אישי, אלא של אחרים)

לילה טוב, מתחשק לך לענות?מתוך סקרנות

נראה שיש לך הבנה בתחום.

היי, כבר הלכתי לאיבוד בתוך כל השרשורשדמות בחולות

אכתוב תמציתי ופרקטי.

(מוזמן להפנות את החבר אליי אם הוא ירצה פגישת הכנה, זה משהו שהוא אפשרי)

 

שיחת יחסינו לאן צריך לעשות בסביבה נייטרלית. לא בבית!

מומלץ במקום ללא אנשים נוספים.

 

* כל ניסוח של טענה יתנסח בכבוד או בסגנון של "אני חש שדעתי אינה נשמעת" במקום "את תמיד מבטלת אותי". (מומלץ להיעזר בAI להפיכת משפטים לפני שיחה).

* לחזור כל הזמן על "אני רוצה בטובתנו. בטובת ילדינו ולכן חשבתי שעדיף להפריד כוחות וכו".

* לתת לצד השני מקום להתרתח ולכעוס- אבל לשים גבולות של שיח. לא מקללים, לא מטיחים האשמות. שהכל יהיה נקודתי (" אני מרגישה ש...")- ברגע שזה יורד נמוך קוטעים את השיח ברוגע.

אפשר לעשות עצירה לשתות מים, ללכת לעשות סיבוב ולחשוב על הדברים וכו'..

* לבוא עם 2 הצעות לאיך לסיים את הדברים: חלוקת הדברים, הסדרי שהות של הילדים, גישור, בית דין או בית משפט. לסיים בטוב או ברע. כדאי שזה יהיה כתוב. ברגע שיש בחירה, זה נותן לשני תחושה של שליטה במצב ושיש לו במה להיאחז.

* הכי חשוב- לא להיכנס למריבה. לבקש שיח בוגר וחושב. אם הצד השני לא מסוגל לזה- לא חייבים להמשיך את הפגישה.

 

בהצלחה! 

@מתוך סקרנות 

נשמע יפה וברור מאוד,אם בשביל זה בלבד הקמת את הפורומתוך סקרנות

אם בשביל זה בלבד הקמת את הפורום, דיינו.

שאלה מצחיקהשלג דאשתקד

סליחה שאני נתפס לזה, סתם מתוך סקרנות (לא שם הניק!).

למה ככ חדוב לא לקיים את השיחה הזו בבית? מה עלול לקרות? 🤔

בגלל האנרגיהשדמות בחולות

יש אנרגיה מסויימת לכל מקום.

ובבית יש מתיחות שכברמקיימת בשלב זה.

וכשיוצאים למקום נייטרלי יש אנרגיה אחרת ללא הסטרס המוכר.


גם כאןייתי ואחמיניהאחרונה
עבר עריכה על ידי ייתי ואחמיניה בתאריך כ"ט בתשרי תשפ"ו 15:24

כמו שכתבתי הרגע לגבי מכתב

צריך לקחת בחשבון שכשם שפרצופינו שונים, אנרגיותינו שונות.

אולי האנרגיות בבית שלך למשל, מאפשרות את זה ושלי פחות...

בקיצור - יתבונן כל אחד פנימה ויתאים את ההתנהלות לרמת השיח ולצורתו ולאנרגיות שמסתובבות....

אבל לענ"ד כן צריך להיות שיקול לא לזמן אנרגיות שליליות איפה שזה לא מוכרח

למה ומדועייתי ואחמיניה

להיכנס לכתחילה לתוך כבשן האש, מבלי להיות אברהם אבינו??

למה לא לכתוב את הדברים. עם עט על גבי דף!! לא מקלדת!!!

לכתוב בצורה מכבדת ומכובדת.

הזדמנות גם להודות על מה שכן היה טוב...

בכתב ניתן להתנסח יפה, למחוק, לשכתב, לתקן ולהגיע לתוצאה מקסימלית.

ומצד שני - הצד השני יכול לעיין בזה כמה פעמים (תהיה לו/ה גם מזכרת יפה..)

והכי חשוב - זה לא מזמן מתחים.

שהרי, אם הגענו עד הלום, מסתבר שהשיח לא גן עדן....

יתרון נוסף שאני ראיתי במכתב - משדר רצינות ולא משאיר מקום לדיונים מיותרים....

זו השקפת עולמי.

מכתב לדעתי לא מכבד.another

אפילו כשיוצאים עם בחורה לדייטים אומרים לא להיפרד בלי לדבר פיזית על זה.

אין מכבד יותר מדיבור.

הגיוני שמכתב יותר קליל. אבל לא מכבד.

אחרי הכל זה לסיים מלא שנות נישואים ומערכת נכבדה.

לא מכתב לגננת.

אני מרגישה שאתםייתי ואחמיניה

מנסים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלימה.

כן. השיח לא נעים ולכן אני מתרחקת.

אולי ומסתבר שכך, אצל כל אחד מאיתנו התמונה אחרת.

אשריכם ששיח רלוונטי מבחינתכם

עונה מניסיון שלי לא בטוח שהכל יתאים להם כזוג..פצלשש1

אז שינתב את זה לפי מה שהוא מכיר אותה ואותו


רק רוצה לומר לפניי שכדאי מאוד להאיר לו שמאוד לא כדאי לפרק אם המצב לא ככ גרוע ועדיף ויותר קל לשפר ולעבוד בזוגיות 1 מאשר בפרק ב עם ילדים


ולפרקטי

לגבי 1 אני מציעה לדבר איתה על זה בבית שלהם בערב רגוע להסביר מה הוא החליט ולמה הוא החליט את זה וכמה היא חשובה לו

אחכ לתת לה זמן לעכל להגיד לה שתיקח את הזמן לעכל לא לדבר עדיין על משמורת לא על מזונות על כלום! פשוט לתת לה זמן ולהגיד לה שהוא נותן לה זמן וזה בסדר ולהמשיך לגור ולהתנהל ככה ביחד


קופצת ל3 אחרי שהיא מעכלת ומבינה (זה יכול לקחת שבוע-חודש בערך) לשבת בבית קפה ולהתחיל לחשוב איך אתם רןצים לחלק את הילדים וכו ואז אפשר לפנות לעו"ד שיינסח הסכם (כל צד יכול לקחת את ההסכם לעו"ד מטעמו שיראה שהכל הוגן ל2 הצדדים) וזהו!

בשלב 3 הבנתי שהרבה נעזרים במגשר אבל אם יש ביניהם שיח טוב לדעתי עו"ד לניסוח הסכם מספיק

מכירה כאלה שהצליחו לעשות הסכם ולסגור בצורה יפה?אולי בקרוב
מכירים כאלה שהצליחו לסיים הכל בגישור? יש לכם המלצות איך ואיפה? 
זה מניסיון אישי שליפצלשש1

חח אז כנראה שאנחנו...

אם את רוצה המלצה לעו"ד אני יכולה לתת לך בפרטי


אנחנו כמו שרשמתי לא לקחנו גישור אלא שילמנו לעו"ד שיינסח לנו הסכם לפי מה שסיכמנו ביננו

זה מתאים בעיני במקרים כמו שהפותח מתאר שהתקשורת מצויינת ..אז אין צורך במגשר רק בניסוח פורמאלי

אשמח בפרטיאולי בקרוב
לצערי אין לי איך לעזורשלג דאשתקד

לך ולחברך.

כל הגירושין שאני מכיר, הסתיימו כשצד אחד היה צריך לקחת תנופה עם השוט והצד השני ניצל את זה וברח...

אבל מעניין לשמוע שיש גם סיטואציות אחרות. מצד שני, אני חושב שבגלל שזה מקרה מעניין ושונה בנוף, צריך להתייחס לזה כאל מקרה ייחודי.


כן אציע ביחס לשאלה איך להסביר את קשייו, שפשוט ינסח אותם טוב לעצמו, שיעמוד מול הראי וידבר ו/או יכתוב בצורה מסודרת מה קשה לו ולמה ואיפה זה בא לידי ביטוי וכו', ושלפני השיחה ילמד מהי אסרטיביות (לא חסרים סרטים ביוטיוב), להסביר מה קשה לו אבל לא להציג את זה כנזקק אלא כאדם עם כבוד שדווקא דורש (בעיקר מעצמו), שיהיו לו חיים טובים ומאושרים.

וכמובן, שאם הוא מנתח את המצב שוב וחושב שאולי לא כזה מזעזע לו, אז אולי שישאל את עצמו לפני שהוא פונה אליה.


(לא יודע למה, אבל התיאור הזה שלך נשמע לי כמו אדם חלש אופי/מסכן שנפל קורבן לאלימות רגשית/כלכלית ולא מצליח לצאת ממנה.

אבל איך שלא יהיה, תמסור לבחור שלך בהצלחה בשמי )

העצה הכי טובה היא מצופית גרנטשירי לי כינרת

ציטוט: "הבנתי שאני יכולה להילחם באברהם בצורה מטורפת עם עורכי הדין הכי טובים ורק על רכוש, על מה יש לנו לריב? יש לך ככה וככה ולא אוותר לך, ותיתן לי 50 אחוז, ידעתי שזה אפשרי, אבל הייתה לי תובנה מטורפת, נזכרתי בילדות שלי והרכוש הכי גדול שיש לי בחיים שלי שאם יפגעו לי במקום הזה אני בצרות צרורות. הרכוש הכי גדול שלי זהו היכולת לאהוב, להיות טוטאלית, להיות במסירות נפש. אם יפגעו לי בזה אני בצרות זה שווה יותר ממאה מיליון דולר. אין לזה ערך פיננסי, יש לזה ערך אמיתי של אושר גדול" 

בקיצור, היא אמרה לאברהם הגרוש שלה: אני אוהבת אותך מאוד, ולנצח אני אשמור לך מקום בלב שלי ואני רוצה שיהיה לך הכי טוב בעולם...

 אני רוצה לבקש ממך אם תוכל לשמור לי גם מקום חם בלב שלך כמו שאני שומרת לך.

 

היא החליטה שהיא מתנהלת באהבה, שום כסף ושום מריבה לא שווה את זה.

הכי היה לה חשוב להישאר מאמינה באהבה ובטוב ולפעול מתוך זה.

מתוך אמון באדם שהייתה נשואה לו ( גם אם אין לזה שורש מאוד מציאותי, לסמוך על זה שהצד השני רוצה להיטיב. )

כמים הפנים לפנים, שאתה מסתכל על הצד השני בכבוד, אהבה, רצון להיטיב- זה חוזר אליך (במיוחד אם אין מקרה של התמודדות קצה ואלימות!)

 

כך היה. 

הם נפרדו בכבוד, בלי עורכי דין ומלחמות.

וכן כן הם חברים טובים עד היום ומגדלים את ילדיהם המשותפים בכבוד. 

 

מי שמתעניין מוזמן לשמוע ‎חופית בהרי מדריכת הורים‎ on Instagram‎: "⁨⁨צופית גרנט משתפת אותי בדרך הנכונה להתגרש, כפי שבחרה לעשות בעצמה. תצטרפו אלינו ב5/11 ההורה בזירה מקיים כנס לגרושים וגרושות שמעוניינים להתגרש בדרך בריאה ונכונה, מחכות לכן ♥️. פרטים בקרוב!!! #מדריכתהורים #מנחתקבוצות⁩⁩#מתגרשים_לא_מהילדים #מתגרשיםבחכמה @tsufitgrant @horebazira"‎

יפה, אהבתימתוך סקרנות

תודה.

החבר מוסר תודה לכל המגיבים שנתנו לו נקודות למחשבה.

דיעה אחרתזווית אחרת

לדעתי חברך קצת חי בסרט.אם היחסים יחסית טובים, ואין לאישה בכלל רמז או סימן שזה מה שעובר לבעלה בראש, והוא גם לא מאמין בטיפול, למה הוא חושב שבשיחה נעימה כביכול בערב,הוא יפיל עליה כזו הודעה, ותוך חודש היא תרצה לשבת איתו לקפה ולדבר על הסכם?? ואולי היא לא תרצה להתגרש? אולי היא תדרוש טיפול? ובצדק? כי הוא החליט?? יש כאן עוד צד.בגלל שהיא אישה טובה היא תשב איתו לקפה ותדון איתו בנחת איך לפרק את נישואיה?

שילכו לטיפול.ושם במהלך הטיפול אם ירצה יוכל להעלות נושאים קשים.יש לעשות הככלללל על מנת לא לפרק משפחה.

תודה על התגובה שלךמתוך סקרנות

.

אבל אני רוצה להבהיר שזה לא התחיל אתמול ולא נראה לי שאשתו באמת לא מבינה כלום. גם הנושא של טיפול זה משהו שאני מדבר איתו עליו.


דיברתי איתו גם עכשיו אחרי התגובות כאן. כל תגובה מאוד תרמה לו לחשיבה.


אבל בעיקרון עדיף להתמקד בשאלות שאני כתבתי בפתיחה, כי הסיפור יותר מסובך ממה שכתבתי ואני ואנשים אחרים, גם ככה בקשר איתו לייעץ על דברים נוספים לגבי צעד כזה.

צופית היא השראה! אין ספקייתי ואחמיניה
אשה חכמה ולב ענקשם פשוט

יחד עם זאת היא קיבלה את הבית הפרטי שלהם ברמת חן, ועוד סכומי כסף שניתן לשער שהם לא מבוטלים.

בנוסף היא מרויחה בעצמה לא מעט

הדברים האלה מעניקים תחושת בטחון.

הפחד הקיומי, הרעב ההשרדותי שלה לכאורה פחות מאנשים רגילים.


מעל כל אלה היא בהחלט אשה חכמה, כי יש רווח שהוא הרבה יותר גדול מכסף, וכסף לא יכול לקנות אותו.

היא לא רק חכמהייתי ואחמיניה

היא השראה בגלל הלב והנעימות שהיא מפיצה בעצם היותה...

אשריהם!

מצד אחד אפשר להבין את מה שאת אומרת.מתוך סקרנות

מצד שני, חבל שא.נשים חושבים שישיגו את הבטחון שלהם דרך מלחמה בלתי פוסקת בהורה השני של ילדיהם, ובמי שפעם לכאורה אהבו.

חושב שאדם בריא ובוגר, אמור להבין שבגדול ברגע שהוא מתגרש, עליו לקחת אחריות על עצמו ועל הימים בהם ילדיו אצלו כולל מבחינה כלכלית, כמו שאני מתפעל את הבית ב"ה לילדי, ולא תובע מאחרים לבוא לנקות, לבשל ולכבס "בשביל הילדים".

אני מדבר על נקודת מוצא כמובן ועל ברירת מחדל, ברור שכדאי שמי שיכול יסייע לצד השני בדברים שונים הקשורים למשימת גידול ילדיהם המשותפים.

בעיני נוסח השאלה תמוה ביותרייתי ואחמיניה

החלטה על גירושין - לא מתחברת לי טוב עם ארוחת בוקר זוגית או חוויה, בילוי??

וואלה הייתי ממליצה לו נופש, סוף שבוע - אולי יחזרו הדברים לתיקונם.....

אני, בכל אופן, עשיתי את זה עם מכתב מבהיר.

נימוסי ולא פוגעני בכלל.

אבל זה העמיד את הדברים בצורה מאוד ברורה ולא השאיר פתח לדיון.

הוא בעיקרון ביקששלג דאשתקד
המלצה לסרט שהם יוכלו לצאת אליו
היומןשם פשוט

היומן (סרט) – ויקיפדיה


להחזיר אהבה ליושנה.


ויש עוד אפשרויות למקרים קשים.

הרגת אותישלג דאשתקד
אבל יאללה @מתוך סקרנות תמסור לו, מי יודע אולי מבדיחה יצא מתוק...
מה דעתכםפצלשש1

מעניין אותי מה דעתכם על הדברים הבאים:

1.לצאת עם הגרוש לבילוי משותף עם הילדים?

2. לארח אותו להדלקת נרות חנוכה אצלנו?

3. לתת לו להגיע לבקר את הילדים בבית שלנו?

4. לחגוג ימי הולדת לילדים יחד?

5. שיתארח לארוחות שבת?

6. לתת לו להשתמש בתווי הנחה ?

7. שביעי חביב והכי חשוב לפי מה אתם קובעים את הגבול מקשר מכבד לקשר שהוא כבר חברי מידי ולא מתאים

וואהו, וואהולא סתם פה

הלוואי והוא היה מקיים אתי את מה שכתבת בחיים המשותפים,
 

 

בגלל זה רשמתי מה דעתכםפצלשש1
גם אם אתם לא מקיימים תדברים הנ"ל😉
אני התכוונתילא סתם פה

על הפרוד שלי

לא היה אכפת לו משום אירוע.

זה חלק מהסיבות לפרוד שלא אכפת לו מכלום רק....

אני בעדייתי ואחמיניהאחרונה
כל מה שזורם בטוב!!
טוב. עכשיו זה רציניייתי ואחמיניה

אנחנו בפירוד כמעט חצי שנה.


 

פעם, כשלמדתי 'טוענות רבניות'😉

ספויילר: לא סיימתי

אמרו שהאישה צריכה לרוץ לבית משפט לפני שהבעל ירוץ לבית הדין... (או להיפך, לא זוכרת...)


 

עכשיו, אני במהותי תמימה ולא רצתי לשום מקום.

הייתי בטוחה שאולטימטום כספי מצידי (שלא אעביר לו חצי מהמשכנתא, שאני עד עכשיו העברתי כפראיירית) יספיק כדי לקדם את התהליך לכיוון של גט.

ולא הוא - דממת אלחוט מהצד השני..

ואני תוהה אם הבנאדם הלך לפתוח תיק

והאם זה סכנה מבחינתי

לא יודעת מה יכול להיות מסוכן....

תמימה - אמרתי?


 

אשמח לעצות וגם לתמיכה רגשית 😥

ואני משערת שתשאלוייתי ואחמיניה

למה אני חושבת שאני פראיירית כשאני משלמת חצי משכנתא...

כי הוא זה שגר בבית המשותף וצריך לשלם לי שכר דירה. אז זה מתקזז

נשמה יקרהפצלשש1

תהליך גירושין זה ממש לא זמן להיות תמימה!

לא הבנתי מה את מחכה? שהוא יבחר איפה יותר נוח לו שהתיק יתנהל וזה ידפוק לך בדלת עם דרישות מצידו??

שאננות לא מתאימה לסיטואציה

דבר ראשון תפתחי תיק (הרבה פעמים לאישה עדיף בבית הדין בעיקר אם הילדים שלך קטנים אבל תתייעצי עם עו"ד)


את מחכה שדבריפ יקרו באופן פאסיבי וזה לא המקופ ולא הזמן

דבר ראשון זה לפתוח תיק ליישוב סיכסוך אחכ זה להתחיל לחפש עו"ד והלוואי ותגיעו להסכם..

אגב לא יודעת אם את מבינה מה המשמעות שלפצלשש1

פתיחת תיק

אסל מי שפותח את התיק ראשון אפילו בדקה בוחר איפה כל התיק גירושין שלכם יתנהל

זאת שאלתיייתי ואחמיניה

אם זה אכן כך

ואיפה אני אמורה לעשות את זה

זה תלוי בנתונים האישיים שלךפצלשש1

על מה את מתכננת לא לוותר בני כמה הילדים שלך?

איזה מתכונת משמורת את רוצה להשיג

את התשובה הנכונה רק עו"ד יידע לומר לך

אם תפרטי נוכל לכוון אותל אבל הכי נכון זה ללכת לעו"ד זה החיים שלך וכל החלטה או אי עשייה כאן אחכ יכולה לעלות ביוקר

אל תמתיני עם זה

וצריך מזללא סתם פה

לאיזה עו"ד ללכת.

חברתנו היקרהייתי ואחמיניה

שדמות בחולות שלחה אותי לשליח נאמן ויקר.

בכלל ה' יתברך מלווה אותי בחסד ורחמים מרובים...

אני את נפשי ביקשתיייתי ואחמיניה

זה כמעט מסתכם עם זה.

נתתי לילדים לבחור ( איך אפשר שלא) והם בחרו להישאר בסביבה הטבעית שלהם.

תכלס זה היה נכון גם לי. אני נבראת מחדש וצריכה את הלבד הזה.

ויתרתי על הההכל, חוץ מחצי דירה. זהו.

הוא - את כבודו האבוד מבקש

המחיר - דחיית הגט....

מזכירה לי מאוד את עצמיפצלשש1

אבל ההבדל שאני רציתי את נפשי ואת נפש ילדיי

ילדים צריכים אמא שימי לב שכשאת בוחרת בעצמך הם לא נעלמים לך בין הידיים..

לא כדאי לך לדעתי להתרחק מהם וגם לא לוותר עליהם

בהצלחה רבה

מזל טוב שלג דאשתקד

כל הכבוד על ההתקדמות, הלוואי שתשחררו מהר זה מזה לחיים טובים ולשלום.


אם אני מבין נכון, השיקול לרוץ לבית משפט או בית דין, זה בעיקר בשביל מזונות. השאלה אם מזונות זה נושא משמעותי אצלכם.

אם הנושא הוא חלוקת הרכוש, לכאורה גם בבית הדין יפסקו חצי חצי, אז לא אמור להיות הבדל (אגב  אין לי מושג מה הבסיס ההלכתי לזה. עד כמה שזכור לי ממסכת גיטין דף עז, אפילו את הגט אישה לכאורה לא הייתה יכולה לקבל לעצמה 😳. אז אולי כדאי לשאול רב האם מותר לבצע את הוראת ביה"ד וזה לא גזל).

אם מה שאת רוצה זה בעיקר שחרור ושקט, אולי תקבעי איתו זמן ובהנחה שהוא יסכים תיפגשו, ותתני לו את הכבוד "להחליט" על כל מה שתכלס די ברור מה ההחלטה... אולי כדאי להתייעץ פסיכיאטר או מטפל שמבין בלקויות שונות ומשונות, והוא יוכל לסייע לך איך מקדמים אנשים כאלה להחלטות בצורה נעימה ומכובדת. אם לא יסכים להיפגש, אז תפני לבית משפט/דין לפי רצונך ומצפונך וכדו'. בסופו של דבר, הכבוד שאת נותנת לו הוא המפתח ליחסים טובים שלך עם הילדים.


המון הצלחה יקרה!!

חכמת נשים פרקה ביתה...ייתי ואחמיניה

תדעו שיש גם תסריטים אחרים ממה שאתם מכירים.

הבינה האישה מה מפעיל את האיש

הדמימה את המערכת

עד לקבלת דרישה לתשלום

(שכן היא זאת שיצאה מהבית...)

הציבה אולטימטום

פגישה עם מגשר

חתימת הסכם, תוך ויתורים והליכה לקראתו

שכן, היא רק שקט נפשי רוצה.....

אז זהו.

יש התחייבות לגט תוך 10 ימים

בעזרת ה' יתברך!

שתהיינה בשורות טובות לכל עם ישראל!!

ואגב - לא(!) צריך להגיע לבית הדין עם עד. יש שם עדים שלהם.

לא ברור איך יש לכם סיפורים אחרים.

וואושלג דאשתקד

מלאא הצלחה!!

ומה זה משנה הסיפור של כל אחד, הסיפור שלך הוא אחר ומיוחד והוא שלך, וזה הכי חשוב.


שיהיה לך רק טוב!

אמןןןייתי ואחמיניהאחרונה

כוונתי היתה יותר להתייחס לתגובות המאוד נחרצות שכך וכך מתנהלים הדברים...

אז לא.

לא תמיד...

אי חובת מזונות בבית הדין הרבנישלג דאשתקד

הבנתי שככלל גבר תמיד משלם מזונות אם התיק מתנהל בבית הדין הרבני, בהנחה שהילדים נושמים אצל האמא, ויש איזושהי הפחתה בתשלום המזונות לפי הזמן שהם אצל הגבר.

האם זה תמיד ככה? האם יש הבדל אם גם האישה עובדת בפועל ומפרנסת? אשמח לדעת עובדות (אפשר גם רגשות ופילוסופיות, אבל אותי זה פחות מעניין כרגע 😉)

תודה רבה!!שלג דאשתקד
האזנותלא סתם פה

עו"ס משפחה מתעקש ומכחיש דברים שנאמרו ף/לא נאמרו בפגישה עמו.

בידיי הקלטות- כמובן ברגע שאשמיע אותם המצב שלי עלול להשתנות , כי יבינו שאני יודית מה אני מדברת.

1. מתי הזמן לשלוף אותם כדי להוכיח שהדברים אכם נאמרו/לא נאמרו.


2. אם אשמיע את החומר המוקלט והוכיח שיש בידיי נתונים "הלך עלי".....זהו יסמנו אותי?


3. לאחר שיגלו כי בידיי נתונים מוקלטים, יש אשפרות למנוע ממני להקליט בעתיד? יש סיכון בהוכחת נתונים ע"י השמעתם?


לא הבנתי את הסכנהייתי ואחמיניה

מה יבינו?

יבינו שאני מקליטה פגישותלא סתם פה
כידוע, אנשי רווחה לא אוהבים את זה
משיהו, משהו?לא סתם פהאחרונה

עם ניסיון בעניין

בקיצור, אם אשמיע את ההקלטות יאמינו למה שאמרתי שזה מה שנאמר בפגישות שלי עם העו"ס.

מצד שני, מסוגלים מעכשיו להיוצ לגמרי לרעתי היות ואני מכיזה להקליט(למרות שיש מצב שנם מקליטים )

בא לי לשתףייתי ואחמיניה

שבקרוב, בעזרת ה'

אהיה זכאית להשתתפות מו המנין

בפורום המיוחד הזה...

אני בפירוד כבר 4.5 חודשים

וממש עכשיו בשלב של לחץ מתון אבל נחוש

לקבל גט

אני מקווה מאוד, ויש לי סיבות להאמין

שזה יהיה זריז...

אמן!!

שווה כל רגע!!! להיות פה בפורום.אדם פרו+

זה אושר עילאי.

קשה להסביר.

לראות אותם מתכתשים.

זה תענוג גדול ואושר עילאי.


 

ולאאאא, לא. אללל תשווי את זה לפרודה שקוראת

בפורום של גרושים. 

 לא דומה ולא מתקרב.


 

גרוש בפורום.

זה הדבר האמיתי (:


 

מדהים ומיוחד

לחיות את החלום!


 

גרושייך הם מתכתשים כעניים ודלים...

נא עזור להם לצער זה את זו, שוכן מעולים...


 

אוייי כי אתה רב סליחות....

ואווויייי ובעל הרחמים..


 

שערי... בית הדין פתח..

ואת הגט הפירוד והניכור ההורי..  לשונאים תשלח..

ואת ההתכתשויות הבלתי פוסקות מהם תיקח

שערי.. בית הדין פתח (: (: (:


 

תודה על ההאזנה

המשך לילה טוב

היו עימנו..

הנה. בשביל זה היה שווה!ייתי ואחמיניהאחרונה
😊🤩
ציטוט יפה של מישהו שעבר את זה...ייתי ואחמיניה

“לפני הקפיצה”


לפעמים אנחנו יושבים על סף הקפיצה של החיים.

מביטים מלמעלה ורואים את הכל קטן — כל מה שחשבנו שהוא ענק.

הלב פועם, הראש מלא מחשבות, והפחד לוחש “אל תקפוץ”.

אבל עמוק בפנים יש קול אחר, שקט ואמיתי, שאומר:

“זה הרגע שלך… לשחרר.”


לא קפיצה אל הלא נודע – אלא קפיצה אל האמון.

אמון בעצמי. אמון בבורא. אמון בחיים.


“חתימת הוויתור”


חתמתי על “ויתור חיים”.

אבל האמת? חתמתי על ויתור על פחד.

ויתור על שליטה.

ויתור על מה יהיה.

ויתור על “מה יגידו”.


לפעמים אתה צריך לוותר – כדי לחיות באמת.

לוותר על מה שחוסם, כדי לגלות מה שמשחרר.

זו לא הייתה חתימה של סוף,

זו הייתה התחלה של חיים חדשים.


אבא תודה על הכל 🙏❤️‍🔥

יפהמתייעצת גירושין

אתם כתבתם??

יפה מאודשלג דאשתקד
כותבת יפה ומחזק!
בשם הכנותייתי ואחמיניהאחרונה

לא. לא אני כתבתי.

פגשתי, התחברתי ושיתפתי

אני לא בקטע טכני...ייתי ואחמיניה

מרגיש לי שאולי בסטטוס שלכם (שלנו)

תתחברו למילים :

שלוחות השמש זוהרות

על זכוכיות דוקרות שנשברו בלילה

כמה חיכית אז ליום

יאיר מה שחלמת


אנשים טובים היו בשבילך שם

ישבו הקשיבו למה שכאבת

אמרו: תראה זה עוד יקרה

יום אחד תבין את הלילה


לרוץ קדימה לא לעצור

כמו לביאה לטרוף את הבוקר

משמיים ישלחו נחמה כזו

שכשהיא תבוא

אותך היא לא מפספסת


שנים עוברות אתה עוד שם

מנסה לרקום את חייך

קצוות פרומים, המוני גוונים

לובשת דרכך


נשמות טובות פגשת גם

אכזבו, שברו את כל מה שבנית

לא שכחת גם אותן

נאמן למי שהיית


לרוץ קדימה לא לעצור

כמו לביאה לטרוף את הבוקר

משמיים ישלחו נחמה כזו

שכשהיא תבוא

אותך היא לא מפספסת


לרוץ קדימה לא לעצור

על זכוכיות דוקרות שנשברו בלילה

משמיים ישלחו נחמה כזו

 

 "נאמן למי שהיית"


לרוץ קדימה לא לעצור

כמו לביאה לטרוף את הבוקר

משמיים ישלחו נחמה כזו

שעכשיו היא באה

היא כבר לא מפספסת


_____


מילים, לחן שירה: דוד בן ארזה

דעתכם על המשפט של חנן בן ארי-מרגיש כאילו החיים עודמתוך סקרנות

שבוע טוב.

למי שעוד לא שמע את השיר החדש של חנן, בו אומר ש"לפעמים מרגיש כאילו החיים עוד לא התחילו".


כמובן שאני לא נכנס לנושאים אישיים של אנשים ספציפיים, אבל היות והןא וגרושתו משתפים.

מעניין אותי לדון בנושא העקרוני.


 הגישה של גרושתו נראית קצת שונה של לא להכחיש את העבר ולאהוב "את מי שהייתי אז" ואת מה שהיה בן/בת הזוג עבורי אז (מצרף תמונה מראיון אתה)

ואני מוצא עת עצמי מתחבר יותר לגישה שלה, באופן כללי אני טיפוס שמחובר גם לעבר, יש חברי ילדות לדןגמה שהם בקושי זוכרים את הילדות, אבל אני עדיין מרגיש קשר אליהם...


לכן בין היתר קשה לי עם זה שלא מרגיש שעשיתי "סיגור" טוב למה שהיה, הייתי רוצה להצליח "להיפרד באהבה" (או לפחות קרוב לכך) כדי לא להרגיש "שבירה" של מה שהיה בעבר בזמנים הטובים יותר.


מה דעתכם? זה היה חשוב לעןד אנשים כאן?

דבר כזה ריאלי לדעתכם?

גישה יפהפצלשש1

ריאלי לסיים יפה זה ריאלי עובדה שחלק מצליחים

אבל צריך 2 צדדים בשביל זה ולצערנו לא תמיד יש...


אני גם חושבת שיש קושי בלסגור קשר בככ הרבה אהבה..

א. כי באמת זה גורם למחשבות לשוט הרבה לזמנים הטובים כי גם עכשיו אתם בטוב ..אמנם לא כזוג אבל בטוב

ב. זה יוצר קשר יותר מחייב

כשאתם בטוב אתם לא יכולים ללכת דוך לפי ההסכם (לטוב ולרע) המערכת ביניכם מתנהלת שונה...ששוב יש לזה יתרונות והרבה אבל גם לא מעט חסרונות

את מכירה כאלו שמצליחים? מעניין.מתוך סקרנות

אני שמעתי על זה כתיאוריה, מעניין אם מישהו מצליח בפועל (אני לא מדבר על המגזר החילוני, שם גירושין זה כמעט שגרה, וגם כל המושג "נישואין" ו"גירושין" קצת איבדו ממשמעותם לכיוון של "רצף").

 ואם אני מבין נכון, את אומרת שמייצרים שנאה ומלחמה  כדי שהמחשבות לא ישוטו לזמנים הטובים?

 

עצוב, אבל כנראה שככה זה.

אממפצלשש1

אם עוד לא שמת לב מהקריאה בפורום אני והאבא של הילדים שלי בקשר מצויין ונפרדנו יפה

אני כן חושבת שזה יוצר יותר כואב בפרידה

כי בסוף שנפרדים באהבה ונותנים לרגעים היפים מזכרת ומקום זה יוצר כאב מסויים


להגיד ששווה בגלל זה ליצור מלחמות לא..להגיד שבגלל זה אנשים יוצרים מלחמות..אני לא בטוחה...

אני חושבת שאנשים נלחמים כי הם לא סומכים אחד על ה2 יותר והאנשי מקצוע (בדגש עו"ד) ממש לא תורמים על זה

יפה מאוד שהצלחתם וכל הכבודמתוך סקרנות

ברור שזה יוצר כאב, אבל שנאה ומלחמה לא ידועים כמשהו שלא יוצר כאב.

נכוןפצלשש1

אבל זה משתיק את האהבה שהייתה

אתה מבין שיותר כואב לדעת ולחשוב שאהבת מישהו ועכשיו הוא פשוט לא רלוונטי בחיים שלך יותר?

שאתם במלחמה אתם שורפים אחד את השני לגמרי

ושוב אני לא חושבת שזה עדיף..אני פשוט חושבת שכשנפרדים יפה הכאב על הבית יותר גדול

ושנפרדים במלחמות הכאב הוא מהמלחמה עצמה

אם הצלחתי להסביר את עצמי נכון


ועוד דבר שנפרדים יפה יש כמו קשר מחייב הדדי סוג של...

ושנפרדים במלחמה יש 0 ציפייה מהצד ה2 לבוא לקראת

מעניין, אני לא מאמין שהשריפה יכולה להיות אמתיתמתוך סקרנות

מקסימום שורפים את החלק בלב שיודע מה זה לאהוב, ואז כמובן מתקשים גם בהמשך.

אבל אולי זה רק אני.

לא ניסיתי כדי לענות בכנותפצלשש1

אבל נראה לי שפשוט אין פנאי לחשוב על זה

ואיך אומרים ההיפך מאהבה זה אדישות

אז כנראה מי ששונא מחביא רגשות מתחת..

מענייןמתוך סקרנות

אז זה חלק ממה שתוקע, עדיף הכאב של להכיר במה שהיה ושזה נגמר עליו דיברת.

הנושא של התחשבות הדדית אחר כך אכן נשמע מאתגר, אבל נראה לי מחיר ששווה לשלם.

נכוןפצלשש1

כשמכירים בכאב אפשר לעבד אותו ואחרי שמסיימים את התהליך אפשר להתקדם הלאה בלב נקי


לגבי ההתחשבות תלוי באיזה יום תשאל אותי יש ימים שזה מעיק ממש ויש ימים שאחלה

אבל אם הילדים שלי יגדלו בריאים ומאושרים בזכות זה אני מוכנה לשלם את זה

כל הכבוד, מניח שההתחשבות היא הדדית אז זה גם רווחמתוך סקרנות
אבל מבין שזה טריגר לטשטוש וקושי בגבולות.
אני לא בטוח שזה סותרשלג דאשתקד

אפשר להיות מודע וער לעבר שלך, בסופו של דבר זה מה שהוביל אותך להווה. אבל גם לדעת שהעבר במשמעות המוחשית שלו כבר לא ממש רלוונטי.

זה כמו מריבות של אנשים, על מי עוקף ברמזור ותור מי בסופר. יש פרק זמן שלגיטימי (חברתית) לכעוס ולריב, אבל כולנו מבינים שמגיע רגע (במובן של זמן) שזה נראה ממש מטומטם אם המריבה הזו ממשיכה. (שמעתי מתידהו הרצאה בנושא הזה והיה לזה שמות ומושגים, אבל שכחתי...).

מספרים שפעם שאלו את שמעון פרס, איך הוא היה מסוגל להישאר בפוליטיקה ככ הרבה שנים ולהתמודד כל פעם מחדש על כל מיני תפקידים בכירים, למרות שתמיד תמיד הוא הפסיד. והוא ענה שהוא קם כל בוקר מחדש ושאל את עצמו "מה עומד לפניי כעת". כי מה היה - אין לי איך לשנות וזה לא רלוונטי לעתיד.

לקוצר הבנתי, הדרך היחידה להתקדם בחיים, בפרט אם אתה רוצה לסגור משהו משמעותי ולהמשיך הלאה, זה למסגר אותו ולהניח בצד. אם תסחב את העבר שלך כל הזמן על הגב, בסוף תקרוס מהעומס, וחבל.


נ", זה בלי קשר לפרדים בן ארי. אף פעם לא התחברתי לשירים שלו, ואני לא ככ מבין את הקטע שלה.

לא מבינה למה משפט של אדם איזוטרישם פשוט
מרעיד לך את החיים.
לא מרעיד את החיים, וזה גם לא "המשפט"מתוך סקרנות

מדובר ב2 צדדים שגם נמצאים בתוכי, ורוצה ללבן אותם.

אפשרשם פשוטאחרונה

גם לעשות "שלום" עם מה שהיה,

(וזאת הדרך הטובה)

להשלים שגם הטעויות שעשית נבעו מזה שלא ידעת אחרת ולכן לא יכלת אחרת.

היו דברים שסימאו את עיניך, הבנות שגויות, הנחות שגויות. חוסר ידע, אגו, גאווה. כולנו ככה..

להבין ששניכם טובים ורציתם טוב, לא הייתם מודרכים נכון ולא התיעצתם עם יעוץ טוב בזמן.

זה היה שביל הלמידה שלכם.  

או כל מיני הסברים שאפשר להסביר על מטענים שהבאתם אתכם מהעבר.

אפשר ללמוד מזה ולגדול מזה ולעוף על החיים הלאה.

תרכך הכל

לא חייב להיות או או.

ולפעמים זה בא בגלים

יש יום שאתה יותר סוער ויותר חושב על מה שהיה ומתחבט בתוך עצמך, ואז חושב על זה ומרגיע את עצמך וממשיך עם החיים הלאה.

למחרת אתה מרגיש אחרת.


אני חושבת שיש לך עוד עיבוד והשלמה לעשות.

אתה בדרך ☘❤

אולי יעניין אותך