להלן **תוכנית פעולה למורה בכיתה י"ב**, המבוססת על **גישת תקשורת מקרבת (NVC)**, המותאמת למצב שבו *אין בגרות במקצוע ואין אכיפת נוכחות*, והתלמידים פשוט אינם נכנסים לשיעור.
התוכנית כתובה בנוסח רגוע, ממוקד ובהיר – ומתאימה לשימוש כמסמך עבודה למורה.
---
# 📘 תוכנית פעולה למורה: חיזוק נוכחות והשתתפות בשיעורים
### על בסיס גישת תקשורת מקרבת (NVC)
---
## 1. שלב א: איסוף נתונים והבנת המציאות
מטרת השלב היא להבין *מה באמת קורה*, לפני שמנסים לשנות.
### 1.1 תצפית נקייה (Observation)
* לזהות *מתי* ניכרת היעדרות משמעותית (תחילת יום? סוף יום? ימים מסוימים?).
* לשים לב אילו תלמידים מגיעים באופן חלקי ואילו כמעט לא.
* לשים לב האם מי שנכנס נראה מחובר או אדיש.
* להימנע מפרשנות. רק תיאור:
* “בשבועיים האחרונים נכנסו בין 3 ל-6 תלמידים משכבת י"ב מתוך 28”.
### 1.2 בדיקה לא שיפוטית מול התלמידים
במפגש קצר, אישי או קבוצתי (לא מוכרח להיות פרונטלי):
* לשאול בשקט, ללא ביקורת:
* “אני שם לב שרבים לא נכנסים לשיעור. חשוב לי להבין מה קורה. מה הצורך שלכם שלא מקבל מענה כרגע?”
* לא להתגונן, לא להאשים. רק להבין.
---
## 2. שלב ב: זיהוי רגשות וצרכים – שלך ושל התלמידים
המטרה: ליצור שפה משותפת שמבוססת על אנושיות ולא על כוח.
### 2.1 זיהוי הרגשות שלך (Feeling)
* “אני מרגיש תסכול ועצבות כשהכיתה ריקה.”
* “אני מרגיש חוסר בהירות ביחס למה כן חשוב לכם כעת.”
### 2.2 זיהוי הצרכים שלך (Needs)
* צורך בקשר ושיתוף פעולה.
* צורך במשמעות – שהשיעור ייחווה כמועיל.
* צורך בכבוד הדדי.
* צורך ביציבות מסוימת בעבודה.
### 2.3 איתור צרכי התלמידים
בדרך כלל בכיתה י"ב ללא בגרות:
* צורך במשמעות (“למה לי לבוא?”).
* צורך בחופש ובחירה.
* צורך במנוחה ובהפחתת עומס.
* צורך בקשר חברתי.
* צורך בתוכן שמדבר לעולמם.
לאחר שמכירים בצרכים – קל יותר לבנות פתרונות משותפים.
---
## 3. שלב ג: יצירת דיאלוג מחודש עם הכיתה
המטרה: לבנות מחדש הסכמה פנימית ולא כפויה.
### 3.1 פתיחת שיחה כיתתית בסגנון תקשורת מקרבת
דוגמה לפתיחה:
> “אני שם לב שבשבועות האחרונים רובכם לא נכנסים לשיעור. אני מרגיש תסכול וחוסר בהירות, כי חשוב לי שהשיעורים שלנו יהיו משמעותיים ומחוברים למה שאתם צריכים בכיתה י"ב. אני מאוד רוצה להבין מה יאפשר לכם להגיע ולקבל ערך מהשיעור. תוכלו לשתף אותי?”
### 3.2 הקשבה אמפתית
* להחזיר במילים את מה שהם אומרים:
* “אתם רוצים שיעור קצר יותר”
* “חשוב לכם שהחומר יהיה יותר מעשי”
* “אתם מרגישים עומס בשעות הבוקר”
* לא לבטל שום דבר, גם אם לא מקבלים אותו כרגע.
---
## 4. שלב ד: בניית חוזה כיתתי משותף
מכיוון שאין כפייה – חייבת להיות *בחירה*.
### 4.1 הגדרת מטרת השיעורים מחדש
* להסביר מה הערך של הקורס לחיים האמיתיים (מיומנויות, חשיבה, הכנה לבגרויות אחרות, מיומנויות למאה ה-21, פרויקטים).
* לבקש מהתלמידים להגדיר גם מה הם רוצים.
### 4.2 יצירת הסכמה על מבנה השיעור
למשל:
* שיעורים קצרים יותר.
* יותר למידה עצמאית/פרויקטים.
* אפשרות לבחור נושא מתוך רשימה.
* תפקידים לתלמידים.
* שיעור פעם בשבוע שמוקדש ל“מיני־סדנה שאחד מהם בוחר”.
### 4.3 ניסוח הסכמה פשוטה
מסמך קצר:
* “המורה מתחייב ל… (רלוונטיות, קיצור, בחירה)”
* “התלמידים מתחייבים ל… (נוכחות בכדי שהשיעור יתקיים, השתתפות בפרויקט, תגובה בסקרים וכו’)”
חשוב שהחוזה יהיה בחירה ולא דרישה.
---
## 5. שלב ה: שינוי פדגוגי בהתאם לצרכים
החלק המעשי בתוכנית.
### 5.1 הגברת רלוונטיות
* לשלב דוגמאות מחיי היומיום.
* לפתוח כל שיעור בשאלה: “איך זה קשור אליי?”
* ליצור פרויקט גמר מגניב שמעניין אותם.
### 5.2 מתן בחירה
* נושא לעבודה אישית או קבוצתית.
* אופן ההגשה: וידאו, מצגת, פרויקט יצירתי.
* לאפשר תנועה – חלק מהשיעור בשולחנות עבודה.
### 5.3 בניית שגרה כיתתית חיובית
* 3 דקות פתיחה של “מה חדש?”
* מחוות קטנות שמחברות: מוזיקה בכניסה, משפט השראה, הומור.
---
## 6. שלב ו: מעקב, התאמה ותקשורת רציפה
### 6.1 בדיקה אחרי שבועיים
* “האם המבנה החדש עוזר לכם?”
* “מה לשמר ומה לשנות?”
### 6.2 שיחות אישיות עם תלמידים שלא מגיעים
ב-NVC:
> “שמת לב שלא היית בשלושת השבועות האחרונים. אני דואג כי חשוב לי שתפיק ערך מהקורס. יש משהו שיעזור לך להרגיש יותר שמתאים לך לבוא?”
### 6.3 שמירה על יחס לא שיפוטי
המפתח: עקביות ועדינות, בלי כעס.
---
## 7. שלב ז: פעולות העוטפות את התהליך
* שיתוף ההנהלה בתהליך בלבד לצורך תמיכה, לא כדי לכפות על התלמידים.
* גיוס “מנהיגות כיתה” לשיתוף פעולה.
* שימוש בכלים דיגיטליים להנעת נוכחות: סקרים, בחירת נושא לשיעור הבא, אתגר שבועי.
---
# ✨ סיכום: מה העיקר בגישת תקשורת מקרבת?
* ציון *תצפית* ללא פרשנות.
* זיהוי רגשות וצרכים שלך.
* הכרה בצרכים של התלמידים.
* בקשה ולא דרישה: בניית פתרון יחד.
* שמירה על כבוד, בחירה
אבל זה קשוח