השבת בין מנחה לערבית חבר שלי נתן דרשה על ההבדל בין שיטת האבן עזרא לבין שיטת הרמב"ן לפירוש פרשת תולדות.
ובעקבות הדברים שלו התעוררתי לעיין בפרשה על סמך זכרון מעורפל של דברים ששמעתי לפני שנים.
כלומר, הרעיון הבסיסי של הדברים כאן הוא לא שלי.
על קצה המזלג ממש האבן עזרא טוען בגדול שיצחק באותה תקופה היה עני ועשו נתן לו בטחון כלכלי בכך שפרנס אותו.
הוא פותר בדרך הזאת כמה וכמה קשיים בפרשה.
הרמב"ן באופן צפוי משהו יוצא נגדו בחריפות וטוען שיצחק תמיד היה אדם עשיר ומנסה לפתור את הקשיים בצורה אחרת.
הקשיים בפרשה בסך הכל ידועים ומפורסמים. מעל כולם כמובן השאלה מה גרם ליצחק להעדיף את עשו על פני יעקב הצדיק ? התשובה הפשוטה לכאורה שלומדים בכיתה א מרש"י לפיה עשו צד את ליבו של יצחק באמצעות שאלות של "כיצד מעשרין את המלח ואת התבן" היא למעשה, לפחות לטעמי, דבר שקשה מאוד לקבל אותו. לפחות לי באופן אישי קשה מאוד עם הציור הזה שבו יצחק היה זקן פתי שעשו קנה אותו באמצעות שאלות מתחסדות כאלה באופן שיגרום לו להעדיף אותו על פני יעקב, ובמיוחד במיוחד שהתורה מציינת במפורש סמוך ממש לסיפור הברכה בפרק כז שליצחק היה מורת רוח מהנשים של עשו.
עוד קושי בפרשה מתרכז סביב פרק כו.
ראשית, אם מסתכלים על סוף פרק כה (דהיינו תחילת פרשת תולדות) ועל פרק כו ופרק כז כרצף אחד. פרק כו נראה לכאורה תלוש וקוטע את הרצף הסיפורי של תחילת פרשת תולדות שמסתיימת במילים "ויבז עשו את הבכורה" וההמשך הטבעי והמתבקש שלו הוא סיפור הברכה בפרק כז. כלומר, מבחינה סיפורית לפחות לא ברור מה פרק כו עושה שם באמצע, בפשטות נראה לכאורה שהוא הורס את הרצף.
שנית, בהנחה המאוד סבירה ומתבקשת שלפחות תחילת פרק כו היה בשנות העקרות של יצחק ורבקה (הרי לא הגיוני להניח שיצחק יטען שרבקה היא אחותו כאשר הם מסתובבים ביחד עם 2 תאומים) גם מבחינה כרונולוגית פרק כו (ושוב, לפחות בחלקו) היה צריך להיות לפני תחילת פרשת תולדות שמספרת על לידת עשו ויעקב. כמובן שאין מוקדם ומאוחר בתורה, אבל כאשר זה המצב מתבקש לשאול מה גרם לתורה לשבור את הרצף הכרונולוגי של הסיפור ולהכניס אחרי הולדת יעקב ועשו סיפור ישן מימי העקרות ?
שלישית, פרק כו מספר באופן תמוה מאוד (גם יצחק עצמו לפי הפרק לא ממש מבין את זה) שלאחר שיצחק סובל מהצקות רבות מאוד פתאום משום מקום אבימלך לוקח את שר הצבא שלו ביחד איתו והם נבהלים ללכת ליצחק ולכרות איתו הסכם שלום.
מאיפה זה בדיוק הגיע ?
החזקוני למשל מפרש על המילים "ראו ראינו" ש: "ראינו כשעמדות בגרר שנתברכה הארץ מאה שערים וראינו עכשיו אחרי שהלכת משם שפסקה ממנה ברכתה ואין הדבר תלוי אלא בך" שזה אמנם פירוש מעניין אבל יש בו קושי קטנטן אחד והוא שזה לא מסביר מדוע חשוב להם להדגיש "אם תעשה עמנו רעה", וזאת אחרי שראינו באופן עקבי בפרק הזה שיצחק הוא אדם שבורח מעימותים.
)