הוא יכול להיות כמו כורש שנתן רשות לעם ישראל לבנות את המקדש, וזה כבר צעד ענק שמקדם.

והוא גם יכול להיות כמו הורדוס שפיאר את המקדש מאוד.

זאת זכות בשבילו, לא בשבילנו ובטח שלא בשביל יושב הכרובים...

גם אם הוא יקרא לתחום את שטח העזרה לכניסת כל אדם בזמן הזה זה יהיה שלב חשוב

אנחנו עצמאיים כיום ואנחנו (או מלך בית דוד) נבנה את המקדש, טראמפ יכול לעזור מהצד ולתרום כסף וארזים, כמו חירם מלך צור

הורדוס היה מלך יהודה, אך מעמדו היה מורכב ושנוי במחלוקת. הוא היה ממוצא אדומי ויהדותו הייתה תלויה בגיור, ולכן, למרות שנחשב ליהודי בזמנו, יש מחלוקת הלכתית האם היה יהודי במובן ההלכתי המלא.

הורדוס כמלך יהודי: הורדוס שלט כמלך יהודה בחסות רומאית, ושלטון זה נמשך שנים רבות, במהלך חייו הוא ביצע פעולות רבות לקידום ירושלים והרחבתה, ובמקביל, הוא היה נחשב ליהודי על ידי בני דורו.

מקורו של הורדוס: הורדוס נולד למשפחה ממוצא אדומי. יהדותו התבססה על גיור, מה שהפך את יהדותו למעמד מורכב מבחינה דתית.

היחס אליו: על פי יוסף בן מתתיהו, חלק מיהודי קיסריה טענו שהעיר שייכת להם כי "הורדוס היה יהודי על פי מוצאו", מה שמראה כי גם בני דורו ראו אותו כיהודי.

מחלוקת הלכתית: חכמי התלמוד, לעומת זאת, נטו להחשיבו כעבד כנעני, שנחשב לגוי.

השפעתו על ההיסטוריה היהודית: הורדוס היה מלך שנוי במחלוקת. חלק רואים בו מלך שפעל לקידום העם היהודי, בעוד אחרים רואים בו מלך אדומי ששירת את האינטרסים הרומיים ופעל נגד היהודים.

הורדוס אכן היה יהודי ואביו היה גר לפי יוסף בן מתתיהו או עבד משוחרר לפי חזל 

נראה שהיחס של חזל לאגריפס נכד הורדוס הוא כיהודי לכל דבר, רק אסור לו להיות מלך כי גר לא יכול להיות מלך לזכרוני. אבל צריך לבדוק

זה כמו שאוקראינה של זלנסקי תבנה את המקדש

דריווש השני (האחרון?) שבתקופת שלטונו חידשו את הבניה בלי אישור ואח"כ הוא אישר בדיעבד - היה בנה של אסתר מאחשוורוש לפי שיטת רש"י וממילא הלכתית היה יהודי.

(רש"י ע"פ סדר עולם, אבל כמדומני שזה רק שהחשבון מסתדר לפי סד"ע. לא מצאתי בפירוש לפני רש"י מישהו שכותב שהוא בנה של אסתר. וודאי שבפשטי הכתובים בעזרא פרקים ה-ו, הוא לא מתואר כיהודי ולא כמי שמודע לשליחותו האלוקית)

ארתחששסתא הוא הבן של אחשוורוש, אבל לא כתוב מי אמו ואם זה מאסתר או אשה אחרת.

ארתחשסתא הוא זה שסייע לעזרא ונחמיה , ומבחינה רוחנית "בית שני" נבנה בימיו. עם כריתת האמנה של עזרא והקמת אנשי כנסת הגדולה. כך שבעומק ההיסטוריה דברי חזל נכונים, שבן אחשוורוש בנה את בית שני.

(ובאופן כללי יש להאריך למה יש פער של 160 שנה בין ההיסטוריונים לבין חזל בתקופה הפרסית).

ארתחששסתא גם מתואר בעזרא כעובד ומאמין בה' כאלוקי השמים. אבל זה לא מחייב שהוא יהודי, גם כורש ונראה לי עוד מלך מתוארים כך. זה נבע כנראה כי הם האמינו באל טוב ואל רע ועבדו רק את האל הטוב, ולכן הזדהו עם אמונה בה'

במקום שיבנה אותו גוי?

גם בעניין צום ב ט באב יש על זה סוגיה מה גורם לביטול הצום.

כשאני אומר "שליט בונה מקדש" הכוונה מי אחראי פוליטית על התהליך. כורש נחשב בונה המקדש למרות שבפועל זרובבל בנה אותו, כי כורש היה המלך ואילו זרובבל פקידו.

אין בעיה שטראמפ יתרום את כל הכסף וחברת טראמפ בע"מ תבנה את המקדש או חברה סינית, אבל זה יהיה בניהול ושליטה פוליטית של מדינת ישראל/מלך בית דוד

גם בבית שני, שתחילת בנייתו היתה ברשות כורש - היהודים סירבו לשותפות של השומרונים בבניה.

איפה ההלכה שבניה צריכה להיות בידי יהודי ולשם קגןשת מקדש? והאם כןונה אצל גוי עוזרת? ומה נקרא בניה? האם ערבוב הבטון וסיתית האבן או כריתת העץ זה בניה או רק הנחת האבן? ואם מנוף אוטומטי עושה זאת?

משהו כזה.

זוכר שכשנבחר טראמפ לראשונה אז שאלו בשות סמס בעולם קטן את הרב אליהו מה זה אומר שדונלד טראמפ בגימטריה המלך המשיח,אז הוא ענה שזה בגמיטריה גם חצי מנה פלאפל

עוד הרבה מרורים הוא יאכיל אותנו, ועדיין הוא עשרות מונים טוב לנו יותר מקודמו.

לגבי בניית בית המקדש, סוגיה זו שנויה במחלוקת פוסקים, ורק זה חסר לנו, לתת לנוכרי לבחוש בקדרה.

אגב טראמפ החדש, שמתי לב שמייק האקבי, אחד מגדולי ידידי ישראל באמריקה, ממלא פיו מים. שמא קיבל הוראה מגבוה.

במקום להתעסק בפרטים של פרטי הפרטים של כל מיני איסורי דרבנן (מבלי לזלזל).

ואחרי שמתעסקים בהן צריך באמת לרצות ליישם, ולא לחכות למשיח רוחני או מדיני שיעשה את זה.

במצב מתוקן, שומרי התומ"צ היו דורשים מביבי שידרוש מטראמפ שבמסגרת ההסכם על עזה, נוכל לבנות את המקדש.

אבל אצל החרדים כמעט אין עם מי לדבר לצערנו. ואצלנו אמנם יותר ויותר עולים להר הבית, אבל למעט יחידי סגולה אין פעילות אקטיבית למען בניין המקדש.

יש אצל הצה"ד הרבה בעיות שלא נפתרות/נובעות מזה שהיא לא מתקדמת לתודעת מקדש שלמה, אמיתית ומעשית (נשירה, חוסר חיבור מספק ללימוד תורה, נהירה לחסידות וכדו', התחרדות מסויימת, ניתוק מהציבור המסורתי, ביביזם. לדעתי תודעה כזו גם הייתה עוזרת עם בעיית הרווקות המאוחרת, רוחנית ופרקטית).

יש מצווה לבנות מקדש ויש המון מצוות שקשורות למקדש ואנחנו לא מספיק מתאמצים לקיים אותן. רק נשארים מקובעים על תפיסות ישנות שהיו הגיוניות ונכונות בזמנן אבל בימינו אנחנו רואים שהן כבר לא מתאימות. לא סתם תהליך הגאולה בדרך הטבע בנסיגה מסויימת כבר עשרות שנים (אוסלו, התנתקות, שלטון בג"ץ, שליטה חרדית בענייני הרבנות והדת). אנחנו לא מספיק מחוברים ללב הפועם שאמור להזרים חיים להכל. במקום להאשים את השמאל וכו' צריך לשאול מה אנחנו צריכים לשנות.

כשנוכל רוחנית לבנות מקדש - לא נשאל לא את טראמפ ולא אף גוי אחר.

מתפרצת.  בשביל לבלום אותה צריך להתיישב בכל מקום.

היו מגרשים את ישובי הבקעה בשביל מדינה פלסטינית, בדיוק כמו שגירשו את ימית

יהודה ושומרון ב67 הפלסטינים היו כנועים וממושמעים. אחר כך התחילה תסיסה בלי קשר לתנןעת ההתנחלות.

החלת ריבונות רק על הבקעה ללא התישבות בגב ההר לא היתה שווה דבר, ביום שבו היתה מוקמת מדינה פלסטינית ישראל היתה נותנת לפלסטין את הבקעה המסופחת בדיוק כמו את ימיצ, או כמו שברק רצה לתת לסורים את הגולן המסופח.

סיפוח שטח הוא לאו דווקא  ערובה לאי מסירתו.

אתה מדמיין מה שנוח לך מדמיין.

לולא סבסטיה, כיום גוש דן היה הופך להיות עןטף פלסטין

… שאני נמנע לכנות אותה בשמה רצחה את מלך ירדן הרבה לפני שאשף נולד ( אגב לפני ששת הימים ב1964).

מי שמדמיין זה אותם "רוקדי סבסטיה" שחושבים שאפשר לאייד אנשים ולהתעלם מהמציאות שיש ישמעאלים בארץ ישראל והם לא הולכים לשום מקום.

תלמד היסטוריה. תבדוק את ההצקוממות הפלסטינית אחרי ששת הימים. לא היתה.

היה אפשר לאייד את הפלסטינים, בדיוק כמו שבן גוריון גירש 2 מיליון ערבים מהארץ במלחמת השחרור. ואם לא לגרש, אז לגרום להם להגר, או להרתיע את הנשארים בצורה כזאת שחא יעזו להרים ראש. ב67 כל חברון היו דגלים לבנים כי הם שיקשקו. הרב גורן כבש עם הנהג שלו לבד את חברון ללא התנגדות

זה לא שהם ראו את סבסטיה ואמרו יאללה בא נתקומם. זה לא משנה להם אם אנחנו שולטים עליהם או מתיישבים שם.

בכל מקרה זה לא משנה. גם אם ההתנגדות שלהם היתה בגלל סבסטיה, בסוף יישבנו הן את גב ההר הן את הבקעה. ישוב הבקעה וסיפוחה לבד לא היה עוצר את מסירת יוש למדינה פלסטינית,שבסוף, אחרי 30 שנה או 60 שנה הפלסטינים כן היו מתרוממים. כך שאני לא רואה איך סבסטיה שיבשה כאן משהו. בסוף כיום כל יו"ש מיושבת,ואם לא זה, היא כבר מזמן היתה פלסטין, עם תכנית אלון או בלעדיה

...אם אתה חושב שאסטרדגיה של עימות פיזי תמידי משהו בסגנון "החמס הוא נכס" תרחיק את האפשרות

לעוד מדינה בארץ ישראל אז לדעתי אתה טועה. נהפוך הוא. יש סכנה ממשית שזה חלילה יקרב.

גרוש זה פנטזיה. ערבים אזרחי ישראל הם ההוכחה לכך. בדרכי לישיבת ההסדר מעלה שבגליל ראיתי בעיני

איך כפרים ערביים בגליל דור רביעי לנקבא ב48 מתנהגים.

זה לא היה עוזר למניעת מגינה פלסטינית, ללא התיישבות מסיבית בגב ההר.

מה הקשר בין זה לבין חמס זה נכס?

ערביי ישראל לא התנגדו כי בניגוד לערביי יו"ש זה נחשב לב מדינת ישראל ויישבנו את כל השטח, גם את גב ההר בגליל , ביישובים 

1. אני חושב אחרת זה כן היה עוזר וגם היה מאפשר יותר קונצנזיוס בתוכנו לפחות.

2. ישובים בתוך רכוזי אוכלוסיה עויינת בהכרח גורמים לעימות פיזי תמידי שעדיף כנראה למי שחושב

שזה עדיף על עימות מדיני.

3. לערביי ישראל יש שכל. הם נהנים מכל העולמות. גם נהנים מיתרונות האזרחות הישראלית וגם

ברובם הגדול שומרים על הלאומיות הנפרדת שלהם לאומיות שניזונה בעיקר ממאבק "אחיהם" בעזה ואיו"ש.

1. איך זה היה עוזר אם ימית והגולן לא עמדו בפני החזרה? לולא אסד.

לא היה קונצנזוס כי השמאל לא היה רוצה להמשיך ב"כיבוש"

2. ללא יישובים בגב ההר היתה מדינה פלסטינית. גירוש או ענישה של המתנגדים היה מכניע אותם

3. אולי, אבל הפתרון הוא לא נתינת אזרחות לפלסטינים, אחרת יהיה םה רוב ערבי

1. לא כל מי שקורה לעצמו "ימין" הוא שמאל. רוב העם רוצה שלמות הארץ והעם.

ברור לי המטרה שלך ושל כמותך ליצור קיטוב כדי להשיג רק את הדרך שלך לשלמות הארץ

ולהקריב את שלמות העם. עד עכשיו לצערי אתם עושים את זה בהצלחה.

2. אין הסכמה ביננו לגבי הצהרתך "גירוש או ענישה של המתנגדים היה מכניע אותם".

העובדות מוכיחות אחרת.

3. גם ההסכמה "לאולי" טומנת בחובה סכנה קיומית גדולה.

1. אני לא יוצר קיטוב, רק מסתכל לאמת בפנים. הדעה של העם על השליטה על יו"ש לא היתה משתנת בין אם היינו מתיישבים בגב ההר בין אם לא.

השמאל היה נשאר בדעתו, המרכז בדעתו, והימין בדעתו. אין שום קשר לצורת ההציישבות אם היא בבקעה או בגב ההר.

2. ממש לא מוכיח אחרת. כשנותנים תואר אקדמאי למחבלים בכלא זה ממש לא הכנעת האויב.

3. אמרתי אולי,על אולי הסיבה שערביי ישראל לא מתנגדים כמו הפלסטינים זה אכן כמו שאמרת שהם נהנים משני העולמות.

לא הבנתי על איזה סכנה דיברת?

לא ריאלי לשלול מכל ערביי ישראל אזרחות, העולם יעשה נגדינו סנקציות.

כן צריך להחרים את כל הנשקים שאצלם.

ואין הכרח לפסוק דווקא כדברי הרב בעניין מקום המזבח. וק"ו כשיתכן שבאמצעים שבימינו נוכל לאתר את המיקום המדוייק אם תהיה לנו האפשרות הפיזית לבדוק את זה.

אם פוסקים "לא בשמיים היא".

בנוסף, כדאי לעיין במשנה האחרונה בעדויות:

"אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:

מְקֻבָּל אֲנִי מֵרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי,

שֶׁשָּׁמַע מֵרַבּוֹ, וְרַבּוֹ מֵרַבּוֹ, הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי,

שֶׁאֵין אֵלִיָּהוּ בָּא לְטַמֵּא וּלְטַהֵר,

לְרַחֵק וּלְקָרֵב,

אֶלָּא לְרַחֵק הַמְּקוֹרָבִין בִּזְרוֹעַ,

וּלְקָרֵב הַמְּרֻחָקִין בִּזְרוֹעַ.

מִשְׁפַּחַת בֵּית צְרִיפָה הָיְתָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן,

וְרִחֲקָהּ בֶּן צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ;

וְעוֹד אַחֶרֶת הָיְתָה שָׁם,

וְקֵרְבָהּ בֶּן צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ.

כְּגוֹן אֵלּוּ,

אֵלִיָּהוּ בָּא לְטַמֵּא וּלְטַהֵר,

לְרַחֵק וּלְקָרֵב.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

לְקָרֵב, אֲבָל לֹא לְרַחֵק.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:

לְהַשְׁווֹת הַמַּחֲלֹקֶת.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:

לֹא לְרַחֵק וְלֹא לְקָרֵב,

אֶלָּא לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם,

שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, כג): "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא" וְגוֹ',

"וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" (מלאכי ג, כד):" (עדויות פרק ח משנה ז)

יש עוד הרבה מה להתעסק בלימודי קדשים אם באמת רוצים לדעת מה ההלכה ולהתעסק בכך, אבל לצערנו רבים לא מעוניינים כל כך כנראה.

לגבי פסיקת הרב קוק, הוא ממש ממש לא פוסק יחיד.

אם כבר, לך לכיוון החפץ חיים שברחוב מקובל יותר לפסוק לפיו מהרב קוק, החפץ חיים כן הקדיש לא מעט לפסיקה בתחום הקדשים והלין על כך שלא לומדים מספיק קדשים להלכה. (החפץ חיים כתב את ליקוטי הלכות על מסכתות שאין ריף)

המזבח ופסק שלא צריך נבואה?

הוא עסק בקדשים ועודד עיסוק בקודשים ובין היתר אחד מאלו שעסקו בקדשים מגיל מאוד צעיר בעקבות עידוד החפץ חיים, זה מרן הרב קוק.

ובמחילה, ממש מגוחך שבזבזת כל כך הרבה שורות לצטט משנה כדי לשכנע אותנו שהרב קוק טעה. אתה באמת חושב שהרב קוק לא הכיר אותה ואם ארץ השוקולד היה מראה לו משנה מפורשת היה חוזר בו?!

הרב בתשובותיו עוסק באריכות בסוגיית 'לא בשמיים היא' ומוכיח מהכתוב, מהש"ס, ממדרשים וראשונים שבענייני מקדש כן בשמים היא.

תביא אחרונים שדנו בסוגיא והכריעו אחרת - בכבוד. ידונו בינהם ויכריעו חכמי הדור.

בדפדוף מהיר לא מצאתי התייחסות שלו לסוגיא הספציפית של זיהוי מקום המזבח (צ"ע שר' יהודה עציון לא עשה מפתח ערכים מפורט, למרות שהשקיע מאוד מאוד במהדורה יפה ומהודרת), סביר שיש ולא מצאתי, אם מישהו מוצא אשמח להפניה.

אני בתהיה, עד כמה הדנים בסוגיא שלא ראו את ירושלים, היו מודעים למורכבות של זיהוי המקומות.

כן מצאתי שהוא דן בסוגיית הוראה של נביא, כלפי טענת הרב עטלינגר ה'בניין ציון' שסבר שאסור בכלל להקריב בלי הוראת נביא, הדרישת ציון כמובן לא מסכים איתו.

הרדב"ז שהכיר את ירושלים לא חשב שכה מסובך לזהות נראה לי.

והגיוני שרב שלא חי בירושלים לא יתעסק בהיבט הטכני של הזיהוי.

לא ידעתי שזה בזבוז שורות להביא משנה,

אני לתומי חשבתי שללמוד תורה זה דבר חיובי.

אחר המחילה מדבריך המלגלגים על הציטוט שהבאתי,

יש משנה ויתכן שהרב קוק נטה לפסוק כדעת פוסק אחר, אבל זה שיש מקור קדום ורב לא סבר כמוהו לא אומר שאין טעם בהבאת הציטוט, כי סוף סוף לפי ההבנה שאין עניין להביא את דברי חז"ל כי בטח שרב פלוני הכיר את הציטוט אין מקום לאף מחלוקת כי ברור שיש רב אחד כה גדול שהכיר הכל.

אלא שהמקור הקדום משמש לדעות שונות ואין סיבה שתמיד הלכה תהיה כרב זה או אחר.

כי מה שאני מצאתי, כפי שציינתי כאן:

יפה שעיינת - אקטואליה וחדשות

זה לגבי טענה הרבה יותר חריפה ולא לגבי זיהוי המקומות שמפורש בגמ' ונפסק ברמב"ם שבבית שני הצריכו נביא בשביל זה.

אם לא אשלח עד חמישי באמצע היום מוזמן להזכיר לי

אבל הטענה של הבניין ציון היתה הרבה יותר חריפה שצריך הוראה ספציפית של נביא כדי להתחיל להקריב. אני לא מצאתי בדבריו שאם היה מודע לקושי בזיהוי המקום לא היה מצריך נביא.

(כפי שציינתי, לפני כמה שנים עברתי על הספר בצורה מסודרת. היום היה לי זמן קצר, יתכן שמופיע ופספסתי)

והוא כותב שזה קיים בכל דור (ל"ו צדיקים בכל דור בגמ' סוכה).

כלומר- זה מעשי גם לשיטתו. ולענ"ד כשמספיק נפעל בשביל זה, אז ממילא תגיע ההשראה הרוחנית דרך רוה"ק לאחד מהצדיקים.

נפקא מינא להלכה.

(גם מנהגי האר"י מחייבים כי ישראל קיבלו אותם על עצמם, לא מתוקף רוח הקודש של האר"י).

הרי מסרב לדברי האר"י לא נחשב עובר על דברי נביא. וכן ספר שנכתב מרוח הקודש של האר"י לא מטמא את הידיים בניגוד לספרי נביאים.

ובאופן כללי לרמבם יש כללים מדויקים מתי אדם נחשב נביא. רוח הקודש של המקובלים לא נחשבת אחד מהם

הרמבם אומר שנביא מוכח שהוא נביא אם דבריו על העתיד מתקיימים פעם אחר פעם עד לחזקה.  מה לגבי רוח קודש?

הרב קוק אומר שנביא יודע שהוא נביא הלכתית רק אם לא מצליח להטיל ספק בכך שהחוויה היתה נבואה ולא הזיה. על פי הרמבם שאומר שהנבואה מביאה עם עצמה את וודאותה המוחלטת, ולכן גם נראה שבגלל זה אומר שישראל הטילו ספק בקריעת ים סוף שהיא על פי כישוף אך לא במעמד הר סיני.

האם זה כך הלכתית גם ברוח קודש? האם בכלל יש וודאות במאה אחוז לאר"י כשקיבל את רוח הקודש או שהיה וודאי שזה רוח קודש רק ב99 אחוז? (פעם ראיתי שהרב שמואל אליהו הביא שיש כזה דבר רוח קודש מעורבת בקצת חול ולכן היא לא מתגשמת וצריך להזהר ממנה, אבל זה רק לת"ח שלא הגיעו למעלת השלימות)

מלכתחילה, שלא עוסקים בהם מספיק.

אם נעסוק בהם, כהלכתא דלא למשיחא, תהיה לנו ס"ד ונכוון לאמיתה של תורה.

לגבי נבואה הרמבם כן עוסק בזה. והתנאי שהוזכר וגם לפי פשט התורה וירמיהוהוא רק חיזוי העתיד הטוב במדויק ושאכן יקרה. השאלה למשל מה הדין אם הנביא ידע דבר בהווה שקרה במרחק רב ממנו ונודע שאכן הוא צודק

מראיה וסברה מדעית (למשל תכלת או מקום המזבח לפי סברות וטכנולוגיות מדעיות ארכאלוגיות) אז מן הסתם יסבור שגם רוח קודש של האר"י יכולה להעיד, לא מדין רוח קודש, אלא מדין ראיה שהוכחה כנכונה (בדיוק כמו בדיקה כימית, שנגלה ציצית עם תכלת מלפני 2000 שנה ובבדיקה כימית זה אכן ארגמון).

אבל לא נראה לי שעל זה הרב קוק מתבסס (עדיין לא הסתכלתי במקור שהבאת במשפט כהן)

כן יכול להעיד בנבואתו על מציאות קיימת:

שהשטח הזה הוא המזבח, שהעיר הזאת מוקפת חומה מיהושע בן נון, שהבשר הזה שנמצא ברחוב נשחט על ידי יהודי, שהחומר הזה הוא תכלת, וכו'

הרמבם אומר שנביא בעתיד יעיד בנבואה מי כהן מי לוי ומי ישראל, ועל פי זה נלך

הוא לא יכול לפסוק בנבואתו שמקריבים רק במזבח, שאוכלים רק מה שנשחט על ידי יהודי, שרק בתים בעיר מוקפת מיהושע יש להם דין עיר חומה וכו'

תוספות סוברים שכן, לא זוכר היכן.

הרמב"ם הזה חולק על דעת חכמים במשנה בעדויות שהבאתי

איך בדיוק נדע מי כהן מיוחס ללא נבואה?

לזכרוני הרמבם פוסק שנביא לא יכול לפסוק הלכה, אבל יכול להעיד על מציאות קיימת.

המחלוקת בעדויות לא קשורה לשאלה אם נביא יכול להעיד על מציאות קיימת, אלא על האם אליהו יעשה זאת או לא. הרמבם לזכרוני מביא את המחלוקת הזאת בפרק אחרון של החכות מלכים בשאלה מי יעשה זאת בנבואתו

חזקה מספיקה לדיני נפשות, אז גם כאן שתספיק.

החזקה היא בעליות לדוכן או לתורה.

טענת הרב קלישר היא שאם מפורש שלא נסתמך על אליהו בשביל יוחסין אז ברור שיש פיתרון ביכולתינו.

אני צריך לצלם את הרב קלישר לשלוח פה

של הלכות מלכים שנביא ייחס בנבואה את הכהנים.

לגבי זה שכהן מוחזק לא יכול לאכול בקדשים לא זוכר איפה זה

סב: אלה בקשו כתבם המתיחשים ולא נמצאו ויגאלו מן הכהנה סג ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמד כהן לאורים ולתמים

נביאים בבית שני שיעידו. כך שגם הוא מחלק בין כלל הסוגיות שאכן בכוזרי ובתוס' עולה שיש משמעות לנבואה בפסיקה ולדעת הרמב"ם אין לעומת סוגיות המקדש - שהוא עצמו מביא שעשו על פי נביאים.

אגב, זה מעניין, הרמב"ם לכאו' מספר מעשה שהיה. אבל בפסיקה הזאת הוא בעצם מכריע כדעה בגמרא שצריך נביא ואי אפשר לסמוך על ארכיאולוגיה (שזו בעצם הדעה השניה שבדקו את הקרקע).

כתוב ברמבם שנביא ייחס את ישראל לשבטיהם בעתיד. והסיבה שלא ירחיק גוים או ממזרים שנתערבבו כי משפחה שנטמעה נטמעה, לא כי נביא לא יכול להעיד בנבואתו.

לדבריך נביא לא יכול להעיד שעיר מסויימת מוקפת חומה מימות יהושע?

פסיקה זה לומר הלכה כרבי עקיבא למשל.

עדות על המציאות זה לומר שהבשר נשחט בידי יהודי, כמו שאדם רואה בעין שלו כך הוא רואה בנבואה. זה שראיתי בעין יהודי שוחט לא הופך אותי לפוסק.

כשר יהושע אמר לא בשמים היא הוא אנר שבת קול לא מקשיהים לה שאומרת שתנורו של עכנאי דינו טהור

לא מתוך ראייה בפועל.

זה לא בדיוק עדות 

לא יודע אם בדיני ממונות זה נחשב עדות, אבל באיסור והיתר נבואה נחשבת עדות לזכרוני (כמו שאדם מעיד לעצמו באיסור והיתר ועד אחד נאמן באיסורין. למעט כמובן עריות כמו קידושין וגיטין)

משנה על הנביא שהעיד לעולי בבל על מקום המזבח בנבואתו.

עזרא על האורים והתומים שהבאתי

במקום אחר הוא אומר שנביא לא יכול לפסוק הלכה

באקדמיה, בתעשיית ההייטק, בתחומי מו"פ (מחקר ופיתוח) - כאן אכן תקציבים גדולים וכסף רב מהווים פוטנציאל ליותר חוקרים מבריקים, ליותר סטארטאפים ופיתוח המצאות בתחומים שונים שיתורגמו בהמשך לחברות מצליחות - את הפירות נראה בעוד שנים.  

 בפוליטיקה, אני צריך את ההצלחה עכשיו. לא בעוד 5-10-15 שנים.  איך הכסף הגדול יביא לי לבחירות הקרובות את המועמדים המתאימים להובלת המגזר הדתי לאומי על זרמיו וגווניו, מועמדים שיהיו מוכרים ועם ניסיון ועשייה ציבורית מוכחת כדי שהציבור הדתי לאומי יזכה לנבחרת מנצחת בבחירות שיתבטא בכוח פוליטי בכנסת?

מי הם המועמדים הכריזמטיים שלנו, הכוכבים הפוליטיים המקבילים לבנימין נתניהו, אריה דרעי, בני גנץ, יאיר לפיד, יאיר גולן, בציבורים האחרים? מי מהם הגיע לאן שהגיע בגלל כסף גדול ולא בזכות כישוריו האישיים שהביאו אותו לעמדת הנהגה?

אני לצערי לא מכיר. 

ביבי מתנהל *בדיוק* לפי התפיסה השמאלנית שאומרת - 

יש בעזה מיליון-2 חפים מפשע, אנשים ממש טובים.

למרבה הצער קבוצה טרוריסטית איכשהו השתלטה עליהם.

בגלל 7.10 ישראל נאלצה בלית ברירה לצאת למלחמה וחבל על כל הרוג ופצוע "לא מעורב".

עכשיו שחמאס כמעט נעקר אז ישראל כמובן תעזור לעזתים, האנשים הטובים והאיכותיים, להשתקם חזרה.

כי נראה שלא.

מדובר פה על דרישה אמריקאית, לא על מה שישראל עושה או מבצעת, אז אין פה הוכחה לכלום על נתניהו.

אפשר לנסות ללחוץ שלא יקרה אם באמת אכפת לך.

גם אתה היית רואה אם היית גר באיזורים מסויימים בארץ.

ראיתי כיפת ברזל רודף אחרי טיל ופוגע בו לפחות שלושים פעמים. ראיתי שיגורים של כיפת ברזל יוצאים מהקנים. ראיתי והחזקתי בידיים המון רסיסים - גם של מיירטים.

אולי מישהו השתיל לי שבב עם דמיונות לתוך הראש, כשנכנסים לעולם הקונספירציות אפשר להיות מאד פוריים ואין גבול לאפשרויות. 

שעומד בדרישות של השר לוין ושל בגץ גם יחד

כך או כך הפרשה ירדה מסדר היום הציבורי

מקווה שהפצר החדש יעשה ניקיון בפצריה

או לפחות תשתנה שם רוח המפקד

אבל תודה שהחזרת את הנושא החשוב הזה לדיון

ומתנערים מזה.

עכשיו יש להם מפקד חדש

כי פגשתי אותם בבית כנסת באזור שלי, שהוא כללי, לאו דווקא חרדי.

הם אוספים כסף במקומות שאנשים תורמים, וזה לא בהכרח מקומות של חרדים. אז מחר אתה יכול לפגוש אותם מתחת לבית שלך.

ועכשיו כשפסק נגדם, פתאום זה לא מתאים.

הם עושים חילול השם של הרמה השפלה ביותר.

ד"א זה לא כ"כ חריג שבחורי ישיבה מתרימים לישיבה שלהם

באמת לא מעניין אותי מי צודק ולמי מותר לקרוא לעצמו פוניבז'. בעיקרון מהמעט שאני מבין, רק מתחילת שנהל תשפ"ז יחול עליהם האיסור הזה, אבל זה באמת לא משנה.

ממה שאני מכיר בעולם החרדי, בחורים שאוספים כסף לישיבה, זה או לת"ת (תומכי תורה - עזרה של הישיבה לתלמידים וחתנים מעוטי יכולת) או אסיפת כספים נקודתית לבניית ספרייה וכדו' (כשהייתי בישיבה קטנה חרדית, היו אוספים לפני פורים לספרייה של הישיבה. אבל היה סתם בכמה רחובות ליד הישיבה, בעיקר כדי להעסיק את הילדים). וגם זה, בדרך כלל באזור מסוים או לפי כתובות של בוגרים. ככלל, תלמידים לא עומדים כמו בבית כנסת קבצנים ומתרימים בשביל האחזקה השוטפת של הישיבה שלהם.

נראה שאתה מזדהה כנראה עם צד אחד, ומעמיד פני תם כאילו אין לך דעה בעניין,

אני יושב בבית כנסת שאליו מגיעים המון בחורים לא פעם ולא פעמיים, לא בהכרח אוהב את זה,

אבל לא רואה בזה דבר כזה הזוי,

מה שאתה כותב זו דמגוגיה זולה במיטבה,

כמובן שיש הרבה ישיבות, אבל יש משפחות רבות שמבחינתם זו הישיבה שמייצגת את תפיסת עולמם, כמובן שזכותך המלאה כפי שנראה עשית לא לתרום, אבל כזו צרות עין, שאכפת לך שחלילה מישהו יתרום להם כמה פרוטות,

עוד לא ראיתי

אבל אני חייב לפתוח בזה שאתה משתמש בהרבה מילים שיפוטיות (מעמיד פני תם, דמגוגיה זולה במיטבה, כזו צרות עין). זה לא תמיד נעים לקרוא את זה. אבל זו הערת אגב.

לגופו של עניין:

אין לי דעה לגבי מי צודק בדיון עצמו. אין לי מושג על סמך מה הרב מרקוביץ חושב שמגיע לו והרב פלוני חןשב שלא מגיע לו. באמת אין לי מושג.

ברמה האישית, מבחינתי יש אנשים טובים בכל צד ובימים שהייתי בחרדי היו לי חברים משני הפלגים והערכתי מאוד את הנחמדעם והחכמים שביניהם, ללא הבדל. מבחינת קשר לצד מסוים בפוניבז' - צר לי ידידי, אין לי חיבה לישיבה הזו ולא למגזר שהיא מייצגת, משום כיוון.

מבחינת התנהלות, כתבתי בצורה ברורה בהודעה הראשונה, שלטעמי הרב מרקוביץ לא נהג בהגיון ובאחריות בכך שהוא לא עזב את פוניבז' מזמן והקים לו ישיבה משלו. הוא אדם אחד ועד כמה שהוא ראוי, הוא יוכל לבסס טת מעמדו בעצמו. בצד השני יושבים הרבה אנשים שנמצאים שם הרבה שנים וחלקם אינטגרליים בישיבה (כמו המנהל ואוספי הכספים וכו'), אז טבעי שהציפייה תהיה ממנו, לקום וללכת, לא מתוך צדק אלא דווקא מתוך אחריות לכבוד התורה (אתה לא תאמין, אבל ממש לאחרונה אמר לי את זה בדיוק, אדם שמאוד מחובר ושותף בהגיונות הפלג הירושלמי וכו).

עד כאן דברים שלא מאוד רלוונטיים לפתיחת השרשור, אבל הוצהרו בפירוש בפתיחת הדברים.

אני מדבר על תופעה שרב מבוגר רוצה לפתוח ישיבה, אז שיילך ויפתח ישיבה. למה הוא שולח בחורים לקבץ נדבות בבתי כנסת? קורה שישיבה עושה אירוע התרמה גדול והיא פונה לציבור, אבל זו תמיד ישיבה קיימת שפונה בדרכים יחסית מכובדות, לבוגרים, שכנים ומקסימום בפרסומות באינטרנט, ובוודאי לא שולחת תלמידים לשוטט ולקבץ נדבות. מה גם, שתמיד סרטון הישיבה וההיסטוריה שלה חשוף לציבור כפרסומת.

כאן מדובר בפנייה לציבור שמבזה את התלמידים, במצג שווא לציבור התורמים ובכלל בהקמת מוסד שלא ברור למה הוא מוקם. הרי אם מדובר בישיבה שנפתחת, למה שלא יסדרו את ההיבט הכלכלי בדיוק כמו כל ישיבה שמוקמת. הרי לא מדובר באנשים טיפשים או חסרי ניסיון.

זה מה שאני מבהיר, וכמובן מי שבא לו - שיתרום לאן שבא לו.

אני לא בא להצדיק שום צד מבעלי המחלוקת. למעשה, כמעט מאז שהתחיחו המחלוקות היו אנשים טובים שניסו לשבת על הגדר או אפילו לפשר. המציאות היא ששני הצדדים דחו והפריעו לכל גורם כזה, וזה ממש לא כבוד גדול לאף אחד.

כן אציין שהתופעה הזו חוזרת על עצמה הרבה. גם במחלוקת היעב"ץ והרב אייבשיץ, היו רבנים שניסו לפשר וכמדומני הרב חיים רפפורט כתב אז בכאב שחבל שאף צד לא מוכן להקשיב ולהגיע להבנות.

כשלא עובדים, כסף הופך לאישיו ובסוף פועלים באופן לא ראוי להשיג כסף.

כך כבר פירשו רבותינו על המשנה במסכת אבות:

"רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר:

יָפֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ,

שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן.

וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה,

סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן.

וְכָל הָעֲמֵלִים עִם הַצִּבּוּר,

יִהְיוּ עֲמֵלִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם;

שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּעְתָּן,

וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד.

וְאַתֶּם,

מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם:" (מסכת אבות פרק ב משנה ב)

רש"י שם:

"שיגיעת שניהם משכחת עון. שמתוך שהוא לומד ועוסק בתורה ובסחורה להתפרנס אינו חומד וגוזל ממון אחרים:"
 

הרמב"ם שם:

"רוצה לומר בדרך ארץ הנה - העוסק בפרנסה.

ואמרו וגוררת עון - כמו שבארנו במקום אחר, אמרו "סופו, שהוא מלסטם את הבריות"."

הרב עובדיה מברטנורא שם:

"דרך ארץ - מלאכה או סחורה:

שיגיעת שניהם משכחת עון - שהתורה מתשת כחו של אדם, והמלאכה מפרכת ומשברת את הגוף, ומתוך כך יצר הרע בטל ממנו:

וכל תורה שאין עמה מלאכה - ואם תאמר יהא עמל בתורה תמיד ויגיעתה תהא משכחת עון, ומה צורך למלאכה, לכך הוזקק לומר וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה, לפי שאי אפשר לו בלא מזונות, ומלסטם את הבריות ומשכח תלמודו:"

הטור:

"ואחר כך ילך לעסקיו, דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון, שאם אין לו מה יאכל העוני יעבירנו על דעת קונו.

ומ"מ לא יעשה מלאכתו עיקר אלא עראי ותורתו קבע, כמו שמצינו בחסידים הראשונים שהיו עושין מלאכתן עראי ותורתן קבע וזה וזה נתקיים בידן, כי אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט.

וישא ויתן באמונה, ויזהר מלהזכיר שם שמים לבטלה, שבכל מקום שהזכרת השם מצויה מיתה מצויה.

ומאד מאד יזהר אדם בענין השבועה, שהרבה הפליגו רבותינו בענין שבועת שקר, ואפילו לישבע באמת, כמו שאמרו אלף עיירות היו לו לינאי המלך וכולם נחרבו מחמת שבועת אמת.

ויזהר מלהשתתף עם העו"ג, דשמא יתחייב לו שבועה וישבע בשם יראתו ועובר משום לא ישמע על פיך. מיהו אם נשתתף ונתחייב לו שבועה, יכול לקבלה. ומיהו אין כל אדם יכול לעמוד בזו, וגם רש"י התירם שאין עכשיו עו"ג." (טור אורח חיים סימן קנו)

הבית יוסף:

"ואח"כ ילך לעסקיו וכו' כלומר ולא תימא למה אתה אומר ילך לעסקיו יותר טוב היה לו שילמוד לעולם בתורה לכך אמר מדה טובה הוא שילך לעסקיו כדתנן (פ"ב דאבות) כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה כלומר שיכלה ממונו ואח"כ יצטרך לחזור אחר פרנסתו ולא יוכל אפי' לקבוע עתים לתורה וגם יגרום לו עון כי העוני יעבירנו על דעת קונו." (על הטור באורח חיים סימן קנו וכך הוא פסק בשולחן ערוך)

"ואחר כך ילך לעסקיו דכל תורה שאין עמה מלאכה מה שהביא רבינו הסיפא ולא הביא הרישא יפה ת"ת עם ד"א וכו' הוא לפי דנראה דהתנא מדבר בשתי כתות מישראל הא' הם התגרים דפורשין בספינות הים והולכים בסחורות בדרך רחוקה וארז"ל ולא מעבר לים היא לא תמצא תורה בתגרין ועליהם אמר יפה תורה עם ד"א דאצל כת זו ד"א עיקר והתורה טפלה ולכן אמר יפה הוא דיהיה יודע מה שכתוב בתורה שיגיעת שניהם משכחת עון וכת אחרת הם לומדי תורה ויושבים בביתם שהתורה אצלם הוא עיקר אמר עליהם וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון דבכת זו צריך שיתפרנס במלאכה והוא יושב בביתו ועוסק בתורה כי בזה יש לתורה קיום אצל כת זו. ורבינו מדבר כאן בכת זו שיושבי' בביתם ומתפרנסים במלאכה או בשאר עסקים כגון רבית וכיוצא כדי שיוכל לישב בביתו וללמוד תורה על כן הביא על זה הסיפא נ"ל אמת וצדק:" (על הטור באורח חיים סימן קנו)

רבותינו היו חכמים, מי שמשנה ופועל נגדם בסוף משלם מחיר.

בפני עצמה, ניהול חינוכי של המוסד.

אחרת גם הטענה שלך צריכה להיות מופנת לראשי ישיבה/רבני עיר/ר"מים בציונות הדתית שמקבלים על זה משכורת.

חוץ מזה שכל ישיבה זקוקה לתקציב, כמו שתיאטרון הבימה זקוק לתקציב או כל מוסד

לגבי ראשות ישיבה והיתר להתפרנס מלימוד תורה - זה אכן נושא השרוי במחלוקת בין הפוסקים.

(בכלל, זה קצת עצוב שכל כך הרבה לומדים תורה בישיבות ובודדים מהם למדו הלכות תלמוד תורה מהתחלה ועד סוף ברמב"ם או בטור או בשולחן ערוך...

זה כמו שאנשים לא ילמדו הלכות חגים לקראת החגים.)

זה שהטענה נכונה על רבים בציונות הדתית זה לא סותר את נכונותה.

לא הבנתי איך הטענה שלך בסוף רלוונטית להלכה או לדברי רבותינו.

(ואגב, אפשר לוותר על התקציבים לשניהם)

אבל ממה שאני מבין, זה הרבה יותר מסכסוך פרטי בין גיסים. זה הפך לוויכוח מגזרי בין פלגים אידיאולוגים ליטאים.

הנקודה היא לא למצוא מקום ללמוד. באמת שיש הרבה מקומות. הויכוח הוא מיהו הפלג האידיאולוגי שממשיך את המותג "פוניבז', אם הישיבות". לכן זה לא סתם לפרוש ולהקים במקום אחר.

כמובן שמבחינתי זו בדיוק הסיבה לא לתרום, רק מסביר למה זה לגיטימי מבחינתם.

ברור שלא הינו בקלות מוותרים.

שאני קצת עובד בו.

אין לי שום דעה אישית עליו. כעיקרון למדתי בבני ברק בשנים קשות וחוויתי את האלימות שהייתה בעת הפילוג עצמו (לפני כ21 שנה, לאחר פטירת הרב ברמן זצ"ל). היו לי חברים משני הצדדים, כולל בנו של הרב מקרוביץ עצמו.

עדיין אני חושב, שאם אדם אחד חושב שמגיע לו משהו ובכדי להשיג את זה הוא יצטרך לבלגן סדרי בראשית, הייתי מאוד מעריך אם הוא היה מוותר - וכל עוד מדובר בתלמיד חכם ובבלגן כל כך עוצמתי, בפירוש הייתי מצפה שהוא יעשה את הצעד הזה - זה לא אומר שהוא טועה או שהוא לא בסדר, הבהרתי את זה קודם ואני חוזר ומבהיר את זה שוב.

אני לא בטוח שאת האלימות הפעיל צד פלוני או אלמוני, המריבות הראשוניות בפוניבז' התחילו עוד לפני הרב מרקוביץ (כמדומני שגם אז צד "המחבלים" היה אלים ומחלל שם שמים גדול בהרבה מ"השונאים", ואכן השונאים הבינו את משמעות המחלוקת ולקחו צעד אחורה כפי שראוי לנהוג). לכן כלל לא הזכרתי את האלימות בדבריי (רק לגלגתי שיש לזה לגיטימציה בישיבת פוניבז', אבל לא התכוונתי בהכרח לצד מסוים).

כדי להבין איך כן אמורים להתנהג במצב כזה, אני מציע לך להסתכל על מריבות דומות שאירעו בישיבות שונות: במרכז הרב, הרצי"ה לא הסתדר עם הרב אריאלי, אז הרב אריאלי עזב והמשיך את הרבצת התורה שלו באופן שכולם היו מרוצים; הרב שפירא לא הסתדר עם הרב טאו, אז הרב טאו עזב והקים לעצמו ישיבה משלו, היה קצת מריבות הם לא הפכו את הישיבה לזירת קרב ואת התלמידים ללוחמים/קבצנים; בישיבת חברון היו לא מעט מריבות - עם הרב חיים סרנא (ובכלל זה עם הרב פרבשטיין), הרב אזרחי, הרב זקס ועוד ועוד - איכשהו הישיבה הצליחה להישאר שפויה, ומקסימום הלך תלמיד חכם ומימן בעצמו ישיבה למי שאוהב אותו ורוצה לשתות את דבריו בצמא (ולא תמיד זה קל, תבדוק כמה היה קשה לתחזק כלכלית את ישיבת עטרת ישראל, וכמה כסף וזמן ודיני תורה היו עד שישיבת כנסת הגדולה עמדה על הרגליים). גם אם היו מריבות קטנות, הן הסתיימו מהר, ובוודאי שלא ציפו שהתלמידים יסתובבו ברחובות כדי לגייס כסף. בישיבת גרודנא, איך שהתחילו מריבות, הרבנים המבוזים הודיעו שכל התלמידים הולכים הביתה עד להודעה חדשה, ואכן קבוצת התומכים שלהם פתרה את הבעיה תוך שבוע-שבועיים.

נתתי לך רשימה די ארוכה של אנשים לא פחות יפים, חכמים וצודקים מהרב מרקוביץ, ואתה רואה ארסנל של פרקטיקות שמשאירות את המריבות במקום מכובד ופותרת את הבעיה בלי להפוך את התלמידים ל"מוציאים לפועל" של הרב שלהם. על זה אני מדבר, ופירוש לא על צדק ויושר ולמי מגיע.