פריקה ושאלה על יחסים בין גיסותאנונימית בהו"ל

היי חברות,

פריקה קצרה ושאלה אחריה, אשמח למענה. תודה.

 

אחת מהגיסות שלי היא מדהימה. ממש. בסדר גודל אחר ויש לה כמה פיצים.

כשאנחנו מתארחות יחד אצל חמותי יש איזשהו דפוס קבוע, יכול להיות שהוא תקין ורק לי זה מציק, אשמח אם תאירו את עייני.

הפיצים שלי משכימים קום ואני הולכת איתם לסלון, בשלב כלשהו בעלה מוציא מהחדר את הילדים שלו וכמה טיטולים ונותן לגיסתי להמשיך לישון.

אממה, הוא מתארגן ויוצא לבית כנסת ומשאיר לי את הילדים במצב רעב ובוכה ואת הטיטולים וכו להחליף להם (הוא אף פעם לא מבקש אלא פשוט יוצא).

בגלל שאני כבר ערה, תמיד הייתי לוקחת עליהם אחריות בשמחה, מאכילה, מחתילה, משחקת ומטפלת בילדים שלהם ובשלי ביחד.

ב"ה ילדתי לפני כמה חודשים אז נוספה לי עוד מתנה לטפל בה באהבה, וראיתי שאין לי סבלנות לטפל גם בילדים שלה, אבל המשכתי כי ראיתי שהיא ממש עייפה בבקרים.

הקטע הוא שאני תמיד לבד עם כל הקייטנה במשך כמה שעות, אין מצב שאעיר את חמותי ואת הגיסות הרווקות בשביל לעזור ואחר כך גם באים אליי בתלונות.

בפעם הקודמת שהיינו בשבת הילדים התחילו לפרק את הבית משיעמום (בזמן שכולם או בבית כנסת או ישנים) אז יצאתי עם כולם לגינה (כולל הפיצית והייתי פחות מחודשיים אחרי לידה) ואחרי שחזרתי גיסתי התעוררה והתעצבנה עליי שלקחתי את הילדים בלי רשות. אני לא אחת כזאת שמעוררת מריבה ואני מעדיפה למחול על כבודי מאשר להתחיל לריב, אז אמרתי בעדינות שבגלל שהיא ישנה ובעלה היה בבית כנסת לא היה לי את מי לשאול.

 

כתבתי בהתחלה שהיא מדהימה. היא באמת כזאת. חכמה וסבלנית ואלופה וכולם אוהבים אותה, יש לה ברק מיוחד. 

אני גם אחלה, אבל אין לי איזה ברק מטורף. אני אישה טובה לבעלי, נותנת לו ללמוד תורה בלי הפרעות, אני מורה מקצועית ולא איזה מחנכת דגולה, הבית מתוקתק אבל לא הכי נקי ומבריק בעולם כמו של גיסתי, משתדלת לעבוד את ה' בלי להחצין החוצה את כל מה שאני עושה.

במשפחה של בעלי כולם מעדיפים אותה בפער, היא באמת מיוחדת. 

במשך כמה שנים חייתי עם זה בשלוות נפש, ידעתי שאני משתדלת להיות אני וזה הספיק לי, לאחרונה, אולי בגלל שהלידה קצת הזיזה אותי, ראיתי שזה קצת פוגע בי כשכולם יושבים ומעריצים אותה ולא אומרים מילה אחת בשבחי/ כשבשיחות טלפוון חמותי איכשהו תמיד עוברת לדבר עליה ועל המושלמות שלה.

 

בשבת הקרובה שוב אנחנו אמורים להיות יחד בשבת, ואשמח לשמוע מכן האם הרגש שלי לגיטימי ואם כן איך להגיד בעדינות שקשה לי להיות עם כל הילדודס לבד כמה שעות. (לשלוח את הילדים לדפוק בדלת ולהעיר את אמא- לא רלוונטי, להגיד לגיסי- גם לא).

תודה שקראתן!

אני לא הייתי מתארחת איתהשושנושי

ממש ממש מעצבן.

ואם כן מתארחת ביחד אז אומרת לגיס שיעיר את אשתו

את לא עובדת אצלה

היה לי את זה בראש השנה, האמת שזה בא לי דיי בקלות שהילדים של הגיסה היו איתי

ברגע שעלו לי על העצבים שלחתי את הבן שלה להעיר את אמא 

 

את לא יכולה לבחור להתארח בשבת אחרת בה הם לא נמצאים?

אני בעד לגוון.. מעדיפה להגיע שלבתות לבד ולקבל את כל היחס 

יותר מלגיטימיסטודנטיתאמא

זה לא סבבה פשוט להשאיר את הילדים שלה איתך בלי לשאול אותך.

אני הייתי מתקשרת אליה ומסבערה לה שאת לא מסוגלת לשמור גם על הילדים שלך וגם על שלך כל פעם שאתם יחד שבת. אם היא כ"כ מדהימה כמו שאת מתארת (ואיזה כיף שזה ככה) היא בטוח תבין. עוד אופציה זה באמת לא להתארח יחד, בטח לא באופן קבוע...

יש אפשרות שתצאי עם שלך לגינה לפני שבעלה הולך?עדיין טרייה

אפילו לחצי שעה ואז מישהו אחר יהיה חייב לקחת עליהם אחריות.

ברור לי שכל המצב הזה לא תקין בכלל. אני אישית הייתי שולחת את הילדים לאמא שלהם אם לא היה מתאים לי להתמודד איתם.

רעיון מעולה בעיניי. לצאת לפני שהגיס יוצא מהחדר.הילושש
ממש לא סבבה מצידהאיזמרגד1

אני חושבת שכדאי להגיד בלילה לפני שהולכים לישון, שבדרך כלל בשבת בבוקר אם את עם הילדים את דואגת להם אבל עכשיו לא מתאים לך, ופשוט בבוקר אם היא ממשיכה לישון- לא לטפל בהם... ואם צריך את יכולה לצאת רק עם הילדים שלך לגינה או משהו ולהשאיר אותם. יש להם אמא ואני מניחה שהם יודעים להעיר אותה ולבקש טיפול אם צריך...

ולמה לא שייך לשלוח אותם לדפוק או להגיד משהו? יש להם הורים, שיטפלו בהם.

אני קוראת שוב, ועולה לי פה נקודה של ריצויאיזמרגד1

ממש עולה מכל מה שכתבת, את כותבת שאת לא רוצה להתעמת אפילו במחיר של משהו שלא נעים לך, גם אם זה ממש מוגזם... ואת כאילו ''מבקשת'' ממנו אישור שזה באמת לגיטימי שלא מתאים לך, וגם אז איך להגיד בצורה עדינה...

רציתי להגיד שתהיי קשובה לעצמך. נתינה זה נפלא אם זה 100 אחוז מתאים לך, ואם לא- אז פשוט לא! וללמוד להגיד את זה באסרטיביות...

בהצלחה!

איזה מהממת אתמחכה להריון

נשמעת אישה עם לב ענק ומלאת נתינה

דוגרי זה לא אמור להיות ככה ואפילו מעצבן היא לא באה לחמות בשביל להמשיך לישון ולנוח ולהפיל עלייך תילדים או שלא הייתי מתארחת יחד איתה או ששולחת לה הודעה אומרת לה שזה מפריע לך..וואו אני לא יכולה לסבול שמפילים על אחרים ילדים!!! יש להם הורים מזה 

האמת שאת נשמעת אישה מדהימהקופצת רגע

באמת, איזה מידות טובות ואיזו עין טובה.


מה שאת מתארת מעצבן מאוד בעיני ומדהים בעיני שקיבלת את זה בשלוות נפש עד כה.

אני חושבת שהייתי משתדלת מאוד לא להגיע איתם יחד.

ואם כבר כן, אולי מבקשת מבעלי לעשות איזו שיחה מקדימה...


גם חושבת שזה יכול להיות רעיוןשושנושי

תבקשי מבעלך לדבר עם בעלה.

לגברים יש יכולת מדהימה לעשות שיחות כאלה בלי להיכנס לזה מבחינה רגשית.

שיגיד לוו בצורה הכי יבשה שקשה לך 

מסכימה ממשלומדת כעת
או מהבעל לדבר עם החמות על העניין הספציפי הזה
לגיטימי לגמרי לומרתוהה לעצמי
נראה לי יותר נעים שבעלך יגיד לאח שלו, לא הייתי אומרת בעצמי.
אני בעד תקשורת ישירהoo

להגיד לה בערב שזה לא מתאים שהילדים ללא השגחה

אם בבוקר בעלה מוציא את הילדים מהחדר להגיד לו שלא ילך בלי להעיר אותה

אם הלך בלי להעיר ללכת להעיר אותה

(למה לא רלוונטי?)
 

בעיניי התנהלות כזו שלה ושלו זה נטו ניצול

לא כדאי לשתף עם זה פעולה

אפשר להתנדב לעשות דברים

אבל לא בצורה כזו בלי לתקשר

ועוד אחרי זה לקבל נזיפה


 

בלי קשר למה שחושבים עליה או עליך

(הרבה פעמים אנשים מעריכים אנשים שלא מגיעה להם באמת הערכה

מבחינתי זה לא מדד לכלום)

ניצול זה נראה לי מילה קצת מוגזמתתוהה לעצמי
יכולה לומר שאצל ההורים שלי יש התנהלות כזו לגמרי בזרימה , שמי שער סבבה לו להיות עם עוד כמה ילדים. אח שלי קבוע משאיר את הילדים שלו אצל מי שבסלון כשהוא יוצא לתפילה כדי לתת לגיסתי לנוח. בחיים לא ראיתי את זה כניצול אלא יותר כאיזה מלך הוא שהוא דואג למנוחה שלה. וכן אני סופר מעריכה אותה על מה שהיא מאפשרת לו בחיים וכיף לי לפרגן לה את זה בשבתות שאני שם. מה שכן, ברור שאם לא היה לי מתאים הייתי אומרת. 
מה מלך בלהפיל את הילדים על מישהו?oo

אלא אם הוא שאל אותך רשות

וגם אז לא רואה את זה כדבר יוצא דופן אלא התנהלות שגרתית

זה לא להפיל את זה על מישהותוהה לעצמי
זה אחיות שלו שעולות את זה בכיף. הוא דואג שלאשתו יהיה פלוסים בלהגיע לבית של ההורים שלו, היא מצליחה לנוח שם יותר, זה בסוף רווח לכל הצדדים. הוא רואה שזה בא בזרימה ובכיף ומנצל את זה כדי לתת לה לנוח. זה לגמרי התנהלות יפה בעיני


זו לא נשמעת הסיטואציה אצל הפותחת ולכן מישהו שם צריך לדבר, אבל כן הסיטואציה נשמעת לי דומה מאוד על פניו וכנראה הם פשוט לא מבינים שזה כבר לא בא בטוב.

זה לא בכיף אצלההבוקר יעלה
וגם נשמע ששתיהן גיסות ולא אחיות ואלה יחסים נפיצים גם כך. 
לא הבנתי איך מלךשואלת12
אם הוא הולך לתפילה ומישהו אחר עם הילדים?
עניתי פה למעלהתוהה לעצמי
גם אצל ההורים שלי זה ככהאני אמא

וגם אצל חמותי, אבל שם זה יותר אמא שלי או חמותי שומרות על הילדים כשאני ישנה ואני יודעת שהן עושות את זה בכיף ובאהבה וכשאני מודה להן הן שתיהן אומרות שזה שטויות והן נהנות עם הנכדים וכו'.

 

אז אני מבינה מה את אומרת. אבל זה סיטואציה מאוד שונה ממה שהפותחת מתארת.

גם אצל אמא שליאורוש3

היא מלא שומרת ואני ישנה בכיף. אבל היא לגמרי יודעת לומר לי מתי שבא לה לצאת לתפילה או אם היא עם אחיין קטן עם אמא יולדת עייפה או אם לא מתאים לה. באמת שגם אם קמתי הם זרקו אותי חזרה לחדר. זה הזמן איכות שלהם. והכל טוב אני קמה ועוזרת בדברים אחרים.

וגם אני לקחתי פעם שלושה אחיינים אלי לשבת כדי לתת להורים שלהם חופש כי לאמא שלי לא זרם עם הקטן שלהם לכל השבת. אם זה בטוב ובהדדיות זה משהו אחר לגמרי מאשר הסיטואציה של הפותחת. 

אצלנו מאוד מקובלטארקו

בשני הצדדים

שאפשר להמשיך לישון ולתת לילדים לצאת לסלון למי ששם


ובאותה נשימה גם מאוד ברור לכולם שאם לא מתאים משהו כבר, ההורים פה בחדר ומצפים שיעירו אותם כדי להחליף טיטול/להאכיל אם צריך/לנקות/מי שהיה בסלון יוצא לטיול/הילדים רבים וצריך גיבוי.


זה לא ניצול, זו דרך התנהלות ראויה ומקובלת.

אבל זה באמת דורש ממי שער עם הילדים להעיר את מי שישן אם לא מתאים לו ולא להתפדח מזה..


לא מזמן היה שירשורפלצת על זה ולא הסכימו איתי בכלל והוציאו אותי דיי רעה

אבל אני עדיין בדעה הזו

ועדיין חושבת שאם לא מתאים לך זה סופר לגיטימי אבל אם לא תגידי לא יידעו שכבר לא מתאים לך.

אני חושבתשואלת12

שמה שחסר זה השאלה שאמורים לשאול:

את יכולה לשמור עליהם? זה בסדר לך? ואחר כך להודות ולא להתלונן..

להודות ולא להתלונן-לגמרי!!טארקו
אצלנו לא מצפים לשאלה בדכ.. כמובן שזה עדיף אבל רק מתארת איך זה אצלנו ואני לרוב בבוקר בצד הישן ובצהריים בצד שבסלון אז יש לי את שני הצדדים..
אבל פה היא מדברת על ילדים עם טיטוליםהשם גדולל
מן הסתם חלקם מתחת לגיל 3.. לא שייך להשאיר ילדים בגיל הזה לבד בסלון כשכולם בחדרים.. 
אני גם מדברת על ילדים קטנים..טארקו

אבל לא כולם בחדרים, יש מבוגר בסלון

וגם אם אין לפעמים זה סבבה אם יש ילדים גדולים יותר איתם..

לא ממש תינוקות אבל כן מגיל שנה וחצי נגיד ומעלה.


קיצר רק מתארת מה מקובל אצלנו ו(אני מקווה ש) לא גורם למרמור..

לא באה להגיד שזה האמת המוחלטת


 

ממש לא..השם גדולל

אני חושבת שגם אם יש אדם מבוגר בסלון, צריך לוודא שיש לו את היכולת והרצון להשגיח על כמות של ילדים ועוד על הבוקר, כשאת מתארחת..

אני למשל לא אצפה מאדם מבוגר להשגיח על הילדים שלי, כולל החלפת חיטול, אוכל וגם תוך כדי שהוא יוכל ללכת להתפנות או סתם לשבת לשתות קפה בנחת כשאני ישנה ושזה נעשה באופן קבוע...

הרבה יותר נחמד כמו שאת אומרת שיש מוסכמה בין כולם אבל במקרה הזה, זה לא נשמע ככה.. 

התכוונתי לומר שממש לא גורם למרמור 😊השם גדולל
+ תינוקת בת חודשיים!מפלצתקטנה
גם אצלנו מקובל מאוד שמי שקם וכבר בסלוןממתקית

יושב על כל הילדים
ומעירים את האמא כשצריך...
היום אני עוזרת לגיסתי
מחר היא עוזרת לי...
זה הדדי
פה כמובן מתואר מקרה של ניצול.

זה בדיוק מה שהתכוונתיתוהה לעצמי
זו בדיוק ההתנהלות אצלנו.. יש פעמים שאני ערה בבוקר ויש פעמים בזמנים אחרים, אף פעם לא הרגשתי מנוצלת או שאני מנצלת אחרים. 
גם אצלנו זה מקובלהשקט הזה

אבל זה מקובל על דעת כולם.

ז"א, אני לא עשיתי את זה עד שחמותי אמרה לי במפורש להשאיר את הילדה ולחזור לישון. ואני גם יודעת שבפעמים שזה לא מתאים לה היא יודעת להגיד לי בפירוש "אני רוצה לצאת היום לתפילה/ אני לא מרגישה טוב היום"

כנ"ל בצד שלי עם אמא שלי.


בשני השרשורים גם הקודם וגם זה מתוארות סיטואציות שבה זה לא מקובל ומוסכם על האדם שער

אבלoo

מה שקורה אצלכם שונה

אם זה לא נעשה בתיאום ואח"כ באים בביקורת

זה לא ניצול?

את מתכוונת אליי?שוקולד פרה.

כי אני זוכרת איזה ויכוח שבו לא הסכמנו. אם פגעתי בך- מתנצלת.

היו כמה שלא הסכימו איתי..טארקו
לא לקחתי אישית ואני גם לא זוכרת מי זו הייתה
את מחתלת את הילדים?חנוקה

מאכילה?

או שפשוט לילדים שלך יש חברה ככה וזה סבבה באמת ואפילו נחדמ במידה,

ופשוט במקרה את המבוגר הזמין?

זה פער מאד גדול.

היא כותבת שהבעל מוציא טיטולים לילדים- כלומר ברור לו לחלוטין שהם זקוקים לטיפול, אבל הוא משאיר אותם לחסדי הסלון/הגיסה/העולם

והולך לתפילה

מאכילה כן, מציעה את מה שאני מציעה לשליתוהה לעצמי
את עניין ההחתלות פספסתי.. ברור שמביאים עם טיטול נקי, ואם צריך להחליף תוך כדי אז אם זה בקטנה וסבבה אני אחליף אם לא אז מעירים את האמא שלו. 
אז בעיני זה סימפטוםחנוקה

כשהאבא מוציא את הילדים מהחדר בלי להחליף להם טיטול ומביא איתם טיטולים ומניח לידך 

בלי לבקש בלי להודות בלי לדבר 

בשבילי זה חויה של ניצול

טוב כל הכבוד לךבתאל1
להחליף טיטול זה רמה מעל... 
מצפה ממך גם להחליף טיטולים וכזה?112233445566

אני לפעמים משאירה את הילדים "לבד" ולא מצפה מאף אחד לשמוא עליהם. גם בבית אני לפעמים ישנה והם מתעוררים ומשחקים.

 

טיטולים לא מצופה להחליףתוהה לעצמי
טיטול בקטנה אני כן אחליף לפעמים. יותר מזה אפשר. פשוט לשגר להורה הישן..
קרה לי פעם שהייתי הגיסה המנצלתחנוקה

השכבתי את הבן שלי לישון אצל חמותי, הייתי בטוחה שהוא יישן ויצאתי קצת עם בעלי.

הסתמכתי על זה שגיסתי בבית אבל תכלס לא תאמתי איתה.

והוא התעורר.

עברו כמה שנים טובות ועדיין לא נעין לי ממנה

לא מפילים ילדים על אחרים.

אין חיה כזו.

בטח ובטח בלי לתאם.

 

מה שכן את יכולה לבוא מכוון אחר ולהגיד לה

תראי שבת שתינו ביחד פה בואי ננסה לחקל את הזמן כדי ששתינו נרוויח מנוחה

אני בכיף קמה מוקדם בבוקר, רוצה שאני אשמור בבוקר ואת אחר הצהריים?

ככה גם היא תקלוט מה קורה וגם אולי תרוויחי מזה משהו.

זה באמת רעיון טוב בשביל לפתוח שיחה ישירהקופצת רגע
עם הגיסה.


אגב לא מזמן היה כאן שרשור דומה והיו נשים שכתבו שמבחינתן הילדים עצמאיים ולא צריכים שמירה או משהו בדומה לזה... אז אולי זה באמת מה שהגיסה ובעלה חושבים איכשהו, שהילדים סתם ערים ואף אחד לא צריך לשמור עליהם במיוחד... 

ילדים בגיל של חיתולים והאכלותעדיין טרייה
לא נשמע לי סביר שמשהו יחשוב שיכולים להסתדר לבד. ילדים שיכולים להסתדר לבד זה ילדים שיכולים לארגן לעצמם משהו לאכול/לשחק בעצמם.
גם לי לא. אבל זה לא היה לי נשמע לי סבירקופצת רגע
גם בשרשור ההוא... 
ממה שכתבת, המדהימה פה זו את, היא כנראה מדהימהעדינה אבל בשטח
אבל יותר כלפי חוץ. הבפנים שלך זהב!! כל הכבוד ששתקת כשהיא התעצבנה, אבל לא הבנתי איך בכלל היא העיזה להתעצבן, היא משלמת לך או משהו? אני בעד שתעשי בתחבולות, איך שהילדים שלך מתעוררים, תצאו. שבעלה ימצא פתרון אחר. או שאל תבואי לשבת , אולי היא מאלו שמשאירות את הילדים לשחק לבד ולא מצפות שמישהו ייקח אחריות, אבל זה לא באמת ישים כשיש מישהו מבוגר בסביבה, אז פשוט שלא יהיה (את. אל תהיי בסביבה) 
אני הייתי מדברת איתהנעמי28

במיוחד בגלל שהעניין כבר נפתח מהצד שלה.

בלי האשמות.

תגידי לה שאת רוצה לדבר על מה שהיה בשבת ולמה הוצאת את הילדים שלה.

שבאופן קבוע הילדים נשארים איתך ושזה לא מסתדר לך במיוחד אחרי לידה.


יכול להיות שהיא בכלל לא מודעת לזה שבעלה משאיר אותם, יכול להיות שהיא לא מצפה לכלום ומצידה הם רעבים=יבואו להעיר אותה.

ולא מצפה שאת תדאגי עליהם ואז חבל על המאמצים שלך.


והמצב כמו שהוא באמת לא בסדר.

בלתקכורסא ירוקה
קודם כל הייתי דואגת לא להתארח איתם.


ואם יוצא - או שהייתי מעדכנת את הגיס לפני שהוא יוצא שאני יוצאת עם הילדים שלי תיכף אז שיבדוק מי יכול להיות עם שלו ("תוכלי לקחת אותם גם?" "לא, זה יהיה לי קשה"), או שהייתי שואלת אותו ממש בפירוש למי לקרוא אם הם רעבים או צריכים להחליף ולהגיד שאת לא יכולה אם הוא מבקש ממך. 

האם שיתפת את בעלך? נראה שאת מתמודדת עם כל זה לבד..השם גדולל

זה גם קורה לי כשאני מתארחת אצל חמותי.. אבל אני לא משגיחה על שום ילד, אלא אם כן זה סכנת חיים. לא מחליפה ולא מאכילה...

הגיסה שלי יותר בקטע של לקום מאוחר/ ללכת לישון מוקדם היא לא מבקשת או שואלת אם מישהו יכול לשמור על הילדים, הם יכולים להסתובב בין החדרים אחרי סעודת שבת בכיף ואף אחד לא אומר להם כלום.  לא הסבא ולא הסבתא.. בבוקר בעלה מוציא אותם מהחדר ובונה על זה שאני אשמור עליהם, הם קמים ולוקחים מה שהם רוצים.. אין להם ממש גבולות...

אני פשוט לא מתערבת.. יש שם אחים/אחיות והורים של הגיסה שיקחו את המושכות עליהם, לא רואה סיבה לעשות זאת במקומה/במקומם.

אני לא עובדת אצל אף אחד.. אם גיסתי לא הייתה כזו כל הזמן, יש מצב שהייתי עוזרת אבל בגלל שאני יודעת שזה שיטתי.. אני ממש לא נותן יד לדבר.. ובאופן כללי גם בזמן ערות היא לא שמה לב אליהם, אוכלים שטויות ובקושי אוכלים אוכל, מבלגנים את הבית.. מגיעים הרבה פעמים חולים..


הייתי ממליצה לך בחום, להתרכז בילדים שלך פחות לקחת פיקוד על ילדים אחרים.. במיוחד שהם קטנים ודורשים יותר תשומת לב... הורים צריכים לדאוג לילדים שלהם גם כשהם מתארחים אצל הסבא והסבתא!

וואינעומית

קודם כל, סליחה על ניפוץ הבועה אבל היא לא כזה מדהימה.

הם לא כאלה מדהימים.

להשאיר טיטולים למישהו אחר שיחליף לילדים שלהם? בלי לשאול ובלי להגיד תודה?


תתחילי מדברים שאת לא עושה. בלי טיטולים. אין סיבה שתחליפי לילד שלא שלך טיטול או שתקחי אותו לגינה בלי שביקשו ויעריכו.

והייתי לא מגיעה איתה/ או אומרת משהו. (ויהיה לא נעים כנראה, כי מסיבה לא ברורה כולם חושבים שהיא נסיכה ומושלמת).


את בסדר גמור

בטח שיש לה ברק מטורף וסבלנות, היא כל היום ישנה....ממתקית

וסבבה לה שאת עם הילדים.
מאמינה שהשבת כבר הייתה, הייתי לא מגיעה לשבת כשהיא נמצאת. תמציאי איזה תירוץ, ושתסתדר. ואז ילמדו להעריך אותך.
את עושה מעל ומעבר ואת מהממת.
והייתי מצפה מהגיסה מינימום של הכרת הטוב ואיזו תודה או הערכה. היא לא נשמעת בעיניי כזו מהממת ומיוחדת- את נשמעת הרבה יותר כזאת.

זה לא לגיטימיממשיכה לחלום

1. כי זה לא בהסכמה - לא שאלו אותך, וזה לא באמת נוח לך.. (בטח לא חודשיים אחרי לידה)

2. וזה לא הדדי

בכל הדוגמאות שבנות כתבו שזה קורה אצלן במשפחה וזה נעים וטוב היו את שתי התנאים האלה, גם אם לא בצורה מוצהרת.

 

זה קרה לי פעם אחת שגיסתי הפילה עלי את הילדים בלי לשאול וזה עצבן אותי נורא

ודווקא אם היא הייתה שואלת, הייתי מסכימה
 

לא יודעת מה הפיתרון המתאים

רק רוצה לעודד אותך

שאת מדהימה

ואלופה

עם מידות מדהימות

וכיף לכל מי שזכה להיות במשפחה שלך

 

לא תקיןהבוקר יעלה

בני כמה הילדים שלה?

אני מבינה שבעלה ובעלך אחים? לדעתי שידברו ביניהם 

רק לגבי הצד החברתי של הענייןהשקט הזה

יש אנשים שיש להם איזה חן מיוחד כזה שגורם לכולם לשים לב יותר אליהם ו"לעוף" עליהם יותר.


אבל בנינו, מהתיאורים שלך, המדהימה האמיתית פה זאת את

אז גם אם מסביבך לא עושים את זה- תרימי לעצמך בטירוף!

וואו. הלם.באתי מפעם

בחיים לא חיתלתי אחיינים מאז שאני בעצמי אמא.

בחיים לא ציפיתי מעצמי לחתל, וגם לא ציפו ממני

 

ובטח שלא ציפיתי מאף אחד שיחתל את ילדיי.

אני כן יכולה למצוא את עצמי עם אחיינים שההורים שלהם ישנים בזרימה, אבל ולא כמה שעות , וזה ילדים עצמאיים לא תינוקות קטנים. מקסימום חותכת להם פירות ועוגה. וברור שלא אחרי לידה. 


 

אבל הכי משגע אותי מה "היא נחשבת" ומה "את נחשבת". תקשיבי לי טוב יקרה-

אין פה בעולם הזה נחשב ולא נחשב!!!

הכל הבל הבלים!

את צריכה להיות נחשבת רק בעיני הקב"ה! כשתגיעי ל120 הקב"ה יגיד לך אם היית נחשבת או לא.

עולם השקר ראיתי.

מי שיפה ונקיה עובדת בעבודה מכובדת זה אומר שהיא הכי נחשבת אצל ה'??? ממש לא!

מי שמתאמצת על מידותיה, עושה חסד בשקט, צנועה, טובת לב, אבל בית לא כ''כ נקי ועבודה לא הכי אייי היא נחשבת אצל ה'? נחשבת ועוד איךךך!!!

תזרקי את המחשבות המטופשות האלה! את תהיי טובה -תהיי הכי נחשבת שיש. וסליחה, מי שגןערת בך אחרי שעשית איתה כזה חסד כדי שתישן כבוד הנסיכה, לא בטוחה שהיא הכי נחשבת... 

לגמריEliana a

מה זה נחשבת ....

אך תיכנסי לזה בכלל 

למהתקומה

לא רלוונטי להגיד לגיסך?

בעיניי, זה לא לגיטימי.

אני ממש מקפידה לשאול אם זה בסדר אשאיר את הילדים, גם בפעם המיליון. (כולם כבר מגלגלים עיניים ואומרים לי לשחרר, ועדיין חשוב לי לשאול)

וזה היה מרגיז אותי אם היו משאירים איתי את הילדים, אם אין איזושהי דינמיקה הדדית בעניין.


מה שכן, אני חושבת שהאחריות היא עלינו להגיד אם משהו מפריע לנו.

כמו שכתבו כאן, יש משפחות שבהן זה מתאים ולגיטימי. אז אם לך זה לא מתאים, פשוט צריך להגיד. כי אולי הם בכלל לא יודעים?

בטח שהיא מדהימה, כי יש לה זמן לנוחדיאט ספרייט

אני תוסיפי לי עוד כמה שעות של מנוחה/שינה ואני מביאה פרס נובל.

ממש לא הייתי מתארחת איתה, את השבת הקרובה תדפדפי  מעבר לזה הייתי מצמצמת מגע. 

דבר ראשון את נשמע גיסה מהממתשומשומ

אני מצטרפת לאימרות שזה לא כזה מופרך..

גם אצלינו בבקרים משאירים מבוגר אחראי ער וכל הילדים איתו וזה בהסכמה ובכיף (בדרך כלל אחד הגברים דווקא ;))


אבל נראה שחל פה שינוי וזה כבר לא בשמחה ובכיף אז צריך לעדכן את הגיס/ה שזה לא סבבה..


הייתי עושה את זה דרך האחים (כלומר אני מניחה שבעלך הוא אח של הגיס? שידבר עם אחיו)

למה זה לגיטימי שאת תשמרי והחמות/גיסות רווקות לא?ראשונית
כי את ערה עם הילדים שלך?


כמו שהן לא לוקחות אחריות על האחיינים אז גם לך מותר, בטח כשיש לך תינוקת קטנה 

בטח כל השכנות שלי חושבות שזאת אני..ואילו פינו
עבר עריכה על ידי ואילו פינו בתאריך י"א בחשוון תשפ"ו 19:24

ערכתי כי יש פה מלא פרטים מזהים.

 

מצטרפת לכל מי שכתבה שזה ניצול. או להעיר להם, או לצאת לפני שמוציא אותם, או לא להגיע ביחד לשבת.

מסיטואציה דומה שיתפתי את אמא שלי ובאמת מגיעים פחות ביחד

אני הייתי מבקשת מבעלי שידאג שזה יפסק או שלא ניסעפה לקצת

כשהם נמצאים.


אני לא הייתי מדברת איתה על זה אלא משאירה לבעלי לדבר עם אחיו.

אבל זאת בגדול ההתנהלות הזוגית שלנו- מה שעם המשפחה שלי אני מדברת ופותרת, ומה שקשור למשפחה שלו זאת אחריותו.


אם בכל זאת נוסעים ולא מדברים, הייתי יוצאת עם הילדים לפני שהגיס יוצא או עולה איתם לחדר עד שהוא יילך (מתוך הנחה שלא ישאיר אותם לבד ויעיר את אשתו)

זוכרת אותךשוקולד פרה.

ואת השאלה הדומה שהעלית כאן כשהיית בהריון.

בעיניי גיסתך לא מושלמת בכלל. מי שמעזה להתלונן על טובה שעשו לה... ובכן, לא מושלמת בכלל. בכלל-בכלל.

וגם המצב ההזוי הזה שבו היא ישנה את שנת היופי שלה בעוד שאת אחרי לידה (???) מתזזת עם כולם-

זה טירוף.

גם מצידה וגם מצד אחיך.

איזה חוסר רגישות משווע. אמאלה.


את האמת שהייתי תופסת את אחי לשיחה קצרה קצרה.

שמע אחי, זה לא לעניין, טוב?

ואם הוא לא מבין רמזים, אומרת לו ברחל בתך הקטנה, שאין מצב שהוא משאיר אותם איתך והולך.

ולא, להגיד לך שאת לא חייבת לתפעל אותם, זה לשחק אותה ראש קטן.

כי ברגע שאת המבוגר העירני, את בעמדת האחראית. ועוד כתבת שהם באים אלייך בטענות.... וואי איזה הזוי זה. מאיפה להתחיל בכלל?


ואם זה ממשיך, הייתי פותחת את דלת חדר השינה של הגיסה, שתבין שהילדים שלה מרעישים.

את אחרי לידה למען ה'!!

את אמורה להיות זו שמתחשבים בה ונותנים לה לישון. כאב לי לקרוא כמה את מוותרת על עצמך.



איך את יודעת שזו היא? זה אנונימיזוית חדשה
זוכרת ממש את המקרהשוקולד פרה.

ואז היא הייתה בהריון. סיפור עם אותה גיסה ואותה נטייה לישון כשאחרים עושים.

יש מצב שאני טועה אבל לא נראה לי

עוד הצעה..גיברת
אולי בפעם הבאה שתהיו תישארי עם הילדים שלך בחדר ולא בסלון?
וואווו הלם!נויה12345

זו פשוט חוצפה, בדיוק כמו שאת לא היית משאירה את הילדים שלך למישהו אחר בלי לבקש את לא אמורה לקבל את זה שעושים לך את זה.

בשבת הקרובה ברגע שהוא קם ושם את הילדים שלו בסלון הייתי אומרת לו שיעיר את אשתו כי את לא יכולה ולא אמורה להיות עם כולם לבד. ואם יתפתח מזה ריב אז שיתפתח. ואם הוא לא מעיר אז אני הייתי הולכת להעיר אותה.

אם כל הכבוד, זה הילדים שלה.

יש אנשים שצריך לשים להם גבולות ברורים ולא לקבל את ההתנהגות שלהם. בדיוק כמו שאת לא היית עושה את זה לאחרים. את בסדר גמור ואת נשמעת אדם טוב!! אני לא מכירה את גיסתך אבל יכול להיות שהיא הייתה בטוחה עד היום שאולי גם החמות קמה או עוד מישהו והרשתה לעצמה לישון עוד..

אף אחד לא אוהב לקום מוקדם בשבת בבוקר ואין מישהו שנהנה להשגיח על עוד ילדים שלא שלו ועוד לחתל ולהאכיל במיוחד בשבת בבוקר.

גם במשפחה של בעלי יש שפע של אחיינים אבל תמיד מבקשים אם מישהו יכול להשגיח כשרוצים לישון. וזה ברור שכל אחד אחראי על הילדים שלו ולא מפיל על אחרים בלי רשות.

סליחה אם יצאה תגובה תקיפה, יש דברים שאנשים עושים לאחרים שפשוט משגע לחשוב שאיכשהו זה תקין מבחינתם

 


 

את לא צריכה להגיד בעדינותהמקורית

אלא פשוט להגיד

מה זה השטויות האלה?

אם גיסתי תשאיר לי את הילדים שלה כשהיא ישנה שבת בבוקר בלי שמתאים לי אוי ואבוי חחח ובדרכ לא מתאים לי להשגיח על עוד ילדים בחי שההורים שלהם לידי,בטח אם זה תינוקות. בטח ובטח על הבוקר כשאני מעוכה. לא בקטע רע אבל הסבלנות שלי כנראה מותאמת מהשם רק עבור ילדיי🤭

עם כל הכבוד, אני מחליפה רק לילדים שלי טיטול וקמה רק עבורם. ואם הייתי צריכה להתארח בידיעה שאני קמה לעוד כמה ילדים חוץ משלי ואני איתם לבד אז לא הייתי מתארחת

זו אגב גם הסיבה שאני שונאת להתארח עם לינה אצל חמתי

הם קמים מאוחר, אני אוהבת לקום מאוחר, הילדים שלי קמים מוקדם. בבית שלי אני יכולה להמשיך לנמנם ולתפעל פה כשהילדים לידי ואני עדיין בפיגמה. בבית אחר עם עוד 2 קומות - פחות. ולא הייתי נותנת לאף אחד להשגיח עליהם בעל כורחו כשאני ישנה

אז בקיצור -  לא במקום שהיא כעסה עלייך

אם את כבר הולכת, תשגרי לה את הילדים שלה ושיהיה לה בהצלחה

את מדהימה. וזה ממש לא סבבהמרגול
האמת מבינה למה התעצבנה שיצאת איתם, יכול להיות מלחיץ… אבל הגיע הזמן שתקח אחריות על הילדים שלה. ולמה בדיוק היא מצפה אם ה"סידור" הזה מעולם לא תואם איתך…


פרקטית - שמי מפה שהאחים שידברו ביניהם ויבהירו שכל אחד שומר על שלו, אלא אם מוסכם במפורש שאפשר להשאיר, וגם אז לזמן לגיטימי…


וחיים… אני לא אחרי לידה, לא עם ילדים משלי, ומתה על אחיינים שלי ואפילו מיוזמתי מציעה שיבואו כשאנחנו באים. ועדיין, כשקמים בבוקר בשבת אחד ההורים יוצא איתם לסלון, וגם אם אני שם הם נשארים… לפעמים אני גם ככה ערה וזורם לי אז מציעה לשמור עליהם. אבל הם אפילו לא מעזים לבקש


ההורים המקסימים שלי תמיד ישנים עם אחד הילדים, שזה באמת פינוק לקום פחות באמצע הלילה (מדובר בפעוטות). ועדיין ההורים שלהם לא יתנו לאמא שלי לשמור על הילדים בבוקר אלא אם הציעה מיוזמתה. 

וואי זה חתיכת סנג'ור חצוףאורוש3
עבר עריכה על ידי אורוש3 בתאריך י"א בחשוון תשפ"ו 23:36

בעיקר שזה ללא תיאום הדדי. נגיד את בוקר, היא על שלך צהריים, משהו. יצא לי לשמור על אחיינים קצת נגיד אם גיסתי ילדה וכאלה. בשמחה ובאהבה. ממש לא כסידור קבוע ובטענות אחר כך. את נשמה טובה ונדירה שתדעי! אחרי לידה בכללל לא לגיטימי. בכלל לא.

יקרה שאת, את אשה מדהימה ומיוחדת. זה עולה מכל מילה שכתבת. סבלנית, רודפת שלום, אוהבת, מפיצה אור, מתפקדת היטב במגוון מעגלים- אשה טובה לבעל, אמא טובה, משקיעה בתורה שלו,עובדת בשמחה וברמה תואמת לכוחות, משמרת את הבית בטוב. ברור שלא הכל מושלם אבל התרגשתי לקרוא את האיזון המתוק הזה. וגם אם דברים זזים בעקבות הלידה האחרונה זה גם בסדר גמור וחלק מהתפתחות ומסלול החיים. מבינה על מה את מדברת עם הברק, יש כאלה. אני אישית פחות מתחברת. הייתי הרבה יותר שמחה להיות חברה שלך. שתדעי. לא נשמע שהמשפחה של בעלך תשתכנע בזה אבל רק את- שלא ''ירד'' לך מעצמך. את מלאה באור!

לגבי השבת לא יודעת מה לומר לך. אולי לברוח עם שלך החוצה מוקדם. או כן לומר לה או לו שקשה לך עם כולם ועם התינוקת ושאת לא אחראית להם.  או כן לשלוח אותם להוד מעלתה. סתם. סליחה. פשוט התחרפנתי מזה. אין לי בעיה עם השמירה עצמה. אבל בתיאום, הדדיות, הכרת הטוב. לא כ''כ התרשמתי ממנה כמדהימה. בעיני זה לא מידות טובות. וזה הבייסיק.

בהצלחה!! 

ניסיון לפיתרון?אור10

הציעו להתחלק שאת תישני בצהריים- אבל עכשיו שבתות חורף אחהצ קצר ממש.

הציעו להישאר בחדר- אבל הילדים כבר רגילים לעבור לסלון לשחק לאכול.

הציעו שתצאי לטיול לפני שמשאירים לך- אבל זה שם אותך בלחץ של לצאת, גם לחץ של זמנים וגם אולי לא בא לך לצאת.

את לא רוצה להעיר או לדבר על זה.

מה עם בעלך? אולי הוא יכול לקחת את שלך? תבקשי ממנו, חד פעמי ,כניסיון להתמודדות עם המצב, שיקח את הפיצים וישאיר אותך לנוח עם התינוק. מקסימום תארגני אותם בבוקר בחדר ללכת איתו לבית כנסת. כשהם כבר מפריעים למתפללים שיחזיר אותם. או שתקבעו שעה שאת מגיעה לבית כנסת אחרי שטיפלת בתינוק וכו וממשיכה עם הפיצים.

גם לך מגיע לנוח. תפרגני לעצמך כשאת מגיעה לחמותך.

תסבירי לבעלך מראש, ואל תצאי מהחדר.

אם בכל זאת יצאת מהחדר ובדיוק באים להפיל עליך עוד ילדים "סליחה אני עוד מעט יוצאת לטיול עם הילדים שלי, אשתך לא רצתה פעם שעברה, אני לא אקח את שלך" ותתארגני ליציאה "בואו ילדים קדימה 5 דקות יצאנו" גם אם הוא "מרשה" שתקחי אותם "תאלצי לסרב כדי לא לריב נאמר לך מפורשות שזה לא בסדר". ואת צריכה לצאת רק חצי שעה לא להיות כשהוא מתמודד להעיר את אשתו.

תקשורת זה המפתח ליחסיםרינת 35

כל אחד מצפה שהשני ינחש מה הוא רוצה אבל אף אחד לא מדבר. אולי את רוצה להמנע מריבים אבל אפשר בקלות לדבר על זה בנחת.

לנשל כשגיסך מוציא את החיתולים את יכולה לשאול אותו-

"מי מחליף להם"? ולראות איך הוא מגיב… האם הוא יגיד "את"?

"אשתי תכף תקום ותחליף"

ולפי זה תעני באופן ענייני "אני עסוקה עם הקטנטונת/ אני עייפה כי כל הלילה היא עשתה לנו שמח"

או "כדאי רק שתעיר את גריזלדה לפני שאתה יוצא לתפילה כי פעם קודמת היא לא קמה"


קשה לי להאמין שזה יתפתח לריב. ואם כן, באמת לא לבוא לשם יותר ביחד איתם…


בהצלחה!

אני באמת סקרנית לשמוע מה מושלם כ"כ בגיסתךהבוקר יעלה

ממה שאני קוראת את המושלמת.

והלוואי עלי להבליג כמוך.

גם גיסתי עושה את זה עם הילדים שלה, אבל משאירה לאמא שלי, אמא שלי לא אומרת כלום אבל נמאס לה.

יש לה שני גדולים שרבים ביניהם למרות שלכאורה לא צריכים שמירה, ופעוט שמבחינתה היא משאירה לגדולים.. 

ואם יתפתח לריב-שיתפתחמפלצתקטנה

לפעמים צריך לשים גבולות.

אני  מכירה את זה ממש טוב כביכול "לא נעים" וכו'.

יהיה לא נעים ואז יהיה הרבה יותר נעים. לכולם.

עם תינוקת בת שנתיים והנסיכה צריכה לישון. חוצפה ממש. 

הגבת לי או לפותחת?הבוקר יעלה
לפותחת. סליחה. לא שרשרתי נכוןמפלצתקטנה
חופשי מעירה אותהבתאל1

לטפל בילדים שלה!

אין מצב אחרי לידה לטפל במישהו אחר איןןןן

כל הכבוד לך שבכלל עשית את זה עד עכשיו אבל נראה שזה מדי עבר את גבול הטעם הטוב.

תודה רבה לכולן!!אנונימית בהו"ל

כל אחת ואחת פה ממש האירה לי את הסיטואציה, פתאום הבנתי שזה באמת ישב עליי.

בזכותכן פתחתי את זה מול בעלי (עד עכשיו לא רציתי, כדי לא להיגרר ללשון הרע) וסיפרתי לו הכל. חמוד, הוא ממש כעס..

הוא עזר לי להבין עוד נקודות שבהן היה לי קושי מולה, כמו קניות שאני עושה לה המון או בגדים שאני מעבירה ולא חוזרים או בייביסיטר על הילדים (הם גרים במרחק נסיעה והרבה פעמים היא הביאה לי את הילדים שאשמור עליהם).

תודה לכל מי שהציעה לדבר עם הבעל, החלטנו שהשבת ניסע ובמקום להתפלל בנץ כמו תמיד הוא יקום למניין הרגיל (שגם גיסי הולך אליו) וכשהגיס יוציא את הילדים הוא יגיד לו בעדינות להעיר את אשתו כי אני לא יכולה להישאר עם כל החבורה לבד.

 

באיזשהו מקום התרגלתי תמיד להגיד כן בחיוך, גם כשקשה. אני מאמינה בזה מאוד, עולם חסד ייבנה וצריך להתאמץ על להיטיב עם הזולת. הבעיה מתחילה כשקשה מדי וממשיכים לקחת עוד ועוד ועוד, זה מתפוצץ ולוקח כוחות מדברים חשובים יותר.

 

תודה לכל מי שהחמיאה וכ'ו, חיממתן את ליבי. אני לא יכולה להחמיא לעצמי כמעט על כלום, אבל אני יכולה לחתום על זה שאני משתדלת בכל כוחי לעשות רצונו יתברך וזה השאיפה האמיתית שלי בעולם.

 

מזל שיש אתכן!! תודה גדולה!!

וואו אני רק להתפעל ממך!אמא לאוצר❤

איזה אשה מדהימה! איזה מידות טובות!!

אין לי מילים ♥️

וואי ממש! ללמוד ממך!שואלת12
משהונויה12345

כתבת  שהתרגלת תמיד להגיד כן, גם כשקשה,

אני חייבת להגיד שאני רואה בזה את עצמי של פעם.

את לא חייבת להגיד כן על שום דבר שלא נוח לך.

והייתי מציעה לך להתחיל לסרב, לשים לב לבקשות שמבקשים ממך ולבחון באמת מתי נוח לך ומתי לא ולשים לב ללב שלך.


את אדם טוב, תשמרי על הטוב שלך אבל תשמרי גם על עצמך. את לא צריכה לרצות אף אחד, והחסד שאת עושה צריך לבוא ממקום שטוב לך ונוח לך באמת.

זה ממש חשוב לשים לב גם לעצמנו ולרצונות שלנו. ולהתחיל לתרגל את המילה "לא". מותר לך להגיד לא.

ותחמיאי לעצמך יש בך המון טוב

ובקשר לשבת בבוקר, שבעלך ישאר עד שאשתו של אחיו תקום. שתהיה מחוץ למיטה לפחות. שתעשה גיחה לסלון או לא יודעת מה. שלא תישארי עם זה לבד. 

אלופה את!נעומית

כל הכבוד שמצאתם פיתרון

מאחלת לך שיהיה לך כוח לעמוד בו

את מדהימהאישהואימא

ממש העלת לי דמעות בעיניים...

בזכות נשים צדקניות ואת חלק מהן ..

בעלך זכה ממש.

וכל הכבוד גם לבעלך שתומך ורגיש.

שמחה לשמועאור10

שדיברת עם בעלך, צעד הכי חכם והכי מקסים.

את בהחלט מדהימה, וטוב שבעלך שם לב איתך שאת שומרת על עצמך ושלא ינצלו את טוב ליבך.


אבל, לא הייתי תולה את תקוותיי בזה שהבעל יעיר את אשתו, סליחה על הפסימיות וחוסר האמון באנשים שאני מעלה. מקווה שאני טועה אבל נראה לי עדיף לא לבא עם ציפיות ולתכנן תוכנית ב וג, מאשר שתתאכזבי ותיפגעי.

היא פשוט כבר רגילה ככ שאת עוזרת לה שלא בטוחה שתבין את השינוי פתאום.

בעלה יגיד שהיא עוד 5 דקות יוצאת מהחדר, ויצא. ואת תמצאי את עצמך שומרת עליהם חצי שעה ומעלה.

או שהיא תצא ותבקש רגע ללכת להתארגן ויקח לה שעה וכו.

או שאני מגזימה? בשאר השבתות שאתם ביחד, הכל תקין, מכבדים את רצונך שלך? עוזרים לך בחזרה? מתעניינים בשלומך? משתתפים בסיוע בבית החמות כמו שאת?

אולי רק כדאי שתכיני את עצמך למצב שאת צריכה לומר 'לא', זה דורש תירגול... זה קשה לומר לא, זה המון אנרגיות, אבל זה חשוב לשים לב לעצמך לצרכים שלך ולדעת להביע אותם, זה לא יעשה אותך פחות טובה או פחות ראויה בעיני ד'....


תקשיבי אהובהחנוקה

כולנו כאן בשרשור מתפעלות ממך ומליבך הטוב

ובאמת אני חושבת שראיית הטוב בזולת שזה מפתח לחיים טובים מאד חזקה אצלך

אבל, בגלל שכתבת בנוסף גם כמה היא מושלמת ואת לא..

ושקשה לך מאד להחמיא לעצמך

ושאת רואה שזה קורה לך מולה בעוד דברים

מציעה לך בעדינות להתבונן בזה

האם את זוכרת

שמכל האנשים בעולם,

יש נשמה אחת שהופקדה בידייך ממש, בגופך

ואת הכי חייבת לה- כי לה אין מישהו אחר שאחראי

המישהי הזו זו את

ולדאוג לה

להביט גם בה באופן חיובי

להחמיא לה על המסירות שלה לשני

(ולא סיפרת לבעלך! תקשיבי את אחת הנשים הצדיקות שבזכותן ניגאל! איזה מסירות נפש!!)

ולדאוג לעצמך

כי את בת מלך יקרה

מגיע לך

כבוד

הערכה

אהבה

מנוחה בשבת

בוודאי שיש ענין להתאמץ למען השני- כולנו יכולות ללמוד את זה ממך

אבל אולי תסכימי ללמוד גם את מעצמך

ולדאוג לעוד מישהי- לך בכבודך ובעצמך?

בבקשה קחי את המילים שלי למקום הטוב ואם לא מתאים אז סליחה

אבל ממש בא לי לחבק אותך ולהכין לך סטיקר לקיר כמה מעלות יש בך

איפוק, שתיקה, ויתור

סלחנות, ראיה חיובית, פייסנות

נתינה, אהבה, לב רחב, סבלנות

לכי למראה

תביטי בה

ותראי איזה אישה מהממת נשקפת שם

אמאל'ה אילו מילים יפות כתבת פה!!!!ממתקית

משהו משהו

גם לי כאב ממש לקרוא את זהמחי

שאת לא יכולה להחמיא לעצמך.

תתחילי מזה ❤️ הראשונה שאת צריכה לגמול איתה חסד זו את. תגמלי חסד עם האשה היקרה שאת ותחמיאי לעצמך. להכיר במעלות של עצמך זה ממש לא גאווה.

את לא רואה בעצמך שום דבר טוב שראוי להחמיא עליו?

תראי איך כולנו בשרשור הזה מתפעלות מהמידות הטובות שלך, אני בטוחה שאם תתחילי להתבונן תוכלי להחמיא לעצמך על כמה שאת אשה טובה, אמא טובה וסבלנית (אני בטוחה, אם את מצליחה לשמור גם על הילדים שלך וגם של גיסתי, לא לספר על זה לבעלך במשך תקופה ארוכה, ועוד להחליף טיטולים של אחיינים כשאת עם תינוקת בת חודשיים!), גיסה ודודה מסורה, כלה עדינה ומכבדת. יש המון מה להעריך בך.

איזה מהממת אתהבוקר יעלה

הלוואי עלי מהמידות הטובות שלך.

ואני בהלם שעוד לא דיברת על זה עם בעלך בגלל לשון הרע.. פשוט צדיקה.

שמחה לשמוע שאתם יחד בזה. תעדכני איך הלך לכם. הכי חשוב זה לא לוותר עלייך. 

את באמת נשמעת אישה מיוחדתבארץ אהבתי

אבל רוצה להאיר משהו.

אני מניחה שאם אפילו בעלך לא ידע על זה עד עכשיו, אז גם גיסך וגיסתך לא ידעו שזה מפריע לך. מבחינתם את אמרת שאת יכולה (או לא אמרת, אבל בפועל עזרת להם), והם כבר התרגלו להסדר הזה.

עכשיו, ברור שמותר לך להגיד שמעכשיו לא מתאים לך, במיוחד כשיש לך תינוק חדש (וגם בלי קשר - את יודעת מה הכוחות שלך, ולא צריכה לעשות חסד על חשבון הכוחות שלך).

אבל אם הם כבר רגילים שזה ההסדר הקבוע, ומצפים לזה שבטוח תגידי שזה בסדר, יכול להיות שאם תגידו להם רק באותו רגע שאת לא יכולה, גיסתך לא תצליח לקום באופן מיידי וכבר להיות שם לטפל בילדים שלה.

לי למשל לוקח זמן מהרגע שאני מתעוררת בפעם הראשונה עד שאני באמת במצב שאני יכולה לטפל בילדים. אז אם אני יודעת מראש - אני יכולה לבקש מבעלי להעיר אותי קודם, שאני כבר אהיה מאורגנת כשהוא יוצא. אבל אם הוא יוצא ואני עודד ישנה ואז פתאום אומרים לי שאין מי ישמור על הילדים - זה לא הכי נוח... (אצלנו זה לא המצב. רק כותבת איך זה היה לי במקומה עם הרגלי הקימה וההתארגנות שלי).


אולי עדיף לדבר על זה מראש - לפני שבת? או בליל שבת? להגיד להם שאת חוששת שיהיה לך קשה מידי להיות עם כל הילדים, ואת מעדיפה שלא יביאו את הילדים שלהם בלי מבוגר משגיח.

מסכימה, הערה חשובהשיפור
את מדהימה שבא לי לבכותעדינה אבל בשטח
וכל הכבוד לבעלך
זה מהמם החסדבתאל1

אבל חסד דבר ראשון עושים עם המשפחה המצומצמת ואחכ עם האחרים.

כמובן שיש זמנים יוצאי דופן אבל זה לא יוצא דופן צה שאת מתארת אלא קבוע. כשיש חלילה מקרי חירום או להבדיל שמחות - אפשר לעזור יותר. אבל בשגרה? קודם את בעלך והילדים שלכם ואחכ השאר אם נשאר כח או זמן. 

איך היתה בסוף שבת?אור10
המסר עבר? היית בשקט בבוקר?
מצטרפת לשאלה...ממתקית
תודה רבה לכולן!!אנונימית בהו"ל

לכל מי שהגיבה ולמי ששאלה איך היה. מעריכה מאוד.

התלבטנו הרבה מה לעשות ובסוף אחרי הסעודה בערב אמרתי לה בעדינות שהיא נראית מאוד עייפה ואני בטוחה שהיא צריכה לנוח אבל מאוד קשה לי להסתדר עם כולם עד שבעלי חוזר מהתפילה.

היא הייתה קצת בשוק ולא הבינה מאיפה זה נחת עליה אבל בבוקר כשבעלי אמר לבעלה שיעיר את אשתו לפני שהם יוצאים לתפילה הוא באמת העיר אותה והיא יצאה לסלון אחרי כמה דקות..

באיזשהו שלב היא הייתה נורא עייפה ורמזה לי שכדאי לי לצאת עם כולם לגינה כי נורא נעים בחוץ, אז אמרתי לה שאני ממש אשמח לצאת יחד איתה, ויהיה לנו זמן לדבר קצת בזמן שהילדים משחקים וב"ה זה היה מדהים! 

הפרצוף שלה השתנה ברגע ואח"כ היא אמרה לי שהיה ממש נחמד לצאת ביחד ושצריך לעשות את זה תמיד ולנסות לקבוע יותר וכו'..

היא באמת אישה נורא עמוסה ועם קטנים, וברוך ה' גם בהריון והיא סיפרה שהיא ממש קורסת בערב שבת והרבה פעמים בעלה הולך למניין מאוחר יותר כדי שהיא תלך לישון.

אז השתתפתי בצערה אבל הסברתי שאני גם עייפה וקשה לי להשתלט על כל הקצ'קצ'יאדה אז כדאי שנלמד לשלב כוחות ולהיות איתם *ביחד* ואז יהיה גם לנו נחמד.

מקווה שזה יחזיק גם הלאה, בע"ה. בכל מקרה סיכמתי עם בעלי שבפעם הבאה נבוא בלעדיהם, כדי למנוע אי נעימויות וניתן לדברים לחלחל לאט לאט.

 

אתן באמת מדהימות אחת אחת, תודה ענקית לכולכן!!!

וואו את השראהחצי שני
נשמע ממש טוב ב"ה
לפנתיאון!רינת 24
את מהממת וכל הכבוד גם לבעלך על שיתוף הפעולה!
וואו את ממש חכמה , ומלאת אינטליגנציה רגשיתעדינה אבל בשטח
מצדיעה לך!! 
את אלופה! על הרגישות, העין הטובה- וגם על העמידה עלקמה ש.
בס"ד


שלך!!!! ❤️

יפהoo

שהתמדת בסירוב

תראי כמה היה קשה לה לשחרר מהעזרה המובנת מאליה שלך

עשית טוב לעצמך

למדת לשים גבולות בכבוד ובאסרטיביות 

וואו איזו השראה!ממשיכה לחלום
איזה יופי שעמדת על שלך באופן כל כך עדין ונעים
וואי מדהימה. כל הכבוד לךהשקט הזה
וואו איזה אלופה את! ממש!!מחי

אני בטוחה שזה דרש ממך לגייס כוחות נפש. כל הכבוד שעמדת על שלך, גם אחרי שהיא ניסתה לרמוז לך שוב.

ובסוגריים אוסיף שהייתי ממליצה לגיסתך לבדוק ברזל, ויטמין די, בי12... נכון שהריון + ילדים קטנים זה מאוד מעייף, אבל אולי יש פה משהו מעבר 

וואו! פשוט השראהאמא לאוצר❤

איזה נעימות! ועדיין עמדת על שלך

מדהימה!

מדהימה! כל הכבודדיאט ספרייט
שעמדת על שלך
וואי, את מדהימה! כל הכבוד!מכחול
וואוווו איזה מהמם איך הצבת גבולות בכזו נעימותרחלי:)
וכבוד! מדהימהההההה 
אחרי כל התגובות רק רוצה לומר 2 דבריםיעל...

מעבר לזה שאת מדהימה ועשית את זה מדהים...

א. לא הראית בשום שלב שזה לא נח לך.. אז מבחינתה זה סבבה. חשוב לדבר את מה שמרגישים


ב. אני בבית בשבת ישנה מאוחר יותר מהילדים שמשכימים קום, והם פשוט משחקים בסלון.

כלומר יכול להיות שגיסתך בכלל לא בונה עלייך, אלא פשוט שולחת אותם החוצה (אם זה סבבה או לא, זה עניין אחר)

אבל אם בעלה מניח לידה טיטולים הוא כן מצפה112233445566

למרות שאני גם אם יניחו לידי טיטולים לא אחליף טיטול לאחיינים אם לא ביקשו מפורשות וממממממשששש מתאים לי (לא קרה עד כה)

היא אמרה שמדובר בילדים קטניםהשם גדוללאחרונה

מתחת לגיל 3, אם אני לא טועה...

קצת הזוי בעיניי להשאיר אותם לבד בסלון אצל ההורים/סבים...

כגיסה, אני רואה את ההתנהלות הזו באופן קבוע, בהתחלה ממש התעצבנתי על גיסתי על חוסר האחריות, גם אם מדובר בהורים שלה, היום אני מנתקת את עצמי מזה ובעיקר מרחמת על הילדים כי הם באים כמעט כל שבת להורים וזה הנוהל הקבוע.. 

נראלי שאני על סף גירושים...אלסה

גילויים קשים על בעלי לצערי..

קשים מאוד מאוד.

ברמה שאני לא מסוגלת לתאר.

הוא מבין שהאמון שלי בקרשים.

הוא לא מוכן ללכת לטיפול, ממש אומר שאין מצב לטיפול.. הוא מבקש שאסמוך עליו. שהפעם זה יהיה אחרת...

מרגישה מרומה שאני בזוגיות שלא מגיע לי אותה.

וחוץ מזה, במקום להוריד את הראש, הוא עוד מעז להתווכח איתי על שטויות ולריב איתי סתם.

במקומו הייתי אומרת תודה על זה שאני עוד כאן אחרי הדברים שהוא עשה מאחורי הגב שלי.

שולחת לך חיבוק🩷ניק חדש2

לא פשוט בכלל להגיע לכזו הבנה.

מקווה שתמצאו איזו דרך אמצע.

אני לא חושבת שיש סיבה לסמוךאיזמרגד1

אם הוא לא מוכיח שיש סיבה לסמוך עליו, שהוא מבין שעשה טעות ומוכן לעבוד כדי לתקן אותה. וכן, ללכת לטיפול זה חלק מלתקן.

ואם הוא לא מוכן ללכת לטיפול, כדאי לך ללכת לטיפול אישי. שתוכלי להבין מה את עושה הלאה.

אם הוא פגע כל כך והוא לא מבין שהוא צריך להתאמץעל הנס

בעצמו לצאת מתוך עצמו ולהוכיח נאמנות בצןרה הכי ברורה שיש,גם בדברים הקטנים והוא לא מרגיש אפילו צורך להתנצל,סליחה שאני בוטה כל כך לא בטוח לי שהוא הבין את הפגיעה או לא מוכן לקחת אחריות על זה,

וסליחה שאני נחרצת לא בטוח לי שטיפול יעזור כאן,ומה שצריך להיות לו ברור שאת מכתיבה את הכלים וחובת ההוכחה היא עליו.

ומגיע לך הרבה יותר טוב מזה.

ותתעקשי על שלך

שולחת לך המון המון כוחות🌹

כן מציינת שאני כבר חודש+ אחרי שגיליתיאלסה

גילתי בעצמי מהפלאפון שלו, הוא התנצל, ענה על שאלות שלי

ומאז לא מוכן לפתוח את הנושא, אומר שמתבייש במה שעשה..

מבחינתו הקושי באמון הוא בעיה שלי. הוא רוצה להשאיר את הדברים מאחור ולשכוח מהם. ואני מציפה לו את זה כל פעם מחדש.

הוא לא מעוניין בטיפול. אני הבעייתית שלא משחררת מבחינתו.

לא מסוגלת להסתכל עליו.

הדברים לא עוזבים אותי.

ועוד יותר כועסת שהוא אשכרה מציק לי בבית ומעצבן אותי סתם.

אבל מפחדת כל כך להתגרש אבל יודעת שזה לא מגיע לי. פשוט לא מגיע לי

לא ציינת מה גילית שםעל הנס

אבל אם זה נשאר בראש באיזה מקום ולא משהו שהוא מעבר לפנטזיה,צפייה או משהו כזה,

הייתי הולכת לטיפול.

זו התמודדות שיש אותה להרבה מאד גברים והיא דיי נורמלית.

אם זה יותר מכך הייתי מתייעצת אם זה שווה בכלל טיפול,כי אם זה הרבה יותר חמור מזה מגיע לך גם הרבה יותר בתמורה לזה.

חמור מאוד. לא צפייה. על זה הייתי מצליחה לסלוח.אלסה

קשה לי לפרט כי זה באמת הזוי.

הוא מתמודד עם הימורים כבר כמה שנים. וחשבתי שזהו הוא היה בטיפול ועברנו את זה.

מסתדר שהוא מצא דרך להמר בלי שאדע. דרך מזעזעת.

כן בגידה רצינית באמון שלי. ובגידה בזוגיות ובהיותו בן אדם דתי. כן זה כלל מגע גם.

האמת במקרה כזהשלומית.

הייתי מציבה אולטימטום.

או טיפול אישי דחוף ( וכדאי גם טיפול זוגי וטיפול אישי בשבילך)

או גירושין.

לא חושבת שנכון להמרח עם זה ולהכנס לתסביכים מעבר למה שכבר קיים

הימורים ומגע?הבוקר יעלה

לא כ"כ הבנתי למה התכוונת

יש לי חברה שבעלה התמודד עם הימורים והם הצליחו להתגבר על כך עם הרבה עבודה קשה.

אני לא רוצה לפרט כל כךאלסה

אבל השורה התחתונה היא שהוא היה במגע פיזי מיני.

אני ממש מצטערת בשבילךהבוקר יעלה

באופן אישי לא הייתי מצליחה לסלוח על כזה דבר.

מאחלת לך החלטות טובות ושה' ינחה אותך לדרך הנכונה

ובע"ה תעברי את התקופה הזאת

לא יודעת מה גילית. אבל נראה לי שנכוןאורוש3

להתייעץ בעצמך עם איש מקצוע אם הוא לא מוכן. חיבוק גדול!!

נשמע כמו מנגנון הדחקה שלוהמקורית

ועל הדרך גזלייטינג

זו לא את שלא בסדר, שיהיה ברור.

מציעה לך לדבוק בזה שילך לטיפול. ברמת האולטימטום

ותדאגי להפרדת רכוש לדעתי

אפשר היום גם לעשות הסכם שלום בית חלף גירושין (משו כזה)

תתייעצי!

וחיבוק♥️

אתן צודקות כל כך. אבלאלסה

כל כך מפחדת לעשות צעד של גירושים. הוא לא ילך לטיפול. מבחינתו הוא לא רוצה לפתוח את זה עם אף אחד הוא מתבייש. אבל גם איתי הוא לא פותח את הדברים.

ואני הבעייתית עם האמון מבחינתו, אני צריכה לשחרר. כן היה חודש קשוח בבית בלי הרבה שיח. אבל גם אז הוא לא ניסה לפייס אותי. פשוט נתן לי להתהלך בבית בשקט ועצובה. אמר שרצה לתת לי מקום ולא ידע איך לגשת. מפחדת לפרק אבל באמת שאין לי מה לעשות פה בלי שיטפל בעצמו.

הוא הבטיח שיעשה כמה צעדים כדי להתמודד, התחיל והפסיק, דברים שיעזרו לי לתת אמון בו. (גם את זה שהוא הפסיק גיליתי לבד)

איך מתחילים בכלל בפירוק בית..? פשוט עצובה.

מציעה לערב את ההורים שלךהמקורית

אל תישארי עם זה לבד♥️

חיבוק! נשמע לא פשוטדיאן ד.

יש פה באתר פורום של גרושים גרושות

אולי כדאי לך להתייעץ שם עם בעלי ניסיון

לפחות לגבי השלבים הראשונים מה עושים ולמי פונים.

חיבוק ושיהיו החלטות טובות!

תודה לכולן על העזרה והחיבוקאלסה

אז החלטתי לדבר איתו היום, והעלתי את השאלה האם הוא מוכן לעבוד על עצמו, ללכת לטיפול, לשבת ולשוחח איתי על איזה צעדים עושים בזוגיות, איך משתפרים איך מתקנים את המצב.

אז לצערי כמובן שהוא התבאס שהנושא עלה שוב

אמרתי לו שכל עוד לא נטפל בזה, זה לא יעלם.

ביקשתי ממנו שיחשוב עד מחר בבוקר האם הוא מוכן להילחם על הזוגיות ולתקן את מה שנהרס.

במידה וכן הוא מתחיל לפעול. במידה ולא, אני אורזת ונוסעת להורים ליומיים כמובן עם תירוץ סתמי למה הגעתי ולא את הסיבה האמיתית

הוא ישאר בבית יומיים ויחליט אם הוא רוצה שזה יהיה הסוף. ברגע שאני אורזת ונוסעת מבחינתי זה הסוף. והכדור במגרש שלו.

הייתי חייבת להוציא את זה ממני. נראה מה יהיה.

קצת עצובה שבמקום להילחם הוא שתק ואמר לי טוב, לילה טוב.

עצובה אבל שלמה בתוכי.מגיע לי זוגיות טובה יותר. נמאס לי להילחם לבד.

אמן שיהיה טוב. תודה לכן.

כן מציינת שאם המשפחות שלנו לא היו חברות הייתי ממזמן עוזבת. רק הפחד מכל מה שיקרה מהפרידה משתק אותי

קודם כל, חיבוק! זו תחושה כואבת לגלות דבר כזהטוענת רבנית

והאמון שנשבר הוא הכי מובן שבעולם.

כל הכבוד לך שהעלית שוב את הנושא ולא וויתרת עליך ועל מה שחשוב לך.

עצם זה שאת לוקחת את השליטה לידיים שלך זו כבר אמירה והתחלה טובה..

רק אומרת בזהירות, מכיוון שזה נושא סופר רגיש ויש לו השלכות לגביך ולמעגלים נוספים, צריך לחשוב טוב טוב איך לנהוג הלאה..

מזמינה אותך להתייעץ לגבי הצעדים הבאים.

עם כל הכבוד לחברות בין המשפחותהמקורית

אני די בטוחה שברגע שתפתחי את זה מול ההורים שלך ותסםרי להם מה את עוברת, הם ישימו את החברות בצד ועדאגו לאינטרסים שלך.

זה לא מה שאמור למנוע ממך לפעול לטובתך

וואו. את גיבורה!שוקולד פרה.

וכל הכבוד לך שאת מוכנה ככה לפעול באומץ ולזעזע את המערכת.

כי זה אומר שאת שמת גבול חזק מאוד, ושאת לא מוכנה לחיות בחוסר כבוד כזה.

מחזקת אותך.

וחושבת יחד איתך, מה התוצאות שאת רוצה לראות בסוף?

שהוא לא מתקרב להימורים?

שהוא הולך למכון גמילה?.שהוא מפצה אותך בענק על המגע המיני?

נראה לי שכדאי שתנסחילעצמך מה העתיד הטוב שאת רואה, כדי שגם הוא יידע מה הציפיות...

חיבוק גדול.

כל זה לא פשוט בכלל.

כל הכבוד!שלומית.

אני חושבת, שאת צריכה לחזק בתוכך את העניין שגירושים זה לא סוף העולם, ובסיטואציה שלך, יכול להיות שזה אפילו עדיף.

כי ברגע שהוא רואה שאת מאוד מפחדת מגירושין, ומוכנה לעשות הכל כדי שזה לא יקרה, אז אין לו עניין להתאמץ.

תשקיעי בעצמך, להתחזק שאת שווה ומגיע לך יותר, ותבואי מולו בעמדת כח עם אולטימטום ברור.

ומצטרפת ל@שוקולד פרה שחשוב שתגדירי לעצמך יעד, מה זה בשבילך להיות במקום טוב.

ואלופה שעשית את הצעד הראשון!

ובבקשה ממך, אל תחשבי לרגע שאת הבעייתיות פה

שולחת לך כוחות המון כוחות.על הנס

ממליצה בלי קשר להפרדת רכוש,ועכשיו.

אין סיבה שהוא יגרור אותך לבור שיפיל את כל המשפחה אחריו.

ואת ממש צודקת,אם אין נכונות לעבודה וחובת ההוכחה היא עליו ועליו בלבד,אין לך הרבה מה לעשות עם זה.

אני לא חןשבת שלקחת בחשבון את המשפחות המורחבות זה נכון אף אחד מהם לא חי עם זה באותו בית.

טוב שאת שלמה עם עצמך כי ככה בעצם שמת גבול ממש ברור,שיתבאס כמה שבא לו מובן שהוא מבואס אבל הןא צריך להיות אחראי על תוצאות המעשים שלו.

כן ממליצה לך להתייעץ עם אנשי מקצוע מהתחום ולשתף את ההורים או את מי שייתן לך כוח ותמיכה

שיהיה לך המון בהצלחה🌹🙏

תודה לכן.אלסה

כן קשוח מאוד, ומקווה שיהיה בסדר.

בקשר למשפחות הקשר הוא מאוד מאוד קרוב, מכירים מילדות, וזה מפחיד אותי הבאלגן שיהיה מסביב..

תודה, אני משתדלת לחזק את עצמי שאני שווה יותר, ובאמת הזוגיות כמו שהיא עכשיו לא שווה את המאמצים שלי, לבקש ממני לשכוח בלי צעדים ועבודה שלו לא יתקנו כלום. כמה שניסיתי זה צף אין ברירה.

פרידה מפחידה אותי אבל יהיה טוב. זו בחירה שלו עכשיו, אני סיימתי להילחם לבד.

ומבחינתי תיקון זה אומר שיושבים וחושבים איך משפרים את הקשר איך הוא יהיה גלוי כלפיי, איך לא אצטרך לחשוש ובנוסף לזה טיפול זוגי.

כמובן לא הכל ביחד אבל כן צעדים.

בסוף ההתנהלות פה שלו לא תקינה בכלל לצערי.

תודה רבה לכן על התמיכה מקווה לעדכן בבשורות טובות.

כן אגיד שלצערי ההתמכרות להימורים גורמת לו לעשות דברים שהוא עצמו לא דמיין בחיים. וזו מחלה קשה..

בהצלחהנעומית

אין לי מילים, בטוחה שזה משבר גדול

מאחלת שיהיה לך טוב

ממה שאני מכירה לגבי הימוריםגלסגולכהה

ממליצים לספר להורים שלו.

בעיני כדאי גם להתייעץ עם רטורנו או משהו בסגנון

התמכרות להימורים זו ההתמכרות הכי קשהזמינה

אם הוא ילך על טיפול זה מצריך טיפול מאדם שמבין בתחום (יש אפשרות לבדוק ביחידת ההתמכרויות במחלקת הרווחה העירונית שלכם)

ומצטרפת לעצה שתדאגי לעצמך גם בתחום הכלכלי אם הוא רימה אותך פעם אחר פעם כשהייתם ביחד אז אם תחליטי להפרד הוא מסוגל לשכלל את פעולותיו

שולחת כוחות

חיבוק גדול והרבה כוח! יש ילדים בתמונה?קנקן שבור

אם אין ילדים בתמונהוהרי החדשה

אני חושבת שאת לא צריכה לחכות למה שיחליטו אלא עכשיו לנסוע להורים שלך. לספר להם הכול ולספר גם להורים שלו.

אחר כך תלכו לאיש מקצוע ושיעזור לך לקבל החלטות שתהיי שלמה איתן.

וכמובן לפני הכול - למנוע הריון.

נשמע ממש כואב וקשה ולא הוגן כלפייך שאת בסיטואציה הקשה הזאת. חיבוק גדול ושה' ייתן לך כוחות

אני יודעת שקשה לקרוא מה שאני אומרת אבל לפעמים כדאי פיצוץ אחד גדול ואפילו גירושין כדי לצאת לדרך חדשה וטובה יותר. במקום לחיות את כל החיים בהסתרה ריחוק וכאב...

שולחת לך כוחות וריפוי

מצטרפת ומוסיפההשם גדולל

שהייתי נמנעת מכל מגע מיני, כי לכי תדעי אם הוא נחשף למחלות מין כאלה ואחרות...

מקווה שתשימי את עצמך בעדיפות ראשונה גם אם זה במחיר של ריחוק המשפחות..

כי תחשבי על זה שאם להבדיל היו 2 משפחות שמכירות שנים עוד כשהילדים היו קטנים ומישהו מהמשפחה אחת היה פוגע מינית באחד או כמה מהילדים מהמשפחה השניה, גם הייתי חושבת על החברות בין המשפחות, כשהיא באה על חשבון נפש של ילד?

בכל אופן מקווה שתצליחי להחזיק ראש בכל המצב הזה, לשמור על עצמך, ולהרחיק את מה שלא עושה לך טוב!

חיבוק!

מאמיבאתי מפעם
עבר עריכה על ידי באתי מפעם בתאריך י' באב תשפ"ו 13:16

לא מגיעה לאף אישה נשואה ששומרת על עצמה לבעלה שיתנהגו אליה ככה!

אל תהיי טובה ומתחשבת מידי, החברים, במשפחה, בסוף זה החיים שלך.

הוא עבר את הקו הכי אדום שאדם יכול לעבור בנישואין.

תקחי את עצמך, תדאגי לעצמך, כי אף אחד בעולם לא ידאג לך חוץ ממך.

תשתפי את ההורים, תתיעצו עם אנשי מקצוע איך לעבור את זה עם כמה שפחות נזק.

את עוד תעברי את זה ובע"ה שבעתיד תזכי לזוגיות טובה אוהבת ומכבדת.

שולחת לך ים כוחות! תדברי עם ה' כל הזמן, זה תמיד עוזר❤️

ועכשיו עברתי על הודעות קודמות שלך, זה קצת נשמע שיש לו נטיות הפוכות או איזה סטיה מינית . תראי, הוא אפילו לא מראה טיפת נכונות להתקדם הלאה ולחזןר בתשובה, לא הייתי נותנת אמון עוד דקה.

תודה רבה לכןאלסה

כן, בהודעות הקודמות כתבתי על מה שהוא עשה בעבר, לצערי זה גם קשור להימורים. אין לו נטיות הפוכות.

לצערי הוא מעניש אותי עכשיו בשתיקה בבית בדיבור חסר סבלנות ובפרצופים אבל יהיה בסדר.

מקסימום אלך בלי לחכות לתגובה שלו

אני לא רוצה עוד לספר להורים שלנו למקרה שיש סיכוי לתיקון.. יש לנו 2 ילדים קטנים

אני הגעתי למצב שאני מבינה באמת שמגיע לי יותר. שמגיע לי טוב יותר

תודה לכן על החיזוקים

אני חושבת שדווקא בגלל שהמשפחות חברות, כדאי לגייסאמהלה

אותם לעניין.

הדבר שהכי עוזר בהתמכרויות זה תמיכה משפחתית.

אם את מעוניינת להמשיך לחיות איתו על אף מה שהוא עשה,

את חייבת לשתף אותם.

מבינה את הקושי בשיתוף, אבל הוא יצטרך לעמוד מול המשפחה שלו.....ושלך

לדעתי זה הכלי היחיד שיכול לסייע לך להביא אותו לכדי טיפול.

וכמובן-לפנות בהקדם האפשרי לרטורנו.

חיבוק ענק ואוהב

מעריצה אותך ששיתפת אותנו

הלוואי שנוכל לתת לך כח

אני מקווה שאת שמה דד ליין להתעוררות שלוהמקורית

הי כתבו הרבה דברים נכוניםרק רגע קט

מצרפת קישור לפודקאסט עם מישהו שהיה מכור להימורים, נגמל והיום הוא מטפל במכורים.

מקווה שזה יעזור.

חיבוק.

לצאת משעבוד, לנצח את ההתמכרות | עם יעקב ישראל אשר

מתייגת אתאנונימית בהו"לאחרונה
מעבד מזוןאפרסקה

היי בנות,

למי שיש דקה להשקיע, צריכה לבחור מתנה מהעבודה ויש שם 2 אופציות של מעבד מזון שאני צריכה-

סמוראי SUFP100, גדול יותר ועולה מסתבר באזור ה1100

סאוטר FPS585, יותר קומפקטי ועולה מסתבר באזור ה480

למישהי יש איזשהו דגם להמליץ? אני רוצה בעיקר בשביל לחסוך לעצמי גירוד ירקות בפומפיה. גם מושך אותי יותר זה שקומפקטי כי אני לא רוצה שיתפוס יותר מקום. מצד שני, היקר יותר בטח איכותי יותר?

אשמח לתובנות 🙏

אני לא סובלת מכשירים גדולים ומסורבליםהלוואייי

מתעצלת להוציא ולהכניס ולשטוף כלים.. .

ממליצה על מה שקטן

בסוף מה כבר צריך כזה איגותי לקציצת ירקות

כמה כבר את צריכה אותו ..לא על בסיס יומי..

אז בעיני הכי חשוב נח לישמוש

אני בכלל משתמשת מכמו מגרדת מגניבה מעלי אקספרס שכל לגרד איתה לא חשמלית קטנה וקומפקטית ולא צריכה מעבר

אני גםאפרסקה

תודה על הזווית ראיה

לרוב המחירים הם לא באמת המחירים שהמוצררק לרגע 1

נמכר באמת אז אל תסתכלי על זה

לדעתי סמוראי זו חברה פחות טובה מסאוטר

הכי חשוב אם הצורך שלך זה בעיקר גירוד ירקות לראות את הגודל של הפומפיה והאופציות שיש

תסתכלי גם על העוצמה

אז זהו שהמחיריםאפרסקה

הוצאתי מהאינטרנט לא מהאתר של המתנות, שם לא היה כתוב.

הסמוראי 1000 וואט והסאוטר 750 וואט. אבל את צודקת באמת סאוטר זה חברה איכותית.

מבחינת פונדציות נראה שיש להם אותם פונקציות.

מנסיוני המוצאים של סמוראי טובים אבל איןהמקורית

לי את המעבד מזון שלהם

תסתכלי על סרטוני סקירה

לי יש מעבד מזון של סמוראי והוא מצויןשקדי מרק

לא יודעת לגבי הדגם

לי יש סאוטר כבר הרבה שניםDoughnut

אבל לא יודעת אם הדגם הזה, מאד מרוצה.

שימי לב לשני דברים חשובים 1. הגודל של המיכל- אם הוא פיצי וצריך כל רגע לעצור לרוקן שיהיה מקום לעוד ירקות- זה מעצבן. 2. החלקים המצורפים- אני קניתי לפסח מעבד מזון ולא שמתי לב שאין בו דיסקית לגירוד דק- שזה החלק היחיד שאני משתמשת, זה היה ממש מבאס וכמה שניסיתי להשיג חלק מהספק וממקורות נוספים לא הצלחתי. אז שימי לב שיש את החלקים הנדרשים לך.

תודה!אפרסקה

איך אני יודעת שיש חלק שמגרד דק? זה מה שאני צריכה גם.. רשום שיש להב לגירוד או איך שלא קוראים לזה, השאלה איזה גודל זה יוצא..

ניסיתי לחפש סרטונים לא ממש הצלחתי

פה באתר שלהםDoughnut

כתוב שיש 3 דסקיות- פריסה גירוד וצ'יפס. בתמונה זה נראה פריסה גסה ולא עדינה...

מעבד מזון דגם FPS585 - Sauter

יש שם אפשרות לפנות לשירות לקוחות אני הייתי פונה ושואלת אם זה כולל גירוד דק.

תודה רבה לךאפרסקהאחרונה

עזרת לי מאוד

הילד המתוק שנעלם באשקלוןשושנושי

מאז שקראתי על הידיעה הזאת, אני בחרדות שדבר כזה עלול לקרות גם לי.

אני לפני טיסה לחול (מקווה שלא יתבטל), קניתי רצועות לילדים ועדיין אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על זה. כולי מזיעה ועצבנית רק מהמחשבה על זה. עצוב וכואב. בשורות טובות בקרוב!!!!

מאוד עצוב. אבל לא צריך להסיק מידפרח חדש

שזה יכול לקרות לכם.. זה דבר נדיר

ודווקא אני חושבת שדבר כזה קורה יותר במקום המוכר שאז מאפשרים יותר חופש ופחות לחוצים כל רגע.

באמת עצוב ומלחיץקופצת רגע

אבל למען האמת את 'על זה' ואפילו יש לך רצועות נשמע לי שהמצב אצלך טוב.

אם את רוצה אפשר גם לשים על הילד 'אייר טאג' יש גם כאלה שמתאימים לאנדרואיד.

בן כמה הגדול? אולי תקחו אתכם עגלה גם בשבילו, כדי שיהיה לו מקום מוגדר לשבת בו, וכשתהיו במקומות עמוסים תגידו לו שעכשיו אסור לקום? זה יכול לעבוד עליו?

את עושה אץ ההיערכות הנדרשתאמאשוני

אם היית אומרת שאת אנטי פתרונות מסיבות מדויימנות

אז היית חסקת אחריות.

אבל את לגמרי "על זה"

לא נותנת לשיקולים זרים להכתיב את ההשתדלות שלך, ממש שאפו!!

מה עם האייר טאג שרצית?

שימי לגדול בנעל.

ולגמרי להביא לו עגלה! מסכימה ממש עם העצה הזאת (טיולון מתקפל מטריה, תשאילי ממישהו רק לטיסה)

עגלות ילדים לא נחשבות במשקל, אל תחששי.

היתרון בעגלה, יותר משזה יעזור לשמור על הילד, זה יעזור לך לשחרר בלי להיות בלחץ כל הזמן.

מן הסתם יהיו מקומות פחות הומי אדם שתוכלי לתת לו גם מרחב

אבל במקומות הומי אדם לא לחשוב פעמיים.. הוא יכול להנות גם בתוך הטיולון.

איך אתם מתכוונים להתנייד? מקווה שאתם שוכרים רכב, תשימי נעילת ילדים.

בהצלחה!

נהיה עם רכב חלק מהזמןשושנושי

נהיה עם שתי עגלות. איירטאג לא מצאתי אחד שמתחבר לפלאפון שיאומי שלי. אז קניתי רצועות ועם כל הקושי אני משתמשת באחד מהם גם פה בארץ, דווקא מקבלת פידבקים ממש טובים מהסביבה. יש מבטים מוזרים אבל לרוב בסדר. תחשבו על זה שעם רצועה יש לילד אפשרות להיות במרחק של עד 2 מטר, אם אביא לו יד כל הזמן הוא יהיה במרחק של עד חצי מטר. יש לו הרבה יותר מרחב.

אצלנו,

אני כבר לא יודעת אם אלה ילדים שבורחים או אמא עם קשיי קשב שלא יודעת להשגיח.

אני איתם כל הזמן, מחזיקה יד וממש כל צעד איתם.

הגדול איכשהו פתאום יכול להיעלם, ממש בשניות.

והוא כבר גדול מידי בשביל להסכים להביא יד כל הזמן.

נשימה עמוקה לחופשה ארוכה. בעז''ה יהיה לנו ממש כיף.

ממש מלחיץהבוקר יעלה

ומעניין באמת איך זה קרה.

זה באמת פחד אלוהיםכורסא ירוקה.

כל כך מבינה אותך!

רצועות זה רעיון טוב ואולי כדאי לשקול איזה שעון gps? לא יודעת אני ממש חרדתית בדברים האלה

אני רוצה שעון אבל לא מצאתי אחד שמתחבר לשיאומישושנושי

קניתי אחד וזה לא עבד. בחנות פלאפונים אמרו לי שעם שיאומי יש בעיה.

אולי תשאילי נייד לטיסה?אמאשוני

גם לך וגם לבעלך יש רק שיואמי?

שמעתם שמצאו אותו חי ושלם? ב"ה!קופצת רגע

כן הרגע ראיתיאפרסקה

וואי ב"ה ממש לא מובן מאליו

נמצא ב''ה. והאמת שזה סיפור מאוד מאוד לא ברוראורוש3

הוא לא נראה כמו ילד שהיה יממה בשמש. וגם חיפשו אותו בטירוף. משהו שם לא הגיוני. בטוח יש משהו מאחורי האירוע. אז כמובן להיזהר תמיד בטירוף. אבל לא הייתי מסיקה משם מסקנות...

ב''ה ממש ניסים שהוא נמצא. ישתבח שמו.

הוא נמצא בשיחיםoo

אולי הוא היה שם רוב הזמן/ ישן

אבל איך הגיע את ה7 ק"מ עד אליהם?מרגול

השיחים היו מאוד רחוקים מאיפה שאיבד את משפחתו

ראיתי צילום אוירי שמראה שזה 3.5 קמ מרחקפרח חדשאחרונה

ולא כמו שאומרים שזה 10 ק"מ

זה הגיוני שהוא הלך והלך

צמודים וקשה לי- חייבת עידודניק חדש אנונימי

חברות חייבת עידוד מכן מרגישה שכל יום הוא יום מלחמה/הישרדות

כמעט חודש אחרי לידה שניה. בת בכורה בת שנה ו7 חודשים גיל מאתגר מאוד הכנה לגיל שנתיים

הרדמות סיוט לוקח לנו שעה ואפילו פלוס להרדים אותה(נרדמת בלול לבד יושבים עם כיסא לידה ושרים קצת מנדנדים את הלול).

בנוסף מתעוררת בלילה (כנראה זה קורה מהקנאה לתינוקת והכל ריגשי ) כמה פעמים וב4-5 לפנות בוקר בכי צרחות מרדימים שוב

אני מניקה יוצא שאני ובעלי על חוסר שעות שינה מרגישה שלא ישנה וכל יום הוא נצח. פלוס יצאנו לחופש מהמעון ואני מנסה שכל יום יהיה איתי מישהו בבית.

קשה לי יודעת שזה זמני אבל זה נראה נצח

באלי שיגדלו כבר

אוף מרגישה שאני רק רוצה שיגמר היום כי כל יום קשוח לי

לא אדבר על התינוקת שזה מלא הנקות ביום וגזים.

חייבת עידוד שלכן… מתי ראיתן שיפור? אחרי כמה חודשים? מתי הגיל הזה מתאזן? טיפים

אתמול בעלי הלך לבית כנסת והחזרתי אותו כי היא התעוררה אחרי חצי שעה ושתיהן בכו לי לא יכולתי כבר אחרי יום שלם איתן

רושמת מאנונימי כי אין סיסמה לניק הרגיל

אצליאיזמרגד1

לא בדיוק אותם גילאים, אבל הייתי לבד בבית כל יום מאז שהתינוק היה בן שבוע עד שבעלי חזר מהעבודה... היה קשוח ממש אבל ב''ה אחרי 3 חודשים הרגשתי שנכנסו למסלול טוב ב''ה ותכלס היה לי ממש טוב איתם בבית אחרי הקשיים של ההתחלה.

הטיפ הכי טוב זה לזכור שהזמן עובר, עכשיו זה קשה אבל בעז''ה הם יגדלו קצת ויהיו החברות הכי טובות😍

מנשא טוב מציל חיים, תנסי

ולנסות להקל על עצמך כמה שיותר- לישון כל רגע שאפשר וכמה שפחות לעבוד בבית שמקביל

תודהה שעצרת וכתבת ליניק חדש אנונימי

משתמשת במנשא פה ושם אולי באמת אתחיל להשתמש גם בבית

יודעת שזה זמני זה נראה נצחחח 🥺

מתנחמת שעוד קצת חגים ובעלי יהיה בחופש איתי

זהoo

מאד הגיוני להרגיש ככה עם 2 תינוקות

זה יכול להיות קשוח הרבה זמן

כי ילדים קטנים ותינוקות לוקחים לרוב הרבה אנרגיות וסבלנות

להבין שזה הגיוני ולתכנן את היום/ תקופה לפי זה זה יכול לעזור

וואי איזה קשוחצלולה

תקופה קשוחה ממש,

אבל זמנית ועוברת..

אני תמיד מרגישה שקלה בכמה שלבים. בעיני מאוד תלוי גם בתינוק ובאופי שלו.

אני הרגשתי הקלה חלקית איפשהו באזור גיל שלושה חודשים, ובהמשך שוב סביב חצי שנה ושנה.

תקחי כמה שיותר עזרה, תזכרי שזו תקופה והיא תעבור ולכן אין מה לחסוך בעזרה כרגע. תשמעי לא להגיע לקצה, לתפוס את עצמך לפני ההתפרקות. טוב מאוד שקראת לבעלך מהתפילה, זאת התקופה עכשיו, לכל זמן ועת ובע''ה יבוא יום שהוא ילך בנחת לביה''כ.

חיבוק, ושתראי המון נחת בע"ה🤗

רק אומרת שזה נורמלי מאודפרח חדש

ואין פה משהו חריג או בעיה בך/בילדים

זה פשוט קשה מאוד מאוד

אני בשלב כזה הייתי נעזרת בילדה מהבניין

היא היתה משחקת עם ה"גדול" בשעת אחהצ שזה השעות הכי קשוחות

לאט לאט נכנסנו לשגרה יותר יציבה התינוק טיפה גדל ואז הפסקתי עם העזרה

אבל כן זה היה קשה מאוד!!

הכי הגיוני בעולם התחשות שלךרק טוב!

את נמצאת בשלב מאתגר.

מנסיוני, לוקח כ3 חודשים עד שהבית נכנס לאיזון ושגרה חדשה. לא אומר שמאז הכל קל, אבל כבר יודעים מה עובד טוב ומה פחות, ואיך נכון לעשות כל דבר כמו סדר יום, מקלחות, הרדמות, ארוחות, נסיעות, יציאות מהבית וכו.

לא פירטת איזה חלק ביום הכי קשה או מאתגר לך, אז אשתף שאני עם תינוקת בת חודש וחצי עכשיו, והערבים קשוחים. בד"כ מתחילת אחה"צ עד 23 בלילה וצפונה היא לא כ"כ רגועה... וגם במשך היום מרגישה שעמוס ולא מספיקה לפעמים לנוח או להכין אוכל. ואצלי היא השביעית אז יש כאן עוד ידיים שיכולים להחזיק אותה ומעליה בן 3 וחצי. ועדיין זה שלב מאתגר. כך שאני ממש מבינה אותך.

מחזקת אותך להתמקד בצרכים הבסיסיים, להעזר בכל מי ומה שאפשר. ולדעת שעוד מעט בעז"ה תכנסו למסלול שיותר יהיה קל. (אצלי שלושת הגדולים צפופים. השלישית נולדה כשהגדול היה בן שנתיים ו8 חודשים)

והכי חשוב בשביל הכוחות שלך לישון טוב עד כמה שאפשר, ולאכול טוב (לא צריך ארוחות גורמה, אבל כן אוכל מזין ולא גאנק, וכמובן מים בימים חמים אלו).

את עוד במשכב לידה, נסי לשמור על הכוחות שלך, וכמה שהבעל יכול להיות יותר בתמונה זה רווח נקי של שניכם.

עוד משהו לגבי הגדולהרק טוב!

מנסיוני, מה שהכי עוזר-

לתת לה להרגיש שהאחות החדשה היתה מתנה בשבילה. גם בגיל כזה היא לגמרי יכולה להבין אם התינוקת זה שבר שאסור להתקרב, לגעת, לוקח לה את אמא, וכו.. או שאיזה כיף שיש לי בובה שמותר ללטף (תציעי לה, ותראי לה איך. תסבירי לה איפה לא ולמה). אפשר להביא לה טיטול או לעזור לאמא להחליף לה, אפשר לשים לה מוצץ, אפשר להחזיק אותה (כמובן יחד איתכם, אבל שהיא תרגיש שהיא מחזיקה). וכו. כל זה נון תחושה שזאת מתנה שווה, שהרווחתי חברה, ואחריות ולא הפסדתי.

פה בשביל להגידטוט

אצלי השנה הראשונה היתה קשה כמו שאת מתארת.

נעזרתי הרבה בביבייסיטר שהיתה ביחד איתי והילדים.

עכשיו הם בני 3 ו2 וזה הכי מתוק בעולםםםם

משחקים שעות ביחד. אוהבים וחברים. במקרה שאחד מהם איתי לבד הוא שואל איפה השני.

אתן ממש מעודדות אותי עם כל הקושי אוףניק חדש אנונימי

מרגיש לי שאני חייבת מישהו איתי כל יום גם לחברה וגם לעזרה

אוף וחמותי עוזרת מלא במהלך השנה שהבת שלי אצלה ביום יום. באלי לעשות אצלה שבת אבל בטח בעלי פחות ירצה

ואמא שלי פחות תצליח להשתלט להרדים וכאלה

ועוד משהו… אני רק במחשבה שיגדלו כברניק חדש אנונימי

וזה מבאס אותי שאני רק רוצה שהזמן יעבור ויחזור לעבודה לשגרה

באלי להנות מהן להיות בטוב

בעלי עוזר לי מלא ואהבה שלנו התעצמה עוד יותר עם הקושי הזה

הקושי הוא ההרדמות הלילות ההתעוררות של הבכורה

והתינוקת לפעמים איך ששמה אותה מתעוררת ואז זה לופ של הנקה 24/7 ככה מרגיש

אני רוצה בהמשך לשלב תמ"ל. יש תמל שלא עושה בעיות עיכול וכו? מניסיון שלכן…

כל טיפ יתקבל בברכה

גם אני מתבאסת מהמחשבה הזאתצלולה

הקטנה שלי תכף בת שנה ומאז שנולדה היא די מאתגרת אותנו. המון פעמים אני מוצאת את עצמי אומרת שאני מחכה שהיא תגדל... ומציבה לעצמי יעדים חחח🤭

אמרתי לבעלי שלא כיף לי להיות בראש הזה בגידול שלה, ולא בהנאה מהמתיקות. כי היא באמת בובה, מתוקה ממש. הוא שיקף לי שאני לא מחכה שהיא תגדל אלא שהקושי יחלוף.

איזה יופי שאפשר לחשוב על זה שהקושי יחלוף.

מזכירה לךקדם

שאת ממש קצת אחרי לידה, עדיין במשכב לידה, ממש הגיוני שזה ככה, לקוח זמן להתאושש מהלידה ולפני שישה שבועות אין מה לדבר בכלל. כשאת תתחזקי ותרגישי יותר טוב זה יראה אחרת... בנתיים כמו שתיארת כדאי עזרה כשצריך בעיקר כדי לישון ביום, אם אפשר לפחות שעתיים ברצף, זה מאוד משמעותי.

לנו גם יש רווח כזה בין ילדים וגם אחותי ואני ברווח כזה ובאמת זה כל כך שווה כשגדלים!!

אני רק רוצה לעודד (בתקווה שזה יעודד)מתואמת

שלא תמיד זה ככה עם צפופים. אומרת את זה בעיקר כדי שלא תחששי מילדים הבאים... (למרות שאי אפשר לדעת מראש)

שני הראשונים שלי צפופים יחסית (שנה וחמישה חודשים הפרש), והם היו תינוקות נוחים מאוד והגידול שלהם היה יחסית קל (יחסית, כמובן, כי תמיד גידול ילדים נושא אתגר), והיה לי גם כיף איתם.

יש לי עוד שני צפופים (הפרש של שנה ותשע), וזה כבר היה מאתגר יותר, כי הגדול מביניהם היה תינוק מאתגר (בגיל שנתיים הוא יחסית נרגע).

והכי מאתגר היה לי דווקא (ועדיין, בעצם) עם שתי האחרונות, שהן לא צפופות (הפרש של שנתיים ותשעה חודשים), פשוט כי שתיהן היו תינוקות מאתגרות וגם בתור ילדונות הן מאתגרות...


בכל אופן, כרגע עוד לגמרי הגיוני שקשה לך, כי את שנייה אחרי לידה. כשקצת תצליחי להתאפס, אולי תנסי לברר אם יש משהו ספציפי שמציק להן - משהו שמקשה על הגדולה לישון ברצף (קשה לי להאמין שזה נטו רגשי), משהו שמקשה על הקטנה לינוק (אולי אלה לא רק גזים, וגם אם אלה גזים אולי יש דרך להקל עליה).

ובינתיים - כן, תנסי להיעזר כמה שאפשר בכל מי שמציע עזרה... אולי אפילו בייביסיטר שתוציא את הגדולה לטיולים ותעייף אותה מספיק כדי שתישן טוב בלילה וגם תיתן לך מנוחה לטפל בתינוקת לבד...

הרבה כוחות ומזל טוב!

ממש מבינה..ומנסיוני רוצה גם לעודדהלוואייי

אצלי גם כולם צמודים ..

ובשנים הראשונות גם חוויתי הרבה קושי של אינטנסיביות שוחקת

וגם אצלי הם בכיינים ורוצים ידיים ולא ישנים וכו

חושבת שזה תהליך של למידה אמהית.

בהתחלה הבנתי שלא נכון לבא עם ציפיה להצליח ושיהיה קל ויתקתק הכל

אני לומדת את המקצוע

אני לומדת את עצמי שם

לומדת מה עובד לי ומה מאתגר לי

לומדת איפה אני יכולה לעזור לעצמי ומה יכל להקל עלי

לומדת לחשוב יצירתי

לומדת לכבד את עצמי ושאני חשובה והשמחה והכוחות שלי חשובים

לומדת לעשות איזונים

לומדת לקחת בפרופורציות

לומדת להזכיר לעצמי מראש שזה תקופה קשה יותר אבל היא עוברת ולכן לומדת לקחת אוויר ולנשום עמוק

ובעיקר

לומדת להקליל!! לא לשקוע בהווה מדי

אז לא ישנתי.

.לומדת לומר את זה לעצמי בטון זורם ועובר הלאה

לתת חיבוק לעצמי ולהמשיך

באחרונים למדתי לזהות שאני רוצה להנות ולא רק לשרוד

ואז גם ניסיתי ללמוד איזה גישה תעזור לי להצליח להנות גם בקטנטנות

וזה עובד

ב3 האחרונים ממש נהנית מכל רגע לצד העיפות והבקשות וכו

קצת כמו שפיתחנו חוסן מול טילים

אז אני מרגישה שעם הזמן פתחתי חוסן מול אתגרי התינוקות והאמהות אחרי לידה

אני משתדלת לא לקחת קשה ..לכתוב הרבה להקשיב לעצמי אבל לעבור מהר הלאה ולא לשקוע בקושי

הסיפור הוא לידה ותינוק וילדים מתוקים

ויש גם קישוטים של קושי..לפעמים הם על כל הדף..לפעמים רק בחלקו

וכל זה נכון לא רק לצמודים.אבל בצמודים י ש יותר סכנה לחוות רק את ההישרדות ולא את המתיקות

ולכן חושבת שהעבודה היא תודעתית בעיקר

וגם פרקטית למצוא דרכים להקל על עצמך

ולזכור שזה זמני ההתחלה זה עובר

איזה כיף שאתן מגיבות לי זה ממש עוזר לי לדעתניק חדש אנונימיאחרונה

שזה באמת זמני ושווה את זה

מישהי רשמה שבעלה אמר לה שזה לא שיגדלו אלא שהקושי יחלוף… אהבתי ממש את המחשבה

אנסה כמה שיותר לזרום ולא לשקוע

כמה שאפשר..🩷

תודה לכן

חלומות על ילד נוסףshiran30005

כולם מסביבי יולדים, לנו יש 4 ילדים 2 גדולים 14-15 ו 2 קטנים 3 וחצי- שנתיים וחצי, מבחינתי אני סיימתי. ילדים פגים שדורשים המון השקעה , בדיקות אני בעצמי חלשלושית כזאת וחסרת כוחות, הריונות בסיכון גבוה מאוד לא פשוט

אבל ממש בוער בי להביא עוד ילד,להיות בהריון עם כל המשתמע מכך, אשפוזים ארוכים, דימומים, צירים מוקדמים, עובר קטן ומלא מלא מעקבים ועדיין ממש ממש בא לי לחוות את זה שוב

עבורי זה די לא מומלץ מבחינת הרפואה אז חושבת שסיימתי, אבל איך מתנתקים מהמחשבה? חולמת מלא מלא שאני שוב שוב בהריון, רק אתמול חלמתי שילדתי שוב וככ נהנהתי מהחלום

איך מצליחים לעשות קאט ולהבין שזהו?

אני בת 36 ועם ההסטוריה שלי כל שנה פה משחקת לרעתי...

אם יש סכנהניק חדש2

מתמקדים במי שנמצא ברוך השם.

עדיף פחות ילדים לאמא בריאה מאשר יותר ילדים ואמא בסכנת חיים.

אני אישית לא מסוגלת לחשוב על עוד ילד. יש לי 3 שיהיו בריאים.

כן יודעת שאתחרט כמעט בוודאות.

אבל לא מסוגלת לעבור את כל מה שעברתי.

אז נהנית מהם ככה.

תחפשי חלומות אחריםoo

לחיים יש כ"כ הרבה מה להציע חוץ מילודה

שלווה

תחביבים

טיולים בטבע

קשרים חברתיים

בילויים וחוויות משפחתיות

תשימי לב גם מה כתבת בהתחלה

'כולם מסביבי יולדים'

ותביני למה החלום שלך מתרכז במשהו אחד

מאוד מובן הרצון והחלומותפרח חדש

שמעתי ממישהי שגם היה לה משהו דומה

ואז היא הבינה שבעצם חוץ מהרצון לעוד ילד כמובן אבל בתוך תוכי זה, עמוק בפנים נמצא בעצם איזה חוסר שאת מרגישה צורך למלא

וצריך לחשוב איך למלא אותו במשהו שהוא לא זמני. הילד כמובן הוא לתמיד

אבל הריון ולידה יהיה ויעבור ואז שוב תרגישי את זה.. מבינה?

לעבור לאיזה מימוש עצמי באופן אחר

שייטיב איתך ועם משפחתך

מסכימההמקורית

אני רק אומרת שאת מדהימהמתואמת

שעם כל הקשיים המטורפים שאת חווה סביב היריון ולידה וגם גידול הילדים - את עדיין רוצה היריון❤️

מעריכה אותך מאוד!

מציעה לך - לא לגנוז את החלום מיד, אלא לחלום אותו עד הסוף, לפרטי פרטים, ממש לחוות אותו, להתענג רק מהדברים הטובים שבו, לשהות בו כמה זמן...

ואז, באהבה רבה ובאמונה שלמה, לסגור אותו היטב בעטיפת מתנה, להניח אותו בכדור פורח, ולתת לו להמריא אל על... (אני אוהבת לדמיין שיש מקום בשמים שבו כל החלומות שלנו נאצרים ונשמרים, וכמו שתפילה לא הולכת ריקם, גם חלומות לא נעלמים. אולי מישהו אחר יזכה בהם, אבל הם עתידים להתגשם...)

ואחרי ששחררת את החלום הזה - נסי לטוות לעצמך חלום חדש, חלום טוב ומספק. הוא אולי לא ישתווה לחלום של ילד נוסף, אבל כן יכול לתת לך סיפוק ושמחה.

מתפללת בשבילך לטוב❤️

אני גם עם ארבעהאמאשוני

וכפי הנראה סיימנו.

בהתחלה לא קל להשלים עם זה, אבל ככל שהילדים גדלים ההורות משתנה ומתמקדת בדברים אחרים ופחות בגיל הרך ואז גם פחות מתגעגעים.

אני רואה מסביבי תינוקות והם מתוקים, אבל לא מרגישה שזה משהו שקשור לסיפור שלי איכשהו..

הרבה שנים זו הייתה פסגת שאיפותייך עד שזכית ב"ה לשני הקטנים,

כנראה שלעד תשאי איתך את הכמיהה לתינוק

ועדיין צריך להפריד בין הכמיהה עצמה והזכרונות של המסע שהיה, לבין המציאות שעכשיו ב"ה אחרי שזכית ללדת פעמיים בניסים מופלאים צריך לעבור הלאה..

רק אתם תחליטו אבל לי זה נשמעאורוש3אחרונה

פחות...

הקטנים שלך הם ניסים. והם דורשים המון המון טיפול והשקעה.

פלוס נשמע שצריך נחת קצת לנפש שלך, לזוגיות.

יכול להיות שזה רצון שתמיד יהיה, גם אם יהיה עוד אחד, אז אחריו. אז אולי צריך לתת לו מקום, להרגיש אותו ולעשות עבודה להשלים עם זה שהוא שם וזה בסדר גם אם הוא לא בא לידי ביטוי.

ולהתמקד באתגרים וברגעי הטוב שיש.

מעתיקה גם לשרשור חדש למענה רחב יותרהריון ולידה

לילה אחרי צום בהנקה שנשבר בערב

שעתיים וחצי שינה

בוקר סיוטי

מצאתי מטרנה פגת תוקף לפני חודש

ובעיקר- בעלי בלתי נסבל

לא מכיל , מנסה רק להאשים אותי שלא ישנתי כי "הראש שלך היה תקוע בטלפון"

בן אדם מנותק לחלוטין. גם כשביקשתי ממנו עזרה הוא ישן או נדנד בכוח את העגלה עד שלקחתי ממנו. או כשישן הוא לא היה מודע שביקשתי ממנו ושכ"כ הרבה פעמים אני ויתרתי על לנסות לישון בצרחות של התינוק בשביל לקום ולנסות להרדים אותו בלעדיו כי פשוט אין עם מי לדבר.

בא לי לזרוק את בעלי מהבית. הוא לא שווה אותי!!

ודבר אחרון אני יודעת שזה מעייפות שלו ושבלילה הוא קצת בן אדם אחר

אבל אני לא מסוגלת. אני גם בן אדם ומרגישה לפעמים שאני עם בן אדם משוגע

ומה לעשות עם זה שבשביל שיחזור חלב אני צריכה גם לישון?? במיוחד כשיש לי פטריה בשד וכואב לי להניק לנצח.

ושהשינה שלי קלה מידי???

השם תציל אותי כבר

תודה מראש קוראת כל אחת

חוזרת לניק

אוף ממש מתסכל לפעמים רמת ההבנה שלהםעל הנס

שינה היא יותר בסיסית מאוכל,אדם יכול לא לאכול כמה ימים והכל יהיה בסדר אבל אם הוא לא יישן יומיים ברצף יתחילו לו שיבושים במח.

זה יותר חשוב אפילו משתיה.

וכשעייפים בטח שרואים הכל שחור פי עשר.

הייתי מדברת איתו בצורה אחרת,אומרת לו אני זקוקה לכך וכך כדי להיות בכלל,אני לא אצא מהמצב בלי לישון ובלי העזרה שלך,מציבה בתור עובדה.

שולחת לך חיבוק כמה קשה להיות בתוך ענן עייפות הזה.

חיבוקפילה

אולי תזמיני בייביסיטר שתעשה סיבוב עם עגלה ותוכלי לישון קצת.

עכשיו בעל לא יכול לתת לך קצת לישון ?

ישנתי חצי שעההריון ולידה

ואז הוא יצא לשחרית למרות שביקשתי שלא

הוא לא מסוגל לא להתפלל במניין

אבל כבר לא אחזור לישון

תודה 🙏🏼

ומה אם עכשיו תבקשי ממנו לישון?איזמרגד1

תגידי לו שבקושי ישנת, תבקשי שישמור על התינוק ותיכנסי לישון לשעתיים. זה כבר יעשה הבדל משמעותי...

כאילו אם הוא בלילה בנאדם אחר, תנצלי את היום פשוט...

לקח את הילדים והשאיר את התינוק אז לא ישנההריון ולידהאחרונה

אז נכון שרק 9 עכשיוהריון ולידה

אבל בעלי כלכךעצבני שקמתי עם מגרנה ולא נתתי לו להתפלל במניין

הראש פטישים איומים, לקחתי כדור בלי מים והוא לא השפיע.

מפחדת על הגוף שלי כי אני כבר תקופה לוקחת כל יום כדור לכאב ראש

בלילה קמתי המון לילדים, לפעמים הערתי אותו אבל זה לא ממש פשוט כשהוא לא מתעורר וכשאסור לגעת בו בשביל זה.

בא לפה לכעוס עלי שאני כפוית טובה (כי לא בקלות אמרתילו שאני מנתרת מהמיטה כדי להיות איתם שיתפלל פה וכי הוא איתם כבר משעה מוקדמת) וש"אז מה כל יום את עם מגרנה" (הטענה הכי הזויה שלו) כל זה כשהם באו לטפס עלי ולצרוח בחדר שלי

אה וגם יש לי פטריה בשד משלשום וכואב להניק

קודם כל חיבוקשמ"פ

כמה זמן יש לך מיגרנה ?

היה לי כמה ימים ברצף ואז התחיל לי כאב ראש וגרון חזק וזה היה דלקת בגרון אז מניחה את זה פה.

גם אם את ממש סובלת את נראה לי בגדר של חולה שאין בו סכנה ולא בהכרח את צריכה לצום - אני לא פוסקת אבל כדאי תשאלי רב

תודה אהובההריון ולידה

זה כבר שבועיים כזה לפחות. החמיר יותר ביומיים שלושה האחרונים

מרגישה שהמערכת חיסונית שלי נוראית לאחרונה אבל לא גרון עכשיו, היה לפני כחודש תחושה כזו שעברה בלי אנטיביוטיקהכי כנראה היה ויראלי

אוי קשוחשמ"פ

סתם ככה שתדעי שאני מכירה מישהי שהיה לה התקף מיגרנה כמה ימים לפני הצום והרב אמר לה לא לצום בכלל

אז לא הייתי מתמהמהת מלשאול ...

חוץ מזה אם זה באמת משהו שקורה הרבה אולי כן שווה להתיעץ עם נוירולוג. חמותי סובלת הרבה והיא אמרה שיש דברים שמותר בהנקה ( היא בדיוק לוחצת עלי ללכת חחח )

כי יש תקופות שיש לי כמה ימים ברצף אבל נשמע שפחות חמור משלך

בהצלחה ותרגישי טוב

הנוירולוג אמר לי שזה מבוי סתום לפני כמה שניםהריון ולידה

מעניין תודה!

ואיך יעזור לא לצום? הלוואי שזה היה פותר את המיגרנה

שואלת גם אותך

@קנקן שבור

חיבוק גדול קודם כלקנקן שבור

מהר למצוא רב שזמין לשאלה, אני כמעט בטוחה שתחזרי לספר פה שפסק לך שאת לא צריכה לצום (מכירה מקרוב לאחותי שפסקו ככה, בתקופהשהיתה סובלת המון ממיגרנות)

ואז נשימה עמוקה, לנסות להיות בחמלה כלפי עצמך וכלפי בעלך

לזכור את היום הזה שאנחנו נמצאים בו, ושהשטן מנסה יותר מהרגיל

(יש אצלכם אולי נערות שעושות קייטנות תשעה באב לילדים? אולי שווה לשקול לשלוח, אפילו חלק, את אלה הדורשים יותר)

מיגרנותיהושבעט7

למיגרנות יש טיפולים טובים.

גם לטיפול בזמן התקף וגם למניעה.

נוירולוג/נוירולוגית עם תת התמחות בכאבים ראש.

יתן מענה מיטבי.

הרבה בריאות.

תודה אשמח שרק נשים יענוהריון ולידה

ואם היית אישה היית יודע שזה לא רלוונטי בהריונות והנקות

מיגרנותיהושבעט7

קודם כל אומר שאני אישה.

יש תרופות אחרות ייעודיות למיגרנות.

רופא משפחה הוא הכתובת/לטיפול מונע נוירולוג.

חבל לסבול.

מחילההריון ולידה

דבר שני כבר הגענו למיצוי הטיפולים כמובן גם מול רופא משפחה ואז מול הנוירולוג

תודה! המיגרנות לא מהצוםהריון ולידה

ולא יודעת איך יעזור לי לא לצום כי המגרנה חזקה בזה

זה שאוכל /אשתה לא יפתור אותה

נראה כשיתמעט החלב אמשיך לרב אולי

כן הבנתי את זה ממה שכתבתקנקן שבור

כשאחותי שאלה רב זה היה לפני הצום

אחרי כמה ימים שהיה לה התקפי מיגרנות חזקות

שווה לשאול לדעתי

רוצה שאעלה את הפסק של הרב שלנו לגבי זה?פרח חדש

רב פוסק ידוע בציבור החרדי.

אם כן תגידי לי ואשים פה

ונראה לי תביני מה את צריכה לעשות

אשמח תודה רבההריון ולידה

מציינת שעכשיו עם.ינון מלא של אקמול ונורופן אני מרגישה שיפור. עדיין יש כאב ראש אבל עמום

הנהפרח חדש

זה חלק מחוברת פסקי הלכות של הרב עמרם פריד

תסתכלי איפה שכתוב 'חולים הפטורים מהצום'

ממה שאני מבינה זה לא מחייב שעם תאכלי ותשתי תרגישי יותר טוב

אבל עצם המצב הזה פוטר מהצום

תודה יקרה. אני ברגע זה לא צריכה להיות במיטההריון ולידה

הייתי בה עד לפני חצי שעה ומאז קצת יותר טוב וכבר לא במיטה

אם את מרגישה שזה בסדר אז תמשיכיפרח חדש

הלוואי שזה יהיה צום 9 באב האחרון שלנו

ששנה הבאה נאכל בזמן הזה בשרים יינות ומעדנים

באמת הלוואי. עכשיו כבר מסוחררתהריון ולידה

אז תקראי שם שוב 😉פרח חדש

יש שם גם התייחסות לסחרחורת

לא יודעת מה ההגדרה של חזקות. לא רואה שחור עדייןהריון ולידה

חזקות שצריך רק לשכבפרח חדש

ככה אני מבינה מהכתוב

לדעתי אם הגעת לסחרחורת את יכולת לשבור ממזמןשמ"פ

גם לי זה היה ממש קשה לשבור

אני עם סטרפ ורק בחצות שברתי ויש לי ממש מצפון אפילו שהרב אמר שבתשעה באב מקבילים

וואי ממש מתלבטתהריון ולידה

תודה

לגבי המגרנותרק טוב!

יש מאכלים שגורמים לזה.

הבת שלי שנים סבלה מכאבי ראש. עד שנירולוג אמרה לה להימנע מרשימת מאכלים: קקאו כולל חמאת קקאו, גבינה צהובה, סויה, משקאות מוגזים ואולי עוד דברים. הקפידה על זה ומאז אין כאבי ראש אלא אם אכלה את הדברים הבעיתיים לה.

תודה שמעתי על זההריון ולידה

מעדכנתהריון ולידהאחרונה

בדקתי בערב והרב אמר שבוודאי שאני חייבת לשבור

אז אמנם שברתי כמעט בסוף הצום אבל טוב ששברתי

שרשור תעסוקות למחר לקטניםאמאשוני

איך מעבירים את היום עם הקטנים מחר?

בעדיפות לפעילויות בתוך הבית במזגן וללא מים.

רעיונות שלי:

להשמיע סיפורים מתוך פודקאסט ברמקול שמחובר בבלוטוס לנייד של ההורה.

הרמקול ליד הילדים, הפלאפון ליד ההורה.

פודקאסטים מומלצים:

סיפורי אגדה של אמיתי המספר

זמן סיפור של משפחה

מן הסתם יהיה פה גם זמן מסך.

מי שמציעה יצירות, אשמח לרעיונות ספציפיים.

ואשמח גם לחידוד מה מותר ומה אסור לעשות עם הילדים מבחינת אבלות, יש לי בלקאאוט.

נגיד לבשל, לנקות, לעסוק בנושאים של ביהמ"ק וכו', מניחה שיש מנהגים ובכל זאת אשמח לחידוד.

רעיון יפה פודקאסט.ממתקית

ואצלנו החל מחצות היום מבשלים, כל הקטנים ואני במטבח

ומאמינים ומקווים שעוד רגע נארוז כל מה שהכנו בצידנית גדולה ונעלה לבית המקדש.

לי אישית ממש מעביר את הזמן...

ונהוג אצלנו ב 9 באב לבנות אוהלים בסלון יחד עם המזרונים מהלילה(כי הבנים ובעלי ישנים בסלון במזרונים בערב 9 באב בגלל דיני אבלות) ולילדים שלי זה ממש כיף...הם מאוד יצירתיים עם זה בבוקר, ואחר כך משחקים כאילו זה הבית שלהם...ואני נחה לי על הספה.

רעיון מעולהאמאשוני

יש לך סטוק או חנות שקל ליד הבית?כורסא ירוקה.

יש כאלה ערכות כמו של הדפי מדבקה ששופכים חולות צבעוניים אבל כזה עם דפים צבעוניים במקום חול. הרבה יותר נקי וממש כיף.

יש גם ערכות של מדבקות שמדביקים על ציור ויוצרים תמונה. זה כאילו מדבקות שגזורות ספציפית לציור. ההסבר הכי גרוע אבר אבל אם מענין אותך אחפש תמונה.

אפשר לבקש מהצאט לייצר כרטיסים למשחק זיכרון או רביעיות, לתת לילדים לצבוע לגזור להדביק על בריסטולים, זה בעצמו תופס כמה שעות ואז משחקים בזה עוד זמן זה נחמד.

משחקי דף ועט כמו איקס עיגול, או משחקי קלפים בסגנון דאבל. כל משחק שאין לך תבקשי מהצאט לייצר לך..

אפשר להכין כרטיסי שנה טובה לשלוח לפני ראש השנה, או קישוט לסוכה.

אם הם גדולים ואחראיים מספיק או שלך יש כוח אז אחהצ אפשר להכין עוגה בחושה לסוף הצום או כדורי שוקולד לשבת.

רעיונות טוביםאמאשוני

ושאלה:

בשבת אנחנו חוגגים יומולדת במשפחה,

שייך להעסיק אותם בקשר לזהאו פחות מתאים?

כדורי שוקולד יהיה מעולה לסוף הצום.

סוםרים פתוחים מחר, נכון?

כי אין לי כלום בבית..

הסופרים פתוחים בדכ בט באבכורסא ירוקה.

אני הייתי כן נותנת להכין דברים לשבת, אבל תלוי מה. דברים שפשוט יקלו עלייך כמו נגיד להכין משהו טעים נראה לי סבבה. להכין משחק על השנה של ילד יום ההולדת שזה ממש פעילות כיפית נראה לי טיפה פחות. אבל אם יש משהו יותר פרווה כמו הכנת משחק בכללי נראה לי יותר הגיוני.

יותר ענין של תחושה לדעתי, וגם כמה הם מתאמצים במחשבה על הדבר או יותר עושים את החלק הטכני (הדפסת כרטיסים, גזירה, צביעה)

חשבתי על ציורים וברכות..אמאשוני

אה נשמע הכי מתאיםכורסא ירוקה.

פעילות שקטה ורגועה סהכ.. מה עדיתם בסוף?

בסוף שמרתי את זה ליום שישיאמאשוניאחרונה

הם עכשיו נחים צהריים, כשיקומו יכינו את הציורים וינפחו כבר בלונים.

תכלס גם שישי ארוך וצריל להלהיב אותם על משהו..

זה גם דירבן אותם לעזור לנקות היום.

חשבתי להזמין להן חברות לפההשקט הזה

שיעסיקו את עצמן ואני תוהה לעצמי אם זה חכם או מטופש😅

מעבר לזה נראה לי ברבצק, דפים צבעים ומדבקות ושיחשבו לבד מה ליצור

וזהו, בגדול מתכננת יום של רביצה וכאוס של הבית בסיום היום🙊

נכון ברבצק גם אצלי אוהביםאמאשוני

צריכה לבדוק אם נשאר משהו בבית או להכין להם במיקסר.

אצלימאוהבת בילדי

הם מחכים לבנות את בית המקדש ממגנטים

אז יהיה מגנטים וקפלה ובובות וחיות... (לא הכל ביחד)

יש פלסטלינה וקליי

ביקשתי מבת ה9 וחצי שלי שתהיה מדריכה בקיטנה לאחים שלה- היא כבר הכינה להם הצגה...

מקווה שיקומו מאוחר

מנסה לחשוב מה אני יכולה להכין להם לאכול בלי הרבה התעסקות, בלי לחם ובלי מתוק. אולי סיר פסטה ושימזגו לעצמם

וירקות ופירות הם יודעים לחתוך לעצמם.

בעיקר אני חושבת איך לא להתעצבן עליהם, כי היום כבר מיציתי את החופש... שיהיו בריאים בקשות ותלונות בלי סוף.

לדעתי מחר בעלי לא יהיה מאד נוכח ועוד נצטרך לשמור בשבילו על השקט

אני גם חוששת שהחלב יגמר לי סופית, גם ככה התמעט לי לאחרונה.

יצא קצת פריקה... סליחה על הנצלוש

טוסטים לבוקר. שניצל צירס ופסטה לצהרייםאמאשוני

למה בלי לחם?

מבחינת מתוק, קטשופ נגיד נשמע לי בסדר.

בהצלחה רבה לך!

כי הם לא אוהבים לחם...מאוהבת בילדי

וגם לא שניצל תירס

הכנתי עכשיו פסטה- נחמם מחר ואולי נוסיף מלוואח עם ביצה קשה

אני אמרתי לבת השבע וחצי שלי להכין קייטנה לקטנותמתואמת

היא הכינה ארבעה רעיונות ליצירות וגם משחק אחד. (ב"ה היא ילדה יצירתית מאוד כשהיא במצב רוח טוב)

בכל אופן, דפי צביעה בהמוניהם זו התעסוקה הכי קלה להכנה. אפשר גם לבקש מהבינה המלאכותית ליצור דפים שקשורים לתשעה באב.

ויש לי גם קובץ סיפורים לילדים שכתבתי פעם לתשעה באב, אז אם יהיה לי כוח אקריא להם, אם לא אז אבקש מהקוראים הצעירים להקריא.

ויש גם סרטונים שממחישים את חורבן בית המקדש, של מכון מגלי"ם ושל ענפים לילדים. רק צריך לשים לב שזה לא מפחיד מדי...

היו שנים שהילדים הגדולים הפעילו קיר של מעשים טובים - בכל פעם שילד עשה מעשה טוב, כתבו אותו על "לבנה" מנייר והדביקו על הקיר במסקינגטייפ מאחור. בסוף הצום היה יפה לראות כמה מעשים טובים הם השתדלו לעשות.

בכל אופן, אני מאוד מקווה שנצלח את תשעה באב השנה, עם שתי קטנות שובבות ודביקיות ועם עוד ילדים שעלולים ליפול לעצבים בתוך שניות...

למזלנו יש לנו ילדה שהיא רגע לפני הגיל שהיא כבר צריכה לצום, ואני מקווה שהיא תהיה במצב רוח טוב מספיק בשביל להיות אחראית על הקטנים ממנה...

אצלנו הילדים עוד קטנים, הגדולה 6.5בוקר אור

קניתי חוברות צביעה ויש לה ספרי ספריה חדשים

הבעה תהיה עם הקטן הזוחל😅

מתכננת להעלות למעלה את כל המשחקים עפ יותר מידי חלקים ולהוציא לו כמה משחקים שכבר מזמן לא הוצאנו

אני מתוכננת בעיקר בהקשר לאוכל🤣יש פירות חתוכים לבוקר, אח"כ יאכלו בעשר קורנפלקס

לצהרים לחם עם ממרחים ירקות חתוכים וביצה קשה שכבר מחכים במקרר

לערב טונה מקופסא, צ'יפס בתנור ופסטה לבנה (למי שלא אוהב צ'יפס ) שכבר מוכנים

לא יודעת עם מה אנחנו נשבור את הצום🤣אבל זה כבר פחות קריטי

מישהי מכירה סרטון מתאים לילדים?מכחול

רוצה משהו שקשור לתשעה באב, לגילאי 8-10, ובלי מוזיקה!

ממש מפריע לי שהרבה סרטונים בנושא תשעה באב הם עם מוזיקת רקע!

מצורף סרטוןDoughnut

לא יודעת אבל לגבי מוזיקה

גם לי זה ממש מפריע...לכן לא מראים סרטונים כאלהמתואמת

בעיקרון, חוץ מלילד שעלול להשתגע אם לא...

(לקטנות אנחנו מראים בימים אלה סרטים בלי קול.הן זורמות ב"ה...)

תודה!מכחול

וואלה בעיניי עם מחבר לאווירת היום או למקדששיפור

אז המוזיקה היא חלק מהחיבור ולא רואה בזה בעיה.

אולי יעניין אותך