גם אם הספרית זאת שכנה ממול

שהיא תבין שזה משהו שרק אנשים מיוחדים עושים ולא סתם כל אחד לעצמו בבית

אניצחושבת שכן צריך להבהיר לכל בני הבית כמה חשוב לא להשאיר מספרים בהישג ידה

כי יש עוד דברים שאפשר לעשות עם מספרים אפילו מסוכנים

אז לא לוותר על זה

האמת שאצלנו בעלי מספר את הבנים, אבל במכונת תספורת. מעניין אם הוא יכול להיות הספק לצורך העניין, או שהוא מדי קרוב ובבית...

והיו פעמים שאמא שלי סיפרה את הבנות שלנו (קיצרה את השיער), אבל אולי גם היא מדי קרובה? (גם לא יודעת מתי נפגוש אותה בקרוב...)

פשוט לא עולה לי בראש שכנה שארגיש בנוח לבקש ממנה את זה🙈

תודה!

כזאת שזו העבודה שלה

כעובדת בגנים אומרת שזה מאוד משמעותי איך ילד נראה. אז כשזה משהו בשליטתינו כדאי כן לסדר.

גם בגן מיוחד, ילדים מטופחים עושים יותר חשק לטפל בהם. ילדים שנראים מוזנחים לפעמים יש איזשהי רטיה מהם או תחושת רחמים

אני ממש הייתי עושה הכול כדי שתראה מטופחת במיוחד שהיא בגן חנמ כדי שגם לא יראה שאם היא בחנמ אז פחות משקיעים

ברור לי שאת לא חושבת ככה אני כותבת ממש בכנות כי ביקשת

אפשר לשלוח גרביונים בתיק והגננת תסדר

לפעמים זה עובד טוב יותר

מלבד הרעיונות שהציעו פה.

לראות איך אפשר לווסת את זה.

קצת מלחיץ שמדובר במשהו כמו מספריים, במיוחד אם היא ניסתה לגזור גם לתינוקת.

אבל זו רק דעתי.. 

התייעצנו עם העו"סית של הגן, אבל בינתיים לא היו לה רעיונות. ואנחנו באמת צריכים לזכור להעלות את זה בפגישה הקרובה עם מדריכת ההורים (יש יותר מדי נושאים להתייעץ עליהם🙈)

לכן בינתיים התייעצתי פה...

אולי לקנות בובת תסרוקות זולה במקס סטוק ולהסביר לה שיכולה לגזור רק שער של בובה? אם יש לה כזה דחף לגזור, אולי לגזור דברים "מותרים"

אם בכל מקרה את אומרת שהיא מגיעה אליהם

או לחילופין ממש להעלים את המספריים מהבית ולהסביר לגדולים יותר באופן רציני.

מה עם סיפור חברתי על גזירת שיער מספריים?

וודאי שלגזור לה את השיער, אפשר להסביר שלאנשים מבוגרים מותר ולילדים אסור

סיפור לימודי יש לה כעת על גמילה (שכמובן מסתבכת🥴), אז את הסיפור על גזיזת השיער אני חושבת שנצטרך לדחות בינתיים, אבל זה באמת רעיון טוב.

אולי נכין לה בינתיים סמל כזה בציור שממחיש שאסור לגזור שיער...

אפשר דף עם כמה תמונות ברורות ומשפטים.

בהצלחה! מאתגר.

גם ככה אני מלא בפלאפון.

אבל זכור לי ששלחו לנו פעם קובץ עם סיפורים חברתיים. אם אמצא וזה לא משהו ששלחו לנו באופן פרטי- אני אשלח לך.

(בעיקרון גם אני לא מומחית לנושא. מנסחת איך שנראה לי. אבל לא עובדת עם ילדים צעירים מאוד).

אין ציורים מובנים בשביל זה?

בכל אופן, אם תמצאי משהו כזה אשמח לקבל. מקסימום אתאים קצת את הציורים בפוטושופ לפי הצורך המדויק שלנו...

תודה!

לק"י

אפשר בכל מה שנוח לך.

התכוונת לציורים הסמליים האלה?

אני פחות אוהבת. הם גם לא ברורים לכל הילדים.

אם יש לכם אייפד בשבילה עם תוכנה שנקראת טאצ'ט, אז שם יש סמלים כאלה. אבל זה לוח תקשור באייפד.

לא יודעת איפה עוד יש.

משתמשים בהם הרבה בגן שלה, אז הנחתי שהם טובים...

אז עדיף שבאמת אצייר בעצמי?

אילו ציורים את מכניסה בקנבה?

אין לנו אייפד בשבילה, ב"ה היא יודעת לדבר ולרוב מצליחה לתקשר בצורה טובה...

לק"י

בקנבה עצמה יש מלא תמונות (כותבים באלמנטים מה רוצים):

אפשר גם להעלות תמונות מהפלאפון/ מחשב, ואפשר לבקש מהבינה המלאכותית בקנבה לצייר דברים.

יש דברים שיש רק בפרו. לי יש פרו חינם כי אני מורה.

חפשי בגוגל arasaac

זה אתר ממש חמוד עם מלא סמלים ומלא אופציות, ובחינם

לא חושבת שליישר לה את הפוני יגרום לה להבין שמותר לגזור שיער.

כשהיא תגדל תחשבו מה לעשות, כרגע זה לנשום ולחכות שיעבור..

אז באמת עם מכונת תספורת או מספריים ייעודיות זה עדיף.

אולי להגיד לה לעצום עיניים כשמסדרים לה את הפוני.

מניחה שמלווה אותה פסיכולוגית או עוסית כמו שקורה ברוב הגנים המיוחדים....

זה באמת מעבר...

חיבוק,מבינה אותך מקרוב מאוד ♥️

עם הפתרון לקחת לספרית מקצועית

וגבי עניין הטכני של הגזירה תקני דפים צבעוניים ורגילים, ומדבקות, וברבצק ועוד ועוד.. כל דבר שאת מעדיפה שהיא תגזור במקום את השיער ותתני לה בחופשיות לגזור כמויות!

ודבר נוסף לאסוף את השיער בצמה ואפילו בקוקס שהיא לא תוכל להגיע אליו..

אצלי גם הייתה תקופה שהבת שלי ניסתה לגזור מכל מיני סיבות גם תחושתי.. גם כנראה ראתה בגן חברות... אולי להוציא אנרגיה אולי כעסים ורגשות...

אז חשבתי לעצמי שכנראה כמו שכתבת הפעולה התחושתית של הגזירה מיטיבה איתה.

באמת קניתי לה סטוקים של ציוד ונתתי לה שתגזור בחופשיות והסברתי לה שמותר לגזור רק מה שיש פה בקופסא וכמובן בימים הראשונים שמתי עין שהיא לא גוזרת שום דבר אחר בסביבה!

כזה הפך למובן לאט לאט שיחררתי ממנה וכל העניין חלף עם הגזירת שיער ומאז ועד היום היא אוהבת לגזור קונפטי בלי סוף ועדיף שתגזור דפים ולא דברים אחרים!

גם דפים היא אוהבת לגזור, כמובן, אבל זה לא מספק לה את הצורך בתחושה (משהו במשיכה של השיער כשהיא גוזרת אותו, כך הסבירו לנו).

והאמת שעכשיו כבר קשה לאסוף לה את השיער כמו שצריל מרוב גזיזות🙈 והיא גם מפרקת לעצמה את התסרוקות בקלות...

בת כמה הבת שלך היום? היא לא על הרצף, נכון? (רוצה לדעת אם יש לנו תקווה🤭)

לא הבנתי אם המשיכה הכוונה לגזור משהו מתוח כמו גומי או חוט מתוח, או שהיא אוהבת את המשיכה של השיער ואז אפשר אולי להדק את השיער חזק בסיכות, אולי לתת לה לשים בעצמה

אבל הרעיון של לנסות לענות על הצורך התחושתי בדרך לא מזיקה...

זה באמת קצת ממתן לפעמים... צריך לתת לה יותר.

תודה!

זה התחיל מגיל 3 כשנכנסה לגן עירייה

יש עניין של תחושה וקשב ברקע

לעניין הגזירות שיער אני מניחה שתצליחי לעצור את זה בתחליף אולי תנסי לתת לה לגזור בצק זה באמת שונה מלגזור דפים ממש.. נייר גרוס... יכול להיות מעניין איך היא תתייחס לזה כי זה דומה לשיער במבנה.. אולי לקשור את הנייר גרוס כמו פונפון של מעודדות

ואז אולי אפשר להביא לה משהו ששונה משיער רגיל (למשל בצבע ורוד), ולהגדיר שאת זה אפשר לגזור. וכדאי גם ללמד אותה לגזור בקצה, כדי שלא ייגמר מהר. 😅

ייגמר, כי בניגוד לשיער שלה - הוא לא צומח

אולי עדיף לקנות בובה זולה מאוד? מצד שני, אז היא תגזור את השיער גם לבובות הלא זולות...

מסובך🤦‍♀️

(וכמובן לא הספקנו להתייעץ לעומק על כך עם העו"סית היום - יש יותר מדי דברים לדון עליהם...)

לק"י

אולי יהיו לה רעיונות.

או שהיא תוכל להתייעץ עם צוות מקצועי נוסף בגן ולהעביר להם מה שהם אמרו.

וגם המטפלת באומנות.

אבל התייעצנו על הנושא החם יותר - גמילה...

בנושא. שתחשוב/ תתייעץ ותעדכן אתכם.

אם זה עניין תחושתי ולא התנהגותי בעינייך הייתי מתייעצת עם המרפאה בעיסוק, אלה שאני מכירה הן ממש יצירתיות. וגם היא עושה איתה כל מיני דברים כנראה בטיפולים כדי לתת מענה תחושתי, אולי יהיו לה רעיונות.

אבל קודם כל הייתי שמה לה מסרקים נגישים בכל מיני מקומות בבית ומעודדת אותה לסרק את עצמה. (רק צריך לראות את היא גם עושה לתינוקת...)

לגביי סמלים-איך היא עם הסמלים בגן? היא משתמשת בהם? הגן משתמשים לרוב בגריד/טאצ'אט, את יכולה לבקש מהם אולי סמל, זה תוכנות בתשלום, אבל גם לקחת תמונה מאוד ברורה ולעשות עליה X כנראה יעבוד באותה מידה, רק לעשות את הסמל מספיק גדול כדי שהתמונה תהיה ברורה , וגם לשים את הסמל במקומות מועדים לפורענות-ליד החומרי יצירה למשל...

ילדים על הרצף יכולים לקבל מהרווחה חונכת אחהצ, שווה לברר אצלכם אם את יכולה לקבל, אם תהיה חונכת שמגיעה נגיד פעם-פעמיים בשבוע ונמצאת רק איתה-זה יכול מאוד להקל עליכם, וגם עליה.

אם זאת התנהגות שלא נובעת רק מצורף תחושתי אלא מצורך רגשי, ושהיא מקבלת על ההתנהגות הזאת פידבק משמעותי-יכול להיות שאם אחהצ היא תקבל יחס אישי במינון משמעותי ללא קשר להתנהגות זה יכול גם להקל ולהוריד תדירות.

אין לנו דיבור ישיר עם המרפאה בעיסוק, וכרגע בעיקר הצוות התייעץ איתה על הגמילה (שכנראה נתקעת גם בגלל העניין התחושתי).

אבל נבקש להתייעץ גם על זה, ואולי גם נבקש שיכינו לנו סמל מתאים.

ובקשר לחונכת - זה משהו שחשבנו עליו בשנה שעברה, כשהיא הייתה במשפחתון שהסתיים באחת וחצי. עכשיו כשהיא מסיימת בארבע מרגיש לי שלא יפה להרחיק אותה מאיתנו עוד, בזמן הקצר שנותר לה איתנו... אבל אולי כן נשקול את זה.

תודה!

עם כל אחת מהפרא רפואי, גם המרפאה בעיסוק.

תבקשי מהעוסית לתאם לך פגישה איתה, וגם לשמוע ממנה על העניין של הגמילה.

הרבה פעמים חשיבה משותפת יכולה ליצור שינוי, מרפאה בעיסוק טובה תשאל אתכם שאלות מכוונות טובות, ותשמע מכם איך אתם מתמודדים עם הצורך התחושתי, להורים לרוב יש דרכים ממש טובות להתמודד עם הקשיים של הילדים שלהם, רק צריך עוד קצת כוונון

זה היה מבאס אותי להשאיר עקום

וממשיכה להסביר שאסור לה לגזור

בתקווה שמתישהו זה ייקלט

ילד מוזנח מרחיק חברים ומרחיק אנשי טיפול (גננות וכל היוצא בזאת),

וגם כשהיא תגדל ותראה תמונות של עצמה זה לא נחמד, בלשון המעטה. אני מוצאת את עצמי הרבה מסתכלת איך ההורים שלי ארגנו אותנו מבחינה חיצונית, נקיון, טיפוח וזה מעסיק אותי מאוד, כשאני רואה תמונות שאני נראית מטופחת זה ממש ממלא לי את הלב. בעיקר שגדלתי במשפחה ברוכה אז הרבה פעמים 'בוחנת' כמה שמו לב אליי בתור ילדה ומה שיש לי זה מעט זכרונות ותמונות, אז אני מתבוננת הרבה בלבוש, בשיער... ואת האמת כשאני רואה שאני לא ממש נראית מטופלת היטב זה כזה אאוצ'''... בטוחה שהיא נקיה ומקבלת יחס הולם כי כולנו שומעות שאת מיוחדת וטובת לב, אבל כן יש משמעות מה יחשבו האחרים. 

כי יותר נעים להיות ולטפל בילדים מטופחים ונעימים לעין. אני אוהבת את כל המטופלים שלי ומשקיעה את נשמתי גם בכאלה שנראים פחות מושך מכל הלב. אבל זה כן יותר נעים...

אני לא יודעת בדיוק באיזה שלב התפתחותי היא ואם היא בהבנה של מסקנות שאם את גזרת לה אז מותר גם לה. אם היא לא שם זה פחות משנה לדעתי. ואם היא שם אז להסביר לה שעשתה בלאגן ואמא מתקנת ויותר לא גוזרים.

ונשמה, מותר טיפת ביקורת? אני לא רוצה לפגוע אז ממש סליחה אם לא בטוב. אני מרגישה שבגלל הכירותנו הוירטואלית ושאת יודעת שאני אוהבת אותך אז אני יכולה מעט... הייתי מעיפה את המספריים מהשטח. כמו כשיש תינוק זוחל מעיפים דברים קטנים ואין מצב לשחק לגו קטן או גולות על הרצפה. מקום ספציפי גבוה. לוקחים ומחזירים. מעירים למי ששוכח עד שזה מופנם... כמובן גם להשגיח עליה למרות שברור שבפועל זה לא כל דקה מהיממה. אז לעבוד בשני הכיוונים.

וחיבוק. מאתגר.

מקווה שלא נפגעת. 

ברמת המעשה הדרך עוד ארוכה... בעזרת ה'.

בכל אופן, אנסה לספר אותה, ונקווה לטוב...

תוך כדי דיבורים חוזרים ונשנים על כך שרק לאמא מותר לגזור שיער ולא לילדים.

ומה שקרה הבוקר:

א. איכשהו היא קמה עם דבק בשיער🤦‍♀️ (כשהלכה למיטה היא הייתה נקייה, מבטיחה! אבל המיטה שלה לצערי לא נקייה...) ב"ה הצלחתי להוציא את רובו במסרק כינים.

ב. היא ביקשה ששוב אגזור לה את השיער🥴 בסוף באמת הסתפקה בסירוק עצמי (שלא התיר קשרים נצרכים) ובקוקו חזק שעשיתי לה... אבל זו כבר התקדמות, שהיא הבינה שאמא היא זו שגוזרת!

בכל בוקר מחדש, אחרי שהיא עולה להסעה, אני מבינה כמה יש להעריך כל ילד "רגיל" שיש לנו...

לגזור לה קצוות מדי פעם

אם זה עושה לה טוב

טוב שהיא הבינה

לפעמים פשוט צריך לחזור על משהו מספיק פעמים

והמשפט בסוף

מסכימה ומוסיפה

לומדים להעריך כל דבר רגיל..

ותודה על ההזדהות וחיבוק❤️

אולי מסרק יהיה יותר דומה ממברשת(אני חושבת שהבנתי מה התחושה שהיא מחפשת זה בראש לא ביד שגוזרת אז לא יעזור לגזור דברים אחרים)

מסרק עושה את זה יותר וגם לפרק קוקו הצידה אם נגיד תעשי לה קוקיות קטנות ותתני לה לפרק תראי אם היא רוצה עוד 

לנו יש בבית... (לא קנינו בתחילת שנות נישואינו) השילוב של ילדים בררניים עם אמא שלא אוהבת לבשל מצריך את נוכחותם (אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)

דברים מהירי הכנה נוספים שאנחנו קונים ובריאים יותר:

פלאפל קפוא וכדורי פירה קפואים (אופים בתנור).

כרובית וברוקולי (אופים בתנור עם תבלינים, אבל כמובן לא כולם אוהבים)

לפעמים גם קונים אורז עם תבלינים בשקית, שרק מבשלים וזהו. לא הכי בריא, אבל יותר בריא מדברים אחרים...

זה לא ארוחה מאוד בריאה וזה גם מאוד מאוד יקר אבל זה ארוחה הרבה יותר מוצלחת מלא לאכול בכלל, ואז כל היום לנשנש. מה לעשות שיש לנו בהחלט ימים כאלה שאין מה לשלוף ואין זמן להכין ואז זה סוגר פינה ויש משהו לאכול.

לא רוצה ליצור לילדים חסך כי כולם סביבם אוכלים מלא גאנק

בתכלס לא מאוד משתמשת בזה. נקניקיות יוצא לי לשלוח לילד השנה פעם בשבוע וחצי לצהריים בבית הספר כי אין הזנה (לפני כן אכל אולי פעם בחודשיים)

שניצל תירס הבת שלי מאוד רצתה. אכלה כמה פעמים ומאז לא נוגעת

מעדיפה שלא אבל לא תמיד מספיקה להתארגן על אוכל מבושל בגלל שעןת העבודה אז יש פה 

כי הילדים מאוד מבקשים

תכלס קצת לקרוא על זה מוריד את כל החשק

זה מזעזע בעיני

מביאה לו פעם בכמה חודשים ועושים לו בנינג'ה.

שניצל תירס לא אוהבים

אבל כן יש פה שניצלונים של עוף טוב.

מציל אותי האמת

יש פה ילד בררן קשות+ אסור להביא לגן מוצרי חלב. אז אני שמה לו שניצלונים וקטשופ הוא בעננים.

טבעול בכלל לא, נדיר ממש, ברמת פעם בשנה בערך...

נקנקיות רק שעושים על האש.

מעדיפה לבשל אוכל מזין

בעיקר הילד הבררן שלי

מכירות מותג בריא של נקניקיות עם כשרות טובה?

זה מוצר סופר מעובד

אני לא מכירה בכל אופן אבל אשמח להחכים

שזה אמור להיות בריא ולא מעובד..

זכור לי שפעם חיפשתי ולא מצאתי משהו נגיש בכשרות טובה אבל אולי השתנה משהו מאז 

נקניקיות לארוחת צהריים של יום שישי

שניצלים של עוף יש לי בשביל ארוחת צהריים לגדולה שלוקחת לבית ספר. לרוב יש לי בשרי מבושל וזה במקפיא ליאת ביטחון לימים שאין לי משהו לשלוח לה.  

אבל האמת היא שהסיבה היא שאני מכורההה לטבעולים. אוהבת את כל הסוגים. טעים לי התעשייתי הזה🤣 אז מעדיפה לא להחזיק בבית כדי שאני אוכל אוכל נורמלי ולא את זה. שומרת את חגיגות הטבעול לתשעת הימים.

משתדלת למעט בנקניקיות אבל אוכלים מדי פעם. לפעמים צריך אוכל מהיר או משהו למנות...

טבעול מאוד מאוד יקר. אני מאוד אוהבת הילדים- תלוי מי ומה. התחליפים לרוב משתווים למקורי, ממש בודדים אפשר למצוא שהם טעימים. יש שנים שאנחנו קונים בתשעת הימים, כדי שיהיה מה לאכול...

אבל החזקנו הרבה שנים בלי.

הכנסנו בעיקר בגלל תקופות מילואים ארוכות שהגדולים שמרו על הקטנים, אבל לא היו מספיק גדולים כדי לבשל בעצמם אוכל של ממש.

היו פה גם מנות חמות כי הילדים התלהבו. לשמחתי מיצו את זה מהר.

כל עוד מצליחים להחזיק עם אוכל אמיתי זה בוודאי מבורך.

גם אם תחליטו בעתיד  להכניס זה לא מבטל את היתרון בתקופה שלא היה.

אבל חושבת שאם זה עוזר ולא אוכלים באופן רבוע / לעיתים קרובות מידי זה בסדר גמור.

וגם זה קנינו לעצמאות פעם אחרונה וזה עדיין במקפיא .

שניצל תירס יותר מבוקש אצלנו,  גם אני אוהבת.. אבל ממש ממש לא קונים קבוע. קנינו גם בעצמאות וכשנגמר לא קנינו עוד.

מלוואח קניתי בהריון הקודם שלי, לנפילות. ופה זה נגמר

נקניקיות בשריות.

זה אחד הדברים הבודדים שהילדים אוכלים.

דברים אחרים אנחנו לא קונים.

לא יודעת אם יאהבו אצלי.

הרבה פעמים ארוחת צהריים לא כוללת חלבון. כי הילדים לא אוכלים. או שאני מכינה ורק אני אוכלת.

שניצל תירס אוכלים פה כל הזמן.

אפילו ביניים לפעמים כשקצת רעבים.

נקניקיות או שניצלים מוכנים אוכלים פעם בשבוע.

במלחמות יותר.

לפעמים לעמוד להכין אוכל עושה אותי עצבנית.

אותי באופן אישי.

אז אני מעדיפה לתת נקניקיות ולהיות שמחה ורגועה מלטגן שניצלים מההתחלה (המשימה הכי קשה ביקום בערך לדעתי) ולהיות עצבנית פחד.

בגלל צפי ירי מאיראן

תפילות

זה מה שיש לנו

יואווו

מתלבטת אם להעביר אותם

לא להלחיץ אותם במידה ולא יתפתח לאיזור הדרום משהו

בשורות טובות וישועות גדולות!

באופן היפותטי כמובן, מה הייתן מציעות לה לעשות כרגע?

כל זאת בתקווה שהיא בעניין לחזור....

יש לה גם רכב.

השאלה אם אפשר לנהוג ככה

זה בלתי כבר בלתי!!!

סופריקה

הוא רוצה הסכם ויש סברה שאומרת ששנה של מונדיאל מקצרת מלחמות🤭

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...

תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו

וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...

יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...

בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

להגנה מירבית

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%

שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%

שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה

ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

אני בקופת חולים כללית וממש הייתי רוצה לדעת איזה רופאה מתעסקת עם זה

הבעיה שהתקשרתי למרפאה בבני ברק והם אפילו לא ידעו מה זה דיאפרגמה כבר מתביישת להתקשר שוב 🙈

מישהי יכולה לעזור???

כי אני מאוד מתעניינת בזה אבל אין לי חשק כרגע ללכת למתאמות פרטיות (פחות בגלל העניין הכספי)

ומרדף בכל מקום אחרי חלבון חלבון חלבון. והתחלתי בעודף משקל אז בכלל.. ודייי לא באלי.

דוחפת בכח לחם "בריא" במקום הלבן בסנדוויץ' לעבודה

וחביתה וכו'

כי צריך כי אומרים כי חייב

כשבעצם.. קיץ. חם לי כללל הזמן

רוצה קר מתוק נקודה.

ואם מבושלת אז פסטה מנחמת לעצבים

(ניסיתי מעדני חלבון ןכאלה.. אמאלה לא יודעת איך כולם גומרים על זה את ההללל ואיזה טעים. דוחה. לא מצאתי משו שהצלחתי לסיים חצי. וגם למה זה כזה ענק כל קוםסא?! חחח);

למשל, סלט עגבניות חריף עם שום ופלפל חריף. הרבה מיץ לימון מלח שמן זית. בריא ממש וטעים. וסתם ככה כשבא לי אוכל של בחוץ זה יכול לתת איזה תחליף

אולי אם טוסט אז תיקני לפעמים טוסט נקניק? נקניק אמיתי (ולא נקניקיה) זה נראה לי לא נורא, וזה יוסיף לך קצת חלבון.

או אולי לעשות בטוסטר טוסט פתוח עם שמן זית וזעתר מעל, ואז לאכול עם טחינה או עגבניה מעל, במקום טוסט גבנ"צ?

או שווארמה, את בקטע? אפשר או לקנות אמיתית, או לקנות תבלין לשווארמה/לגריל ואז זה מוסיף טעם של מונוסודיום גלוטמט שזה תכלס מה שאת מחפשת

אולי לעשות צ'יפס בתנור מירקות שורש שתפרסי ממש דק, ואז זה כן נותן איזה טיגון ומלח וכו אבל קצת יותר גיוון?

ואם רק לאחרונה את מתחילה לאכול, אז את בטח ממש בחולשה. אז רק אם יש לך או למישהו כוחות להשקיע. אם לא, את עושה את הכי טוב שיש לך :-*
ותשתדלי לקחת את המולטי ויטמין, ואולי אפשר להתייעץ על תוספים נוספים שיעזרו לגוון לגוף את המרכיבים

הכנתי כל יום ארוחת צהריים מושקעת לעבודה, וכשהגיע הזמן לאכול זרקתי הכל לפח וקניתי מנה חמה מהמכולת ליד 😅 ברמה שהבוס שלי שאל אותי למה כל הג'אנק 😂

תרגישי בסדר עם עצמך, העיקר שאת מצליחה לאכול משהו

לאכול עוד דברים.

כרגע תאכלי מה שעושה לך טוב ונותן לך תחושת שובע

בשעה טובה

יש לזוג ונראה לי גם למשפחה

אולי קוראים לזה חברותא

ויש גם בעותניאל אחד ממש כיף

צימרים על ההר

מקסים

יש באש קודש בקתה בכרם, יש בה בריכה שווה ממש...(למרות שזה לא רלוונטי לכם)

אבל הוא באמת יחסית "בעומק"

הנוף מהמם

אפשר לשאול מה יש בו שמאפשר הכנת אוכל (קומקום חשמלי, כיריים... אם יש כלים אז חשוב לוודא שיש הקפדה על כשרותם).

אם אתם צריכים - אז לבדוק שגם יש אפשרות של מיטות נפרדות בשבילכם או מזרן נוסף...

מכיוון שאתם באים עם שלושה ילדים מן הסתם תעדיפו שני חדרים נפרדים, אז תבררו גם על זה.

וכמובן - לקבל המלצות על הניקיון של הצימר... וגם על הבטיחות שלו מבחינת ילדים - חשוב מאוד!

אנחנו היינו פעם אחת בבית ההארחה של הר ברכה. פשוט מאוד-מאוד, אבל לנו זה הספיק.

מעבר לזה היינו עם הילדים רק בצימרים בצפון, אז אין לי המלצה... (ועל אחד מהם אני לא ממליצה🤭)

בהצלחה ותיהנו!

היינו בהר ברכה, מחפשים משהו יותר מפנק

תודה על הנקודות שכתבת!

משהו ששמעתי ששווה, נראה לי ביקב כביר

גם בבת עין יש כמה צימרים טובים 

את צימר נוף שומרון שהוא משפחתי ושמעתי שממש נעים

ובעלת הצימר היא שפית שיכולה לבשל לכם אם רוצים.

איך עושים את זה?

בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.

ג'ינג'ר , b6 (או שילוב של שניהם),

קרקרים/בייגלה(=נשנושים יבשים),

קולה,

בונגסטה/זופרן(=תרופות אם אין ברירה)

ארוחות קטנות

קרח/מאכלים קרים

תפוחים ירוקים/פחיות לימון (=חמוץ)

כל דבר נוסף שעזר לכן אשמח לשמוע, אין לי מושג איך אשרוד חודשיים לפחות ככה עם תינוק בבית ב"ה

אפרסקים/כל פרי שבא לך

ומוסיפה קינמון ודבש

לאט לאט אתאפס על עצמי

ממש תודה עליכן

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

ובשעה טובה!

לא מכירה..

מחפשת רופאה נעימה להכנסת התקן.

כתבו פה פעם על ד"ר תמר שלם אבל עד שהצלחתי להגיע למזכירה שלה גיליתי שהיא לא מקבלת בשעות שאני אוכל להגיע, אז מחפשת עוד המלצות.

(ואפשר לקבוע אליה גם אם אני לא בלאומית? היא מקבלת דרך עוד קופות או בפרטי?)

מקבלת בקרני שומרון בימי חמישי אחרי צהריים ובעמנואל בימי שלישי (אולי גם בחמישי בבקרים).

אם אין תור פנוי, תתקשרי למרפאה ותבדקי אם יש אפשרות להגיע, לפעמים זה עוזר. 

היה לי איתה חוויה לא טובה

אבל כן מכירה הרבה שמרוצות

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?

לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לק"י

ילדתי את הילד האחרון בגיל כמעט 37.

וההריון הראשון שלי היה הכי קשה (בגיל 25).

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..

לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....

אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל

מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

תעשי מה שנכון לך לעכשיו ואין

עוד שנה שנתיים, זה לא נורא לחכות.

מכניסים לנו לראש שהפוריות והפוריות והפוריות, בפועל אן אין משהו מסויים שצריך לחשוש ממנו ויש לך ילדים. אז אין מה לדאוג כל כך.

גם אם יקח קצת זמן להיכנס להריון, זה יגיע

אני נכנסתי להריון בגיל 39 אחרי כמעט שנתיים בלי מניעה ובדיעבד טוב שזה לא קרה לפני. סתם היינו מעמיסים על עצמנו. היום שהבנים כבר גדולים, הרבה יותר קל להתפנות לתינוקת

הפוריות באמת יורדת

קודם כל זה שאת נכנסת להריון, לא יכול להעיד כלום על אשה אחרת, סטטיסטית הפוריות מתחילה לרדת בגיל הזה, כמובן שגם הרבה נשים נכנסות בקלות להריון

וגם את מתארת שלקח לך שנתיים, זה לא מעט

והגיוני שזה קשור לגיל

ויש נשים שרוצות וכבר לא מצליחות

זה עיניין של אמונה ושל החיים של כל אחת

פה הפורום הכל זה לחץ סביב הפוריות אבל לא חייב להתייחס בצורה כזו לכל הנושא

אם היא היתה בת 40 התשובה היתה שונה, אבל 36 זה לא מבוגר ובמיוחד שכבר יש לה ילדים

זה קצת מוגזם

בפרט שיש כבר ילדים

אז אולי באמת לא להיות שאננים 5 שנים אבל שנה שנתיים אפשר ברוגע לתת את הזמן

ואם נתקלים בקושי להיכנס להריון יש היום פתרונות ב"ה

זה די מציאות שהפוריות יורדת בשלב הזה. ברור שזה לא יקרה לכולן באותה דקה אבל זה כן צריך להיכנס בשיקולים. אפשר גם לבקש מהרופא פרופיל הורמונלי ולעשות פרטי בדיקת AMH אם רוצים באמת להיות קצת יותר חכמים. 

@קפצתי לבקר 

קוראת עכשיו את השרשור בנחת

ומקווה שלא הרגשת מותקפת...

חיבוק בכל מקרה על העומס הפסיכי...

האמת בלי קשר נשמע מטורף..

אבל אני טיפוס שחייבת נחת אז לא אובייקטיבית...

בע"ה תהיה הצלחה בכל והחלטות טובות!!

ורק לסייג שממש לא התכוונתי שצריך להתפטר,

אלא יותר ניסיתי להציע להיות בראש של פתרונות "אמצע" מחוץ לתבניות.. כי כולנו בסוף חושבים בתבניות.. בני אדם...

שוב בהצלחה גדולה בכל!

❤️❤️❤️

מציעה לחשוב מה יכול להקל לך על העומס בחיים, ההרגשה שהכל עמוס ולחוץ לא נראה לי מיטיבה.

האם יש מקומות שאפשר לשחרר? להקל עם מיקור חוץ ועוד...

לגבי ההריונות בסיכון- בעיני זה נושא חשוב, שכדאי להתייעץ בכובד ראש מה המשמעות, מה הסיכונים ולקבל החלטה קודם כל לגבי זה. אח"כ לחשוב על היתר.

התפיסה שלי בחיים היא שחלון הזמן של היכולת להרות קטן בפער משמעותי מהזמן בו אני יכולה להתקדם בעבודה, אבל זה שיקול שמנחה אותי, לא יודעת אם מתאים לכולן

נתתן לי נקודות נוספות למחשבה.

בעז"ה שאצליח למצוא את הדרך הטובה ביותר.

קראתי את כל התגובות, תודה לכל אחת השקיעה וכתבה🫶🏼

החכמתי