התלבטות חינוכית-אסטתית על ילדונת וגזיזת שערותמתואמת

הבת שלי אוהבת לגזור לעצמה שערות. כנראה זה משהו בתחושה, שהגזיזה עושה לה טוב (היא גם אוהבת להסתרק חזק).

כרגע מבחינה בטיחותית אנחנו בעיקר שומרים שהיא לא תגזוז את מעט השיער שיש לאחותה התינוקת (כן, היא כמעט ניסתה את זה פעם אחת) - מנסים להרחיק ממנה את המספריים, אבל עם שבעה משתמשי מספריים מעליה זה קצת קשה.

בכל אופן, לפני כשבוע היא גזרה לעצמה פוני...

בעלי טוען שהיא דווקא עשתה את זה לא רע, אבל בכל זאת הפוני לא ישר כל כך.

ועכשיו אני מתלבטת:

אם איישר לה את הפוני (בהנחה שתסכים לי כמובן) - אולי זה יגרום לה להבין שמותר לגזור את השיער, למרות כל הפעמים שאמרנו לה שאסור?

מצד שני, היא באמת לא נראית משהו ככה, וכשזה מצטרף לחלקי השיער הגזוזים בעוד מקומות ולבגדים המשלומפרים שהיא מתעקשת ללבוש לפעמים - זה יוצר לה מראה מוזנח משהו...

ומצד שלישי - מה אכפת לי, בעצם? אז יחשבו שהיא מוזנחת... העיקר שאני יודעת את האמת, לא?

בקיצור, הסתבכתי עם עצמי🥴

אולי לקחת אותה ל"ספרית" שתעשה לה את זהפרח חדש

גם אם הספרית זאת שכנה ממול

שהיא תבין שזה משהו שרק אנשים מיוחדים עושים ולא סתם כל אחד לעצמו בבית

ולגבי המספרייםפרח חדש

אניצחושבת שכן צריך להבהיר לכל בני הבית כמה חשוב לא להשאיר מספרים בהישג ידה

כי יש עוד דברים שאפשר לעשות עם מספרים אפילו מסוכנים

אז לא לוותר על זה

צודקת... הבעיה שהיא מצליחה לפלח גם כשזה מוסתר...מתואמת
זה רעיון מעניין...מתואמת

האמת שאצלנו בעלי מספר את הבנים, אבל במכונת תספורת. מעניין אם הוא יכול להיות הספק לצורך העניין, או שהוא מדי קרוב ובבית...

והיו פעמים שאמא שלי סיפרה את הבנות שלנו (קיצרה את השיער), אבל אולי גם היא מדי קרובה? (גם לא יודעת מתי נפגוש אותה בקרוב...)

פשוט לא עולה לי בראש שכנה שארגיש בנוח לבקש ממנה את זה🙈

תודה!

לכי לספרית אמיתיתמקקה

כזאת שזו העבודה שלה

כעובדת בגנים אומרת שזה מאוד משמעותי איך ילד נראה. אז כשזה משהו בשליטתינו כדאי כן לסדר.

את יכולה לפרט למה זה משמעותי? תודה!מתואמת
(רק מזכירה שהיא בגן מיוחד... כמובן, עדכנו את הצוות בתספורות העצמיות האלה)
זה מאוד משמעותי לדעתי כי-Pandi99

גם בגן מיוחד, ילדים מטופחים עושים יותר חשק לטפל בהם. ילדים שנראים מוזנחים לפעמים יש איזשהי רטיה מהם או תחושת רחמים

אני ממש הייתי עושה הכול כדי שתראה מטופחת במיוחד שהיא בגן חנמ כדי שגם לא יראה שאם היא בחנמ אז פחות משקיעים

ברור לי שאת לא חושבת ככה אני כותבת ממש בכנות כי ביקשת

תודה על הכנות!מתואמת
לא מרגיש לי שיש רתיעה ממנה או משהו, אבל אולי באמת זה קורה גם בלי שנרגיש...
חלילה, לא אמרתי שיש רתיהPandi99
אבל זה יכול לקרות ממש בלי כוונה, גם בלי שיראו את זה כלפי חוץ- ודאי שלא יראו את זה כלפי חוץ
הבנתי, צודקת...מתואמת
מסכימה זה בתת מודעשוקולד פרה
גם אני עובדת בחינוך המיוחדמקקה
זה משמעותי כי כולנו בני אדם וקל לנו יותר לטפל בילד שנראה מטופח. ובעיני זה גם משמעותי לאיך הילד עצמו תופס את עצמו. וגם אם יש לה בגדים שלא יושבים יפה אחרי פעם שהתעקשה אפשר פשוט להעלים אותם...
צודקת, אני באמת צריכה להעלים לה חלק מהבגדיםמתואמת
אבל את חלקם אי אפשר להעלים - כמו מגפיים שהיא התעקשה לנעול היום בלי גרביונים... (בסוף רגע לפני שעלתה על ההסעה היא הסכימה לגרוב גרביונים ב"ה) המגפיים האלה לא הכי נוחים ויפים, ומבחינתי הם רק בשביל ימי גשם סוחף, אבל כשהיא מחליטה ללבוש משהו מסוים אי אפשר להזיז אותה מזה...
במקרה כזהמקקה

אפשר לשלוח גרביונים בתיק והגננת תסדר

לפעמים זה עובד טוב יותר

זה מה שבאמת תכננו לעשות...🙂מתואמת
אולי לבת שלך יש חברה שמתאימה לזה?טארקו
זה רעיון, באמת יש לה כמה חברות שיוכלו להתאים. תודהמתואמת
אני הייתי מבקשת הכוונה מקצועיתהשם גדולל

מלבד הרעיונות שהציעו פה.

לראות איך אפשר לווסת את זה.

קצת מלחיץ שמדובר במשהו כמו מספריים, במיוחד אם היא ניסתה לגזור גם לתינוקת.

אבל זו רק דעתי.. 

כן, ברורמתואמת

התייעצנו עם העו"סית של הגן, אבל בינתיים לא היו לה רעיונות. ואנחנו באמת צריכים לזכור להעלות את זה בפגישה הקרובה עם מדריכת ההורים (יש יותר מדי נושאים להתייעץ עליהם🙈)

לכן בינתיים התייעצתי פה...

אשרייךהשם גדולל
מקווה שתמצאו פיתרון לבעיה  
מציעה כמה דבריםPandi99

אולי לקנות בובת תסרוקות זולה במקס סטוק ולהסביר לה שיכולה לגזור רק שער של בובה? אם יש לה כזה דחף לגזור, אולי לגזור דברים "מותרים"

אם בכל מקרה את אומרת שהיא מגיעה אליהם

או לחילופין ממש להעלים את המספריים מהבית ולהסביר לגדולים יותר באופן רציני.


מה עם סיפור חברתי על גזירת שיער מספריים?


וודאי שלגזור לה את השיער, אפשר להסביר שלאנשים מבוגרים מותר ולילדים אסור

רעיונות טובים, תודה!מתואמת

סיפור לימודי יש לה כעת על גמילה (שכמובן מסתבכת🥴), אז את הסיפור על גזיזת השיער אני חושבת שנצטרך לדחות בינתיים, אבל זה באמת רעיון טוב.

אולי נכין לה בינתיים סמל כזה בציור שממחיש שאסור לגזור שיער...

זה לא חייב להיות סיפור ממשיעל מהדרום
לק"י


אפשר דף עם כמה תמונות ברורות ומשפטים.


בהצלחה! מאתגר.

אם תרצי, אני יכולה להכין משהו😅יעל מהדרום
לק"י


גם ככה אני מלא בפלאפון.

עד שאת בחופשת לידה?😉מתואמת
אבל אם יש איזשהו קישור פתוח למחולל תמונות כאלה, כמו שעושים לילדי תקשורת, אשמח באמת לקבל! בטוחה שזה ישמש אותנו הרבה... (הכנתי לה כמה פעמים בעצמי ציורי המחשה, אבל זה קצת קשה ואני גם לא בטוחה שאני מדייקת לפי הרעיון של הציורים האלה...)
אני נהנית לעצב בקנבה. אז לא אכפת לייעל מהדרום
לק"י


אבל זכור לי ששלחו לנו פעם קובץ עם סיפורים חברתיים. אם אמצא וזה לא משהו ששלחו לנו באופן פרטי- אני אשלח לך.


(בעיקרון גם אני לא מומחית לנושא. מנסחת איך שנראה לי. אבל לא עובדת עם ילדים צעירים מאוד).

אה, מעצבים את זה בקנבה?מתואמת

אין ציורים מובנים בשביל זה?

בכל אופן, אם תמצאי משהו כזה אשמח לקבל. מקסימום אתאים קצת את הציורים בפוטושופ לפי הצורך המדויק שלנו...

תודה!

אני עובדת בקנבהיעל מהדרום

לק"י


אפשר בכל מה שנוח לך.


התכוונת לציורים הסמליים האלה?

אני פחות אוהבת. הם גם לא ברורים לכל הילדים.

אם יש לכם אייפד בשבילה עם תוכנה שנקראת טאצ'ט, אז שם יש סמלים כאלה. אבל זה לוח תקשור באייפד.

לא יודעת איפה עוד יש.

כן, התכוונתי לסמלים האלהמתואמת

משתמשים בהם הרבה בגן שלה, אז הנחתי שהם טובים...

אז עדיף שבאמת אצייר בעצמי?

אילו ציורים את מכניסה בקנבה?

אין לנו אייפד בשבילה, ב"ה היא יודעת לדבר ולרוב מצליחה לתקשר בצורה טובה...

הם בטוח מתאימים לחלק מהילדיםיעל מהדרום

לק"י


בקנבה עצמה יש מלא תמונות (כותבים באלמנטים מה רוצים):


אפשר גם להעלות תמונות מהפלאפון/ מחשב, ואפשר לבקש מהבינה המלאכותית בקנבה לצייר דברים.

יש דברים שיש רק בפרו. לי יש פרו חינם כי אני מורה.

תודה רבה רבה!מתואמת
יש אתר עם סמליםמקקה

חפשי בגוגל arasaac

זה אתר ממש חמוד עם מלא סמלים ומלא אופציות, ובחינם

מצוין, תודה רבה!!מתואמת
את חושבת שהיא מבינה שהשיער שלה עקום?אמאשוני

לא חושבת שליישר לה את הפוני יגרום לה להבין שמותר לגזור שיער.

כשהיא תגדל תחשבו מה לעשות, כרגע זה לנשום ולחכות שיעבור..

היא לא מבינה מן הסתםמתואמת
אני חוששת שברגע שנקרב אליה מרצוננו מספריים, היא תבין שזה מותר ותמשיך עוד לגזור לעצמה, או שפשוט תהיה בכך סתירה בין מה שאומרים לה לבין מה שעושים לה. (הסברנו לה שלמבוגרים מותר לגזור שיער, אבל אני לא חושבת שהיא מבינה את ההיררכיה...)
הבנתיאמאשוני

אז באמת עם מכונת תספורת או מספריים ייעודיות זה עדיף.

אולי להגיד לה לעצום עיניים כשמסדרים לה את הפוני.

לעצום את העיניים זה רעיון טוב. מעניין אם תסכים🤭מתואמת
הייתי מתייעצת עם הצוות המטפל בה בגןמולהבולה

מניחה שמלווה אותה פסיכולוגית או עוסית כמו שקורה ברוב הגנים המיוחדים....

זה באמת מעבר...

חיבוק,מבינה אותך מקרוב מאוד ♥️

אכן כן. התייעצנו כבר עם העו"סית פעם אחתמתואמת
היום אמורים לפגוש אותה שוב, אז נעלה שוב את העניין.
מסכימהבשורות משמחות

עם הפתרון לקחת לספרית מקצועית

וגבי עניין הטכני של הגזירה תקני דפים צבעוניים ורגילים, ומדבקות, וברבצק ועוד ועוד.. כל דבר שאת מעדיפה שהיא תגזור במקום את השיער ותתני לה בחופשיות לגזור כמויות!

ודבר נוסף לאסוף את השיער בצמה ואפילו בקוקס שהיא לא תוכל להגיע אליו..

אצלי גם הייתה תקופה שהבת שלי ניסתה לגזור מכל מיני סיבות גם תחושתי.. גם כנראה ראתה בגן חברות... אולי להוציא אנרגיה אולי כעסים ורגשות...

אז חשבתי לעצמי שכנראה כמו שכתבת הפעולה התחושתית של הגזירה מיטיבה איתה.

באמת קניתי לה סטוקים של ציוד ונתתי לה שתגזור בחופשיות והסברתי לה שמותר לגזור רק מה שיש פה בקופסא וכמובן בימים הראשונים שמתי עין שהיא לא גוזרת שום דבר אחר בסביבה!

כזה הפך למובן לאט לאט שיחררתי ממנה וכל העניין חלף עם הגזירת שיער ומאז ועד היום היא אוהבת לגזור קונפטי בלי סוף ועדיף שתגזור דפים ולא דברים אחרים!

תודה!מתואמת

גם דפים היא אוהבת לגזור, כמובן, אבל זה לא מספק לה את הצורך בתחושה (משהו במשיכה של השיער כשהיא גוזרת אותו, כך הסבירו לנו).

והאמת שעכשיו כבר קשה לאסוף לה את השיער כמו שצריל מרוב גזיזות🙈 והיא גם מפרקת לעצמה את התסרוקות בקלות...

בת כמה הבת שלך היום? היא לא על הרצף, נכון? (רוצה לדעת אם יש לנו תקווה🤭)

אז אולי יש דרך לחקות את התחושה שהיא אוהבת?איזמרגד1

לא הבנתי אם המשיכה הכוונה לגזור משהו מתוח כמו גומי או חוט מתוח, או שהיא אוהבת את המשיכה של השיער ואז אפשר אולי להדק את השיער חזק בסיכות, אולי לתת לה לשים בעצמה

אבל הרעיון של לנסות לענות על הצורך התחושתי בדרך לא מזיקה...

נכון, מנסים לתת לה להבריש את השיערמתואמת

זה באמת קצת ממתן לפעמים... צריך לתת לה יותר.

תודה!

לא על הרצףבשורות משמחות

זה התחיל מגיל 3 כשנכנסה לגן עירייה

יש עניין של תחושה וקשב ברקע

לעניין הגזירות שיער אני מניחה שתצליחי לעצור את זה בתחליף אולי תנסי לתת לה לגזור בצק זה באמת שונה מלגזור דפים ממש.. נייר גרוס... יכול להיות מעניין איך היא תתייחס לזה כי זה דומה לשיער במבנה.. אולי לקשור את הנייר גרוס כמו פונפון של מעודדות

 

תודה! רעיונות שבהחלט שווים בדיקה.מתואמת
יש גם כל מיני "תוספות שיער" בביוטיקר וכאלהמוריה

ואז אולי אפשר להביא לה משהו ששונה משיער רגיל (למשל בצבע ורוד), ולהגדיר שאת זה אפשר לגזור. וכדאי גם ללמד אותה לגזור בקצה, כדי שלא ייגמר מהר. 😅

זהו, זה מה שחשבתי עכשיו, שמהר מאוד השיער של הבובהמתואמת

ייגמר, כי בניגוד לשיער שלה - הוא לא צומח

אולי עדיף לקנות בובה זולה מאוד? מצד שני, אז היא תגזור את השיער גם לבובות הלא זולות...

מסובך🤦‍♀️

(וכמובן לא הספקנו להתייעץ לעומק על כך עם העו"סית היום - יש יותר מדי דברים לדון עליהם...)

תתייעצו עם הגננתיעל מהדרום

לק"י


אולי יהיו לה רעיונות.

או שהיא תוכל להתייעץ עם צוות מקצועי נוסף בגן ולהעביר להם מה שהם אמרו.

גם הגננת הייתה נוכחת בחלק מהפגישה עכשיומתואמת

וגם המטפלת באומנות.

אבל התייעצנו על הנושא החם יותר - גמילה...

אם יש לגננת הודעות- הייתי כותבת לה הודעהיעל מהדרום
לק"י


בנושא. שתחשוב/ תתייעץ ותעדכן אתכם.

זהו, אין לגננת הודעות...מתואמת
אנחנו כותבים לה במחברת הקשר. כתבנו גם על כך (יותר בתור עדכון, שידעו איך נוצר לה הפוני) אבל זה נבלע בשאר העדכונים...
ממליצה להתייעץ גם עם המרפאה בעיסוקפאף

אם זה עניין תחושתי ולא התנהגותי בעינייך הייתי מתייעצת עם המרפאה בעיסוק, אלה שאני מכירה הן ממש יצירתיות. וגם היא עושה איתה כל מיני דברים כנראה בטיפולים כדי לתת מענה תחושתי, אולי יהיו לה רעיונות.

אבל קודם כל הייתי שמה לה מסרקים נגישים בכל מיני מקומות בבית ומעודדת אותה לסרק את עצמה. (רק צריך לראות את היא גם עושה לתינוקת...)

לגביי סמלים-איך היא עם הסמלים בגן? היא משתמשת בהם? הגן משתמשים לרוב בגריד/טאצ'אט, את יכולה לבקש מהם אולי סמל, זה תוכנות בתשלום, אבל גם לקחת תמונה מאוד ברורה ולעשות עליה X כנראה יעבוד באותה מידה, רק לעשות את הסמל מספיק גדול כדי שהתמונה תהיה ברורה , וגם לשים את הסמל במקומות מועדים לפורענות-ליד החומרי יצירה למשל...

ודבר נוסף-חונכתפאף

ילדים על הרצף יכולים לקבל מהרווחה חונכת אחהצ, שווה לברר אצלכם אם את יכולה לקבל, אם תהיה חונכת שמגיעה נגיד פעם-פעמיים בשבוע ונמצאת רק איתה-זה יכול מאוד להקל עליכם, וגם עליה.

אם זאת התנהגות שלא נובעת רק מצורף תחושתי אלא מצורך רגשי, ושהיא מקבלת על ההתנהגות הזאת פידבק משמעותי-יכול להיות שאם אחהצ היא תקבל יחס אישי במינון משמעותי ללא קשר להתנהגות זה יכול גם להקל ולהוריד תדירות.

תודה רבה!מתואמת

אין לנו דיבור ישיר עם המרפאה בעיסוק, וכרגע בעיקר הצוות התייעץ איתה על הגמילה (שכנראה נתקעת גם בגלל העניין התחושתי).

אבל נבקש להתייעץ גם על זה, ואולי גם נבקש שיכינו לנו סמל מתאים.

ובקשר לחונכת - זה משהו שחשבנו עליו בשנה שעברה, כשהיא הייתה במשפחתון שהסתיים באחת וחצי. עכשיו כשהיא מסיימת בארבע מרגיש לי שלא יפה להרחיק אותה מאיתנו עוד, בזמן הקצר שנותר לה איתנו... אבל אולי כן נשקול את זה.

תודה!

אמורות להיות לכם 3 פגישות בשנהפאף

עם כל אחת מהפרא רפואי, גם המרפאה בעיסוק.

תבקשי מהעוסית לתאם לך פגישה איתה, וגם לשמוע ממנה על העניין של הגמילה.

הרבה פעמים חשיבה משותפת יכולה ליצור שינוי, מרפאה בעיסוק טובה תשאל אתכם שאלות מכוונות טובות, ותשמע מכם איך אתם מתמודדים עם הצורך התחושתי, להורים לרוב יש דרכים ממש טובות להתמודד עם הקשיים של הילדים שלהם, רק צריך עוד קצת כוונון

תודה! היום הייתה לנו פגישה בגןמתואמת
אז הפעם הבאה תהיה בעוד הרבה זמן יחסית... אבל נבקש לדבר איתה בטלפון.
אני הייתי מיישרתoo

זה היה מבאס אותי להשאיר עקום

וממשיכה להסביר שאסור לה לגזור

בתקווה שמתישהו זה ייקלט

תודה!מתואמת
בעיני, חשוב שילד יראה מסודר ומטופחבאתי מפעם

ילד מוזנח מרחיק חברים ומרחיק אנשי טיפול (גננות וכל היוצא בזאת),

וגם כשהיא תגדל ותראה תמונות של עצמה זה לא נחמד, בלשון המעטה. אני מוצאת את עצמי הרבה מסתכלת איך ההורים שלי ארגנו אותנו מבחינה חיצונית, נקיון, טיפוח וזה מעסיק אותי מאוד, כשאני רואה תמונות שאני נראית מטופחת זה ממש ממלא לי את הלב. בעיקר שגדלתי במשפחה ברוכה אז הרבה פעמים 'בוחנת' כמה שמו לב אליי בתור ילדה ומה שיש לי זה מעט זכרונות ותמונות, אז אני מתבוננת הרבה בלבוש, בשיער... ואת האמת כשאני רואה שאני לא ממש נראית מטופלת היטב זה כזה אאוצ'''... בטוחה שהיא נקיה ומקבלת יחס הולם כי כולנו שומעות שאת מיוחדת וטובת לב, אבל כן יש משמעות מה יחשבו האחרים. 

תודה!מתואמת
מעניין אותי איך היא תסתכל על זה כשתהיה גדולה... בכל זאת, ההסתכלות שלה על העולם שונה גם ככה...
האמת. איכפת לךאורוש3

כי יותר נעים להיות ולטפל בילדים מטופחים ונעימים לעין. אני אוהבת את כל המטופלים שלי ומשקיעה את נשמתי גם בכאלה שנראים פחות מושך מכל הלב. אבל זה כן יותר נעים...

אני לא יודעת בדיוק באיזה שלב התפתחותי היא ואם היא בהבנה של מסקנות שאם את גזרת לה אז מותר גם לה. אם היא לא שם זה פחות משנה לדעתי. ואם היא שם אז להסביר לה שעשתה בלאגן ואמא מתקנת ויותר לא גוזרים.

ונשמה, מותר טיפת ביקורת? אני לא רוצה לפגוע אז ממש סליחה אם לא בטוב. אני מרגישה שבגלל הכירותנו הוירטואלית ושאת יודעת שאני אוהבת אותך אז אני יכולה מעט... הייתי מעיפה את המספריים מהשטח. כמו כשיש תינוק זוחל מעיפים דברים קטנים ואין מצב לשחק לגו קטן או גולות על הרצפה. מקום ספציפי גבוה. לוקחים ומחזירים. מעירים למי ששוכח עד שזה מופנם... כמובן גם להשגיח עליה למרות שברור שבפועל זה לא כל דקה מהיממה. אז לעבוד בשני הכיוונים.

וחיבוק. מאתגר.

מקווה שלא נפגעת. 

תודה יקרה! את צודקת מאוד ברמת העיקרוןמתואמת

ברמת המעשה הדרך עוד ארוכה... בעזרת ה'.

בכל אופן, אנסה לספר אותה, ונקווה לטוב...

בהצלחה אהובהאורוש3
מעדכנת שיישרתי לה את הפוני אתמולמתואמת

תוך כדי דיבורים חוזרים ונשנים על כך שרק לאמא מותר לגזור שיער ולא לילדים.


ומה שקרה הבוקר:

א. איכשהו היא קמה עם דבק בשיער🤦‍♀️ (כשהלכה למיטה היא הייתה נקייה, מבטיחה! אבל המיטה שלה לצערי לא נקייה...) ב"ה הצלחתי להוציא את רובו במסרק כינים.

ב. היא ביקשה ששוב אגזור לה את השיער🥴 בסוף באמת הסתפקה בסירוק עצמי (שלא התיר קשרים נצרכים) ובקוקו חזק שעשיתי לה... אבל זו כבר התקדמות, שהיא הבינה שאמא היא זו שגוזרת!


בכל בוקר מחדש, אחרי שהיא עולה להסעה, אני מבינה כמה יש להעריך כל ילד "רגיל" שיש לנו...

נשמעת מתוקה!יעל מהדרום
אפשרoo

לגזור לה קצוות מדי פעם

אם זה עושה לה טוב


טוב שהיא הבינה

לפעמים פשוט צריך לחזור על משהו מספיק פעמים


והמשפט בסוף

מסכימה ומוסיפה

לומדים להעריך כל דבר רגיל..

אולי באמת נעשה את זהמתואמת
בתקווה שזה לא יחזיר אותה לגזור לעצמה...


ותודה על ההזדהות וחיבוק❤️

,אם את מחפשת עוד רעיונות איך לתת לה את התחושהשוקולד פרה

אולי מסרק יהיה יותר דומה ממברשת(אני חושבת שהבנתי מה התחושה שהיא מחפשת זה בראש לא ביד שגוזרת אז לא יעזור לגזור דברים אחרים)

מסרק עושה את זה יותר וגם לפרק קוקו הצידה אם נגיד תעשי לה קוקיות קטנות ותתני לה לפרק תראי אם היא רוצה עוד 

רעיון טוב, תודה!מתואמתאחרונה
אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)אחרונה

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

כאבי גב תחתון בשבוע 38ילד בכור

התחילו לי בימים האחרונים

זה לא מרגיש צירים

לאורך היום פשוט כואב ממש

מה זה? מרגישה כמו לפני מחזור

נשמע שזה התחלה של ציריםהשקט הזה

אולי עוד לא כאלה שממש מובילים ללידה

אבל הרחם מתחיל לפעול

זה לא מרגיש כמו הצירים שהיו לי בלידות הקודמותילד בכור

אבל אולי הפעם זה מרגיש אחרת?

כאילו זה לא ברור כמו ציר- התחלה אמצע סוף..

השאלה אם זה יכול לקחת גם שבוע עד שיתפתח משהו

כי ממש מתלבטת על שבת בקצב הזה

אולי התבססות באגן?הרמה

מענייןילד בכור

זה לפחות סימן טוב? אם זה מה שיעזור לו להתבסס אז באהבה

גם לי נשמע כמו ציריםכל הישועות

לא יןדעת באיזה רמה וכמה רציניים..

תשתי הרבה ותהיי במנוחה..

זה פשוט נשמע שאת בשבוע 38 😌באתי מפעםאחרונה

הכל נורא כואב, מתרחב, העובר מתבסס באגן , אם זה לא בא בגלים אלא כאב רציף נראה לי קלאסי למצבך. את ממש קרובה לסוףףף

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"ל

מעל 25 זה חיובי. בין 5 ל25 זה גבוליאמהלהאחרונה

או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.

ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

כמה זמן את אחרי איחור?

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

כשסיפרתי לבעלי בערב (הוא בבית) הייתיאנוונימית1אחרונה

בהלם שזה ממש הציף לו דמעות בעיניים לשמוע את זה... הוא אחד שבוכה פעם באף פעם.

אבל זה באמת כל כך הפריע לו לדעת שהמילואים האלה עושים צלקת בנפש שלה... וזה קשה ללכת בידיעה שאתה לא יודע מה יכולות להיות ההשלכות על המשפחה (חוץ מהמובן מאליו שמתגעגעים והעול של הבית עליי וכו')