גם אם הספרית זאת שכנה ממול

שהיא תבין שזה משהו שרק אנשים מיוחדים עושים ולא סתם כל אחד לעצמו בבית

אניצחושבת שכן צריך להבהיר לכל בני הבית כמה חשוב לא להשאיר מספרים בהישג ידה

כי יש עוד דברים שאפשר לעשות עם מספרים אפילו מסוכנים

אז לא לוותר על זה

האמת שאצלנו בעלי מספר את הבנים, אבל במכונת תספורת. מעניין אם הוא יכול להיות הספק לצורך העניין, או שהוא מדי קרוב ובבית...

והיו פעמים שאמא שלי סיפרה את הבנות שלנו (קיצרה את השיער), אבל אולי גם היא מדי קרובה? (גם לא יודעת מתי נפגוש אותה בקרוב...)

פשוט לא עולה לי בראש שכנה שארגיש בנוח לבקש ממנה את זה🙈

תודה!

כזאת שזו העבודה שלה

כעובדת בגנים אומרת שזה מאוד משמעותי איך ילד נראה. אז כשזה משהו בשליטתינו כדאי כן לסדר.

גם בגן מיוחד, ילדים מטופחים עושים יותר חשק לטפל בהם. ילדים שנראים מוזנחים לפעמים יש איזשהי רטיה מהם או תחושת רחמים

אני ממש הייתי עושה הכול כדי שתראה מטופחת במיוחד שהיא בגן חנמ כדי שגם לא יראה שאם היא בחנמ אז פחות משקיעים

ברור לי שאת לא חושבת ככה אני כותבת ממש בכנות כי ביקשת

אפשר לשלוח גרביונים בתיק והגננת תסדר

לפעמים זה עובד טוב יותר

מלבד הרעיונות שהציעו פה.

לראות איך אפשר לווסת את זה.

קצת מלחיץ שמדובר במשהו כמו מספריים, במיוחד אם היא ניסתה לגזור גם לתינוקת.

אבל זו רק דעתי.. 

התייעצנו עם העו"סית של הגן, אבל בינתיים לא היו לה רעיונות. ואנחנו באמת צריכים לזכור להעלות את זה בפגישה הקרובה עם מדריכת ההורים (יש יותר מדי נושאים להתייעץ עליהם🙈)

לכן בינתיים התייעצתי פה...

אולי לקנות בובת תסרוקות זולה במקס סטוק ולהסביר לה שיכולה לגזור רק שער של בובה? אם יש לה כזה דחף לגזור, אולי לגזור דברים "מותרים"

אם בכל מקרה את אומרת שהיא מגיעה אליהם

או לחילופין ממש להעלים את המספריים מהבית ולהסביר לגדולים יותר באופן רציני.

מה עם סיפור חברתי על גזירת שיער מספריים?

וודאי שלגזור לה את השיער, אפשר להסביר שלאנשים מבוגרים מותר ולילדים אסור

סיפור לימודי יש לה כעת על גמילה (שכמובן מסתבכת🥴), אז את הסיפור על גזיזת השיער אני חושבת שנצטרך לדחות בינתיים, אבל זה באמת רעיון טוב.

אולי נכין לה בינתיים סמל כזה בציור שממחיש שאסור לגזור שיער...

אפשר דף עם כמה תמונות ברורות ומשפטים.

בהצלחה! מאתגר.

גם ככה אני מלא בפלאפון.

אבל זכור לי ששלחו לנו פעם קובץ עם סיפורים חברתיים. אם אמצא וזה לא משהו ששלחו לנו באופן פרטי- אני אשלח לך.

(בעיקרון גם אני לא מומחית לנושא. מנסחת איך שנראה לי. אבל לא עובדת עם ילדים צעירים מאוד).

אין ציורים מובנים בשביל זה?

בכל אופן, אם תמצאי משהו כזה אשמח לקבל. מקסימום אתאים קצת את הציורים בפוטושופ לפי הצורך המדויק שלנו...

תודה!

לק"י

אפשר בכל מה שנוח לך.

התכוונת לציורים הסמליים האלה?

אני פחות אוהבת. הם גם לא ברורים לכל הילדים.

אם יש לכם אייפד בשבילה עם תוכנה שנקראת טאצ'ט, אז שם יש סמלים כאלה. אבל זה לוח תקשור באייפד.

לא יודעת איפה עוד יש.

משתמשים בהם הרבה בגן שלה, אז הנחתי שהם טובים...

אז עדיף שבאמת אצייר בעצמי?

אילו ציורים את מכניסה בקנבה?

אין לנו אייפד בשבילה, ב"ה היא יודעת לדבר ולרוב מצליחה לתקשר בצורה טובה...

לק"י

בקנבה עצמה יש מלא תמונות (כותבים באלמנטים מה רוצים):

אפשר גם להעלות תמונות מהפלאפון/ מחשב, ואפשר לבקש מהבינה המלאכותית בקנבה לצייר דברים.

יש דברים שיש רק בפרו. לי יש פרו חינם כי אני מורה.

חפשי בגוגל arasaac

זה אתר ממש חמוד עם מלא סמלים ומלא אופציות, ובחינם

לא חושבת שליישר לה את הפוני יגרום לה להבין שמותר לגזור שיער.

כשהיא תגדל תחשבו מה לעשות, כרגע זה לנשום ולחכות שיעבור..

אז באמת עם מכונת תספורת או מספריים ייעודיות זה עדיף.

אולי להגיד לה לעצום עיניים כשמסדרים לה את הפוני.

מניחה שמלווה אותה פסיכולוגית או עוסית כמו שקורה ברוב הגנים המיוחדים....

זה באמת מעבר...

חיבוק,מבינה אותך מקרוב מאוד ♥️

עם הפתרון לקחת לספרית מקצועית

וגבי עניין הטכני של הגזירה תקני דפים צבעוניים ורגילים, ומדבקות, וברבצק ועוד ועוד.. כל דבר שאת מעדיפה שהיא תגזור במקום את השיער ותתני לה בחופשיות לגזור כמויות!

ודבר נוסף לאסוף את השיער בצמה ואפילו בקוקס שהיא לא תוכל להגיע אליו..

אצלי גם הייתה תקופה שהבת שלי ניסתה לגזור מכל מיני סיבות גם תחושתי.. גם כנראה ראתה בגן חברות... אולי להוציא אנרגיה אולי כעסים ורגשות...

אז חשבתי לעצמי שכנראה כמו שכתבת הפעולה התחושתית של הגזירה מיטיבה איתה.

באמת קניתי לה סטוקים של ציוד ונתתי לה שתגזור בחופשיות והסברתי לה שמותר לגזור רק מה שיש פה בקופסא וכמובן בימים הראשונים שמתי עין שהיא לא גוזרת שום דבר אחר בסביבה!

כזה הפך למובן לאט לאט שיחררתי ממנה וכל העניין חלף עם הגזירת שיער ומאז ועד היום היא אוהבת לגזור קונפטי בלי סוף ועדיף שתגזור דפים ולא דברים אחרים!

גם דפים היא אוהבת לגזור, כמובן, אבל זה לא מספק לה את הצורך בתחושה (משהו במשיכה של השיער כשהיא גוזרת אותו, כך הסבירו לנו).

והאמת שעכשיו כבר קשה לאסוף לה את השיער כמו שצריל מרוב גזיזות🙈 והיא גם מפרקת לעצמה את התסרוקות בקלות...

בת כמה הבת שלך היום? היא לא על הרצף, נכון? (רוצה לדעת אם יש לנו תקווה🤭)

לא הבנתי אם המשיכה הכוונה לגזור משהו מתוח כמו גומי או חוט מתוח, או שהיא אוהבת את המשיכה של השיער ואז אפשר אולי להדק את השיער חזק בסיכות, אולי לתת לה לשים בעצמה

אבל הרעיון של לנסות לענות על הצורך התחושתי בדרך לא מזיקה...

זה באמת קצת ממתן לפעמים... צריך לתת לה יותר.

תודה!

זה התחיל מגיל 3 כשנכנסה לגן עירייה

יש עניין של תחושה וקשב ברקע

לעניין הגזירות שיער אני מניחה שתצליחי לעצור את זה בתחליף אולי תנסי לתת לה לגזור בצק זה באמת שונה מלגזור דפים ממש.. נייר גרוס... יכול להיות מעניין איך היא תתייחס לזה כי זה דומה לשיער במבנה.. אולי לקשור את הנייר גרוס כמו פונפון של מעודדות

ואז אולי אפשר להביא לה משהו ששונה משיער רגיל (למשל בצבע ורוד), ולהגדיר שאת זה אפשר לגזור. וכדאי גם ללמד אותה לגזור בקצה, כדי שלא ייגמר מהר. 😅

ייגמר, כי בניגוד לשיער שלה - הוא לא צומח

אולי עדיף לקנות בובה זולה מאוד? מצד שני, אז היא תגזור את השיער גם לבובות הלא זולות...

מסובך🤦‍♀️

(וכמובן לא הספקנו להתייעץ לעומק על כך עם העו"סית היום - יש יותר מדי דברים לדון עליהם...)

לק"י

אולי יהיו לה רעיונות.

או שהיא תוכל להתייעץ עם צוות מקצועי נוסף בגן ולהעביר להם מה שהם אמרו.

וגם המטפלת באומנות.

אבל התייעצנו על הנושא החם יותר - גמילה...

בנושא. שתחשוב/ תתייעץ ותעדכן אתכם.

אם זה עניין תחושתי ולא התנהגותי בעינייך הייתי מתייעצת עם המרפאה בעיסוק, אלה שאני מכירה הן ממש יצירתיות. וגם היא עושה איתה כל מיני דברים כנראה בטיפולים כדי לתת מענה תחושתי, אולי יהיו לה רעיונות.

אבל קודם כל הייתי שמה לה מסרקים נגישים בכל מיני מקומות בבית ומעודדת אותה לסרק את עצמה. (רק צריך לראות את היא גם עושה לתינוקת...)

לגביי סמלים-איך היא עם הסמלים בגן? היא משתמשת בהם? הגן משתמשים לרוב בגריד/טאצ'אט, את יכולה לבקש מהם אולי סמל, זה תוכנות בתשלום, אבל גם לקחת תמונה מאוד ברורה ולעשות עליה X כנראה יעבוד באותה מידה, רק לעשות את הסמל מספיק גדול כדי שהתמונה תהיה ברורה , וגם לשים את הסמל במקומות מועדים לפורענות-ליד החומרי יצירה למשל...

ילדים על הרצף יכולים לקבל מהרווחה חונכת אחהצ, שווה לברר אצלכם אם את יכולה לקבל, אם תהיה חונכת שמגיעה נגיד פעם-פעמיים בשבוע ונמצאת רק איתה-זה יכול מאוד להקל עליכם, וגם עליה.

אם זאת התנהגות שלא נובעת רק מצורף תחושתי אלא מצורך רגשי, ושהיא מקבלת על ההתנהגות הזאת פידבק משמעותי-יכול להיות שאם אחהצ היא תקבל יחס אישי במינון משמעותי ללא קשר להתנהגות זה יכול גם להקל ולהוריד תדירות.

אין לנו דיבור ישיר עם המרפאה בעיסוק, וכרגע בעיקר הצוות התייעץ איתה על הגמילה (שכנראה נתקעת גם בגלל העניין התחושתי).

אבל נבקש להתייעץ גם על זה, ואולי גם נבקש שיכינו לנו סמל מתאים.

ובקשר לחונכת - זה משהו שחשבנו עליו בשנה שעברה, כשהיא הייתה במשפחתון שהסתיים באחת וחצי. עכשיו כשהיא מסיימת בארבע מרגיש לי שלא יפה להרחיק אותה מאיתנו עוד, בזמן הקצר שנותר לה איתנו... אבל אולי כן נשקול את זה.

תודה!

עם כל אחת מהפרא רפואי, גם המרפאה בעיסוק.

תבקשי מהעוסית לתאם לך פגישה איתה, וגם לשמוע ממנה על העניין של הגמילה.

הרבה פעמים חשיבה משותפת יכולה ליצור שינוי, מרפאה בעיסוק טובה תשאל אתכם שאלות מכוונות טובות, ותשמע מכם איך אתם מתמודדים עם הצורך התחושתי, להורים לרוב יש דרכים ממש טובות להתמודד עם הקשיים של הילדים שלהם, רק צריך עוד קצת כוונון

זה היה מבאס אותי להשאיר עקום

וממשיכה להסביר שאסור לה לגזור

בתקווה שמתישהו זה ייקלט

ילד מוזנח מרחיק חברים ומרחיק אנשי טיפול (גננות וכל היוצא בזאת),

וגם כשהיא תגדל ותראה תמונות של עצמה זה לא נחמד, בלשון המעטה. אני מוצאת את עצמי הרבה מסתכלת איך ההורים שלי ארגנו אותנו מבחינה חיצונית, נקיון, טיפוח וזה מעסיק אותי מאוד, כשאני רואה תמונות שאני נראית מטופחת זה ממש ממלא לי את הלב. בעיקר שגדלתי במשפחה ברוכה אז הרבה פעמים 'בוחנת' כמה שמו לב אליי בתור ילדה ומה שיש לי זה מעט זכרונות ותמונות, אז אני מתבוננת הרבה בלבוש, בשיער... ואת האמת כשאני רואה שאני לא ממש נראית מטופלת היטב זה כזה אאוצ'''... בטוחה שהיא נקיה ומקבלת יחס הולם כי כולנו שומעות שאת מיוחדת וטובת לב, אבל כן יש משמעות מה יחשבו האחרים. 

כי יותר נעים להיות ולטפל בילדים מטופחים ונעימים לעין. אני אוהבת את כל המטופלים שלי ומשקיעה את נשמתי גם בכאלה שנראים פחות מושך מכל הלב. אבל זה כן יותר נעים...

אני לא יודעת בדיוק באיזה שלב התפתחותי היא ואם היא בהבנה של מסקנות שאם את גזרת לה אז מותר גם לה. אם היא לא שם זה פחות משנה לדעתי. ואם היא שם אז להסביר לה שעשתה בלאגן ואמא מתקנת ויותר לא גוזרים.

ונשמה, מותר טיפת ביקורת? אני לא רוצה לפגוע אז ממש סליחה אם לא בטוב. אני מרגישה שבגלל הכירותנו הוירטואלית ושאת יודעת שאני אוהבת אותך אז אני יכולה מעט... הייתי מעיפה את המספריים מהשטח. כמו כשיש תינוק זוחל מעיפים דברים קטנים ואין מצב לשחק לגו קטן או גולות על הרצפה. מקום ספציפי גבוה. לוקחים ומחזירים. מעירים למי ששוכח עד שזה מופנם... כמובן גם להשגיח עליה למרות שברור שבפועל זה לא כל דקה מהיממה. אז לעבוד בשני הכיוונים.

וחיבוק. מאתגר.

מקווה שלא נפגעת. 

ברמת המעשה הדרך עוד ארוכה... בעזרת ה'.

בכל אופן, אנסה לספר אותה, ונקווה לטוב...

תוך כדי דיבורים חוזרים ונשנים על כך שרק לאמא מותר לגזור שיער ולא לילדים.

ומה שקרה הבוקר:

א. איכשהו היא קמה עם דבק בשיער🤦‍♀️ (כשהלכה למיטה היא הייתה נקייה, מבטיחה! אבל המיטה שלה לצערי לא נקייה...) ב"ה הצלחתי להוציא את רובו במסרק כינים.

ב. היא ביקשה ששוב אגזור לה את השיער🥴 בסוף באמת הסתפקה בסירוק עצמי (שלא התיר קשרים נצרכים) ובקוקו חזק שעשיתי לה... אבל זו כבר התקדמות, שהיא הבינה שאמא היא זו שגוזרת!

בכל בוקר מחדש, אחרי שהיא עולה להסעה, אני מבינה כמה יש להעריך כל ילד "רגיל" שיש לנו...

לגזור לה קצוות מדי פעם

אם זה עושה לה טוב

טוב שהיא הבינה

לפעמים פשוט צריך לחזור על משהו מספיק פעמים

והמשפט בסוף

מסכימה ומוסיפה

לומדים להעריך כל דבר רגיל..

ותודה על ההזדהות וחיבוק❤️

אולי מסרק יהיה יותר דומה ממברשת(אני חושבת שהבנתי מה התחושה שהיא מחפשת זה בראש לא ביד שגוזרת אז לא יעזור לגזור דברים אחרים)

מסרק עושה את זה יותר וגם לפרק קוקו הצידה אם נגיד תעשי לה קוקיות קטנות ותתני לה לפרק תראי אם היא רוצה עוד 

אותך בפרטי על הקורס של ליאורה?

אין לי המלצה לפלטפורמה ספציפית, אבל אפשר לחפש תכנים שלו.

מזהירה מראש שהוא מדבר באופן טבעי על הרבה תופעות שנפוצות יותר אצל מתבגרים חילונים, אבל יש הרבה מה ללמוד.

לעקירת הרגלים רעים ולימוד הרגלים טובים

(למרות שאני בלמידה תמידית של התפתחות אישית בהרבה נושאים

אין לי כמעט על מה להמליץ כי אני לוקחת מכל מקום

מלמידה בעבודה

מתכנים אקראיים ברשת

מסיטואציות עם אנשים

ועוד

הדברים שמלווים אותי לאורך כל השנים

זה דווקא לא תוכן

אלא למידה אישית

התבוננות עצמית על סיטואציות שהיו> למידה מטעויות> תכנון לשיפור עתידי> יישום והתמדה

כי בעצם שום תוכן לא עושה עבודה

אלא רק נותן מידע

והוא הופך משמעותי רק בלמידה עצמית אמיתית)

ולמה היא חושבת שהוא טוב

כי באינטרנט יש רק מידע שיווקי וזה לא עושה סדר בראש

בעיקרון הייתה אצלנו אזעקה אחרונה בשבת

ולפניה היה מתישהוא באמצע שבוע לא זוכרת מתי.

לא מחזירים את כל המעון, רק חלק מהילדים

ורק ילדים להורים חיוניים נשארים עד 16:00

כי חייב לישון בממד ולא לכולם יש מקום בממד 

כמה אפשר להסיק מזה.

כי נגיד יש מקומות שאפשר לפי ההנחיות לפתוח, אבל אין מספיק מיגון. אז מראש החזירו רק חצי מהילדים

אז למשל במקרה הזה, אני לא יודעת אם זה נכלל בספירה שלהם או לא

ובעלי בבית

וגם חששתי ממש

אבל זה היה מוצלח גם לה וגם לי

היא נהנתה סוף סוף מחברה

בבית משעמם לה

ולי היה קצת שקט לנשום

היה טוב לכל הילדים.

אפילו שהיתה אזעקה בזמן שהם היו במסגרות.

אם טוב לכם בבית, לא חייב לשלוח.

אם היה לך טוב איתה בבית, וגם ככה את ובעלך בבית אז למה שתרצי לשלוח?

לק"י

בעיני יותר מוזר לא לחשוש.

ואם טוב לכם בבית, אז בכלל...

והכי טבעי שתרצי שתהייה לצידך ואיתך בטח בתקופה כזו.

אצלנו פתחו ושלחתי, אבל ילדים גדולים יותר.

וסוף סוף הצלחתי לעבוד במרץ

אולי כשיולדים באוגוסט

בערב פורים בישלנו וארגנו את הבית לאירוח של סעודת פורים, ואז כשסיימנו בעלי היה צריך לצאת לערבית ולקריאת מגילה. לפני שהוא יצא הוא אמר לי: "יופי עכשיו תהיה לך איזה שעה לשבת בנחת על כוס קפה"

לא! עכשיו תהיה לי שעה לארגן חבורת ילדים מחורפנים ולרדוף אחריהם שלא יהפכו את הסלון המסודר!

ספויילר: שום כוס קפה לא הייתה בשעה הזו.

בעלי חוזר הביתה בערב, אחרי יום שלם שהייתי עם הילדים.

פתאום שמתי לב שהבן שלי שפך קודם משהו.

אז בעלי אומר לי: למה את לא שומרת עליו?

הוא גם הלך לאיבוד אתמול.

מטפס על המשענת של הכסא.

מטפס לגובה בגן שעשועים.

עומד על השולחן.

אני עסוקה בלשמור עליו מדברים יותר קריטיים, אז פספסתי את מה שהוא שפך.

היא התכוונה הלחץ דם מהעצבים על הבעל חחחח

איך הגבת כשזה מה שהוא אמר לך?

שהוא לומד כרגיל, משאיר אותי כל היום לבד עם הילדים.

ואז בא אלי בתלונות.

בעלי העביר לי בוואטסאפ דברים שכתב רב היישוב על הנקיונות לפסח, שהשנה זה לא זמן רגיל ומה המינימום שצריך לעשות וכו'.

האמת הופתעתי כי הסטנדרטים שלי הרבה יותר נמוכים משלו וזה ממש אישיו אצלנו תמיד ועוד יותר השנה..

שאלתי אותו אם הוא קרא את ההודעה לפני שהעביר לי אותה אז הוא ענה: אויש, זה היה טעות, לא התכוונתי לשלוח לך...

לעלות לשיחת סינכרון.

(יש לנו משהו מחר מוקדם בצהריים וצריכים להיות מתואמים)

עניתי לו שנדבר מחר בבוקר.

הוא כתב לי שהיינו צריכים לעשות את זה אתמול.

מההה אתהההה אומרררר??? ואיפה אתה היית יומיים ולמה חיכית לשעת השיא??

(ילדים בלי מסגרות, בעל במילואים)

ורק אני לא הבנתי מה ניסו להשוות לחופשת לידה?

כאילו חופשת לידה אמורה להיות בנחת או משהו כזה? או שזה תחרות על הכאוס?

לא הבנתי

וגם מי המשורר? 

גם לא בזמן מלחמה

שעת השכבות זה לא זמן לעבודה

אנשים מנותקיםם

ממש מתאים לאחים קטנים לומר דבר כזה 🤭

בהצלחה ממש עם כל ההתמודדויות!

באשל רהיטים בסנהדריה

אין להם תצוגה

קובעים תור מראש והמוכר יושב איתכם מול מסך ומראה דוגמאות ועושים הזמנה אישית

הבנתי שהם זולים בפער

אחד הדברים שחשוב לשים לב שכשמחברים את המיטות אין רווח בין המזרונים

יש מיטות שיש

אפשר לשאול מה נקרא זול?

חברה אמרה לי מתחיל ב16000

נבהלנו זה ממש לא מה שחשבתי..

(אבל בחיים לא קנינו רהיטים חדשים הכל יד2 בבית)

מיטות בערך 5000 וארון בערך 5000

מזרונים יש יקרים יותר או פחות

כלומר מה כולל המחיר?

שידות צד קניתי באורבניקה כי בחנויות ריהוט זה סתם עוד אלפיים שקל לפחות. ארון לא היינו צרכים באותו שלב.

אנחנו לא עשינו השוואת מחירים מטורפת. לא אומרת שזה הכי זול שיש. 

מאד מרוצים.

אין להם אולם תצוגה אבל באנו למחסן לראות.

והעיקר- עבודה יהודית כולל ההובלה

אני רואה שהמחירים באמת יותר שפויים ב"ה

ננסה במקומות שהמלצתן כאן

קנינו רק מיטות ושידה קטנה אז לא יצא יקר, בערך 4000 אם אני זוכרת נכון

ומרוצים

בגדול בבני ברק יש את ההכי יזולים (לפחות לפני כמה שנים).

לא לקנות מזרן בלי לשכב עליו לפני

לא להתפדח, ממש להקדיש שעה שעתתים פנויות וללכת לנסות את כל המזרנים שם

ולא חייבים לקנות מזרגן זהה, יכול להיות שמה שנוח לך לא נוח לו

העיקר לוודא שהם באותו גובה כדי שלא תהיה מדרגה במיטות

טווח מחירים זה סביב 3500-20000 כאשר עיקר התקציב הולך על מזרן

קודם בוחרים מזרן שאוהבים ורק אחרי זה מיטה שמתאימה לו (ולא הפוך כמו שהרבה עושים)

לחשוב אם רוצים ארגז מצעים, יש כל מיני עומקים של ארגז מצעים אז לוודא שהוא מתאים לכם

מה הגיל? אולי עדיף ברפואה הציבורית?

בדרך כלל באמת עדיף פסיכולוג לאבחון כולל ומעמיק. פסיכיאטר מתאים יותר לכיוון התרופתי או לאבחון הסופי של דברים.

בכל אופן, יש לי המלצה לפסיכולוגית שמתמחה באוטיזם, אבל יש לה ראייה רחבה בעוד תחומים - דינה זלזניק.

אחר כך אולי יהיה צורך גם בפסיכיאטר, אבל רק כשלב שני.

בהצלחה רבה! לא קל לראות את הבת שלך במצב כזה❤

בדיוק מתאים למה שכתבת, לבדוק על מה הקשיים יושבים.

האבחון הפסיכיאטרי לא מקיף כל כך.

דינה זלזניק שהומלצה כאן נחשבת מקצועית מאוד.

מקסימה.

המון בהצלחה☘️