אלא חלקם אנשים שבאים לראשונה.

העובדים הקבועים די בסדר (חלקם מאוהבים בי בקטע אחר אבל היראתי להם שאני לא בקטע שלהם וגמרנו את זה יפה)

והמטרידים לא משתייכים למגזר מסוים, רובם מהמגזר הכללי.

כמובן שזה לא באמת קורה יום יום אבל כן קורה מידי הרבה פעמים

והדופק שלי על 200 כל פעם כזאת.

חופשי אני עולה לאוטובוס והנהג אומר לי "אני פה לשירותך מאמי, תבואי יותר" וצופר לי מרחוק או מנפנף לשלום ומחכה שאשים לב אליו...גם אם זה לא נחשב להטרדה זה עדיין מלחיץ😬

שאת נותנת לאחרים לנהל לך את החיים

הם מאוהבים

ואת צריכה להראות להם שאת לא בקטע

זה אומר שאת איפשרת את זה באיזשהו אופן

העולם אכזר

מלא במטרידים ואנשים שמחפשים לנצל

הם לא מנסים לנצל את כולם

הם מזהים את אלה עם הפוטנציאל

אלה שקל לנצל אותם

בכל נושא

לא רק עניין מיני

לכן מאד מומלץ לעבוד לשים גבולות ברורים

וגם להתייחס לגברים זרים בחשדנות ובאיפוק

בתחום גברי, קודם כל היא לא אומרת שלום עם חיוך מזמין לשיחת סלון. מאוד עניינית וקורקטית סטייל "בוקר טוב,כן, מה אתה צריך? "

וגם - היא תמיד עם ספר תהלים מולה. כשהיא רואה שמתחילים לאכול לה תראש במה שמעבר לדבר הספציפי שצריך, היא לוטשת עיניים בספר וממלמלת. אם גם זה לא עוזר - סליחה אני בעבודה פה וזה לא מתאים

חברה אחרת פשוט אומרת ישירות - אתה יודע שזו הטרדה מינית כן? אני מבקשת שתצא מפה

גם אני עובדת במקום של מגזר כללי, מדברת הרבה עם עובדים ולא נתקלתי בהטרדה האמת. אני מאמינה שזה שדר כללי של שפת גוף. אל תחששי לצאת לא נחמדה, יש מלא משוגעים בחוץ

כל אחת והסגנון שלה

אבל האמת שאני לא מנהלת משרד, אני עובדת במקצוע שלמדתי ואוהבת, רק מידי פעם צריכה לארח...

הלוואי הייתי יכולה לשבת ולומר תהילים(:

אבל את הרעיון אקח כמובן.

לא יודעת אם שדר כללי של שפת גוף כי קורה הרבה פעמים שבאים אלי אפילו כשמדברת עם חברה ברחוב/ באירוע/ המציל בים (חוף נפרד) וזורקים כמה מילים...זה לא שעשיתי פה משהו...

ותודה מהממת, נתת לי כוח!💖

וטיפוסים מסוגם, חסרי נימוס אלמנטריים, מדברים אליך בשפת הרחוב הנמוכה ביותר.  

מאוד לא נעים להיות בסביבת עבודה כזו

את חייבת לפתח מיומנויות של אסרטיביות ומענה לשון תקיף כנגדם, בטון קר, רציני, מבט ישר: "אני מבקשת ממך לא לדבר איתי יותר בצורה כזו. זה לא מקובל עליי."

לא לחייך, לא להתנצל, לא להסביר. רק משפט אחד חותך!

אולם לטווח ארוך, אם אלו הטיפוסים שאת מתארת שמגיעים למקום (מה זה, מוסך מכוניות?), כנראה שהפתרון הנכון הוא להחליף מקום עבודה. 

תדעי שזה מעסיק אותי.

כי אני רוצה אישה יפה אבל זה מפחיד שזה ככה

ממקום של שאלה, זה קשור גם לשדר?

לבוש, סגנון דיבור וכ?

אני די דוסית ולבושה בצניעות מכובדת, שומרת על הפה שלי ליד גברים.

גם חלק נכבד מהמטרידים זה אנשים שרואים אותי לראשונה אז בטח אין פה שדר.

כמה את נחמדה.

אוף זה מעצבן שהעולם  כל כך לא הוגן

לא אנסה לשכנע אותך שהכי חשוב זה המידות וליופי מתרגלים ובסוף הכי חשוב גם בשבילך וגם בשבילה לבחור אישה בשיקול דעת ולא מהסתנוורות חיצונית שתמיד משפיעה.

אבל בגדול הרבה נשים כיום חשופות להטרדות, ואם אתה חושב על מישהי שהיא יפה כנראה יש עוד כאלו שחושבים את זה ויש עוד כאלו שגם אומרים להן את זה.

גוף מסוגר.

אני לא בת, אבל אני יודע לשדר שפת גוף כשאני רוצה שלא יטרידו אותי.

זה לא שאני מחוללת ברחובות ומחכה שיטרידו אותי,

שפת גוף סתמית לחלוטין וכשאנשים באים מולי אומרים משפט וממשיכים הלאה אין לי כל כך מה לעשות עם זה...

הפתרון שמצאתי - כל פעם שראיתי שהיא משדרת מצוקה, קראתי לה בתואנה כלשהי למשרד וחילצתי אותה מהמטריד.

אולי כדאי למצוא דמות בעבודה שתעשה את זה בשבילך.

וממקומי יודעת להגיד שכל הכבוד לך!

היום סימנתי לחברה שלי שהמטריד הזה חם עלי יותר מידי אז היא עשתה הקפות סביבנו ועדיין זה לא הפריע לו, המשרד היה מאויש...

ובאמת יש אחד שמיוזמתו כל פעם שיש מישהו זר במשרד ושנינו אחרונים אז הוא שואל אם זה בסדר שילך וישאיר אותי לבד.

באמת הקלה(:

וכן, משתדל איפה שאפשר.

ויש עוד פתרון ממש ממש טוב, טבעת נישואין +כיסוי ראש

זכות גדולה!

אהממ כן, אשתדל לעשות מאמץ בעניין השני😉

רק מחכה לחלק השני בפתרון שיביא את הטבעת

יש לי דפק שאני מידי מנומסת גם כשלא אמורה להיות, אין סיכוי שאצליח להגיד דבר כזה למישהו שבא בקטע טוב.

לערסים ברחוב בכיף אומר דבר כזה...

תתעלמי כרגע מהם, הם לא מעניינים.

את מעניינת.

תנסי להרגיש מה הגוף שלך מרגיש כשמגיבים אלייך ככה. את קופאת? את מרגישה מוצפת? מה קורה שם?

זה יתן לך הבנה מה עובר עלייך בסיטואציה שלא נעימה לך ולמה את לא מגיבה אליהם כמו שאת רוצה (לפחות בשכל) להגיב.

אהממ האמת דופק מהיר, קופאת במקום,  מפחדת מהתפתחות עתידית.

(תלוי באיזו סיטואציה, לא כל מחמאה בעלת אופי מיני תגרום לזה ויש כאלו שיגרמו לי להרגיש ככה גם אם לא יאמרו משהו מיוחד)

ולמה אני לא מגיבה אליהם בתקיפות? כי לא נעים לי. בא בן אדם ואומר משהו בשקט, לא נעים לי לצעוק עליו כשכל המשרד שומע ויגידו לי "תרגעי הכל בסדר"

הראשון זה "שהוא נחמד" (לפחות כלפי חוץ) ולכן לא בא לך לעשות סצנה ואז "ירגיעו אותך" וכל זה.

השני זה שהוא קרציה והוא מעצבן ואת רוצה להרוג אותו.

(השערה שלי, את צריכה לבדוק ולהרגיש מה נכון אצלך)

בתכל'ס מה הוא יעשה לך? יגיד משהו. אבל המשהו הזה שהוא אמר דורך לך על כל הגוף ומקפיץ לך קונפליקט פסיכי. שבי לפרק את הקונפליקט שלך ואיפה למדת שצריך להתנהג מנומס או משהו כזה.

אולי יש חלק בך שמעוניין ביחס הזה? השכל ברור שלא. אבל בבטן? צומי? שווה למצוא אותו ולראות מה הוא מחפש. אם את זקוקה ליחס  הזה אז אפשר לקבל אותו ממקום אחר. למשל מחברה.

שוב. זה לא מסיר ממנו אחריות. אבל את צריכה להיות רגועה שם ומתפקדת. ואז תראי שיהיה לך יותר קל.

(אגב, שווה גם להבין איזה אנרגיה יש לך שקצת ממגנטת אותם. ברור שהם אשמים בהתנהגות מגעילה והכל ועדיין ראיתי בחיים האלה שאנרגיה של מושך ושל דחוי זו אנרגיה שנמצאת בעיקר אצלי, כשאני "דוחה" אז גם אם בשכל אני רוצה שימשכו אליי, אף אחד לא נמשך ואני נשאר לבד).

אבל באמת שאין לי שום שום עניין במשפטים כאלו

בטח לא כשזה בא מכאלו שגדולים ממני ב20-30 שנה.

או כאלו בעלי חזות מרתיעה.

חברות שלי מפרגנות לי הכי בעולם וזה באמת לא מזיז לי מחמאות שטחיות שאומרים היום לכל אחת...

אבל כן אפרק עם עצמי בהמלצתך את הרגשות וכל מה שעובר לי בלב.

תודה משה!

זה לא בסדר ולא צריך להיות ככה, מגיע לך לחיות את החיים בצורה בטוחה ונעימה.

לדעתי ממש מוגזם שאת מקבלת תגובות כאלה, זה כאילו עבר ממש את הגבול, יכול להיות שאת לא שמה גבול כשצריך ואז הגברים רואים את זה כהסכמה להמשיך. צריך לבדוק אם בטעות את מזמנת את זה לעצמך.

בדר"כ (ובפרט במקום עבודה) אדם לא בא לאישה ואומר לה דברים כאלה בלי חשש על משרתו אלא אם בטוח שלא יקרה לו כלום.

אז לפני שאני אומרת לך איך להגיב לזה תבדקי מה בהתנהגות ואפילו אני לא מתביישת להגיד בלבוש שלך נראה מזמין.

אני מראש לא הייתי בכלל מראה התעניינות או צד של 'זה בסדר לפנות אלי'. 

נגיד בהתחלה למה הגשת לו בכלל מים? אם הוא צמא הוא יודע לדאוג לעצמו ולקחת. זה חלק מהתפקיד שלך? יכול להיות שהוא ראה בזה סימן לעניין ממך. אחרי שהגשת ראית את המבט שלו היית צריכה לשדר ענייניות ולהתרחק. אחרי זה שהחמיא לך חייכת ואמרת תודה? יכול להיות שראה בזה אישור להתעניינות ממך. אם אני הייתי מקבלת את המחמאה הייתי סוג של מתעלמת.(למרות שזה לא הטרדה בעיני)

אם את לא יודעת להגיד לא זה בעיה חמורה. וכדאי לעבוד על זה. ויפה שעה אחת קודם.

חברה שלי סיפרה לי שאדם מבוגר התיישב לידה באוטובוס והתחיל לגעת בה ואז היא קמה ועברה מקום. אמרתי לה שזה יגרום לו להמשיך לנסות עם בנות אחרות ומה שהייתה צריכה להגיד זה לבייש אותו ולצעוק "סליחה אדוני למה אתה נוגע בגוף שלי? למה אתה מטריד אותי? זה לא נעים לי שאתה נוגע בי...".(חוץ מזה במקרה של הטרדה באוטובוס צריך ללכת לנהג ואז הוא נוסע עם האוטובוס לתחנת משטרה).

אני לא אומרת שזה קל. האמת זה קשה וזה מביך שדבר כזה קורה. זה מביך להתלונן על זה. מרגישים בושה. אבל חייב לעשות את זה גם בשבילנו וגם בשביל בנות אחרות ובכללי בשביל החברה שלא יהיו בה אנשים מטרידים. שאנשים יחשבו פעמיים לפני שמטרידים.

אני מציעה שאם קשה לך להגיד לא לבן אדם לפחות תודיעי למישהו מהעבודה, אפילו לבוס. למישהו שיטפל בזה. ואת יכולה לבקש שזה ישאר אנונימי.

בהצלחה.

חושבת שהבעיה היחידה פה זה שאולי אני לא מציבה את הגבול מספיק ברור מחוסר נעימות.

לא חושבת שמזמנת את זה לעצמי, באמת שמתלבשת בצניעות.

וכן, התפקיד שלי היה להגיש לו מים. (בד"כ מנהלת המשרד עושה את זה אבל היא לא היתה היום)

ואח"כ הבוס שלי ביקש ממני שגם אכין לו קפה.

ואחרי שהוא החמיא התעלמתי וגם קודם כשראיתי את המבט שלו עניתי לשאלות שלו בקרירות עניינית.

וכן כדאי לי לעבוד על זה, לומר גם כשמביך מאד, רק לא יודעת איך לעשות את זה, פשוט לא עובר לי בגרון🤷‍♀️

וכן משתפת את הבוס לפעמים ובזכותו כמה מטרידנים כבר לא מעיזים להסתכל לכיווני כשבאים למשרד.

אבל היום הוא אמר לי שאין לו מה לעשות עם זה ופשוט שאהיה חזקה ואם אני רוצה אני יכולה לתלות שלט של תקנון למניעת הטרדות במקום העבודה.

כן יצא לי כמה פעמים לומר לאנשים "אתה יכול בבקשה לזוז ממני?" בקול מספיק שהכמה קרובים ישמעו, אבל רק במקום שלא מכירים אותי ולא יפגשו אותי שוב.

ואת ממש ממש צודקת! ושוב תודה🙏

אולי יש לך דפוס כזה של "ריצוי" (זה מאד נפוץ ולגיטימי)

אז תדעי- את לא צריכה להיות נחמדה... את צריכה לפעול לפי אמות מידה ערכיות. מה נכון לעשות.

עם גברים יותר חשוב יחס ענייני, ואם הגבר עלול להטריד- אז יותר קיצון-

כשאת מגישה לו מים- תגישי באדישות, תדברי בלקוניות. לא חייב לחייך ולדבר בלבביות. (באופן כללי אולי כדאי להתאמן בזה כדי להגיע למידת האמצע, לאיזון).

אסרטיביות וסמכותיות נובעות מביטחון עצמי פנימי. כשאת אומרת משהו ואת מתכוונת אליו לגמרי, המסר מתקבל ככה, ללא עוררין. מבט חד משמעי. מבט של "לא". "אבוי לך".

קרה לי עם ערבי... את לא מבינה איזה מבט החלטי היה לי של "תנסה לגעת בי ואתה מת" שהוא פחד להתקרב. ואיך זה מילא אותי התחושה הזאת שאני יודעת שאני מוגנת ומלאת חוסן פנימי. את פשוט צריכה להיות בטוחה בדרך הנכונה להגיב. 

אין דבר כזה להזמין הטרדות. זה פשוט לא דבר שקיים.

משפט ראשון, אם הוא הגיוני עוד איכשהו של "להתחיל איתה" - ניחא. אבל היא לא מעוניינת אז היא לא מעוניינת. לא לגיטימי.

משפטים עם קונוטציה מינית בעבודה? כמו "לבלות איתך לילה", זה הרבה אחרי הקו האדום.

אין דבר כזה.

אפשר לתלות שלטים נגד הטרדות מיניות - משהו בסגנון של "במקום הזה אין סובלנות להטרדות"

ולפותחת - מבינה אותך. גם זה קשה כשהתפקיד שלך זה להיות הנחמדה שמחייכת ואומרת שלום ואתה מוזמן לשבת על הכורסאות ולחכות.

וזה ממש בסדר לחייך ולהיות נחמדה. זה שאת נחמדה ממש לא אומר שאפשר להטריד אותך. הבעיה היא בהם ולא בך.

בעיניי העניין הוא להקפיד על מקצועיות ולא להיכנס אפילו טיפה לאישי. (בטח עם אנשים שהם לא עובדים קבועים). את אמורה להגיש להם קפה? סבבה. אבל כל הערה שהיא עוברת לתחום הטיפה אישי, היא מחוץ לתחום. ואפשר להגיד, אפילו בנחמדות, דברים שמבהירים את זה.

"איך קוראים לך?"

"ליטל, אני מנהלת המשרד, עוד מעט משה הבוס יתפנה אליך"

תמיד להעביר את הנושא לחלק המקצועי.

ואם יש הערה לא במקום?

"זה מקום עבודה ואין פה מקום למשפטים כאלה"

זהו. ולחזור למקומך.

את אמורה לשעשע אותו כשהוא מחכה לפגישה?

תגידי שלום, תראי לו איפה לחכות, תביאי מים ותחזרי לעיסוקך… אין סיבה לעשות איתם סמול-טוק.

בדרך כלל זה מה שקורה,

רק יש אנשים שעדיין לא מתרשמים מהרשמיות...

אקח את העצות לתשומת ליבי, תודה🙏

שאדם שלא נראה לך מגיע להתיישב לידך

קמים הולכים

אני יכולה להגיד לך שבגיל 18 האוטובוס היה ריק עליתי והתיישב לידי אדם .. איך שהוא התיישב קמתי ואמרתי לו מכל האוטובוס הריק אתה יושב לידי? לך לעזאזל

קמתי ועפתי משם

לפי מה שאת מתארת כדאי לשקול ללמוד הגנה עצמית, ככל שתתרגלי להילחם ככה הסימפטומים שאת חווה יהיו יותר תחת שליטה.

למה שבעלי לעתיד יהיה משועמם מספיק בשביל להיות איתי יום יום בעבודה?

והאמת שלמדתי בעבר הגנה עצמית אבל לא רואה את עצמי מרימה יד/ רגל על יהודי...

או שאתה מתכוון שתהיה לי תחושת ביטחון כשאוכל להגן על עצמי?

יבוא פעם אחת ויעשה מהומה.

זו בעיה מוסרית מה שכתבת. ברגע שהמטריד חוצה את הגבול והוא בעצמו מרים יד עלייך אז את צריכה להתגונן. אם יש לך את היכולת הפיזית והנפשית להתנגד בצורה כלשהי יש דרישה ממך להתגונן.

יש היום הרבה משוגעים, והאנשים האלה בוחרים קורבנות כמו בחורות טובות כמוך. את צריכה להבין שההטרדה היא מדרון חלקלק, וכשהמטריד מתקדם בהדרגה בשלבים, אם לא תעצרי אותו כשהוא זורק לך מילה אז פעם הבאה הוא יעשה תנועה באוויר, אח"כ הוא כבר עלול לגעת בך.

תסתכלי על זה כמו ברמה מדינית. רוב המלחמות בעולם נמנעות על ידי הרתעה. לעומת זאת, העזתיים התרגלו שאין מחיר משמעותי לכל מה שהם עשו עד היום ולכן זה הגיע לטבח.

כדי שתוכלי להגן על עצמך את חייבת שזה יהיה אינסטינקט, את צריכה להכניס את עצמך למצבי לחץ (קרבות לדוגמה) כדי שאם ח"ו תהיי בסכנה אז הגוף יהיה מוכן לזה…

להפוך שולחנות זה לא הפתרון כי זה לא מרתיע בנאדם מזדמן שרק הרגע הגיע, הוא לא יודע שאתמול הפכו שם שולחן

אבל באמת קשה להבין למה להגיע לעבודה שכל יום יש תחושה רעה כזו ואין גב מאף אחד.

הבוס לא חלש אופי רק אין לו מה לעשות עם אנשים מזדמנים כשאני מספרת לו אחרי שהם הולכים, הוא לא ירים עליהם טלפון ויצעק עליהם "אל תתעסקו עם העובדת שלי"

אם העובדים הקבועים יטרידו אותי ברור שהבוס יעשה משהו בעניין ויתן גב מלא.

כמו שפעם אחת טכנאי המחשבים שהגיע ניסה להתחיל איתי ומאז בעזרת הבוס שלי הוא לא דרך במשרד בשעות שאני נמצאת...

בטח שלא להכין להם קפה.

או אם את מכינה להם קפה אחרי שהם דיברו לא יפה אז תשימי כפית מלח 

כיוון אחד להחליף למשרה שאת לא צריכה להיות באינטרקציה עם אנשים מזדמנים ויוריד את הרמה

ובאוטובוס או ברחוב אני חושבת שאין בחורה שנראת ממוצעת פלוס ולא מקבלת שריקות והערות ברחוב אלא אם כן גרה בעיר חרדית..

אומרת לך בתור אחת שחוותה את זה המון ששורקים לך לא להסתובב הנהג נתן הערה לא במקום את נשארת בפנים חתומות וממשיכה הלאה לא חיוך לא תודה ולא לענות!

חשוב גם לשים לב שלא עוברים קוים אדומיפ של כבר הטרדה ממש (כמו ההוא עם ההערה על לילה איתך בהחלט היית צריכה לדווח למנהל ולא להסכים להיות איתו באינטרקציה)

והפיתרון האמיתי אמיתי קורה אחרי חתונה ששמים כיסוי

אני ממש זוכרת את השנה ה1 שלי כנשואה הייתי פתאום בהלם אף אחד לא מתחיל איתך (ברור שזה נחמד מאוד אבל אי אפשר לשקר שזה גם מאוד מחמיא שמתחילים איתך)

בפעם ה1 שנכנס אלי גבר לחנות ולא התחיל איתי פתאום הבנתי כמה הכוח של כיסוי ראש עצום

אז מאחלת לך בקרוב בקדושה את הזיווג האמיתי ושתזכי לכסות את הראש❤️

פחות בכיוון להחליף משרה כשאני נהנית בעבודה שלי מאד ב"ה.

וואו, פשוט מסכימה איתך!

ואמן! תודה מהממת 💖

אפשר לומר: צורת השיח שיח הזו לא מכבדת לא אותי ולא אותך והיא ממש לא מקובלת עלי.

90 אחוז מהאנשים יכבדו ויקחו צעד אחורה .

ולומר את זה, וזאת הבעיה שלי...

הוא הביא הערה מחליאה ולא מקצועית בעליל, ואת מרגישה לא בנוח?

הוא צריך להרגיש לא בנוח. עם עצמו. שהוא הוציא משפט כזה מנותק ולא מכבד מהפה שלו.

לא חייב לצעוק ולעשות מהומה (תלוי סיטואציה כמובן, לפעמים אין ברירה, נניח כשאת ממש בסכנה וחייבת עזרה של אחרים). אפשר להגיד חד וחלק בענייניות רבה.

מה יש לך להתבייש? שעשית את העבודה שלך?

אבל זה רעיון נהדר!

יש אנשים שכמה שאענה להם בקרירות ובסנוביות שלא קיימת בי הם לא יקלטו שאני לא בעניין.

יש חברות יש משפחה, אבל אף פעם לא סיפרתי הכל למישהו, לכל אחד חלק...

כן, מי שאחראי שיהיה מרחב עבודה נעים, HR, בוס או מישהו בעל אחריות על המרחב

רק משהו אחד לך.

הרבה פה כתבו על "לזמן הטרדות" ודברים כאלו. זה שקר!!! את לא עשית שום דבר רע, ואת לא צריכה להיות מוזנחת ולא שום דבר, מותר לך להגיע יפה לעבודה ולהרגיש טוב עם עצמך, ומי שלוקח את זה בצורה אחרת זו בעיה שלו!! את לא עושה שום דבר רע בזה שאת קיימת שם או בזה שאת מתלבשת או מגישה קפה לאנשים. יש אנשים שלא יודעים להשתלט על עצמם, ויש אנשים שגם לא אכפת להם אם זה פוגע באחרים. זה עולם לא הוגן שהם אלו שפוגעים ובעייתיים ואת זו שסובלת מזה. מסכימה איתך. אבל אל תחשבי שאם תתנהגי אחרת הם בהכרח יפסיקו. לא באה להחליש אלא לעודד שתדעי שזה ממש לא קשור למה שאת עושה.

(ואגב, גם נשואה עם כיסוי ראש לא מבוטחת מהטרדות מיניות כאלו ואחרות. אולי קורה פחות, אבל זה לא מחייב)

יכול להיות שכדאי לפנות לעמותות של פגיעות מיניות, לא זוכרת ככ שמות עכשיו. מניסיון, אם זה קרה לך שם, סיכוי סביר שזה קרה לעוד בנות, ויקרה לעוד אם זה לא ייעצר.

אני ממש לא אומרת שאת צריכה לעצור את זה. בעולם אידאלי ופשוט אולי כן. אבל אני יודעת שאת לא מסוגלת להגיד באופן תקיף שיפסיק, ובטח שאת לא צריכה על עצמך גם את האשמה והאחריות על הבנות האחרות. ברור שאם את יכולה כדאי, אבל אל תרגישי חייבת.

וזהו, חיבוק❤️

באמת שמעודד לקרוא! 

💖💖💖

הם רואים את זה כאטרקציה להמשיך ולנסות 

עד שהגעתי לשורה 6 מהסוף

איזה בחורה תשים את עצמה בסיטואציה כזו? 

מי עובדת בלילה על מי את עובדת

בכל מקרה אם אחוז אחד את לא משקרת ובאמת חווה הטרדה תשימי גבולות .

תגידי זה לא נעים לי בטון מאוד ברור ויציב .

לגבי השתייה אם אפשר תשפכי עליו 

עשיתי את זה בגיל 18 אין שום סיבה שאני לא אעשה את זה היום

אני לא עובדת בלילה מה פתאום

לא הבנתי מה גרם לך לפקפק...

הסברתי שאני בן אדם שלא נעים לי, בטח לא לשפוך מים על אנשים למרות שזה מומלץ נכון וכדאי.

להגיד בקול ברור ויציב שלא נעים לי זה כן אני מסוגלת

אז תודה🙏

מה ה' רוצה ממך

מה ההשתדלות שאת צריכה לעשות

ולהתפלל לה' שיעזור לך לעשות את ההשתדלות הזאת, להתנהג נכון, ושיציל אותך מהמקרים האלו.

דברים לא קורים סתם. יש בנות שמוטרדות יותר ויש בנות שמוטרדות פחות, אבל מה שאת מתארת חורג מגדר הנורמה. 

בהצלחה

קראתי את הודעת הפתיחה, וגם חלקים רבים מהשרשור.

כאב לי לשמוע על חלק מהמקרים שכתבת, בדמיונות הכי פרועים שלי לא חשבתי שגבר יפנה לבחורה צעירה , קל וחומר שהיא דוסית ויזרוק לה הערה מינית.. מצער לשמוע, ומקווה שקיבלת חיזוק מהתגובות פה, ושתצליחי להציב גבולות או לדווח על הטרדות.

אבל בין השורות קצת קיבלתי רושם שאולי יש איזה ערבוב בין הטרדה ללהתחיל עם משהי.

שימי בצד את המקרה שפתחת בו שגבר בן 40 שגדול ממך כנראה בעשור וחצי לפחות מחמיא לך - זה כמובן לא שייך.

אבל לענד אם גבר פחות או יותר בגילך, אפילו גדול ממך בהפרש סביר.. מתחיל איתך , סליחה, אבל זאת לא הטרדה.

על זה למשל לא חושב שיש מה לדווח לבוס .. או מוטב, תדווחי אם זה מפריע לך, אבל מכאן ועד הטרדה יש פער...

גברים מתחילים ומחזרים אחרי נשים.. אולי הביישנים לא עושים זאת, אולי חלק מהדוסים לא עושים זאת.. אבל זאת דרך לגיטמית למצוא את בחירת ליבך. לכן חשוב לי לומר (לאו דווקא לך, בכללי לבנות..) שזה לא עובד ככה שאם הבחור לטעמך והוא התחיל איתך זה בסדר, ואם הוא לא לטעמך זאת הטרדה.. 

ההבדל בין התחיל איתי להטריד אותי זה איך שהוא נראה.

עצוב אבל נכון.

אבל כמובן שיש הבדלים… זה מדבר על המקום של בקטנה ממש

מה הכוונה עצוב אבל נכון? אם אני לא נאה בעיניך והתחלתי איתך בחוויה שלך הטרדתי אותך?

וזה בכלל כתב חידה:

אבל כמובן שיש הבדלים… זה מדבר על המקום של בקטנה ממש

אם באלך להתייחס..

עצוב המצב שככה מתייחסים לזה. שאם הוא לא מוצא חן אז ישר עפים למשבצת הטרדה. כמובן שאין שום קשר בין זה למקרה של פותחת השרשור!

והחלק השני, יש גבול דק בין התחלה להטרדה (באמת, בלי קשר למשפט) וזה יכול להיות בטון, במילים, באופן התייחסות… יש להגיד למישהי בעבודה באופן  (יחסית) ענייני "את נראית טוב" (שגם זה לא נראלי מתאים) ולהמשיך הלאה ויש להגיד "בואנה את נראית מה זה טוב" בטון פלרטטני או סתם מעצבן ולהתעכב על זה.

העניין של הטרדה זה איך האדם מרגיש עם מה שאמרת לו.

פה זה הגבול הדק.

יש דברים שהם לא הגבול. להגיד למישהי"את נראית עייפה" לדעתי זה בסדר גמור. ולהגיד למישהי "וואי את נראית טוב, בטח הגוף שלך מהמם, כיף למי שרואה אותו" זה לא לעניין

במיוחד השני, לא בגלל המראה שלו אלא בגלל היד שנראה שמכוונת לתפוס אותה. אבל גם על הראשון לא הייתי חושבת שרוב הבנות היו מתלהבות, בלשון המעטה.

ובכל מקרה אני לא חושבת שצידוד בגישה הזאת בריא נפשית או מקדם אותך. נשמע מאוד כמו סגנון דיבור של גברים ממורמרים בנוסח הגלולה האדומה.

זה לא משנה לבחור האינבידואל במי בנות שלא רוצות אותו בוחרות ולמה. יש בנות רדודות בעולם, אז מה? אז נגיד שהן באמת הולכות עם הצ'אד החתיך ולא נותנות צ'אנס לבחור הנחמד שהוא רק לא דוגמן, אז מה?

למה להתבחבש בזה? אלו בנות רדודות שאין מה לבזבז עליהן את הזמן.

אם מישהו חושד שאם הוא יתחיל עם היפה של המשרד היא תאשים אותו בהטרדה, אז שלא יעשה את זה. עד כדי כך פשוט. או שייגש אליה בצורה פשוטה מכבדת ויהיה מוכן לקבל דחייה. בכל מקרה אין מה לאמץ גישה קורבנית ומרופסת, זה בטוח לא מושך בנות.

לא יודע מה המגילה שלך קשורה.

או בעבודה או במלגת התנדבות, או בטח גם עודמעט יתחילו עם זה בתור בקופ"ח או משהו.

(האמת שלדוסים הסדנא עצמה יכולה להחשב הטרדה עם הדוגמאות הדוחות שמביאים שם.)

מוסבר בדברים האלו בפירוש, שחיזור בפעם הראשונה אינו הטרדה, רק אם הא חוזר ונשנה אחרי שהבחורה הביעה חוסר עניין זה נחשב הטרדה.

וכן, יש בנות דוסיות ו/או עדינות מאוד שאם אדם זר שקורא להן יפות, גם הוא התכוון רק לעניין אותן בהקמת בית נאמן בישראל איתו, הוא ייתפס כמטריד. כי זה נתפס בחוויה שלהן כהתייחסות למיניות שלא מקובלת עליהן. 

היית מרגיש בנוח אם בחורה היית פונה אלייך ואומרת "איזה חתיך אתה" או משהו כזה?

אגב זה גם מרמז על סגנון דתי ו/או אישיותי של הפונה שיכול לא להתאים לבחורה וליצור אצלה חוסר נוחות.

אצלי מאד ברור מה ניסיון להתחיל ומה הטרדה.

לא חסרים בחורים בני גילי פחות או יותר שניסו להתחיל איתי וזה היה סבבה.

אם לא התאים אמרתי להם שאני כרגע לא בעניין לצאת ותודה

והכל נגמר בצורה מאד מכובדת ואיחולי הצלחה הדדיים...

וחושבת שרוב הבנות אם יבואו אליהם בצורה יפה הן תענינה בצורה יפה.

ואם בחור בן גילי יבוא ויגיד לי הערה מינית אז הוא לא מתחיל איתי, הוא מטריד אותי.

ולכל הבחורים שסתם מבקשים ממני את הטלפון שלי לשיחה קצרה ומתקשרים לעצמם כדי לשמור את המספר שלי- זה לא מגניב בכלל וכולכם ברשימה השחורה מאותה שניה.

באה להגיד פה שלכל דבר יש צורה...

ולגמרי לגמרי לא קשור אם הבחור לטעמי או לא, כי אם פונים אלי יפה אענה יפה בלי קשר לשום דבר...

פתאום נזכרתי בשרשור של @חסדי הים על חכם יהודי שכתב "ונחשב נדיבות באישה לסכלות"

לא שאת הבעיה, פשוט זה בדיוק זה. וגם לא הבנתי למה להכין לבחור קפה, גם כשהייתי קטן הייתי פעם אחת עם אמא שלח בעבודה והיא הכינה לאיזה מנהל קפה וכבר אז לא הבנתי מה היא צריכה להכין לו קפה.

זה מתחיל בתור קפה, עובר להערות לא במקום והסתררות ב"סך הכל החמאתי מי ישמע" והיתממות שכזו שעל אותו גבול דק אותם גברים משחקים.

בנוגע להטרדות במקום עבודה- קודם כל מה? תתלונני

הטרדות ברחוב? גועל נפש לא ידעתי שזה ככה קורה, להתעלם, לצערי זה הדבר היחיד שעולה לי

להתחיל לעמוד על שלך בעניין הזה. נראה שמשהו בך מזמין ונוח (לא רומז חלילה שאת לא צנועה או משהו )את נשמעת בחורה טובה מדיי וכנראה זו הבעיה.

עם אנשים שלא רלוונטים בעליל -מבוגרים/חילונים/מתחילים איתך באופן ממושך גם כשהראת סימנים שלא. 

-להכריז חד וחלק באופן נוקב. 

את חייבת את זה קודם בישבילך וגם עבור בחורות אחרות שכנראה חוות את זה כי יש מצב שהביקורת שלך תזעזע אדם או 2 וזה עןזר המון

ב"הצלחה

בעצם זה אומר שהיא צריכה להשתנות בגלל אנשים רעים.

עדינות, נעימות, פתיחות ונועם הן תכונות נפלאות. לצערנו הן גם עלולות לאפשר התנהלות לא נעימה מאנשים לא מכבדים. זו לא סיבה לגרום לעצמך אבד את כל הטוב הזה.

היום בחברה מעורבת חייבים להקצות גבולות ברורים על חשבון הדבריפ שציינת

חוצמיזה עזות היא מידה מעולה כל עוד היא מגיעה ממקום נכון

היום יש פחות הטרדות.

אני טועה?

לפני 2,000 שנה אם היית מתחיל עם בחורה היית מסתבך עם אבא שלה וצריך לשלם לו פיצוי, ובכלל יחסים מחוץ לנישואים היו טאבו.

החל משנות ה60 עד לפני בערך 15 שנה היה טווח שבו המיניות נהייתה חופשית, אבל לא היה המון הערכה למושג הסכמה, אז זאת התקופה שמלאה בהטרדות.

פעם עד לפני קצת יותר מ 100 שנה

רוב הנשים לא היו יוצאות מהבית בכלל.

אז טכנית זה היה מצמצם כביכול את כל המצבים האלה (לא שהעולם ביה מתוקן יותר.. ממש לא)

היום מטבע הדברים כשיש יותר חיכוך בין המינים ובהשפעה מתרבות המערב אז המציאות יותר מורכבת

פעם זה לפני כמה עשורים. כבר הגבתי את זה לחושבת בקופסא.

איזה חמודה את

הרבה אנשים טובים נוטים לפעמים טובים בהגזמה,

לרצות, ולהגיב בעדינות גם כשצריך אסרטיביות.

אני לא מתכוונת דווקא לפותחת השרשור, אבל במקרה שבו יש חציית גבולות אין מקום לנעימות ועדינות.

(אומרת את זה בתור אחת נעימה ועדינה עם נטיה לרַצות אחרים) 

אם לא מתאים - מקובל

יותר נכון, הרבה מנות שווארמה בלאפה. המון מנות שווארמה בלאפה...

רעיון טוב אבל לא אאמץ אותו, ולא רק כי לא טעים לי שווארמה בלאפה 😅

לחפש סדנת הגנה עצמית מבית "אל הלב"!

חברה שלי מעבירה סדנאות כאלה, ובניגוד למחשבה רווחת, רוב התרגול בסדנה הוא לא התמודדות פיזית מול תקיפה, אלא לימוד ושיח על גבולות, ונורות אדומות וחיזוק האינטואיציה והיכולת לענות. ממש ממליצה בחום.

אם רלוונטי לך אישור לוד / ראש העין, את יכולה לפנות בפרטי ואתן לך את המספר שלה. היא בדיוק פתחה שם סדנאות.

קצת במרחק - לא ממש על ידו. ככה את בונה מסך שקוף ביניכם. ואם כבר אמר משהו - מבט קפוא ולהתרחק מהמכוער

ותתחילי משם.

למשל שפה מכבדת בשבילי היא שלא מתייחסים לצורה שאני נראית/מתלבשת וכו, שלא קורצים לי או מסתכלים לי בעיניים למשך הרבה זמן. כשברור לי מה לא אני יכולה להגיד מה כן- שיח ענייני, פניות רק בנושאים טכניים וכד'.

אני מלכתחילה בחרתי לעבוד במקום שיש גבולות ברורים והצוות ברובו נשי, לכן לא מגיעה לסיטואציות כמו שאת מתארת. שווה לבחור מקום עבודה שמכבד אותך ואת הדרך שלך, ומגיע עם אותם ערכים כמו שלך.

אם את לא יכולה לעבור מקום בגלל סיבות כאלה ואחרות ולחוץ לך דווקא המקום הזה את צריכה להיות עם 'עור של פיל' ולהבהיר בצורה שלא משתמעת לשתי פנים איך את יוצרת קשר עם גברים ואיך את מצפה מהם ליצור איתך קשר. ע"י המעשים שלך בעיקר.

אם כל זה לא עוזר תאמת להגיד לך הייתי שוקלת להחליף מקום עבודה.

נראה לי שפעם באמת שברתי קליפס בטעות 😅 

אבל ממש מזמן... כילד

אבל צריך לדעת לא לשבור

כי אז הן רוצות שאקנה להן חדש

אני מאבד את זה שבנות מדברות על כל העניינים שלהן, זר (בן) לא יבין זאת

ה

אני באמת חושבת שאם הוא יהיה נכון לי יהיה לי כיף איתו החל בסופר ועד בדואר ובטח גם במסעדה או סדנה.

(ואני ממש אוהבת סדנאות שקטות)

מה שכן אני חושבת

שאישה וגבר שיוצאים לדייט צריך לכבד את מי שעומד מולם כמו את עצמם .. לא להקל בכבודו.

לחייך להיות אדיבים נעימים וגברים לדעת להוביל בעדינות

כי כל תגובה אחרת של התעלמות ( כנל נשים) פשוט לא לעניין.

זה בסיסי לשאול אם הגעת הביתה / בוקר טוב יום למחרת

ואיך היה לך הדייט, ולא זה לא סבבה למשוך את זה אחרי 11 בבוקר אם יצאתם בערב.

לדעת לתווך כמה שיותר ולתקשר זה בסיסי לדייטים

ומנסיון חסר את זה למלא אנשים

ועל זה נופלים הרבה דייטים טובים של אנשים חמודים פשוט שלא חושבים לעומק

עוד דבר תבואו בלי אגו .. להביע רגש כנות שקיפות

ולבנות מגדלים באוויר

זה המציאות שה’ שם אותך בה אז ברור שזה מה שטוב ונכון לך אז למה שלא תהיה שמח עם זה?

וזה לא סותר את הציפייה להתחתן בעתיד.

אותי איך את עדיין רווקה?

וממש חפר על זה

אמרתי לו משמיים תשאל את ה'

באמת אני מאמינה שזה משמיים

אני מבין ללבך,

עדיין הכרחי להרהר וגם לעיין בזה מדי פעם, לכולנו. כמוני כמוך.

בכל אופן תודה על האומץ לענות בכנות.

"לא יודע אם זה אומר שאני כבר לא רוצה, העניין הוא שזה פשוט כבר לא כל כך משנה"

אם אתה עדיין רוצה, זה כבר לא כל כך משנה?

אם זה כבר לא כל כך משנה, אתה עדיין רוצה?

לא להודעה שלי ולא להודעה של ניק אחר

ב"ה הכל בפורום הוא בגדר רשות

גם אם זה עמוק לך מדי 

זכותך המליאה לא לזרום איתי ולא לענות בכלל

מפריע לך עוד משהו? רוצה להוסיף?

זכותך המלאה להיות קרבי כמובן, רק כשזה יחזור חזרה אל תתלונן.

אמרתי שזה עמוק לי מדי, לא הבנתי למה נפגעת כל כך ומה טירגר אותך, האמת? גם לא כל כך אכפת לי.

ולמה שזה יחזור אלי?

אם אתה אומר לי שזה עמוק לך מדי, אני מבין את זה ויש לי את כל האמפתיה שבעולם ביחס לזה.

ועם זאת, אני אכתוב מה שבא לי ואשאל גם דברים שעמוקים לך מדי.

אתה אם תרצה תגיב ואם לא תרצה לא תגיב

אתה רואה בזה משהו קרבי?

הכי חופשי ופיס אנד לאב שיש

כאילו מישהו גנב לך משהו, או כאילו עבדך חייב לך משהו. "זכותי לשאול ולהגיב" מי אמר לך לא לכתוב מה שבא לך? לא הבנתי מה אתה רועש וגועש כאילו רמסו לך את זכות הדיבור.

אתה מוזמן לשאול ולהעמיק כרצונך, תיזהר לא לטבוע.🌊🌊🌊

בצורה עצמאית, זה עניין שלך עם עצמך.

אני סבבה עם השיח סרק הזה שלנו לבנתיים, למרות שכנראה יש דברים יותר חשובים לעשות בחיים.

את המציאות, זה דבר מעולה

ואם זה בא ממקום של "זה מה שבורא עולם רוצה בשבילי כרגע"

אשריך ומה טוב חלקך.

זה לא אומר כמובן שמפסיקים לרצות/להתפלל...

הנשית שלך בדרך דוד!

יש אנשים שמאוד מתחברים, ויש אנשים שמאוד לא.

לי באופן אישי יש חבר שהתחתן בשידוך של חיים קורץ, וב"ה הם חיים באושר ועושר עם 3 ילדים.

יש לו מאגר גדול של כרטיסים מכל גווני הציונות הדתית

והוא גם אחד מהשדכנים של "הבאר"

יש שיגידו שלפעמים השידוכים שלו אינטואטיבים. כל פעם שיצרתי איתו קשר היה לו שידוך בשבילי על המקום..

מצד שני יש לו המוון הצלחות, ואני מכיר כמה זוגות שהוא שידך.

כי אכן יש בנושא הזה הבדלים מאוד גדולים בין נשים לגברים.

לדעתי לא שייך לדבר אתה על מה שמטריד אותך. זה גם עלול להלחיץ, וגם עלול להוביל לקרבה שלא מתאימה בשלב הזה.

(זו רק דעתי אך אני תומכת בה)

מעולה כל מה שאתה מרגיש כלפיה,

אבל אתה גם מבטא את זה?

אני חושבת שדבר שיכול לעזור לה 'להידלק' זה אם תנסה ליצר עוד קרבה רגשית ואינטימיות (שהיא לא דווקא מינית).

אם בררתם את הנושאים החשובים לכם, ונראה בגדול שיש התאמה, כשהקרבה הרגשית תהיה מספיק חזקה תתעורר בה גם תשוקה למגע פיזי..

כמובן שהכל בגבולות ההלכה.. 

יש לי חבר שאמר שבשלב מתקדם (מבחינתו לפחות) הם היו בצומת דרכים, והחליטו להשתמש בכרטיסי שיח - והוא אמר שזה מה שהכריע אצל שניהם שהם רוצים להתחתן. ב"ה היום הם כבר חובקים ילדה.

אני יודע דלא בדיוק עניתי לך, אבל אולי זו דרך שתעזור לה להבין יותר טוב את הקשר.

אתה פשוט גבר והיא אישה

אישה כמהה לקשר רגשי עמוק ויציב לפני שהיא כמהה למגע פיזי (וברור שבהמשך אם מתפתח למשהו טוב היא גם אמורה לחוש רצון לקירבה)

לעומת גבר שכמיהה למשהו פיזי יותר תופס מקום פיזיולוגית גם..

נשמע שאתם קצת לא על אותו תדר היא עוד מתלבטת ואתה שם ב100 אחוז וזה יוצר דיסוננס גם בתחושות שלכם לקירבה .

 שזה נוסף על זה שיש הבדל בין גברים לנשים..

ראיתי כאן המלצה לכרטיסים זה אחלה רעיון אתה יכול להכין גם בעצמך כרטיסים ואולי תנסו לעשות גם דייט שטיפה שובר שיגרה לא סתם בית קפה או משו אולי בים..איזור יפה..חדר בריחה?

מוסיפה לא הייתי משתפת אותה בתחושות של הרצון למגע זה עלול ליצור לחץ יותר גדול אצלה

קודם כל כן נסמכים על ההורים, לפחות בהתחלה.

דבר שני זה דורש להצטמצם, כשהתקציב נמוך גם האפשריות פחות נוצצות אז צריך להיות מוכנים לזה.

זהו, זה אפשרי.

בהצלחה.

דעתי- אני מכיר הרבה זוגות שחיו וחיים ככה בשנים הראשונות. (ככה גם אני תכננתי, אולי זה כבר לא יקרה לצערי😐)

תזכרי שחיים של אברכות באים בדרך כלל עם חיים פשוטים וצנועים, שיש מלגה קטנה מהישיבה, שהוא התחייב בכתובה לזון ולפרנס וכו' ולכן בכל רגע שיהיה דחק ח"ו הוא יוכל לצאת לעבוד במשרה מלאה, שהוא מחויב לכולל לפי שעות ובשאר הזמן הוא יכול לעבוד וזה נותן עוד תמיכה משמעותית (אני מכיר כמה אברכים שעושים ככה). וגם כמובן שמאחורי כל ההרפתקה הזאת יש את הגב של ההורים. אבל אני מעריך שגם זה בונוס וכן אפשר לבנות חיים של אברכות שלא נתמכים כלכלית בהורים יותר מזוג צעיר ממוצע..

חוץ מזה אני חושב שזאת זכות נדירה להקים את הבית מתוך אברכות וקהילה של ישיבה, ואני בטוח שזה משפיע הרבה על כל החיים הזוגיים שבהמשך, ולפעמים גם על מקום המגורים וחינוך הילדים. 

גם הבעל האברך יכול לעבוד כמתדלק בערבים זו עבודה מועדפת, לומדים לחיות על מלגות, עוד לימוד פרטני בגמרא עם תיכוניסט ועוד ניקוי חדרי מדרגות בחמישי-שישי, כסף קל.

גם במכללה ובאוניברסיטה לומדים להכיר את המלגות, פרח, סחלב, אימפקט וכו, בשלב הראשוני יחסית קל לאזן, גם אם יוצאים משליטה עדיין יש כרית ביטחון של הכסף של החתונה ויודעים שכל זה זמני מאוד.

אנחנו לא נסמכנו על ההורים בכלל בשלב הראשון זה היה נראה לא בריא, אחר כך כשקנינו דירה נסמכנו עליהם יותר (ובעיקר כי אחי ממש ממש ממש נסמך על ההורים שלי בקטע הזה אז אבא שלי החליט שמגיע לנו לקבל אותו הסכום).

אבל כן צריך כמה אלפים בכל חודש קבוע.

שכ"ד

ארנונה

חשמל

שאר חשבונות

סופר

וכו'

לדעתי לזוג צעיר צריך הכנסה קבועה של לפחות 5-6 אלף. בשביל לחיות ברמה הבסיסית ביותר.

ואם הם סטודנטים אז צריך לשלם סביב 1500+-  הוצאות לימודים חודשי.

אז 7 אלף חודשי זה לא משהו שבא ברגל.

במיוחד אם האישה סטודנטית והבעל אברך.

זה קצת לא מתכנס עם המציאות

ובדרך כלל בממוצע אחרי שנה כבר מגיע התינוק. ואז ההוצאות גדלות ולפעמים מכפילות את עצמן.

לא כלכלה דרכנו

שתי תגובות:

בכללי -

בואו נדבר על כסף

על האירוע, אבל אפשר ללמוד מזה לדרך חיים -

להתחתן עם מה שיש

לדעתי, התשובה הבסיסית היא שצריך לעשות מחקר שהזוג מסוגל לכך, על האחריות הזו הבעל חותם בכתובה.

עד שבונים את עצמכם.

יש לי בזה הרבה מאד מה לומר והרבה מאד נסיון.

נשקול בכובד ראש

את צודקת, צריך לשקול את הצדדים לפה ולשם ולמצוא איזון.

תלוי מאוד בנתונים שלך. התואר דורש או לא? אפשר לעבוד במקביל לתואר? ההורים יכולים לעזור אחרי החתונה?...

אגב בקשר להורים -

הורים רוצים לעזור לילדים שלהם ולראות אותם מסתדרים בחיים. אז ברור שמאתגר להרבה הורים להוציא הרבה כסף על עזרה לילדים אבל אם ההורים כבר הציעו את זה, או שזה מה שמקובל, אז כן תהיי רגועה שהם התכוננו לזה שזה חלק מההוצאות לחתונה.

בקשר לתואר - יכולה להעיד מעצמי ומחברות שהתחתנו בשנה האחרונה של התואר וזה היה בסדר גמור. יש תארים יותר קלים, יש יותר קשים, יש כאלו שאפשר לשלב עבודה בהם תוך כדי ויש גם כאלו שאולי כסטודנטים לא עובדים בכלל, אבל אם מתייחסים לזה בתור השקעה- מיד אחרי התואר 'קוטפים' את הרווחים - ואז קל יותר נפשית לבקש עזרה מההורים או אפילו הלוואה מגורם כלשהו.

בקשר לאברכות - יש גם עבודות מהצד/בערבים שאפשר לשלב... גם זה לא קל, אבל באמת זו נקודה לבדוק אותה כשנפגשים. האם האיש מוכן לעבוד במידה ויהיה צורך...

ודבר אחרון זה ההוצאות אחרי החתונה. אישית, לא היו לנו כמעט בכלל... (שכירות ההורים שילמו אצלינו בשנה הראשונה), אז היה לנו רק אוכל ונסיעות. זה באמת לא הרבה...

אבל להתחתן בהחלט פירושו להיות גם באחריות כלכלית

מקשרת פה לשרשורי עבר:

אני חושבת שהשאלות שלך במקומן. - לקראת נישואין וזוגיות

https://www.inn.co.il/forum/t1396970#15177410

להתחתן צעיר זה רווח

הרבה יותר קל להתגמש עם השני וליצור זוגיות זורמת ונעימה לאורך שנים בע"ה.

ב. הקב"ה זן ומפרנס, ואפשר להתפרנס אולי לא ברווחה גדולה בהתחלה, אבל בחישוב נכון של ההוצאות  זה בהחלט ייתכן. אבל זה לא סיבה לדאגה!

כן צריך לדעת שהתקופה הראשונית טיפה לחוצה, זה כן דורש לפחות כמה שנים ראשונות של עבודה (יש עבודות שאפשר לשלב עם התואר, צריך לברר. אני מכירה בנות שעבדו בתור עבודת סטודנט בקופה/פקידות/ מי שתחום כלכלי זה התואר שלו-עזרה להנה"ח במשרד.)

אחר כך כשמתבססים- יותר קל.

וודאי שהאחריות היא על הזוג ולא רק עזרה מההורים/מישהו אחר.

רואים בחוש שהקב"ה עוזר.

זה ככה מנסיוני וגם מנסיון חברות סביבי...

זה טוב שיש לך אחריות לברר איך מתנהלים כזוג.

בהצלחה,!

לא נחוץ לחפור אבל כן לברר את הדברים החשובים ולא לסמוך על מה שאמר השדכן\נית.

אם יש דברים לא ברורים בכרטיס או מעלים תהייה על המשמעות, מברר כדי להבין מה הכוונה ולפי זה מחליט.

ואז נפלתי חבל על הזמן. מאז ביררתי על כל אחד

אני רוצה לשמוע שאני יוצאת עם בנאדם נורמלי. לשמוע את המעלות שלו.

בכרטיס מופיעים מילים, הגדרות, מונחים - וייתכן מאוד שהם מתפרשים אחרת לחלוטין אצלי לעומת אצל הכותב שלהם.

אני מעדיפה לברר מי עומד מולי - ולנסות גם להציג את עצמי, לראות אם זה באמת רלוונטי, אם הם הבינו מהכרטיס שלי מה הכיוון שלי.

קרה לי ששדכנית הציעה לי מישהו, אמרתי לה שמהכרטיס נשמע שפחות מתאים, היא חשבה שבכל זאת כדאי לפחות לדבר עם החבר, הוא חשב שפחות מתאים, אבל שכדאי לפחות לדבר עם הבחור, אז דיברתי איתו, וגם הוא חשב שלא מתאים.

זה נכון שעם הזמן שיניתי את החברות שאליהן הפניתי. גם העדפתי לנסות לברר על אנשים לא דרך המספרים שהם נתנו לי, אלא לראות אם לי יש קשר כלשהו (חוק דתיים שלובים וזה) שעליו אני יכולה להסתמך.

אני מעדיפה לברר כדי לא להתאכזב - לא לצייר לי תמונה בראש של מישהו, ובפועל לגלות שהוא משהו אחר לחלוטין ("תורני" = הולך לשיעור בין מנחה לערבית פעם בשבוע).

וגם כדי לא לאכזב - להתאים את הציפיות שלהם למי שאני.

האמת הראש ישיבה שלי בעבר (ואולי כל הראשי ישיבות?) מחזיק מאוד מאוד מהבירורים. ככה יצא שמהתחלה נתתי להם משקל כבד ולא הייתי מוותר עליהם.

מנחם במשהו לשמוע שלא כולם ככה (לא שזה דבר רע, כדלעיל)

לכאורה רוב מי שכתב שהוא נפגע\יכול להיפגע כשלא מבררים, זה נשמע בעיקר במקרים שהשדכן לא הכיר ממש את שני הצדדים. עדיין אם חבר מציע לי את בת דודה שלו או בסגנון אפשר לומר שהבירורים יכולים להתייתר..

במקרים השדכן מכיר את שני הצדדים אם יש נקודה שמתלבטים עליה אפשר לשאול אותו פשוט, וגם לשאול למה הוא חשב שזה יתאים, מה הנקודה המשותפת שהוא מצא.

לפיכך במצב כזה - זה בדיוק הפונקציה של מספר לבירורים.

במקרים שהשדכן לא מכיר את שני הצדדים - המספר לבירורים יכול להיות קריטי. כי בינינו כל הכרטיסים מלאים סיסמאות ולא תמיד תפגוש את הכרטיס שהכל כתוב בדיוק כפי שאתה מחפש. וכאן המספר של החבר/ה נכנס לתמונה - חבר טוב שמספר מתוך חוויה אישית יכול להשלים ה-מ-ו-ן מידע על הבנאדם!! לכן כרטיסים שהם גבוליים חבל לשלול או לחלופין לענות עליהם חיובי, בלי לברר עם מספר של חבר/ה.

בעיני, זה גורם סתם לצאת למיליון דייטים מיותר או לחלופין לשלול הרבה הצעות שהיו יכולות להתאים.

בנוגע להשקעה מצד החברים - 

חבר שלא רוצה שיבררו אצלו - זכותו. אם יש שיח פתוח בין החברים, אז סמוך על חבר שלך שיגיד לך שלא מתאים לו. 

בדרך כלל בירורים יתאימו למישהו שהוא גם וורבלי שאוהב לדבר. מי שלא וורבלי או שכל הרעיון של בירורים זר לו אז זה יכול לגרום לו לאי נעימות.

אבל חוץ מזה, למה לא? זה כל כך יפה שחברים מפרגנים אחד לשני.. אתה היית עושה זאת בשמחה? אם כן - למה שמישהו אחר לא יעשה זאת בשמחה בשבילך.

יש לי חבר טוב שכבר שנים אני נותן את המספר שלו. ב"ה אין שום בעיה בזה, להיפך.

שלא התיישב אצלי משהו בי לא היה רגוע

וזה היה הדבר הכי חשוב שעשיתי

בדיעבד ניצלתי

כשהמשדך לא מכיר אישית את שני הצדדים ברור לי שזה נחוץ לברר עם מי שכן מכיר