הסיפור הזה כואב ומזעזע, האמת שגם החרדים כואבים עליו וב"ה שהוא נדחק הצידה בשיח מכל הכיוונים (אולי גם בגלל שהוא התנפח והפך לשיח של "הפלג הירושלמי מול הבני ברקים", אבל מה שלא יהיה, זה נהיה מלחמה יותר רעיונית ממריבה של שני ילדים בארגז חול).

עם זאת, כל הנושא הזה על כל גווניו, תמיד איכשהו יעורר את השאלה המהותית: האם באמת יש גדולי דור אובייקטיביים שכל חרדי מחויב ב100% למרותם ומשמעתם? - לדעתי הסיפור הזה בכל שלביו תמיד איכשהו יפקפק באקסיומה הכל כך חרדית הזאת...

הנפוצה שיש כזה דבר גדולי ישראל ולא כל רב יכול לפסוק בכל נושא, לבין הטענה החרדית (הכמעט רפורמית במחילה) שיש בכל דור גדול דור אחד שמעל כולם וצריך להקשיב דווקא לו, דבר שמעולם לא היה בעם ישראל. אבל מובן למה החרדים אימצו זאת בשביל סדר והררכיה.

ואגב, גדולי הדור החרדים הם באמת מת"ח העצומים שבדורם, לא בגלל שררה וכבוד 

מול השאר?

אז את המושגים פלג ירושלמי ופלג בני ברקי, אני חושב שהמציאו עיתונאים או יחצנים שהיה להם נוח כדי להבהיר את התמונה. סתם כי משום מה, הכינויים "שונאים ומחבלים" לא נראים נורמלים או נעימים לאוזן של הקורא הנורמטיבי בעיתון ניטראלי 😅 (יתכן שהיו עוד אינטרסים אבל מניח שזה הרעיון בגדול).

למה זה מחולק לבני ברק וירושלים? כי התומכים העיקריים של השונאים (הפלג הבני ברקי) היו רבנים שגרים בבני ברק (ומטבע הדברים הם מאסכולה מסוימת ומתנהגים/משויכים לזרם קהילתי מסוים), כמו הרב קנייבסקי, הרב קרליץ וכדו'. לעומת זאת, תומכי המחבלים (הפלג הירושלמי) היו בעיקר רבנים שגרים ומאופיינים כירושלמים, כמו הרב אלישיב, הרב ש.אוירבך וכדו'. גם ברמה העובדתית-טכנית, משפחת פוברסקי-כהנמן הם מאוד שורשיים בבני ברק, ואילו הרב מרקוביץ גדל ברמת גן ובירושלים.

אני מניח שלשני הצדדים היה אינטרס להיות מיוצגים בצורה הזו, כי בתפיסה החרדית, הבני ברקים נתפסים כנישה מאוד מאוחדת וחזקה ומייצגים אוטנטיות ופנאטיות - מה שמייצג במידה כלשהי את הנישה שנוחה לפלג הבני ברקי. לעומת זאת, הירושלמים נתפסים כעצמאיים, יצירתיים ויוזמים יותר - וזה מאוד קוסם למקום חסר שורשים (ישיבה הכי בני ברקית בעולם, שהבסיס שלה אצל כמה רבנים זקנים בירושלים?!), למשוך ככה נערים צעירים.

אם טתה רוצה להעמיק ולהבין יותר את נבכי הפוליטיקה ותסבוכותיה, ואיך הגיע מצב שהבני ברקים נהיו הליברלים יותר והירושלמים נהיו הלוחמניים, אני מציע לך לקרוא מאמרים של בצלאל כהן (שדווקא מביע הבנה לאויביו מהפלג הירושלמי) ואנשים נוספים.

אבל זו באמת פוליטיקה חרדית מטומטמת ואין כ"כ טעם לעסוק בנבכיה..

לכאורה הרב אלישיב תמך בצד של הרב מרקוביץ' לגבי מי צודק בויכוח על התפקידים/בעלות בפוניבז'. זה מה שטענו לאורך השנים.

לגבי כל שגעונות הפלג הירושלמי בשנים האחרונות, נראה לי שהוא כבר לא היה חי אז.

התפתחו בהמשך להיות ה"פלג", וכנראה זה דווקא מה שדפק אותם בסוף.

אולי תסגביר לנו, כי גם לי זה לא ברור מספיק, מעבר לכך שכל התפתחות הפלג כויכוח "השקפתי" הגיעה לכאורה ממלחמת שליטה שחפשו לה תירוצים אידאולוגיים.

.

זה הברכה שסמוטריץ קיבל

לא התחילה שם ולא נבעה מהמחלוקת הזו.

היא התחילה אחרי פטירת הרב אלישיב, בין הרב שטיינמן לרב שמואל אויערבך. (לכל אחד מהם הייתה ישיבה משלו, והם לא היו בישיבת פונוביז').

למחלוקת הזו יש רקע קודם ברור בתחום האידיאולוגי, שבאותו שלב הגיע לידי פיצוץ.

כל אחד מהצדדים בפונוביז' היה מחובר לאחד מהצדדים בוויכוח האידיאולוגי, וכך שתי המחלוקות התחברו.

המחלוקת של הפלג התחילה אחרי פטירת הרב אלישיב. 

גם קודם היו הבדלים אידיאולוגים בין הצדדים, אבל שניהם קיבלו את סמכות הרב אלישיב.

וכאמור, היא לא נבעה מהמחלוקת בפונוביז', המנהיגים של שני הצדדים בכלל לא היו חלק מישיבת פונוביז'.

אבל עיקר הסכסוך היה על מליוני השקלים של נכסי הישיבה. זה הדבר שבדבילו הלכו לשופט של ממש.

אם זה רק עניין של משרה וכבוד, היו הולכים לאיזה גדויל וסוגרים שם בוררות.

עד כמה שזכור לי, עוד לפני התפצלות הישיבה, הרב מרקוביץ היה גר בחורבה ברחוב בן זכאי בבני ברק (ואני די בטוח שכך גם הרב כהנמן). לא היית מחליף איתו גם תמורת כל שוויה של חברת פוניבז' בע"מ

לא חושב שמדובר בתאוות עושר ותענוגות. זה נראה לי יותר הביטחון הכלכלי של המוסד שבראשותו.

אם זה היה עניין רק של "גדלות" אז היו יכולים להכריע מזמן ובפשטות. העובדה שנזקקו לבורר, ולא בפעם הראשונה, היא בגלל הכסף.

לא עמותה. 

עמותה היא לא בבעלותו של אף אחד, ואי-אפשר לקבל בירושה בכלל.

יש 'חברת פוניבז' שיש לה נכסים ומניות, אבל זו לא חברה רגילה למטרות רווח, והבעלות היא בעיקרה זכות ניהול.

השאלה האם אפשר לרשת את המניות האלה היא חלק מהויכוח.

לא שייך בדין תורה (בדין תורה יש קניין רק לאדם פרטי), ממילא זה רק משום דינא דמלכותא, וממילא ירושת בת תקיפה/לא תקיפה לא רלוונטית כאן. נראה שטענתו להיות החתן אז זה אומר שהוא אמור להיות ראש השישיבה, ובמילא (לא בדין תורה אלא במנהגי רשות ישיבה) הוא בעל הסמכות לנהל את נכסי עמותת הישיבה

היא שהבטיחו לו בנדוניה או משהו כזה, שהוא יהיה ראש ישיבה. אאל"ט הטענה שלהם היא בדיוק באותה מטבע, שהם טוענים שהוא חולה כבוד וניסה לדחוק את הקץ, ובדיוק בגלל זה לא ראוי שהוא יהיה ראש ישיבה.

(אני כותב את מה ששמעתי מפה ומשם, חלק מהדברים שמעתי מאנשים יחסית קרובים לצלחת. לי כמובן אין שום דעה...)

(הפסק זמין באינטרנט)

הפסק מופיע בכתבה שבפתיחת השרשור.

הכותב שעליו הגבת  העחר הערה ברובד ההלכתי, לא משהו שיטה את ליבו של חשין לכאן או לכאן.

זה כמו להאשים אותי, איך אני טוען שחפץ מסויים שלי, הרי לפי דין תורה רק קרובים יורשים, ואני לא קרוב של הבעלים הקודם. אבל אני בכלל לא טוען שירשתי אותו, אני טוען שקניתי אותו...

הרי אתה מבין שהמניות האלה לא שייכות לך, אז כנראה כן יש בהם איזשהו גדר ירושה.

בכל מקרה הטענות שלך נידונו גם אצל הרבנים ולהבדיל את כבוד השופטים המהוללים שהצליחו במקום שנכשלו כל גדולי המנהיגים...

והם כוללות למשל את צוואתו של הרב כהנמן לגבי הורשת המניות לבנו. את הטענה שיש לרב מרקוביץ' חזקה על התפקיד שמילא בישיבה, את הטענה שאי-אפשר להוריש בכלל את המניות האלה, בגלל ההגדרה החוקית של חברה לתועלת הציבור והם הופכות למניות רדומות, וטענה נגדית, ועוד.

אין לי יומרה להכריע מי צדק בכל הנידונים האלה.

אבל הטענה שהמניות שייכות לבת, ומכוח זה לחתן, איננה אחת הטענות שנידונה בפסק הבוררות, כנראה מכיוון שהיא לא נטענה [ואדרבה, מנוגדת לטענותיו של החתן, שאין בכלל ירושה על המניות האלה], ובמילא אין שום הצדקה לנחש שזה מה שהוא טען, ואז להאשים אותו על כך שהוא טען את הטענה הזו.

חלק ממה שפגע באמונתי בהגזמה במה שעושים מה"גדולים".

https://x.com/Israelcohen911/status/1991131411651187140

יכול להיות ש"הדשא של השני ירוק יותר", אבל מישהו מצליח לדמיין דברים כאלו במחלוקת בין מרכז להר המור לדוגמא?
@שלג דאשתקד 

זאת אני מנסה להסתכל מהזווית שלהם:

א. אדם צריך להודות לה' על כל מצב טוב או רע. האם זה לגיטמי שאדם שזכה במשפט יהלל את ה?

ב. מה ההבדל בין זה לבין הטדיה לה' על מפלגה מסוימת שנצחה בבחירות? (ונגיד אפילו שזה בו גביר על סמוטריץ או ההפך)

ב. העיקר שאני חושב - אני לא בקיא במחלוקת בין השונאים למחבלים, אבל נראה לי שהם מרגישים איום ומגננה אל מול העולם החילוני, ומבחינת השונאים נצחונם זה נצחון העולם החרדי וישועתו מהשפעה חיחונית זרה, כי מבחינתם המחבלים הולכים בדרך מסוכנת שעלולה בעתיד לגרום להרס "חומות הדת" מבחינתם. כך ששמחתם היא חא שמחת ניצחונם על המחאבלים, אלא ישועת עולם התורה כולו, כולל ישועת המחאבלים אלא המחאבלים לא מודעעם לזה שהם נושעו גם

ובכלל, השמחה הגדולה על ניצחון בערכאה חילונית, כשאנשים פשוטים "פריירים" כמוני, נפלו בבית הדין הרבני בחייהם האישיים (כי חשבו לתומם שכך ההלכה מחייבת), למרות שבבימ"ש התוצאה אמורה להיות טובה יותר.

לא עושה טוב.

אגב, אף אחד מהשונאים לא חושב שהמחבלים מסכנים את הדת, יש כמובן טענות נגדם, אבל דווקא המחבלים הם הצדיקים יותר מהאפיפיור בסיפור.

כל האווירה שם לא מביאה למידות טובות בלשון המעטה.

טענה שיש בה צדק אגב, הם המנוע האידאולוגי של חוסמי הכבישים בשנים האחרונות עם הצהרת "נמות ולא נתגייס".

ועדיין, מי שגדל באטמוספרה כזאת זה לא מעדן את מידותיו בלשון המעטה.

בנוסף, הסטנדרטים שמציגים בפני המון העם לגבי ה"גדולים", לא תואמים חגיגה כזאת בשל נצחון בערכאה חילונית במריבה על כסף, כבוד ושליטה.

אבל יפה שאתה מלמד זכות.

לכל התוהים על קיומה של המריבה וקיומם של שני הפלגים וכו'.

אז כמו בפוניבז', יש במחלוקת הזו "צווי דינים": הראשון, שאלה משפטית לגבי זכויותיו של הרב מרקוביץ בישיבת פוניבז'. השני, מחלוקת עקרונית יותר, שעומדת בבסיס רוב פועלו של הרב שך כמנהיג. איכשהו, שני הנושאים מתערבבים זה בזה למרות שאין ממש קשר ביניהם.

לגבי הנושא השני, אנסה להסביר את הייחודיות של גישת הרב שך וההתנגדות אליה, לאור תיאוריה שכתב בזמנו בצלאל כהן ביחס להבדל בין הרב שטיינמן לרב אוירבך. הוא קרה לזה "הרומנטיקן והציניקן" והסביר: הרב שטיינמן הוא שמרן וסגפן ומלא בקדושה, לכן הוא לא רואה סיבה שאנשים יימשכו לדברים "מבחוץ" שנתפסים כפסולים. לעומת זאת, הרב אוירבך ערני לחששות ומפחד מהם מאוד, ולכן מנסה להרחיק מהם בצורה ארגסיבית. המחלוקת הזו היא מהותית יותר ויש לה הרבה זוויות (בעיקרון כתבתי תגובה מפורטת, ארוכה מאוד, אך החלטתי לא לפרסם אותה כאן. אם מידהו ממש מתעניין אנסה לשלוח לו באישי). וכמובן, קיומו של פלג שתומך בה, יכול לאפשר את קיום המריבה הממונית שבצדק יכולה להיתפס כמטופשת.

לכן לקוצר הבנתי, מוכרח שיהיו שני פלגים כאלה (הם לא חייבים לריב, וגם לא חייבים להיות קיצוניים לאחת הדעות; אבל לצערינו החרדים עדיין לא בחרו באחת האופציות האלה). ולכן גם יש מקום חשמחה וכעס ונאומים מתבכיינים. אני לא רואה בזה פסול. (אני כן תמה כפי שכבר כתבתי בהודעה אחרת, שאני הייתי מצפה ממגזר שכל הזמן מדבר על ציות לרבנים, שהמנהיגים שלו ידעו לתת דוגמה לציבור ולא להיפך. אבל כנראה שיש לי ציפיות גדולות מדי מהמגזר שהמנוע שלו הוא נערים חמומי מוח והמושגים שלו הם תמיד לא פרופורציונליים. כך או כך זה כבר עניין נפרד ועקרוני בהתנהלות המגזר הזה).

לא שאנחנו חותמים על כל ערך שלהם. הרבה מתפיסת 'בני ישראל' שלהם, עברה דרך התרגום של הנצרות-הפרוטסטנטית על עיוותיה.

….  מתי תבינו שאנחנו מתגרים במעצמה שבראשה עומד הפכפך שלא חושב פעמיים לפני שהוא מחליט לעשות מעשה.

אתם עוד תביאו עלינו את החורבן ומרד בר כוכבא ביחד. אתם סכנה לכל יהדות העולם כולל העם בישראל.

ימי בין המיצרים הבאים עלינו לרעה רק מחזקים בליבי את גודל הסכנה .

בעזרת השם אני אהיה בחגים בארץ . רק שלא יבטלו לי את הכרטיס בגלל השטויות שהמנהיגים שלך עושים.

ודרך אגב אני מכיר ההסטוריה שאתה מנסה ללמד.

רוב האמריקאים לא יודעים או לא רוצים לדעת את זה.

את החורבן הביאו ברי-קמצא כמוך, שהעדיפו להיות נגד אחייהם ולרקוד מה יפית מול הגויים. אנחנו גמרנו עם הגלותיות.

.... מוסלמי נשיא ארצות הברית עשו מזה מטעמים לגבי נאמנות.

מספיק להתמם ולגלגל עניים.

כתבת כאן על זחיחות והתגרות באומות, על מי דיברת??

זה חדש.. לצאת נגד התגרות של נוצרים בנוצרים..

אבל מה אתה רוצה מחברי הפורום??

... הפורום בו נאמרו הדברים שם אותנו יחד איתו.

זה בדיוק כמו השמועה שביבי דחף את טרמפ לצאת למלחמה וזה גרם לטרמפ להתרחק מביבי בלשון המעטה.

מי יודע איך יגיב לזה טרמפ. כיום הוא שומע לקטרים יותר ויותר.

במקום לחפש כל הזמן איך להוציא את המתיישבים הצדיקים ביו"ש רע

... באופן כללי התיישבות מנקרת בתוך אוכלוסיה עויינת לא תורמת לעניות דעתי לשלמות ארץ ישראל. זה רק מבעיר אש.

בעבר עשינו את זה יותר בחוכמה.

אולי אם כוונתך שעל המתיישבים לפעול נגד הפולשים מערב, כמו שהאירופאים שפלשו לאוסטרליה נהגו בילידים שבאמת חיו שם אלפי שנים - זאת באמת תהיה חכמה.

1. בכל מוסד כולל בתי ספר נוסף על דגל המדינה גם הדגל של הילידים.

2. בכל טופס ממשלתי יש שאלה ספציפית אם אתה יליד כדי לתת הפליה מתקנת.

3. שבטים שעל אדמתם יש מחצבים מקבלים תמלוגים.

....ועוד הרבה זכויות .

הכל כדי להמעיט להבות.

כמובן שזה לא דומה אבל מה לעשות  השם שם את הישמעלים בארץ ישראל 

כדי להצדיק את הדברים בפרקי דרבי אליעזר:

"ולמה נקרא שמו ישמעאל? שעתיד הקדוש ברוך הוא לשמוע באנקת העם ממה שעתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים"

בפרק ל"ב, המדרש מתאר תיאור נבואי (הנמסר על ידי רבי ישמעאל) ובו חמישה עשר דברים שעתידים בני ישמעאל לעשות בארץ ישראל באחרית הימים. אירועים אלו מתארים בעיקר תקופות קשות של שלטון ומלחמות, כגון: [1, 2]

• מדידת הארץ בחבלים.
• הפיכת מקומות קדושים לאתרים עבורם.
• מלחמות שונות, חרפת רעב ואי-שקט בארץ ישראל לפני בוא המשיח

בקיצור הערבים בארץ ישראל זה גזרה משמים שהציונות צריכה לחיות אותה בחכמה דבר שהפסקנו לעשות מאז 1977.

האבות המייסדים של ארצות הברית שאבו מן היסוד היהודי התנכ"י, ועלה רעיון לאמץ את השפה העברית, שירד מן הפרק בשל דלילותה של השפה העברית באותם הימים. כנגדה עלתה הצעה להפריד את המדינה מהדת, מכל דת, והיא התקבלה בסופו של יום.

כך ואחרת, לארצות הברית של אמריקה אין שפה רישמית, ונכון להיום האנגלית אינה שפה רשמית. העברית נפסלה כאמור, והיא אולי עוד תשוב.

שטרות הכסף בארצות הברית נושאים עד היום שם שמיים, ולא בכדי.

הבעיה בארצות הברית היא נחילי הארבה הפרוגרסיבי שמשתלטים עליה 24/7, ואם לא די בכך הם מקבלים חיזוק מן השרץ הקפלניסטי המקומי שמכסה את עין הארץ, ומתפשט במהירות האור אל מעבר לאוקיינוס.

אם מטרת הגעתך ארצה היא בהשראת המרגלים מפרשת שלח, אז במטותא, השאר במקומך. לא מעוקצך ולא מדובשך.

אתה לא מקורי, כל הדר בחו"ל מרשה לעצמו לירוק עלינו, ואין שום סיבה שתנהג בשונה מדף המסרים של קפלן 

....כאחד שעדין חי את הטראומה של בונדי ביץ  ששניים נהרגו חצי מטר משמאלו  ואחד נפצע חצי מטר מימינו

כדאי שתבין שיש שותפות גורל לכולנו!!!!

אחרי כשלון מרד בר כוכבא כל היהודים בעולם סבלו.

לא יודע מה היה קורה אם האמריקאים לא היו מורדים בבריטים. איזו מדינה היתה כיום שם

אבל, בהנחה ש, כלומר אם, ואני מתכוון להתנות את הדברים שלי באופן ברור, אכן ייחתם הסכם כניעה ללא אף שפן בכובע או טריק בשרוול אזי הייתי אומר שמישהו שם עוד כמה דברים במטוס הקטארי שטראמפ קיבל במתנה.

העובדות לגבי איראן לא השתנו, ההשלכות של כניעה לאיראן הן הרות גורל על המערב כולו, על אמריקה, על ישראל, על המחשבה האילאסמית, על המסקנות של סין ושל רוסיה (וגם של צפון קוריאה), על העולם הערבי - הכל נשאר זהה, אז מה קרה לטראמפ? המישור הרוחני "לב מלך ביד ה'" אבל במישור הארצי זה נראה לי דבר פרסונלי לחלוטין כלומר שתלוי במשהו שקשור בטראמפ עצמו.

אבל כמו שפתחתי ואמרתי: מניסיון רב חודשים למדני שאין סיבה לרוץ רגליים להרע ולפטפט את עצמנו לדעת על ההתנהגויות של המלך שחזל התלבטו עליו אם הוא חכם או טיפש.

אם היה מפציץ אותם 24/7 עד שיתחייבו לשמור על מיצרים פתוחים, האמינות שלו היתה מרקיעה לשחקים במקום יורדת לטמיון

הוא אוכל עכשו את מה שבישל, וגם אנחנו.

ובעיקר אנחנו.

לא בטוח שהיה עוזר להפציץ אותם בלי הפסקה כי הם עקשניים, אבל כן היה צריך להתכונן יותר טוב לאפשרות שהם ינסו לחסום את הורמוז

להבעיר את שדה הנפט של אחת המפרציות ואיימו להבעיר את כולם.

הוא היה צריך במכת הפתיחה להשמיד את הגרעין עם הרבה אמהות של כל הפצצות ולא עם כמה בודדות. ואז מההלם הם היו יורדים על ארבע. אבל הוא פחד. הם איימו לפגוע במתקני ההתפלה של המפרציות ושכולם ימותו מצמא. אי אפשר לנהל מלחמה כשאתה מפחד מהאויב ולא מוריד לו את האאש. והראש פה זה הגרעין, לא הנפט.

אבל טראמפ ההפכפך התהפך פעם נוספת.

כמו סטייק.

אבל האמין שמאורע כזה ייצר קואליציה של המערב, דהיינו נאטו תצטרף, והמפרציות יואילו לעזור.

נאטו לא רצתה לשלוח אפילו שולות מוקשים שלא לדבר על לאבטח ספינות.

והמפרציות, עצרו אותו מתלקוף והתחיחו לשלם מליארדים פרוטקשיין לאיראן. זה הרס את הסנקציות והסגר שהוא יצר.

לא נותרו לו הרבה ברירות לפתוח את הורמוז. אם היה מפציץ את האי חארג האיראנים כבר הודיעו שיפציצו את שדות הנפט של המפרציות. והוא נבהל - הוא מצא את עצמו בעמדת הדביל שהרס את כלכלת המערב, ורצה להחלץ מזה בכל מחיר. והאיראנים גבו את כל המחיר.

אחרי שאמרנו את זה, מסכים שאיך שהדברים נראים נכון לכרגע - טראמפ נשבר וויתר על כל מה שהציג כקווים אדומים בוהקים.

הרושם הוא שהוא עם כל זה שאינו פוליטילקלי-קורקט כמו יריביו במפלגתו ומחוצה לה, הוא עדיין חושב בראש מערבי-חילוני-מודרני, ולא העריך נכונה את כח העמידה של אומה בת שלושת אלפים שנה ועם אמונה דתית פונדמטליסטית. כמי שכבר עשה כמה עסקאות מוצלחות בחיים - היה ברור לו שאחרי שערפנו את רוב ההנהגה ופגענו להם קשה בכלכלה, הם יבינו שהצעד ה'הגיוני', הוא להסכים ל'עיסקה' בתנאים שלו. ממילא, אין צורך והצדקה לגרום שם הרג מיותר והרס שיגרום לאזרחים התמימים לרעוב.

בגלל זה הוא עצר, פעמיים, את המתקפה כשהם היו קרובים לקריסה במחשבה שעכשיו הם יסכימו לעסקה, מה שיותר אלגנטי מבחינתו מלהשמיד מדינה (אגב, בדיוק כמו שעיסקת החטופים הראשונה הגיעה כשחמאס היו על סף קריסה ולוחמים שלהם סירבו להלחם. לולי הלחץ הציבורי המטורף בנושא - הנצחון המוחלט בעזה היה מגיע בסביבות חנוכה תשפ"ד). הוא רק לא לקח בחשבון את כח העמידה שלהם. יותר מזה, המצור על הורמוז היה גאוני - הם כל יום דיממו מאות מליוני דולרים, עוד כמה שבועות היו קורסים כלכלית. רק ששוב מתברר שהמערב השבע פחות מסוגל לעמוד בעליית מחירי הדלק, מאנשי האמונה (המעוותת) כשהם רעבים ללחם.

ביום שתרד הפקודה להסיג את הכוחות בחזרה לאמריקה.
 

אבל אם נהיה כנים, אחרי 39 פעמים שהוא איים בחודשיים האחרונות ולא עשה כלום, אני כבר נוטה להאמין שטראמפ הגדול הוא הרבה יותר קטן ממה שיש בחלון הראווה.

אבל גמו שאכן כבר אמרתי, קל לפטפט. מניסיון העבר אי אפשר ללמוד כלום, מהכתבלבים השונים אפשר ללמוד פחות ממה שאפשר ללמוד מהניסיון, ולכן נותרנו רק עם תחושות ומשאלות לב. 

לעניות דעתי

כי הייתה אפשרות להמשיך עם המצור עוד חודשיים. הכלכלה העולמית הייתה נקלעת למיתון? היה יכול להפציץ גשרים כמו שאיים והכל היה נראה אחרת.

ברור שרק הורמוז מעניין אותו, אבל היה יכול להלחם קצת יותר. בלי מגפיים על הקרקע. 

אבל אז היינו מודים לטראמפ המשיח ואמריקה הגדולה שהצילו אותו

בקיצור, זאת הסיבה:

"אשור לא יושיענו, על סוס לא נרכב, ולא נאמר עוד אלוהינו למעשה ידנו, אשר בך ירוחם יתום". 

לא ברור לי למה את מחליטה בשביל עם שלם איך הוא תופס את המהלכים בעולם. תחליטי בשביל עצמך בלבד. את כנראה היית אומרת שאלוקים לא שותף להצלחה ולניצחון.

אל תדברי בשמנו.

את מחליטה בשביל נציגי הציבור הדתיים והחרדיים שיש בממשלה.

את מחליטה בשביל המוני חוזרי בתשובה ומתחזקים במהלך 3 השנים האחרונות.

את מחליטה בשביל אלפי חיילים שמבקשים ציציות לפני שיוצאים לקרבות.

את מחליטה בשביל ציבור דתי וחרדי ענק.

על סמך מה את מחליטה את הקביעות ההבליות האלה?!

לא הבנת אותי בכלל.

אם טראמפ היה פותר לנו את בעיית איראן ברור שהיינו אומרים שהוא שליח ה'.

אבל הוא בגד בנו.

במה ההתחזקות ולבוש הציצית סותר את מה שכתבתי? ערב הגאולה יש שיבה אל ה'. וכן. אנחנו במצב שאין לנו על מי להישען חוץ מהקב"ה. הוא מזריח מאות מליארדים לאויב הכי חזק חזק שלנו שמקיף אותנו סביב עם הפרוקסי שלו, והם כולם צוהלים ושמחים, רק אנחנו שואלים להיכן נלך ונבוא. 

איך זה שכל פעם אנחנו שוב פעם אוכלים את מה שטראמפ וביבי מספרים לנו דרך התקשורת בכזאת תמימות?

כמה פעמים האמנו שהם רבו והם בכאסח ואז פתאום תקיפה מטורפת באיראן עם שיתוף פעולה מדהים בין טראמפ לביבי?

כמה פעמים היינו עוד שנייה בהסכם ואז קרה משהו מפתיע ובלתי צפוי?

עובדים עלינו ומסובבים אותנו דרך התקשורת

כל מה שיש בתקשורת קחו בערבון מוגבל

מומחי הבטחון שלנו הסבירו שישראל היא מעצמה אזורית שבמידת הצורך תגן על המפרציות מפני איומיה של אירן.

מסתבר שלא דובים ולא זבובים, תכלית ההתחמשות שלהם היתה ועודנה כדי לתקוף את ישראל מתי שהוא. 

גורמי הבטחון שלנו האמינו ועודם מאמינים שהיריבות בין הסונים לשיעים יכולה לשרת את ישראל, ועתה הוכח שלא כן הדבר. 

האם יופקו אצלנו לקחים? חליווה כבר לא יסע לאילת על חשבון בטחוננו, אבל מחליפיו ימשיכו לנסוע.

איראן כן יגיבו וטראמפ יגיד להם סבבה עכשיו תחזרו למו"מ, ובמקביל טראמפ יתקשר לנתניהו וידרוש לא לתקוף בחזרה

בסופו של יום -עם טראמפ, או בלעדיו- האחריות על בטחון ישראל, מוטלת רק על ממשלת ישראל.

היו כבר תקיפות שנתניהו ביטל לדרישת טראמפ

מודה, בשונה מהערכותי עד לרגע זה - הרושם הוא שטראמפ אכן נשבר ונכנע (עדיין מקווה שזה חלק מתרגיל הונאה מתוחכם וכבר היו תקדימים משמעותיים בשנה וחצי האחרונות, אבל קשה לראות זאת).

אבל בזאת תבחן ממשלת ישראל! בסופו של יום, מי שאחראי לשלום ובטחון ישראל - זו רק ממשלת ישראל, שצריכה לשקול מה נכון לישראל. ייחסי חוץ הם אחד השיקולים, אבל לא השיקול היחיד וממש לא השיקול המכריע.

ההכרזה של שר הביטחון מהבוקר - חשובה ומאוד וכדאי מאוד שגם רה"מ עצמו יגיד בקולו דברים דומים. מדינת ישראל אינה חלק מההסכמות והיא צריכה, עם או בלי נשיא ארה"ב, להלחם על שלומה, בטחונה ושגשוגה.

לממשלת ישראל קוראים בנימין נתניהו. ומה לעשות שהוא די זקן, אבל מאז שהיה לפוליטיקאי, לא הצטיין בכישורי משילות. אז יהיה עוד סבב, עוד שיחה טלפונית לקקנית עם טראמפ, ואז בבחירות השמאל חלילה יגרוף את כל הקופה.

ולו כדי להביך את השלטון "המרכזי" (עלאק) בלבנון.

או אז ישראל תחזור לתקוף מכוח הזכות להגנה עצמית.

וגם, לא פוסל אפשרות שטראמפ החדש יארגן פגישה בין נתניהו לנשיא לבנון, כדי להסיט את דעת הקהל מהזגזגנות המופקרת שלו.

כרגע נראה שעצרו את הפעילות, מקווה שלפחות לא ניסוג מהכפרים שצה"ל נמצא בהם

ששינה את פני המאבק ברוע העולמי (ונצואלה, איראן וכו'. שנפילתן גם תחליש את סין) והביא לשלום אזורי נרחב, אבל במקום זה הוא בחר בפוליטיקה קטנה ובלבזות את ראש ממשלת השותפה העיקרית של ארה"ב במאבק מול הרוע הזה. כרגע נראה שמה שיזכרו ממנו זה הרבה דיבורים, התקפלות מפוארת, מזרח תיכון ישן והסכם שאפילו עד סוף הקדנציה שלו לא החזיק מעמד.

העובדות הן שטראמפ החדש נמצא בריצת אמוק להסכם עם אירן בתנאי אירן. אמת, הייתי רוצה שהאמריקאים יכתיבו הסכם כניעה וההנהגה האירנית תחתום עליו ותעזוב את המדינה או תוצא להורג.

האירנים כנגדם מבינים דבר או שניים, ומפעילים את חיזבאללה נגד ישראל, כדי לסכסך בין ישראל לאמריקה שכאמור מתחננת להסכם.

מה צפוי לנו, האירנים יגיבו על התקיפה בדאחיה, וישראל תגיב באירן אחרי חתימת "הסכם" עם טראמפ החדש. או אז אירן תבטל את חתימתה, ומדינת ישראל תהיה הכבש שיעלה לעולה.

לגבי משחקי השוטר הטוב והרע, זה ריאלי בפוליטיקה הפנימית שלנו, אבל לא מול טראמפ החדש והטיפש.

המשך יבוא.

אבל מה שכתבת על טראמפ מדויק למרבה הצער.

בגד בנו ומסכן את קיומינו כאן ומזרים לאוייבים שלנו מאות מליארדים, בשעה שאנחנו תלויים בארה"ב לאספקת מיירטים ונשק. מי שלא מבין את עוצמת הבגידה חי בחלום

במובן מסויים דונאלד טראמפ הוא אריאל שרון. אם תרצי, דונאלד שרון ואריק טראמפ. שניהם שווקו כתקוותו הגדולה של הימין הישראלי ושניהם אכזבו כל אחד בדרכו.

השמאל הקפלניסטי רוכב על מבוכת הימין, ורגע השיא שלו יהיה אם יוכרז על חיסול מדינת ישראל. הילת. 

לפעמים הוא ממש מרגיש כמו טרול מיומן.

זה לא דף מסרים, זה כאילו ספר מסרים.

אני יכול לדמיין אותו מכתיב לאחרים את המתקפה היומית ברשתות החברתיות.

אבל בארגז הכלים שלך נמצא רק מוצר אחד- סמוטריץ', וגם אותו תפסיד בחודשים הקרובים

כתבתי כמה פעמים בפורומים אחרים. האם עובדה חשובה זו מוסיפה לי ניקוד בעיניך.

ספרתי כשלושים פורומים, כן ירבו. אז מה? האם אני חייב להוכיח נוכחות בכולם.

ולמה הריון ולידה, או בישולים ומתכונים, ושאר ירקות, אמורים לעניין אותי, ומה אני יכול להוסיף לשיח שמתנהל שם.

תכל'ס, עשה טובה. הנח לי.

לך תמכור פיתות עירקיות...

ותמיד, תמיד, תתעסק במה שאתה מבין בו באמת.

וסיג לחכמה שתיקה.

גם אויל מחריש, חכם יחשב.

טראמפ הוא עסקן גס רוח וכסיל שאת אבחנותיו הרפואיות נדע אחרי שיעזוב את הבית הלבן. קרבות כלובים במסיבת יום ההולדת שלו מעידים על האיש יותר מכול. נתניהו הוא סתם ימין חלש המפטפט את עצמו לדעת, מאז 1996. לא צריך לחפש הגיון בשיגעון ובחוסר משילות. יהיה הסכם עם איראן, ביבי יפסיד בבחירות, וטראמפ ישמח לקדם "הסכמי שלום" עם הפלסטינאצים כדי לקושש את פרס נובל לשלום.

והחשוב זה הזרבוב. כלומר ההרס היסודי שמבצעים עכשיו קבלני עבודות עפר. גם בדרום לבנון וגם בעזה. כל יום שעובר והורסים להם כפר, זה עוד מקום שהם לא יכולים לחזור אליו ונזק אמיתי.

אנחנו מכירים את הצבא שלנו שיכול ליסוג תחת פקודה פוליטית מממשלה פחדנית. אבל כפר שכבר נדרס ונהרס יהיה יותר קשה לשקם.

אז מה זה כפר בלבנון? בתוך שנה למפלצת שחתכת את ראשה יהיו שני ראשים.

(וגם להרוס)

היום פשוט הרסו את כל הכפר. כפרים כפרים. 3/4 מעזה כבר לא קיים היום. וכל כפרי קו המגע בדרום לבנון גם לא.

ימין ושמאל ואז תגיע עם הצעות ורעיונות.  

הוויכוח בין הימין לשמאל בישראל בנוגע לעתיד יהודה ושומרון (יו"ש) הוא אחד מקווי השסע העמוקים והמשמעותיים ביותר בחברה הישראלית. המחלוקת אינה רק פוליטית או ביטחונית, אלא נוגעת בשאלות יסוד של זהות, היסטוריה, דמוגרפיה וצדק.

להלן ריכוז נקודות המחלוקת המרכזיות והפערים בתפיסות העולם:

## 1. הזכות על הארץ וההיבט ההיסטורי-דתי

* **תפיסת הימין:** רואה ביהודה ושומרון את ערש ההיסטוריה היהודית (שם נמצאים אתרים תנ"כיים מרכזיים כמו חברון, שילה, ובית אל). הזיקה לחבל ארץ זה נתפסת כזכות אבות היסטורית ודתית שאינה ניתנת לערעור. מבחינת הימין, ויתור על שטחים אלו הוא פגיעה בזהותה היהודית של המדינה ובזכותו הטבעית של העם היהודי על ארצו.

* **תפיסת השמאל:** אינו מכחיש בהכרח את הזיקה ההיסטורית, אך מציב במרכז את חשיבות המשפט הבינלאומי, ההכרה העולמית והצורך בפשרה. השמאל טוען כי מימוש "זכות האבות" על מיליוני פלסטינים החיים באזור גורר פגיעה מוסרית ודמוקרטית, ולכן יש להעדיף שיקולים פרקטיים של שלום וחלוקת הארץ על פני החזקה בכל חבלי המולדת ההיסטורית.

## 2. ביטחון לאומי ואסטרטגיה

* **תפיסת הימין:** השליטה הצבאית והאזרחית ביו"ש חיונית להגנת מדינת ישראל. השטח משמש כ"עומק אסטרטגי" וההרים שולטים על שפלת החוף ומרכזי האוכלוסייה (נתב"ג, תל אביב). הימין מזהיר כי נסיגה מהשטח תוביל להקמת "חמאסטן" בלב הארץ, בדומה למה שקרה לאחר תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה, ותהפוך את ערי המרכז למטרות לירי רקטות יומיומי.

* **תפיסת השמאל:** המשך השליטה במיליוני פלסטינים הוא עצמו האיום הביטחוני הגדול ביותר, שכן הוא מייצר חיכוך מתמיד, טרור ומחייב השקעת משאבים צבאיים עצומים בהגנה על התנחלויות מבודדות במקום במשימות אסטרטגיות. השמאל מאמין שביטחון אמיתי יושג באמצעות היפרדות, קביעת גבולות מוכרים בינלאומית, והסדרי ביטחון קפדניים (כמו פירוז המדינה הפלסטינית העתידית ושליטה ישראלית בבקעת הירדן במסגרת הסכם).

## 3. האיום הדמוגרפי ודמותה של המדינה (יהודית ודמוקרטית)

המחלוקת כאן היא אולי החריפה ביותר, כאשר שני הצדדים משתמשים באותו טיעון – שמירה על עתיד המדינה – אך מגיעים למסקנות הפוכות:

* **השמאל מזהיר מפני "מדינה דו-לאומית":** לטענת השמאל, סיפוח יו"ש או המשך המצב הקיים יובילו לכך שבין הים לירדן יהיה רוב ערבי או שוויון דמוגרפי. במצב כזה, ישראל תצטרך לבחור: להעניק לפלסטינים זכויות הצבעה מלאות (ואז המדינה תפסיק להיות יהודית), או למנוע מהם זכויות (ואז המדינה תפסיק להיות דמוקרטית ותהפוך למדינת אפרטהייד). הפתרון מבחינתם הוא **היפרדות** לשתי מדינות כדי לשמור על רוב יהודי מוצק במדינה דמוקרטית.

* **הימין מציע פתרונות חלופיים:** בימין יש המפקפקים בנתונים הדמוגרפיים וטוענים שהשמאל מפריז במספר הפלסטינים ביו"ש. מעבר לכך, הצעות הימין נעוצות במנעד רחב: החל מסיפוח שטחי C בלבד (שבהם רוב יהודי מוצק) והשארת שטחי A ו-B תחת אוטונומיה פלסטינית, דרך מודלים של תושבות ללא אזרחות, ועד למודלים של אזרחות הדרגתית למי שיצהיר נאמנות. מבחינת הימין, הקמת מדינה פלסטינית היא איום קיומי מיידי, החמור בהרבה מהאתגר הדמוגרפי.

## 4. מפעל ההתנחלות ועתיד היישובים

* **תפיסת הימין:** רואה בהתנחלויות מעשה ציוני חלוצי, הממשיך את הקמת המדינה. היישובים נתפסים כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. עמדת הימין הרשמית היא שאין לפנות אף יישוב או תושב יהודי מביתו, ושנוכחות אזרחית היא זו שמקבעת את האחיזה הביטחונית בשטח.

* **תפיסת השמאל:** רואה בהתנחלויות (ובעיקר באלו המבודדות, מחוץ לגושי ההתיישבות הגדולים) מכשול מרכזי לשלום ונטל כלכלי וביטחוני. השמאל שואף להקפאת הבנייה וטוען כי בעתיד יהיה צורך לפנות עשרות אלפי מתיישבים, או לחילופין לבצע חילופי שטחים כדי להשאיר את גושי ההתיישבות הגדולים (כמו גוש עציון או אריאל) תחת ריבונות ישראלית, תמורת שטחים מתוך הקו הירוק.

… ההתייחסות שלך למהלך העניינים הוא נובעת בכוונה ומסיבות פוליטיות.

ההנהגה המדינית לאורך כל התקופה בזבזה לשווה השגים צבאיים. צה"ל התעשת מהר מאוד ממחדל השביעי באוקטובר בניגוד להנהגה המדינית שהוליכה אותנו מדחי אל דחי.

כנראה שאתה ושכמותך ימשיכו לדבוק בהנהגה הקיימת למרות כשלונותיה. אוי ואבוי לנו אם אתם תיצגו את רוב העם בבחירות הבאות עלינו.

ישראל ניצחה בכל החזיתות, ניצחון יותר גדול מששת הימים. אנחנו בקווים יותר קדמיים ממה שהיינו - בכל החזיתות. צה"ל יושב בכתר החרמון, בכל הקו עד היבוק, כותש לקמח את הכפרים השיעיים עד הליטני וגם מצפונו. גם בעזה, רוב הרצועה בידינו ובדרך להפוך לטיילת. הגרעין האירני נסוג עשרות שנים אחורה, צבא סוריה על הטילים ששנים הפחידו אותנו מהם - הושמד. מטוסי חיל האוויר עושים בשמי אירן כבשלהם, גם בלי תיאום אמריקאי.
 

נכון, יש עדיין אויב, גם אחרי ששת הימים היה אויב. חודשים ספורים אחרי ששת הימים, פרצה מלחמת ההתשה. אבל מכאן ועד 'הפסדנו' - נו שויין.

שנפתלי בנט, שהקים ממשלה שכדברי ליברמן 'לא תוכל לעסוק בביטחון', שבנט שהתפאר שנגד עמדת גורמי הביטחון הכניס עשרות אלפי מרגלים, סליחה פועלים, מעזה, שמינה את הכושל רונן בר ולא הטיל ווטו על מסירת השטחים ללבנון ועל הפויילישטיק של מינוי הרצי רגע לפני הבחירות - לפחות ישתוק.

איראן משתקמת כבר עכשיו. זה לא שהמתחרים של ביבי משמאל, כולל בנט הנוכל, טובים ממנו, אבל הוא ימין גרוע, חלש ותבוסתני. 

(לממשלה של בנט הייתה הצלחה אחרת)

ישראל נלחמת באויב הערבי מיום הקמתה עם הפוגות קצרות מועד פה ושם.

מלחמה זו תמשך קרוב לוודאי גם ב- 80 השנים הקרובות.

כי ראשי מערכות הבטחון בכל הזמנים מבינים את המזרח התיכון כמו שפותח שרשור זה מבין את ביבי.

לצד כל כשלונות ראשי מערכת הבטחון, יש מקום מפואר להתעלמות מהזגזגנות של הג'ינג'י האמריקאי ההפכפך דולנד טראמפ.

וגם לא נגרע חלקה של האופוזיציה המופקרת שלנו שמוציאה דיבתנו רעה בכל אתר ואתר.

Join the adventure in Space Wave and test your reflexes. I love this game because it keeps me entertained while improving my reaction speed.