מתי היה ידוע שרק יעקב יצא ממנו עם ישראל ולא עשיו?קעלעברימבאר
האם כשיצחק מברך את יעקב בסוף תולדות "ויתן לך את ברכת אברהם לזרעך לרישתך את הארץ" הכוונה דווקא לך ולא לעשיו? ואיך יצחק ידע שעשיו נשלל מעם ישראל? נאמר לו בנבואה? או שרבקה אמרה לו את הנבואה של 2 גוים בבטנך? (גם בנבואה הזאת לא יודעים בוודאות מי עם ישראל, נאמר שם רק שרב יעבוד צעיר)


או שמא רק בתחילת ויצא שה' אומר ליעקב הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך, בחלום הסולם. רק אז יעקב יודע שעשיו נשלל מעם ישראל?

קשור קצת לשאלתךצע

לפי הדרוש המפורסם של הרב קוק במדבר שור.

יצחק אבינו לא ידע אם עשו נדחה/נשלל או לא, ולכן (בין היתר) חשב לברכו.

כי אולי העובדה שה' סיבב שהוא הבכור זה סימן לכך שממנו עתיד להבנות עמ"י.

(והרב קוק מציין שם עוד 2 סיבות מה הרציונל לבחור בעשו..).

אגב מניח שאתה מכיר את הדרוש ובכת זאת כתבתי.צע
לא הכרתי את הדרושקעלעברימבאר
לפי הפשט לא נראה בכלל שיצחק חשב שעשיוקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך כ"ט בחשוון תשפ"ו 14:46

יידחה.

 

הרי כתוב "כי ביצחק יקרא לך זרע" ומעולם לא נאמר שרק חלק מזרע יצחק, ורבקה לא גלתה ליצחק את נבואתה, אחרת לא היה מברך הפך הנבואה.


 

לא סביר שיצחק היה מברך את עשיו ועוד מברכו שיעקב יהיה כפוף אליו "הוה גביר לאחיך" אם היה *מסתפק* שמא עשיו הוא מעם ישראל או לא. סביר שיצחק חשב שגם יעקב וגם עשיו יהיו 2 שבטים ב"עם יצחק" כאשר לשבט עשיו תהיה ההובלה והמלכות. אין סיבה ליצחק לחשוב שמישהו מבניו בכלל יישלל מעם ישראל. אנחנו חושבים זאת כי אנחנו כבר יודעים את סוף הסיפור..

 

גם מה שנאמר לרבקה "2 גוים בבטנך" מראה שעד אז יצחק ורבקה חשבו שיצא מהם רק עם אחד.


 

באופן כללי: הברכה של יצחק עם הציד לא קשורה ללמי יהיה עם ה', אלא למי תהיה שליטה גשמית בעולם. יצחק רצה לברך את זה ששבט עשיו יקבל את הברכות הגשמיות וימשול על שבט יעקוב (כדוגמת יהודה "ישתחוו לך בני אביך") ושניהם יהיו עם ה'. בסוף התברר שרק יעקב עם ה' ורק הוא יקבל את הברכות הגשמיות ואת ההגמוניה החברתית בעולם (שתהיה לעתיד לבוא) ואת השלטון על עם עשיו. (מטל השמים ומשמני הארץ - יצחק התכוון שבתוך ארץ ישראל עשיו ייטול את החלק המשובח. בסוף יצא לו שיעקב יקבל את רוב הארץ חוץ מהר שעיר שיהיה לעתיד לבוא, ורוב הארץ יותר משובחת מהר שעיר)


 

הברכה מכילה רק שפע גשמי ושליטה, ואין בה שום אזכור לעם ה' או לברית האבות


 

 

 

העניין הזה מאוד מורכבנוגע, לא נוגע

אני חושב שזה המהלך הכללי של הדברים:

1. בפשטות, אם עשיו ויעקב מאותה אם, הם אמורים להיות שני שבטים של אותו עם.

2. רבקה שמעה בנבואה שאלו לא יהיו שני שבטים אלא שני לאומים. ומסיבה כלשהי היא לא סיפרה זאת ליצחק (הגיוני שזה בגלל שיש לנבואה שתי אפשרויות, אז אין טעם לספר לו. והתפקיד שלה הוא להיות זו שמכריעה ביניהן).

3. יעקב (אולי לו רבקה כן סיפרה) רצה להיות הממשיך. הוא גרם לעשיו למכור את הבכורה, כי הבין שהמעשה הזה יגלגל את החלפתו משמיים.

יעקב לא ידע איך זה יקרה, אבל הוא רצה שזה יקרה. לכן לא הייתה לו כ"כ בעיה לשקר ליצחק, הוא רק חשש שיצחק יגלה זאת.

4. העניין המרכזי- יצחק חושב שאלו יהיו שני שבטים, שאחד גביר לשני, אבל הם יהיו יחד (לכן הוא גם לא ראה צורך לברך בברכת הארץ את יעקב שחשב שהוא עשיו. מבחינתו שניהם יירשו את הארץ).

הוא מניח שהבכור אמור להמשיך אותו, ולכן התורה מדגישה בתחילת פרשיית הברכות- "ויקרא את עשיו *בנו הגדול*. אח"כ כשהוא שומע על מכירת הבכורה הוא מבין שטעה כשבחר בעשיו והופך מייד כיוון (וזה מאוד מיוחד).

לפני פרשיית הברכות כתוב שעשיו נשא נשים שהיו מורת רוח ליצחק ורבקה. אז ברור שיצחק הכיר את טבעו של עשיו ובכל זאת ברכו. איך הוא לא חשש לקחת את הסיכון ולתת לו את ההובלה? לא עדיף ללכת על בטוח? ואי אפשר לומר שהוא חשב שיעקב יישר את עשיו. ואי אפשר לומר שהוא רצה לעשות חלוקת תפקידים, כי לא שייך לתת את הברכה הגשמית למישהו שלא הולך בדרכי אבותיו.

כנראה הייתה סיבה עמוקה כלשהי, או מחשבה עמוקה כלשהי, שגרמה ליצחק להעדיף את עשיו. אולי הוא חשב שבעקבות הברכות עשיו יתבגר וישתנה, אבל לא משמע ככה מתוכן הברכות.

אולי יצחק ראה שיש סגולה פנימית בעשיו, וידע שהיא תצא לפועל מתישהו. צריך גם לשים לב שיעקב היה צריך לעבור מסע מפרך בבית לבן כדי לרכוש את התכונות ה"עשוויות" הנצרכות, ככה שזה הגיוני שיצחק ראה את החסרון הזה ביעקב שלא יאפשר לו להמשיך אותו.

אבל בסופו של דבר, אחרי שאנחנו מכירים את כל הסיפור וחוזרים אחורה, ברור לנו שיעקב מראש נועד להיות הממשיך וזה לא שבאמת הייתה אפשרות אחרת. רבקה שגדלה במקום של אנשים לא משהו (אחרת לא היה צריך לומר "בתולה ואיש לא ידעה"), ולמדה ללכת נגד הזרם ולסמוך על האינטואיציה שלה, הבינה מהר מאוד שהפירוש הנכון של הנבואה הוא שיעקב הוא הממשיך. ולכן גם הנבואה שקיבלה רבקה ומכירת הבכורה כתובות יחד באותה פרשיה. 

 

 

הוספה- אני רואה עכשיו את מה שכתבת ושבחלק מהדברים כתבנו דברים דומים..

 

אזקעלעברימבאר

א. מי אמר שהולכים דווקא לפי האמא? ההלכה שיהודי זה לפי האמא זה רק אחרי מתן תורה, עד יציאת מצרים יהודי הוא לפי האבא לזכרוני. גם סברת אברהם לו ישמעאל יחיה לפניך מראה שבן הגר בהווא המינא יכול להיות יהודי.

פשוט כמו שישמעאל לא חלק מהעם, גם עשיו לא, כי כך ה גזר.

ב. זה נכון. אבל יצחק סבר עד הברכות שיעקב ועשיו שניהם מעם ישראל. אבל עד נבואת רבקה גם היא חשבה שכל ילד שיהיה לה יהיה  חלק מעם ישראל.

ג. זה נכון. דיברתי מבחינת יצחק. מצד שני לא כתוב שנאמר לרבקה מפורשות שהקטן יהיה הממשיך, אז אולי יעקב לא ידע זאת מפורש עד חלום הסולם.

ד. אני דווקא לא חושב שהברכות קשורות לבכורה, שהרי עשיו חושב שהוא יקבל את הברכות למרות שאין לו בכורה. והרי עשיו בז לבכורה ויבז עשיו, סימן שהיא לא גשמית שהרי לא חפץ בה.

דווקא נראה לפי הפשט ולפי חזל שהבכורה היא תפקיד רוחני לעומת הברכות הגשמיות, כדוגמת בכורות ישראל, ועשיו בז לתפקיד לכן מכרו ליעקב.

הסעבה שיצחק רצה לברך את עשיו זה כי הוא איש יודע ציד איש שדה, והרי מטרת עם ישראל זה לקדש את הגשמיות (ולכן יעקב צריך ללבוש את בגדי עשיו כלומר את הגשמיות כדי לזכות בברכות , אבל קולו נשאר קול יעקב רוחני).   עשיו היה רשע נסתר אך בגלוי היה נראה כצדיק, ואל תשכח שגם יהודה נשא כנענית וגם שלמה המלך. דווקא בהתחלה יצחק תמך בנישואי עשיו עם כנעניות כי סבר,שכך עשיו יכול לצבור עוצמות גשמיות, אחר כך ראה שנשותיו רשעות.


אבל כל השאלה שלי היא מתי *יצחק* ידע שיעקב יהיה הממשיך ולא עשיו. האם כבר בסוף הפרשה בברכת "ואל ש-די יפרך" כבר יצחק יודע וזה בעצם הענקת הישראליות רק ליעקב? או שיעקב יודע רשמית רק בחלןם הסולם?

א. התכוונתי שבניגוד ליצחק וישמעאלנוגע, לא נוגע

יעקב ועשיו הם גם מאותה אמא.

ב. לא אמרתי אחרת.

ג. ברור לי שיעקב ידע. לאו דווקא שעשיו ידחה, אלא שהוא (יעקב) יהיה המוביל.

ד. אני לא חושב שיש משהו מוכרח במה שכתבת, שבגללו כדאי לעקור את הפשט, שאין חילוק בין בכורה רוחנית לגשמית.


אם יצחק בירך את יעקב שהארץ תהיה שלו, זה מעיד שהוא כבר ידע שזה רק יעקב. אני מניח שהוא בירר מה שקרה, ורבקה סיפרה לו על הנבואה.

לפני כן, בברכתו לעשיו, משמע שיצחק עדיין חשב שגם עשיו ימשיך אותו, רק שהוא יהיה תחת יעקב במקום להיפך.

השאלה שלי היאקעלעברימבאר

ג. מתי יעקב ידע שעשיו ידחה ורק הוא ימשיך

ד. אם בכורה היא גשמית, למה עשיו בז לה? הרי הוא רוצה ברכות גשמיות, והכתוב אומר מפורשות "ויבז עשיו את הבכורה". מהפשט בכורה נראת כמשהו סמלי יוקרתי, לא כמשהו גשמי (עדיין לא היה דין תורה שהבכור יורש פי 2, ואין סיבה שעשיו ימכור זאת בעד עדשים).


 

ה. ייתכן ש"לרשתך את ארץ מגוריך" זה שגם אתה תירש אותה אבל לא רק, ופשוט יצחק מברך את יעקב כי הולך פדנה ארם ועשיו נשאר בבית, כמו "ויקרא בהם שמי ושם אבותי". מצד שני נראה שאתה צודק והפשט נוטה יוצר לומר שדווקא אתה תירש אותה ודווקא לך תהיה ברכת אברהם. וגם עדיין לרבקה לא נאמר מפורשות שיעקב הוא עם ה' ולא עשיו, אלא רק שרב יעבוד צעיר. נכון שזה מסתבר, אבל אולי יש אפשרות עדיין שדווקא הגווים ישלטו על ישראל כדי שישראל יהיו רוחניים? אבל הסבירות יותר כמו שכתבת. השאלה אם פשוט לא נאמר בנבואה או רוח הקודש ליצחק שעשיו נדחה, כמו שמשה אומר "כה אמר ה כחצות הלילה" בלי שכתוב שה' אמר לו

לא יודע בדיוק. מניח שבאותו זמן שיצחק ידענוגע, לא נוגע

עשיו ביזה את הבכורה כסמל מופשט, לא את המשמעויות שלה.

אני לא חושב שאפשר להגדיר את הבכורה כמשהו רוחני גרידא, ראובן לדוגמא היה צריך להיות בכור גם רוחנית וגם גשמית (כהן ומלך).


לגבי החלק הראשון של סעיף ה- כן.

לגבי החלק השני- נאמר לה שהם שני גויים ושני לאומים, לא שני שבטים. אני לא חושב שאפשר להבין את זה אחרת.


אז למה עשיו היה מוכן למכור בכורתו תמורתקעלעברימבאר

עדשים, אם יש לה משמעות גשמית?

 

כתוב בדברי הימים שיוסף זכה לבכורה ויהודה למלכות.


 

לא כתוב שבגלל שראובן היה בכור היה אמור למלוך, אלא אונקלוס אומר שהיה אמור לקבל כהונה, בכורה ומלכות. משמע בכורה אינה מלכות.


 

ה. נכון. אבל זה עדיין לא אמירה מפורשת שיעקב יהיה עם ישראל ולא עשיו במקומו. השאלה אם יצחק בסוף הפרשה ידע בוודאות את זה או לא, עד חלום הסולם

דברי עשיו "הנה אנוכי הולך למות ולמה זה לי בכורה"נוגע, לא נוגע

נכונים גם במקרה שלבכורה יש משמעות גשמית. אז השאלה היא לא מהמכירה אלא מזה שהוא ביזה את הבכורה. אני חושב שבכור זה סוג של כותרת, תואר, זה לא שבאמת בגלל שהבכור ימכור לקטן את הבכורה, זה כאילו שהקטן נולד ראשון.

לחילופין, אפשר לומר שבכורה הכוונה לזה שהבכור יורש יותר (מניח שזה היה נהוג כל הזמן, עוד לפני התורה), כמו שהבאת מדה"י לגבי יוסף. לא אכפת לעשיו שיעקב יירש יותר, העיקר שהוא יהיה הממשיך.
 

ולמה שראובן יקבל את הכהונה והמלוכה? כי הוא בכור, ולו זכות ראשונים.

 

אז כתבתי קודם שרבקה ידעה שעליה מוטל "לפתור" את הנבואה. 

מדבריו של יצחק ליעקב בסוף הפרשה, וגם מהסברא הפשוטה שהוא בירר מה קרה- הוא ידע. 

קשה לומר שעשיו יוותר על הוןקעלעברימבאר

תועפות בשביל נזיד עדשים.

 

פשט דברי עשיו נשמע כמליצה "אני במילא עוד שניה מת מרעב כי לא אכלתי היום כלום, אז מה אני צריך את התואר הסמלי הזה!" וזה גם הכוונה שביזה את הבכורה וזלזל בה כי לא ראה בה חשיבות.


 

יכול להיות שעשיו זכה במלוכה מדין בכור, אבל בעדשים נמכרה רק הבכורה (כלומר הכהונה) ולא המלכות. אני מניח שיצחק ידע על מכירת הבכורה עוד לפני הברכות

יש אנשים שכאשר הם רעבים, העתיד מתנוגע, לא נוגע
אני לא חושב שיצחק ידע. וגם אם כן, הוא לא ראה את זה כמכירה בעלת תוקף
עדי כדי כך שמסכים למכור הון תועפות? לא היה משהוקעלעברימבאר
אחר לאכול בבית?
אם הוא היה כזה עייף שהוא קרא לנזיד האדום האדום הזהנוגע, לא נוגעאחרונה
וביקש מיעקב שילעיט אותו, אז כן..
כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
פורים שני
מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
שבועות!!אשר ברא
שתפו בהכנה שלכם לחג.. וגם אשמח למקורות מומלצים..
מבין שהתחלת הלילה את התיקוןזיויק
וברצינות: מהרל תפארת ישראלזיויק
ההכנה הכי גדולה:קעלעברימבאר

לספור את העומר 49 יום

לכן קוראים לחג שבועותקעלעברימבאראחרונה
הצעה לעל הניסים ליום ירושלים:קעלעברימבאר

עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
 

 

בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.

נשיאי העדה בפרשת השבוע....סיעתא דשמייא1

...ננחרו על ידי השם. הוא ידע שהם חוץ מנשיאי אפרים ויהודה יהיו המרגלים שבגללם דור המדבר לא יכנס לארץ ישראל.

האם יש כאן השגחה עליונה וחוסר בחירה חופשית? מדוע  נשיאי אפרים ויהודה הוחלפו ובמקומם מונו כלב בן יפונה ויהושע בן נון ?

מה?!?שלג דאשתקד

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

סליחה טעיתיסיעתא דשמייא1
(זה זמן טוב לכתוב -טיפות של אור
היכולת להגיד 'טעיתי' בלי להתחמק ממש מרשימה. וראיתי כמה פעמים שממש יש לך את הכנות הזאת. יישר כח)
תודהסיעתא דשמייא1אחרונה
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפויאחרונה

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד אישאחרונה
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
ליום ירושלים - מה הגדר של "עיר שברשות הגוים" לביןקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י' באייר תשפ"ו 20:31

(לבקשת הכותב)

 

"עיר שביד ישראל" לעניין קריעה ומקרי בחורבנה או בבניינה?
 

האם צריך שממש תהיה לנו עצמאות על השטח של העיר, או מספעק אוטונומיה מוגברת כמו בימי נחמיה?


 

מצד אחד הב"ח אומר שבימי גדליה היה צריך לקרוע על מצפה על אף שגדליה ישב שם ושלט כאוטונומיה על ישראל שנשארו בארץ והעיר יושבה ביהודים. כי סוף סוף מקרי בשלטון בבל. (ומכאן גם שמדינת חסות של צדקיהו מקרי ביד ישראל)


 

מצד שני אין אוטונומית גדליה כאוטונומית נחמיה שממש היה פחה ונציב על יהודה וירושלים בירתו. לא נראה שקרעו בימי נחמיה אחרי שהחומות נבנו, וזה מקרי "עיר שביד ישראל".


 

לכאורה מעזרא משמע שבניין חומות העיר מקרי "ונבנתה ירושלים" גם אם אין לנו עצמאות.


 

אני שואל זאת, כי יש המנסים לטעון בטעות שבעצם אין לנו עצמאות בעיר העתיקה כי אנו חייבים את אישור האומות לעשות הרבה דברים בעיר העתיקה.


 

אז גם אם נזרום תיאורטית עם שיטתם, האם לפי זה עדיין נחשב שירושלים נבנתה בששת הימים או לא? ומה לגבי השליטה שלנו בהר הבית? נחשבת שם העיר כבנויה או חרבה? (לא מדבר על המקדש שפשיטא שנחשב בחורבנו גם אם אנו שולטים שם וצריך עקרונית לקרוע עליו, כי במקדש חורבן הבניין הוא העיקר ולא השלטון על המקום).

אז לאחר ניסיון כושל להסביר בשיחה אישית -אריאל יוסף

אני שם כאן את הסיפור הזה של חנן פורת זצ"ל על הרצי"ה (שיש לו עוד עדים רבים) ובזה בל"נ אעצור.
'המוותר ברמת שלמה יוכה בעיר העתיקה' | ערוץ 7

אולי יעניין אותך