גם לא מפורט מי הנביא שאמר לרבקה, ותמיד שיש נביא אז אומרים את שמו או את הכינוי איש האלוקים.

אפשר גם לומר שהלכה פיסית למזבח בחברון/בית אל כדי לקבל נבואה, ואז "ותלך" זה הליכה פיסית

אבל דברתי על הפשט.

העיקר זה צורת הפניה שלה לדעתי.

בנוגע ל-"ויאמר ה' לה" שיכול להיות על ידי נביא, הרס"ג מביא כדוגמא את הפסוק 'וידבר ה' אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו' (דברי הימים ב לג י)

דור.

כאן זה סיפור על דיבור לאדם פרטי.

דחוק לדעתי לומר ש"ויאמר ה לה" זה על ידי שליח. כשם ש"וידבר ה אל משה" הכוונה כפשוטו.

יש הבדל בין "ויאמר דוד ליהונתן" שזה ללא שליח, לבין "ויאמר חזקיהו לסנחריב" או "ויאמר פרעה לנוגשים בעם" שזה וודאי עם שליח. יש הבדל בין תיאור סיפורי פרטי לתיאור סיפורי מקיף.

כשם ש"אז יבנה שלמה" זה על ידי שליח, לבין "ויקח יעקב אבן וישמיה מצבה" שזה לא על ידי שליח

אז אין צורך לפרט שה דיבר אל אחז על ידי שליח.

אבל איפה מצינו שסתם כך כתוב ש"ויאמר ה לפלוני" באופן פרטי וללא הקדמה זה על ידי שליח?

גם "וידבר ה אל אהרון" נשמע בפשט שה' אמר בנבואה  ישירה לאהרון בהוראת שעה, ואחר כך ה' אמר למשה לכתוב זאת בתורה (כמו מצוות מילה לאברהם) ואז זה עדיין תורת משה.

ואולי יש הבדל בין "וידבר לפלוני" לבין "ויאמר לפלוני"

אז אפשר ללמוד מזה גם לאיפה שלא חייבים, אם רוצים ויש סיבה (רבקה, אהרון בויקרא, "ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך", "ויאמר ה' לשלמה יען אשר היתה זאת עמך")

סיפורי כללי ולא פרטני (כי בתיאור כללי מדלגים על השליח כמו באז יבנה שלמה), או שהיתה כבר הקדמה לפני שזה היה בידי נביא ואין צורך לחזור על זה. וגם *אולי* יש לחלק בין ויאמר לוידבר.

אני לא אומר שמחויב המציאות שרבקה קיבלה נבואה ישירה, אבל כך הכי מסתבר מהפדט.

ה אמר אלי בני אתה זה בכלל תיאור שירי פיוטי בתהילים (ואגב אין לדלול נבואה ישירה לדוד, שמשמע במלכים שאכן היה כך "ברוך ה אשר דיבר *בפיו* אל דוד אבי *ובידו מילא* לאמר" וגם "רוח ה דיבר בי ומילתו על לשוני. אמר ה לי דיבר צדיק באדם צדיק מושל יראת אלוקים...כי לא כן בריתי עם אל , ערוכה בכל ושמורה" וכן מצינו שה כרת ברית עם דוד ואילו בדברי נתן לא מצינו ברית או שבועה, לכן משמע שה' אמר ישירות לדוד על הברית). ואין ללמוד מתיאור שירי לתיאור פרוזאי. אחרת נאמר שהשמים מספרים כבוד א-ל זה כפשוטו.

בשלמה זה לא היה נבואה ישירה "ה הנראה אליו פעמיים"?

לגבי אהרון, למה לא כתוב "וידבר ה אל משה אמור אל אהרון"? כמו בפסוקים אחרים כאלה?

אם בהקדמה כבר הובהר שזה דיבור בידי מתווך כמו אצל אחז, אז כמעט בטוח שכם השני הוא בידי המתווך.

בתיאור פרטני פרוזאי ללא הקדמה, כמעט כל הסיכויים שזה דיבור ישיר, אבל לא 100 אחוז

ההבדל גם בין אחז לרבקה ששם מפורש את שם הנביא, בעוד שכאן אי אזכור שם הנביא תמוה. (ואין להשוות למנשה ועמו, שם מדובר כנראה על תקופה ארוכה בה ה שלח הרבה נביאים למנשה ודורו אז אין מה לציין את שם הנביא, כדוגמת "ויעד ה בישראל ביד נביא כל חוזה לאמר שובו מדרכיכם").

2 האפשרויות לפשט, אבל נראה שהאפשרות הסבירה היא נבואה ישירה. 

פה לא כתוב "ויבוא איש האלוקים לרבקה".

מה גם שאיזה נביאים היו בדורם חוץ מהם? אברהם אמר לה? אז למה לא מוזכר במפורש?

לא סתם האבות מוזכרים כנביאים "ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא" "אל תגעו במשיחיי ולנביאי אל תרעו". ייתכן שהיו הנביאים היחידים כמעט בדורם.

אולי היה איוב ואבימלך ושם ועבר חיו אז, אבל עדיין נשמע דחוק.

וגם למה שרבקה תלך לדרוש בנביא אחר? היא לא מספיק גדולה שתהיה נביאה בעצמה? הרי בעלה נביא. ומצינו ששרה גדולה בנבואה מאברהם

של אברהם הם נביאים.

הם מכונים מלאכים, ונכון שהנביאים מכונים פעם אחת "מלאכי האלוקים" בצורה פיוטית. אבל ראה חריפות דברי הראב"ע על מי שסובר,שהנה אנכי שולח מלאך הכוונה לאדם.

לא אכפת לי שיש נביאים אחרים, ואני סובר,שגם לגוים יש נבואה. וגם הכוזרי סובר,שלשם ועבר היתה נבואה כי הם מהשושלת. אבל פשוט בפשט זה נשמע דחוק

"לא אכפת לי שיש נביאים אחרים, ואני סובר,שגם לגוים יש נבואה. וגם הכוזרי סובר,שלשם ועבר היתה נבואה כי הם מהשושלת. אבל פשוט בפשט זה נשמע דחוק"

לעוות את הפשט כדי שיתאים לכוזרי🙂

זו קריאה שפותחת לנו הסתכלות חדשה על ספר בראשית. היא מתארת עולם שבו יש הרבה נביאים שמתנבאים בשם ה', ויש חזון נפרץ, וזה אכן מציג את האבות בצורה שונה מזאת שאתה מעלה בשרשורים שלך

למה שבימי האבות המצב יהיה שונה? וחוץ מזה רוב העולם עובד ע"ז. כמה נביאים כבר יהיו?

אני לא זוכר מי כותב על הנביאים בימי האבות. אבל לזכרוני אלו ראשונים פילוסופים כמו הרמבם שחשבו שגם בימי האבות כל האליטה האנטלקטואלית בעולם האמינו באל אחד או הסתפקו בכך (כמו אריסטו) והיו פילוסופים אלא טעו בטעותו של אנוש להלל את הגלגלים והשכלים. המקובלים לעומת זאת טוענים על גדולי האומות שהיו מכשפים כדוגמת בלעם ולבן, לא פילוסופים.   הארכיאולוגיה מוכיחה כדעת המקובלים לא כדעת הרמבם וסיעתו. שלא היה כזה מונותאיזם נפוץ בגויים לפני אריסטו, והרעש באתונה על סוקרטס מוכיח שלפניו לא היו פילוסופים (למעט מבשרי הפילוסופיה מאה שנה לפני סוקרטס). אלא שהרמבם וסיעתו לא הכירו את הארכאילוגיה אז חשבו לתומם שהפילוסופיה המעין יוונית היתה מאז ומתמיד באנושות, ומכאן הנחתם המוטעת לריבוי עצום של נביאים בעולם מאז ומתמיד(כדוגמת נבואת עומר וזייד שהרמבם מביא)

לדעתי אתה ממש חייב להפרד מהדיכוטומיה "פילוסופים/מקובלים" שלך. מההיכרות שלי היא לא תואמת למציאות, מבוססת על משאלת לב, לא תופסת את העושר של ההגות היהודית שכוללת הרבה מאוד מגירות, ובעיקר מאפשרת לשייך כל רעיון שאתה לא אוהב להשפעה של יריבים מדויימנים

המקובלים )וכן עולה מחסל והפשט( טוענים למכשפים אצל הגויים שראו בכוח המדמה שלהם דברים אבל מעוותים.

הרמבם כותב מפורש במשנה תורה שבימי אנוש טעה אנוש להלל את הגלגלים והשכלים, ושאחריו כל כהני האומות ידעו שיש רק אל אחד אבל אמרו לפשוטי העם שיש הרבה אלילים. אנוש מוצג לפי הרמבם כפילוסוף מעיין אריסטוטלי.

המקובלים מדברים על גלות השכינה ועל ביטול יצרא דע"ז בבית שני. והרב קוק מרחיב על השינוי שהיה מעולם שבו היתה נבואה לביןתקופה פוסט נבואית בלמהלך האידאות וחכם עדיף מנביא ובעוד מקומות.

גם ההיסטוריה מסכימה איתו )ראה ערך "עידן הציר").

מי שלא  היה מודע לקבלה חשב שתפיסת עולמינו היתה זהה מאז ומעולם, או כלשון הרב קוק "על ידי שכחת הרזים תשכח ההכרה של ארץ ישראל וכו').

בוודאי שניתן לחלק את הוגי הראשונים למקובלים ופילוסופים. נכון שזו חלוקה גסה, אבל היא קיימת ומאפשר לזהות מגמות דומות ב2 הקבוצות (ייתכן שהיו גם כאלה שאינם מקובלים אך סברו כמותם, אולי הכוזרי). גם הרב קוק מדבר על 2 תחומי ההגות ביהדות כ"קבלה ומחקר(פילוסופיה)"

החלוקה הזאת לא רק בישראל אלא גם באומות, בין מיסטיקה לפילוסופיה. ובהערכה גסה מאוד - בין פלטוניזם לאריסטוטליזם. בין חשיבה שכלית לבין חשיבה מיסטית המתארת דברים באמצעות הדימיון יותר מאשר הגדרות שכליות.

אני לא טוען שהפילוסופים הם "יריבים". כבר הסברתי למה צריך את שניהם אבל למה לקבלה יש בכורה.  מה גם שרוב המקובלים צל הראשונים היו גם פילוסופים ובעלי הגדרות שכליות (הרמבן, החלק ה5 של הכוזרי, וגם אצל האחרונים המהרל והרמחל ועוד)

בעיניי זה בדיוק כמו להגיד "הרב קוק היה הגליאני". אני לא רואה שום טעם להתייחס לדברים שכתבת, סליחה

להשערתי המקובלים יטענו שהיו כמויות מסיביות של קוסמים בימי האבות (אני יודע שהמקובלים אומרים שאיזבל היתה מכשפה ומכוח זה ידעה על שורש נשמתו של אליהו הנביא) שרואים בכוח מדמה דברין גדולים אך מעוותים. וודאי רבקה לא תדרוש במכשפים שנחשבים טמאים לפי התנך. אבל המקובלים לא טוענים על פילוסופים שהיו אז.

יש הבדל בין לומר על הרב קוק שהיה הגלייני, לבין לומר על הרמב"ם, הרלבג ורבינו בחיי שהיו פילוסופים ולא מקובלים ולא אחזו בשום צוקה של מיסטיקה. שזה די ברור (למעט החבדניקים שבצורה מגוכחת טוענים שהרמבם היה מקובל(

אבל אם אכפת לך מהאמת, תעצור רגע ובמקום לנסות לדחות, תחשוב כמה ימים עם עצמך על ההשוואה. תחשוב לעצמך על כל הדחיות שאתה יכול להעלות לטענה "הרב קוק הוא בסך הכל הוגה הגליאני", ותחשוב איזה מהן יכולות להיות רלוונטיות לשאר ההוגים ביהדות

לטעון על אדם שהוא הגלייני זה הכנסתו לתחום צר מאוד.

לטעו על אדם שהוא פילוסוף או מיסטיקן זה תחום רחב מאוד, כי גם לפילוסופיה וגם למיסטיקה יש אינספור זרמים ושיטות והלכי מחשבה.

מי שפילוסוף תופש את העולם בעיקר בהגדרות שכליות, מי שמיסטיקן תופס את העולם בעיקר בדימויים של הכוח המדמה. זה ההבדל. כמובן יש מי שמשחב בין שניהם.

החלוקה הזאת חורזת כחוט השני את כל הגות האנושות מאז לפני 2500 שנה ועד ימינו.

לא טענתי "הרמבם הוא סך הכל פילוסוף" ולא הקטנתי. פשוט שייכתי אותו למשבצת שלו בעולם ההגות.

(נ.ב : לא מפריע לי אם תנצלש את השרשור🙂 אתה יכול לפצל אותו אם אתה רוצה)

כך שמעולם לא טענתי שמה שמייחד את האבות מהותית זה שהם נביאים.

כן טענתי שמהפשט נראה שהם היו בין הבודדים מהנביאים בדורם, אבל זה פשט לא מחייב (ומהארכאלוגיה והקבלה עולה שלא היו הרבה נביאי אמת בדורם, אבל לא מחייב דווקא בודדים)

הרי הם היו אמורים להיות אלו שמתנבאים ואומרים לה.

כמובן שה' לא סתם העלים מאברהם ומיצחק

חזל אומרים ששרה גדולה מאברהם בנבואה. ושהאמהות נביאות היו

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

לספור את העומר 49 יום

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה