אלא חלקם אנשים שבאים לראשונה.

העובדים הקבועים די בסדר (חלקם מאוהבים בי בקטע אחר אבל היראתי להם שאני לא בקטע שלהם וגמרנו את זה יפה)

והמטרידים לא משתייכים למגזר מסוים, רובם מהמגזר הכללי.

כמובן שזה לא באמת קורה יום יום אבל כן קורה מידי הרבה פעמים

והדופק שלי על 200 כל פעם כזאת.

חופשי אני עולה לאוטובוס והנהג אומר לי "אני פה לשירותך מאמי, תבואי יותר" וצופר לי מרחוק או מנפנף לשלום ומחכה שאשים לב אליו...גם אם זה לא נחשב להטרדה זה עדיין מלחיץ😬

שאת נותנת לאחרים לנהל לך את החיים

הם מאוהבים

ואת צריכה להראות להם שאת לא בקטע

זה אומר שאת איפשרת את זה באיזשהו אופן

העולם אכזר

מלא במטרידים ואנשים שמחפשים לנצל

הם לא מנסים לנצל את כולם

הם מזהים את אלה עם הפוטנציאל

אלה שקל לנצל אותם

בכל נושא

לא רק עניין מיני

לכן מאד מומלץ לעבוד לשים גבולות ברורים

וגם להתייחס לגברים זרים בחשדנות ובאיפוק

בתחום גברי, קודם כל היא לא אומרת שלום עם חיוך מזמין לשיחת סלון. מאוד עניינית וקורקטית סטייל "בוקר טוב,כן, מה אתה צריך? "

וגם - היא תמיד עם ספר תהלים מולה. כשהיא רואה שמתחילים לאכול לה תראש במה שמעבר לדבר הספציפי שצריך, היא לוטשת עיניים בספר וממלמלת. אם גם זה לא עוזר - סליחה אני בעבודה פה וזה לא מתאים

חברה אחרת פשוט אומרת ישירות - אתה יודע שזו הטרדה מינית כן? אני מבקשת שתצא מפה

גם אני עובדת במקום של מגזר כללי, מדברת הרבה עם עובדים ולא נתקלתי בהטרדה האמת. אני מאמינה שזה שדר כללי של שפת גוף. אל תחששי לצאת לא נחמדה, יש מלא משוגעים בחוץ

כל אחת והסגנון שלה

אבל האמת שאני לא מנהלת משרד, אני עובדת במקצוע שלמדתי ואוהבת, רק מידי פעם צריכה לארח...

הלוואי הייתי יכולה לשבת ולומר תהילים(:

אבל את הרעיון אקח כמובן.

לא יודעת אם שדר כללי של שפת גוף כי קורה הרבה פעמים שבאים אלי אפילו כשמדברת עם חברה ברחוב/ באירוע/ המציל בים (חוף נפרד) וזורקים כמה מילים...זה לא שעשיתי פה משהו...

ותודה מהממת, נתת לי כוח!💖

וטיפוסים מסוגם, חסרי נימוס אלמנטריים, מדברים אליך בשפת הרחוב הנמוכה ביותר.  

מאוד לא נעים להיות בסביבת עבודה כזו

את חייבת לפתח מיומנויות של אסרטיביות ומענה לשון תקיף כנגדם, בטון קר, רציני, מבט ישר: "אני מבקשת ממך לא לדבר איתי יותר בצורה כזו. זה לא מקובל עליי."

לא לחייך, לא להתנצל, לא להסביר. רק משפט אחד חותך!

אולם לטווח ארוך, אם אלו הטיפוסים שאת מתארת שמגיעים למקום (מה זה, מוסך מכוניות?), כנראה שהפתרון הנכון הוא להחליף מקום עבודה. 

תדעי שזה מעסיק אותי.

כי אני רוצה אישה יפה אבל זה מפחיד שזה ככה

ממקום של שאלה, זה קשור גם לשדר?

לבוש, סגנון דיבור וכ?

אני די דוסית ולבושה בצניעות מכובדת, שומרת על הפה שלי ליד גברים.

גם חלק נכבד מהמטרידים זה אנשים שרואים אותי לראשונה אז בטח אין פה שדר.

כמה את נחמדה.

אוף זה מעצבן שהעולם  כל כך לא הוגן

לא אנסה לשכנע אותך שהכי חשוב זה המידות וליופי מתרגלים ובסוף הכי חשוב גם בשבילך וגם בשבילה לבחור אישה בשיקול דעת ולא מהסתנוורות חיצונית שתמיד משפיעה.

אבל בגדול הרבה נשים כיום חשופות להטרדות, ואם אתה חושב על מישהי שהיא יפה כנראה יש עוד כאלו שחושבים את זה ויש עוד כאלו שגם אומרים להן את זה.

גוף מסוגר.

אני לא בת, אבל אני יודע לשדר שפת גוף כשאני רוצה שלא יטרידו אותי.

זה לא שאני מחוללת ברחובות ומחכה שיטרידו אותי,

שפת גוף סתמית לחלוטין וכשאנשים באים מולי אומרים משפט וממשיכים הלאה אין לי כל כך מה לעשות עם זה...

הפתרון שמצאתי - כל פעם שראיתי שהיא משדרת מצוקה, קראתי לה בתואנה כלשהי למשרד וחילצתי אותה מהמטריד.

אולי כדאי למצוא דמות בעבודה שתעשה את זה בשבילך.

וממקומי יודעת להגיד שכל הכבוד לך!

היום סימנתי לחברה שלי שהמטריד הזה חם עלי יותר מידי אז היא עשתה הקפות סביבנו ועדיין זה לא הפריע לו, המשרד היה מאויש...

ובאמת יש אחד שמיוזמתו כל פעם שיש מישהו זר במשרד ושנינו אחרונים אז הוא שואל אם זה בסדר שילך וישאיר אותי לבד.

באמת הקלה(:

וכן, משתדל איפה שאפשר.

ויש עוד פתרון ממש ממש טוב, טבעת נישואין +כיסוי ראש

זכות גדולה!

אהממ כן, אשתדל לעשות מאמץ בעניין השני😉

רק מחכה לחלק השני בפתרון שיביא את הטבעת

יש לי דפק שאני מידי מנומסת גם כשלא אמורה להיות, אין סיכוי שאצליח להגיד דבר כזה למישהו שבא בקטע טוב.

לערסים ברחוב בכיף אומר דבר כזה...

תתעלמי כרגע מהם, הם לא מעניינים.

את מעניינת.

תנסי להרגיש מה הגוף שלך מרגיש כשמגיבים אלייך ככה. את קופאת? את מרגישה מוצפת? מה קורה שם?

זה יתן לך הבנה מה עובר עלייך בסיטואציה שלא נעימה לך ולמה את לא מגיבה אליהם כמו שאת רוצה (לפחות בשכל) להגיב.

אהממ האמת דופק מהיר, קופאת במקום,  מפחדת מהתפתחות עתידית.

(תלוי באיזו סיטואציה, לא כל מחמאה בעלת אופי מיני תגרום לזה ויש כאלו שיגרמו לי להרגיש ככה גם אם לא יאמרו משהו מיוחד)

ולמה אני לא מגיבה אליהם בתקיפות? כי לא נעים לי. בא בן אדם ואומר משהו בשקט, לא נעים לי לצעוק עליו כשכל המשרד שומע ויגידו לי "תרגעי הכל בסדר"

הראשון זה "שהוא נחמד" (לפחות כלפי חוץ) ולכן לא בא לך לעשות סצנה ואז "ירגיעו אותך" וכל זה.

השני זה שהוא קרציה והוא מעצבן ואת רוצה להרוג אותו.

(השערה שלי, את צריכה לבדוק ולהרגיש מה נכון אצלך)

בתכל'ס מה הוא יעשה לך? יגיד משהו. אבל המשהו הזה שהוא אמר דורך לך על כל הגוף ומקפיץ לך קונפליקט פסיכי. שבי לפרק את הקונפליקט שלך ואיפה למדת שצריך להתנהג מנומס או משהו כזה.

אולי יש חלק בך שמעוניין ביחס הזה? השכל ברור שלא. אבל בבטן? צומי? שווה למצוא אותו ולראות מה הוא מחפש. אם את זקוקה ליחס  הזה אז אפשר לקבל אותו ממקום אחר. למשל מחברה.

שוב. זה לא מסיר ממנו אחריות. אבל את צריכה להיות רגועה שם ומתפקדת. ואז תראי שיהיה לך יותר קל.

(אגב, שווה גם להבין איזה אנרגיה יש לך שקצת ממגנטת אותם. ברור שהם אשמים בהתנהגות מגעילה והכל ועדיין ראיתי בחיים האלה שאנרגיה של מושך ושל דחוי זו אנרגיה שנמצאת בעיקר אצלי, כשאני "דוחה" אז גם אם בשכל אני רוצה שימשכו אליי, אף אחד לא נמשך ואני נשאר לבד).

אבל באמת שאין לי שום שום עניין במשפטים כאלו

בטח לא כשזה בא מכאלו שגדולים ממני ב20-30 שנה.

או כאלו בעלי חזות מרתיעה.

חברות שלי מפרגנות לי הכי בעולם וזה באמת לא מזיז לי מחמאות שטחיות שאומרים היום לכל אחת...

אבל כן אפרק עם עצמי בהמלצתך את הרגשות וכל מה שעובר לי בלב.

תודה משה!

זה לא בסדר ולא צריך להיות ככה, מגיע לך לחיות את החיים בצורה בטוחה ונעימה.

לדעתי ממש מוגזם שאת מקבלת תגובות כאלה, זה כאילו עבר ממש את הגבול, יכול להיות שאת לא שמה גבול כשצריך ואז הגברים רואים את זה כהסכמה להמשיך. צריך לבדוק אם בטעות את מזמנת את זה לעצמך.

בדר"כ (ובפרט במקום עבודה) אדם לא בא לאישה ואומר לה דברים כאלה בלי חשש על משרתו אלא אם בטוח שלא יקרה לו כלום.

אז לפני שאני אומרת לך איך להגיב לזה תבדקי מה בהתנהגות ואפילו אני לא מתביישת להגיד בלבוש שלך נראה מזמין.

אני מראש לא הייתי בכלל מראה התעניינות או צד של 'זה בסדר לפנות אלי'. 

נגיד בהתחלה למה הגשת לו בכלל מים? אם הוא צמא הוא יודע לדאוג לעצמו ולקחת. זה חלק מהתפקיד שלך? יכול להיות שהוא ראה בזה סימן לעניין ממך. אחרי שהגשת ראית את המבט שלו היית צריכה לשדר ענייניות ולהתרחק. אחרי זה שהחמיא לך חייכת ואמרת תודה? יכול להיות שראה בזה אישור להתעניינות ממך. אם אני הייתי מקבלת את המחמאה הייתי סוג של מתעלמת.(למרות שזה לא הטרדה בעיני)

אם את לא יודעת להגיד לא זה בעיה חמורה. וכדאי לעבוד על זה. ויפה שעה אחת קודם.

חברה שלי סיפרה לי שאדם מבוגר התיישב לידה באוטובוס והתחיל לגעת בה ואז היא קמה ועברה מקום. אמרתי לה שזה יגרום לו להמשיך לנסות עם בנות אחרות ומה שהייתה צריכה להגיד זה לבייש אותו ולצעוק "סליחה אדוני למה אתה נוגע בגוף שלי? למה אתה מטריד אותי? זה לא נעים לי שאתה נוגע בי...".(חוץ מזה במקרה של הטרדה באוטובוס צריך ללכת לנהג ואז הוא נוסע עם האוטובוס לתחנת משטרה).

אני לא אומרת שזה קל. האמת זה קשה וזה מביך שדבר כזה קורה. זה מביך להתלונן על זה. מרגישים בושה. אבל חייב לעשות את זה גם בשבילנו וגם בשביל בנות אחרות ובכללי בשביל החברה שלא יהיו בה אנשים מטרידים. שאנשים יחשבו פעמיים לפני שמטרידים.

אני מציעה שאם קשה לך להגיד לא לבן אדם לפחות תודיעי למישהו מהעבודה, אפילו לבוס. למישהו שיטפל בזה. ואת יכולה לבקש שזה ישאר אנונימי.

בהצלחה.

חושבת שהבעיה היחידה פה זה שאולי אני לא מציבה את הגבול מספיק ברור מחוסר נעימות.

לא חושבת שמזמנת את זה לעצמי, באמת שמתלבשת בצניעות.

וכן, התפקיד שלי היה להגיש לו מים. (בד"כ מנהלת המשרד עושה את זה אבל היא לא היתה היום)

ואח"כ הבוס שלי ביקש ממני שגם אכין לו קפה.

ואחרי שהוא החמיא התעלמתי וגם קודם כשראיתי את המבט שלו עניתי לשאלות שלו בקרירות עניינית.

וכן כדאי לי לעבוד על זה, לומר גם כשמביך מאד, רק לא יודעת איך לעשות את זה, פשוט לא עובר לי בגרון🤷‍♀️

וכן משתפת את הבוס לפעמים ובזכותו כמה מטרידנים כבר לא מעיזים להסתכל לכיווני כשבאים למשרד.

אבל היום הוא אמר לי שאין לו מה לעשות עם זה ופשוט שאהיה חזקה ואם אני רוצה אני יכולה לתלות שלט של תקנון למניעת הטרדות במקום העבודה.

כן יצא לי כמה פעמים לומר לאנשים "אתה יכול בבקשה לזוז ממני?" בקול מספיק שהכמה קרובים ישמעו, אבל רק במקום שלא מכירים אותי ולא יפגשו אותי שוב.

ואת ממש ממש צודקת! ושוב תודה🙏

אולי יש לך דפוס כזה של "ריצוי" (זה מאד נפוץ ולגיטימי)

אז תדעי- את לא צריכה להיות נחמדה... את צריכה לפעול לפי אמות מידה ערכיות. מה נכון לעשות.

עם גברים יותר חשוב יחס ענייני, ואם הגבר עלול להטריד- אז יותר קיצון-

כשאת מגישה לו מים- תגישי באדישות, תדברי בלקוניות. לא חייב לחייך ולדבר בלבביות. (באופן כללי אולי כדאי להתאמן בזה כדי להגיע למידת האמצע, לאיזון).

אסרטיביות וסמכותיות נובעות מביטחון עצמי פנימי. כשאת אומרת משהו ואת מתכוונת אליו לגמרי, המסר מתקבל ככה, ללא עוררין. מבט חד משמעי. מבט של "לא". "אבוי לך".

קרה לי עם ערבי... את לא מבינה איזה מבט החלטי היה לי של "תנסה לגעת בי ואתה מת" שהוא פחד להתקרב. ואיך זה מילא אותי התחושה הזאת שאני יודעת שאני מוגנת ומלאת חוסן פנימי. את פשוט צריכה להיות בטוחה בדרך הנכונה להגיב. 

אין דבר כזה להזמין הטרדות. זה פשוט לא דבר שקיים.

משפט ראשון, אם הוא הגיוני עוד איכשהו של "להתחיל איתה" - ניחא. אבל היא לא מעוניינת אז היא לא מעוניינת. לא לגיטימי.

משפטים עם קונוטציה מינית בעבודה? כמו "לבלות איתך לילה", זה הרבה אחרי הקו האדום.

אין דבר כזה.

אפשר לתלות שלטים נגד הטרדות מיניות - משהו בסגנון של "במקום הזה אין סובלנות להטרדות"

ולפותחת - מבינה אותך. גם זה קשה כשהתפקיד שלך זה להיות הנחמדה שמחייכת ואומרת שלום ואתה מוזמן לשבת על הכורסאות ולחכות.

וזה ממש בסדר לחייך ולהיות נחמדה. זה שאת נחמדה ממש לא אומר שאפשר להטריד אותך. הבעיה היא בהם ולא בך.

בעיניי העניין הוא להקפיד על מקצועיות ולא להיכנס אפילו טיפה לאישי. (בטח עם אנשים שהם לא עובדים קבועים). את אמורה להגיש להם קפה? סבבה. אבל כל הערה שהיא עוברת לתחום הטיפה אישי, היא מחוץ לתחום. ואפשר להגיד, אפילו בנחמדות, דברים שמבהירים את זה.

"איך קוראים לך?"

"ליטל, אני מנהלת המשרד, עוד מעט משה הבוס יתפנה אליך"

תמיד להעביר את הנושא לחלק המקצועי.

ואם יש הערה לא במקום?

"זה מקום עבודה ואין פה מקום למשפטים כאלה"

זהו. ולחזור למקומך.

את אמורה לשעשע אותו כשהוא מחכה לפגישה?

תגידי שלום, תראי לו איפה לחכות, תביאי מים ותחזרי לעיסוקך… אין סיבה לעשות איתם סמול-טוק.

בדרך כלל זה מה שקורה,

רק יש אנשים שעדיין לא מתרשמים מהרשמיות...

אקח את העצות לתשומת ליבי, תודה🙏

שאדם שלא נראה לך מגיע להתיישב לידך

קמים הולכים

אני יכולה להגיד לך שבגיל 18 האוטובוס היה ריק עליתי והתיישב לידי אדם .. איך שהוא התיישב קמתי ואמרתי לו מכל האוטובוס הריק אתה יושב לידי? לך לעזאזל

קמתי ועפתי משם

לפי מה שאת מתארת כדאי לשקול ללמוד הגנה עצמית, ככל שתתרגלי להילחם ככה הסימפטומים שאת חווה יהיו יותר תחת שליטה.

למה שבעלי לעתיד יהיה משועמם מספיק בשביל להיות איתי יום יום בעבודה?

והאמת שלמדתי בעבר הגנה עצמית אבל לא רואה את עצמי מרימה יד/ רגל על יהודי...

או שאתה מתכוון שתהיה לי תחושת ביטחון כשאוכל להגן על עצמי?

יבוא פעם אחת ויעשה מהומה.

זו בעיה מוסרית מה שכתבת. ברגע שהמטריד חוצה את הגבול והוא בעצמו מרים יד עלייך אז את צריכה להתגונן. אם יש לך את היכולת הפיזית והנפשית להתנגד בצורה כלשהי יש דרישה ממך להתגונן.

יש היום הרבה משוגעים, והאנשים האלה בוחרים קורבנות כמו בחורות טובות כמוך. את צריכה להבין שההטרדה היא מדרון חלקלק, וכשהמטריד מתקדם בהדרגה בשלבים, אם לא תעצרי אותו כשהוא זורק לך מילה אז פעם הבאה הוא יעשה תנועה באוויר, אח"כ הוא כבר עלול לגעת בך.

תסתכלי על זה כמו ברמה מדינית. רוב המלחמות בעולם נמנעות על ידי הרתעה. לעומת זאת, העזתיים התרגלו שאין מחיר משמעותי לכל מה שהם עשו עד היום ולכן זה הגיע לטבח.

כדי שתוכלי להגן על עצמך את חייבת שזה יהיה אינסטינקט, את צריכה להכניס את עצמך למצבי לחץ (קרבות לדוגמה) כדי שאם ח"ו תהיי בסכנה אז הגוף יהיה מוכן לזה…

להפוך שולחנות זה לא הפתרון כי זה לא מרתיע בנאדם מזדמן שרק הרגע הגיע, הוא לא יודע שאתמול הפכו שם שולחן

אבל באמת קשה להבין למה להגיע לעבודה שכל יום יש תחושה רעה כזו ואין גב מאף אחד.

הבוס לא חלש אופי רק אין לו מה לעשות עם אנשים מזדמנים כשאני מספרת לו אחרי שהם הולכים, הוא לא ירים עליהם טלפון ויצעק עליהם "אל תתעסקו עם העובדת שלי"

אם העובדים הקבועים יטרידו אותי ברור שהבוס יעשה משהו בעניין ויתן גב מלא.

כמו שפעם אחת טכנאי המחשבים שהגיע ניסה להתחיל איתי ומאז בעזרת הבוס שלי הוא לא דרך במשרד בשעות שאני נמצאת...

בטח שלא להכין להם קפה.

או אם את מכינה להם קפה אחרי שהם דיברו לא יפה אז תשימי כפית מלח 

כיוון אחד להחליף למשרה שאת לא צריכה להיות באינטרקציה עם אנשים מזדמנים ויוריד את הרמה

ובאוטובוס או ברחוב אני חושבת שאין בחורה שנראת ממוצעת פלוס ולא מקבלת שריקות והערות ברחוב אלא אם כן גרה בעיר חרדית..

אומרת לך בתור אחת שחוותה את זה המון ששורקים לך לא להסתובב הנהג נתן הערה לא במקום את נשארת בפנים חתומות וממשיכה הלאה לא חיוך לא תודה ולא לענות!

חשוב גם לשים לב שלא עוברים קוים אדומיפ של כבר הטרדה ממש (כמו ההוא עם ההערה על לילה איתך בהחלט היית צריכה לדווח למנהל ולא להסכים להיות איתו באינטרקציה)

והפיתרון האמיתי אמיתי קורה אחרי חתונה ששמים כיסוי

אני ממש זוכרת את השנה ה1 שלי כנשואה הייתי פתאום בהלם אף אחד לא מתחיל איתך (ברור שזה נחמד מאוד אבל אי אפשר לשקר שזה גם מאוד מחמיא שמתחילים איתך)

בפעם ה1 שנכנס אלי גבר לחנות ולא התחיל איתי פתאום הבנתי כמה הכוח של כיסוי ראש עצום

אז מאחלת לך בקרוב בקדושה את הזיווג האמיתי ושתזכי לכסות את הראש❤️

פחות בכיוון להחליף משרה כשאני נהנית בעבודה שלי מאד ב"ה.

וואו, פשוט מסכימה איתך!

ואמן! תודה מהממת 💖

אפשר לומר: צורת השיח שיח הזו לא מכבדת לא אותי ולא אותך והיא ממש לא מקובלת עלי.

90 אחוז מהאנשים יכבדו ויקחו צעד אחורה .

ולומר את זה, וזאת הבעיה שלי...

הוא הביא הערה מחליאה ולא מקצועית בעליל, ואת מרגישה לא בנוח?

הוא צריך להרגיש לא בנוח. עם עצמו. שהוא הוציא משפט כזה מנותק ולא מכבד מהפה שלו.

לא חייב לצעוק ולעשות מהומה (תלוי סיטואציה כמובן, לפעמים אין ברירה, נניח כשאת ממש בסכנה וחייבת עזרה של אחרים). אפשר להגיד חד וחלק בענייניות רבה.

מה יש לך להתבייש? שעשית את העבודה שלך?

אבל זה רעיון נהדר!

יש אנשים שכמה שאענה להם בקרירות ובסנוביות שלא קיימת בי הם לא יקלטו שאני לא בעניין.

יש חברות יש משפחה, אבל אף פעם לא סיפרתי הכל למישהו, לכל אחד חלק...

כן, מי שאחראי שיהיה מרחב עבודה נעים, HR, בוס או מישהו בעל אחריות על המרחב

רק משהו אחד לך.

הרבה פה כתבו על "לזמן הטרדות" ודברים כאלו. זה שקר!!! את לא עשית שום דבר רע, ואת לא צריכה להיות מוזנחת ולא שום דבר, מותר לך להגיע יפה לעבודה ולהרגיש טוב עם עצמך, ומי שלוקח את זה בצורה אחרת זו בעיה שלו!! את לא עושה שום דבר רע בזה שאת קיימת שם או בזה שאת מתלבשת או מגישה קפה לאנשים. יש אנשים שלא יודעים להשתלט על עצמם, ויש אנשים שגם לא אכפת להם אם זה פוגע באחרים. זה עולם לא הוגן שהם אלו שפוגעים ובעייתיים ואת זו שסובלת מזה. מסכימה איתך. אבל אל תחשבי שאם תתנהגי אחרת הם בהכרח יפסיקו. לא באה להחליש אלא לעודד שתדעי שזה ממש לא קשור למה שאת עושה.

(ואגב, גם נשואה עם כיסוי ראש לא מבוטחת מהטרדות מיניות כאלו ואחרות. אולי קורה פחות, אבל זה לא מחייב)

יכול להיות שכדאי לפנות לעמותות של פגיעות מיניות, לא זוכרת ככ שמות עכשיו. מניסיון, אם זה קרה לך שם, סיכוי סביר שזה קרה לעוד בנות, ויקרה לעוד אם זה לא ייעצר.

אני ממש לא אומרת שאת צריכה לעצור את זה. בעולם אידאלי ופשוט אולי כן. אבל אני יודעת שאת לא מסוגלת להגיד באופן תקיף שיפסיק, ובטח שאת לא צריכה על עצמך גם את האשמה והאחריות על הבנות האחרות. ברור שאם את יכולה כדאי, אבל אל תרגישי חייבת.

וזהו, חיבוק❤️

באמת שמעודד לקרוא! 

💖💖💖

הם רואים את זה כאטרקציה להמשיך ולנסות 

עד שהגעתי לשורה 6 מהסוף

איזה בחורה תשים את עצמה בסיטואציה כזו? 

מי עובדת בלילה על מי את עובדת

בכל מקרה אם אחוז אחד את לא משקרת ובאמת חווה הטרדה תשימי גבולות .

תגידי זה לא נעים לי בטון מאוד ברור ויציב .

לגבי השתייה אם אפשר תשפכי עליו 

עשיתי את זה בגיל 18 אין שום סיבה שאני לא אעשה את זה היום

אני לא עובדת בלילה מה פתאום

לא הבנתי מה גרם לך לפקפק...

הסברתי שאני בן אדם שלא נעים לי, בטח לא לשפוך מים על אנשים למרות שזה מומלץ נכון וכדאי.

להגיד בקול ברור ויציב שלא נעים לי זה כן אני מסוגלת

אז תודה🙏

מה ה' רוצה ממך

מה ההשתדלות שאת צריכה לעשות

ולהתפלל לה' שיעזור לך לעשות את ההשתדלות הזאת, להתנהג נכון, ושיציל אותך מהמקרים האלו.

דברים לא קורים סתם. יש בנות שמוטרדות יותר ויש בנות שמוטרדות פחות, אבל מה שאת מתארת חורג מגדר הנורמה. 

בהצלחה

קראתי את הודעת הפתיחה, וגם חלקים רבים מהשרשור.

כאב לי לשמוע על חלק מהמקרים שכתבת, בדמיונות הכי פרועים שלי לא חשבתי שגבר יפנה לבחורה צעירה , קל וחומר שהיא דוסית ויזרוק לה הערה מינית.. מצער לשמוע, ומקווה שקיבלת חיזוק מהתגובות פה, ושתצליחי להציב גבולות או לדווח על הטרדות.

אבל בין השורות קצת קיבלתי רושם שאולי יש איזה ערבוב בין הטרדה ללהתחיל עם משהי.

שימי בצד את המקרה שפתחת בו שגבר בן 40 שגדול ממך כנראה בעשור וחצי לפחות מחמיא לך - זה כמובן לא שייך.

אבל לענד אם גבר פחות או יותר בגילך, אפילו גדול ממך בהפרש סביר.. מתחיל איתך , סליחה, אבל זאת לא הטרדה.

על זה למשל לא חושב שיש מה לדווח לבוס .. או מוטב, תדווחי אם זה מפריע לך, אבל מכאן ועד הטרדה יש פער...

גברים מתחילים ומחזרים אחרי נשים.. אולי הביישנים לא עושים זאת, אולי חלק מהדוסים לא עושים זאת.. אבל זאת דרך לגיטמית למצוא את בחירת ליבך. לכן חשוב לי לומר (לאו דווקא לך, בכללי לבנות..) שזה לא עובד ככה שאם הבחור לטעמך והוא התחיל איתך זה בסדר, ואם הוא לא לטעמך זאת הטרדה.. 

ההבדל בין התחיל איתי להטריד אותי זה איך שהוא נראה.

עצוב אבל נכון.

אבל כמובן שיש הבדלים… זה מדבר על המקום של בקטנה ממש

מה הכוונה עצוב אבל נכון? אם אני לא נאה בעיניך והתחלתי איתך בחוויה שלך הטרדתי אותך?

וזה בכלל כתב חידה:

אבל כמובן שיש הבדלים… זה מדבר על המקום של בקטנה ממש

אם באלך להתייחס..

עצוב המצב שככה מתייחסים לזה. שאם הוא לא מוצא חן אז ישר עפים למשבצת הטרדה. כמובן שאין שום קשר בין זה למקרה של פותחת השרשור!

והחלק השני, יש גבול דק בין התחלה להטרדה (באמת, בלי קשר למשפט) וזה יכול להיות בטון, במילים, באופן התייחסות… יש להגיד למישהי בעבודה באופן  (יחסית) ענייני "את נראית טוב" (שגם זה לא נראלי מתאים) ולהמשיך הלאה ויש להגיד "בואנה את נראית מה זה טוב" בטון פלרטטני או סתם מעצבן ולהתעכב על זה.

העניין של הטרדה זה איך האדם מרגיש עם מה שאמרת לו.

פה זה הגבול הדק.

יש דברים שהם לא הגבול. להגיד למישהי"את נראית עייפה" לדעתי זה בסדר גמור. ולהגיד למישהי "וואי את נראית טוב, בטח הגוף שלך מהמם, כיף למי שרואה אותו" זה לא לעניין

במיוחד השני, לא בגלל המראה שלו אלא בגלל היד שנראה שמכוונת לתפוס אותה. אבל גם על הראשון לא הייתי חושבת שרוב הבנות היו מתלהבות, בלשון המעטה.

ובכל מקרה אני לא חושבת שצידוד בגישה הזאת בריא נפשית או מקדם אותך. נשמע מאוד כמו סגנון דיבור של גברים ממורמרים בנוסח הגלולה האדומה.

זה לא משנה לבחור האינבידואל במי בנות שלא רוצות אותו בוחרות ולמה. יש בנות רדודות בעולם, אז מה? אז נגיד שהן באמת הולכות עם הצ'אד החתיך ולא נותנות צ'אנס לבחור הנחמד שהוא רק לא דוגמן, אז מה?

למה להתבחבש בזה? אלו בנות רדודות שאין מה לבזבז עליהן את הזמן.

אם מישהו חושד שאם הוא יתחיל עם היפה של המשרד היא תאשים אותו בהטרדה, אז שלא יעשה את זה. עד כדי כך פשוט. או שייגש אליה בצורה פשוטה מכבדת ויהיה מוכן לקבל דחייה. בכל מקרה אין מה לאמץ גישה קורבנית ומרופסת, זה בטוח לא מושך בנות.

לא יודע מה המגילה שלך קשורה.

או בעבודה או במלגת התנדבות, או בטח גם עודמעט יתחילו עם זה בתור בקופ"ח או משהו.

(האמת שלדוסים הסדנא עצמה יכולה להחשב הטרדה עם הדוגמאות הדוחות שמביאים שם.)

מוסבר בדברים האלו בפירוש, שחיזור בפעם הראשונה אינו הטרדה, רק אם הא חוזר ונשנה אחרי שהבחורה הביעה חוסר עניין זה נחשב הטרדה.

וכן, יש בנות דוסיות ו/או עדינות מאוד שאם אדם זר שקורא להן יפות, גם הוא התכוון רק לעניין אותן בהקמת בית נאמן בישראל איתו, הוא ייתפס כמטריד. כי זה נתפס בחוויה שלהן כהתייחסות למיניות שלא מקובלת עליהן. 

היית מרגיש בנוח אם בחורה היית פונה אלייך ואומרת "איזה חתיך אתה" או משהו כזה?

אגב זה גם מרמז על סגנון דתי ו/או אישיותי של הפונה שיכול לא להתאים לבחורה וליצור אצלה חוסר נוחות.

אצלי מאד ברור מה ניסיון להתחיל ומה הטרדה.

לא חסרים בחורים בני גילי פחות או יותר שניסו להתחיל איתי וזה היה סבבה.

אם לא התאים אמרתי להם שאני כרגע לא בעניין לצאת ותודה

והכל נגמר בצורה מאד מכובדת ואיחולי הצלחה הדדיים...

וחושבת שרוב הבנות אם יבואו אליהם בצורה יפה הן תענינה בצורה יפה.

ואם בחור בן גילי יבוא ויגיד לי הערה מינית אז הוא לא מתחיל איתי, הוא מטריד אותי.

ולכל הבחורים שסתם מבקשים ממני את הטלפון שלי לשיחה קצרה ומתקשרים לעצמם כדי לשמור את המספר שלי- זה לא מגניב בכלל וכולכם ברשימה השחורה מאותה שניה.

באה להגיד פה שלכל דבר יש צורה...

ולגמרי לגמרי לא קשור אם הבחור לטעמי או לא, כי אם פונים אלי יפה אענה יפה בלי קשר לשום דבר...

פתאום נזכרתי בשרשור של @חסדי הים על חכם יהודי שכתב "ונחשב נדיבות באישה לסכלות"

לא שאת הבעיה, פשוט זה בדיוק זה. וגם לא הבנתי למה להכין לבחור קפה, גם כשהייתי קטן הייתי פעם אחת עם אמא שלח בעבודה והיא הכינה לאיזה מנהל קפה וכבר אז לא הבנתי מה היא צריכה להכין לו קפה.

זה מתחיל בתור קפה, עובר להערות לא במקום והסתררות ב"סך הכל החמאתי מי ישמע" והיתממות שכזו שעל אותו גבול דק אותם גברים משחקים.

בנוגע להטרדות במקום עבודה- קודם כל מה? תתלונני

הטרדות ברחוב? גועל נפש לא ידעתי שזה ככה קורה, להתעלם, לצערי זה הדבר היחיד שעולה לי

להתחיל לעמוד על שלך בעניין הזה. נראה שמשהו בך מזמין ונוח (לא רומז חלילה שאת לא צנועה או משהו )את נשמעת בחורה טובה מדיי וכנראה זו הבעיה.

עם אנשים שלא רלוונטים בעליל -מבוגרים/חילונים/מתחילים איתך באופן ממושך גם כשהראת סימנים שלא. 

-להכריז חד וחלק באופן נוקב. 

את חייבת את זה קודם בישבילך וגם עבור בחורות אחרות שכנראה חוות את זה כי יש מצב שהביקורת שלך תזעזע אדם או 2 וזה עןזר המון

ב"הצלחה

בעצם זה אומר שהיא צריכה להשתנות בגלל אנשים רעים.

עדינות, נעימות, פתיחות ונועם הן תכונות נפלאות. לצערנו הן גם עלולות לאפשר התנהלות לא נעימה מאנשים לא מכבדים. זו לא סיבה לגרום לעצמך אבד את כל הטוב הזה.

היום בחברה מעורבת חייבים להקצות גבולות ברורים על חשבון הדבריפ שציינת

חוצמיזה עזות היא מידה מעולה כל עוד היא מגיעה ממקום נכון

היום יש פחות הטרדות.

אני טועה?

לפני 2,000 שנה אם היית מתחיל עם בחורה היית מסתבך עם אבא שלה וצריך לשלם לו פיצוי, ובכלל יחסים מחוץ לנישואים היו טאבו.

החל משנות ה60 עד לפני בערך 15 שנה היה טווח שבו המיניות נהייתה חופשית, אבל לא היה המון הערכה למושג הסכמה, אז זאת התקופה שמלאה בהטרדות.

פעם עד לפני קצת יותר מ 100 שנה

רוב הנשים לא היו יוצאות מהבית בכלל.

אז טכנית זה היה מצמצם כביכול את כל המצבים האלה (לא שהעולם ביה מתוקן יותר.. ממש לא)

היום מטבע הדברים כשיש יותר חיכוך בין המינים ובהשפעה מתרבות המערב אז המציאות יותר מורכבת

פעם זה לפני כמה עשורים. כבר הגבתי את זה לחושבת בקופסא.

איזה חמודה את

הרבה אנשים טובים נוטים לפעמים טובים בהגזמה,

לרצות, ולהגיב בעדינות גם כשצריך אסרטיביות.

אני לא מתכוונת דווקא לפותחת השרשור, אבל במקרה שבו יש חציית גבולות אין מקום לנעימות ועדינות.

(אומרת את זה בתור אחת נעימה ועדינה עם נטיה לרַצות אחרים) 

אם לא מתאים - מקובל

יותר נכון, הרבה מנות שווארמה בלאפה. המון מנות שווארמה בלאפה...

רעיון טוב אבל לא אאמץ אותו, ולא רק כי לא טעים לי שווארמה בלאפה 😅

לחפש סדנת הגנה עצמית מבית "אל הלב"!

חברה שלי מעבירה סדנאות כאלה, ובניגוד למחשבה רווחת, רוב התרגול בסדנה הוא לא התמודדות פיזית מול תקיפה, אלא לימוד ושיח על גבולות, ונורות אדומות וחיזוק האינטואיציה והיכולת לענות. ממש ממליצה בחום.

אם רלוונטי לך אישור לוד / ראש העין, את יכולה לפנות בפרטי ואתן לך את המספר שלה. היא בדיוק פתחה שם סדנאות.

קצת במרחק - לא ממש על ידו. ככה את בונה מסך שקוף ביניכם. ואם כבר אמר משהו - מבט קפוא ולהתרחק מהמכוער

ותתחילי משם.

למשל שפה מכבדת בשבילי היא שלא מתייחסים לצורה שאני נראית/מתלבשת וכו, שלא קורצים לי או מסתכלים לי בעיניים למשך הרבה זמן. כשברור לי מה לא אני יכולה להגיד מה כן- שיח ענייני, פניות רק בנושאים טכניים וכד'.

אני מלכתחילה בחרתי לעבוד במקום שיש גבולות ברורים והצוות ברובו נשי, לכן לא מגיעה לסיטואציות כמו שאת מתארת. שווה לבחור מקום עבודה שמכבד אותך ואת הדרך שלך, ומגיע עם אותם ערכים כמו שלך.

אם את לא יכולה לעבור מקום בגלל סיבות כאלה ואחרות ולחוץ לך דווקא המקום הזה את צריכה להיות עם 'עור של פיל' ולהבהיר בצורה שלא משתמעת לשתי פנים איך את יוצרת קשר עם גברים ואיך את מצפה מהם ליצור איתך קשר. ע"י המעשים שלך בעיקר.

אם כל זה לא עוזר תאמת להגיד לך הייתי שוקלת להחליף מקום עבודה.

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל

מרגישים את זה שונה

גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר

מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.

ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).

ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.

צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.

מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.

נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:

"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"

כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.

אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.

ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…

אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.

לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).

השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.

יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם

קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.

אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.

תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.

עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.

משמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓

שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!

שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה

ממש בחודשים האחרונים התובנה הזאת נפלה לי, באמת שום דבר לא משנה בלי זה, יכול להיות לך הכל מהכל, אבל בעצם אין לך כלום, ומנגד יכול להיות בחור שאין לו רבע מהדברים שיש לך, ועדיין יש לו כל כך הרבה רק כי הוא נשוי.

תובנה כואבת שכזו

יש את הודיה דוידוביץ באיזור יד בימין. שווה את ההשקעה!! אחת האלופות והמקצועיות! למדה רציני באוניברסיטה..

הדבר הכי מועיל זה לשמוע שיעורים על זוגיות של רבנים ורבניות.

מטפלים בדר"כ יכולים לעזור ברמה הפרקטית, וברמה הפנימית והשכלית העזרה שלהם שוות ערך לשמיעת שיעורים…

יעל אמיתי

שרה אלטר

צילי גיגי (מושב אורה)

כל אחת שונה מחברתה אם תרצי אוכל לשלוח בפרטי טלפונים שלהן ותבררו עם כל אחת אם זה מתאים

תלוי בך

השני שך ושהו. לא מסובך

לאחרונה תאמת אני מופתע ממש לטובה מבנות שיודעות לספר על חברות שלהן, אז שאפו בנות תמשיכו ככה!

אני זוכר ממש בתחילת הדרך דיברתי עם חברה שהתלהבה ובסוף אמרה "נו תצא איתה". תודה באמת.

היתה גם אחת אמרה בנוסף להכל "היא יפה", וואלה שתשלח תמונה חחח

שהיא מאחלת לאח שלה כזאת בחורה?

הייתה גם משפחה.

למה לרדד?

וזו בדיוק הנקודה שלי - אתן צריכות להבין שהתכונות שעושות אותה לחברה טובה שלך הן לאו דווקא התכונות שהבחור מחפש באשה.

אם היית מבררת על מישהו והבחור היה אומר לך שהוא נהנה לשחק איתו כדורסל - זה היה רלוונטי בעיניך? 

שהוא אחלה אדם, לרצות שיהיה משפחה שלך כן אומר. מן הסתם יש לו מידות טובות.

תפרטי את המידות שלה, מיהי ומהי. לא דברים מעורפלים ולא קשורים לנושא. 

למה היית רוצה שתהיה גיסתך? מה מיוחד בה?

שאם אתה מביע ביקורת ביחס לגישה מסויימת שאתה מזהה אותה כלא נכונה

שתקבל בהבנה שגם הגישה שלך יכולה להיות חשופה לביקורת.

אחרת, לא נראה לי גם שיש כאן חופש מחשבתי, מה שמאוד נצרך לחשיבה ביקורתית.

כי היא שווה, ולא מתייחסת לשאלה אם היא מתאימה?

בירור בא להבין אם הדמות מתאימה לי, לא האם הדמות היא אדם טוב.

בכלל, זה הדבר הכי חשוב לזכור בכל תקופת החיפושים לדעתי:

אנחנו מחפשים בת זוג מתאימה, לא בהכרח את הכי טובה, ממילא פסילות לרוב יהיו כי אין התאמה ולא כי הם פחות טובים ממני.

אבל אם החבר/ה עפים על מי שהם מדברים עליו זה מקסים וחמוד

החבר או החברה בעיקר צריכים להעביר תוכן בצורה אמינה,

אבל חלק מהתוכן זה איך אתה מנגיש אותו, אם איזה טונציה אתה אומר אותו.

אני עושה בירורים בשביל לדעת שהמידע שקיבלתי בהתחלה אמין ואני הולכת לפגוש אדם נורמלי.

בירורים מבחינתי זה לא בגלל חשד כזה או אחר, אלא בגלל שבאמת אי אפשר להכניס בנאדם לתוך שבלונה של כרטיס ולהבין שזיהית משהו משמעותי.

בירורים זאת אפשרות לקבל רושם יותר חוויתי לפני שעומדים להפגש ואז לראות אם זה הכיוון או לא.

אם מישהי סתם זורקת כמה מילים להגיד שהיא עפה על חברה שלה ובשאר העניינים היא אומרת דברי טעם, זה כזה עקרוני? נראה לי שגם אתה תסכים שלא.

אם היה מגיע מתנדב לחלק עוגות במחלקה, וזו לא היתה העוגה שאתה הכי אוהב, היו לך טענות?

אז רק מזכירה לכולנו שכל נותני המידע בשידוכים... הם מתנדבים...

ויתכן שגם השקיעו מאות שעות!!! כוחות נפש!!! מאמץ מנטלי נפשי ופיזי בהתנדבות הזאת

מבינה שאולי זו היתה **הצעת ייעול** ולא ממקום של תלונה, אז אם כן שיהיה בהצלחה.
ורק הזדמנות להזכיר לכולנו להגיד תודה לעונים! ולבוא מעמדה שמתאימה לשיחה שבה עוזרים לך בהתנדבות גמורה.

לפעמים אני יכולה להשקיע חצי שעה עד שעה ואפילו שעתיים במענה לבחור שמברר על חברה... 

ומרגישה שהוא חושב שאני חייבת לו משהו

ועוד לפעמים יש לו החוצפה להגיד "זה לא מה ששאלתי" או כל מיני טיעונים שונים ומשונים... ממש מתסכל ופוגע. אני לא בחקירה משטרתית.

נשמח שתגידו תודה על הזמן שהקדשת ותודה על כל פיסת מידע!

כמות הנזק שחברה יכולה לעשות היא בלתי נתפסת.

נתקלתי כבר בכמה שפשוט חיבלו בפועל בחברות שלהן. מקווה שזה היה בשוגג ולא במזיד. 

"היא חיננית" "אסרטיבית"

וחייב להסכים עם "היא מהממת" או "מקסימה"

בטוח שיש עוד ששמעתי פשוט כרגע לא עולה לי, כשיעלה אכתוב.

ועכשיו כשאני חושב על זה, חלק מהדברים אכן רלוונטיים כדי להבין שזה לא זה..

וגם חייב להגיד שאף פעם לא "ביררתי" אני סולד מעצם הרעיון, פשוט כשמציעים אז זה בא עם כל מיני תכונות של הבחורה וכו

מה יכול לצאת מהחוסר וודאות? או רע או טוב.

תחשוב על הסיטואציה הכי גרועה שיכולה לצאת משם, ותהיה שם כמה רגעים, תן לזה להכות קצת ותנסה להבין איך אתה מתמודד עם זה עם כל איך שזה גורם לך להרגיש וכו' זה עוזר להבין שזה לא כל כך נורא כי בסוף על הכל מתגברים, סתם דוגמא שהייתה לחבר הסיטואציה הכי גרועה שהייתה לו זה שיפטרו אותו מהעבודה, אמרנו אוקיי..בוא נתמודד לא נברח, יפטרו אותו ואז מה? קצת קשה לא נעים אבל אפשר למצוא עבודה בתחום, ב"ה לא חסר, אז גם אם יפטרו חלילה, העולם לא קורס וכו וכו..ואם זה טוב אז ברכה.

אגב גם הרע ברכה רק במלבוש לא כל כך יפה. בהצלחה דוד

כהסרת הספיקות, אומרים חז"ל.

זאת אומרת, שההתנדנדות הזו בין שני הקצווים (כן? לא?), אינה פשוטה

ולא עושה כל כך טוב...

אולי באמת לחיות את היום. לא לחטט בעבר וגם לא בעתיד.

איך אומרת הרבנית פישר? לסגור את המוח!

ולזרוק את עצמנו על השם;. ולהאמין שהוא באמת יודע מה טוב

ולסמוך עליו שמה שיהיה, זה הכי טוב.

לא תמיד זה קל אבל כך צריך לחשוב יהודי. זו צריכה

להיות העבודה.

ואגב, איני א ומרת זאת ממרום כסאי. אוי, כמה קשה לי עם זה...

אבל שכלית יודעת שכך זה צריך להיות; שההתקשרות 

לקב"ה צריכה להיות בכל פרט ופרט בחיים. לא מספיק

לשמור מצוות ולהתפלל 3 פעמים  ביום, ובין לבין

לחיות כמו כל אדם בגלובוס.

מי מאזין ומקשיב ומכיר אותנו הכי טוב?

רק הוא.

לא?

ביום שנמצא מי הראשון שכתב את זה (או את הטקסט בו זה נאמר לראשונה) אז באמת תהיה שמחה גדולה כי הספק ייפתר 😀

זה גורם לי לבכות ברגע

החיים לא פשוטים ומציבים אותנו לצערנו או לשמחתנו בפני מצבים של חוסר ודאות.

אהבתי שהוזכרה פה הנטייה לפסימיות שזה גם עניין שחשוב לתת עליו את הדעת.

גם להבין שהיציבות זה משאב חשוב זה גם אחלה אמירה שאפשר להוציא מפה. באמת ישנו אתגר להשיג יציבות בתוך חוסר הודאות.

ובאמת אולי יש כיוון למצוא את הניצוץ הטוב שבחוסר ודאות, גם זה כיוון יפה.

וכן, מותר לשנוא ולבכות ולפרוק.

בכל אופן, כדאי לחשוב מה עושים עם זה

חוסר ודאות באמת קשור לפיתוח פרשנות אישית. אפשר לתת המון פרשנויות למציאות חסר ודאות והפרשנויות יהיו כמובן חלקיות במידת מה.

איך בונים פרשנות מעצימה? אויל זאת שאלת השאלות.

פרשנות שיש בה גם תקווה ותנועה לכיוון מסויים וגם חיבור למציאות. אופטימיות זהירה.

לאורך היומיום

שנותנים וודאות לנפש

1. תזונה נכונה

2. תעסוקה מעניינת ומעשירה

3. ספורט באופן קבוע

4. קשר עם אנשים שעושים טוב

5. ללמוד וליישם תהליכים משפרי חיים באופן תמידי

6. לחיות בקצב מתאים ושלו

להשפיע.

חשיבה אם ומה צריך לעשות למול זה, שימת דגש על מה אני מכיר ויכול לפעול לפי זה, לקוות ולהאמין שיהיה טוב ולנסות כמה שאפשר.

שבע רצון בפעולות שלי מול אי ודאות ככלל.