היי חברות,
פריקה קצרה ושאלה אחריה, אשמח למענה. תודה.
אחת מהגיסות שלי היא מדהימה. ממש. בסדר גודל אחר ויש לה כמה פיצים.
כשאנחנו מתארחות יחד אצל חמותי יש איזשהו דפוס קבוע, יכול להיות שהוא תקין ורק לי זה מציק, אשמח אם תאירו את עייני.
הפיצים שלי משכימים קום ואני הולכת איתם לסלון, בשלב כלשהו בעלה מוציא מהחדר את הילדים שלו וכמה טיטולים ונותן לגיסתי להמשיך לישון.
אממה, הוא מתארגן ויוצא לבית כנסת ומשאיר לי את הילדים במצב רעב ובוכה ואת הטיטולים וכו להחליף להם (הוא אף פעם לא מבקש אלא פשוט יוצא).
בגלל שאני כבר ערה, תמיד הייתי לוקחת עליהם אחריות בשמחה, מאכילה, מחתילה, משחקת ומטפלת בילדים שלהם ובשלי ביחד.
ב"ה ילדתי לפני כמה חודשים אז נוספה לי עוד מתנה לטפל בה באהבה, וראיתי שאין לי סבלנות לטפל גם בילדים שלה, אבל המשכתי כי ראיתי שהיא ממש עייפה בבקרים.
הקטע הוא שאני תמיד לבד עם כל הקייטנה במשך כמה שעות, אין מצב שאעיר את חמותי ואת הגיסות הרווקות בשביל לעזור ואחר כך גם באים אליי בתלונות.
בפעם הקודמת שהיינו בשבת הילדים התחילו לפרק את הבית משיעמום (בזמן שכולם או בבית כנסת או ישנים) אז יצאתי עם כולם לגינה (כולל הפיצית והייתי פחות מחודשיים אחרי לידה) ואחרי שחזרתי גיסתי התעוררה והתעצבנה עליי שלקחתי את הילדים בלי רשות. אני לא אחת כזאת שמעוררת מריבה ואני מעדיפה למחול על כבודי מאשר להתחיל לריב, אז אמרתי בעדינות שבגלל שהיא ישנה ובעלה היה בבית כנסת לא היה לי את מי לשאול.
כתבתי בהתחלה שהיא מדהימה. היא באמת כזאת. חכמה וסבלנית ואלופה וכולם אוהבים אותה, יש לה ברק מיוחד.
אני גם אחלה, אבל אין לי איזה ברק מטורף. אני אישה טובה לבעלי, נותנת לו ללמוד תורה בלי הפרעות, אני מורה מקצועית ולא איזה מחנכת דגולה, הבית מתוקתק אבל לא הכי נקי ומבריק בעולם כמו של גיסתי, משתדלת לעבוד את ה' בלי להחצין החוצה את כל מה שאני עושה.
במשפחה של בעלי כולם מעדיפים אותה בפער, היא באמת מיוחדת.
במשך כמה שנים חייתי עם זה בשלוות נפש, ידעתי שאני משתדלת להיות אני וזה הספיק לי, לאחרונה, אולי בגלל שהלידה קצת הזיזה אותי, ראיתי שזה קצת פוגע בי כשכולם יושבים ומעריצים אותה ולא אומרים מילה אחת בשבחי/ כשבשיחות טלפוון חמותי איכשהו תמיד עוברת לדבר עליה ועל המושלמות שלה.
בשבת הקרובה שוב אנחנו אמורים להיות יחד בשבת, ואשמח לשמוע מכן האם הרגש שלי לגיטימי ואם כן איך להגיד בעדינות שקשה לי להיות עם כל הילדודס לבד כמה שעות. (לשלוח את הילדים לדפוק בדלת ולהעיר את אמא- לא רלוונטי, להגיד לגיסי- גם לא).
תודה שקראתן!
) היא בטוח תבין. עוד אופציה זה באמת לא להתארח יחד, בטח לא באופן קבוע...
)
זה לא שמדובר בחוג ציור, נגיד (שגם זה משהו של גאונים במובן מסוים!) (חוץ מזה, אלה תחומים מאוד נושקים...)