עזרה מההוריםהריון ולידה

אז די מהחתונה אנחנו בתקופות לא מאוד יציבות כלכלית. שנינו בקושי עובדים ואני בהוצאות לימודים וילדים מאז החתונה. מהצד שלו יש עזרה של 2 אלף בחודש שזה מבורך מאוד ועוזר ואיכשהו בזכות זה אנחנו מסתדרים. שנינו סטודנטים ואני עובדת בעבודה קטנה ובעלי בעבודה פיצית שנסיים אותה.

מהצד שלו יש הרבה פניות ורצון לעזור לפחות מהמסרים שהם מעבירים. ההורים בסמיכות אלינו ועוזרים לאח נוסף שדווקא מבוסס מאוד עם שמירה על הילדים ברמה של לפחות יומיים בשבוע.

אני מאוד מבואסת שבעלי לא מרגיש בנוח לבקש או לשאול בעדינות על עזרה. הן כלכלית (למשל זה שלפני תקופה ההורים שלו אמרו שהם יממנו את הלימודים) והן טכנית (למרות שאמא שלו אומרת לי מידי פעם שאנחנו לא מבקשים מספיק עזרה ואתמול אביו אמר שהוא מאמין בחיים מעורבי-דורות שהנכדים גרים ליד ההורים).

הם מדהימים ממש! אני מבינה את בעלי שקשה לו לבקש עזרה או אפילו לשאול עליה בצורה מנומסת ועקיפה כדי לברר איתם. אבל אני מרגישה פספוס ענק! יש לנו את האופציה לקבל עזרה, לפחות טכנית אם לא כלכלית, אופציה שאולי לא תהיה רלוונטית בשנה הבאה. אני צריכה ללדת כל רגע אז זה עוד הוצאה שאנחנו עוד לא עליה. ויש לזה הרבה השלכות לזה שהוא לא מוכן אפילו להתייעץ איתם.

אני ניסיתי ליזום שיחה משותפת אבל זה בסוף לא יצא לפועל ואני מרגישה שהם סה"כ מעוניינים לעזור ושיש מימד של מנגנון הגנה של בעלי של צורך להוכיח שהוא מסתדר בזה שלא מתאים לו. אבל בנוסף לכך יש לזה השלכות עלינו שהוא רוצה לרשום למסגרות ארוכות כדי שאם במקרה ההורים שלו יעזרו אז הוא ירגיש יותר בנוח לבקש פחות וכולי והוצאה פתאומית של כ20 אלף בשנה על לימודים. בסוף אנחנו יוצאים מופסדים מכל הכיוונים.

כי למרות שנראה שיש נכונות מצידם אנחנו גם לא משתמשים בזה וגם מתנהגים כאילו כן בזה שמשלמים על מסגרות ארוכות, פתאום מוציאים את החסכונות שלנו על לימודים ועל היומיום כי לא נעים להזכיר להם את שהציעו, נקרעים תחת העול (הם לא חייבים לנו כלום!) כשאולי אפשר עם מעט אי נוחות חד פעמית לסדר חצי מהבעיה..

סליחה שיצא כל כך ארוך, לא התכוונתי אבל הייתי צריכה לסדר גם לי את העניינים בראש.

למה שלא תדברי את?חילזון 123

תרימי טלפון לחמותך ותשאלי אם תוכל לשמור על הילדים, רק אם מסתדר לה וכו וכו'

תשאלי אותה מה עם הלימודים של בעלך, רק אם מסתדר להם, ומתאים וכו וכו וכו

ניסיתי ליום על זה שיחה שבסוף הם ביטלו לפני שנפגשנוהריון ולידה

אבל גם לי לא נעים, עברתי תהליך ארוך עם לקבל עזרה מהם באהבה בתחילת הנישואין כבכורה בעצמי

ודווקא בעלי וגיסי עודדו אותי לזה. אבל בסוף אני זו שמבקשת מהם והם אפילו לא ההורים שלי אז כבר נוצר מצב שיש תקופות שרק אני מבקשת משהו ולא בעלי

והנושאים האלה שהם גדולים יותר מרגישים לי לא נעים לדחוף את זה אני.

אבל אולי אין מנוס ומקווה שעל זה שארמוז אני בעלי יזרום בכלל.

חשבתי להגיד שאנחנו מתלבטים אם לעצור לו את הלימודים. אבל לבעלי יהיה קשה שאגיד סתם. 

לא הבנתיהבוקר יעלה
הם מביאים לכם 2000₪ בחודש ואתם רוצים עוד עזרה כלכלית? וגם שמירה על הילדים? 
כל אחד והאפשרויות שלו לעזור ..דרשתי קרבתךך

נשמע שהם רוצים ופנויים לזה והחסם כאן הוא עניין של לבוא ולבקש.

כן אנחנו אמנם בדור שכל אחד "מסתדר לבד" אבל אם הורים רוצים ומוכנים לעזור מה הבעיה ?


מדברת מהצד השני שלא מקבל כמעט עזרה לצערי וזה מאוד מבאס .. כי ההורים של שנינו אכן נעזרו המון בסבא וסבתא ואצלי לפחות לא ראיתי מודל של אמא שמסתדרת לבד .. אבל שהגיע תורם לעזור כנראה הם שכחו מהקשיים חחחחח

כן אני מודעת לזה שלא חייבים לי כלום אבל גם הסבתות שלי לא היו חייבות כלום ובכל זאת עזרו כמה שהתאפשר להן .. ואם לא ביום יום אז כן יש לי ציפייה שמצבים קשים ותקופות עמוסות  יוצר כן יושיטו עזרה טכנית ולצערי זה לא קורה

חיבוק❤️ אני לא יודעת איך אמורים לחיות בעולם הזההריון ולידה

יוקר המחיה מוגזם, דירות במחירי עתק, ותקופת פוריות מוקדמת. רוצה שהשם יגלה לי.

דייקת, אכן הם פנויים ורוצים לעזור והחסם הוא מאי הנעימות לבקש

כן רוצהתקומה

להגיד על זה - שזה אפשרי.

נכון, בסוף בסוף פרנסה זה מה'.

אבל יש לנו הרבה יכולת תכנון והשפעה על זה דרך המעשים שלנו כאן, וזה לא ברירת מחדל שזה יהיה לא אפשרי להסתדר כלכלית לבד.

הסוד הוא תכנון פרנסה וילודהרינת 24
שני בני זוג סטודנטים עם ילדים+ הריון זה מצב שאפשר להחליט אם להיכנס אליו או לא… אפשר למשל לצאת ללימודים בתורות (בנזוג אחד מסיים ללמוד ורק אז השני מתחיל).


אולי בעלך לא רוצה לבקש מההורים כי הוא חושש מביקורת שלהם כלפי אורח החיים שלכם?

הסוף נכון גםהריון ולידה
ההתחלה פחות כי זה הריון לא מתוכנן. 
ציינתי בכל שלב שהם לא חייבים לנו כלוםהריון ולידה

אבל הם הציעו ואני יודעת שהם חסכו בשביל זה לכל ילד והם רוצים מצידם לתת. גם לגיסי מימנו את הלימודים ולמרות שיש לו סכומים גבוהים ו2 רכבים ודירה הם עוזרים לו מאוד ביומיום מיוזמתם.

אני לא צריכה לתת לך דין וחשבון אבל ב"ה הם מאוד יציבים . ועדיין לא חייבים לנו כלום 

את באמת לא חייבת לי דין וחשבוןהבוקר יעלה

ניסיתי להבין כי זה לא היה ברור.

לכאורה 2000 תוספת בחודש זה יפה ואמור להספיק, לכן לא היה לי מובן.

אבל כנראה כל אחד ומה שהוא רגיל..

בכל אופן אני דוגלת בכך שבעלי מדבר עם המשפחה שלו ואני עם שלי, ככה שאם הוא לא רוצה, לא הייתי מבקשת.

מסכימה עם ההמשך של ההודעההריון ולידה

לצערי אנחנו עדיין במינוס , ובטוחה שעדיין אנחנו מרוויחים יחד פחות ממשכורת שלכם וזה עוד בלי משכנתא ורכב

סליחה אם כתבתי לך בצורה פחות עדינה קודם, זה עלה לי על נקודה רגישה

תראי אני מבינה אותךהבוקר יעלה

כי זוכרת את תחילת הנישואין שגם בקושי הרווחנו והיינו אברכים וסטודנטים.

וקיבלנו בערך חצי ממה שאתם מקבלים וזה היה נראה לנו עולם ומלואו, פשוט כי הסטנדרט אצלנו זה שהזוג אמור להסתדר.

אבל כן אגיד לך שהיה לנו ברור ששנינו לא יכולים להיות סטודנטים יחד, ולמדנו בתורות וכשאחד סטודנט השני עבד פול טיים, ידענו שאין לנו על מי לסמוך ( רק על אבינו בשמיים) וזה אנחנו..

לא ציינת כמה שנים אתם נשואים, כמה ילדים וכמה אתם עובדים. אבל אולי אפשר לראות במצב הנתון איך סוגרים את המינוס. למרות שלא זו הייתה שאלתך.. 

אגב גם אני נכנסתי להריון בטעותהבוקר יעלה

בתקופה סופר מאתגרת, גם כלכלית.

וראיתי ממש בעיניים איך ה' נותן ברכה בלידה. ובע"ה כך יהיה גם לך! 

בע"ה שנזכה גם לראות את זה בגלוי ממשהריון ולידה
אני חושבת שזה בין בעלך לבין ההורים שלומקרמה

ואם הוא לא מרגיש בנוח- אז זה החלטה שאת צריכה ללמוד לחיות איתה


 

זה לא שהם לא עוזרים או אנטיפטים

להפך - אפילו ממש להפך


 

וגם אם יש להם

והם רוצים לעזור

זו עדיים החלטה שלו אם לקבל את העזרה הזאת שיש לה כנראה השלכות שהוא רואה ואת לא (כמו איך הוא מרגיש עם עצמו מול ההורים שלו... מול האחים שלו)


 

אבל-

בהינתן זה שכנראה העזרה לא תגדל

אתם מחייבים להתאים את ההוצאות וההחלטות למציאות וזה כבר כן שלך!

להגיד לו שאם אנחנו מחליטים שלא לבקש עוד אז צריך לעשות חישוב מסלול מחדש

(אם זה לקחת הלוואה/שאחד מכם יוצא לשוק העבודה במשכורת מלאה לדוג)
 

(ומעורבות בין דורית לא קשורה בהכרח לעזרה

אפשר לגור על יד הנכדים, לבלות ביחד ואפילו זמן איכות בלי ההורים מבלי שזה 'עזרה' (בטח כזאת שאי אפשר להיסתדר בלעדיה)

 

מסכימה. לא היית מבקשת מעצמי, ממש ממש לאPandi99
הייתי יכולה לבקש עזרה לשמור אבל לא כסףPandi99
את צודקת. מעדכנת קצתהריון ולידה

ביקשתי ממנו לחזור הביתה ולא לעבודה כדי לדבר

והגעתי למסקנה לפני שהגיע שזה שלו וזהו.

וכשהגיע דיברנו גם על זה שאני מקבלת את המצב אבל שהוא לא יכול לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלימה.

שאם הוא רוצה לא לבקש עזרה הוא גם לא יכול להתבאס על זה שהוא סטודנט ולא אברך. כי צריך שמשהו יקרה בפן הכלכלי בשביל זה. וב"ה קצת עידנו את העניינים

בטוחה שאנחנו רק בתחילת התהליך אבל לפחות עברנו מתסכולים שונים אחד על השני ועל הסיטואציה - לשלב הבא של איך ומה הלאה.

תודה❤️ לך ולכולן, ממשיכה לקרוא את הדברים החכמים שלכן

הייתי במצב הזה ופניתי בעצמישוקולד פרה.

כי גם לבעלי יש קושי בלבקש.

 

מנסחת הודעה בוואצאפ, הודעה מכבדת, נעימה, נותנת מרחב- וזהו.

רוצים- יתנו.

לא רוצים- ימסמסו

לא כל כך הבנתיהשקט הזה

אבל אם אתם לא מבקשים למה שהם יעזרו?

הם מהבהבים לכם בכל הנורות שהם רוצים לעזור, אתם רק צריכים לבקש.

את רוצה שישמרו על הילדים? תשלחי הודעה לחמותך.. "היי חמותי היקרה. ביום רביעי יש לנו @@@ ואנחנו נצטרך ךהשאיר את הילדים. יתאים לכם אולי לשמור עליהם? אם מסתדר לכם, נשמח לשמוע"

 

או כל עזרה אחרת..

 

 

אנחנו גם גרים קרוב לחמותי והרבה פעמים אני זאת ששואלת אותה על עזרה וזה מאד הגיוני לי

נכון. ניסיתי להסביר לו את זה כשחזר לדבר הבוקרהריון ולידה

לגבי עזרה טכנית זה באמת יותר "קל" שאני אעשה את זה.

סיכמנו על סתם שיחת פטפוט איתם ושמה שיעלה בה יעלה

שאלת את בעלךתקומה

על זה בצורה הזו?

זאת אומרת, האם העמדת את זה מולו ממש ככה - ההורים שלך הציעו לשלם על הלימודים שלך, זה עוד רלוונטי?

אתמול ההורים שלך הציעו שיישמרו על הילדים, תוכל לשאול אותם? תרצה שאני אשאל אותם לגבי יום x?


הוא אומר בפה מלא שהוא מתבייש לבקש מהם או שזה מתמסמס איכשהו?

כי אם הוא אומר בפה מלא, אז השאלה הבאה המתבקשת היא להבין מה המחיר של זה ולדבר על זה (אולי הוא מוכן לזה, אבל זה צריך להיות מדובר בין שניכם שהמשמעות של זה שלא נעזרים, היא שהוא מפסיק את הלימודים, למשל).


ואם הוא לא אומר בפה מלא, אלא זה הלך הרוח, אז הייתי מעלה את זה בצורה מפורשת מולו, כדי להבין בדיוק מה נכון לכם לעשות.

אם הוא לא מוכן באופן עקרוני זה דבר אחד

אם הוא מתבייש, זה דבר אחר. כי כאן אפשר להציע שאת תדברי אולי או משהו כזה

זה ביישנות בעיקרהריון ולידה

כי לפני כמה חודשים ביקשתי ממנו להזכיר על הלימודים והסכים אבל כשראיתי שזה נדחה מצידו הוא אח"כ אמר שלא נעים לו לשאול. אבל גם לי לא נעים והבוקר החלטנו להפסיק לבנות על זה .

אבל מעבר לביישנות הוא גם אומר שזה סבבה לכתחילה לשלם מהחסכון שלנו. הוא קצת חי באשליה שלא חסר לנו כלום גם אם כל החיים נשתמש רק בחסכונות ולא נקנה דירה אף פעם (כשבפועל כל חודש הוא כן מסתמך על מה שההורים שלו נותנים ועדיין אנחנו במינוס של הכנסות לעומת הוצאות).

לגבי לימודיםתקומה

אני רק אגיד, שיש מקומות שזה ממש מקובל שההורים משלמים על הלימודים.

לא יודעת אם מקובל זו המילה הנכונה.

אבל אצלנו זה כן סטנדרט מסוים, שההורים חוסכים בשביל לממן תואר ראשון.

ברור שזה משתנה ממשפחה למשפחה ובהתאם ליכולת

וההורים לא חייבים כלום

אבל אם זה המצב אצלם, אז כדאי לחשוב שוב על עניין הלהתבייש בהקשר הזה.

אצלנו זה היה ברור וידוע שההורים משלמים על התואר הראשון, הם אמרו את זה תמיד וידענו שיש כסף שבוע רק עבור זה.

אז לא יודעת מה המצב אצלם.

אבל זה משהו שהוא כן קצת מקובל, כמו שהורים משלמים על האירוע של החתונה.

אז בסוף זה של בעלך, אבל כן רוצה קצת לנרמל את זה ואולי להקל על חוסר הנעימות.

תודה על הנרמול!!! ממש עזר לי לשמוע על זההריון ולידה

כנראה שאכן זה המצב אצלם. אנחנו מקווים שהם יזכרו פתאום וידברו על זה מעצמם. הם דיברו על זה רק פעם אחת

ואצלי למשל זה לא ככה וחסכתי לפני התואר בשביל זה אבל כן חברות שלי לא מוציאות שקל על הלימודים.

מזכיר לי את בעלי חחאנונימית בהו"ל

אנחנו גם זוג סטודנטים עם ילדים ואוכלים חסכונות, ובעלי הרבה יוצר שאנן בנושא ומרגיש שלא חסר לו כלום ולא אכפת לו לאכול חסכונות בלי בקרה..

אני מצטרפת להצעה לדבר איתםקופצת רגע

נכון שהם לא חייבים לכם כלום,

אבל כן הייתי פותחת את זה איתם.

ותוך כדי שיחה להדגיש עד כמה אתם שמחים ועד כמה מעריכים את כל העזרה שקיבלתם עד כה,


ולומר שעכשיו לנוכח הלידה המתקרבת יש כמה החלטות שאתם צריכים לקבל, כמו לדעת לאיזה מסגרת לרשום וכמה הוצאות יהיו לכם וכו', ואתם רוצים לדעת האם למשל הם יוכלו לשמור על הילדים/לשלם על שכר הלימוד וכדו'.


ומצטרפת להצעה לומר לבעלך שאם לא פותחים את הנושא איתם, אז צריך לקבל החלטות מעשיות איך מסתדרים *ללא* עזרה נוספת, מאיפה בדיוק יגיע הכסף והאם צריך לפרוש יותר את הלימודים ולהגדיל משרה וכו'. והאם נראית למנוע הריון נוסף עד שיהיו לכם מספיק משאבים לתמוך בו. ואם בסוף ההורים יתנו יותר זה פשוט יהיה לכם לחיסכון או אקסטרא למותרות.

ואז אגב תוכלי לספר בכנות להורים שאתם דוחים את הלימודים כדי להצליח לעבוד יותר.


אני חייבת לציין, שאם הבנתי נכון את המצב שניכם לומדים כרגע. מה שאומר שתוך שנים ספורות שניכם תעבדו, בתקווה בעבודה מכניסה יפה, ותזרים המזומנים שלכם יראה אחרת לגמרי. בשלב הזה של חייכם עוד 20,000 לשנה מרגיש המון אבל תוך כמה שנים זה סכום שתוכלו לחסוך בלא המון זמן. לכן זה שלב שאני לגמרי חושבת שכדאי להיעזר בו כמה שיותר כדי שתצליחו להתקדם כלכלית, והרי נשמע שיש לכם תוכנית כלכלית הגיונית אם שניכם משקיעים בלימודים כרגע. למיטב הבנתי גם מבחינת הנותן זו הצדקה הכי מעולה שיש, לתת כסף כדי לעזור לאדם להגיע למצב שיוכל לכלכל עצמו ולחיות ברווחה.

הייתי אפילו מציעה לבעלך, שאם לא נעים לו לבקש את הכסף במתנה, תבקשו אותו בהלוואה לכמה שנים. יכול להוות שההורים מעצמם יציעו לוותר על החזר ההלוואה, וגם אם לא, הסכום שכרגע חסר ללימודים לא ירגיש כל כך גדול כששניכם כבר תסיימו את הלימודים ותעבדו.

אני נגד לבקש הלוואה ללימודיםהריון ולידה

כי אני רוצה להשאיר את זה כאופציה כשאולי יום אחד נחפש דירה.

הם גם מאוד היו רוצים שהוא יוציא תואר. תודה על הנרמול והדיוק שנתת.

אגב זה הריון עם מניעה ושיתפנו אותם בעובדה הזו כדי להשתמש יותר בנוחות בעזרה שלהם ובפועל יצא שסתם שיתפתי בעובדה הזו ונחשפתי ובסוף לא הרווחתי מזה כלום מעבר לבושה.

אבל בדוגרי לא נבקש מהם כלום בצורה מובהקת, בעלי ממש מתנגד לזה ומעדיף לחיות במינוס ולא לברר

וכשהוא ככה אז גם מרגיש לי לא נעים שאני אדחוף לשם אז החלטתי לוותר

אם בעלי לא היה רוצה לדבר עם ההורים שלו על משהועדינה אבל בשטח
מסוים, הייתי סומכת עליו שהוא יודע מה הוא עושה, כי הוא מכיר את הדינמיקה. , ואם הוא מתבייש כנראה יש סיבה שרק הוא מכיר ויודע , ואני בטח לא אהיה החוצפנית, כמו שאם נגיד אני לא הייתי רוצה לבקש מאמא שלי לשמור על הילדים, כי הייתי יודעת איזה תגובה זה יגרור מכל כיוון, לא הייתי רוצה שבעלי יעשה את זה במקומי, אלא אם כן, אני שולחת אותו ואז זה משהו אחר
בהחלט. לכן לא אגיד מעצמי סתםהריון ולידה

מקסימום אם זה בשיתוף מלא איתו ובעקיפין

אבל כרגע לא נעים לי להיות זו שיוזמת את הבקשה

תראי, כל אחד והמנטליות שלועדינה אבל בשטח
אבל אני למדתי בחיים שאם אין אני לי, מי לי, מקסימום הבנק לי, ולא לצפות מאף אחד לשום דבר.. אבל כל אחד והאפשרויות והמשפחה שלו.. בהצלחה במה שלא תחליטי 
נשמע שכדאי שאת תדברי איתםתוהה לעצמי
אולי להכניס משפטים בקטנה לתוך שיחות כמו לומר שאת לא יודעת איך תסתדרו ביום מסויים או שאת בלחץ מרים להגיע לאסוף בזמן וכו'.. שידעו לפחות מה העזרה שנצרכת כדי שיוכלו להציע
אצלנוoo

זה היה הפוך

בעלי רצה שאבקש עזרה מההורים שלי ואני לא רציתי

התעקשתי להסתדר לבד

כי אני לא אוהבת להעזר ולא לבקש עזרה

אני חושבת שזו דרך יותר נכונה


אם מישהו רוצה באמת לעזור הוא יכול מעצמו ולא לחכות לבקשות

עזרה בעקבות בקשה יש בה גם משהו מאולץ ולפעמים גם מחירים (לא כספיים) שמשלמים תמורתה 

לא ברור כמה ילדים יש לכםים...

מצד אחד נשמע כאילו זה הריון ראשון מצד שני כאילו יש כבר ילדים.

כל מה שאתם מתכננים לפני שיודעים מה זה בפועל לגדך ילדים ולשלב עבודה וכו עם הגידול- לא רלוונטי. בפועל כשתדען מה זה הדברים יהיו אחרת. למשל לעיניין מסגרות ארוכות- הסבים לא יוכלו לשמור על הילדים כל יום ולא חושבת שזה נכון לבקש את זה מהם. כן אפשר לחלק למשל ימים מסויימים שהם מוציאים את הילדים וככה מקלים עליכם. בנוסף כסטודנטים יש לכם יותר פניות סה"כ מאשר בעבודה.

 

גם לי אמא שלי אמרה שתתן לי אלף בחודש, נתנה חודשיים והפסיקה. ואני לא אבקש ממנה למרות שיעזור מאוד....

אני חושבת שזה סוג של אנשים, זה יותר מחוסר נעימות, זה שגדלנו למשפחות שכל כך נותנות מעצמן גם כשזה על חשבונן, ואשרייך שזכית בבעל טוב כמו שנשמע, שאתה לא מסוגל לבקש!

ואם זה באמת יגיע לצורך ממשי, אני חושבת שהוא כן יבקש, אבל כל עוד אתם מסתדרים- גם אם מאוד קשה אז אין באמת צורך.

אני כן ממליצה לחכות עם הילד הבא עד שתתייצבו יותר מבחינה כלכלית. 

יש לנו ילדיםהריון ולידה

וההריון הנוכחי לא מתוכנן.

הדיבור הוא כרגע על עזרה של פעם בשבוע בערך, לא משהו הרבה יותר מזה בכל מקרה.

 

יש בינינו פערים גם על זה שהוא חושב שאנחנו מסתדרים ולי ברור שזה לא נחשב להסתדר כשבפועל כל חודש מסתיים במינוס, פשוט יש חסכונות כי עוד לא השתמשנו בהם לדירה או למשהו כזה.

קוראתתקומה

את התגובה שלך עכשיו, ורוצה להציע שאולי שווה לעשות בזה עבודה זוגית יותר משמעותית.

ברור לי שזה לא נעים ולא כיף

אבל תכנון כלכלי הוא קריטי להמשך, עזבי רגע את העזרה כן או לא.

אבל את עצם המחשבה של איל חיים, האם יש מינוס, שימוש החסכונות וכאלו.

את בעצם לא מי שאני צריכה לכתוב לה את זה, כי נשמע שאת בגישה שלי.

אבל לפעמים בפער זוגית אנחנו נוטות להתקפל כדי לא להיכנס לריב, וזה הרבה פעמים מחשבה נכונה וחכמה.

במקרה הזה, המחיר בהמשך השנים עלול להיות גבוה, ואם הפער הוא כל כך משמעותי עם השלכות כל כך גדולות, אולי כן שווה לפתוח את זה באופן רחב ומעמיק יותר

את צודקתהריון ולידה

ואכן אני מאוד בראש הזה כל חיי.

אבל רואה שהדיבור על כסף הרבה פעמים גרם לנו לפגיעה בשלום בית שלא שווה את זה. אבל כן הפעם יש בזה משהו שלימודים זה השקעה לטווח הרחוק ושבע"ה זה יחזיר את עצמו .

כן התחלתי להבהיר לו בעדינות שעל שאר הדברים זה לא נחשב ש"אנחנו מסתדרים"

דעה אחרתזווית אחרת

אניחושבת שכל אדם צריך להיות אחראי על התוצאות של הבחירות שלו.בחרתם להתחתן, בחרתם ללמוד שניכם ביחד, בחרתם ללדת ילדים.אחלה.יש לזה השלכות גם כלכליות.אתם מקבלים המון מההורים.ומבינה ממש את בעלך שלא רוצה לבקש עוד.לפעמים אחד לומד והשני עובד ואחר כך מתחלפים.תחשבו איך להגדיל את ההכנסות שלכם.אפשר לבקש עזרה בשמירה על ילדים אבל לא כסף.אפשר לקבל מלגות לימודים, במיוחד אם בעלך עשה ימי מילואים או היה בצבא.אפשר לקבל מימון ללימודים אם עושים מספר שעות של התנדבות.יש המון קרנות ומלגות שפשוט צריך לעבור עליהן ולשלוח בקשות.לא נכון בעיני לפנות לבקש עוד כסף.

אם אתם שניכם בלימודים כרגעתוהה לעצמי
האיורים לסיים אותם בטווח זמן סביר ואז לקבל משכורת נורמאלית, לא בטוח ששימוש החסכונות זה לא התנהלות נכונה. זה רק צריך להיות ברור וידוי בתיכנון הכלכלי שלכם. הרבה אנשים פותחים חסכונות בתקופת לימודים מתוך ידיעה שההשקעה הזו תחזיר את עצמה בהמשך. והאמת, זה בעיני נכון והגיוני יותר מאשר לבקש עזרה מההורים.
סה"כ מסכימההריון ולידה

לגבי בקשת עזרה א. לא נבקש בצורה קונקרטית בוודאי, מקסימום נשתף לצורך שיתוף בדרך אגב ואם זה יעזור מעולה ואם לא לא

ב. עצם הרעיון שהם יעזרו בזה זה כי הם אמרו לנו (פעם אחת אמנם ומאז כלום) שהם יממנו לו את הלימודים, וכך עודדו אותנו ללכת על זה למרות שאני עוד לא עובדת בעצמי עם תואר.

וואי לגבי הסוף זה מבאס ממשתוהה לעצמי
ומסביר הרבה מהתחושות שלך, שהם סוג של התחייבו לכם ובסוף לא עומדים בזה.. במקומך זה היה מבאס אותי ממש אבל לא הייתי עושה עם זה כלום. הלוואי שתמצאו דרך להסתדר כלכלית למרות הסוג של חוסר תכנון של הסיטואציה הזו.
סתם רוצה לשתףאנונימית בהו"ל

שגם אנחנו זוג סטודנטים עם ילדים, שנינו בתארים מאוד אינטסיבים (כגון מדעי המחשב וכו) באוניברסיטאות עם רמה גבוהה נורא, ואין לנו עזרה יומיות מאף אחד, וכן כל חודש אנחנו אוכלים חסכונות למרות שעוזרים לנו ב1500 שקל בחודש כדי לממן קצת מהלימודים, כי אין מה לעשות. אני חושבת שבסופו של דבר צריך להבין שיש תקופות בחיים שבין אם נכנסת אליהם מכורח המציאות כמו אי מציאת עבודה, הריון לא מתוכנן וכו', וקל וחומר אם נכנסת אליהם בכוונה תחילה אז אתה מודע לחסרונות ועל האופציה הפחות נעימה של לאכול חסכונות, כי חסכונות נועדו גם למצבי בלתמים בחיים- שאין הכנסות, במקום לבנות על זה שההורים ירחמו ויתנו. אני כותבת את הדברים גם לעצמי כי גם אני המון פעמים מתוסכלת מזה שההורים שלי הפסיקו לעזור לנו בתקופה הכי מורכבת כלכלית אבל הבנו שכרגע אנחנו בתקופה של צמיחה שבחרנו להיכנס אליה עם ילדים וזה מספיק חשוב לנו כדי לאכול את החסכונות, לפחות חלקם ובעז"ה כששנינו נעבוד נחזיר אותם לאט לאט. אנחנו העדפנו להביא ילדים ולא לחכות ויש לזה מחירים,כנל לגבי ללמוד תארים קשים ולא דברים יותר קלים כי אנחנו מאמינים שזה עדיף בפער מאשר לעבוד בסתם עבודה כדי לסגור את החודש בנתיים או ללמוד משו קל כדי שנוכל לעבוד במקביל וכל החיים נתחרט על זה.

זה ממש קשה לשמוע את זה כשאני מניחה שיש מסביבך זוגות שחיים טוב ואצל חלקם אחד מבני הזוג לא מצא עבודה ובבית, וזוג אחר מקבל הרבה עזרה מההורים, אבל מרגיש לי שבעז"ה דברים יגרעו ויסתדרו ברגע שאחד מכם יתחיל לעבוד ולא להילחץ מזה שכל חודש אתם אוכלים חסכונות אם אין לכם אופציה לעבוד במקביל יותר, זו תקופה. 

זו בחירהתקומה

לגיטימית לחיות מחסכונות

פשוט לא תמיד לגמרי מבינים את המשמעות של זה.

אני לא כותבת את זה כלפייך ספציפית כמובן, אלא כלפי התפיסה.


דבר ראשון, יש הבדל בין בחירה מלכתחילה לחיות מחסכונות (כמו מראש לבחור ששני בני הזוג ילמדו במקביל, וגם תוך כדי זה יש ילדים), לבין להיקלע לסיטואציה לא מתוך בחירה.

יש הבדל בין לחסוך או לחיות מחירון לתקופה מוגדרת ומתוחמת בזמן, לבין לחיות כך עד ש... משהו יקרה, אבל בלי הגדרת זמן.


דבר שני, בהקשר ספציפית של לימודים, אני חושבת שהתפיסה שלימודים הם בחירה כלכלית טובה לטווח הארוך היא בסך הכל נכונה, ועדיין, גם כאן יש בלתמים.

דווקא בתארים כמו מדעי המחשב למשל, חיפוש העבודה יכול לקחת יותר זמן, זה שוק לא יציב שחווה פעם בכמה זמן משבר. כך שאומנם המשכורות גבוהות, אבל עד שאתה מגיע לשם יכולים לעבור הרבה מים בנהר.


יש משמעות לכניסה לשוק העבודה בשלב מוקדם, גם מעבר להכנסה הכספית כאן ועכשיו. למשל לצורך הפרדה לפנסיה. עדיף להתחיל כמה שיותר מוקדם. אני מכירה זוג שהתחילו לעבוד בפער של בערך 10 שנים אחד מהשני. מי שהתחיל לעבוד אחרון, מרוויח משכורת גבוהה יותר. ועדיין קרן הפנסיה שלו נמוכה יותר (מניחה שכעבור הרבה שנות עבודה זה ישתנה, אבל זה לוקח זמן), כי יש משמעות בפנסיה גם לתקופת עבודה ולא רק לגובה המשכורת.


אז כמו בפנסיה, כך גם לגבי חסכונות כלליים. קל יותר לחסוך סכומים נמוכים בתקופות ממושכות ולהגיע לסכום גבוה. מאשר סכומים גבוהים בתקופה קצרה יותר. זה רלוונטי להוצאות על אירועים של הילדים (בריתות, בר מצוות, חתונות) ועוד הוצאות שהן גדולות מאוד והתכנון אליהם הוא שנים קדימה (רכב, דירה, לימודים וכו')


ופן נוסף, יש הבדל בין לחיות מחיסכון, לבין לחיות במינוס. מינוס זו הלוואה עם ריבית גבוהה, וכאן אתה בעצם תשלם על זה הרבה יותר ממה שקיבלת בפועל.


עוד נקודה, שבעצם קשורה לנקודה הראשונה. חסכונות יכולים לעזור מאוד במקרים של בלתמים קיצוניים. במידה ובונים עליהם ליום יום, ייתכן שבמקרה חירום יהיה קשה להתמודד.


אז בהתאם לכל הנקודות האלו, לא תמיד נכון בעיניי לבחור בזה לכתחילה. אני בעיקר חושבת שזה לא או ככה או ככה. יש לנו גם בתוך הרצונות שלנו יכולת בחירה איך לנהל את זה בצורה שתיתן יותר ביטחון כלכלי למשפחה. זה לא אומר שלא יהיו תקופות יותר מצומצמות כלכלית. אבל כן יש איזושהי דרך ביניים.

ושוב, זה ממש לא מכוון לבחירה שלכם ספציפית. זה לא ענייני.

אבל אם כבר הנקודה עלתה, אז כן חשוב לי לכתוב נקודות נוספות בהקשר שכדאי לחשוב עליהם.

את צודקת בנקודות שרשמתאנונימית בהו"ל
לא רוצה להרחיב על הבחירה שלנו מחשש לאאוטינג, אבל מה שאמרת לגבי מדעי המחשב זה נכון מאוד וזו אחת הסיבות שאנחנו במצב הזה, כי קשה נורא למצוא עבודה..
את ממשתקומהאחרונה
עבר עריכה על ידי תקומה בתאריך ט"ז בחשוון תשפ"ו 0:20

לא חייבת להרחיב. הכל בסדר.

כתבתי בשביל עיניים נוספות שקוראות את השרשור.


כן חושבת שדווקא במצב של השוק היום, לא כדאי להסתמך על זה שמתישהו נמצא עבודה וזה יכסה את כל מה שהוצאנו עד עכשיו. זה מאוד קוסם, אבל לפעמים צריך גם לחשוב פרקטית למרות שזה מאוד מאכזב.

 

תודה לכן כל כך.ממשיכה לעקוב סליחה שלא מודה אחת אחתהריון ולידה
בעיניי שיחה על עזרה כספית זה כל אחד מול הצד שלושופטים
זה יכול לגרום לכל כך הרבה בעיות שזה פשוט לא שווה את זה בעיניי..


עזרה עם בייביסיטר זה הרבה יותר קליל, ואם את מצליחה  לשאול  בצורה לא מחייבת ולא להתאכזב עפ מסרבים אפשר לנסות.


נראה לי שמה שמפריע לך זה המצב של הבין לבין, וכאילו כל הזמן קייצת התקווה שיתנו,  יכול להיות שאם תשלימי שאין והם לא יכולים לתת (לא משנה אם יש להם או אין להם) יהיה לכם קל יותר להתקדם הלאה..

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדניתאחרונה

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמוןאחרונה

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"לאחרונה

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמיאחרונה

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האמת שבלי ג'ל זה מבחינתי שימוש לא נכון112233445566

והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה

אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.

מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל

לא רק מבחינתךפרח חדשאחרונה

אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

בעז"ה! שהקב"ה ישמע לתפילותייךהשקט הזה

ובחנוכה (או קצת אחרי) תתבשרי בבשורות טובות❤️

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדהאחרונה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט