אלא חלקם אנשים שבאים לראשונה.

העובדים הקבועים די בסדר (חלקם מאוהבים בי בקטע אחר אבל היראתי להם שאני לא בקטע שלהם וגמרנו את זה יפה)

והמטרידים לא משתייכים למגזר מסוים, רובם מהמגזר הכללי.

כמובן שזה לא באמת קורה יום יום אבל כן קורה מידי הרבה פעמים

והדופק שלי על 200 כל פעם כזאת.

חופשי אני עולה לאוטובוס והנהג אומר לי "אני פה לשירותך מאמי, תבואי יותר" וצופר לי מרחוק או מנפנף לשלום ומחכה שאשים לב אליו...גם אם זה לא נחשב להטרדה זה עדיין מלחיץ😬

שאת נותנת לאחרים לנהל לך את החיים

הם מאוהבים

ואת צריכה להראות להם שאת לא בקטע

זה אומר שאת איפשרת את זה באיזשהו אופן

העולם אכזר

מלא במטרידים ואנשים שמחפשים לנצל

הם לא מנסים לנצל את כולם

הם מזהים את אלה עם הפוטנציאל

אלה שקל לנצל אותם

בכל נושא

לא רק עניין מיני

לכן מאד מומלץ לעבוד לשים גבולות ברורים

וגם להתייחס לגברים זרים בחשדנות ובאיפוק

בתחום גברי, קודם כל היא לא אומרת שלום עם חיוך מזמין לשיחת סלון. מאוד עניינית וקורקטית סטייל "בוקר טוב,כן, מה אתה צריך? "

וגם - היא תמיד עם ספר תהלים מולה. כשהיא רואה שמתחילים לאכול לה תראש במה שמעבר לדבר הספציפי שצריך, היא לוטשת עיניים בספר וממלמלת. אם גם זה לא עוזר - סליחה אני בעבודה פה וזה לא מתאים

חברה אחרת פשוט אומרת ישירות - אתה יודע שזו הטרדה מינית כן? אני מבקשת שתצא מפה

גם אני עובדת במקום של מגזר כללי, מדברת הרבה עם עובדים ולא נתקלתי בהטרדה האמת. אני מאמינה שזה שדר כללי של שפת גוף. אל תחששי לצאת לא נחמדה, יש מלא משוגעים בחוץ

כל אחת והסגנון שלה

אבל האמת שאני לא מנהלת משרד, אני עובדת במקצוע שלמדתי ואוהבת, רק מידי פעם צריכה לארח...

הלוואי הייתי יכולה לשבת ולומר תהילים(:

אבל את הרעיון אקח כמובן.

לא יודעת אם שדר כללי של שפת גוף כי קורה הרבה פעמים שבאים אלי אפילו כשמדברת עם חברה ברחוב/ באירוע/ המציל בים (חוף נפרד) וזורקים כמה מילים...זה לא שעשיתי פה משהו...

ותודה מהממת, נתת לי כוח!💖

וטיפוסים מסוגם, חסרי נימוס אלמנטריים, מדברים אליך בשפת הרחוב הנמוכה ביותר.  

מאוד לא נעים להיות בסביבת עבודה כזו

את חייבת לפתח מיומנויות של אסרטיביות ומענה לשון תקיף כנגדם, בטון קר, רציני, מבט ישר: "אני מבקשת ממך לא לדבר איתי יותר בצורה כזו. זה לא מקובל עליי."

לא לחייך, לא להתנצל, לא להסביר. רק משפט אחד חותך!

אולם לטווח ארוך, אם אלו הטיפוסים שאת מתארת שמגיעים למקום (מה זה, מוסך מכוניות?), כנראה שהפתרון הנכון הוא להחליף מקום עבודה. 

תדעי שזה מעסיק אותי.

כי אני רוצה אישה יפה אבל זה מפחיד שזה ככה

ממקום של שאלה, זה קשור גם לשדר?

לבוש, סגנון דיבור וכ?

אני די דוסית ולבושה בצניעות מכובדת, שומרת על הפה שלי ליד גברים.

גם חלק נכבד מהמטרידים זה אנשים שרואים אותי לראשונה אז בטח אין פה שדר.

כמה את נחמדה.

אוף זה מעצבן שהעולם  כל כך לא הוגן

לא אנסה לשכנע אותך שהכי חשוב זה המידות וליופי מתרגלים ובסוף הכי חשוב גם בשבילך וגם בשבילה לבחור אישה בשיקול דעת ולא מהסתנוורות חיצונית שתמיד משפיעה.

אבל בגדול הרבה נשים כיום חשופות להטרדות, ואם אתה חושב על מישהי שהיא יפה כנראה יש עוד כאלו שחושבים את זה ויש עוד כאלו שגם אומרים להן את זה.

גוף מסוגר.

אני לא בת, אבל אני יודע לשדר שפת גוף כשאני רוצה שלא יטרידו אותי.

זה לא שאני מחוללת ברחובות ומחכה שיטרידו אותי,

שפת גוף סתמית לחלוטין וכשאנשים באים מולי אומרים משפט וממשיכים הלאה אין לי כל כך מה לעשות עם זה...

הפתרון שמצאתי - כל פעם שראיתי שהיא משדרת מצוקה, קראתי לה בתואנה כלשהי למשרד וחילצתי אותה מהמטריד.

אולי כדאי למצוא דמות בעבודה שתעשה את זה בשבילך.

וממקומי יודעת להגיד שכל הכבוד לך!

היום סימנתי לחברה שלי שהמטריד הזה חם עלי יותר מידי אז היא עשתה הקפות סביבנו ועדיין זה לא הפריע לו, המשרד היה מאויש...

ובאמת יש אחד שמיוזמתו כל פעם שיש מישהו זר במשרד ושנינו אחרונים אז הוא שואל אם זה בסדר שילך וישאיר אותי לבד.

באמת הקלה(:

וכן, משתדל איפה שאפשר.

ויש עוד פתרון ממש ממש טוב, טבעת נישואין +כיסוי ראש

זכות גדולה!

אהממ כן, אשתדל לעשות מאמץ בעניין השני😉

רק מחכה לחלק השני בפתרון שיביא את הטבעת

יש לי דפק שאני מידי מנומסת גם כשלא אמורה להיות, אין סיכוי שאצליח להגיד דבר כזה למישהו שבא בקטע טוב.

לערסים ברחוב בכיף אומר דבר כזה...

תתעלמי כרגע מהם, הם לא מעניינים.

את מעניינת.

תנסי להרגיש מה הגוף שלך מרגיש כשמגיבים אלייך ככה. את קופאת? את מרגישה מוצפת? מה קורה שם?

זה יתן לך הבנה מה עובר עלייך בסיטואציה שלא נעימה לך ולמה את לא מגיבה אליהם כמו שאת רוצה (לפחות בשכל) להגיב.

אהממ האמת דופק מהיר, קופאת במקום,  מפחדת מהתפתחות עתידית.

(תלוי באיזו סיטואציה, לא כל מחמאה בעלת אופי מיני תגרום לזה ויש כאלו שיגרמו לי להרגיש ככה גם אם לא יאמרו משהו מיוחד)

ולמה אני לא מגיבה אליהם בתקיפות? כי לא נעים לי. בא בן אדם ואומר משהו בשקט, לא נעים לי לצעוק עליו כשכל המשרד שומע ויגידו לי "תרגעי הכל בסדר"

הראשון זה "שהוא נחמד" (לפחות כלפי חוץ) ולכן לא בא לך לעשות סצנה ואז "ירגיעו אותך" וכל זה.

השני זה שהוא קרציה והוא מעצבן ואת רוצה להרוג אותו.

(השערה שלי, את צריכה לבדוק ולהרגיש מה נכון אצלך)

בתכל'ס מה הוא יעשה לך? יגיד משהו. אבל המשהו הזה שהוא אמר דורך לך על כל הגוף ומקפיץ לך קונפליקט פסיכי. שבי לפרק את הקונפליקט שלך ואיפה למדת שצריך להתנהג מנומס או משהו כזה.

אולי יש חלק בך שמעוניין ביחס הזה? השכל ברור שלא. אבל בבטן? צומי? שווה למצוא אותו ולראות מה הוא מחפש. אם את זקוקה ליחס  הזה אז אפשר לקבל אותו ממקום אחר. למשל מחברה.

שוב. זה לא מסיר ממנו אחריות. אבל את צריכה להיות רגועה שם ומתפקדת. ואז תראי שיהיה לך יותר קל.

(אגב, שווה גם להבין איזה אנרגיה יש לך שקצת ממגנטת אותם. ברור שהם אשמים בהתנהגות מגעילה והכל ועדיין ראיתי בחיים האלה שאנרגיה של מושך ושל דחוי זו אנרגיה שנמצאת בעיקר אצלי, כשאני "דוחה" אז גם אם בשכל אני רוצה שימשכו אליי, אף אחד לא נמשך ואני נשאר לבד).

אבל באמת שאין לי שום שום עניין במשפטים כאלו

בטח לא כשזה בא מכאלו שגדולים ממני ב20-30 שנה.

או כאלו בעלי חזות מרתיעה.

חברות שלי מפרגנות לי הכי בעולם וזה באמת לא מזיז לי מחמאות שטחיות שאומרים היום לכל אחת...

אבל כן אפרק עם עצמי בהמלצתך את הרגשות וכל מה שעובר לי בלב.

תודה משה!

זה לא בסדר ולא צריך להיות ככה, מגיע לך לחיות את החיים בצורה בטוחה ונעימה.

לדעתי ממש מוגזם שאת מקבלת תגובות כאלה, זה כאילו עבר ממש את הגבול, יכול להיות שאת לא שמה גבול כשצריך ואז הגברים רואים את זה כהסכמה להמשיך. צריך לבדוק אם בטעות את מזמנת את זה לעצמך.

בדר"כ (ובפרט במקום עבודה) אדם לא בא לאישה ואומר לה דברים כאלה בלי חשש על משרתו אלא אם בטוח שלא יקרה לו כלום.

אז לפני שאני אומרת לך איך להגיב לזה תבדקי מה בהתנהגות ואפילו אני לא מתביישת להגיד בלבוש שלך נראה מזמין.

אני מראש לא הייתי בכלל מראה התעניינות או צד של 'זה בסדר לפנות אלי'. 

נגיד בהתחלה למה הגשת לו בכלל מים? אם הוא צמא הוא יודע לדאוג לעצמו ולקחת. זה חלק מהתפקיד שלך? יכול להיות שהוא ראה בזה סימן לעניין ממך. אחרי שהגשת ראית את המבט שלו היית צריכה לשדר ענייניות ולהתרחק. אחרי זה שהחמיא לך חייכת ואמרת תודה? יכול להיות שראה בזה אישור להתעניינות ממך. אם אני הייתי מקבלת את המחמאה הייתי סוג של מתעלמת.(למרות שזה לא הטרדה בעיני)

אם את לא יודעת להגיד לא זה בעיה חמורה. וכדאי לעבוד על זה. ויפה שעה אחת קודם.

חברה שלי סיפרה לי שאדם מבוגר התיישב לידה באוטובוס והתחיל לגעת בה ואז היא קמה ועברה מקום. אמרתי לה שזה יגרום לו להמשיך לנסות עם בנות אחרות ומה שהייתה צריכה להגיד זה לבייש אותו ולצעוק "סליחה אדוני למה אתה נוגע בגוף שלי? למה אתה מטריד אותי? זה לא נעים לי שאתה נוגע בי...".(חוץ מזה במקרה של הטרדה באוטובוס צריך ללכת לנהג ואז הוא נוסע עם האוטובוס לתחנת משטרה).

אני לא אומרת שזה קל. האמת זה קשה וזה מביך שדבר כזה קורה. זה מביך להתלונן על זה. מרגישים בושה. אבל חייב לעשות את זה גם בשבילנו וגם בשביל בנות אחרות ובכללי בשביל החברה שלא יהיו בה אנשים מטרידים. שאנשים יחשבו פעמיים לפני שמטרידים.

אני מציעה שאם קשה לך להגיד לא לבן אדם לפחות תודיעי למישהו מהעבודה, אפילו לבוס. למישהו שיטפל בזה. ואת יכולה לבקש שזה ישאר אנונימי.

בהצלחה.

חושבת שהבעיה היחידה פה זה שאולי אני לא מציבה את הגבול מספיק ברור מחוסר נעימות.

לא חושבת שמזמנת את זה לעצמי, באמת שמתלבשת בצניעות.

וכן, התפקיד שלי היה להגיש לו מים. (בד"כ מנהלת המשרד עושה את זה אבל היא לא היתה היום)

ואח"כ הבוס שלי ביקש ממני שגם אכין לו קפה.

ואחרי שהוא החמיא התעלמתי וגם קודם כשראיתי את המבט שלו עניתי לשאלות שלו בקרירות עניינית.

וכן כדאי לי לעבוד על זה, לומר גם כשמביך מאד, רק לא יודעת איך לעשות את זה, פשוט לא עובר לי בגרון🤷‍♀️

וכן משתפת את הבוס לפעמים ובזכותו כמה מטרידנים כבר לא מעיזים להסתכל לכיווני כשבאים למשרד.

אבל היום הוא אמר לי שאין לו מה לעשות עם זה ופשוט שאהיה חזקה ואם אני רוצה אני יכולה לתלות שלט של תקנון למניעת הטרדות במקום העבודה.

כן יצא לי כמה פעמים לומר לאנשים "אתה יכול בבקשה לזוז ממני?" בקול מספיק שהכמה קרובים ישמעו, אבל רק במקום שלא מכירים אותי ולא יפגשו אותי שוב.

ואת ממש ממש צודקת! ושוב תודה🙏

אולי יש לך דפוס כזה של "ריצוי" (זה מאד נפוץ ולגיטימי)

אז תדעי- את לא צריכה להיות נחמדה... את צריכה לפעול לפי אמות מידה ערכיות. מה נכון לעשות.

עם גברים יותר חשוב יחס ענייני, ואם הגבר עלול להטריד- אז יותר קיצון-

כשאת מגישה לו מים- תגישי באדישות, תדברי בלקוניות. לא חייב לחייך ולדבר בלבביות. (באופן כללי אולי כדאי להתאמן בזה כדי להגיע למידת האמצע, לאיזון).

אסרטיביות וסמכותיות נובעות מביטחון עצמי פנימי. כשאת אומרת משהו ואת מתכוונת אליו לגמרי, המסר מתקבל ככה, ללא עוררין. מבט חד משמעי. מבט של "לא". "אבוי לך".

קרה לי עם ערבי... את לא מבינה איזה מבט החלטי היה לי של "תנסה לגעת בי ואתה מת" שהוא פחד להתקרב. ואיך זה מילא אותי התחושה הזאת שאני יודעת שאני מוגנת ומלאת חוסן פנימי. את פשוט צריכה להיות בטוחה בדרך הנכונה להגיב. 

אין דבר כזה להזמין הטרדות. זה פשוט לא דבר שקיים.

משפט ראשון, אם הוא הגיוני עוד איכשהו של "להתחיל איתה" - ניחא. אבל היא לא מעוניינת אז היא לא מעוניינת. לא לגיטימי.

משפטים עם קונוטציה מינית בעבודה? כמו "לבלות איתך לילה", זה הרבה אחרי הקו האדום.

אין דבר כזה.

אפשר לתלות שלטים נגד הטרדות מיניות - משהו בסגנון של "במקום הזה אין סובלנות להטרדות"

ולפותחת - מבינה אותך. גם זה קשה כשהתפקיד שלך זה להיות הנחמדה שמחייכת ואומרת שלום ואתה מוזמן לשבת על הכורסאות ולחכות.

וזה ממש בסדר לחייך ולהיות נחמדה. זה שאת נחמדה ממש לא אומר שאפשר להטריד אותך. הבעיה היא בהם ולא בך.

בעיניי העניין הוא להקפיד על מקצועיות ולא להיכנס אפילו טיפה לאישי. (בטח עם אנשים שהם לא עובדים קבועים). את אמורה להגיש להם קפה? סבבה. אבל כל הערה שהיא עוברת לתחום הטיפה אישי, היא מחוץ לתחום. ואפשר להגיד, אפילו בנחמדות, דברים שמבהירים את זה.

"איך קוראים לך?"

"ליטל, אני מנהלת המשרד, עוד מעט משה הבוס יתפנה אליך"

תמיד להעביר את הנושא לחלק המקצועי.

ואם יש הערה לא במקום?

"זה מקום עבודה ואין פה מקום למשפטים כאלה"

זהו. ולחזור למקומך.

את אמורה לשעשע אותו כשהוא מחכה לפגישה?

תגידי שלום, תראי לו איפה לחכות, תביאי מים ותחזרי לעיסוקך… אין סיבה לעשות איתם סמול-טוק.

בדרך כלל זה מה שקורה,

רק יש אנשים שעדיין לא מתרשמים מהרשמיות...

אקח את העצות לתשומת ליבי, תודה🙏

שאדם שלא נראה לך מגיע להתיישב לידך

קמים הולכים

אני יכולה להגיד לך שבגיל 18 האוטובוס היה ריק עליתי והתיישב לידי אדם .. איך שהוא התיישב קמתי ואמרתי לו מכל האוטובוס הריק אתה יושב לידי? לך לעזאזל

קמתי ועפתי משם

לפי מה שאת מתארת כדאי לשקול ללמוד הגנה עצמית, ככל שתתרגלי להילחם ככה הסימפטומים שאת חווה יהיו יותר תחת שליטה.

למה שבעלי לעתיד יהיה משועמם מספיק בשביל להיות איתי יום יום בעבודה?

והאמת שלמדתי בעבר הגנה עצמית אבל לא רואה את עצמי מרימה יד/ רגל על יהודי...

או שאתה מתכוון שתהיה לי תחושת ביטחון כשאוכל להגן על עצמי?

יבוא פעם אחת ויעשה מהומה.

זו בעיה מוסרית מה שכתבת. ברגע שהמטריד חוצה את הגבול והוא בעצמו מרים יד עלייך אז את צריכה להתגונן. אם יש לך את היכולת הפיזית והנפשית להתנגד בצורה כלשהי יש דרישה ממך להתגונן.

יש היום הרבה משוגעים, והאנשים האלה בוחרים קורבנות כמו בחורות טובות כמוך. את צריכה להבין שההטרדה היא מדרון חלקלק, וכשהמטריד מתקדם בהדרגה בשלבים, אם לא תעצרי אותו כשהוא זורק לך מילה אז פעם הבאה הוא יעשה תנועה באוויר, אח"כ הוא כבר עלול לגעת בך.

תסתכלי על זה כמו ברמה מדינית. רוב המלחמות בעולם נמנעות על ידי הרתעה. לעומת זאת, העזתיים התרגלו שאין מחיר משמעותי לכל מה שהם עשו עד היום ולכן זה הגיע לטבח.

כדי שתוכלי להגן על עצמך את חייבת שזה יהיה אינסטינקט, את צריכה להכניס את עצמך למצבי לחץ (קרבות לדוגמה) כדי שאם ח"ו תהיי בסכנה אז הגוף יהיה מוכן לזה…

להפוך שולחנות זה לא הפתרון כי זה לא מרתיע בנאדם מזדמן שרק הרגע הגיע, הוא לא יודע שאתמול הפכו שם שולחן

אבל באמת קשה להבין למה להגיע לעבודה שכל יום יש תחושה רעה כזו ואין גב מאף אחד.

הבוס לא חלש אופי רק אין לו מה לעשות עם אנשים מזדמנים כשאני מספרת לו אחרי שהם הולכים, הוא לא ירים עליהם טלפון ויצעק עליהם "אל תתעסקו עם העובדת שלי"

אם העובדים הקבועים יטרידו אותי ברור שהבוס יעשה משהו בעניין ויתן גב מלא.

כמו שפעם אחת טכנאי המחשבים שהגיע ניסה להתחיל איתי ומאז בעזרת הבוס שלי הוא לא דרך במשרד בשעות שאני נמצאת...

בטח שלא להכין להם קפה.

או אם את מכינה להם קפה אחרי שהם דיברו לא יפה אז תשימי כפית מלח 

כיוון אחד להחליף למשרה שאת לא צריכה להיות באינטרקציה עם אנשים מזדמנים ויוריד את הרמה

ובאוטובוס או ברחוב אני חושבת שאין בחורה שנראת ממוצעת פלוס ולא מקבלת שריקות והערות ברחוב אלא אם כן גרה בעיר חרדית..

אומרת לך בתור אחת שחוותה את זה המון ששורקים לך לא להסתובב הנהג נתן הערה לא במקום את נשארת בפנים חתומות וממשיכה הלאה לא חיוך לא תודה ולא לענות!

חשוב גם לשים לב שלא עוברים קוים אדומיפ של כבר הטרדה ממש (כמו ההוא עם ההערה על לילה איתך בהחלט היית צריכה לדווח למנהל ולא להסכים להיות איתו באינטרקציה)

והפיתרון האמיתי אמיתי קורה אחרי חתונה ששמים כיסוי

אני ממש זוכרת את השנה ה1 שלי כנשואה הייתי פתאום בהלם אף אחד לא מתחיל איתך (ברור שזה נחמד מאוד אבל אי אפשר לשקר שזה גם מאוד מחמיא שמתחילים איתך)

בפעם ה1 שנכנס אלי גבר לחנות ולא התחיל איתי פתאום הבנתי כמה הכוח של כיסוי ראש עצום

אז מאחלת לך בקרוב בקדושה את הזיווג האמיתי ושתזכי לכסות את הראש❤️

פחות בכיוון להחליף משרה כשאני נהנית בעבודה שלי מאד ב"ה.

וואו, פשוט מסכימה איתך!

ואמן! תודה מהממת 💖

אפשר לומר: צורת השיח שיח הזו לא מכבדת לא אותי ולא אותך והיא ממש לא מקובלת עלי.

90 אחוז מהאנשים יכבדו ויקחו צעד אחורה .

ולומר את זה, וזאת הבעיה שלי...

הוא הביא הערה מחליאה ולא מקצועית בעליל, ואת מרגישה לא בנוח?

הוא צריך להרגיש לא בנוח. עם עצמו. שהוא הוציא משפט כזה מנותק ולא מכבד מהפה שלו.

לא חייב לצעוק ולעשות מהומה (תלוי סיטואציה כמובן, לפעמים אין ברירה, נניח כשאת ממש בסכנה וחייבת עזרה של אחרים). אפשר להגיד חד וחלק בענייניות רבה.

מה יש לך להתבייש? שעשית את העבודה שלך?

אבל זה רעיון נהדר!

יש אנשים שכמה שאענה להם בקרירות ובסנוביות שלא קיימת בי הם לא יקלטו שאני לא בעניין.

יש חברות יש משפחה, אבל אף פעם לא סיפרתי הכל למישהו, לכל אחד חלק...

כן, מי שאחראי שיהיה מרחב עבודה נעים, HR, בוס או מישהו בעל אחריות על המרחב

רק משהו אחד לך.

הרבה פה כתבו על "לזמן הטרדות" ודברים כאלו. זה שקר!!! את לא עשית שום דבר רע, ואת לא צריכה להיות מוזנחת ולא שום דבר, מותר לך להגיע יפה לעבודה ולהרגיש טוב עם עצמך, ומי שלוקח את זה בצורה אחרת זו בעיה שלו!! את לא עושה שום דבר רע בזה שאת קיימת שם או בזה שאת מתלבשת או מגישה קפה לאנשים. יש אנשים שלא יודעים להשתלט על עצמם, ויש אנשים שגם לא אכפת להם אם זה פוגע באחרים. זה עולם לא הוגן שהם אלו שפוגעים ובעייתיים ואת זו שסובלת מזה. מסכימה איתך. אבל אל תחשבי שאם תתנהגי אחרת הם בהכרח יפסיקו. לא באה להחליש אלא לעודד שתדעי שזה ממש לא קשור למה שאת עושה.

(ואגב, גם נשואה עם כיסוי ראש לא מבוטחת מהטרדות מיניות כאלו ואחרות. אולי קורה פחות, אבל זה לא מחייב)

יכול להיות שכדאי לפנות לעמותות של פגיעות מיניות, לא זוכרת ככ שמות עכשיו. מניסיון, אם זה קרה לך שם, סיכוי סביר שזה קרה לעוד בנות, ויקרה לעוד אם זה לא ייעצר.

אני ממש לא אומרת שאת צריכה לעצור את זה. בעולם אידאלי ופשוט אולי כן. אבל אני יודעת שאת לא מסוגלת להגיד באופן תקיף שיפסיק, ובטח שאת לא צריכה על עצמך גם את האשמה והאחריות על הבנות האחרות. ברור שאם את יכולה כדאי, אבל אל תרגישי חייבת.

וזהו, חיבוק❤️

באמת שמעודד לקרוא! 

💖💖💖

הם רואים את זה כאטרקציה להמשיך ולנסות 

עד שהגעתי לשורה 6 מהסוף

איזה בחורה תשים את עצמה בסיטואציה כזו? 

מי עובדת בלילה על מי את עובדת

בכל מקרה אם אחוז אחד את לא משקרת ובאמת חווה הטרדה תשימי גבולות .

תגידי זה לא נעים לי בטון מאוד ברור ויציב .

לגבי השתייה אם אפשר תשפכי עליו 

עשיתי את זה בגיל 18 אין שום סיבה שאני לא אעשה את זה היום

אני לא עובדת בלילה מה פתאום

לא הבנתי מה גרם לך לפקפק...

הסברתי שאני בן אדם שלא נעים לי, בטח לא לשפוך מים על אנשים למרות שזה מומלץ נכון וכדאי.

להגיד בקול ברור ויציב שלא נעים לי זה כן אני מסוגלת

אז תודה🙏

מה ה' רוצה ממך

מה ההשתדלות שאת צריכה לעשות

ולהתפלל לה' שיעזור לך לעשות את ההשתדלות הזאת, להתנהג נכון, ושיציל אותך מהמקרים האלו.

דברים לא קורים סתם. יש בנות שמוטרדות יותר ויש בנות שמוטרדות פחות, אבל מה שאת מתארת חורג מגדר הנורמה. 

בהצלחה

קראתי את הודעת הפתיחה, וגם חלקים רבים מהשרשור.

כאב לי לשמוע על חלק מהמקרים שכתבת, בדמיונות הכי פרועים שלי לא חשבתי שגבר יפנה לבחורה צעירה , קל וחומר שהיא דוסית ויזרוק לה הערה מינית.. מצער לשמוע, ומקווה שקיבלת חיזוק מהתגובות פה, ושתצליחי להציב גבולות או לדווח על הטרדות.

אבל בין השורות קצת קיבלתי רושם שאולי יש איזה ערבוב בין הטרדה ללהתחיל עם משהי.

שימי בצד את המקרה שפתחת בו שגבר בן 40 שגדול ממך כנראה בעשור וחצי לפחות מחמיא לך - זה כמובן לא שייך.

אבל לענד אם גבר פחות או יותר בגילך, אפילו גדול ממך בהפרש סביר.. מתחיל איתך , סליחה, אבל זאת לא הטרדה.

על זה למשל לא חושב שיש מה לדווח לבוס .. או מוטב, תדווחי אם זה מפריע לך, אבל מכאן ועד הטרדה יש פער...

גברים מתחילים ומחזרים אחרי נשים.. אולי הביישנים לא עושים זאת, אולי חלק מהדוסים לא עושים זאת.. אבל זאת דרך לגיטמית למצוא את בחירת ליבך. לכן חשוב לי לומר (לאו דווקא לך, בכללי לבנות..) שזה לא עובד ככה שאם הבחור לטעמך והוא התחיל איתך זה בסדר, ואם הוא לא לטעמך זאת הטרדה.. 

ההבדל בין התחיל איתי להטריד אותי זה איך שהוא נראה.

עצוב אבל נכון.

אבל כמובן שיש הבדלים… זה מדבר על המקום של בקטנה ממש

מה הכוונה עצוב אבל נכון? אם אני לא נאה בעיניך והתחלתי איתך בחוויה שלך הטרדתי אותך?

וזה בכלל כתב חידה:

אבל כמובן שיש הבדלים… זה מדבר על המקום של בקטנה ממש

אם באלך להתייחס..

עצוב המצב שככה מתייחסים לזה. שאם הוא לא מוצא חן אז ישר עפים למשבצת הטרדה. כמובן שאין שום קשר בין זה למקרה של פותחת השרשור!

והחלק השני, יש גבול דק בין התחלה להטרדה (באמת, בלי קשר למשפט) וזה יכול להיות בטון, במילים, באופן התייחסות… יש להגיד למישהי בעבודה באופן  (יחסית) ענייני "את נראית טוב" (שגם זה לא נראלי מתאים) ולהמשיך הלאה ויש להגיד "בואנה את נראית מה זה טוב" בטון פלרטטני או סתם מעצבן ולהתעכב על זה.

העניין של הטרדה זה איך האדם מרגיש עם מה שאמרת לו.

פה זה הגבול הדק.

יש דברים שהם לא הגבול. להגיד למישהי"את נראית עייפה" לדעתי זה בסדר גמור. ולהגיד למישהי "וואי את נראית טוב, בטח הגוף שלך מהמם, כיף למי שרואה אותו" זה לא לעניין

במיוחד השני, לא בגלל המראה שלו אלא בגלל היד שנראה שמכוונת לתפוס אותה. אבל גם על הראשון לא הייתי חושבת שרוב הבנות היו מתלהבות, בלשון המעטה.

ובכל מקרה אני לא חושבת שצידוד בגישה הזאת בריא נפשית או מקדם אותך. נשמע מאוד כמו סגנון דיבור של גברים ממורמרים בנוסח הגלולה האדומה.

זה לא משנה לבחור האינבידואל במי בנות שלא רוצות אותו בוחרות ולמה. יש בנות רדודות בעולם, אז מה? אז נגיד שהן באמת הולכות עם הצ'אד החתיך ולא נותנות צ'אנס לבחור הנחמד שהוא רק לא דוגמן, אז מה?

למה להתבחבש בזה? אלו בנות רדודות שאין מה לבזבז עליהן את הזמן.

אם מישהו חושד שאם הוא יתחיל עם היפה של המשרד היא תאשים אותו בהטרדה, אז שלא יעשה את זה. עד כדי כך פשוט. או שייגש אליה בצורה פשוטה מכבדת ויהיה מוכן לקבל דחייה. בכל מקרה אין מה לאמץ גישה קורבנית ומרופסת, זה בטוח לא מושך בנות.

לא יודע מה המגילה שלך קשורה.

או בעבודה או במלגת התנדבות, או בטח גם עודמעט יתחילו עם זה בתור בקופ"ח או משהו.

(האמת שלדוסים הסדנא עצמה יכולה להחשב הטרדה עם הדוגמאות הדוחות שמביאים שם.)

מוסבר בדברים האלו בפירוש, שחיזור בפעם הראשונה אינו הטרדה, רק אם הא חוזר ונשנה אחרי שהבחורה הביעה חוסר עניין זה נחשב הטרדה.

וכן, יש בנות דוסיות ו/או עדינות מאוד שאם אדם זר שקורא להן יפות, גם הוא התכוון רק לעניין אותן בהקמת בית נאמן בישראל איתו, הוא ייתפס כמטריד. כי זה נתפס בחוויה שלהן כהתייחסות למיניות שלא מקובלת עליהן. 

היית מרגיש בנוח אם בחורה היית פונה אלייך ואומרת "איזה חתיך אתה" או משהו כזה?

אגב זה גם מרמז על סגנון דתי ו/או אישיותי של הפונה שיכול לא להתאים לבחורה וליצור אצלה חוסר נוחות.

אצלי מאד ברור מה ניסיון להתחיל ומה הטרדה.

לא חסרים בחורים בני גילי פחות או יותר שניסו להתחיל איתי וזה היה סבבה.

אם לא התאים אמרתי להם שאני כרגע לא בעניין לצאת ותודה

והכל נגמר בצורה מאד מכובדת ואיחולי הצלחה הדדיים...

וחושבת שרוב הבנות אם יבואו אליהם בצורה יפה הן תענינה בצורה יפה.

ואם בחור בן גילי יבוא ויגיד לי הערה מינית אז הוא לא מתחיל איתי, הוא מטריד אותי.

ולכל הבחורים שסתם מבקשים ממני את הטלפון שלי לשיחה קצרה ומתקשרים לעצמם כדי לשמור את המספר שלי- זה לא מגניב בכלל וכולכם ברשימה השחורה מאותה שניה.

באה להגיד פה שלכל דבר יש צורה...

ולגמרי לגמרי לא קשור אם הבחור לטעמי או לא, כי אם פונים אלי יפה אענה יפה בלי קשר לשום דבר...

פתאום נזכרתי בשרשור של @חסדי הים על חכם יהודי שכתב "ונחשב נדיבות באישה לסכלות"

לא שאת הבעיה, פשוט זה בדיוק זה. וגם לא הבנתי למה להכין לבחור קפה, גם כשהייתי קטן הייתי פעם אחת עם אמא שלח בעבודה והיא הכינה לאיזה מנהל קפה וכבר אז לא הבנתי מה היא צריכה להכין לו קפה.

זה מתחיל בתור קפה, עובר להערות לא במקום והסתררות ב"סך הכל החמאתי מי ישמע" והיתממות שכזו שעל אותו גבול דק אותם גברים משחקים.

בנוגע להטרדות במקום עבודה- קודם כל מה? תתלונני

הטרדות ברחוב? גועל נפש לא ידעתי שזה ככה קורה, להתעלם, לצערי זה הדבר היחיד שעולה לי

להתחיל לעמוד על שלך בעניין הזה. נראה שמשהו בך מזמין ונוח (לא רומז חלילה שאת לא צנועה או משהו )את נשמעת בחורה טובה מדיי וכנראה זו הבעיה.

עם אנשים שלא רלוונטים בעליל -מבוגרים/חילונים/מתחילים איתך באופן ממושך גם כשהראת סימנים שלא. 

-להכריז חד וחלק באופן נוקב. 

את חייבת את זה קודם בישבילך וגם עבור בחורות אחרות שכנראה חוות את זה כי יש מצב שהביקורת שלך תזעזע אדם או 2 וזה עןזר המון

ב"הצלחה

בעצם זה אומר שהיא צריכה להשתנות בגלל אנשים רעים.

עדינות, נעימות, פתיחות ונועם הן תכונות נפלאות. לצערנו הן גם עלולות לאפשר התנהלות לא נעימה מאנשים לא מכבדים. זו לא סיבה לגרום לעצמך אבד את כל הטוב הזה.

היום בחברה מעורבת חייבים להקצות גבולות ברורים על חשבון הדבריפ שציינת

חוצמיזה עזות היא מידה מעולה כל עוד היא מגיעה ממקום נכון

היום יש פחות הטרדות.

אני טועה?

לפני 2,000 שנה אם היית מתחיל עם בחורה היית מסתבך עם אבא שלה וצריך לשלם לו פיצוי, ובכלל יחסים מחוץ לנישואים היו טאבו.

החל משנות ה60 עד לפני בערך 15 שנה היה טווח שבו המיניות נהייתה חופשית, אבל לא היה המון הערכה למושג הסכמה, אז זאת התקופה שמלאה בהטרדות.

פעם עד לפני קצת יותר מ 100 שנה

רוב הנשים לא היו יוצאות מהבית בכלל.

אז טכנית זה היה מצמצם כביכול את כל המצבים האלה (לא שהעולם ביה מתוקן יותר.. ממש לא)

היום מטבע הדברים כשיש יותר חיכוך בין המינים ובהשפעה מתרבות המערב אז המציאות יותר מורכבת

פעם זה לפני כמה עשורים. כבר הגבתי את זה לחושבת בקופסא.

איזה חמודה את

הרבה אנשים טובים נוטים לפעמים טובים בהגזמה,

לרצות, ולהגיב בעדינות גם כשצריך אסרטיביות.

אני לא מתכוונת דווקא לפותחת השרשור, אבל במקרה שבו יש חציית גבולות אין מקום לנעימות ועדינות.

(אומרת את זה בתור אחת נעימה ועדינה עם נטיה לרַצות אחרים) 

אם לא מתאים - מקובל

יותר נכון, הרבה מנות שווארמה בלאפה. המון מנות שווארמה בלאפה...

רעיון טוב אבל לא אאמץ אותו, ולא רק כי לא טעים לי שווארמה בלאפה 😅

לחפש סדנת הגנה עצמית מבית "אל הלב"!

חברה שלי מעבירה סדנאות כאלה, ובניגוד למחשבה רווחת, רוב התרגול בסדנה הוא לא התמודדות פיזית מול תקיפה, אלא לימוד ושיח על גבולות, ונורות אדומות וחיזוק האינטואיציה והיכולת לענות. ממש ממליצה בחום.

אם רלוונטי לך אישור לוד / ראש העין, את יכולה לפנות בפרטי ואתן לך את המספר שלה. היא בדיוק פתחה שם סדנאות.

קצת במרחק - לא ממש על ידו. ככה את בונה מסך שקוף ביניכם. ואם כבר אמר משהו - מבט קפוא ולהתרחק מהמכוער

ותתחילי משם.

למשל שפה מכבדת בשבילי היא שלא מתייחסים לצורה שאני נראית/מתלבשת וכו, שלא קורצים לי או מסתכלים לי בעיניים למשך הרבה זמן. כשברור לי מה לא אני יכולה להגיד מה כן- שיח ענייני, פניות רק בנושאים טכניים וכד'.

אני מלכתחילה בחרתי לעבוד במקום שיש גבולות ברורים והצוות ברובו נשי, לכן לא מגיעה לסיטואציות כמו שאת מתארת. שווה לבחור מקום עבודה שמכבד אותך ואת הדרך שלך, ומגיע עם אותם ערכים כמו שלך.

אם את לא יכולה לעבור מקום בגלל סיבות כאלה ואחרות ולחוץ לך דווקא המקום הזה את צריכה להיות עם 'עור של פיל' ולהבהיר בצורה שלא משתמעת לשתי פנים איך את יוצרת קשר עם גברים ואיך את מצפה מהם ליצור איתך קשר. ע"י המעשים שלך בעיקר.

אם כל זה לא עוזר תאמת להגיד לך הייתי שוקלת להחליף מקום עבודה.

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

זה לא חוסר נשיות ולא חוסר טיפוח

זה סגנון שאוהב את הטבעי והפשוט

(גם אני לא מתאפרת/ לק/ ביגוד פשוט/ לא עוקבת אחרי כל שערה בפנים)

לא חושבת שזה בר שינוי משמעותי

וגם אם היא תעשה שינוי

זה כנראה יהיה עם מחיר אישי גבוה

כמובן לא חייבים להתחבר לסגנון הזה

עניין של טעם 

מידי.  

משיכה ואסתטיקה הן חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים, ובטח כשהמטרה היא קשר רציני ("שאישתי תהיה מטופחת").

בהמשך, כאשר הקשר יתהדק מאוד, ויהיו שיחות נפש עמוקות ושיתוף דברים מאוד אישיים, גם על דברים לא נעימים וכשלונות שהיו לכל אחד באופן טבעי בחיים, תוכל להעלות את הרצון שלך ליותר טיפוח מצידה. 
 

לא שזה יכול לשנות אופי, אבל לנסות אפשר - גם אשתי לא מתאפרת, וציפורניים עושה רק עם לק רגיל (שמחזיק בקושי יומיים…) ולא ג'ל, באירועים מיוחדים.

סגנון לבוש זה גם עניין של אופי, אבל גם עניין של מודעות.  ליתר דיוק - ייתכן ומדובר בחוסר מודעות. בגלל המקום והסביבה בו היא גדלה והתבגרה, סביבה מאוד שונה מזו שלך.  

כאן אני יכול להעיד על עצמי, שנישואים הביאו לשינוי ושיפור בסגנון הלבוש שלי, בזכות אשתי.  באנו כל אחד מסביבה שונה מאוד - היא עירונית, אני מהמושב, בן להורים פשוטים, אבא חקלאי, אמא מורה, באתי מבית מאוד מאוד פשוט . 

זה נושא רגיש בעיניי, לא כדאי לגעת, רק אחרי נישואים\ קרוב לחתונה

אם זה חשוב לך.

ההרגשה שלך לגיטימית.

אבל אם אתה רוצה לסדר את המחשבות שלת בנושא, כדאי שתחשוב על הנקודות הבאות:

איך נראות הנשים במשפחה שלך וככה תופס כנורמלי?

מה זה בשבילך "נשיות"?

עד כמה זה תחום רחב, או שאתה מצפה למראה מאוד ספציפי כל השאר בקטוגריית "מוזנח"?

אתה מודע לצדדים השלילים בהתעסקות במראה חיצוני ותחזוק מראה קבוע של בגדים מעוצבים, לק ג'ל ואיפור? (כמות הזמן, הכסף והאנרגיה המוחית זה דורש בהחלט יכולה להתבטא באופי ובסדר העדיפויות של בנות מסוימות.)

קראת לזה "פער" בינכם, אתה בעצמך משקיע בנראות שלך ברמה דומה למה שאתה מצפה ממנה?

בסופו של דבר, זה נושא שבהחלט יכול לפגוע בקשר עד פרדה.

אם תציף את זה מולה יכולות לקרות שתי תגובות קצה: א- היא תרגיש חוסר ביטחון עצמי ורצון לרצות אותך שלא טבעי לה ולא באמת יחזיק הרבה בטווח הרחוק. ב- היא תיעלב ותיפגע מעצם ההערה כי זה נושא מאוד אישי.

אתה מכיר אותה ויודע לאיזה צד היא עלולה לנטות. לפני שאתה פונה אליה כדאי שתברר את הנושא אצלך.

מבין את כל מה שאמרתם כאן. באמת.

אבל הנקודה שמדברים על דברים כאלה רק לפני או אחרי נישואין לא באמת תעזור לי. כי כשאני רואה שיער בפנים של מי שאני יוצא איתה לא גורם לי להמשיך שוב ולהיפגש.

וברור לי שיש בעיסוק בחיצוניות דברים שליליים, ואני אפילו מעריך אותה שזה לא מעניין אותה ברמה הזו, אבל עם זאת מאוד חשוב לי שיהיה טיפוח ברמה מסוימת, שיהיה לי נעים להיות איתה וללכת איתה ברחוב (אני קצת מקצין, יודע.)

נכתבות באופן אישי, מתוך אורח החיים וההשקפה הדתית של הכותבים.  

מכיוון שיש כאן מגוון גדול של אורחות חיים, דרגות שונות של השקפה דתית, נורמלי שהתגובות יהיו במנעד מגוון מבחינת באיזה שלב של קרבה אפשר לדבר על רצונות שלך בטיפוח הגופני והלבוש של בת הזוג - כולל דעות שיש מקום לדבר על זה רק אחרי הנישואים.  

בפגישה בצורה כללית ואישית שאתה אדם שחשוב לו מאוד טיפוח וחוסר טיפוח יכול להפריע לך(תבליע את זה בשיחה) ונראה מה היא תעשה עם זה..

פער שכדאי לברר אותו כבר עכשיו

בצורה כנה נעימה ומכבדת

לא רק בשביל שהיא אולי תעשה שינוי

אלא בעיקר שהיא תדע על הפער

וגם היא תחליט אם זה מתאים לה או לא

מתאים גם בתחילת הקשר, אפילו משפטים סתמיים על זה שאתה אוהב יופי וטיפוח, וסדר וניקיון זה משהו שממש חשוב לך (ללכת סחור סחור) וככה היא תוכל להבין מעצמה, ואם יתאים לה היא תתאים את עצמה ותטפח את עצמה טיפה יותר.

ואם זה הסגנון שלה, הפשוט והטבעי יותר, אז קח בחשבון שזה מה יש...

יש לי חברה בסגנון ספורטיבי יותר, וכשיצאה עם בעלה הוא אמר לה בתחילת הקשר שהוא אחד שאוהב אלגנטיות באופן כללי, ומאז היא התלבשה בסגנון יותר אלגנטי.

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי

אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה

ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?