ויכול לתרום מנסיונו?

או שלפחות מכיר מישהו שהצליח?...

הוא לא מאמין בטיפול? חוויה טובה? ארוחת בוקר?

נשמע לא מכבד, זילות של הסיטואציה.

עדיף לעשות את זה במהלך מריבה?

זה חוסר כבוד להחלטה הרת הגורל להתגרש, זה חוסר אחריות זלזול וחוסר כבוד אליה, לילדים, לבית, למשפחה אם לא מתיעץ, אולי הוא טועה ויש אופציה לתקן, אולי הנחות היסוד שלו שגויות, אולי (סביר מאוד) הוא לא רואה את כל התמונה?

הוא לא היה רוצה לטעות?

ממה הוא מפחד?

בכל מקרה, קורה שאנשים מקבלים החלטה ועדיין רוצים ייעןץ נקודתי.

אז נמנע מהם את הייעוץ כי אנחנו חושבים שהחלטתם מוטעית?

בכל מקרה, כאמור, הוא לא צופה בעיות מהותיות בהליך הגירושין עצמו ואחריו.

מקווה שהוא לא יתאכזב באמצע, כשפתאום יקבל את "מלחמת הגירושין" בהפתעה ואז גילו פתאום פנים חדשים אצל מי שחשבו פעם שהם אהבו (וכמו שנאמר, "אתה מכיר באמת את אשתך כשאתה מתגרש"), כפי שקרה לרבים וטובים.

כשאחד מבני הזוג לא רוצה להתגרש וזה בעצם נפל עליו בהפתעה ונכפה עליו, טבעי שיתעוררו כעסים,

הלב והאגו שבורים.

כדאי שילך להתיעץ, שיהיה לו ליווי מקצועי ויעשה פחות טעויות.

(דיברנו על איזה פוסט אחד על ניכור הורי, תשלח לו)
 

בע"ה שיהיה להם רק טוב.

לכן לא הבנתי, הוא מנסה לעשות את זה בצורה הכי טובה ונעימה שאפשר, ולהרגשתו זה ריאלי.

את אומרת שיתכונן להפתעות?

אני בעד עבודה עצמית ולא כל הזמן לחשוב מה האחר צריך לעשות/לתקן.

פנימה ולא החוצה.

שיפנים עם עצמו איך להתנהג אליה לקראת הצמתים והאתגרים שעתידים לבוא.

איך להתמודד איתם נכון 

ובע"ה שלא להגיע למצב מתגונן-התקפי

להתגרש, הכי קל. נושמים לרווחה וזהו.

האמנם?

מנסיוני ומנסיון אחרים, זה לא בדיוק כך.

לטפל ביחסים ביניכם  - זה דורש אומץ. אבל זה כדאי. מאוד.

אני מדברת מנסיוני.

לא פותרים בעיות על ידי גירושין. להיפך.

ואם יש ילדים. מסכנים. הביאו אותם לעולם ועכשיו נפרדים ההורים.

מאוד נפגעים מזה. הילדים.

אני מדברת מנסיוני.

ראה בבקשה את תגובתי ותגובת שם פשוט לאיילה.

בהצלחה!

ושופט - לפני שהוא שופט

שומע עדות של בעלי הדינים

מי פה שהחליט להתגרש מוחזק כאדם שעשה ניסיונות ומאמצים להשאיר את הבית שלם...

ניסיונך שלך אומר כך

וניסיוני שלי אומר אחרת ..

משפט חדש שאני חקקתי:

מזבח בוכה על כל נפש עצובה שלא עובדת את ה' בשמחה.

תחשבי על זה

(מודה שזה לא יהיה מניסיון אישי, אלא של אחרים)

נראה שיש לך הבנה בתחום.

אכתוב תמציתי ופרקטי.

(מוזמן להפנות את החבר אליי אם הוא ירצה פגישת הכנה, זה משהו שהוא אפשרי)

שיחת יחסינו לאן צריך לעשות בסביבה נייטרלית. לא בבית!

מומלץ במקום ללא אנשים נוספים.

* כל ניסוח של טענה יתנסח בכבוד או בסגנון של "אני חש שדעתי אינה נשמעת" במקום "את תמיד מבטלת אותי". (מומלץ להיעזר בAI להפיכת משפטים לפני שיחה).

* לחזור כל הזמן על "אני רוצה בטובתנו. בטובת ילדינו ולכן חשבתי שעדיף להפריד כוחות וכו".

* לתת לצד השני מקום להתרתח ולכעוס- אבל לשים גבולות של שיח. לא מקללים, לא מטיחים האשמות. שהכל יהיה נקודתי (" אני מרגישה ש...")- ברגע שזה יורד נמוך קוטעים את השיח ברוגע.

אפשר לעשות עצירה לשתות מים, ללכת לעשות סיבוב ולחשוב על הדברים וכו'..

* לבוא עם 2 הצעות לאיך לסיים את הדברים: חלוקת הדברים, הסדרי שהות של הילדים, גישור, בית דין או בית משפט. לסיים בטוב או ברע. כדאי שזה יהיה כתוב. ברגע שיש בחירה, זה נותן לשני תחושה של שליטה במצב ושיש לו במה להיאחז.

* הכי חשוב- לא להיכנס למריבה. לבקש שיח בוגר וחושב. אם הצד השני לא מסוגל לזה- לא חייבים להמשיך את הפגישה.

בהצלחה! 

@מתוך סקרנות 

אם בשביל זה בלבד הקמת את הפורום, דיינו.

סליחה שאני נתפס לזה, סתם מתוך סקרנות (לא שם הניק!).

למה ככ חדוב לא לקיים את השיחה הזו בבית? מה עלול לקרות? 🤔

יש אנרגיה מסויימת לכל מקום.

ובבית יש מתיחות שכברמקיימת בשלב זה.

וכשיוצאים למקום נייטרלי יש אנרגיה אחרת ללא הסטרס המוכר.

כמו שכתבתי הרגע לגבי מכתב

צריך לקחת בחשבון שכשם שפרצופינו שונים, אנרגיותינו שונות.

אולי האנרגיות בבית שלך למשל, מאפשרות את זה ושלי פחות...

בקיצור - יתבונן כל אחד פנימה ויתאים את ההתנהלות לרמת השיח ולצורתו ולאנרגיות שמסתובבות....

אבל לענ"ד כן צריך להיות שיקול לא לזמן אנרגיות שליליות איפה שזה לא מוכרח

להיכנס לכתחילה לתוך כבשן האש, מבלי להיות אברהם אבינו??

למה לא לכתוב את הדברים. עם עט על גבי דף!! לא מקלדת!!!

לכתוב בצורה מכבדת ומכובדת.

הזדמנות גם להודות על מה שכן היה טוב...

בכתב ניתן להתנסח יפה, למחוק, לשכתב, לתקן ולהגיע לתוצאה מקסימלית.

ומצד שני - הצד השני יכול לעיין בזה כמה פעמים (תהיה לו/ה גם מזכרת יפה..)

והכי חשוב - זה לא מזמן מתחים.

שהרי, אם הגענו עד הלום, מסתבר שהשיח לא גן עדן....

יתרון נוסף שאני ראיתי במכתב - משדר רצינות ולא משאיר מקום לדיונים מיותרים....

זו השקפת עולמי.

אפילו כשיוצאים עם בחורה לדייטים אומרים לא להיפרד בלי לדבר פיזית על זה.

אין מכבד יותר מדיבור.

הגיוני שמכתב יותר קליל. אבל לא מכבד.

אחרי הכל זה לסיים מלא שנות נישואים ומערכת נכבדה.

לא מכתב לגננת.

מנסים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלימה.

כן. השיח לא נעים ולכן אני מתרחקת.

אולי ומסתבר שכך, אצל כל אחד מאיתנו התמונה אחרת.

אשריכם ששיח רלוונטי מבחינתכם

אז שינתב את זה לפי מה שהוא מכיר אותה ואותו

רק רוצה לומר לפניי שכדאי מאוד להאיר לו שמאוד לא כדאי לפרק אם המצב לא ככ גרוע ועדיף ויותר קל לשפר ולעבוד בזוגיות 1 מאשר בפרק ב עם ילדים

ולפרקטי

לגבי 1 אני מציעה לדבר איתה על זה בבית שלהם בערב רגוע להסביר מה הוא החליט ולמה הוא החליט את זה וכמה היא חשובה לו

אחכ לתת לה זמן לעכל להגיד לה שתיקח את הזמן לעכל לא לדבר עדיין על משמורת לא על מזונות על כלום! פשוט לתת לה זמן ולהגיד לה שהוא נותן לה זמן וזה בסדר ולהמשיך לגור ולהתנהל ככה ביחד

קופצת ל3 אחרי שהיא מעכלת ומבינה (זה יכול לקחת שבוע-חודש בערך) לשבת בבית קפה ולהתחיל לחשוב איך אתם רןצים לחלק את הילדים וכו ואז אפשר לפנות לעו"ד שיינסח הסכם (כל צד יכול לקחת את ההסכם לעו"ד מטעמו שיראה שהכל הוגן ל2 הצדדים) וזהו!

בשלב 3 הבנתי שהרבה נעזרים במגשר אבל אם יש ביניהם שיח טוב לדעתי עו"ד לניסוח הסכם מספיק

חח אז כנראה שאנחנו...

אם את רוצה המלצה לעו"ד אני יכולה לתת לך בפרטי

אנחנו כמו שרשמתי לא לקחנו גישור אלא שילמנו לעו"ד שיינסח לנו הסכם לפי מה שסיכמנו ביננו

זה מתאים בעיני במקרים כמו שהפותח מתאר שהתקשורת מצויינת ..אז אין צורך במגשר רק בניסוח פורמאלי

לך ולחברך.

כל הגירושין שאני מכיר, הסתיימו כשצד אחד היה צריך לקחת תנופה עם השוט והצד השני ניצל את זה וברח...

אבל מעניין לשמוע שיש גם סיטואציות אחרות. מצד שני, אני חושב שבגלל שזה מקרה מעניין ושונה בנוף, צריך להתייחס לזה כאל מקרה ייחודי.

כן אציע ביחס לשאלה איך להסביר את קשייו, שפשוט ינסח אותם טוב לעצמו, שיעמוד מול הראי וידבר ו/או יכתוב בצורה מסודרת מה קשה לו ולמה ואיפה זה בא לידי ביטוי וכו', ושלפני השיחה ילמד מהי אסרטיביות (לא חסרים סרטים ביוטיוב), להסביר מה קשה לו אבל לא להציג את זה כנזקק אלא כאדם עם כבוד שדווקא דורש (בעיקר מעצמו), שיהיו לו חיים טובים ומאושרים.

וכמובן, שאם הוא מנתח את המצב שוב וחושב שאולי לא כזה מזעזע לו, אז אולי שישאל את עצמו לפני שהוא פונה אליה.

(לא יודע למה, אבל התיאור הזה שלך נשמע לי כמו אדם חלש אופי/מסכן שנפל קורבן לאלימות רגשית/כלכלית ולא מצליח לצאת ממנה.

אבל איך שלא יהיה, תמסור לבחור שלך בהצלחה בשמי )

ציטוט: "הבנתי שאני יכולה להילחם באברהם בצורה מטורפת עם עורכי הדין הכי טובים ורק על רכוש, על מה יש לנו לריב? יש לך ככה וככה ולא אוותר לך, ותיתן לי 50 אחוז, ידעתי שזה אפשרי, אבל הייתה לי תובנה מטורפת, נזכרתי בילדות שלי והרכוש הכי גדול שיש לי בחיים שלי שאם יפגעו לי במקום הזה אני בצרות צרורות. הרכוש הכי גדול שלי זהו היכולת לאהוב, להיות טוטאלית, להיות במסירות נפש. אם יפגעו לי בזה אני בצרות זה שווה יותר ממאה מיליון דולר. אין לזה ערך פיננסי, יש לזה ערך אמיתי של אושר גדול" 

בקיצור, היא אמרה לאברהם הגרוש שלה: אני אוהבת אותך מאוד, ולנצח אני אשמור לך מקום בלב שלי ואני רוצה שיהיה לך הכי טוב בעולם...

 אני רוצה לבקש ממך אם תוכל לשמור לי גם מקום חם בלב שלך כמו שאני שומרת לך.

היא החליטה שהיא מתנהלת באהבה, שום כסף ושום מריבה לא שווה את זה.

הכי היה לה חשוב להישאר מאמינה באהבה ובטוב ולפעול מתוך זה.

מתוך אמון באדם שהייתה נשואה לו ( גם אם אין לזה שורש מאוד מציאותי, לסמוך על זה שהצד השני רוצה להיטיב. )

כמים הפנים לפנים, שאתה מסתכל על הצד השני בכבוד, אהבה, רצון להיטיב- זה חוזר אליך (במיוחד אם אין מקרה של התמודדות קצה ואלימות!)

כך היה. 

הם נפרדו בכבוד, בלי עורכי דין ומלחמות.

וכן כן הם חברים טובים עד היום ומגדלים את ילדיהם המשותפים בכבוד. 

מי שמתעניין מוזמן לשמוע ‎חופית בהרי מדריכת הורים‎ on Instagram‎: "⁨⁨צופית גרנט משתפת אותי בדרך הנכונה להתגרש, כפי שבחרה לעשות בעצמה. תצטרפו אלינו ב5/11 ההורה בזירה מקיים כנס לגרושים וגרושות שמעוניינים להתגרש בדרך בריאה ונכונה, מחכות לכן ♥️. פרטים בקרוב!!! #מדריכתהורים #מנחתקבוצות⁩⁩#מתגרשים_לא_מהילדים #מתגרשיםבחכמה @tsufitgrant @horebazira"‎

תודה.

החבר מוסר תודה לכל המגיבים שנתנו לו נקודות למחשבה.

לדעתי חברך קצת חי בסרט.אם היחסים יחסית טובים, ואין לאישה בכלל רמז או סימן שזה מה שעובר לבעלה בראש, והוא גם לא מאמין בטיפול, למה הוא חושב שבשיחה נעימה כביכול בערב,הוא יפיל עליה כזו הודעה, ותוך חודש היא תרצה לשבת איתו לקפה ולדבר על הסכם?? ואולי היא לא תרצה להתגרש? אולי היא תדרוש טיפול? ובצדק? כי הוא החליט?? יש כאן עוד צד.בגלל שהיא אישה טובה היא תשב איתו לקפה ותדון איתו בנחת איך לפרק את נישואיה?

שילכו לטיפול.ושם במהלך הטיפול אם ירצה יוכל להעלות נושאים קשים.יש לעשות הככלללל על מנת לא לפרק משפחה.

.

אבל אני רוצה להבהיר שזה לא התחיל אתמול ולא נראה לי שאשתו באמת לא מבינה כלום. גם הנושא של טיפול זה משהו שאני מדבר איתו עליו.

דיברתי איתו גם עכשיו אחרי התגובות כאן. כל תגובה מאוד תרמה לו לחשיבה.

אבל בעיקרון עדיף להתמקד בשאלות שאני כתבתי בפתיחה, כי הסיפור יותר מסובך ממה שכתבתי ואני ואנשים אחרים, גם ככה בקשר איתו לייעץ על דברים נוספים לגבי צעד כזה.

יחד עם זאת היא קיבלה את הבית הפרטי שלהם ברמת חן, ועוד סכומי כסף שניתן לשער שהם לא מבוטלים.

בנוסף היא מרויחה בעצמה לא מעט

הדברים האלה מעניקים תחושת בטחון.

הפחד הקיומי, הרעב ההשרדותי שלה לכאורה פחות מאנשים רגילים.

מעל כל אלה היא בהחלט אשה חכמה, כי יש רווח שהוא הרבה יותר גדול מכסף, וכסף לא יכול לקנות אותו.

היא השראה בגלל הלב והנעימות שהיא מפיצה בעצם היותה...

אשריהם!

מצד שני, חבל שא.נשים חושבים שישיגו את הבטחון שלהם דרך מלחמה בלתי פוסקת בהורה השני של ילדיהם, ובמי שפעם לכאורה אהבו.

חושב שאדם בריא ובוגר, אמור להבין שבגדול ברגע שהוא מתגרש, עליו לקחת אחריות על עצמו ועל הימים בהם ילדיו אצלו כולל מבחינה כלכלית, כמו שאני מתפעל את הבית ב"ה לילדי, ולא תובע מאחרים לבוא לנקות, לבשל ולכבס "בשביל הילדים".

אני מדבר על נקודת מוצא כמובן ועל ברירת מחדל, ברור שכדאי שמי שיכול יסייע לצד השני בדברים שונים הקשורים למשימת גידול ילדיהם המשותפים.

החלטה על גירושין - לא מתחברת לי טוב עם ארוחת בוקר זוגית או חוויה, בילוי??

וואלה הייתי ממליצה לו נופש, סוף שבוע - אולי יחזרו הדברים לתיקונם.....

אני, בכל אופן, עשיתי את זה עם מכתב מבהיר.

נימוסי ולא פוגעני בכלל.

אבל זה העמיד את הדברים בצורה מאוד ברורה ולא השאיר פתח לדיון.

היומן (סרט) – ויקיפדיה

להחזיר אהבה ליושנה.

ויש עוד אפשרויות למקרים קשים.

לא נשמע כמו

משהו בריא י"מ

לעשות

ממש מובן הרצון והצורך

והקונפליקט שהדת מביאה איתה

וזה פשוט לא רלוונטי. בטח לא לשיתוף כאן.

זה כל האישו בחיים

לחשוב לרצות להתלבט לבחור

אם זה לא היה רלוונטי

לא היית טורח להגיב

כי זה מסיט את הדיון מהשיתוף של בעל השירשור

זה לא מקובל ונשמע הזוי אבל לדעתי אתה יכול להיות בקשר כמו זה שאתה מתאר בלי לעשות עבירות, פשוט למצוא מישהי דמוכנה להתחתן, אפילו בטקס קטן ורישמי ברבנות, חתונה לא מחייבת אלא רק כדי לפתור את הקונפליקט הדתי

מצטערת שזה נשמע לא טוב, אבל זו האמת.

אינטימיות רגשית וגופנית, כוללת זוגיות.

וכמובן- מחוייבות לאישה. שתהיה נאמן לה.

אישה לא יכולה להיות באינטימיות רגשית אם אינה יודעת שהגבר שלצידה מחוייב לה במאת האחוזים.

למה שתמצא אישה כזו שתהיה מוכנה שתנצל את הלב שלה אם אינך מוכן להתחייב לקשר איתה?

וכמובן שעוד לא דברתי על הרובד שהיהדות מוסיפה על הקשר הזוגי טהינטימי בין בני זוג.

קשה לך? אין מה לעשות צריך להתמודד עם החוסר, הלבד והרצון לממש את הזוגיות גם במציאות.

לגבי עבודה אישית שכתבת שאתה צריך לעשות-

אינני יודעת על מה מדובר, אבל עבודה עצמית שנעשית ברצינות לא אמורה לקחת כ"כ הרבה שנים.

מתחילים לעבוד, בונים את האישיות, ואז ממשיכים את העבודה עם האישה שתברר לחיות לצידה עם מחוייבות לבית עד מאה ועשרים. לא מחכים להיות מושלמים כי זה באמת יכול לייאש.

בהצלחה!

לכל בן אדם או בת אדם יש צורך ורצון בקרבה ואינטימיות זה קודם לדת או להתחייבות של חתונה, זה טבעי.

מה ניצול בקשר זוגי שלא מחויב בחתונה? גם נשים וגם גברים רוצים אינטימיות זה לא איזה סוד

אם היא נורמלית בתחושות שלה, ברצונות שלה, בחיים שלה

היא תחפש גבר שמחוייב לקשר איתה

ויש סקלה רחבה מאוד בין אי מחויבות בכלל למחויבות של טבעת.

יכול להיות שיש אנשים

ואני ביניהם

שלא אוהבים את הרעש ואת

המלאכותיות הזה של החתונה

עם כל הסוראוונד והרמקולים

לגיטימי!!

אז אפשר ללכת לרבנות

ולסדר איזה טקס שיסדר את זה

וואללה נשמע טוב ומזל טוב 💍

השאלה היא מה רמתו

של בן הזוג האם הוא מחויב

קודם לעצמו להיות חזק על החיים

וממילא לזוגתו שתחיה לעתיד

בכלל, לא אוהבת את המילה דת; יש את בורא העולם שנתן

לנו הוראות (טובות לנו!), איך לחיות בעולמו. בין השאר

הן כוללות הוראה איך לממש קשר בין איש לאישה - מכל הבחינות.

מנסיוני שלי מפעם, קשר טוב מילולי (טלפון או מייל), בסופו

של דבר אמור להביא לקשר אמיתי - מכל הבחינות.

בכל אופן מצידי, מצד האישה. קשר של נישואין כשרים

כדת משה וישראל.

אולי לגבר זה נוח כך, אבל אשה משתוקקת לקשר קבוע,

ואשה דתית רוצה שהוא יתממש על ידי נישואין.

אפשר להתרגל לחיות עם הצורך הפיסי הזה -

להיות עסוקים, או, יש לבטח עצות כשרות -

יש אנשים שומרי מצוות שחיים לבד ולא

פונים לקשר לא כשר. כן. לא כשר.

זה שאנשים רבים חיים כך ומקיימים קשרים

לא אליבא דעת תורה, זה לא אומר שכך צריך

לעשות. אין כאן סקאלה בין לבין, יש כשר

או לא כשר.

מתגברים. מפנים את הצורך לאפיקים אחרים.

גם לאשה קשה להיות לבד. מכל הבחינות,

השם נותן כוח וסייעתא דשמיא.

לבקש ממנו.

בהצלחה!

לא ציטוט מדוייק - אבל כפי הבנתי, המאמץ בלימוד התורה, מעדן

וממתן את הצורך הפיסי.

כתוב שלימוד תורה מתיש כוחו של אדם, נכון?

עד כדי כך שלומד תורה - הקשר הפיסי עם אשתו, פחות תכוף..

יש כזה דבר. האנרגיה והמתח האצורים ותובעים את שלהם,

מתחלפים למשהו רוחני יותר. אולי גם מספק יותר.

תלך עכשיו אל תחכה לאחרי גירושין

רק תדע שטיפול לא מתקן אותך

הוא עוזר לך אם אתה מוכן לעשות עבודה עם עצמך

להגיע למקום יותר טוב ולהתקדם קדימה מהמקום שאתה נמצא בו והעזרה הזאת משמעותית כי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים.

בהצלחה.

בתור אחד שמעביר טיפולים כאלה אני יכול לומר לך שמה שאתה מחפש זה בשורש של העניין זה להחזיר לעצמך את הביטחון העצמי והאמון בעצמך.

עושים את זה דרך שיח שבו אתה והמטפל או כל מי שתבחר צוללים לשורש הפחדים והדברים שגורמים לך לחשוש לדבר ולהגיד את מה שמפריע לך ומשם מנפצים אותם.

אחרי שמוציעים את השורשים הרעילים שהגבילו והקטינו אותך(תבחר מטפל בקפידה כי אתה עלול להיות בתהליך שנים בלי התקדמות אם הוא לא מספיק טוב), ואחרי שהוצאתם

את השורשים הרעילים, עליהם אתם מתחילים לבנות ביחד שורשים בריאים יותר שיתנו לך את האפשרות "להרגיש שמותר לי לדבר בלי לפחד" והרבה יותר מזה !

תדבר איתי אעזור לך חינם. תשלח לי הודעה במדיה - משה בין

ביטחון עצמי. "מותר לי לדבר בלי לפחד" אתה כנראה בקשר של חרדה. והחרדה הייתה שם קודם.

לבחור בשביל הילד או למנוע ממנו טעויות

זה שלו

אבל

ילד שגדל בחוסר שיפוטיות ומקבל דוגמא אישית לבחירות נכונות (גם אם זה להתגרש)

יש לו סיכוי יותר טוב

לפתח חוש ביקורת

ולבחור נכון

אתה לא יכול לבטח לילדיך עושר, אושר, זוגיות טובה, כושר, דתיות, בריאות. או שום דבר חשוב למעשה.

כל מה שאתה יכול הוא לשמש דוגמה אישית ולהתפלל, אני אומר את זה לך, לעצמי ולכל הורה, ילדים לא מקשיבים לעצות, ילדים רואים דוגמה אישית ומחקים אותה (או עושים אנטי, או חושבים שעושים אנטי).

או לשאול את חנן בן ארי....יש לו שיר כזה...

אני לא צינית הרי גם אני גרושה.....

חושבת שאם הם גדלים בריאי נפש ושמחים, יקל עליהם לראות מה שצריכים

לראות וממה צריך להתרחק. בעזרת השם.

אל תדאג.

אגב, אם כבר, יש ספר הנקרא "הכל סיפור של פיקסווילים" - תמר.

על בעל מתעלל (מתאים בדרך כלל יותר לבנות), אבל בצורה כזו,

שעד שאתה לא מתקדם בספר, אינך מבין על מה המהומה בעצם.

אבל באמת לא לדאוג. וכן להתפלל. לא הכל בידיים שלנו. כידוע.

מחקרים מראים שילדים שגדלו בבתים שהיחס בין ההורים לא היה תקין יש להם סיכוי גדול יותר להקים בתים נהדרים. ילדים אלו ראו בבית דוגמה אישית מה קורה כשהיחסים לא טובים ויעשו מאמצים להקים בית שבו היחסים בין ההורים יהיה תקין.

לצערי גדלתי עם הורים גרושים מגיל צעיר. כנראה שלא ממש עזר לי. אבל לפחות שיעזור לילדים שלי בעזרת ה'!