הסיפור הזה כואב ומזעזע, האמת שגם החרדים כואבים עליו וב"ה שהוא נדחק הצידה בשיח מכל הכיוונים (אולי גם בגלל שהוא התנפח והפך לשיח של "הפלג הירושלמי מול הבני ברקים", אבל מה שלא יהיה, זה נהיה מלחמה יותר רעיונית ממריבה של שני ילדים בארגז חול).

עם זאת, כל הנושא הזה על כל גווניו, תמיד איכשהו יעורר את השאלה המהותית: האם באמת יש גדולי דור אובייקטיביים שכל חרדי מחויב ב100% למרותם ומשמעתם? - לדעתי הסיפור הזה בכל שלביו תמיד איכשהו יפקפק באקסיומה הכל כך חרדית הזאת...

הנפוצה שיש כזה דבר גדולי ישראל ולא כל רב יכול לפסוק בכל נושא, לבין הטענה החרדית (הכמעט רפורמית במחילה) שיש בכל דור גדול דור אחד שמעל כולם וצריך להקשיב דווקא לו, דבר שמעולם לא היה בעם ישראל. אבל מובן למה החרדים אימצו זאת בשביל סדר והררכיה.

ואגב, גדולי הדור החרדים הם באמת מת"ח העצומים שבדורם, לא בגלל שררה וכבוד 

מול השאר?

אז את המושגים פלג ירושלמי ופלג בני ברקי, אני חושב שהמציאו עיתונאים או יחצנים שהיה להם נוח כדי להבהיר את התמונה. סתם כי משום מה, הכינויים "שונאים ומחבלים" לא נראים נורמלים או נעימים לאוזן של הקורא הנורמטיבי בעיתון ניטראלי 😅 (יתכן שהיו עוד אינטרסים אבל מניח שזה הרעיון בגדול).

למה זה מחולק לבני ברק וירושלים? כי התומכים העיקריים של השונאים (הפלג הבני ברקי) היו רבנים שגרים בבני ברק (ומטבע הדברים הם מאסכולה מסוימת ומתנהגים/משויכים לזרם קהילתי מסוים), כמו הרב קנייבסקי, הרב קרליץ וכדו'. לעומת זאת, תומכי המחבלים (הפלג הירושלמי) היו בעיקר רבנים שגרים ומאופיינים כירושלמים, כמו הרב אלישיב, הרב ש.אוירבך וכדו'. גם ברמה העובדתית-טכנית, משפחת פוברסקי-כהנמן הם מאוד שורשיים בבני ברק, ואילו הרב מרקוביץ גדל ברמת גן ובירושלים.

אני מניח שלשני הצדדים היה אינטרס להיות מיוצגים בצורה הזו, כי בתפיסה החרדית, הבני ברקים נתפסים כנישה מאוד מאוחדת וחזקה ומייצגים אוטנטיות ופנאטיות - מה שמייצג במידה כלשהי את הנישה שנוחה לפלג הבני ברקי. לעומת זאת, הירושלמים נתפסים כעצמאיים, יצירתיים ויוזמים יותר - וזה מאוד קוסם למקום חסר שורשים (ישיבה הכי בני ברקית בעולם, שהבסיס שלה אצל כמה רבנים זקנים בירושלים?!), למשוך ככה נערים צעירים.

אם טתה רוצה להעמיק ולהבין יותר את נבכי הפוליטיקה ותסבוכותיה, ואיך הגיע מצב שהבני ברקים נהיו הליברלים יותר והירושלמים נהיו הלוחמניים, אני מציע לך לקרוא מאמרים של בצלאל כהן (שדווקא מביע הבנה לאויביו מהפלג הירושלמי) ואנשים נוספים.

אבל זו באמת פוליטיקה חרדית מטומטמת ואין כ"כ טעם לעסוק בנבכיה..

לכאורה הרב אלישיב תמך בצד של הרב מרקוביץ' לגבי מי צודק בויכוח על התפקידים/בעלות בפוניבז'. זה מה שטענו לאורך השנים.

לגבי כל שגעונות הפלג הירושלמי בשנים האחרונות, נראה לי שהוא כבר לא היה חי אז.

התפתחו בהמשך להיות ה"פלג", וכנראה זה דווקא מה שדפק אותם בסוף.

אולי תסגביר לנו, כי גם לי זה לא ברור מספיק, מעבר לכך שכל התפתחות הפלג כויכוח "השקפתי" הגיעה לכאורה ממלחמת שליטה שחפשו לה תירוצים אידאולוגיים.

.

זה הברכה שסמוטריץ קיבל

לא התחילה שם ולא נבעה מהמחלוקת הזו.

היא התחילה אחרי פטירת הרב אלישיב, בין הרב שטיינמן לרב שמואל אויערבך. (לכל אחד מהם הייתה ישיבה משלו, והם לא היו בישיבת פונוביז').

למחלוקת הזו יש רקע קודם ברור בתחום האידיאולוגי, שבאותו שלב הגיע לידי פיצוץ.

כל אחד מהצדדים בפונוביז' היה מחובר לאחד מהצדדים בוויכוח האידיאולוגי, וכך שתי המחלוקות התחברו.

המחלוקת של הפלג התחילה אחרי פטירת הרב אלישיב. 

גם קודם היו הבדלים אידיאולוגים בין הצדדים, אבל שניהם קיבלו את סמכות הרב אלישיב.

וכאמור, היא לא נבעה מהמחלוקת בפונוביז', המנהיגים של שני הצדדים בכלל לא היו חלק מישיבת פונוביז'.

אבל עיקר הסכסוך היה על מליוני השקלים של נכסי הישיבה. זה הדבר שבדבילו הלכו לשופט של ממש.

אם זה רק עניין של משרה וכבוד, היו הולכים לאיזה גדויל וסוגרים שם בוררות.

עד כמה שזכור לי, עוד לפני התפצלות הישיבה, הרב מרקוביץ היה גר בחורבה ברחוב בן זכאי בבני ברק (ואני די בטוח שכך גם הרב כהנמן). לא היית מחליף איתו גם תמורת כל שוויה של חברת פוניבז' בע"מ

לא חושב שמדובר בתאוות עושר ותענוגות. זה נראה לי יותר הביטחון הכלכלי של המוסד שבראשותו.

אם זה היה עניין רק של "גדלות" אז היו יכולים להכריע מזמן ובפשטות. העובדה שנזקקו לבורר, ולא בפעם הראשונה, היא בגלל הכסף.

לא עמותה. 

עמותה היא לא בבעלותו של אף אחד, ואי-אפשר לקבל בירושה בכלל.

יש 'חברת פוניבז' שיש לה נכסים ומניות, אבל זו לא חברה רגילה למטרות רווח, והבעלות היא בעיקרה זכות ניהול.

השאלה האם אפשר לרשת את המניות האלה היא חלק מהויכוח.

לא שייך בדין תורה (בדין תורה יש קניין רק לאדם פרטי), ממילא זה רק משום דינא דמלכותא, וממילא ירושת בת תקיפה/לא תקיפה לא רלוונטית כאן. נראה שטענתו להיות החתן אז זה אומר שהוא אמור להיות ראש השישיבה, ובמילא (לא בדין תורה אלא במנהגי רשות ישיבה) הוא בעל הסמכות לנהל את נכסי עמותת הישיבה

היא שהבטיחו לו בנדוניה או משהו כזה, שהוא יהיה ראש ישיבה. אאל"ט הטענה שלהם היא בדיוק באותה מטבע, שהם טוענים שהוא חולה כבוד וניסה לדחוק את הקץ, ובדיוק בגלל זה לא ראוי שהוא יהיה ראש ישיבה.

(אני כותב את מה ששמעתי מפה ומשם, חלק מהדברים שמעתי מאנשים יחסית קרובים לצלחת. לי כמובן אין שום דעה...)

(הפסק זמין באינטרנט)

הפסק מופיע בכתבה שבפתיחת השרשור.

הכותב שעליו הגבת  העחר הערה ברובד ההלכתי, לא משהו שיטה את ליבו של חשין לכאן או לכאן.

זה כמו להאשים אותי, איך אני טוען שחפץ מסויים שלי, הרי לפי דין תורה רק קרובים יורשים, ואני לא קרוב של הבעלים הקודם. אבל אני בכלל לא טוען שירשתי אותו, אני טוען שקניתי אותו...

הרי אתה מבין שהמניות האלה לא שייכות לך, אז כנראה כן יש בהם איזשהו גדר ירושה.

בכל מקרה הטענות שלך נידונו גם אצל הרבנים ולהבדיל את כבוד השופטים המהוללים שהצליחו במקום שנכשלו כל גדולי המנהיגים...

והם כוללות למשל את צוואתו של הרב כהנמן לגבי הורשת המניות לבנו. את הטענה שיש לרב מרקוביץ' חזקה על התפקיד שמילא בישיבה, את הטענה שאי-אפשר להוריש בכלל את המניות האלה, בגלל ההגדרה החוקית של חברה לתועלת הציבור והם הופכות למניות רדומות, וטענה נגדית, ועוד.

אין לי יומרה להכריע מי צדק בכל הנידונים האלה.

אבל הטענה שהמניות שייכות לבת, ומכוח זה לחתן, איננה אחת הטענות שנידונה בפסק הבוררות, כנראה מכיוון שהיא לא נטענה [ואדרבה, מנוגדת לטענותיו של החתן, שאין בכלל ירושה על המניות האלה], ובמילא אין שום הצדקה לנחש שזה מה שהוא טען, ואז להאשים אותו על כך שהוא טען את הטענה הזו.

חלק ממה שפגע באמונתי בהגזמה במה שעושים מה"גדולים".

https://x.com/Israelcohen911/status/1991131411651187140

יכול להיות ש"הדשא של השני ירוק יותר", אבל מישהו מצליח לדמיין דברים כאלו במחלוקת בין מרכז להר המור לדוגמא?
@שלג דאשתקד 

זאת אני מנסה להסתכל מהזווית שלהם:

א. אדם צריך להודות לה' על כל מצב טוב או רע. האם זה לגיטמי שאדם שזכה במשפט יהלל את ה?

ב. מה ההבדל בין זה לבין הטדיה לה' על מפלגה מסוימת שנצחה בבחירות? (ונגיד אפילו שזה בו גביר על סמוטריץ או ההפך)

ב. העיקר שאני חושב - אני לא בקיא במחלוקת בין השונאים למחבלים, אבל נראה לי שהם מרגישים איום ומגננה אל מול העולם החילוני, ומבחינת השונאים נצחונם זה נצחון העולם החרדי וישועתו מהשפעה חיחונית זרה, כי מבחינתם המחבלים הולכים בדרך מסוכנת שעלולה בעתיד לגרום להרס "חומות הדת" מבחינתם. כך ששמחתם היא חא שמחת ניצחונם על המחאבלים, אלא ישועת עולם התורה כולו, כולל ישועת המחאבלים אלא המחאבלים לא מודעעם לזה שהם נושעו גם

ובכלל, השמחה הגדולה על ניצחון בערכאה חילונית, כשאנשים פשוטים "פריירים" כמוני, נפלו בבית הדין הרבני בחייהם האישיים (כי חשבו לתומם שכך ההלכה מחייבת), למרות שבבימ"ש התוצאה אמורה להיות טובה יותר.

לא עושה טוב.

אגב, אף אחד מהשונאים לא חושב שהמחבלים מסכנים את הדת, יש כמובן טענות נגדם, אבל דווקא המחבלים הם הצדיקים יותר מהאפיפיור בסיפור.

כל האווירה שם לא מביאה למידות טובות בלשון המעטה.

טענה שיש בה צדק אגב, הם המנוע האידאולוגי של חוסמי הכבישים בשנים האחרונות עם הצהרת "נמות ולא נתגייס".

ועדיין, מי שגדל באטמוספרה כזאת זה לא מעדן את מידותיו בלשון המעטה.

בנוסף, הסטנדרטים שמציגים בפני המון העם לגבי ה"גדולים", לא תואמים חגיגה כזאת בשל נצחון בערכאה חילונית במריבה על כסף, כבוד ושליטה.

אבל יפה שאתה מלמד זכות.

לכל התוהים על קיומה של המריבה וקיומם של שני הפלגים וכו'.

אז כמו בפוניבז', יש במחלוקת הזו "צווי דינים": הראשון, שאלה משפטית לגבי זכויותיו של הרב מרקוביץ בישיבת פוניבז'. השני, מחלוקת עקרונית יותר, שעומדת בבסיס רוב פועלו של הרב שך כמנהיג. איכשהו, שני הנושאים מתערבבים זה בזה למרות שאין ממש קשר ביניהם.

לגבי הנושא השני, אנסה להסביר את הייחודיות של גישת הרב שך וההתנגדות אליה, לאור תיאוריה שכתב בזמנו בצלאל כהן ביחס להבדל בין הרב שטיינמן לרב אוירבך. הוא קרה לזה "הרומנטיקן והציניקן" והסביר: הרב שטיינמן הוא שמרן וסגפן ומלא בקדושה, לכן הוא לא רואה סיבה שאנשים יימשכו לדברים "מבחוץ" שנתפסים כפסולים. לעומת זאת, הרב אוירבך ערני לחששות ומפחד מהם מאוד, ולכן מנסה להרחיק מהם בצורה ארגסיבית. המחלוקת הזו היא מהותית יותר ויש לה הרבה זוויות (בעיקרון כתבתי תגובה מפורטת, ארוכה מאוד, אך החלטתי לא לפרסם אותה כאן. אם מידהו ממש מתעניין אנסה לשלוח לו באישי). וכמובן, קיומו של פלג שתומך בה, יכול לאפשר את קיום המריבה הממונית שבצדק יכולה להיתפס כמטופשת.

לכן לקוצר הבנתי, מוכרח שיהיו שני פלגים כאלה (הם לא חייבים לריב, וגם לא חייבים להיות קיצוניים לאחת הדעות; אבל לצערינו החרדים עדיין לא בחרו באחת האופציות האלה). ולכן גם יש מקום חשמחה וכעס ונאומים מתבכיינים. אני לא רואה בזה פסול. (אני כן תמה כפי שכבר כתבתי בהודעה אחרת, שאני הייתי מצפה ממגזר שכל הזמן מדבר על ציות לרבנים, שהמנהיגים שלו ידעו לתת דוגמה לציבור ולא להיפך. אבל כנראה שיש לי ציפיות גדולות מדי מהמגזר שהמנוע שלו הוא נערים חמומי מוח והמושגים שלו הם תמיד לא פרופורציונליים. כך או כך זה כבר עניין נפרד ועקרוני בהתנהלות המגזר הזה).

הקב"ה לא הבטיח לנו כמה זמן ומאמץ אנחנו עוד צריכים עד הגאולה השלמה. עד אז יהיו עוד סבבים בוריאציה כזאת או אחרת, נגד האויב הזה או האחר. התפקיד שלנו אינו לפרשן מהצד ובוודאי שלא לזרוע דכדוך ויאוש. יש *איסור מהתורה* לירא בשעת מלחמה.

עם ישראל חי ומנצח. בשנתיים וחצי האחרונות שינינו את מפת ישראל ומפת העולם. רוב ככמעט כל ראשי הטרר שונאי ישראל, ירדו שאולה.

האיום הכמעט מיידי, של אירן גרעינית שמשמעותו ח"ו שואה, הוסר במבצע עם כלביא וכעת משלימים את המלאכה. חסרי סבלנות כמותך, התלוננו כל כך, על זה שלא סיימו. עם קצת סבלנות, היית מבין שהיו צריכים להיערך לכך - מבחינת תכניות, אימונים, חימושים. לכן עשו הפסקה ופייק מו"מ.

בנתיים החזרנו את כל החטופים (מי היה מאמין)! כשאנחנו נשארים עם פרימטר מאוד רציני ויושבים על 'רכס השבעים' השולט ברצועה. המשכנו להחליש את חיזבאלה ולבסס את האחיזה בבשן.

עוד רבה הדרך, אך אחד לא משלה את עצמו שמחר בבוקר גר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ. אבל קצת עין טובה לא תזיק...

על פי הערכות זה משהו שיקח בין שנה לשנה וחצי. לא ארה"ב ולא מדינת ישראל מתכוונות להיות כל הזמן הזה להיות בלחימה מול איראן. מה שכן, האפקט של הלחימה כעת היא התשתית שתביא בהמשך להתקוממות גדולה יותר של העם האיראני אל מול משטר חלש הרבה יותר.

אגב, גם ההתקומומות הקודמת לא הייתה יוצאת אל הפועל בזכות 'עם כלביא'.

בהתחלה אמרו נצחון נצחון נצחון נצחון נצחון, מילואים מילואים מילואים מילואים מילואים, יחד יחד יחד יחד 

וכל שאר האמירות כאילו שעכשיו זו המלחמה הגדולה, אם כל המלחמות, שאחריה יהיה נצחון אמיתי,

שינוי אסטרטגי בכל מה שקשור לבטחון וכל מה שכל ישראלי שפוי רוצה כבר עשרות שנים.

ולא עברו שבועיים, וכבר הופכים את זה באופן רשמי ל"סבב".

פעם הבאה, אחרי שסין וצפון קוריאה יעזרו להם לבנות הכל מחדש, הפעם הרבה יותר עמוק

כך ששום פצצה לא תוכל להגיע אליהם, יהיה מלחמה פי הרבה מאד יותר קשה.

כל מה שקורה עכשיו - לחינם. הבל הבלים. בזבוז זמן, כסף. הרוגים ופצועים לשווא.

דובר צה"ל: "כל יום במלחמה מרחיק את הסבב הבא"

גם אם נלחמת והרחקת את זה בשנתיים, בינתיים היה לך שנתיים של שקט. זה לא "ניצחון מוחלט" אבל אני חושב שהשגי המלחמה עד עכשיו לא רעים בכלל. אפילו בצד של עזה.

מזמור לתודה! 

איראן הייתה סוחטת את כל האזור, מכריחה את ארה"ב לנטוש את כל הבסיסים, ולקינוח הייתה כנראה פותחת מלחמת עולם בכל מקרה (או בהחלט משמידה את ישראל).

לכן, ארהב הביאה לפה למעלה משליש של הצבא שלה, ועוד היד נטויה. ללא החלפת משטר האסטרטגיה האיראנית תמשיך להתקדם, ובכך לא עשינו כלום.

לכן, המלחמה הזו לא תוכל להסתיים בלי שלטון חדש על איראן. וגם אם פתאום ייראה לך שעוצרים, זה יהיה שלב מחושב מאוד שיביא בעקבותיו את הקץ האיראני. כמו ש"עם כלביא" הכין את השמיים האיראניים למללמה הנוכחית, התחיל פגיעה אנושה בגרעין, ועיכב דרמטית את תיכנית הטילים הבליסטיים. עכשיו עושים שימוש בנצחונות של חודש יוני.

ולגבי טראמפ? הוא אוהב לבלבל את התקשורת, ואולי גם קצת את האויב (למרות שלאויב יש מודיעין, כך שההצהרות למעשה מכוונות אל ההמונים). תבחן את המעשים שלו, לא את הלוחמה הפסיכולוגית שלו.

עם ישראל חי!

לקב"ה   אם א נ ח נ ו ננצח ונביס את כל אויבינו?

האם זה השלום שהקבה" מתכוון אליו באומרו: "ונתתי שלום בארץ...."

אולי זה לא נגמר לגמרי ונמשך ונמשך, כי הקב"ה רוצה שנבין משהו?

אולי יש יותר מדי כוחי ועוצם ידי? אפילו טראמפ, כשהוא מודה, הוא

מסיים "ובמיוחד לקב"ה"?

אומנם יש המון סד"ש, ברחמיו עלינו, אבל האם לא נדרש מאיתנו,

לפחות, להבין שיש מישהו מלמעלה שמנהל הכל?

האם היעוד שלנו הוא לחסל את אויבינו וזהו?

למה בכלל הגענו לארץ הזו?

למה שהמשתמש שאל ולמה שאני עניתי.

אגב, לידיעתך, הרמבם כותב במפורש בהלכות מלכים ומלחמות שהמלך המשיח יילחם לישראל.

אל תנצל"שי בבקשה. אם את רוצה דיון על הקב"ה בהקשר של מלחמות ישראל, תפתחי פוסט עצמאי.

ובכל מקרה לא הייתי רץ להחליט להקב"ה למה הוא עושה כל מיני דברים. אולי הייתה שואה דווקר כי כל מיני התנגדו לעלייה לארץ? אולי בכלל יש מלחמות כדי לאפשר לנו להרחיב את גבולנו?

בכבשי דרחמנא למה לך??

עם התייחסות למה שהזוהר, הגאון מוילנא, הרמח"ל וחז"ל כותבים לגבי תקופה זו?

לא אני מחליטה חס וחלילה לקב"ה, אבל יש התייחסות לתקופה זו במגוון מקורות

שלנו. אתה יודע, מדינת ישראל אמנם נולדה לפני פחות ממאה שנה, אבל היהדות

בהתייחסותה להיסטוריה, היתה הרבה הרבה לפני זה.

מבינה שאתם  מתייחסים לאיך זה פועל הגיונית וטבעית - מהלכים צבאיים וכו'

אבל אין פה איזו התעלמות ממהלך רוחני, מחלקים נוספים וחשובים (הכי)

בפאזל הענק שאנו רק פירור זערור ממנו?

האם אין כאן איזו השפעה של "כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה?....".

ובאמת הנושא שאת מעלה מתאים לפורום בית המדרש ולא לחדשות ואקטואליה 

ולקחת גם אותך בחשבון, אאלץ לפתוח פורום חדש.....

מקווה שלא אכפת לך ותמשיך לתת לנו סד"ש ועצות טובות

איך ומתי להילחם באויבינו-אויביך........ולא רק בבית המדרש,

רכונים מעל הגמרות....

יש לי בעיה קטנה, הקב"ה - לא יודעת איך לקרוא לפורום החדש הזה

שבו ניזכר ונזכיר "מי עשה כל אלה".

יש למישהו רעיון?

תודה פ.א.  - מסביר הכל בסבלנות ובפירוט לבורת ועמת הארץ שכמותי!

או שדוחפים לכל מקום איזכור של אלוהים ורק אז הוא קיים בתודעה ורלוונטי בהנחות היסוד שלנו,

או שלא מזכירים את אלוהים ואז זה אומר שכופרים בו ומתעלמים ממנו ופויה...

אין שום קשר. אף אחד לא חייב לדבר על חיסכון והשקעה וגם לומר מה לאלוהים י ו צ א מזה. אין שום צורך לשאול שאלה על נישואין או גירושין ולהזכיר מה לאלוהים י ו צ א מזה. ולא נדרש לשאול שאלה על חיסכון והשקעה ולשאול מה לאלוהים י ו צ א מזה. גם לא להתייעץ בנושא מתכונים לשבת ולשאול מה לאלוהים י ו צ א מזה.

גברת, אל תנצל"שי. רוצה לפתוח על זה דיון? תפתחי פוסט חדש.

פורום בית המדרש | ערוץ 7 

לשאול מה יצא לו מזה, זה כמו לשאול מה יצא לו משמירת שבת...

ורדפתם את אויבכם, ונפלו לפניכם לחרב.

וגם: ה' איש מלחמה.

וגם: מלחמה לה' בעמלק.

מלחמה נגד אויב זה לכתחילה.

ולגבי ונתתי שלום בארץ, דהיינו שלום בין איש לרעהו.

עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו (=ביננו)

שתה מים.

בדוק ומנוסה.

איזו נפילה, איך מלנצח הגענו אל - "לצמצם את האיום ולדחוק אותו ככל האפשר"

בזיון של מלחמה. בזבוז זמן טוטאלי. עוד כך וכך שנים

יהיה מלחמה פי עשר במקרה הטוב יותר קשה, ופי הרבה מאד עשרות או יותר יותר קשה.

לא מפילים את חמינאי: המטרה החדשה והצנועה של צה"ל במלחמה מול איראן | דיווח 

סליחה על החריפות, אבל אין הסבר אחר לרצף ההודעות  המטומטמות שלך, אלא שאתה מרגל אירני שמייצג את האינטרס האירני ומנסה לייאש אותנו מהמלחמה.

קודם כל - כדאי לא להתרגש מכל כותרת ומכל ציטוט. הרבה פעמים האמירות לתקשורת, הן הישירות והן המודלפות - אינן כי מי שאומר אותן חושב שזאת המציאות אלא כי הוא מנסה להשיג משהו בהכרזה הזאת.  טראמפ אלוף ממש בלהגיד דבר והיפוכו כדי להוביל תהליכים כאלו ואחרים, אבל זה נכון על רבים.

פתחת כאן כאלו שירשורי הבל, על בסיס בדלי ציטוטים שהתבררו תוך שבועות ולפעמים אפילו ימים או שעות כקשקוש, שכדאי לנשום לפני שנלחצים מכל ציטוט.

ובכלל, אפילו אם לא נסיים את כל המערכה מול אירן בסבב הזה, מה השטויות הללו שהכל בזבוז?!

בעם כלביא הצלנו את מדינת ישראל משואה. אירן היתה שבועות ספורים מפריצה לגרעין ואם למדנו משהו משמחת תורה תשפ"ד, זה שכשהאויב אומר שהוא רוצה להשמיד אותך - תאמין לו. הצלת עם ישראל משואה, אינה בזבוז, גם אם נשארים אויבים.

בנתיים מה שמתברר, זה שגם אם היתה מחלוקת טקטיטת על המשך מסויים - היה תיאום מוחלט בין נתניהו לטראמפ, על כך שאחרי התארגנות מתאימה, תהיה תקיפה נוספת.

בחודשים הללו שאתה היית עסוק בלקטר כאן על כך שלא סיימנו, אחרים במקום לקטר, עסקו בהתארגנות למלחמה...

על הדרך בינתיים ניצלנו את המומנטום, החזרנו את כל החטופים, נגיד זאת שוב *החזרנו את כ-ל החטופים. העמקנו שליטה בגבול הצפון בדרך גם כוננו יחסים עם סומלילנד שזה צעד משמעותי מאוד מול החות'ים בפרט וגם אסטרטגית בין לאומית - שאנחנו לא מכירים בגבולות הקולוניליים, קריטי להחזקה שלנו בצפון הגליל ובבשן.

בסופו של דבר, החלפת שלטון שתהיה באמת אפקטיבית, צריכה להגיעה מעמי אירן. הפרסים, הכורדים, הבלוצ'ים ועוד. הנסיון של ארה"ב ואחרים לכפות שלטון על עם בכל מיני מקומות כשל וכשל עם הרבה אבידות.

בדיוק כמו שמלחמת השחרור לא היתה בזבוז, למרות שנשארו לנו אויבים, בדיוק כמו שמלחמת קדש לא היתה בזבוז, בדיוק כמו ששת הימים לא היתה בזבוז, למרות שאחריה היתה מלחמת התשה ומלחמת יום כיפור - גם המכות שנותנים לאירן אינם בזבוז, אפילו אם העבודה לא תסתיים בסבב הזה.

כל מלחמה עתידית תהיה רק יותר קלה, כמו ששאגת הארי קלה יותר בזכות ההצלחות המדהימות של עם כלביא. בשונה מסיפורי אגדות, ניצחון הוא תהליך איטי, עקבי, מתמשך ונחוש. ניצחון דורש תחזוקה. ניצחון הוא אצל מי שידו על העליונה.

האם ניצחנו במלחמת העצמאות? האם ניצחנו במלחמת ששת הימים? בוודאי. המלחמה שאחריה לא משנה את ניצחון המלחמה הקודמת.

בהיסטוריה של האנושות, ניצחון מעולם לא היה רק השמדה טוטאלית והגליה. צריך לשכתב את ההיסטוריה בשביל לטעון טענה כל כך מטופשת.

מה גם שניצחון או הפסד זה מאזן שסופרים בסוף, ולא באמצע.

אם בסופו של דבר הפחד יכריע אותם, או שנגלה שלמעשה הרוב דווקא לא רוצים הפלת המשטר אלא רק הקלה מהדכאנות החריפה,

אז לא יעזור כלום. הפלת משטר לא תתרחש.

אבל זה לא סותר את הניצחון, את השמדת פרויקט הטילים, את השמדת הצי הימי (אתם מבינים מה זה 60 ספינות מלחמה?), את חיסול מדעני הגרעין,

את חיסול הצמרת הבטחונית והמנהיגותית, את הפגיעה המטורפת בבסיג', את שינוי המשוואה האזורית, וכן הלאה.

אם הסרנו את האיום אז ניצחנו.

אם נצטרך לתחזק את הניצחון, זה רק אומר שאנחנו עדיין לא חיים באוטופיה.

אבל הלוואי שנראה במפלת הצוררים ובעליית תקופה חדשה גם בתוככי איראן.

אבל השאלה מה הם יוכלו לעשות.

איראן עכשיו יורה בערך עשירית ממה שהיא ירתה ב"עם כלביא". וזה לא כי היא לא רוצה אלא כי היא לא יכולה. עזה מוכה וחצי ממנה זורבב כבר. זה לא אידיאלי ולא מה שהייתי חולם אבל זה ממש עוול לא להכיר בטובה.

כן תהיה מלחמה עם איראן שוב. אז מה?

בשנים הארוכות שהדרום חטף וכולם שתקו

בסטנדרטים הנמוכים של הגנה על הגבולות שהיו פה

מלחמה זה לבל אחר

לתקוף ולהלחם באויבים

זה הרבה יותר טוב ממה שהיה קודם

כן איראן הצטרפה לסבבים

וטוב שכך

ראינו מה קורה כשמנסים למנוע את המלחמות 

היו עיתונאים שכתבו ש"אם החמאס יפגע בתל אביב אז יעשו משהו".

ספויילר: תל אביב (וראשון לציון, ופ"ת) חטפה. וזה לא עשה כלום.

יותר כמו לשים כיפת ברזל גם בתל אביב איפשהו.

וכך גם כל מערך ההגנה סביב עזה, שרובו (למעט הגדל העילית) עבד גם ב7.10. אם החמאס היה מצליח קצת פחות, היינו הודפים אותו קצת ושם זה היה נגמר עד לנסיון הבא.

מי שלא מסוגל לשמור על שדרות וישובים

בוודאי שלא יכול לשמור על ת"א

למרות שנתיים וחצי מלחמות

הצפון נמצא במצב בלתי אפשרי

כלומר עדיין אין יכולת מספקת לשמור על גבולות המדינה 

כל מי שהיה קשור איכשהו ידע את זה ורק חיכה לרגע שבו זה יתפוצץ. אני אישית הייתי בפיקוד העורף ב-2018 והזדעזעתי ממה ששמעתי שם.

על כמות הטילים שירה עלינו חיזבאללה במלחמה הבאה. ועל ההשלכות הטכניות של זה. דווקא פקע"ר עבד כמו שצריך.

בכל מקרה

מאחורי הקלעים מעניין לדעת מה הלך שם....

שב"ש

והיה שם הסבר טכני שפעם כתבתי שכשאני הבנתי אותו חזרתי לאוטו וקיללתי את אהוד ברק על הבריחה מלבנון. קיללתי כל כך !.

ברור שעשה את הדבר הנכון מבחינת השכל הישר, אבל כבוגר וקסנר נקודת המוצא שלו היתה לחסן את מיארה מפני דרישה למתן עדות בפני בית משפט, לבקשת הלוחמים.

את המשקולת הכבדה הזו הוא הסיר מעל צוארה.

איפה החלפתי טיעון?

הוא עשה את הדבר הנכון, כמו שבעוד אין ספור צמתים, כמו שהעידו כל אלו שעבדו איתו, עשה את הדבר הנכון. אפשר להיות פחות אובססיביים.

עורכי הדין של החשודים היו מזמינים את מיארה למסור עדות, והיא הרי עושה הכל כדי להתרחק מהתיק הזה, שלדעת היועצת המשפטית של משרד המשפטים, ולפי החלטת בג"ץ עצמו היא מעורבת ונמצאת בניגוד עניינים.

הפצ"ר הציל את מיארה כפי שהיא רצתה שיהיה

מיארה לעומת זאת, מוכיחה פעם אחר פעם שאינה יודעת לרדת מעצים עליהם טיפסה, אפילו כשבג"ץ בעצמו זורק אותה בבושת פנים.

ביטול כתב האישום גובר על המוטיבציה להביך אותה, ולחשוף את ניגודי העניינים שלה. עם זאת יתכן שהמילואימניקים יתבעו את המדינה, או אז תבחן מחדש שאלת הזמנתה להעיד.

בג"ץ אכן זרק אותה כמה פעמים, ועדיין הוא שומר עליה מפני פיטוריה המתבקשים. 

וזה שירת את החשודים

עכשו הבנת את זה?

שבת שלום

אבל אם כדבריך המצב אבסורדי, כמו בסיפור על 'למה יש/אין לך כובע'.

אם הוא היה מסרב לבקשת הנאשמים ומשאיר את כתב האישום ההזוי - היית תוקף אותו שבגלל שהוא... הוא ממשיך,

עכשיו כשהוא נענע לבקשתם, אתה מסביר מתחת לאדמה, למה זה שהוא נענע לבקשתם זה בעצם נגדם.

דחילאק, אי אפשר לקבל את זה שהוא, כמו שהעידה עליו אורית סטרוק, פשוט ענייני?!

נמתין עד שיוגש כתב אישום נגד הפצרית לשעבר, אם יוגש.

איך שלא יהיה יש פה סיפור מסריח 

המשטר באירן על סף קריסה. להמשיך לפתח את הגרעין כבר לא בראש שלו.

שתמשיך לשתוק.

כי סייג לחכמה שתיקה.

היא הופכת עמדה, וטוענת שכוחות מיוחדים נשלחו ללבנון לשם מטרה מיותרת.

אוי הפוזיציה.

להביא חלל לקבר ישראל, זו מצווה גדולה מאוד, אבל לא מצדיקה סיכון חיים.

עדיין היא היתה מהצעקניות היותר בולטות של קפלן.

לו בשל כך בלבד, מול כל עמדה שלה תהיה אשר תהיה, אני אציג עמדה הפוכה.

יש לי תמיהות גם לגבי התנהלותה בחייה הפרטיים, אבל זה לא שייך לכאן.

אז אתה מודה בפה מלא שאינך ענייני.

תודה.

אשתמש בזה בהמשך, כשמול כל מיני אחרים שאינך מחבב, תציג עמדה הפוכה על כל הדברים הטובים שהם עושים...

זה מה שכתבתי, ובמטותא, אל תעשה מניפולציה על דברי.

זה לא יפה.

ולגופן של עניין, ידעו טייסי חיל האויר שמרחיקים טוס עד 2000 ק"מ מהבית, שצה"ל יעשה הכל, ה-כל, כדי להשיב הביתה אותם או את גופותיהם.

כלפי הדעות של תמי ארד  הודת שאינך עניני, זה נכון באותה מידה כלפי רבים וטובים אחרים, שאתה אובססיבי לגביהם.

לגופו של עניין, כשאתה אומר "צה"ל יעשה הכל, הכ-ל", מה זה כולל?

אם בשביל להשיב את גופותיהם יהיה צריך להפציץ את תל אביב על יושביה, או לשחרר את יחיא סינואר הבא, אתה גם בעד?!

מחילה, אתה מדבר כל היום על 'קפלניסטים' ומגדיר כל מי שבפרומיל לא מוצא חן בעינך כ'קפלניסט', אבל אתה נופל באותו מקום בדיוק. בדיוק השיח של "לעשות הכל כדי להחזיר אותם" - הוא השיח שגרם שלמרות הישגים מדהימים שלנו במלחמה, החמאס עדיין קיים ושולט בחלק מהרצועה.

אם אומה חפצת חיים אנחנו, חייבים לחזור לתודעה שבה הכלל קודם לפרט. כמובן, איננו רוסים ששולחים אלפים כבשר תותחים. כמובן נעשה מאמצים רבים שחיילנו יחזרו ממשימותיהם בשלום ונעשה *מאמצים רבים*, שמי שמסר נפשו - יושב לקבר ישראל. אבל ממש לא *הכל*.

הדעה שלה לגבי החזרת נעדרים היא פוליטית נטו, וכשגילתה הזדמנות לנגח את הממשלה היא קפצה כמוצאת שלל רב.

כשהיו חטופים ונעדרים בעזה היא נבחה בקפלן: את כולם ע-כ-שו... וכשחיילים נפלו במהלך פעילות מבצעית להשבתם, זה לא הזיז לה.

מעבר לכך, זמן קצר ביותר לאחר שנשבה בעלה היא היתה בזוגיות חדשה... שיהיה לה לבריאות.

בניגוד למשפחות נעדרי קרב סולטן יעקב שלא מוותרים על יקיריהם, רון מעניין אותה רק לשם עשיית הון פוליטי.

לכן, כל מה שאצלה שחור, אצלי הוא לבן, וכן להיפך.

לגבי איתור נעדרים, מדיניות משרד הבטחון לא השתנתה כהוא זה מאז מלחמת השחרור וטוב שכך, וגם עכשו אין לשנות.

והדעה שהיא הביעה השבוע נכונה, בלי שום קשר לשום דבר אחר. לא טענתי שבגלל שהיא אומרת זה נכון (וממילא ממש לא חושב שכלל מה שאתה חושב עליה רלוונטי).

אמרתי שהדברים שהיא אמרה אתמול נכונים, לא בגללה, אלא כי אני משתדל להיות ענייני.

לגבי מה שכתבת ספציפצת , לא יודע אם היא אמרה "את כולם עכשיו" (חיפשתי בגוגל, לא מצאתי), אבל כן ראיתי אותך, כאן, בהודעה הזאת:

*מול כל עמדה שלה* - אקטואליה וחדשות

טוען שצריך לעשות *הכל* כדי להביא גופות לקבר ישראל. כולנו מסכימים שצריך לעשות מאמצים מרובים, אבל בשום אופן לא *הכל*. כשאתה אומר *הכל* אתה לחלוטין מאבד את השיקולים הכלליים לטובת השיקול הפרטי.

לגבי פדיון שבויים, ההלכה היהודית ברורה לגמרי.

וכאן זה סיפור אחר.

פדיון שבויים וכל מה שנאמר עליו בפוסקים, עוסק ביהודים שנשבו וגויים מחזיקים בהם על מנת להשיג כסף תמורתם או למכור אותם לעבדים וכד'. כאן יש הלכות שדורשות הכרעה בכל מציאות ספציפית, שמצד אחד זו מצווה גדולה, הקודמת לכל הצדקות ומותר למכור בשבילה ספר תורה וכד'.

מאידך יש הגבלה ברורה ש"אין פודין את השבויים יותר מכדי דמיהם", בדיוק בשביל לא להפוך את העניין לכדאי לגויים - כלומר גם במצב של גלות, הכלל קודם לפרט.

בימינו גם שבויים חיים, אינם בגדרי 'פדיון שבויים' המדובר. השבויים הם חלק מהמלחמה של האוייב בנו. השיקולים לפעמים דומים ולכן לפעמים אפשר בזהירות לדמות מלתא למלתא, מהלכות שנאמרו לגבי פדיון שבויים, אבל פשוט שאין זהות. השיקול הכללי - מצד אחד לא לתת לאוייב להשפיל אותנו במציאות של שבויים ומצד שני לא להפוך את השבי לנשק קטלני, היחיד שמדינת ישראל מתקפלת בפניו - גובר על שלל השיקולים הפרטיים והפרצופים של פלוני ואלמוני שדחפו לנו בכל פינה.

כשמדובר על גופה, זה בכלל לא הסיפור. אין כאן שבוי שנמצא בסכנה. כמובן, הבאתו לקבר ישראל היא מצווה גדולה של גמילות חסד עם המתים ועם החיים - אבל אינה מצדירה כלל סיכון חיים נוספים.

שים לב לצילום מסך שהעלתי בתגובתי הקודמת.

מתקשה להאמין שאינך מכיר את זה.

מבין שבשביל להתנגד לתמי ארד, אתה מוכן לזרוק את השכל הישר. רחמנות עליך.

מאז מלחמת השחרור.

לא כולל לתלות את כל הג'ינג'ים... אם זה יהיה המחיר שידרשו מאיתנו לשלם.

בשביל חטופים חיים, מדינת ישראל עשתה הסטוריה, בשורה של מבצעים הירואיים שאומרים שאכן הפרטים מוכנים לסכן את עצמם בשביל טובת הכלל, אכן חלק מטובת הכלל - שלא יהיו קלפי מיקוח בידי האוייב.

רק בארבעים השנה האחרונות, במסגרת רוחות השלום והעייפות ממלחמות, מדינת ישראל איבדה את הראש בנושא.

הדיון פה הוא על השבת גופות נעדרים, ולא על עסקאות שערורייתיות.

בענייננו, משרד הבטחון וצה"ל מעולם לא ויתרו על נעדר כלשהו. החריג הוא נעדרי הצוללת דקר שירדו למצולות.

הרבנות הצבאית מציינת מידי שנה את ז' באדר כיום זכרון לחיילי צהל שמקום קבורתם לא נודע.

ופתאום קמה בבוקר אשה שנויה במחלוקת פוליטית, ודורשת הלכה למעשה לנטוש את החיפושים אחר מי שהיה פעם, בעבר הרחוק, בעלה או בן זוגה.

היא אמרה דבר שהוא כל כך פשוט והגיוני וגם נכון הלכתית, שאיני מבין איך הפוזיציה כל כך מעוותת את דעתך, שאתה מלביש תילי תילים של עניינים לא קשורים כדי להתנגח.

כל מה שהיא אמרה, זה שלא *לסכן חיים* בשביל הבאת חלל לקבורה. ככל הידוע לי, האזכרה של הרבנות הצבאית, לא כוללת סיכון חיים...

ואין לנו קצה חוט אמין באשר לגורלו, משכך מרוכזים המאמצים בתחום המודיעיני, וכשמגיע מידע ולו קלוש, יוצאים למבצעים גדולים או קטנים במדינת אויב, שמטבע הדברים כרוכים בסיכון חיי אדם.

אשר לתמי ארד, אם נחושה שלא לסכן חיי אדם, משתמע שהשבת רון נמצא אצלה במקום לא גבוה, ולא יכול להיות אחרת.

אלא שלאור התנהגותה הקפלניסטית בסוגיית הגופות בעזה, אנן סהדן שבבחירה בין השבתו, מה שיביא אולי עוד חצי מנדט לנתניהו, ובין השארתו לנצח בידי האוייב- האפשרות השניה מועדפת עליה.

דחילאק, קצת יושרה. בשרשור הזה אתה משמיע בדיוק את המסרים ששנתיים פימפמו בקפלן.

קפלניסטים לא יכולים להטריד את טלי גוטליב ואחר כך ליילל שמרדכי דוד מטריד אותם.

ומרגע שהקפלניסטית תמי ארד פערה את פיה, היא תבחן לגופו של אדם ולא לגופו של עניין.

וכאן גופו של עניין וגופו של אדם כרוכים וקשורים זה בזה.

סיימתי

צילמתי לך מסך

והאמת, לא ראיתי עד עכשיו וזה גם לא משנה במיוחד. כפי שציינתי, לא הבאתי את זה כי "אם תמי ארד אומרת - זה נכון", ממש לא. הבאתי את זה כי הפעם היא אמרה דבר נכון.

תודה רבה על כל תפעול הפורומים והאתר.

תמי ארד באמת דיברה בכיכר החטופים וכו' וגרמה אז נזק עצום. אני לא ממעריציו של @איתן גיל  אבל חייב להודות שבמקרה הזה לטענה הזו יש מקום. נורא קל להשתמש בדבר הנכון הזה נגד הממשלה ולדבר הפוך לפני שנתיים במקדש של דת החטופים.

חשובה מאוד מאוד, אך לא מצדיקה סיכון חיים.

לגבי האירוע הספציפי - איני יודע יותר מידי. יש הרבה רחשים שלמרות הכרזת רוה"מ, היו לו עוד מטרות מה שמשנה את התמונה.

מלבד זאת, לפי מה שטוענים ברוטר ובכל מיני וואצפים, מעז יצא מתוק. כחות של חיזבאלה שבאו משני כיוונים וחשבו לסגור על כוחותינו, תקפו אחד את השני והרגו לעצמם עשרות רבות.