להעיר לבחורה בדייטים ואחרי החתונה אצליח, מצד שני אני שמעתי כל מנשים שמדברות על זה שהם דווקא רוצים שהגבר שלהם יציב להם גבולות.
מה אתם אומרים?
אני אדם שהטבע שלו לא כל כך מעיר, וגם נראה לי שזה מתאים למצב שלי.
אבל מה אתם אומרים על הנושא בכללי?
להעיר לבחורה בדייטים ואחרי החתונה אצליח, מצד שני אני שמעתי כל מנשים שמדברות על זה שהם דווקא רוצים שהגבר שלהם יציב להם גבולות.
מה אתם אומרים?
אני אדם שהטבע שלו לא כל כך מעיר, וגם נראה לי שזה מתאים למצב שלי.
אבל מה אתם אומרים על הנושא בכללי?
מכיר את זה שאתה אומר לאישתך שהעוף המכובס של אמא שלך יותר טעים מהעוף המכובס שלה והיא שותקת?
אתה שואל "מה קרה?" והיא "כלום".
"בטוחה?"
"אה הא"
"משהו שאמרתי?"
"לא"
"אז מה בעיה?"
"כלום"
"נו מאמי תגידי מה קרה"
"שום דבר"
"טוב אז אני אלך לישון טוב?"
"מצידי תלך לישון אצל אמא שלך"
"אה הא! אז כן קרה משהו!"
"לא. לילה טוב".
יש יותר גרוע מזה?
ואז יום אחרי היא כותבת לה בוואצאפ הודעה ארוכההה עם 9,648 תווים של תוכחה.
ואתה עונה לה "👍".
יש יותר גרוע מזה?
ארץ השוקולד
💪👏צעקות בד"כ זה אבדן שליטה. מאוד לא נעים אבל אפשר להתנצל ולהמשיך הלאה.
הערות מגיע ממקום של תחושת עליונות.
היא סתומה. זה אפילו לא wannabe אישה עושה רצון בעלה או איזה בולשיט נאו-שוביניסטי רוחניסטי.
גם אני רוצה שיגידו לי לא לאכול כשאני כבר שבע, זה לא אומר שזו תכונה גברית או משהו
אבל מן הסתם צריך גבולות מאוד ברורים, הבנה ועדינות לדעת מתי האישה חפצה בזה ומתי לא.
ברוב המקרים נראה לי פחות שייך. מעניין מה דעת הנשים כאן על זה.
לבין להעיר
לגבי האישה המשפנית שאמרת אני מאמינה שהיא התכוונה שהוא אומר את דעתו .. ויש לו עמוד שדרה משלו .. גם לה יש הפתעה..
לא גבר ולא בחורה יכולים לחיות עם ביקורת על הזמן..
יש משהו שיכול לעזור למי שמעיר זה יחס
4 מחמאות ( לא חייב אפשר דברים טובים)
1 הערה ( וגם ללמוד איך להעיר לפי מי שעומד מולך)
להציב גבולות זה מה שעושים עם ילדים קטנים.
אישה מעריכה גבר שיש לו סיי ועמוד שדרה אבל לא שתלטן/רודן.
לנו גבולות.
הורים מציבים גבולות לילדים
כנ"ל גם מורים.
הגיוני שבמקרה הצורך הגבר יציב גבולות לאשתו
בדיוק שבמקרה הצורך האישה תציב גבולות לבעל
הכל תלוי סיטואציה והקשר כמובן אך
לא מבין מה הבעיה בגבר שמציב גבול לאשתו
התורה,
להבדיל - הורים, מורים,
לבין בן ובת זוג?
לראשונים כמובן יש סמכות ואחריות כלפי האדם לו הם מציבים גבול, בעוד היחסים בין בני זוג אינם יחסי מרות.
זה לא חייב להיות אך ורק במקומות שיש בהם מרות
הקשר שיש בין בני הזוג משפיע אחד על השני
שזה אומר שאם האישה מוציאה אלפי שקלים כל חודש על נעליים
בזמן שהזוג מרוויח קצת יותר מזה זה משפיע על הגבר ועל הבית
או גבר שכל חודשיים מוכר רכב וקונה רכב כשאין בכך צורך זה משפיע
על האישה ועל הבית ולכן יש מקום להצבת גבולות
לא התכוונתי לגבר שאומר לאשתו אל תאכלי גלידה אחרי 17:00
כהצבת גבול, אלא בהידברות. להסתכל ביחד על התקציב, להבין איך כל אחד רואה את הנושא, מה חשוב לכל אחד, ולהגיע להסכמות.
(אם יש התנהגות קיצונית מוזיקה כמו בדוגמאות שנתת, והידברות לא מועילה עבורה - צריך לפנות לייעוץ מקצועי. בכל מקרה אני לא רואה מצב בריא שבו בן זוג מצניח גבול באופן חד צדדי)
יש גם בין הורה לילד
ומורה לתלמיד
עד לרגע שצריכים להציב גבול
ולומר מספיק.
ייעוץ מקצועי זה במקרה שהאישה מכורה לנעליים
והבעל חושב הוא ילד שמשחק במכוניות מירוץ
לפעמים לומר "לא" לדעתי זה בסדר גמור, כמובן שמדובר
בבני זוג זה לא "לא" סמכותי בכל זאת עדיין הזוג מנהלים חיי שותפות
אתה לא צריך להיות המחנך של אשתך, ברוך ה' היא גדלה והתחנכה ואם החלטת להתחתן איתה אתה צריך לקבל את כל החבילה, יש דברים שמפריעים לך? דברו על זה אבל ההחלטה היא שלה והיא יכולה להחליט לא להקשיב לך, כי היא אדם אינדיבידואלי, כמו שאתה.
אני כן מאמינה שבזוגיות צריך להתחשב אחד בשני ולקבל החלטות מתוך מחשבה על הבן זוג, בסוף חיים ביחד חיים משותפים, אבל זה מתוך בחירה של כל צד.
אני גם יכולה להסכים שיכולים להיות דברים שבשביל אחד הצדדים הם קו אדום והוא יכול להגיד לי מפריע א בבקשה אשמח להתחשבות או אני לא מוכנה לקבל ב , ואז הצד השני צריך לכבד ולהתחשב אבל זה לא צריך להיות מתוך כפייה והחלטה על הצד השני אלא מתוך שיתוף בקשיים ובקשה לכבד והצד השני יחליט אם מתאים לו או לא ואיך אפשר לפתור את הבעיה.
(יצא קצת מבולגן אבל העיקרון מובן.)
לדוגמא אמרת שנגיד אחד הצדדים בזבזן כפייתי, אי אפשר להגיד לו מעכשיו על תבזבז תציף את הקושי (אם ישנו) שלך וביחד תחשבו איך מצד אחד מתייחסים לקושי ומצד שני לא מבטלים לגמרי את הצורך של הצד השני לקנות דברים. מעבר לזה אי אפשר. אי אפשר להגיד לו אתה לא קונה יותר ולצפות שיציית, זה אתה יכול אולי לעשות בתור אבא אבל לאשתך? וואו ממש לא! כנ"ל הפוך אישה לא יכולה לעשות את זה לבעלה, אם אתה לא מוכן בכלל להתפשרות ולהתייחס לצד השני? ברצינות, תשקול להתגרש. כי זה לא זוגיות.
והיא בסדר גמור
אני לא מסכים איתה לחלוטין
כמו שרשמתי למעלה אולי זה לא היה כזה ברור
יש שלב אחרי ההדברות אצל הורה מורה ובני זוג
שצריך לומר לא.
לא מסכימה איתי הכל בסדר, ככה אני רואה את הדברים
וזה לא משנה אם הגבר אומר או האישה
(למקרה שיש אישה פמיניסטית שמורטת שיערות מרוב עצבים)
אבל אני לא מאמינה שאין לך בעיה שהיא תציב לך גבולות משלה.
חושב שיש לך בעיה באמונה (:
לק"י
ויש לומר "לא" כהצבת גבול.
אם בעלי מציע לי שנצא בשישי למסעדה, ויש לי מליון דברים להספיק, לגיטימי לסרב.
אבל אם אני רוצה ללכת למסעדה בעצמי, ובעלי מחליט בשבילי שלא, כי צריך לנקות לשבת, זה לא מתאים. הוא יכול להסביר לי מה הוא חושב, לבקש שלא אתעכב, להגיד מה הוא יכול לעשות ומה יישאר לי. אבל הוא לא יכול למנוע ממני ללכת.
(אם אני יוצאת כל יום וכל העול עליו, זה כבר משהו אחר. שדורש פתרון אחר. אבל לא הצבת גבול, כי זה כנראה לא יוביל לשום מקום טוב).
ובין בני זוג נורמלים ימצאו פתרון.
תלוי סיטואציה ומצב
אנחנו לא נעבור עכשיו על כל האפשרויות
שיכולות להיווצר בין בני זוג.
אני מבין שישנם אנשים שקשה להם שאומרים להם לא
אותם אני אשאל למה זה קשה לכם? המילה לא מרגיזה אתכם?
זה מקטין אתכם?
מי שאמר לכם לא זה הבעל/אישה שלכם אז מין הסתם זה לא בא ממקום שלילי
בטוח שיש עוד נושאים שאנו לא נסכים
עליהם, העולם ימשיך להתקיים
אגב חבל שרק עכשיו אני רואה שיש לך מתכון לבצק פריך בלי ביצים
זה יכל להיות שימושי אתמול...
אני אגיד לה להסכים איתי.
סתם סתם בצחוק. זה היה בשביל אני(:
זה אמירות מאוד מסוכנות.
תהיי קיצונית מידי
דבר שלא נסכים עליו
את רוצה לראות את זה
אך לומר לא לדבר שפוגע בחיים המשותפים זה לא להקטין
לדוג' אין הכוונה לומר לך "לא" אל תלבשי את הבגד הזה כי ככה אמרתי
או "לא" אל תקנה טלוויזיה ותתחבר ליס או כל מה שיש עכשיו
אך אם אותו בגד לא צנוע ואין צורך להסביר מה רע בטלוויזיה
לגיטימי שגם הגבר וגם האישה יציבו גבולות ויאמרו לא.
אני ממש איתך בהשקפה שהצגת אבל לא בדרך.
תאכלס אתה יכול להגיד לה מפריע לי שאת לובשת א אני מבקש להתחשב ברגשותי.
וגם אם יש לך קטע לאהוב להגיד לא לאשתך היא יכולה לא להקשיב לך כי אתה לא אלוקים(אגב גם ה' נותן בחירה).
אל תצאו על מה שאני כותבת בבקשה. בעצם אתם יכולים.
אני לא אמורה להיות הרב של בעלי. אם הוא בוחר לא ללכת לתפילה או לאכול משהו בכשרות אחרת או כל דבר אחר- בהנחה שזה לא פוגע בחינוך ילדים, אני לא אמורה להעיר לו על זה. וכנ"ל הפוך גם כמובן.
ברור שיש הלכה והכל, אבל לא אני זו שאמורה להגיד לו מה לעשות. הוא אדם בוגר. אפשר כמובן לדבר על זה והכל, ומראש מחפשים מישהו עם שאיפות דומות. אבל לשים לב איפה זה נעצר
הבן זוג יכול ח"ו להחליט שהוא יוצא בשאלה ולא יהיה לי מה לעשות בנידון.
מה חושבת שאני בקטע של לומר לא מתוך חיבה או אהבה לדבר, מוזר לי.
אך אני זה לא העניין ולא מה את חושבת עליי.
אגיב כאן גם על מה שכתבת בהמשך, את בחרת להתחתן עם מישהו על דעת
שתחיו חיים בסגנון מסויים לכן אם הוא החליט לקעקע את כל גופו או להתחלן
או כל דבר אחר שנוגד לאורח החיים שאת רוצה זכותך המלאה להציב גבול ולומר "לא"
ואת לא מוכנה לחיות איתו בסגנון חיים שכזה, והוא כאדם בוגר יכול לקבל את הלא הזה
או לומר "את לא מחליטה עליי" כמו ילד קטן ולפרק את החבילה. זכותך המלאה לומר לא
וזכותו גם לא לקבל את זה. לא שייך את אלוקים אני אלוקים או הדבר הזה שמפריע לך שם בפנים.
את לוקחת את זה מהמקום שלך אומרים לא, תהפכי את זה למקום שבו את אומרת לא
ותביני שאת אומרת "לא" בגלל שאת לא רוצה לחיות עם חוזר בשאלה באותו בית ועכשיו הוא יחלל לך שבת
מול העיניים ומול הילדים. כמובן שלפני כן היו שיחות הדברות וכו' אך שורה תחתונה אם זה המצב וזה מה שהוא רוצה
למה שלא תהיה לך הזכות לומר לו לא לא מתכוונת לחיות איתך ככה? את לא צריכה להסכים אך זו הדעה שלי ואיתה אני נשאר
מזה הצורך הדבילי הזה של השליטה
באמת מה קורה לכם
בסוף צריך לבוא אחד לקראת השני
שעה / שעתיים אפילו שלוש לפני שבת
ואחד מהצדדים רוצה לצאת
וואלה קצת זלזול בצד השני ובשבת
אבל מסכימה איתך שאף אחד לא צריך להגיד לשני לא .. אלא לדברר מה הוא חושב
לק"י
זה לא הצבת גבול, אם הבעל/ האשה מתיייעצים עם בן הזוג שלהם, והוא אומר "לא".
ואם יש דברים קיצוניים (כמו בזבוז של כסף כשהמצב הכלכלי לא טוב), אז צריך להתייעץ או לדבר. אבל לא הגיוני שאחד ייקח לשני את האשראי ויודיע לו שמהיום הוא נותן לו רק מזומן ומגביל אותו בסכום.
סתם מעניין אותי איפה מצאת אותן, יצא לי לראות אולי 2 כאלו בחיים והן היו הכי נשיות שאי פעם פגשתי שאגב זו תכונה שחסרה היום להמון נשים. ואצל אותן נשים זה לא גבולות, זה הרבה יותר עמוק..."שמאל דוחה ימין מקרבת" וד"ל. וואי יש לי עוד מלא מה להוסיף אבל מחקתי כי נראה לי מיותר כאן
ולגבי הערות, אין טעם להעיר זה לא מוביל לשום פיתרון או שיפור במצב, בעזרת השם אם תעשה את שמוטל עליך הדברים יסתדרו, גם זה מאוד עמוק.
לי דווקא נשמע מאוד הגיוני המושג נשיות בהקשר הזה, מעניין למה הוא צורם לך🤷♂️
אתה מתכוון לעדינות? לפאסיביות?
לא יכול להיות שמושג שבא מהשורש של 'אישה' לא קיים אצל רוב הנשים. זה לא עובד מבחינה הגדרתית.
אז בדור שלנו שאנשים יכולים להזדהות כחתול או להתחתן עם מיקרוגל או טוסטר זה מאוד יכול להיות שאיבדו חלק מהזהות שלהם, ירצו או לא ירצו..וגם מאוד מעניין אם היית טוענת אותה טענה כלפי אישה שטוענת שגבר הוא לא מספיק "גברי" הרי בשורש שלו קיים ג.ב.ר אז חייב להיות שהוא גברי לא? אז התשובה היא וודאי שלא. ולכן השאלה קצת מוזרה בעיניי
האם מישהי אישה או לא זו עובדה קיימת. לטעון שזה עניין התנהגותי דווקא מחזק את טענת הטרנסים. (פעם הטענה הייתה שגם בנים יכולים ללבוש וורוד, היום אומרים שילד שלובש וורוד זה הופך אותו לילדה)
מאחר שההגדרה למי אישה היא קבועה מבחינה ביולוגית, יותר נכון להגדיר את המונח נשיות כמשהו שרוב הנשים שותפות לו. ל"נשיות" שרוב הנשים לא מקיימות אי אפשר לקרוא לה נשיות, כי זה לא קשור לרוב הנשים שקיימות במציאות. בהחלט יש הבדלים בין גברים לנשים, אבל הם תיאור של הממוצע הקיים, ולא הכתבה מגבוה שמנותקת מהמציאות.
חשבתי..ולא, לא, זה עדיין נשיות.
ובחורה דעתנית קולנית ו"שאפתנית" מנותקת בצורה קשה מהנשיות שלה..זה שלא אצא עם מישהי כזאת זה עניין שלי. אבל להגיד שהיא נשית? סלחי לי גברת, היא בעלת תכונות אופי מאוד גבריות שמשדרות בדיוק ההפך מנשיות, זה שהן נשים זאת עובדה, זה שהן לא נשיות זאת גם עובדה. למה עקרת בית בשנות ה50 ועוד באמריקה? את בישראל בשנת 2025..גבר צריך אישה שתהיה אמא ולא "שאפתנית" או "קרייריסטית" שתחפש להם בייביסיטר כל יומיים כי יש לה חלום להגשים, תאהבי או לא, ממש לא ענייני. ומה גם שאינך גבר ולכן לא תביני את עומק הבעיה בדיוק כמו שלא אבין בעיות שנשים מדברות עליהן.
מבין הרשימה שכתבתי האמת חשבתי שקולנית יהיה הכי פחות מחמיא, אבל נראה שזה לא מה שמקפיץ אותך. נכון, בדרך כלל לרוב הנשים אין שאיפות קריירה גבוהות, אבל אסור להן לשאוף לשום דבר שהוא לא החלפת חיתול?
לא אמרתי שהיא נשית, אמרתי שהיא עונה להגדרה של אישה. ושוב, אמרתי שנשיות שלא תקפה לרוב הנשים לא יכולה להיקרא נשיות. כי זה כפיית הגדרה שלא מתרחשת במציאות.
כמו שאני יכולה לא להגיד שחתול שלא מיילל מיאו בדיוק בצליל הסטראוטיפי שיש לי בראש מנותק מה"מהות החתולית" שלו.
שוב, ההבדלים בין גברים לנשים מבוססים במציאות, בממוצע סטטסטי שיש בו גם חריגות אבל מצביע על מגמה, לא בהכתבה צדקנית מגבוה בלי קשר למציאות בשטח. אם ההגדרה שלך לנשיות לא כוללת את רוב הנשים, היא מנותקת מהמציאות הקיימת.
"גבר צריך אישה שתהיה אמא" לילדים או לעצמו כי הוא מצליח למצוא לעצמו את הגרביים? כמו שדרישות צדקניות אצל בחורה מורידות לך ממנה, ככה בדיוק בנות חושבות על בנים עם דרישות כאלו. תצא עם מי שאתה רוצה, לא אכפת לי, אבל תבין שלפי מה שאתה אומר אין קשר בין ההגדרה שלך לנשיות לבין המציאות.
בצורה מאוד מאוד נשית-כלומר, מנותקת מציאות לחלוטין אבל זה בסדר אינני מתרגש. גברת אני איני מבין בחתולים או בחיתולים, ונראה שאת מאוד נפגעת מעצם הנושא והוא מעורר אצלך משקעים. ולכן חדלתי מעשות כן ומהציג דעותיי אודות מהי נשיות. ברור לי שבעלך הוא אדם מיוחד מאוד מאוד ואני אומר את זה בשיא הרצינות באמת. וזהו זה. ויש לי מלא גרביים בודדות במגירה כן, לא מצאתי את הזוג שלהם, והקטע הוא שלא אני עושה את הכביסה בכלל אז אין לי מושג איך הן נעלמו.
ובין ההגדרה שלי שמונחת עימדי בראשי, שאותה לא שיתפתי, למושג "נשיות" יש יותר מדי הקשר למציאות, אבל זה ישאר כמוס עימדי חתום באוצרותיי.
לפי מה שאתה כותב כאן אישה נשית היא אישה שמנותקת מציאות, מזעזע.
זה פוגע לך באגו?
אפשר להיות שאפתנית ועדיין לבחור בחיי משפחה.
המונח "שאפתנית" הפך להיות מילה יפה ל"מעדיפה קריירה על פני משפחה".
אישה ששואפת לגדל 10 ילדים לחיי תורה ומצוות היא לא שאפתנית? רק אם יוצאים החוצה זה נחשב?
כבר מקודם אמרתי לה שהן לא יבינו כי הן לא גבר זה חסר פואנטה דוד באמת חבל על המאמץ
כאילו אתה מבין יותר טוב רק כי אתה גבר, ואני בכלל מטילה ספק באינטליגנציה שלך.
בלי להסביר.
מצחיק גם שאתה אומר 'אני לא רוצה להגדיר מה זה נשיות' ואז מתלונן שלא מבינים אותך.
הבנו,אתה רוצה אישה ממושמעת שתהיה רק בבית.
אני לא אמרתי את זה.
שאפתנות יכולה להיות בכל תחום.
אני אישית מעדיפה משפחה על פני קריירה, ברור לי שזה העיקר, רק היה נשמע מהבחור ששאפתנות במקומות אחרים זה שלילי אצל נשים.
גם שיש רגעים של עומס בעבודה ומביאים לילדים פסטה בלי רוטב ( זה דוגמה לא להיתפס)
זה בסדר פשוט צריך לשים לב שהילד בכללי גודל בריא עם סדר משמעת שמחה אהבה
מעדיפה משפחה על קריירה אז אני אומרת סבבה שגם לפעמים יש עומס
פשוט צריך סדר
גבר יכול להיות לא גברי במובן שהוא לא מקיים מקבץ של תכונות שנפוצות אצל גברים. אבל זה אומר שהוא בהגדרה המילולית פחות גבר.
וגם לבחורה אני אציע לחיות פחות בסרט דסני, או לפחות להגדיר למה בדיוק היא מתכוונת ומה הבעיה בזה.
ואותו כנ"ל אישה יכולה להיות לא נשית זאת אומרת שהיא לא מקיימת מקבץ תכונות שנפוצות אצל נשים. וזה אומר שהיא בהגדרה המילולית פחות אישה. השתמשתי באותן מילים שלך הטבת לתאר.
מסכים, שלא תחשוב חלילה שמגיע לה הכל כי זה מתכון לאסון(באמת לא בצחוק)
אולי תנסה להסביר למה אתה מתכוון ויהיה לכולנו קל יותר?
גם בחור שחושב שמגיע לו בחורה מסוג מסוים זה אסון. וצר לי לאכזב אותך, אבל בחורה שמגדירה את עצמה כ"נשית" ומתעסקת בציפיות כאלו, יותר סיכוי שהיא תבוא רשימת מכולת מופרכת שכזו.
באופן כללי, שמתי לב שגם בפנטזיה האולטרא גברית ובאולטרא נשית מדמיין הפנטזיה לא צריך לעשות כלום.
הגבר הסופר גברי מפרנס, עשיר ותמיד מחמיא כך שהבחורה היא נסיכה שלא צריכה להשקיע בכלום.
והאישה הסופר נשית תמיד מבשלת מכבסת ומנקה, ותמיד מחמיאה והבחור הוא הגבר בבית שלא צריך לעשות כלום.
אני מניחה שמה שאתה מתכוון אליו זאת גרסא נשית מוקצנת ולא אמיתית. אבל יכול להיות שאני טועה, אם תסביר למה אתה מתכוון ב"נשיות שאין לרוב הנשים" זה יהיה יותר קל.
פשוט השתמשתי במילים שלך לתאר את המצב העגום בצד הנשי...ואני מעדיף לא להיכנס להגדרות של נשיות בטח לא איתך ובטח לא בפורום הליברלי והמכיל הנ"ל. תביני כרצונך מה זה נשית, וכן זו אכן תכונה שהיום המון נשים חסרות אותה.
לא התכוונת שהיא נשית כאשר הוא מעיר לה
כן? כי זה נשמע לא טוב
זה ממש כתוב שם
"ולגבי הערות, אין טעם להעיר זה לא מוביל לשום פיתרון או שיפור במצב, בעזרת השם אם תעשה את שמוטל עליך הדברים יסתדרו, גם זה מאוד עמוק."
כאלה מה?!
כאלה שאוהבות שאומרים להם לא?
למה אישה שאומרת את דעתה היא לא נשית?
חבר'ה אני צריך ייעוץ.
אני די חדש בעולם הדייטים. לא מזמן הציעו לי מישהי שאני מכיר מלפני כמה שנים כשעבדנו ביחד לתקופה מסוימת. אני יודע שהיא בעלת אישיות מיוחדת ובעלת מידות, ולפי מה שהבנתי מחברה שלה היא גם התקדמה יותר מבחינה תורנית (צניעות כמובן וכו).
אבל בסוף, למרות שהיא כן נשמעה לי כיוון טוב, החלטתי לא ללכת על זה בגלל המשפחה שהיא באה ממנה. היא באה ממשפחה חוזרת בתשובה, אבל לא כל כך חזקים בדת, כמה אחיות חילוניות וכו. וזה דבר שהפחיד אותי להיכנס אליו. אני רוצה שאישתי תהיה אישה מאוד תורנית (ואני גם משתדל להיות כזה), וזה לא כל כך היה נראה לי הכיוון.
אני מאוד חושש שאולי איבדתי פה משהו טוב, אבל מה לעשות? הרגיש לי שזה מורכב לי מדי!!
מה דעתכם? כמה משקל לתת לדבר כזה?
א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.
האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'
ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.
ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...
מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה?
בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.
כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.
גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.
לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.
תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.
בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.
כלומר,
אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:
לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?
האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?
האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?
האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?
האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?
כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.
בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)
מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.
אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...
את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.
ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.
תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...
תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..
לאו דווקא רק בפן התורני.
לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת
בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה
מאשר היא.
אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי
אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון
עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה
שהיה בבית שממנו באה.
אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה
אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.
אבל גם לפי המקורות,
כתוב בשולחן ערוך לישא
בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.
המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.
וגם אם החליטה לשנות כיוון
מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף
תזכר במנהגי הוריה.
אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי
וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה
אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים
ולא כאלה חזקים.
מה דעתכם?
תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.
תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.
המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות
יכול להיות שכבר כתבו בדומה
תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.
החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.
תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...
גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.
תראה שיש ביניכם התאמה וכו'
אולי זו אשתך?
ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...
האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.
אנשים קשים זו התמודדות
וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה
בהצלחה וה יתן לך עצה טובה
להוציא את החנוכיה ולראות שהדברים שביקשת משנה שעברה לא התגשמו .. לחשוב שהתפילות לא נענות לך שנה ועוד שנה ו..
למרות שממש התכוונתי אז אז יותר מזה? אני לא אצליח..להתפלל יותר חזק.
ואז
לחשוב על כמה שהעם הזה עובר והכל מתחבר
ואולי זה הולך לשם ?
גאולה כללית ופרטית
חג שמח
לכל המקווים לישועה לעם למשפחה לכם..
מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.
אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".
הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.
הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.
כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.
כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.
ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!
גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד
רק נותר לנו למשוך אותו
מבין?
אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה
ברגע שהוואטסאפ נכנסל חיינו דברים עוברים מהירות האור כמעט.
לחכות כמה ימים להצעה זה נראה משהו שכמעט לא אפשרי,
מה דעתכם על זה?
אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..
כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.
קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.
אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.
העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.
ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות
אולי זה יותר הצורה.
מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?
ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.
באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.
לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.
ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..
אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.
ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.
ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.
אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.
אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק".
אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.
כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.
לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם.
השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.
"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."
יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.
מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).
אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.
יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.
אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.
זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.
אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.
אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.
כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?
הבנתי נכון ?
אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.
ישר כוח!
באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.
אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]
וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...
תודה על ההסבר על השוק.
נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.
זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..
שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.
נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות
שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .
אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר
אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים
מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר
אצלי אני לא מרגישה ככה
הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..
וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש
אני לא חושב,
אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.
בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.
על עצם ההצעה.
אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.
תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.
אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.
ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.
מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.
לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.
ככה מסתבר לי
מקווה שהפעם זה מובן חח
הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.
לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.
כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה? אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).
אני מדבר על דברים שאם לא קיימים אצל אצל הצד שני, זה לא מפריע,
אבל אם כן קיימים, אז זה בונוס נחמד מאוד.
אני לא מכיר בן אדם נורמלי, שלא יכול להמציא רשימה של עשרות ואולי מאות דברים כאלה.
זה יכול להיות צבע מכונית, סוג מכונית, תוספות לפיצה, סוג מוסיקה, זמר, אלבום, שיר, עיר בירה בעולם לטייל בה...וכל דבר שהוא בעיקרון לא משמעותי
להצלחה ותחזוקת קשר אבל הוא בונוס שתמיד נחמד לדעת שהוא קיים ושבני הזוג באותו ראש שלכם גם בחלק מהדברים הקטנים שבחיים.
אז לכבוד החנוכה, יש 2 דברים שהם בונוס די נחמד עבורי. זה משהו סמלי כזה.
אגב, רק השנה למדתי שאין כזה דבר "חג החנוכה" יש "ימי החנוכה". חנוכה זה לא חג ביהדות כמו ראש השנה, פסח.
אם יש תלמיד חכם בקהל, הוא מוזמן לאשר שלא חירטטו אותי.
לעניין עצמו :
א. בונוס 1 - שהיא אוכלת סופגניות רק בחנוכה, לא חודש וחצי לפני כמו שרשתות השיווק היו שמחות כי זה טוב לביזנס.
היום למעשה היא היתה אמורה לטעום את הסופגניה -הראשונה- שלה השנה ובאמת להנות ממנה בימי החנוכה ( לא לכעוס ! זה רק בונוס אם היא כן אוכלת בחנוכה בלבד ! )
ב. כאן אני מודה שזה קשוח יותר. אבל שוב, זה בעיקר בונוס. אז.. אה-אהמ ..
בונוס 2 - בחנוכה היא אוכלת סופגניות...רגילות. בצק, ריבה, אבקת סוכר.
ולא את כל ה"סופגניות" שהקשר בינהם לסופגניה זה כמו הקשר בין מכונית לרכבת.
עכשיו לפני שמישהו קופץ עם :
"מה נסגר בן אדם ? זה ..ח.. סליחה זה..ימי החנוכה, תן לאנשים להנות מ "סופגניה" עם קצפת וקרם קמבודי בטעם פיסטוק חלבי-כנאפה- מלוח- מתוק"
אני בעד לאכול קינוחים שווים ומפנקים אבל שזה הופך מסופגניה ל..אני אפילו לא יודע איך לקרוא לזה..זה מבחינתי...לא בונוס.
יש לך את כל השנה לאכול את זה. תשאירי את חנוכה, חנוכה.
הסבר על הבונוס במימד החילוני-מסורתי-רוחני.
אני רואה את זה (במיוחד בשנים האחרונות) כסוג של...אני לא רוצה להגיד סדום ועמורה כי אז לא יבינו אותי בכלל,
אבל סוג של השתוקקות שהיא שורש יצר הרע ומקור הסבל.
כלומר, זה בכלל לא משנה מה היו מוכרים ברשתות השיווק, אנשים פשוט רוצים את מה
שכולם רוצים בלי לחשוב לרגע אחד אם הם -באמת- צריכים את זה ואם זה באמת קשור לאירוע שבשבילו התכנסנו.
יש לכם דברים קטנים שחשובים לכם, לא קריטיים, אבל יהוו בונוס נחמד אם הצד השני מעדיף אותם גם ?
ספרו בכיף.
לא בא לכם לשתף ורוצים לשמור את זה רק לעצמכם ? גם בכיף. רק קחו בחשבון שבסוף הכל יתגלה אז לפחות כאן תקבלו פידבק.
נ.ב - אם במקרה התחלתם לאכול סופגניות עם קצפת וקרם קמבודי בטעם פיסטוק-חלבי-כנאפה-מלוח-מתוק, כבר לפני חודש וחצי...אז..לבריאות.
ימי חנוכה שמחים לכולם.
כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג
אופס ימי החנוכה😂
ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים,
כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב
שלום לכולם לאחרונה יצאתי מקשר די ארוך שלא צלח לצערי
אני מעוניין לחזור לדייטים
מישהו מכיר שדכן או מקום שאפשר להתחיל בו את עולם הדייטים?
אני יודע שיש את הטבלה של השדכנים אבל מישהו מכיר חלק מהם שאפשר לסמוך עליו שיעזור לי?
תודה לכולם תזכו למצוות
נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.
מה זה אומר ראש פתוח?
האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?
האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?
האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?
האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?
מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?
האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?
או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?
כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות
המון בהצלחה
זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות) אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג
מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב
ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות
אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.
התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?
בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?
אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?
איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?
במה מתבטאת הפתיחות שלך?
בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.
יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.
אבל מעבר לזה,
הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,
אבל לא רק.
להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,
ככל שיש לך כח להתמודד..
אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.
"הוי בחורים גיבורים וחזקים כארזים, הוי בנות בנויות חטובות כמגדלים.
חשבתם מחשבת חוץ לזמנו, כאילו ה' איננו משגיח בעתו.
האם ה' עזב אתכם גלמוד וערירי? האם הוא לא מכריז עלכים 'שלי'?
הקורא מראש דורות לא ראה? האם השגחתו הפרטית נסתרה?
יש לכם עוד תקווה ואחרית, בסוף הקשיים תגיעו לתכלית.
אהבתי אתכם אומר ה' אל נורא וחומל, מעיניי לא חבוי הקושי והסבל.
הנני בא לגואלכם כאם על בנים, בנפלאות אדירות ורחמים עצומים.
בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה.
יצאתי לישע חשמונאים צדיקים, אצא כיום לישע הבדידות והמכאובים.
הכנתי לך גבר בחורה כלילת המעלות, ולך יפהפיה הכנתי איש חמודות.
נס פך השמן יאיר ויצהיר לעולם, ללבבות הנשברים לחזקם בריא אולם.
לרוממם לחשבם ממש כבני עליון, להסיר מהם כל פחד וחדלון.
לנטוע בהם כוחות וצפיות חדשים, להצמיח בהם חלומות כיוסף נרהבים.
עוד יהיה לכם ממלכת משפחה חמה, שבו מאיר באור יקרות השכינה הקדושה.
השכינה שורה על הנרות הקטנים היפים, זה ישרה על ביתכם באהבת עולמים."
התבוננתי על המראה וזה פלא עצום שגיליתי מסר כזה חזק לרווקים לפני חנוכה.
😂😂😂
מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.
תודה!
מניח שיצא לכם להתקל ולשמוע את המשפט הזה לא פעם..
והרהרתי בשאלה האם נכון שרוב העולם , כולל אני, לא חי ככה?!
כאילו, מניח של90 אחוז מהרווקים יש לב טוב, ואיזה קטע הם עדיין רווקים, וכנראה למרות טוב ליבם נפרדו מהם.
לכל תגובה בנושא אשמח, חנוכה שמח חברים!!!
-דעתי-.
המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.
ניקח את שוק הרכב.
אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,
אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.
עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.
אבל קודם הבסיס.
ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.
במה הוא עובד ?
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ?
כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)
בהצלחה.
אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"
חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥