הרי נשיא בית משפט ימני לא עבר בגלל הפחד מהקפלניסטים. אז לפחות שהקואליציה תייצג את רוב העם ולא תזכיר את נשיא בית המשפט. כלי מחאתי לגיטימי ואפילו חובה, אחרת זה היה דיקטטורה שמאלנית.
אם אני הייתי במקומו הייתי אומר "נשיא בית המשפט שלצערינו מכהן"
הרי נשיא בית משפט ימני לא עבר בגלל הפחד מהקפלניסטים. אז לפחות שהקואליציה תייצג את רוב העם ולא תזכיר את נשיא בית המשפט. כלי מחאתי לגיטימי ואפילו חובה, אחרת זה היה דיקטטורה שמאלנית.
אם אני הייתי במקומו הייתי אומר "נשיא בית המשפט שלצערינו מכהן"
אבישי גרינצייג:
"כנראה לעולם לא אבין אנשים שמתלהבים מהשטויות של אמיר אוחנה שאין מאחוריהן שום דבר ולא מגיע לאחריהן שום דבר.
וואו, הזמנת את יצחק עמית לישיבת הכנסת ולא קראת לו נשיא העליון. כמה מחשבה, כמה אנרגיות וכמה תדרוכים על הקשקוש הזה, שלא מועיל לשום דבר ולא ישנה שום דבר.
יצחק עמית ממשיך לכהן בפועל כנשיא העליון. אוחנה לא מסרב להכיר בהחלטותיו השיפוטיות והמנהליות כנשיא העליון. כלומר, בפועל, הוא מכיר בו כנשיא העליון מהרגע הראשון.
המאבק הזה הוא כלום בפיתה. ניסיון למכור אוויר בשקל.
אגב, אם הליכוד לא היה מורכב מאנשי עשייה מבריקים כפי שהוא מורכב - לא היה לעמית בכלל רוב כדי להתמנות.
אבל הם עשו הכל עקום, באופן מעורר השתאות. כולל בחירה בח"כ קארין אלהרר לועדה לבחירת שופטים מכיוון שח"כ טלי גוטליב התעקשה להתמודד בניגוד למשמעת הסיעתית."
שאוחנה זרק מילה ברטנה וכבר שכח מזה, אבל גרינצייג הזה (זה לא עוד "עיתונאי חרדי" שמנסה לקטול את הימין כי זה מרגיש לו מגניב?!), כתב על זה מגילת אסתר.
אם זנ לא מעניין, למה כל כך היה לך חדוב לכתוב שזה לא מרגש אותך??
המעשה עצמו לא מעניין, הבעיה היא שזה מעיד על הרבה מהח"כים בליכוד (וחלק מהמצביעים שלהם), שמתעסקים בשטויות במקום במהות.
ואוחנה ממש לא זרק מילה ושכח מזה, זה חלק ממהלך שלם של כאילו לא להכיר בעמית כנשיא (לכן גם לא הזמין אותו לנאום טראמפ), אח"כ גם לוין כעס על נתניהו שכן הכיר בעמית כנשיא.
אלא משהו שהוא באמת מאמין בו.
זה כמו שדורשים ממך שתעיד עדות שקר - אתה לא תעשה את זה גם אם זה שקר לבן. זה דוחה אותך.
אם השמאל לא היה עושה מזה כזה סיפור, אף אחד לא היה שומע על זה בכלל למעט כמה משוגעים לדבר שרואים ערוץ הכנסת.
אגב, אני לא הייתי מכנה אותו "שופט בית המשפט העליון יצחק עמית" אלא "עבריין הבניה יצחק גולדפריינד" - אבל אמיר אוחנה הוא כנראה איש הרבה יותר מכיל ממני...
אבל אל תשכח שהם העבירו חוק לשינוי הועדה לבחירת שופטים שיחול מהכנסת הבאה. זה די עבר מתחת לרדאר ולא מדברים על זה הרבה.
הוא כולה חא כינה אותו נשיא, הוא לא חסם את איילון בניגוד לשמאל.
בסוף הם נאלצו להכיר בו כנשיא בשל אווירת הטרור שהשמאל יצר. זה היה מאונס לא מרצון
בס"ד
רשימה מגוונת ומעניינת. אומנם בלי עשייה פוליטית, אבל בהחלט אנשי עשייה בתחומם. השאלה אם הוא יצליח לתרגם את זה למומנטום שיעלה את כוחה.
המפלגה של וינטר היא מפלגה הזויה.
לא בגלל האנשים - אישית אפשר להסכים או לא להסכים על כל מיני פרטים עם כל אחד מהם, אבל בסופו של דבר, הם אנשים טובים וראויים שעשו והובילו מהלכים חשובים בעם ישראל בשנים האחרונות ובכלל.
יחד עם זאת, הם, מהראשון עד האחרון, עם 0 נסיון בפוליטיקה. הם אולי פוטרים בעיה למצביעים כמו @אריק מהדרום , שמחפשים רק אנשים שלא היו, אבל אין להם סיכוי להצליח. השאלה אינה הסקרים של מחר (ד"ש מבנט סבב א'), אלא תוצאות האמת. אם בגללם הגוש יפול - הזכרון הציבורי יזכור אותם כמו שזוכרים את הרב לוינגר. כחצי יובל היה המנהיג המוביל של כל מהלך ההתישבות מכפר עציון וליל הסדר במלון פארק וכל גוש אמונים - אבל הזכרון הציבורי זוכר לו את נפילת הימין בתשנ"ג (למרות שמספרית זה אפילו לא מדוייק).
אבל גם אם יעברו, גם אם יהיו הפתעת הבחירות, בחינת 'מפלגת הגמלאים' מהדורת תשפ"ו, הם גם יסיימו כמוה - קדנציה, מקסימום שתיים ויתפזרו לכל עבר.
אין שם אחד שאי פעם ישב במו"מ קואליציוני, לא רק בארצי אפילו לא במוניציפלי. איש מהם מעולם לא עמד במקום שבו צריך להימרח בפיליבסטר עד השעות הקטנות של הלילה, בשביל איזו הצבעה קטנונית על משהו שלדעתך בכלל לא חשוב, אבל הוא תנאי קואליציוני לדברים אחרים. וינטר קיבל הרבה החלטות קריטיות תחת אש, אבל מעולם לא עמד מול ראש ממשלה שדורש ממנו להעביר משהו שלא ראוי, כי אחרת לא יהיו לנו תרופות (קרה בצוק איתן). אפשר להמשיך, הרעיון ברור.
כולם ראויים. אם כל אחד מהם חושב שהתחנה הבאה שלו היא בפוליטיקה, שיכנס כסטאז'ר - שיבוא כעוזר פרלמנטרי, כמנהל לשכה של מישהו. מתעקש להבחר - שיכנס כח"כ זוטר. רובם יכולים להשתלב בליכוד, חלקם גם בצה"ד או בעוצמה - שיכנס במקומות הגבוליים ויוכיח שאנשים יצאו להצביע בגללו. שיתחיל בבימים הארוכים בוועדות, ובדיונים הליליים במליאה. שיוכיח שהוא מקדם דברים - בקדנציה השלישית שידרוש תפקידים ושרים.
כי הסביבה של וינטר טוענת שהוא רוצה את נתניהו ראש ממשלה.
הקפיד לדבר על ימין ולא על אנשים.
שמוכן לשבת רק תחת ממשלת אחדות שאייזקוט לא ראש הממשלה
והם מודעים לשלל הסיכונים, לכשלון שעלול להרשם על שמם ולחוסר הנסיון שלהם -
היפותזה שלי:
דקה ורבע לפני הגשת הרשימות עושים איחוד טכני עם הציונות הדתית, איחוד כזה הוא ווין-ווין. את הטענות על חוסר נסיון פרלמנטרי, דוחים עם הנסיון המוצלח (שגם מתנגדיהם מודים בו לצערם) של סמוטריץ', סטרוק ורוטמן. את הטענות על 'לא מספיק שירות', לא מספיק גיוון' וכו' דוחים עם וינטר, חדד וכו'. את הטענות על לא מספיק חברתי, לא מספיק פריפריה - ללי דרעי, סיגל קורניק וכו'.
רשימה מאוחדת כזאת יכולה לנגוס מאוד בארדן ושות' (שמחוייבים ל'ממשלת אחדות'), וודאי לנטרל את השימוש שלהם בחזי נחמה ואפילו בטרופר והנדל, שקורצים לגבול הדתי לייט. וודאי שהיא תבהיר לפייגלין שהסיפור נגמר.
נ.ב.
לא בטוח שאישית אצביע לאיחוד כזה, אבדוק טוב איפה האנשים שהאצבע שלי מכניסה עומדים מבחינה דתית.
עופר וינטר הזכיר שם שמים לפני כניסתו לעזה והסתבך עם איזנקוט, וכל צמרת צ.ה.ל.
בהמשך נקשר שמו עם בנט ועם ליברמן, שני חובבי שם שמים ידועים.
ברשימה שהשיק יש כמה שומרי מצוות, אבל רשימה דתית היא לא.
מעריכים שהמפלגה של וינטר תנגוס בסמוטריץ', כי שתי המפלגות פונות לכאורה אל אותו קהל יעד.
סמוטריץ' וחבריו טעו בענק כשזנחו את הנרטיב ה (ציוני) דתי, ורכבו על הימין שמימין לימין.
בזמן הקצר שנותר עד לבחירות הוא יכול לעשות הרבה ולבדל את עצמו מוינטר.
סמוטריץ' צריך לשים בצד את המחלוקות עם הר המור, ועם החרדים, ולרוץ איתם בבלוק טכני כזה ואחר.
החרדי מוטי לייטנר השיק מפלגה ששווה 50 אלף קולות. מעוז שווה 20 אלף קולות, וסמוטריץ' שווה 4 מנדטים ביום טוב.
בלוק טכני כאמור ירחיק את שלושתם מאזורי סכנה. הבעיה היא עם האגו הנפוח, ועל זה אין ולא יהיה מענה מניח את הדעת.
וינטר שמחוייב לבנט ולליברמן, משווק את עצמו כאיש ימין, ואני לא מפקפק בימניות שלו. הבעיה היא שהיא תיסוג מפני שותפות פוליטית עם המשולש בנט-ליברמן-עבאס, וסביר שיחבור אליהם.
אם יתמקד באנשי ימין שלא רוצים להצביע לנתניהו, ולא בחבירה אל בנט וליברמן, וסמוטריץ' ישחק במגרש הדתי, ממשלת ימין טובה ויציבה למשך 4 שנים תובטח לנו.
וגם זאת יאמר, וינטר הקפיד שלא להזכיר אתמול את נתניהו אפילו ברמיזה. היו לא מעטים ששמו לב, והוציאו מסקנה שהוא רוצה להשלים מנדטים לשמאל באופן שייתר את עאבס.
ובמילים אחרות, וינטר שייך לימין, אבל לא לגוש הימין.
מערערים מישהו אחר (במקרה הזה סמוטריץ', במקרים אחרים זה ג' וש"ס עם מוטי לייטנר) כדי לכפות עליו "איחוד" עם מקומות בכנסת.
אתה מתלבט אם להצביע להם מבחינה דתית (ובצדק), אז למה מפריע לך שאחרים רוצים אותם ולא את סמוטריץ' למרות החשש מאחוז החסימה כי סמוטריץ' לא מתאים להם מבחינה דתית? (הרי איזה עוד אופציה יש לך אם הם יתאחדו?)
אני יודע שזה קורה בפוליטיקה לפעמים, אבל מה קרה שם ספציפית?
על המנהרות ועוד.
בנט ירד לשטח פעם ביומיים והגיע לקבינט עם מידע, שלא עבר בצינורות המקובלים. לפי הטענות המידע הגיע מוינטר ועל זה אנשי 'המערכת' לא סלחו לו.
(אגב, בדיוק כמו שבסיבוב הזה, אנשי 'המערכת' זרקו על ארז וינר, את זה שלסמוטריץ' היה ידע מהשטח שלא עבר דרכם. כמו שאמר זה יכל להגיע מכל בית כנסת ציוני דתי.)
הסיפור של המנהרות אני יודע שהמערכת מסמסה ועוד זוכר קריקטורה לועגת של בנט עומד על השולחן על מדים ונשק בישיבת קבינט כשהתקשורת זלזלה בו.
היה בצוק איתן (ואולי בעופרת יצוקה, כבר לא זוכר) טענות לפשעי מלחמה ולכן איגוד הבריאות העולמי החרים את ישראל ו48 שעות לא נכנסו לארץ תרופות בכלל עד ששכנעו אותם.
במצב כזה לפעמים אין מנוס מלהחליט על נסיגה גם אם היא מסוכנת, או להחליט על המשך הלחימה, בידיעה ברורה שחולים ימותו בגלל ההצבעה בקבינט.
יש כאן רשימה שלמה, שאף אחד מהם וכנראה גם לא מהסובבים אותם, היה צריך לעמוד בפני דילמות כאלו.
אבל בזמן קצר אין הרבה מה לעשות נגדו. בטווח הארוך אפשר יותר. קצת מה שקורה עם איראן והורמוז שבהתחלה היה מכה ולאט לאט לומדים להסתדר.
למה הקואליציה לא מורידה את אחוז החסימה?
וכנ"ל הרבה מהאופוזיציה הקוראים לגנץ והנדל להתאחד עם מפלגות מחשש לאחוז החסימה,
אם כנים דבריהם, הם יכולים להוריד את אחוז החסימה.
שס לא רוצים כי זה יביא להם מתחרים שלא מרוצים מהתנהלותם, אבל יודעים שאין להם סיכוי להביא 4 מנדטים.
כנ"ל יהדות התורה.
גם הליכוד מעדיף אחוז חסימה גבוה כי זה משחק לו טוב תמיד. הוא מקווה שיצליח לכפות על כולם להתאחד.
ובמקרה של סמוטריץ.
עם אחוז חסימה נמוך יש סיכוי שהרבה שחוששים מלהצביע לוינטר וזהות לא יחששו עכשיו
וזה בוודאות יפגע במפלגה שלו.
אז עדיף ביבי שמפחיד את כולם שצריך להזהר מאחוז חסימה ולקבל 4-5 מנדטים
מאשר אחוז חסימה נמוך ואז הוא יקבל 2-3 מנדטים
וכדאי לחשוב מה המסקנות של האמירה הזו
בס"ד
הרי גם בתקופה הארוכה שבה הוא לא עבר בסקרים את אחוז החסימה, הוא הסביר שהמנדטים האלו יגיעו אליו ברגע שיתחיל קמפיין ויציג את העשייה שלו (מה שאכן קרה). זאת אומרת שהוא שידר כל הזמן שיש לו אפשרות לעבור גם באחוז חסימה גבוה.
אילו היה מקדם את הורדת אחוז החסימה - זה היה משדר מסר הפוך. שהוא לא בטוח בכוח שלו והוא צריך את חקיקת החוק כדי לשרוד פוליטית.
ולכן קשה להרכיב קואליציות, ולכן ההכרעות הן על חודם של קולות בודדים.
הקרקס הזה חייב להפסק
ואין גמישות ביניהם ובגלל ששני הצדדים דומים בתמיכה קשה להגיע לרוב, אם היו מספר מפלגות שיכולות ליצור מבנים שונים של ממשלה כח הסחיטה היה יורד כי אפשר כך או אחרת להקים קואליציה.
בקואליציה היוצאת היו 5 מפלגות ואך בקושי הצליחו לחתום על הסכם.
נהפוך הוא, הייתי מעלה את אחוז החסימה ל- 6
ולא בלוק טכני שמנחש מה הגודל של כל קבוצה.
כדי להפוך אותו ללשון מאזנים גם עם 2- 3 מנדטים, שיספיקו כדי לסחוט 30 אחוז וצפונה מעוגת השלטון.
אסור שזה יקרה, ודי היה לנו עם ראש ממשלה שנשען על 6 מנדטים.
ההתנהלות החצופה של סמוטריץ' במשא ומתן הקודם הניחה את התשתית למפלגת וינטר המיותרת, שלמרבה הצער תשלח את סמוטריץ' הביתה, ואת גוש הימין לאופוזיציה.
כתבתי על זה בהרחבה, וחבל להשחית מילים נוספות.
כתומך דמוקרטיה אני חושב שראוי שכמה שיותר קולות יהיו מיוצגים בפרלמנט. זה גם יאפשר לרעיונות חדשים להכנס - יצליחו יגדלו, יכשלו - יעלמו. לענ"ד הרבה תהליכים טובים יכולים לצאת מזה.
חשבתי ככה לפני שסמוטריץ' היה בעסק ובכלל איני בטוח שזו דעתו.
אגב, בניגוד לטענה שאתה מהדהד כאן ושבשמה העלו פעם אחר פעם את אחוז החסימה - דווקא העלאת האחוז ערערה את המערכת. כשיש כמה מפלגות קטנות, יותר קל למפלגה הגדולה לשחק בינהן (וממילא, כל אחת גם תדרוש פחות). המציאות הנוכחית, בה כל אחת ממפלגות הקואליציה מחזיקה בשלטאר - דווקא מעלה דרישות ומקצרת קדנציות.
הוא לבדו ממנה את השרים שלו, ולא צריך לשלם פרוטקשן לחברי הפרלמנט.
לא בלתי אפשרי שמספר חברי הפרלמנט יהיה 1000 או יותר כדי שדעתו של כל אחד ישמע בנפרד.
אבל במשטר פרלמנטרי זו אופרה אחרת, ובדגש אצלנו שאין תרבות שלטונית, וחוצפה ישגא.
וזה מחריף משנה לשנה.
אם מפלגה בת 4 מנדטים היתה מסתפקת במשרד לאיכות הסביבה, ולא מתעקשת לקבל תיק שכבר סגור למפלגה אחרת, החיים שלנו היו מתוקים יותר.
במשטר נשיאותי אכן הנשיא שנבחר בבחירה ישירה ממנה לבד, אבל לכל דבר שהוא תלוי בפרלמנט - אם הוא לא שולט שם, הוא תקוע.
כשהקונגרס לא העביר לאובמה את התקציב, הוא לא הצליח לתפקד.
אם כי לדעתי עיקר הערעור נובע מתפיסת הגושים שיש אחוז דומה בשני הצדדים
אחוז החסימה עלה או ירד בעשור האחרון?
אם התשובה לשניהם היא עלייה, כנראה שאחוז חסימה גבוה לא מוריד סחיטה.
ממילא, יש יתרונות באחוז חסימה נמוך ומאפשר ייצוג טוב יותר.
אלא כלפי הליכוד וסמוטריץ שיכלו לשנות זאת אילו באמת מה שהדאיג את שניהם היה רק החשש מאיבוד קולות.
לא רוצים מתחרים שיש לה מקרב הספרדים שומרי מצוותשומרי המצוות שמואסים בשחיתות המבעבעת של המפלגה, האחוז הזה הולך ועולה מידי שנה.
לרוב הם יצביעו לליכוד ולעוצמה יהודית אבל יש להם גם מספיק להקים מפלגה מתחרה וכל שנה הם מאויימים על ידי הציבור הספרדי הדתי עם עיניים בראשו.
יהדות התורה גם באותה סירה רק פחות שרים שישבו בכלא בינתיים.
בס"ד
אומנם זו לא מערכת בחירות מבלי שיש דיווחים שהפעם הם רצים בנפרד, אבל בסוף הם מבינים שהחיבור הזה מחזק אותם.
לדגל יש את 'הפלג הירושלמי', לגור יש את ראש הישיבה, יש שלל חסידויות שלא באמת מיוצגות.
ולא בטוח שהם רוצים לרוץ יחד לכתחילה
כוונותיו רצויות, אבל ניתן לשער שהתוצאות יהיו זעומות. בערך שניים מתוך אנשי הרשימה באים עם רקע ביצועי בתחום השלטון המקומי. כל השאר הם אנשים נחמדים שייקח להם הרבה זמן ללמוד את מנגנוני הפוליטיקה.
השם של המפלגה החדשה נשמע לכל היותר כשם של עמותה דתית, ועל הלוגו החובבני אין מה לדבר בכלל. אם וינטר לא מבין זאת, סימן שהוא לא מבין דברים הרבה יותר משמעותיים בדרכו לכנסת.
אני מתקשה להאמין שוינטר שילם אותו מכיסו.
אילן שילוח, ועוד בעלי ממון מהצד השמאלי של המפה מיהרו לברך, ואולי גם הקדימו לממן, אם כן ואם לא- סביר שנדע בימים הקרובים.
קרבתו לבנט מחד, ולליברמן מאידך מבשרת שתכנית העבודה שלו היא ללכת על הראש של נתניהו בדווקא.
מצד שלישי, חברים יש בפייסבוק ולא בפוליטיקה.
והוא עלול להפיל את כל הימין
נראה שבשלב הזה יתאים יופי למנהל תיכון
גם חולדאי התחיל כך.
מוקדם מדי לפוליטיקה הארצית.
לא פחות מ- 8 מנדטים יתנו לו, כדי ליצור מומנטום.
יראו גם שגוש הימין מתחזק בשנים שלושה מנדטים, ובדברי הפרשנות יאמרו שהוא נכס לימין.
נפתלי בנט, הנוכל, יצא מבית גידול מסויים.
מאותו בית גידול של עופר וינטר.
מאותו בית גידול של רחמים כלנתר.
גפני מעולם לא העלה על דעתו לערוק לשמאל תמורת ראשות ממשלה או אתנן פוליטי אחר.
חודש אלול הוא ימים של חשבון נפש. מסתבר שהנאמנות לארץ ישראל נעצרת כשהצד השני מציע תמורה הולמת עבור חבירה ליאיר גולן, אייזנקוט, ומנסור עבאס.
נחפשה דרכנו ונחקורה.
החרדים, ובפרט גפני, אומרים שהם לא שוללים תמיכה באיזנקוט תמורת פטור מגיוס
בני גנץ הציע להם דף ריק, ולא הלכו איתו, וגם עם איזנקוט לא ילכו.
הם נכנסו לממשלת שרון, על מנת להחריב את גוש קטיף וצפון השומרון תמורת כמה ג'ובים וג'ובות.
דרעי וחבר מרעיו, החזיקו את ממשלת אוסלו, תמורת ג'ובים. (הוא גם הוביל עם פרס את התרגיל המסריח)
אני רוצה להצביע בנט, אבל מפחד שהוא יותר מדי יכניס את השמאל. למשל הוא אמר שאיזנקוט
יכול להיות שר בטחון שזה דבר מטורף.
אז אם לא בנט, נראה לי שאצביע וינטר. לא בגלל שאני בטוח שהוא הכי טוב, אלא פשוט כי
יש סיכוי שיהיה טוב. כל השאר - אפילו סיכוי אין להם.
אתה זוכר למה הוא התחייב בפאתוס, בשידור חי רגע לפני הבחירות הקודמות?!
אם לבנט יהיה כח, כשהוא יקים ממשלה שבה אי אפשר להפגיז בעזה בלי אישור ממועצת השורה ויאיר גולן סוגר את כל מי שלא מיישר קו, הבעיה הקטנה תהיה איזה שר יהיה אייזנקוט.
ואנחנו נהנים מהתוצאות של ההחלטות שלה כל פעם שאנחנו הולכים לאושר-עד לקנות חיקויים של מונופולים ישראלים או מוצרי חשמל בעודף מ100₪.
בצד הבטחוני הוא היה ביבי פלוס מינוס. רק הטרור החמאסי חייב אותנו לשנות צורת חשיבה. אגב בנט - מרתיח אותי ממש שהוא לא אמר כלום על עסקאות החטופים. לא בעד ולא נגד. כלום. (אבל זה גם ברור למה).
ביבי עם כל החולשות שלו, תמיד שמר על 'עלה התאנה' של המלצת גורמי הביטחון. בנט החליט להכניס עשרות אלפי פועלים/מרגלים מעזה נגד החלטתם.
ביבי כל השנים המשיך בערי יו"ש את 'כיסוח הדשא' היום יומי של אירגוני הטרור. בנט אפשר לגנץ להפסיק כניסות לערי יו"ש לתשעה חודשים, מה שהביא לגדודי גוב האריות וגל טרור בערי המרכז, שכמותו לא היה שנים.
נתניהו יצא למבצעים בעזה, כשהחליט - בנט היה תלוי בעבאס, שאמר בפירוש שהמבצע יצא רק כשהממשלה נפלה, כי הוא לא היה נותן.
בנט מסר לחיזבאלה שטח ימי מטורף, שנתניהו סירב למסור כל השנים למרות לחצים כבדים.
ממשלות נתניהו חיזקו את יו"ש (גם אם לא מספיק) בממשלת בנט יובשו כל כבישי היהודים ביו"ש.
נתניהו שנים החרים את אבו מאזן שר"י. בממשלת בנט שר הביטחון אירח אותו בביתו ושר הבריאות הבריז מישיבת קבינט הקורונה בשיא הכאוס - כדי לעלות אליו לרגל.
רשימה חלקית...
(אבל אנחנו עכשיו נהנים מהתוצאות שלו עם התרסקות מחירי הדיור, צריך לדעת שדברים כאלה יש להם עוד השלכות לא רק בטחוניות)
בנט טיפל קצת יותר ברצינות בעפיפונים. מה שכתבת על מבצע בעזה כנראה נכון. בנט לא מסר את השטח הימי לחיזבאללה זה היה לפיד וזה היה חלק מהממשלה ההיא.
בנט הביא את מרבה מיכאלה בתור שרה. אני חייב לה הכרת הטוב על הנת"צ בכביש 1 שחסך לי 30-40 דקות כל יום ראשון בבוקר, והיא עשתה עוד הרבה דברים חשובים מהסוג הזה. מה שכתבת על כבישי יו"ש נכון.
בנט החרים את אבו מאזן. מה שכתבת על שרים אחרים - נכון.
נתניהו הרג אותנו עם סגרים ומסכות. בנט שחרר את הכל. אני לא יודע מה איתך אבל יש לי ילד בבית ששילם מחיר מאוד יקר על סגרי הקורונה. ואולי בלתי הפיך. במובן הזה הממשלה שבאה אחריה הייתה הצלה של ממש.
עודד פורר היה שר נפלא, ליברמן הוכיח את עצמו כשר אוצר נפלא ולראשונה הממשלה סיימה את השנה עם מאזן חיובי. זה בתורו עזר לשר האוצר שבא אחריו לעשות את העבודה שלו נאמנה ולהשקיע כספים במקומות שאתה ואני רוצים שישקיעו בהם.
העולם מורכב. באסה.
לולי המהלך הנכלולי של בנט, לפיד לא היה ראש ממלה, גנץ לא היה יכול לתת לאבו מאזן הבטחה שצה"ל לא יכנס לערים, השטח הימי לא היה נמסר לחיזבאלה (ואגב, גם כשלפיד היה בראש לבנט היתה זכות ווטו והוא לא השתמש בה), מירב מיכאלי לא היתה שרת התחבורה, מרצ היתה ממשיכה לשנת ה-22 באופוזיציה ולעבאס לא היה ווטו על החלטות ביטחוניות.
סליחה, לכלכלה יש חשיבות, אבל כסף זה ממש לא הכל בחיים.
בעיניי היא הצילה את הכלכלה הישראלית אחרי שנות ההפקרות של הקורונה ובלעדיה מצבנו אחר כך היה רע ומר. אתה חולק עליי. זכותך
(בגדול היו שם הרבה משרדים שפעלו דבר והיפוכו, איילת שקד ועודד פורר היו נפלאים, ניצן הורוביץ היה נוראי, מירבה מיכאלה הייתה טובה לעירוניות שאני מאמין בה מאוד ורעה להתיישבות שאני מאמין גם בה)
מעבר לחומר: גילוי הניצוץ האלוקי כציר הגאולה התודעתי
במרכז התודעה היהודית עומדת האמונה כי הגאולה תלויה בחשיפת הנקודה הנשמתית שבכל אדם. דמות המשיח מייצגת דביקות עילאית בבורא, המעוררת את הניצוץ האלוקי בכל יהודי ומחברת אותו לשורשי נשמתו.
תהליך זה מקרב את מימוש נבואת ישעיהו: "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו ב', ב-ג).
התגלות המשיח תביא לשלום עולמי וליציבות: "וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (שם, ד).
באור הניצוץ האלוקי, יתברר כי רדיפת החומריות הייתה רק "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל" (קהלת א', ב), והמציאות תזדכך לרוחניות צרופה.
כפי שסיכם הרמב"ם (הלכות מלכים י"ב): "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה... ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד". העולם יתאחד סביב ההכרה באחדות הבורא, כנאמר: "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו י"א, ט).
בו. בנט היא איש של דיבורים ולא של עשייה.
בעצם הוא ילד בכיין שמחפש כבוד ותשומת לב, וחושב שהוא עדיין בתקופה שהוא היה עולה על הכסא בגן הילדים וכולם היו מוקסמים ממנו.
מפתיע מאוד שדווקא אתה תומך בבנט.
מעבר לחומר: גילוי הניצוץ האלוקי כציר הגאולה התודעתי
במרכז התודעה היהודית עומדת האמונה כי הגאולה תלויה בחשיפת הנקודה הנשמתית שבכל אדם. דמות המשיח מייצגת דביקות עילאית בבורא, המעוררת את הניצוץ האלוקי בכל יהודי ומחברת אותו לשורשי נשמתו.
תהליך זה מקרב את מימוש נבואת ישעיהו: "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו ב', ב-ג).
התגלות המשיח תביא לשלום עולמי וליציבות: "וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (שם, ד).
באור הניצוץ האלוקי, יתברר כי רדיפת החומריות הייתה רק "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל" (קהלת א', ב), והמציאות תזדכך לרוחניות צרופה.
כפי שסיכם הרמב"ם (הלכות מלכים י"ב): "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה... ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד". העולם יתאחד סביב ההכרה באחדות הבורא, כנאמר: "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו י"א, ט).
כל העשייה הציבורית שלו זה לצאת בהצהרות בו בומבסטיות, לכתוב ספר, לנסח תוכנית רבת עמודים, לקיים פרומיל מזה ואז לשים עוד "וי" בקורות החיים.
סמוטריץ כל הזמן על אחוז החסימה.
עכשיו שוינטר נכנס ובוודאות עשרות אלפים יעברו מסמוטריץ אליו, איזה
סיכוי יש לו לעבור את אחוז החסימה שעומד על כ-170,000?
יש לו סיכוי גדול מאוד.
אם באמת יהיו עשרות אלפי טיפשים, שיצביעו למפלגה שבה כולם, מהראשון עד האחרון, טירונים פוליטיים - כולנו בבעיה מאוד קשה.
בדיוק אני נכנס לערוץ 7 ורואה את העמדה של תמיר דורטל לאחד את כל המפלגות הימניות וזה היה נשמע לי מוכר... זה היה פעם!
האיחוד הלאומי היה רסיס של מפלגות שנועד לעבור את אחוז החסימה.
היו שם אנשים מגוונים לאורך השנים, ליברמן נניח הוא אחד מהם.
זה מצחיק לראות שאולי היסטוריה חוזרת
שהביאה את אוסלו למרות שמספרית היו יותר מצביעי ימין, השמאל בראשות רבין ניצח בגלל אחוז החסימה, דור של בני החמישים ומעלה עוד זוכרים, רבין רמס את הימין ואת ההפגנות וכלום לא עזר.
במזרח אירופה יש תוכנית לימודים באנגלית מיוחדת
לסטודנטים זרים.
תנאי קבלה ללימודי רפואה בחו"ל:
תעודת בגרות
אישור רפואי
אישור מהמשטרה
במחיר של 10,000₪ בשנה.
ולאחר 5 שנים וציון מספיק 65 זוכים לתואר - "דוקטור".
האם יש מקבלי החלטות במדינת ישראל שעוקבים אחרי רמת הלימודים באירופה?
מדהים שערבי חוזר מלימודי חו"ל (אנטישמיות חוגגת),
והוא כבר רופא בבבית חולים ומטפל בחיילים שחזרו מהמלחמה.
ומי אחראי על קבלתם?
ואחר כך יבכו שהרופא הוא דעא"ש?
#הרפואה יורדת לרמת עולם שלישי.
באחוזים:
50% מכלל הרופאים הצעירים עד גיל 45 למדו בחו"ל.
85% מ"הרופאים" הערבים למדו בחו"ל.
50% מהרופאים היהודים למדו בחו"ל.
אומנם קופת המדינה מאושרת על החיסכון הכספי,
איזה יופי לנו יש לנו מלא רופאים בחינם.
אבל אנחנו עוד נצטער על חוסר הידע הרפואי -
כי רמת הרפואה באירופה נמוכה.
ונצטער על הטרור הרפואי שהולך להיות כאן.
כל רופא שלמד בחו"ל וחוזר צריך לעבור בחינות הסמכה ישראליות, ככה שבמינימום - הם עומדים בסטנדרט ישראלי
בחינת ההסמכה היא 220 שאלות,
עובר ציון 60%.
מותר לטעות ב40% - שהם 88 שאלות מתוך 220.
צריך לפתור את מצוקת המחסור העצום בתקנים לתואר ברפואה בארץ. כל עוד אין תגבור ופתיחת אפשרויות חדשות - המצב הזה ימשיך
יש רופאים רבים ערבים מעולים - ויש רופאים ורופאות עוד יותר רבים, יהודים, גרועים, אנטיפתים, לא שירותיים ולא נעימים.
אלא בתקנים להתמחות
הערבי נולד לתרבות האיסלאם ספג אותה מלידה,
התחנך על ברכיה, אביו אימו סביו סבתו אחייו אחיותיו גייסיו אחייניו וכל החמולה,
מתוך ישראל ומחוצה לה.
השנאה ליהודים גדולה מאוד.
הכרתי ערבים נחמדים מאוד,
שהיו נחמדים לתקופה מאוד ארוכה,
ובסוף התגלה ויצא הנוכל.
ולסיום תדברי עם הרופא הערבי על הפשע והבנייה הלא חוקית והכיבוש - ותגלי ערבי ממוצע פלסטיני שמחכה ליום שיזרקו אותנו לים.
רפואי ערבי, או שאתה מדבר על סטיגמות באופן כללי?
מסיפורים וחוויות מתמשכות שאני שומע סביבי, חברים, משפחה קרובה, אבא שלי במקרה של רופא גסטרו, סבא וסבתא שלי עם רופא המשפחה הקבוע שלהם - מקרים רבים של יחס אישי ומקצועי מעולה וראוי להערכה מצד רופאים ערבים.
אני מקווה ומייחל שהעם יצביע נכון בבחירות.
וקולך לא יישמע.
חייב לעבור מבחן רישוי קשוח מאוד.
אם אין לו את הידע הוא לא יעבור.
הרופאים שבוחרים ללמוד בחו"ל עושים זאת בגלל תנאי קבלה מחמירים עד בילתי אפשריים בארץ - מעט מקומות ביחס לצורך.
אבל רמת הלימודים עצמה לא בהכרח נמוכה יותר בחו"ל.
ובהחלט יש משרד שמפקח על לימודי הרפואה בחו"ל שמאשר או שולל את המוסדות.
על גבולות המדינה, על יו"ש, על הנגב והגליל,
על שטחי C, על הרשות, על עזה,
על האוהל של חיזבאללה, על גבול ירדן הפרוץ,
על גניבות הרכבים, על הנשק הבלתי חוקי - שם ביו"ש וכאן בתוך ערביי ישראל (ואין שום הבדל ביניהם).
מי מפקח על הרופאים הערבים בישראל?
מי מפקח על הגדוד הבדואי שהבריח במיליונים לחמאס?
מתחת לאף שלנו אין פיקוח.
אז איך נפקח על מה שמעבר לים?
אפשר לטפל בהקלות שנותנים להם בארץ, אפשר להגביר את האכיפה על רופאים שתומכים בפה מלא בחמאס או מתבטאים נגד המדינה.
אבל הטענה שלך על הרפואה בחו"ל לא קשורה.
יש תנאים דומים גם ליהודים שלומדים בחו"ל, אם להם הרמה מספיקה אין סיבה שלערבים היא לא תהיה מספיקה.
אגב דווקא מוסדות שעם השנים לא נחשבים מוכרים ולא מאושרים בארץ הם במדינות ממזרח אירופה, ששם לומדים בדר"כ יותר ערבים.
כמו שאמרו, רופא מחו"ל עובר בחינות כדי לאשרר את הרישיון שלו בארץ, ולמרות שבהחלט יש הבדלים בין מדינות ואוניברסיטאות עדיין יש רמה משותפת שכולם חייבים להיות בה.
הבעיה היא האם אפשר לסמוך על אותו רופא שימלא את תפקידו נאמנה. זו שאלה זהה ביחס לרוםאים קפלניסטים שחשםו את עצמם בזמן המחאה. האם כאדם דתי, ימני, מתנחל אני אקבל מהם טיפול אמיתי?
שמאפשר לערבים ללמוד ולעבוד כרופא בישראל.
בזמן שיהודים צריכים לבזבז זמן על צבא או לטוס לארץ זרה ללמוד רפואה וגם שם סובלים אנטישמיות וכו'...
וכשאני מעלה את הפצע - אני מקבל תגובות
כמה הסטנדרט גבוהה
ושיש ערבים יותר טובים מיהודים.
ואם זה התגובות שלכם - הבעיה לא תיפתר.
אבל מה תעשה? איך במדינה תבדיל בין יהודי שהלך ללמוד בחו"ל לבין ערבי? לבין גוי שקיבל חוק שבות? לבין יהודי שעלה לארץ?
האפליה בישראל שהינודים מרבלים בלימודי רפואה היא אכן מחפירה והזויה. לא חושב שיש מישהו שחולק עליך.
אני, אגב, באופן אישי לא הולך לרוםאים ערבים (אלא אם כן זה במיון כשאין לי בחירה). כי אני לא סומך עליהם, כמו שאמרתי. אגב, יכול להיות שהם מקצועיים ברמת הידע, אבל אני לא סומך בגלל האיבה.
בכל ארצות ערב,
בכל כפרי הערבים החיים בתוך גבול ישראל,
או ביהודה ושומרון שתיוושע במהרה.
אבל ראיתי רופאים ערבים שיש להם עבודה בישראל, על חשבון רופא יהודי.
ולמה זה ככה?
כי מספרים לנו סיפור שיש רק קומץ ערבים גזענים שבגללם מיליארד ערבים סובלים.
אבל בתכלס, לא משמועות. באמת שואלת.
ולגבי מבחן הרישוי- גם בישראל הבינו שמבחן הוא לא מספיק (אם היה- אפשר לפתוח לקהל הרחב, למה דווקא מי שלמד רפואה?), ושיש אוניברסיטאות שרמת הלימוד בהן ממש לא מספקת. בשנים האחרונות נכנסה לתוקף רפורמת יציב שבעצם אומרת שיש מוסדות שישראל לא מכירה בלימודי הרפואה שלהם כלימודי רפואה (ולכן הסטודנטים משם לא יוכלו להיות רופאים בארץ), וכפי שנעמי אמרה, זה אכן פגע בעיקר בגברים ערבים שלומדים רפואה (זה מוסדות במזרח אירופה)
לא חסרים רסיסי מפלגות במגזר הציוני דתי, אבל בניגוד לפייגלין ומעוז- מתמודדים סדרתיים, וינטר נחוש לעזור לחברו הנוכל, להוריד את סמוטריץ' מהכביש.
דעתי השלילית על סמוטריץ' היא מן המפורסמות, אבל בהשוואה לוינטר הוא עולה עליו עשרות מונים.
וינטר, קצין התקפי בכל רמ"ח איבריו, חטא בחתרנות נגד מפקדיו ועל רקע זה נבלם קידומו הצבאי, ובהמשך נשלח הביתה, ובצדק.
וינטר בשליחות הנוכל לכאורה מסתער על הבייס של סמוטריץ' שמצבו בסקרים אינו מזהיר- בלשון המעטה. 20 אלף מצביעים מתנדנדים שיעברו מסמוטריץ' לוינטר, אין בהם די כדי להכניס את וינטר לכנסת, אבל יש בהם די והותר כדי לשלוח את סמוטריץ' הביתה, ולהוסיף 4 מנדטים לקבוצת אייזנקוט, בנט, גולן, ועבאס, ובכלל זה מנדט להרכיב את הממשלה הבאה. ממשלת שמאל מלא מלא.
סמוטריץ' לא ישיב מלחמה. סביר להניח שיאסוף את חניכיו, כולל אלה שמתרוצצים כאן, ויאמר להם: פנים אל פנים, מלב אל לב, ובאהבה ננצח.
יש פה מישהו שמאמין לו?
בלי להצדיק את גנרלי הקונספציה.
וינטר עשה בצוק איתן את המוטל עליו, ודאג שלדרג המדיני יהיה מידע מהשטח, שלא עובר דרך המסננת של גנרלי הקונספציה - הרמטכ"ל בני גנץ, סגנו אייזנקוט וראש אמ"ן כוכבי.
יש חשיבות להיררכיה פיקודית, אבל במדינה דמוקרטית יש יותר חשיבות לכך שהממשלה תוכל למשול. זה גם החוק במדינת ישראל (כמו בכל מדינה שאינה בשליטת חונטה צבאית) - "הצבא נתון למרות הממשלה".
אם היה מישהו כמוהו, בכל המעגל של מקבלי המידע בליל שמחת תורה, מישהו שמבין שחובת הקצונה להודיע לדרג המדיני, כנראה הטבח היה נמנע כולו או לפחות חלקו.
העובדה שגנרלי הקונספציה לא אהבו קצין שדואג שלדרג המדיני יהיה מידע שלא עובר דרכם, אינה לרעתו, אלא להפך. העובדה שהם בחרו שלא לקדם אותו, זהה לאיומים על הנגדת בכלא, להשתקת התצפיתניות ולשאר כיבוי אותות האזהרה. כבר וועדת ארגנט העירה על התרבות הארגונית הזאת ומאז נקבע בפירוש שמותר וחובה להעביר מידע לדרגים גבוהים.
העובדה שגם כשהיה צריך תגבור, תוך כדי לחימה קשה הרצי חסם אות הגנרל שהכיר הכי טוב את גזרת עזה ולא מינה אותו לפקד על אחת האוגדות הלוחמות ובהמשך לאלוף פיקוד דרום - היא בושה וחרפה.
כל זה לא אומר שהוא מתאים לפוליטיקה. המחשבה של אנשי צבא, אם הם הובילו בצבא, התחנה הבאה היא הובלה פוליטית, נובעת מראיית מנהרה. פוליטיקה ועשיה מדינית היא מקצוע, שצריך ללמוד אותו.
אם הוא באמת חושב שהתחנה הבאה שלו בעשיה למען עם ישראל היא בפוליטיקה - שיכנס כח"כ זוטר דרך אחת הרשימות, שילמד מלמטה את העבודה, שיוכיח שהוא באמת מצליח שם, בקדנציה השניה או השלישית יוכל להיות סגן שר או יו"ר וועדה ואם יוכיח כמה שנים של הצלחה, יועמד באופן טבעי בראש.
אני עדיין מקווה, שחבר טוב יצליח ללחוש לו באוזן שחבל, שיעזוב את העיסוק בפוליטיקה. אם לא יכנס למגמנה הפוליטית, בעז"ה בממשלה הבאה שר הביטחון בצלאל סמוטריץ' יוכל למנות אותו לאלוף פיקוד דרום, כהכנה לרמטכ"ל הראשון שקורא בשם ד'.
להערכתי, חברו הנוכל מריץ אותו כדי לשרוף מנדטים קריטיים לימין, ועתודה נוספת לצד הנדל, ארדן, מעוז, גנץ, ועוד שמות שקשה לזכור את כולם. כולם רוצים לנגוס בימין וכל אחד מסיבותיו.
מצד שני לא בלתי אפשרי שנתניהו דוחף אותו למירוץ כדי לנגוס בסמוטריץ' ולאלץ אותו לרוץ עם בן גביר.
אתמול שמעתי שסביבת נתניהו הולכת על הראש של בן גביר, ולשם כך גייסה למערכה את עמית סגל.
לפי סקרים מאתמול, וינטר לוקח שני מנדטים מש"ס, שניים מבן גביר, ואחד מסמוטריץ', שמוריד אותו אל מתחת לאחוז החסימה.
וינטר כשליחו ושלוחו של בנט, לכאורה, אמר דברים לא פשוטים על נתניהו, אבל לך תדע, האויב שלך אתמול הוא האוהב שלך מחר.
בניגוד לבן גביר, סמוטריץ', דרעי, וגולקנופף, שלא שירתו בצבא, ולמצער לא בשרות משמעותי, על וינטר קשה יותר ללכלך.
לנתניהו הערמומי והמתוחכם נמאס מ"השותפות הטבעיות" שמיררו לו את החיים, כל אחת בדרכה. כתבתי על זה בהרחבה בשרשורים קודמים.
בשבועות האחרונים הוא מדבר יותר ויותר על ממשלה רחבה, כאשר כוונתו מן הסתם לרוטציה עם איזנקוט, ועם הנוכל המקרטע בסקרים שיוצע לו להצטרף במחירי רצפה.
הבחירות יתקיימו בעוד כחודשיים ומשהו, ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה.
אתה רוצה את סמוטריץ' בלשכת שר הבטחון, כאשר נתניהו רוצה אותו ספון בביתו מול המחשב. מטבע הדברים, מישהו משניכם יאכל את הכובע.
עם אייזנקוט?! להעריך שבגלל שהיה מורכב עם השותפות הטבעיות, הוא מעדיף בקבינט את אלו שהיו אופוזיציה בתוך הממשלה בתקופה הכי מורכבת של המדינה?! שהוא רוצה את אלו שכל משפט שאמר בקבינט, הדליפו לנחום ברנע בצורה שמוציאה אותו רשע?!
הוא מדבר על ממשלה רחבה, כדי להחזיר לליכוד מצביעים שקונים את הסיפורים של ארדן, טרופר ודומיהם. מבחינתו זה ווין-ווין, הוא יחזיר לליכוד מצביעים שהמפלגות שיצביעו להן, עלולות ללכת עם השמאל, ואם בגלל זה ימניים יעזבו אותו - זה יהיה לשותפות הטבעיות.
אני לא טוען שדבריו הם שקר מוחלט, ברור שהוא רוצה ממשלה רחבה, מי לא רוצה. הרבה יותר קל לרה"מ בממשלה רחבה, בה לא כל גולקנוף+טסלר+מעוז או גלנט+אדלשטיין, יכולים להפיל הצעות של הקואליציה. יותר מזה, ברור שהוא מייחל לאיזו כנף שמאל בקואליציה, כמו שעשה תמיד עד שהחרימי אותו, כדי שיהיה את מי להאשים בחולשות שלו. בקדנציה הזאת כולם רואים שכל השותפות וגם רבים מהליכוד דרשו להתעלם מהמפוטרת שהושארה בהוראת בג"ץ, ורה"מ המשיך להכניס אותה לישיבות קבינט כשאין מישהו אחר להאשים...
לגבי בן גביר - יתכן שבאמת הגזים עם הקשיים שעשה לקואליציה, כולל ההתפטרות למראית עין, שכמעט הביאה לדינמיקה שהיתה עלולה להפיל את עם כלביא. אבל, כאחד שעוקב אחרי סגל, אני בכלל לא משוכנע שהוא 'עובד' אצל רה"מ.
לענ"ד בניגוד לרה"מ סגל באמת מתעב את בן גביר ובאמת רוצה ממשלת אחדות, כמו שבאמת תומך בוועדת חקירה שעמית ימנה ב'התייעצות' עם סלברג...
כעבור שנתיים, באוקטובר 2028, פחות משלושה חודשים לפני העברת השרביט לקמלה, או דומה לה, הוא יפרוש ויותיר את הזירה לאיזנקוט, ובלשון לואי ה- 14: אחרי המבול.
אתה אומר שהוא מייחל לכנף שמאלית, ואתה צודק, כי כאמור בן גביר הגזים, אבל לא רק הוא. סמוטריץ' לא היה שה תמים, ולא יהיה. עם 4-5 מנדטים שמנבאים לו הסקרים הוא ימשוך את נתניהו עד לקצה אם לא יקבל את תיק הבטחון, וכבר היו דברים מעולם בכנסת היוצאת, ולכן הדעת נותנת להציע תיק זה לאיזנקוט עם 22-24 מנדטים, תמורת ראש שקט.
למה הדבר דומה, לעובד שמירר את החיים למעסיקו לפני שעזב, ואחרי שעזב הוא רוצה לחזור, ומבטיח שמעכשו הכל יהיה בסדר. לא יהיה!
ושוב, נתניהו לא מאמין ל"שותפות הטבעיות" שלו, לאף אחת מהן. לצד זה אפשר מצידו לפתוח דף חדש בתנאים מסויימים, שאחד מהם יהיה לגבש הסכם קואליציוני עקרוני, כבר עכשו, בכפוף לתיקונים פה ושם לאחר הבחירות, שיגזרו מתוצאות האמת.
יאמר לזכות נתניהו שהוא לא ממהר להרים ידיים, והוא מאמין באמת ובתמים, שחמאס יפורק מנשקו במהלך החודשים הקרובים, וכך גם המשטר האירני שקורס לתוך עצמו. את הקרדיטים הוא רוצה לשמור לעצמו בדברי ימי ישראל.
לגבי המפוטרת מיארה, היא מחזיקה בהרשאה מטעם בג"ץ להוציא את נתניהו לנבצרות, שתוקפה יפוג עם השבעת הכנסת החדשה, לכן הוא מתאמץ שלא להרגיז אותה- בינתיים.
יעביר את השרביט - הייתי עשיר. נתניהו לא אחד שבונה על להעביר למישהו, הוא משוכנע שהוא גדול מהרעיון.
לגופם של דברים, הצרות שאייזנקוט עשה בחודשים הספורים שהיה בממשלה והנזק שגרם לניהול המלחמה - היו יותר ממה שכל האמסלמים והגולדקנופים עשו ביחד 4 שנים.
והוא מתמודד על הכהונה השביעית.
והוא בן 76.
את הבחירות הקודמות הוא לא לקח בהליכה, והפעם נקודת הפתיחה שלו קשה יותר.
פחות משהוא חושש מן היריבים שלו, הוא חושש מהשותפים שלו.
אם הוא לא יעביר את השרביט, השרביט פשוט ילקח ממנו, והוא ישאר עם הרעיון, ועם הספרים שהוא יכתוב.
נתניהו לא חושש מהשותפים יותר מהיריבים. זה שתגיד את אותו משפט בעשר וריאציות לא ישכנע אותנו בנכונותו.
וודאי שבאופן טבעי נתניהו יסיים יום אחד טת תפקידו, אבל הוא ממש לא האיש שיפרוש מרצונו.
אה, הכרזות על תם עידן? קח:
אבל אף אחד חא יכול להמלט מגיל 120, ויש כאלה ש- 120 שלהם חל מוקדם יותר
את הרצי הלוי וכל אלו שלא דיווחו לדרג המדיני אחרי כמה שבועות ולמנות אנשים ראויים.
אם וינטר באמץ יעשה את הטעות, ובגללו לא תהיה ממשלת ימין, וכל התיקונים שאמורים לקרות בכנסת הבאה ידחו או יתבטלו (וגרוע מכך)- הנזק שהוא יגרום רב על התועלת שהוא הביא בכל שנותיו כקצין מצטיין.
וגם אם הוא ירוץ ויעבור וגם סמוטריץ' יעבור ותהיה ממשלת ימין- זה עדיין מראה שמחוץ למערכת הצבאית הוא לא יודע לשקול סיכונים בצורה נכונה.
מה כבר שווה את הסיכון לרוץ לבד ולא להיות משוריין אצל סמוטריץ'? מה הוא כבר ישנה שסמוטריץ' בעצמו לא מנסה לשנות? כמה קולות הוא כבר חושב שהוא יכול להביא מחוץ לגוש הנוכחי? הרי בסוגיית גיוס חרדים הוא לא ניצי אלא פרקטי, אז הוא לא יקח קולות משמעותיים מארדן והנדל וכל אלו.
ובמיוחד אם באמת סמוטריץ' יחזיר אותו לצבא בתפקיד ראוי, שם הוא יתרום הרבה יותר. אבל נראה שאחרי שהוא יצא לאור הזרקורים הוא כבר לא רוצה לחזור. ואם הוא זה שיפיל את ממשלת הימין או קרוב לכך, הוא גם לא יוכל לחזור.
במיוחד בכל הקשור למערכות המדינה.
ומפיל את עצמו ואת הימין איתו, אם אכן הוא יעשה את הטעות.
ולא להיפך.
וינטר נזרק מהצבא, ועכשו מנסה להתקדם בפוליטיקה שדורשת התמקצעות מסוג אחר.
וינטר הוא תואם אפי איתם, אותן טעויות ואותה טרגדיה פוליטית.
נתניהו של אחרי השבעה באוקטובר למד מטעויות שלו ושל אחרים, ובעט החוצה את הרצי, ואת רונן בר, וחליווה, ועוד כמה מוחות עקומים והזויים.
אם הציבור הדת"ל לא ילך שבי אחרי החלילנים מהמלין, וינטר ופייגלין, תהיה לנו גם ממשלת ימין טובה ומבטיחה, וגם חברה בריאה יותר.
יש כל כך הרבה אנשים שפוחדים להצביע פייגלין. ברגע שיהיה ברור שהוא עובר חסימה, הם יוכלו להגיע יחד גם ל8-10 מנדטים
הוא היה ח"כ, וכולם התרחקו ממנו כמו מקורונה.
20 פעם התמודד, ובכל פעם מילאו אנשים אחרים את המקומות הראשונים ברשימתו.
רבים וטובים הלכו איתו כברת דרך ארוכה במנהיגות יהודית, מתוכם אף אחד לא נשאר נאמן לו, וגם להיפך.
השאלה אינה אם הוא עובר את אחוז החסימה, אלא אם הוא מביא ערך מוסף לפוליטיקה, והתשובה היא- לא.
השאיפה היא לצמצם את מספר המפלגות המיוצגות בכנסת ל- 8 עד 10.
שמחתי לעזור.
מעבר לחומר: גילוי הניצוץ האלוקי כציר הגאולה התודעתי
במרכז התודעה היהודית עומדת האמונה כי הגאולה תלויה בחשיפת הנקודה הנשמתית שבכל אדם. דמות המשיח מייצגת דביקות עילאית בבורא, המעוררת את הניצוץ האלוקי בכל יהודי ומחברת אותו לשורשי נשמתו.
תהליך זה מקרב את מימוש נבואת ישעיהו: "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו ב', ב-ג).
התגלות המשיח תביא לשלום עולמי וליציבות: "וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (שם, ד).
באור הניצוץ האלוקי, יתברר כי רדיפת החומריות הייתה רק "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל" (קהלת א', ב), והמציאות תזדכך לרוחניות צרופה.
כפי שסיכם הרמב"ם (הלכות מלכים י"ב): "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה... ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד". העולם יתאחד סביב ההכרה באחדות הבורא, כנאמר: "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו י"א, ט).
המשיח לא יבוא לפני הבחירות, גם לא אחרי, וגם לא עוד עשור. מצטער, אבל הרעיון המשיחי ביהדות הוא לגמרי המצאה אנושית, מדרשים על גבי מימרות, אגדות על גבי פרשנות מוטה.
מה קרה אחרי חטיפת גלעד שליט?
התגובה הנדרשת הייתה צריכה להיות ביטול מיידי של ההתנתקות והסכמי אוסלו. אלא שאז שלטה ממשלת אולמרט-שמאל, שפשוט לא הייתה מסוגלת לצעד כזה. האגו הפוליטי לא איפשר לה להודות בטעות של דרך שלמה.
אחרי השבעה באוקטובר, הצעד הזה הוא כבר לא רק מתבקש – הוא המינימום הנדרש.
אבל כאן אנחנו פוגשים את הבעיה של ממשלת ימין: ימין לבדו מייצג רק חצי עם. כדי להוביל מהלכים אסטרטגיים עמוקים ולנהל מלחמה קיומית, חייבים את כל העם יחד. לסגת ולברוח אפשר גם כשמפוצלים; לבנות מחדש ולשנות את כללי המשחק אי אפשר בלי קונצנזוס.
וזה בדיוק המבוי הסתום שבו אנחנו נמצאים היום.
זה לא עניין פרסונלי של "כן ביבי" או "לא ביבי" – הדיון הזה הוא פשוט בריחה מהמציאות. המלכוד העמוק יותר הוא מבני והוא נוגע ביכולת שלנו לפעול כעם אחד.
בואו נסתכל למציאות בעיניים: איך יוצאים מהמלכוד הזה ומה עושים מכאן? מה דעתכם?