פריקה ושאלה על יחסים בין גיסותאנונימית בהו"ל

היי חברות,

פריקה קצרה ושאלה אחריה, אשמח למענה. תודה.

 

אחת מהגיסות שלי היא מדהימה. ממש. בסדר גודל אחר ויש לה כמה פיצים.

כשאנחנו מתארחות יחד אצל חמותי יש איזשהו דפוס קבוע, יכול להיות שהוא תקין ורק לי זה מציק, אשמח אם תאירו את עייני.

הפיצים שלי משכימים קום ואני הולכת איתם לסלון, בשלב כלשהו בעלה מוציא מהחדר את הילדים שלו וכמה טיטולים ונותן לגיסתי להמשיך לישון.

אממה, הוא מתארגן ויוצא לבית כנסת ומשאיר לי את הילדים במצב רעב ובוכה ואת הטיטולים וכו להחליף להם (הוא אף פעם לא מבקש אלא פשוט יוצא).

בגלל שאני כבר ערה, תמיד הייתי לוקחת עליהם אחריות בשמחה, מאכילה, מחתילה, משחקת ומטפלת בילדים שלהם ובשלי ביחד.

ב"ה ילדתי לפני כמה חודשים אז נוספה לי עוד מתנה לטפל בה באהבה, וראיתי שאין לי סבלנות לטפל גם בילדים שלה, אבל המשכתי כי ראיתי שהיא ממש עייפה בבקרים.

הקטע הוא שאני תמיד לבד עם כל הקייטנה במשך כמה שעות, אין מצב שאעיר את חמותי ואת הגיסות הרווקות בשביל לעזור ואחר כך גם באים אליי בתלונות.

בפעם הקודמת שהיינו בשבת הילדים התחילו לפרק את הבית משיעמום (בזמן שכולם או בבית כנסת או ישנים) אז יצאתי עם כולם לגינה (כולל הפיצית והייתי פחות מחודשיים אחרי לידה) ואחרי שחזרתי גיסתי התעוררה והתעצבנה עליי שלקחתי את הילדים בלי רשות. אני לא אחת כזאת שמעוררת מריבה ואני מעדיפה למחול על כבודי מאשר להתחיל לריב, אז אמרתי בעדינות שבגלל שהיא ישנה ובעלה היה בבית כנסת לא היה לי את מי לשאול.

 

כתבתי בהתחלה שהיא מדהימה. היא באמת כזאת. חכמה וסבלנית ואלופה וכולם אוהבים אותה, יש לה ברק מיוחד. 

אני גם אחלה, אבל אין לי איזה ברק מטורף. אני אישה טובה לבעלי, נותנת לו ללמוד תורה בלי הפרעות, אני מורה מקצועית ולא איזה מחנכת דגולה, הבית מתוקתק אבל לא הכי נקי ומבריק בעולם כמו של גיסתי, משתדלת לעבוד את ה' בלי להחצין החוצה את כל מה שאני עושה.

במשפחה של בעלי כולם מעדיפים אותה בפער, היא באמת מיוחדת. 

במשך כמה שנים חייתי עם זה בשלוות נפש, ידעתי שאני משתדלת להיות אני וזה הספיק לי, לאחרונה, אולי בגלל שהלידה קצת הזיזה אותי, ראיתי שזה קצת פוגע בי כשכולם יושבים ומעריצים אותה ולא אומרים מילה אחת בשבחי/ כשבשיחות טלפוון חמותי איכשהו תמיד עוברת לדבר עליה ועל המושלמות שלה.

 

בשבת הקרובה שוב אנחנו אמורים להיות יחד בשבת, ואשמח לשמוע מכן האם הרגש שלי לגיטימי ואם כן איך להגיד בעדינות שקשה לי להיות עם כל הילדודס לבד כמה שעות. (לשלוח את הילדים לדפוק בדלת ולהעיר את אמא- לא רלוונטי, להגיד לגיסי- גם לא).

תודה שקראתן!

אני לא הייתי מתארחת איתהשושנושי

ממש ממש מעצבן.

ואם כן מתארחת ביחד אז אומרת לגיס שיעיר את אשתו

את לא עובדת אצלה

היה לי את זה בראש השנה, האמת שזה בא לי דיי בקלות שהילדים של הגיסה היו איתי

ברגע שעלו לי על העצבים שלחתי את הבן שלה להעיר את אמא 

 

את לא יכולה לבחור להתארח בשבת אחרת בה הם לא נמצאים?

אני בעד לגוון.. מעדיפה להגיע שלבתות לבד ולקבל את כל היחס 

יותר מלגיטימיסטודנטיתאמא

זה לא סבבה פשוט להשאיר את הילדים שלה איתך בלי לשאול אותך.

אני הייתי מתקשרת אליה ומסבערה לה שאת לא מסוגלת לשמור גם על הילדים שלך וגם על שלך כל פעם שאתם יחד שבת. אם היא כ"כ מדהימה כמו שאת מתארת (ואיזה כיף שזה ככה) היא בטוח תבין. עוד אופציה זה באמת לא להתארח יחד, בטח לא באופן קבוע...

יש אפשרות שתצאי עם שלך לגינה לפני שבעלה הולך?עדיין טרייה

אפילו לחצי שעה ואז מישהו אחר יהיה חייב לקחת עליהם אחריות.

ברור לי שכל המצב הזה לא תקין בכלל. אני אישית הייתי שולחת את הילדים לאמא שלהם אם לא היה מתאים לי להתמודד איתם.

רעיון מעולה בעיניי. לצאת לפני שהגיס יוצא מהחדר.הילושש
ממש לא סבבה מצידהאיזמרגד1

אני חושבת שכדאי להגיד בלילה לפני שהולכים לישון, שבדרך כלל בשבת בבוקר אם את עם הילדים את דואגת להם אבל עכשיו לא מתאים לך, ופשוט בבוקר אם היא ממשיכה לישון- לא לטפל בהם... ואם צריך את יכולה לצאת רק עם הילדים שלך לגינה או משהו ולהשאיר אותם. יש להם אמא ואני מניחה שהם יודעים להעיר אותה ולבקש טיפול אם צריך...

ולמה לא שייך לשלוח אותם לדפוק או להגיד משהו? יש להם הורים, שיטפלו בהם.

אני קוראת שוב, ועולה לי פה נקודה של ריצויאיזמרגד1

ממש עולה מכל מה שכתבת, את כותבת שאת לא רוצה להתעמת אפילו במחיר של משהו שלא נעים לך, גם אם זה ממש מוגזם... ואת כאילו ''מבקשת'' ממנו אישור שזה באמת לגיטימי שלא מתאים לך, וגם אז איך להגיד בצורה עדינה...

רציתי להגיד שתהיי קשובה לעצמך. נתינה זה נפלא אם זה 100 אחוז מתאים לך, ואם לא- אז פשוט לא! וללמוד להגיד את זה באסרטיביות...

בהצלחה!

איזה מהממת אתמחכה להריון

נשמעת אישה עם לב ענק ומלאת נתינה

דוגרי זה לא אמור להיות ככה ואפילו מעצבן היא לא באה לחמות בשביל להמשיך לישון ולנוח ולהפיל עלייך תילדים או שלא הייתי מתארחת יחד איתה או ששולחת לה הודעה אומרת לה שזה מפריע לך..וואו אני לא יכולה לסבול שמפילים על אחרים ילדים!!! יש להם הורים מזה 

האמת שאת נשמעת אישה מדהימהקופצת רגע

באמת, איזה מידות טובות ואיזו עין טובה.


מה שאת מתארת מעצבן מאוד בעיני ומדהים בעיני שקיבלת את זה בשלוות נפש עד כה.

אני חושבת שהייתי משתדלת מאוד לא להגיע איתם יחד.

ואם כבר כן, אולי מבקשת מבעלי לעשות איזו שיחה מקדימה...


גם חושבת שזה יכול להיות רעיוןשושנושי

תבקשי מבעלך לדבר עם בעלה.

לגברים יש יכולת מדהימה לעשות שיחות כאלה בלי להיכנס לזה מבחינה רגשית.

שיגיד לוו בצורה הכי יבשה שקשה לך 

מסכימה ממשלומדת כעת
או מהבעל לדבר עם החמות על העניין הספציפי הזה
לגיטימי לגמרי לומרתוהה לעצמי
נראה לי יותר נעים שבעלך יגיד לאח שלו, לא הייתי אומרת בעצמי.
אני בעד תקשורת ישירהoo

להגיד לה בערב שזה לא מתאים שהילדים ללא השגחה

אם בבוקר בעלה מוציא את הילדים מהחדר להגיד לו שלא ילך בלי להעיר אותה

אם הלך בלי להעיר ללכת להעיר אותה

(למה לא רלוונטי?)
 

בעיניי התנהלות כזו שלה ושלו זה נטו ניצול

לא כדאי לשתף עם זה פעולה

אפשר להתנדב לעשות דברים

אבל לא בצורה כזו בלי לתקשר

ועוד אחרי זה לקבל נזיפה


 

בלי קשר למה שחושבים עליה או עליך

(הרבה פעמים אנשים מעריכים אנשים שלא מגיעה להם באמת הערכה

מבחינתי זה לא מדד לכלום)

ניצול זה נראה לי מילה קצת מוגזמתתוהה לעצמי
יכולה לומר שאצל ההורים שלי יש התנהלות כזו לגמרי בזרימה , שמי שער סבבה לו להיות עם עוד כמה ילדים. אח שלי קבוע משאיר את הילדים שלו אצל מי שבסלון כשהוא יוצא לתפילה כדי לתת לגיסתי לנוח. בחיים לא ראיתי את זה כניצול אלא יותר כאיזה מלך הוא שהוא דואג למנוחה שלה. וכן אני סופר מעריכה אותה על מה שהיא מאפשרת לו בחיים וכיף לי לפרגן לה את זה בשבתות שאני שם. מה שכן, ברור שאם לא היה לי מתאים הייתי אומרת. 
מה מלך בלהפיל את הילדים על מישהו?oo

אלא אם הוא שאל אותך רשות

וגם אז לא רואה את זה כדבר יוצא דופן אלא התנהלות שגרתית

זה לא להפיל את זה על מישהותוהה לעצמי
זה אחיות שלו שעולות את זה בכיף. הוא דואג שלאשתו יהיה פלוסים בלהגיע לבית של ההורים שלו, היא מצליחה לנוח שם יותר, זה בסוף רווח לכל הצדדים. הוא רואה שזה בא בזרימה ובכיף ומנצל את זה כדי לתת לה לנוח. זה לגמרי התנהלות יפה בעיני


זו לא נשמעת הסיטואציה אצל הפותחת ולכן מישהו שם צריך לדבר, אבל כן הסיטואציה נשמעת לי דומה מאוד על פניו וכנראה הם פשוט לא מבינים שזה כבר לא בא בטוב.

זה לא בכיף אצלההבוקר יעלה
וגם נשמע ששתיהן גיסות ולא אחיות ואלה יחסים נפיצים גם כך. 
לא הבנתי איך מלךשואלת12
אם הוא הולך לתפילה ומישהו אחר עם הילדים?
עניתי פה למעלהתוהה לעצמי
גם אצל ההורים שלי זה ככהאני אמא

וגם אצל חמותי, אבל שם זה יותר אמא שלי או חמותי שומרות על הילדים כשאני ישנה ואני יודעת שהן עושות את זה בכיף ובאהבה וכשאני מודה להן הן שתיהן אומרות שזה שטויות והן נהנות עם הנכדים וכו'.

 

אז אני מבינה מה את אומרת. אבל זה סיטואציה מאוד שונה ממה שהפותחת מתארת.

גם אצל אמא שליאורוש3

היא מלא שומרת ואני ישנה בכיף. אבל היא לגמרי יודעת לומר לי מתי שבא לה לצאת לתפילה או אם היא עם אחיין קטן עם אמא יולדת עייפה או אם לא מתאים לה. באמת שגם אם קמתי הם זרקו אותי חזרה לחדר. זה הזמן איכות שלהם. והכל טוב אני קמה ועוזרת בדברים אחרים.

וגם אני לקחתי פעם שלושה אחיינים אלי לשבת כדי לתת להורים שלהם חופש כי לאמא שלי לא זרם עם הקטן שלהם לכל השבת. אם זה בטוב ובהדדיות זה משהו אחר לגמרי מאשר הסיטואציה של הפותחת. 

אצלנו מאוד מקובלטארקו

בשני הצדדים

שאפשר להמשיך לישון ולתת לילדים לצאת לסלון למי ששם


ובאותה נשימה גם מאוד ברור לכולם שאם לא מתאים משהו כבר, ההורים פה בחדר ומצפים שיעירו אותם כדי להחליף טיטול/להאכיל אם צריך/לנקות/מי שהיה בסלון יוצא לטיול/הילדים רבים וצריך גיבוי.


זה לא ניצול, זו דרך התנהלות ראויה ומקובלת.

אבל זה באמת דורש ממי שער עם הילדים להעיר את מי שישן אם לא מתאים לו ולא להתפדח מזה..


לא מזמן היה שירשורפלצת על זה ולא הסכימו איתי בכלל והוציאו אותי דיי רעה

אבל אני עדיין בדעה הזו

ועדיין חושבת שאם לא מתאים לך זה סופר לגיטימי אבל אם לא תגידי לא יידעו שכבר לא מתאים לך.

אני חושבתשואלת12

שמה שחסר זה השאלה שאמורים לשאול:

את יכולה לשמור עליהם? זה בסדר לך? ואחר כך להודות ולא להתלונן..

להודות ולא להתלונן-לגמרי!!טארקו
אצלנו לא מצפים לשאלה בדכ.. כמובן שזה עדיף אבל רק מתארת איך זה אצלנו ואני לרוב בבוקר בצד הישן ובצהריים בצד שבסלון אז יש לי את שני הצדדים..
אבל פה היא מדברת על ילדים עם טיטוליםהשם גדולל
מן הסתם חלקם מתחת לגיל 3.. לא שייך להשאיר ילדים בגיל הזה לבד בסלון כשכולם בחדרים.. 
אני גם מדברת על ילדים קטנים..טארקו

אבל לא כולם בחדרים, יש מבוגר בסלון

וגם אם אין לפעמים זה סבבה אם יש ילדים גדולים יותר איתם..

לא ממש תינוקות אבל כן מגיל שנה וחצי נגיד ומעלה.


קיצר רק מתארת מה מקובל אצלנו ו(אני מקווה ש) לא גורם למרמור..

לא באה להגיד שזה האמת המוחלטת


 

ממש לא..השם גדולל

אני חושבת שגם אם יש אדם מבוגר בסלון, צריך לוודא שיש לו את היכולת והרצון להשגיח על כמות של ילדים ועוד על הבוקר, כשאת מתארחת..

אני למשל לא אצפה מאדם מבוגר להשגיח על הילדים שלי, כולל החלפת חיטול, אוכל וגם תוך כדי שהוא יוכל ללכת להתפנות או סתם לשבת לשתות קפה בנחת כשאני ישנה ושזה נעשה באופן קבוע...

הרבה יותר נחמד כמו שאת אומרת שיש מוסכמה בין כולם אבל במקרה הזה, זה לא נשמע ככה.. 

התכוונתי לומר שממש לא גורם למרמור 😊השם גדולל
+ תינוקת בת חודשיים!מפלצתקטנה
גם אצלנו מקובל מאוד שמי שקם וכבר בסלוןממתקית

יושב על כל הילדים
ומעירים את האמא כשצריך...
היום אני עוזרת לגיסתי
מחר היא עוזרת לי...
זה הדדי
פה כמובן מתואר מקרה של ניצול.

זה בדיוק מה שהתכוונתיתוהה לעצמי
זו בדיוק ההתנהלות אצלנו.. יש פעמים שאני ערה בבוקר ויש פעמים בזמנים אחרים, אף פעם לא הרגשתי מנוצלת או שאני מנצלת אחרים. 
גם אצלנו זה מקובלהשקט הזה

אבל זה מקובל על דעת כולם.

ז"א, אני לא עשיתי את זה עד שחמותי אמרה לי במפורש להשאיר את הילדה ולחזור לישון. ואני גם יודעת שבפעמים שזה לא מתאים לה היא יודעת להגיד לי בפירוש "אני רוצה לצאת היום לתפילה/ אני לא מרגישה טוב היום"

כנ"ל בצד שלי עם אמא שלי.


בשני השרשורים גם הקודם וגם זה מתוארות סיטואציות שבה זה לא מקובל ומוסכם על האדם שער

אבלoo

מה שקורה אצלכם שונה

אם זה לא נעשה בתיאום ואח"כ באים בביקורת

זה לא ניצול?

את מתכוונת אליי?שוקולד פרה.

כי אני זוכרת איזה ויכוח שבו לא הסכמנו. אם פגעתי בך- מתנצלת.

היו כמה שלא הסכימו איתי..טארקו
לא לקחתי אישית ואני גם לא זוכרת מי זו הייתה
את מחתלת את הילדים?חנוקה

מאכילה?

או שפשוט לילדים שלך יש חברה ככה וזה סבבה באמת ואפילו נחדמ במידה,

ופשוט במקרה את המבוגר הזמין?

זה פער מאד גדול.

היא כותבת שהבעל מוציא טיטולים לילדים- כלומר ברור לו לחלוטין שהם זקוקים לטיפול, אבל הוא משאיר אותם לחסדי הסלון/הגיסה/העולם

והולך לתפילה

מאכילה כן, מציעה את מה שאני מציעה לשליתוהה לעצמי
את עניין ההחתלות פספסתי.. ברור שמביאים עם טיטול נקי, ואם צריך להחליף תוך כדי אז אם זה בקטנה וסבבה אני אחליף אם לא אז מעירים את האמא שלו. 
אז בעיני זה סימפטוםחנוקה

כשהאבא מוציא את הילדים מהחדר בלי להחליף להם טיטול ומביא איתם טיטולים ומניח לידך 

בלי לבקש בלי להודות בלי לדבר 

בשבילי זה חויה של ניצול

טוב כל הכבוד לךבתאל1
להחליף טיטול זה רמה מעל... 
מצפה ממך גם להחליף טיטולים וכזה?112233445566

אני לפעמים משאירה את הילדים "לבד" ולא מצפה מאף אחד לשמוא עליהם. גם בבית אני לפעמים ישנה והם מתעוררים ומשחקים.

 

טיטולים לא מצופה להחליףתוהה לעצמי
טיטול בקטנה אני כן אחליף לפעמים. יותר מזה אפשר. פשוט לשגר להורה הישן..
קרה לי פעם שהייתי הגיסה המנצלתחנוקה

השכבתי את הבן שלי לישון אצל חמותי, הייתי בטוחה שהוא יישן ויצאתי קצת עם בעלי.

הסתמכתי על זה שגיסתי בבית אבל תכלס לא תאמתי איתה.

והוא התעורר.

עברו כמה שנים טובות ועדיין לא נעין לי ממנה

לא מפילים ילדים על אחרים.

אין חיה כזו.

בטח ובטח בלי לתאם.

 

מה שכן את יכולה לבוא מכוון אחר ולהגיד לה

תראי שבת שתינו ביחד פה בואי ננסה לחקל את הזמן כדי ששתינו נרוויח מנוחה

אני בכיף קמה מוקדם בבוקר, רוצה שאני אשמור בבוקר ואת אחר הצהריים?

ככה גם היא תקלוט מה קורה וגם אולי תרוויחי מזה משהו.

זה באמת רעיון טוב בשביל לפתוח שיחה ישירהקופצת רגע
עם הגיסה.


אגב לא מזמן היה כאן שרשור דומה והיו נשים שכתבו שמבחינתן הילדים עצמאיים ולא צריכים שמירה או משהו בדומה לזה... אז אולי זה באמת מה שהגיסה ובעלה חושבים איכשהו, שהילדים סתם ערים ואף אחד לא צריך לשמור עליהם במיוחד... 

ילדים בגיל של חיתולים והאכלותעדיין טרייה
לא נשמע לי סביר שמשהו יחשוב שיכולים להסתדר לבד. ילדים שיכולים להסתדר לבד זה ילדים שיכולים לארגן לעצמם משהו לאכול/לשחק בעצמם.
גם לי לא. אבל זה לא היה לי נשמע לי סבירקופצת רגע
גם בשרשור ההוא... 
ממה שכתבת, המדהימה פה זו את, היא כנראה מדהימהעדינה אבל בשטח
אבל יותר כלפי חוץ. הבפנים שלך זהב!! כל הכבוד ששתקת כשהיא התעצבנה, אבל לא הבנתי איך בכלל היא העיזה להתעצבן, היא משלמת לך או משהו? אני בעד שתעשי בתחבולות, איך שהילדים שלך מתעוררים, תצאו. שבעלה ימצא פתרון אחר. או שאל תבואי לשבת , אולי היא מאלו שמשאירות את הילדים לשחק לבד ולא מצפות שמישהו ייקח אחריות, אבל זה לא באמת ישים כשיש מישהו מבוגר בסביבה, אז פשוט שלא יהיה (את. אל תהיי בסביבה) 
אני הייתי מדברת איתהנעמי28

במיוחד בגלל שהעניין כבר נפתח מהצד שלה.

בלי האשמות.

תגידי לה שאת רוצה לדבר על מה שהיה בשבת ולמה הוצאת את הילדים שלה.

שבאופן קבוע הילדים נשארים איתך ושזה לא מסתדר לך במיוחד אחרי לידה.


יכול להיות שהיא בכלל לא מודעת לזה שבעלה משאיר אותם, יכול להיות שהיא לא מצפה לכלום ומצידה הם רעבים=יבואו להעיר אותה.

ולא מצפה שאת תדאגי עליהם ואז חבל על המאמצים שלך.


והמצב כמו שהוא באמת לא בסדר.

בלתקכורסא ירוקה
קודם כל הייתי דואגת לא להתארח איתם.


ואם יוצא - או שהייתי מעדכנת את הגיס לפני שהוא יוצא שאני יוצאת עם הילדים שלי תיכף אז שיבדוק מי יכול להיות עם שלו ("תוכלי לקחת אותם גם?" "לא, זה יהיה לי קשה"), או שהייתי שואלת אותו ממש בפירוש למי לקרוא אם הם רעבים או צריכים להחליף ולהגיד שאת לא יכולה אם הוא מבקש ממך. 

האם שיתפת את בעלך? נראה שאת מתמודדת עם כל זה לבד..השם גדולל

זה גם קורה לי כשאני מתארחת אצל חמותי.. אבל אני לא משגיחה על שום ילד, אלא אם כן זה סכנת חיים. לא מחליפה ולא מאכילה...

הגיסה שלי יותר בקטע של לקום מאוחר/ ללכת לישון מוקדם היא לא מבקשת או שואלת אם מישהו יכול לשמור על הילדים, הם יכולים להסתובב בין החדרים אחרי סעודת שבת בכיף ואף אחד לא אומר להם כלום.  לא הסבא ולא הסבתא.. בבוקר בעלה מוציא אותם מהחדר ובונה על זה שאני אשמור עליהם, הם קמים ולוקחים מה שהם רוצים.. אין להם ממש גבולות...

אני פשוט לא מתערבת.. יש שם אחים/אחיות והורים של הגיסה שיקחו את המושכות עליהם, לא רואה סיבה לעשות זאת במקומה/במקומם.

אני לא עובדת אצל אף אחד.. אם גיסתי לא הייתה כזו כל הזמן, יש מצב שהייתי עוזרת אבל בגלל שאני יודעת שזה שיטתי.. אני ממש לא נותן יד לדבר.. ובאופן כללי גם בזמן ערות היא לא שמה לב אליהם, אוכלים שטויות ובקושי אוכלים אוכל, מבלגנים את הבית.. מגיעים הרבה פעמים חולים..


הייתי ממליצה לך בחום, להתרכז בילדים שלך פחות לקחת פיקוד על ילדים אחרים.. במיוחד שהם קטנים ודורשים יותר תשומת לב... הורים צריכים לדאוג לילדים שלהם גם כשהם מתארחים אצל הסבא והסבתא!

וואינעומית

קודם כל, סליחה על ניפוץ הבועה אבל היא לא כזה מדהימה.

הם לא כאלה מדהימים.

להשאיר טיטולים למישהו אחר שיחליף לילדים שלהם? בלי לשאול ובלי להגיד תודה?


תתחילי מדברים שאת לא עושה. בלי טיטולים. אין סיבה שתחליפי לילד שלא שלך טיטול או שתקחי אותו לגינה בלי שביקשו ויעריכו.

והייתי לא מגיעה איתה/ או אומרת משהו. (ויהיה לא נעים כנראה, כי מסיבה לא ברורה כולם חושבים שהיא נסיכה ומושלמת).


את בסדר גמור

בטח שיש לה ברק מטורף וסבלנות, היא כל היום ישנה....ממתקית

וסבבה לה שאת עם הילדים.
מאמינה שהשבת כבר הייתה, הייתי לא מגיעה לשבת כשהיא נמצאת. תמציאי איזה תירוץ, ושתסתדר. ואז ילמדו להעריך אותך.
את עושה מעל ומעבר ואת מהממת.
והייתי מצפה מהגיסה מינימום של הכרת הטוב ואיזו תודה או הערכה. היא לא נשמעת בעיניי כזו מהממת ומיוחדת- את נשמעת הרבה יותר כזאת.

זה לא לגיטימיממשיכה לחלום

1. כי זה לא בהסכמה - לא שאלו אותך, וזה לא באמת נוח לך.. (בטח לא חודשיים אחרי לידה)

2. וזה לא הדדי

בכל הדוגמאות שבנות כתבו שזה קורה אצלן במשפחה וזה נעים וטוב היו את שתי התנאים האלה, גם אם לא בצורה מוצהרת.

 

זה קרה לי פעם אחת שגיסתי הפילה עלי את הילדים בלי לשאול וזה עצבן אותי נורא

ודווקא אם היא הייתה שואלת, הייתי מסכימה
 

לא יודעת מה הפיתרון המתאים

רק רוצה לעודד אותך

שאת מדהימה

ואלופה

עם מידות מדהימות

וכיף לכל מי שזכה להיות במשפחה שלך

 

לא תקיןהבוקר יעלה

בני כמה הילדים שלה?

אני מבינה שבעלה ובעלך אחים? לדעתי שידברו ביניהם 

רק לגבי הצד החברתי של הענייןהשקט הזה

יש אנשים שיש להם איזה חן מיוחד כזה שגורם לכולם לשים לב יותר אליהם ו"לעוף" עליהם יותר.


אבל בנינו, מהתיאורים שלך, המדהימה האמיתית פה זאת את

אז גם אם מסביבך לא עושים את זה- תרימי לעצמך בטירוף!

וואו. הלם.באתי מפעם

בחיים לא חיתלתי אחיינים מאז שאני בעצמי אמא.

בחיים לא ציפיתי מעצמי לחתל, וגם לא ציפו ממני

 

ובטח שלא ציפיתי מאף אחד שיחתל את ילדיי.

אני כן יכולה למצוא את עצמי עם אחיינים שההורים שלהם ישנים בזרימה, אבל ולא כמה שעות , וזה ילדים עצמאיים לא תינוקות קטנים. מקסימום חותכת להם פירות ועוגה. וברור שלא אחרי לידה. 


 

אבל הכי משגע אותי מה "היא נחשבת" ומה "את נחשבת". תקשיבי לי טוב יקרה-

אין פה בעולם הזה נחשב ולא נחשב!!!

הכל הבל הבלים!

את צריכה להיות נחשבת רק בעיני הקב"ה! כשתגיעי ל120 הקב"ה יגיד לך אם היית נחשבת או לא.

עולם השקר ראיתי.

מי שיפה ונקיה עובדת בעבודה מכובדת זה אומר שהיא הכי נחשבת אצל ה'??? ממש לא!

מי שמתאמצת על מידותיה, עושה חסד בשקט, צנועה, טובת לב, אבל בית לא כ''כ נקי ועבודה לא הכי אייי היא נחשבת אצל ה'? נחשבת ועוד איךךך!!!

תזרקי את המחשבות המטופשות האלה! את תהיי טובה -תהיי הכי נחשבת שיש. וסליחה, מי שגןערת בך אחרי שעשית איתה כזה חסד כדי שתישן כבוד הנסיכה, לא בטוחה שהיא הכי נחשבת... 

לגמריEliana a

מה זה נחשבת ....

אך תיכנסי לזה בכלל 

למהתקומה

לא רלוונטי להגיד לגיסך?

בעיניי, זה לא לגיטימי.

אני ממש מקפידה לשאול אם זה בסדר אשאיר את הילדים, גם בפעם המיליון. (כולם כבר מגלגלים עיניים ואומרים לי לשחרר, ועדיין חשוב לי לשאול)

וזה היה מרגיז אותי אם היו משאירים איתי את הילדים, אם אין איזושהי דינמיקה הדדית בעניין.


מה שכן, אני חושבת שהאחריות היא עלינו להגיד אם משהו מפריע לנו.

כמו שכתבו כאן, יש משפחות שבהן זה מתאים ולגיטימי. אז אם לך זה לא מתאים, פשוט צריך להגיד. כי אולי הם בכלל לא יודעים?

בטח שהיא מדהימה, כי יש לה זמן לנוחדיאט ספרייט

אני תוסיפי לי עוד כמה שעות של מנוחה/שינה ואני מביאה פרס נובל.

ממש לא הייתי מתארחת איתה, את השבת הקרובה תדפדפי  מעבר לזה הייתי מצמצמת מגע. 

דבר ראשון את נשמע גיסה מהממתשומשומ

אני מצטרפת לאימרות שזה לא כזה מופרך..

גם אצלינו בבקרים משאירים מבוגר אחראי ער וכל הילדים איתו וזה בהסכמה ובכיף (בדרך כלל אחד הגברים דווקא ;))


אבל נראה שחל פה שינוי וזה כבר לא בשמחה ובכיף אז צריך לעדכן את הגיס/ה שזה לא סבבה..


הייתי עושה את זה דרך האחים (כלומר אני מניחה שבעלך הוא אח של הגיס? שידבר עם אחיו)

למה זה לגיטימי שאת תשמרי והחמות/גיסות רווקות לא?ראשונית
כי את ערה עם הילדים שלך?


כמו שהן לא לוקחות אחריות על האחיינים אז גם לך מותר, בטח כשיש לך תינוקת קטנה 

בטח כל השכנות שלי חושבות שזאת אני..ואילו פינו
עבר עריכה על ידי ואילו פינו בתאריך י"א בחשוון תשפ"ו 19:24

ערכתי כי יש פה מלא פרטים מזהים.

 

מצטרפת לכל מי שכתבה שזה ניצול. או להעיר להם, או לצאת לפני שמוציא אותם, או לא להגיע ביחד לשבת.

מסיטואציה דומה שיתפתי את אמא שלי ובאמת מגיעים פחות ביחד

אני הייתי מבקשת מבעלי שידאג שזה יפסק או שלא ניסעפה לקצת

כשהם נמצאים.


אני לא הייתי מדברת איתה על זה אלא משאירה לבעלי לדבר עם אחיו.

אבל זאת בגדול ההתנהלות הזוגית שלנו- מה שעם המשפחה שלי אני מדברת ופותרת, ומה שקשור למשפחה שלו זאת אחריותו.


אם בכל זאת נוסעים ולא מדברים, הייתי יוצאת עם הילדים לפני שהגיס יוצא או עולה איתם לחדר עד שהוא יילך (מתוך הנחה שלא ישאיר אותם לבד ויעיר את אשתו)

זוכרת אותךשוקולד פרה.

ואת השאלה הדומה שהעלית כאן כשהיית בהריון.

בעיניי גיסתך לא מושלמת בכלל. מי שמעזה להתלונן על טובה שעשו לה... ובכן, לא מושלמת בכלל. בכלל-בכלל.

וגם המצב ההזוי הזה שבו היא ישנה את שנת היופי שלה בעוד שאת אחרי לידה (???) מתזזת עם כולם-

זה טירוף.

גם מצידה וגם מצד אחיך.

איזה חוסר רגישות משווע. אמאלה.


את האמת שהייתי תופסת את אחי לשיחה קצרה קצרה.

שמע אחי, זה לא לעניין, טוב?

ואם הוא לא מבין רמזים, אומרת לו ברחל בתך הקטנה, שאין מצב שהוא משאיר אותם איתך והולך.

ולא, להגיד לך שאת לא חייבת לתפעל אותם, זה לשחק אותה ראש קטן.

כי ברגע שאת המבוגר העירני, את בעמדת האחראית. ועוד כתבת שהם באים אלייך בטענות.... וואי איזה הזוי זה. מאיפה להתחיל בכלל?


ואם זה ממשיך, הייתי פותחת את דלת חדר השינה של הגיסה, שתבין שהילדים שלה מרעישים.

את אחרי לידה למען ה'!!

את אמורה להיות זו שמתחשבים בה ונותנים לה לישון. כאב לי לקרוא כמה את מוותרת על עצמך.



איך את יודעת שזו היא? זה אנונימיזוית חדשה
זוכרת ממש את המקרהשוקולד פרה.

ואז היא הייתה בהריון. סיפור עם אותה גיסה ואותה נטייה לישון כשאחרים עושים.

יש מצב שאני טועה אבל לא נראה לי

עוד הצעה..גיברת
אולי בפעם הבאה שתהיו תישארי עם הילדים שלך בחדר ולא בסלון?
וואווו הלם!נויה12345

זו פשוט חוצפה, בדיוק כמו שאת לא היית משאירה את הילדים שלך למישהו אחר בלי לבקש את לא אמורה לקבל את זה שעושים לך את זה.

בשבת הקרובה ברגע שהוא קם ושם את הילדים שלו בסלון הייתי אומרת לו שיעיר את אשתו כי את לא יכולה ולא אמורה להיות עם כולם לבד. ואם יתפתח מזה ריב אז שיתפתח. ואם הוא לא מעיר אז אני הייתי הולכת להעיר אותה.

אם כל הכבוד, זה הילדים שלה.

יש אנשים שצריך לשים להם גבולות ברורים ולא לקבל את ההתנהגות שלהם. בדיוק כמו שאת לא היית עושה את זה לאחרים. את בסדר גמור ואת נשמעת אדם טוב!! אני לא מכירה את גיסתך אבל יכול להיות שהיא הייתה בטוחה עד היום שאולי גם החמות קמה או עוד מישהו והרשתה לעצמה לישון עוד..

אף אחד לא אוהב לקום מוקדם בשבת בבוקר ואין מישהו שנהנה להשגיח על עוד ילדים שלא שלו ועוד לחתל ולהאכיל במיוחד בשבת בבוקר.

גם במשפחה של בעלי יש שפע של אחיינים אבל תמיד מבקשים אם מישהו יכול להשגיח כשרוצים לישון. וזה ברור שכל אחד אחראי על הילדים שלו ולא מפיל על אחרים בלי רשות.

סליחה אם יצאה תגובה תקיפה, יש דברים שאנשים עושים לאחרים שפשוט משגע לחשוב שאיכשהו זה תקין מבחינתם

 


 

את לא צריכה להגיד בעדינותהמקורית

אלא פשוט להגיד

מה זה השטויות האלה?

אם גיסתי תשאיר לי את הילדים שלה כשהיא ישנה שבת בבוקר בלי שמתאים לי אוי ואבוי חחח ובדרכ לא מתאים לי להשגיח על עוד ילדים בחי שההורים שלהם לידי,בטח אם זה תינוקות. בטח ובטח על הבוקר כשאני מעוכה. לא בקטע רע אבל הסבלנות שלי כנראה מותאמת מהשם רק עבור ילדיי🤭

עם כל הכבוד, אני מחליפה רק לילדים שלי טיטול וקמה רק עבורם. ואם הייתי צריכה להתארח בידיעה שאני קמה לעוד כמה ילדים חוץ משלי ואני איתם לבד אז לא הייתי מתארחת

זו אגב גם הסיבה שאני שונאת להתארח עם לינה אצל חמתי

הם קמים מאוחר, אני אוהבת לקום מאוחר, הילדים שלי קמים מוקדם. בבית שלי אני יכולה להמשיך לנמנם ולתפעל פה כשהילדים לידי ואני עדיין בפיגמה. בבית אחר עם עוד 2 קומות - פחות. ולא הייתי נותנת לאף אחד להשגיח עליהם בעל כורחו כשאני ישנה

אז בקיצור -  לא במקום שהיא כעסה עלייך

אם את כבר הולכת, תשגרי לה את הילדים שלה ושיהיה לה בהצלחה

את מדהימה. וזה ממש לא סבבהמרגול
האמת מבינה למה התעצבנה שיצאת איתם, יכול להיות מלחיץ… אבל הגיע הזמן שתקח אחריות על הילדים שלה. ולמה בדיוק היא מצפה אם ה"סידור" הזה מעולם לא תואם איתך…


פרקטית - שמי מפה שהאחים שידברו ביניהם ויבהירו שכל אחד שומר על שלו, אלא אם מוסכם במפורש שאפשר להשאיר, וגם אז לזמן לגיטימי…


וחיים… אני לא אחרי לידה, לא עם ילדים משלי, ומתה על אחיינים שלי ואפילו מיוזמתי מציעה שיבואו כשאנחנו באים. ועדיין, כשקמים בבוקר בשבת אחד ההורים יוצא איתם לסלון, וגם אם אני שם הם נשארים… לפעמים אני גם ככה ערה וזורם לי אז מציעה לשמור עליהם. אבל הם אפילו לא מעזים לבקש


ההורים המקסימים שלי תמיד ישנים עם אחד הילדים, שזה באמת פינוק לקום פחות באמצע הלילה (מדובר בפעוטות). ועדיין ההורים שלהם לא יתנו לאמא שלי לשמור על הילדים בבוקר אלא אם הציעה מיוזמתה. 

וואי זה חתיכת סנג'ור חצוףאורוש3
עבר עריכה על ידי אורוש3 בתאריך י"א בחשוון תשפ"ו 23:36

בעיקר שזה ללא תיאום הדדי. נגיד את בוקר, היא על שלך צהריים, משהו. יצא לי לשמור על אחיינים קצת נגיד אם גיסתי ילדה וכאלה. בשמחה ובאהבה. ממש לא כסידור קבוע ובטענות אחר כך. את נשמה טובה ונדירה שתדעי! אחרי לידה בכללל לא לגיטימי. בכלל לא.

יקרה שאת, את אשה מדהימה ומיוחדת. זה עולה מכל מילה שכתבת. סבלנית, רודפת שלום, אוהבת, מפיצה אור, מתפקדת היטב במגוון מעגלים- אשה טובה לבעל, אמא טובה, משקיעה בתורה שלו,עובדת בשמחה וברמה תואמת לכוחות, משמרת את הבית בטוב. ברור שלא הכל מושלם אבל התרגשתי לקרוא את האיזון המתוק הזה. וגם אם דברים זזים בעקבות הלידה האחרונה זה גם בסדר גמור וחלק מהתפתחות ומסלול החיים. מבינה על מה את מדברת עם הברק, יש כאלה. אני אישית פחות מתחברת. הייתי הרבה יותר שמחה להיות חברה שלך. שתדעי. לא נשמע שהמשפחה של בעלך תשתכנע בזה אבל רק את- שלא ''ירד'' לך מעצמך. את מלאה באור!

לגבי השבת לא יודעת מה לומר לך. אולי לברוח עם שלך החוצה מוקדם. או כן לומר לה או לו שקשה לך עם כולם ועם התינוקת ושאת לא אחראית להם.  או כן לשלוח אותם להוד מעלתה. סתם. סליחה. פשוט התחרפנתי מזה. אין לי בעיה עם השמירה עצמה. אבל בתיאום, הדדיות, הכרת הטוב. לא כ''כ התרשמתי ממנה כמדהימה. בעיני זה לא מידות טובות. וזה הבייסיק.

בהצלחה!! 

ניסיון לפיתרון?אור10

הציעו להתחלק שאת תישני בצהריים- אבל עכשיו שבתות חורף אחהצ קצר ממש.

הציעו להישאר בחדר- אבל הילדים כבר רגילים לעבור לסלון לשחק לאכול.

הציעו שתצאי לטיול לפני שמשאירים לך- אבל זה שם אותך בלחץ של לצאת, גם לחץ של זמנים וגם אולי לא בא לך לצאת.

את לא רוצה להעיר או לדבר על זה.

מה עם בעלך? אולי הוא יכול לקחת את שלך? תבקשי ממנו, חד פעמי ,כניסיון להתמודדות עם המצב, שיקח את הפיצים וישאיר אותך לנוח עם התינוק. מקסימום תארגני אותם בבוקר בחדר ללכת איתו לבית כנסת. כשהם כבר מפריעים למתפללים שיחזיר אותם. או שתקבעו שעה שאת מגיעה לבית כנסת אחרי שטיפלת בתינוק וכו וממשיכה עם הפיצים.

גם לך מגיע לנוח. תפרגני לעצמך כשאת מגיעה לחמותך.

תסבירי לבעלך מראש, ואל תצאי מהחדר.

אם בכל זאת יצאת מהחדר ובדיוק באים להפיל עליך עוד ילדים "סליחה אני עוד מעט יוצאת לטיול עם הילדים שלי, אשתך לא רצתה פעם שעברה, אני לא אקח את שלך" ותתארגני ליציאה "בואו ילדים קדימה 5 דקות יצאנו" גם אם הוא "מרשה" שתקחי אותם "תאלצי לסרב כדי לא לריב נאמר לך מפורשות שזה לא בסדר". ואת צריכה לצאת רק חצי שעה לא להיות כשהוא מתמודד להעיר את אשתו.

תקשורת זה המפתח ליחסיםרינת 35

כל אחד מצפה שהשני ינחש מה הוא רוצה אבל אף אחד לא מדבר. אולי את רוצה להמנע מריבים אבל אפשר בקלות לדבר על זה בנחת.

לנשל כשגיסך מוציא את החיתולים את יכולה לשאול אותו-

"מי מחליף להם"? ולראות איך הוא מגיב… האם הוא יגיד "את"?

"אשתי תכף תקום ותחליף"

ולפי זה תעני באופן ענייני "אני עסוקה עם הקטנטונת/ אני עייפה כי כל הלילה היא עשתה לנו שמח"

או "כדאי רק שתעיר את גריזלדה לפני שאתה יוצא לתפילה כי פעם קודמת היא לא קמה"


קשה לי להאמין שזה יתפתח לריב. ואם כן, באמת לא לבוא לשם יותר ביחד איתם…


בהצלחה!

אני באמת סקרנית לשמוע מה מושלם כ"כ בגיסתךהבוקר יעלה

ממה שאני קוראת את המושלמת.

והלוואי עלי להבליג כמוך.

גם גיסתי עושה את זה עם הילדים שלה, אבל משאירה לאמא שלי, אמא שלי לא אומרת כלום אבל נמאס לה.

יש לה שני גדולים שרבים ביניהם למרות שלכאורה לא צריכים שמירה, ופעוט שמבחינתה היא משאירה לגדולים.. 

ואם יתפתח לריב-שיתפתחמפלצתקטנה

לפעמים צריך לשים גבולות.

אני  מכירה את זה ממש טוב כביכול "לא נעים" וכו'.

יהיה לא נעים ואז יהיה הרבה יותר נעים. לכולם.

עם תינוקת בת שנתיים והנסיכה צריכה לישון. חוצפה ממש. 

הגבת לי או לפותחת?הבוקר יעלה
לפותחת. סליחה. לא שרשרתי נכוןמפלצתקטנה
חופשי מעירה אותהבתאל1

לטפל בילדים שלה!

אין מצב אחרי לידה לטפל במישהו אחר איןןןן

כל הכבוד לך שבכלל עשית את זה עד עכשיו אבל נראה שזה מדי עבר את גבול הטעם הטוב.

תודה רבה לכולן!!אנונימית בהו"ל

כל אחת ואחת פה ממש האירה לי את הסיטואציה, פתאום הבנתי שזה באמת ישב עליי.

בזכותכן פתחתי את זה מול בעלי (עד עכשיו לא רציתי, כדי לא להיגרר ללשון הרע) וסיפרתי לו הכל. חמוד, הוא ממש כעס..

הוא עזר לי להבין עוד נקודות שבהן היה לי קושי מולה, כמו קניות שאני עושה לה המון או בגדים שאני מעבירה ולא חוזרים או בייביסיטר על הילדים (הם גרים במרחק נסיעה והרבה פעמים היא הביאה לי את הילדים שאשמור עליהם).

תודה לכל מי שהציעה לדבר עם הבעל, החלטנו שהשבת ניסע ובמקום להתפלל בנץ כמו תמיד הוא יקום למניין הרגיל (שגם גיסי הולך אליו) וכשהגיס יוציא את הילדים הוא יגיד לו בעדינות להעיר את אשתו כי אני לא יכולה להישאר עם כל החבורה לבד.

 

באיזשהו מקום התרגלתי תמיד להגיד כן בחיוך, גם כשקשה. אני מאמינה בזה מאוד, עולם חסד ייבנה וצריך להתאמץ על להיטיב עם הזולת. הבעיה מתחילה כשקשה מדי וממשיכים לקחת עוד ועוד ועוד, זה מתפוצץ ולוקח כוחות מדברים חשובים יותר.

 

תודה לכל מי שהחמיאה וכ'ו, חיממתן את ליבי. אני לא יכולה להחמיא לעצמי כמעט על כלום, אבל אני יכולה לחתום על זה שאני משתדלת בכל כוחי לעשות רצונו יתברך וזה השאיפה האמיתית שלי בעולם.

 

מזל שיש אתכן!! תודה גדולה!!

וואו אני רק להתפעל ממך!אמא לאוצר❤

איזה אשה מדהימה! איזה מידות טובות!!

אין לי מילים ♥️

וואי ממש! ללמוד ממך!שואלת12
משהונויה12345

כתבת  שהתרגלת תמיד להגיד כן, גם כשקשה,

אני חייבת להגיד שאני רואה בזה את עצמי של פעם.

את לא חייבת להגיד כן על שום דבר שלא נוח לך.

והייתי מציעה לך להתחיל לסרב, לשים לב לבקשות שמבקשים ממך ולבחון באמת מתי נוח לך ומתי לא ולשים לב ללב שלך.


את אדם טוב, תשמרי על הטוב שלך אבל תשמרי גם על עצמך. את לא צריכה לרצות אף אחד, והחסד שאת עושה צריך לבוא ממקום שטוב לך ונוח לך באמת.

זה ממש חשוב לשים לב גם לעצמנו ולרצונות שלנו. ולהתחיל לתרגל את המילה "לא". מותר לך להגיד לא.

ותחמיאי לעצמך יש בך המון טוב

ובקשר לשבת בבוקר, שבעלך ישאר עד שאשתו של אחיו תקום. שתהיה מחוץ למיטה לפחות. שתעשה גיחה לסלון או לא יודעת מה. שלא תישארי עם זה לבד. 

אלופה את!נעומית

כל הכבוד שמצאתם פיתרון

מאחלת לך שיהיה לך כוח לעמוד בו

את מדהימהאישהואימא

ממש העלת לי דמעות בעיניים...

בזכות נשים צדקניות ואת חלק מהן ..

בעלך זכה ממש.

וכל הכבוד גם לבעלך שתומך ורגיש.

שמחה לשמועאור10

שדיברת עם בעלך, צעד הכי חכם והכי מקסים.

את בהחלט מדהימה, וטוב שבעלך שם לב איתך שאת שומרת על עצמך ושלא ינצלו את טוב ליבך.


אבל, לא הייתי תולה את תקוותיי בזה שהבעל יעיר את אשתו, סליחה על הפסימיות וחוסר האמון באנשים שאני מעלה. מקווה שאני טועה אבל נראה לי עדיף לא לבא עם ציפיות ולתכנן תוכנית ב וג, מאשר שתתאכזבי ותיפגעי.

היא פשוט כבר רגילה ככ שאת עוזרת לה שלא בטוחה שתבין את השינוי פתאום.

בעלה יגיד שהיא עוד 5 דקות יוצאת מהחדר, ויצא. ואת תמצאי את עצמך שומרת עליהם חצי שעה ומעלה.

או שהיא תצא ותבקש רגע ללכת להתארגן ויקח לה שעה וכו.

או שאני מגזימה? בשאר השבתות שאתם ביחד, הכל תקין, מכבדים את רצונך שלך? עוזרים לך בחזרה? מתעניינים בשלומך? משתתפים בסיוע בבית החמות כמו שאת?

אולי רק כדאי שתכיני את עצמך למצב שאת צריכה לומר 'לא', זה דורש תירגול... זה קשה לומר לא, זה המון אנרגיות, אבל זה חשוב לשים לב לעצמך לצרכים שלך ולדעת להביע אותם, זה לא יעשה אותך פחות טובה או פחות ראויה בעיני ד'....


תקשיבי אהובהחנוקה

כולנו כאן בשרשור מתפעלות ממך ומליבך הטוב

ובאמת אני חושבת שראיית הטוב בזולת שזה מפתח לחיים טובים מאד חזקה אצלך

אבל, בגלל שכתבת בנוסף גם כמה היא מושלמת ואת לא..

ושקשה לך מאד להחמיא לעצמך

ושאת רואה שזה קורה לך מולה בעוד דברים

מציעה לך בעדינות להתבונן בזה

האם את זוכרת

שמכל האנשים בעולם,

יש נשמה אחת שהופקדה בידייך ממש, בגופך

ואת הכי חייבת לה- כי לה אין מישהו אחר שאחראי

המישהי הזו זו את

ולדאוג לה

להביט גם בה באופן חיובי

להחמיא לה על המסירות שלה לשני

(ולא סיפרת לבעלך! תקשיבי את אחת הנשים הצדיקות שבזכותן ניגאל! איזה מסירות נפש!!)

ולדאוג לעצמך

כי את בת מלך יקרה

מגיע לך

כבוד

הערכה

אהבה

מנוחה בשבת

בוודאי שיש ענין להתאמץ למען השני- כולנו יכולות ללמוד את זה ממך

אבל אולי תסכימי ללמוד גם את מעצמך

ולדאוג לעוד מישהי- לך בכבודך ובעצמך?

בבקשה קחי את המילים שלי למקום הטוב ואם לא מתאים אז סליחה

אבל ממש בא לי לחבק אותך ולהכין לך סטיקר לקיר כמה מעלות יש בך

איפוק, שתיקה, ויתור

סלחנות, ראיה חיובית, פייסנות

נתינה, אהבה, לב רחב, סבלנות

לכי למראה

תביטי בה

ותראי איזה אישה מהממת נשקפת שם

אמאל'ה אילו מילים יפות כתבת פה!!!!ממתקית

משהו משהו

גם לי כאב ממש לקרוא את זהמחי

שאת לא יכולה להחמיא לעצמך.

תתחילי מזה ❤️ הראשונה שאת צריכה לגמול איתה חסד זו את. תגמלי חסד עם האשה היקרה שאת ותחמיאי לעצמך. להכיר במעלות של עצמך זה ממש לא גאווה.

את לא רואה בעצמך שום דבר טוב שראוי להחמיא עליו?

תראי איך כולנו בשרשור הזה מתפעלות מהמידות הטובות שלך, אני בטוחה שאם תתחילי להתבונן תוכלי להחמיא לעצמך על כמה שאת אשה טובה, אמא טובה וסבלנית (אני בטוחה, אם את מצליחה לשמור גם על הילדים שלך וגם של גיסתי, לא לספר על זה לבעלך במשך תקופה ארוכה, ועוד להחליף טיטולים של אחיינים כשאת עם תינוקת בת חודשיים!), גיסה ודודה מסורה, כלה עדינה ומכבדת. יש המון מה להעריך בך.

איזה מהממת אתהבוקר יעלה

הלוואי עלי מהמידות הטובות שלך.

ואני בהלם שעוד לא דיברת על זה עם בעלך בגלל לשון הרע.. פשוט צדיקה.

שמחה לשמוע שאתם יחד בזה. תעדכני איך הלך לכם. הכי חשוב זה לא לוותר עלייך. 

את באמת נשמעת אישה מיוחדתבארץ אהבתי

אבל רוצה להאיר משהו.

אני מניחה שאם אפילו בעלך לא ידע על זה עד עכשיו, אז גם גיסך וגיסתך לא ידעו שזה מפריע לך. מבחינתם את אמרת שאת יכולה (או לא אמרת, אבל בפועל עזרת להם), והם כבר התרגלו להסדר הזה.

עכשיו, ברור שמותר לך להגיד שמעכשיו לא מתאים לך, במיוחד כשיש לך תינוק חדש (וגם בלי קשר - את יודעת מה הכוחות שלך, ולא צריכה לעשות חסד על חשבון הכוחות שלך).

אבל אם הם כבר רגילים שזה ההסדר הקבוע, ומצפים לזה שבטוח תגידי שזה בסדר, יכול להיות שאם תגידו להם רק באותו רגע שאת לא יכולה, גיסתך לא תצליח לקום באופן מיידי וכבר להיות שם לטפל בילדים שלה.

לי למשל לוקח זמן מהרגע שאני מתעוררת בפעם הראשונה עד שאני באמת במצב שאני יכולה לטפל בילדים. אז אם אני יודעת מראש - אני יכולה לבקש מבעלי להעיר אותי קודם, שאני כבר אהיה מאורגנת כשהוא יוצא. אבל אם הוא יוצא ואני עודד ישנה ואז פתאום אומרים לי שאין מי ישמור על הילדים - זה לא הכי נוח... (אצלנו זה לא המצב. רק כותבת איך זה היה לי במקומה עם הרגלי הקימה וההתארגנות שלי).


אולי עדיף לדבר על זה מראש - לפני שבת? או בליל שבת? להגיד להם שאת חוששת שיהיה לך קשה מידי להיות עם כל הילדים, ואת מעדיפה שלא יביאו את הילדים שלהם בלי מבוגר משגיח.

מסכימה, הערה חשובהשיפור
את מדהימה שבא לי לבכותעדינה אבל בשטח
וכל הכבוד לבעלך
זה מהמם החסדבתאל1

אבל חסד דבר ראשון עושים עם המשפחה המצומצמת ואחכ עם האחרים.

כמובן שיש זמנים יוצאי דופן אבל זה לא יוצא דופן צה שאת מתארת אלא קבוע. כשיש חלילה מקרי חירום או להבדיל שמחות - אפשר לעזור יותר. אבל בשגרה? קודם את בעלך והילדים שלכם ואחכ השאר אם נשאר כח או זמן. 

איך היתה בסוף שבת?אור10
המסר עבר? היית בשקט בבוקר?
מצטרפת לשאלה...ממתקית
תודה רבה לכולן!!אנונימית בהו"ל

לכל מי שהגיבה ולמי ששאלה איך היה. מעריכה מאוד.

התלבטנו הרבה מה לעשות ובסוף אחרי הסעודה בערב אמרתי לה בעדינות שהיא נראית מאוד עייפה ואני בטוחה שהיא צריכה לנוח אבל מאוד קשה לי להסתדר עם כולם עד שבעלי חוזר מהתפילה.

היא הייתה קצת בשוק ולא הבינה מאיפה זה נחת עליה אבל בבוקר כשבעלי אמר לבעלה שיעיר את אשתו לפני שהם יוצאים לתפילה הוא באמת העיר אותה והיא יצאה לסלון אחרי כמה דקות..

באיזשהו שלב היא הייתה נורא עייפה ורמזה לי שכדאי לי לצאת עם כולם לגינה כי נורא נעים בחוץ, אז אמרתי לה שאני ממש אשמח לצאת יחד איתה, ויהיה לנו זמן לדבר קצת בזמן שהילדים משחקים וב"ה זה היה מדהים! 

הפרצוף שלה השתנה ברגע ואח"כ היא אמרה לי שהיה ממש נחמד לצאת ביחד ושצריך לעשות את זה תמיד ולנסות לקבוע יותר וכו'..

היא באמת אישה נורא עמוסה ועם קטנים, וברוך ה' גם בהריון והיא סיפרה שהיא ממש קורסת בערב שבת והרבה פעמים בעלה הולך למניין מאוחר יותר כדי שהיא תלך לישון.

אז השתתפתי בצערה אבל הסברתי שאני גם עייפה וקשה לי להשתלט על כל הקצ'קצ'יאדה אז כדאי שנלמד לשלב כוחות ולהיות איתם *ביחד* ואז יהיה גם לנו נחמד.

מקווה שזה יחזיק גם הלאה, בע"ה. בכל מקרה סיכמתי עם בעלי שבפעם הבאה נבוא בלעדיהם, כדי למנוע אי נעימויות וניתן לדברים לחלחל לאט לאט.

 

אתן באמת מדהימות אחת אחת, תודה ענקית לכולכן!!!

וואו את השראהחצי שני
נשמע ממש טוב ב"ה
לפנתיאון!רינת 24
את מהממת וכל הכבוד גם לבעלך על שיתוף הפעולה!
וואו את ממש חכמה , ומלאת אינטליגנציה רגשיתעדינה אבל בשטח
מצדיעה לך!! 
את אלופה! על הרגישות, העין הטובה- וגם על העמידה עלקמה ש.
בס"ד


שלך!!!! ❤️

יפהoo

שהתמדת בסירוב

תראי כמה היה קשה לה לשחרר מהעזרה המובנת מאליה שלך

עשית טוב לעצמך

למדת לשים גבולות בכבוד ובאסרטיביות 

וואו איזו השראה!ממשיכה לחלום
איזה יופי שעמדת על שלך באופן כל כך עדין ונעים
וואי מדהימה. כל הכבוד לךהשקט הזה
וואו איזה אלופה את! ממש!!מחי

אני בטוחה שזה דרש ממך לגייס כוחות נפש. כל הכבוד שעמדת על שלך, גם אחרי שהיא ניסתה לרמוז לך שוב.

ובסוגריים אוסיף שהייתי ממליצה לגיסתך לבדוק ברזל, ויטמין די, בי12... נכון שהריון + ילדים קטנים זה מאוד מעייף, אבל אולי יש פה משהו מעבר 

וואו! פשוט השראהאמא לאוצר❤

איזה נעימות! ועדיין עמדת על שלך

מדהימה!

מדהימה! כל הכבודדיאט ספרייט
שעמדת על שלך
וואי, את מדהימה! כל הכבוד!מכחול
וואוווו איזה מהמם איך הצבת גבולות בכזו נעימותרחלי:)
וכבוד! מדהימהההההה 
אחרי כל התגובות רק רוצה לומר 2 דבריםיעל...

מעבר לזה שאת מדהימה ועשית את זה מדהים...

א. לא הראית בשום שלב שזה לא נח לך.. אז מבחינתה זה סבבה. חשוב לדבר את מה שמרגישים


ב. אני בבית בשבת ישנה מאוחר יותר מהילדים שמשכימים קום, והם פשוט משחקים בסלון.

כלומר יכול להיות שגיסתך בכלל לא בונה עלייך, אלא פשוט שולחת אותם החוצה (אם זה סבבה או לא, זה עניין אחר)

אבל אם בעלה מניח לידה טיטולים הוא כן מצפה112233445566

למרות שאני גם אם יניחו לידי טיטולים לא אחליף טיטול לאחיינים אם לא ביקשו מפורשות וממממממשששש מתאים לי (לא קרה עד כה)

היא אמרה שמדובר בילדים קטניםהשם גדוללאחרונה

מתחת לגיל 3, אם אני לא טועה...

קצת הזוי בעיניי להשאיר אותם לבד בסלון אצל ההורים/סבים...

כגיסה, אני רואה את ההתנהלות הזו באופן קבוע, בהתחלה ממש התעצבנתי על גיסתי על חוסר האחריות, גם אם מדובר בהורים שלה, היום אני מנתקת את עצמי מזה ובעיקר מרחמת על הילדים כי הם באים כמעט כל שבת להורים וזה הנוהל הקבוע.. 

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמתאחרונה

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)אחרונה

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

יש פה כאלה שבשבוע 12 אמרו לכן 80%בן ובסוף היתה בת?מבורכת

לא מאמינה שאני פותחת שרשור כזה... אבל מסתבר שממש שכנעתי את עצמי שזו בת והאכזבה קשה. יש סיכוי שזו עדיין בת? אפילו שהטכנאית הראתה לנו ממש בבירור את הזווית עולה כלפי מעלה? מצד שני היא אמרה 80% בן אבל שזה לא סופי... יש מה לתלות תקוות ב20% הנותרים?

עד עכשיו קיבלתי באהבה את שיירת הבנים המתוקים שלי, אבל עכשיו מאוד קשה לי. באמת חשבתי שהפעם תגיע סוף סוף הנסיכה.

חיזוקים ועידודים יתקבלו בברכה... (ואל תגידו לי אין כמו בנים, אני מאוד אוהבת את הבנים שלי אבל אין כמו בנות 😉 ואל תגידו לי שלפחות יש לי בגדים בשפע בשבילו ואני לא צריכה לקנות חדש. רציתי לא להשתמש בהם ולקנות מלא בגדים חדשים ורודים וממיסים)

למעלה זה לא בת?כורסא ירוקה.

זכור לי שלמעלה זה בת למטה זה בן. כל עוד לא ראית איבר מין יש סיכוי..

בכל מקרה אם בן קחי לעצמך את הזמן לעכל... ומאחלת לך שהוא או היא יהיו קסומ/ה ומתוק/ה

לא. בת זה ישר מקביל לעמוד שדרהמבורכת

קרה ליעל הניסים

בשבוע 12 עשיתי א"ס עם רופא והיתה גם טכנאית בחדר. הרופא אמר לי- רוצה לדעת מה זה? והטכנאית, המאוד ותיקה, צחקה ואמרה לו שאי אפשר לדעת עדיין.

הרופא הסתכל ואמר בשיא הביטחון- הנה זה בן.

אחרי חודש בסקירה המוקדמת, אמרו לי שזאת בת. וכשהגעתי שוב לטכנאית הזאת והיא ראתה שזאת בת היא צחקה על הרופא ואמרה ידעתי שאי אפשר לדעת עדיין.

אבל האמת שאני לא בטוחה שהייתי מתמקדת בתקווה הזאת, כי אז האכזבה תהיה גדולה יותר. הייתי מתמקדת יותר בלהשלים עם זה שזה בן.

וואימבורכתאחרונה

זה דווקא מאוד מעודד. אבל ברור שיש סיכוי שזה יהיה בן בסוף וצריך להתכונן גם לאפשרות הזו

עשיתי אולטראסאונד כל שבועייםשושנושי

כבר לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע.

אמרו לי בשקיפות שזה כנראה בן, שבועיים אחרי כנראה בת ככה התגלגל הלוך חזור.

בשורה התחתונה בסקירה מאוחרת סופית - בן.

נולד בן מתוק ושובב.

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

החלק הכי קשה בגידול ילדים זה חוסר שעות שינהניק חדש2

אלוקים אדירים!!!!!!!!

עם הכל אני יכולה להתמודד באור יום.

קשה לי עם הלילות האלה קשה כ"כ.

והם כבר גדולים! ועדיין הלילות שלי בד"כ מכילים איזה טוויסט סיוטי. מוצאת את עצמי ברגע שהם נרדמים עולה גם למיטה כדי שלפחות תהיה לי איזו שעת שינה עלובה.

הפעם זה שיעולים מטורפים.

ימים לפני זה זה כאבי בטן ושיעולים.

שבוע קודם תולעים

שבוע לפני תולעים

שבוע לפני לפני שיעולים וסטרידור.

מתי זה עובר? מרגישה כ"כ אגואיסטית אבל די!!!!!!

תנו לי את השינה שלי חזרה.

אני לא מסוגלת לחשוב על עוד ילד רק מהמחשבה לעבור את הטרפת הזו שוב.

ואין מי שיחליף אותי בלילות. ניסינו. לא עובד.

זה רק אני כבר כמעט 10 שנים

בלי שינה זה קשוח בטירוף. הכי מבינה אותך!!יעל...

וואו אני מזדהה כל כךראשונית

התחברתי❤️שיפור

מזדהה🩷השקט הזה

אני עם מתוקי בן שנה וארבע שעדיין קם בלילה.. אצל הגדולות כבר ישנו לילה בשלב הזה ואני כבר הייתי בהריון הבא. עכשיו לא מסוגלת לחשוב על עייפות של הריון שמתווספת לקימות בלילה

הקטן שלי בן 4.5ניק חדש2

הגדולים בני 7 ו9.

קמה כבר 2 לילות לבן ה7.

לפני זה לבן ה4

ברקע הגדול עם חרדות ולפעמים קופץ מתוך שינה.

חוסר שינה זה הכי קשהכורסא ירוקה.

אני קמה לילדים בטווח שבין פחות משנה ועד גיל 5 וכל התעוררות היא סיוט, אבל העייפות בימים קשה לא פחות. אני כל כך חסרת סבלנות

וואו ממש ככה!ניק חדש2

אני עשיתי הפסקה מאד ארוכה

הקטן בן 4.5

מודה שאני לא יודעת אם אצליח לחשוב אי פעם לחזור לטירוף הזה שוב.

זו את הסיבות העיקריותכורסא ירוקה.

שלא צמודים קשה לי יותר מצמודים.. אני עם תינוק עכשיו ואנחנו מונעים כרגע כי לא אפשרי לנו עוד הריון, ואני ממש מפחדת שיהיה פער גדול מדי ואצטרך לחזור ללופ אחרי רגיעה

כמו בשיר אמא טובה, ישנת היטב לפני שנתייםשמש בשמיים

וגם אז היטב זה היה שעתיים

חחח לא מכירהניק חדש2

אז תכירי, מדבר עלייך שמש בשמיים

היא לא מתלוננת, היא רק עייפה, היא לא מתעוררת היא תמיד ערה...

האמת שאני מזדהה מאוד גם, עכשיו אנחנו רוצים לגמול את בן השלוש ממוצץ ולגמול את בן השנה מהמיטה שלי ולשני התהליכים האלה אין לי כוח להתחיל בגלל חוסר השינה שזה יגרור, אז בינתיים אני ישנה עם תינוק בן שנה קבוע במיטה שזה שינה איכותית נורא, כן? אבל לפחות כשהילד בן שלוש מתעורר בלילה אז זה רק חמש דקות לחפש את המוצץ שלו מתחת המיטה ולא חצי שעה ללטף אותו ולשיר לו שירים... נראה לי כשנאזור אומץ לשלבים האלה אז אני אצטרך ללכת לישון בשמונה.

היא תמיד ערה... זאת ממש התחושה😅שיפוראחרונה

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!