התנהגות ילד בן שש האם תקיןאנונימית בהו"ל

יש לי ילד בן שש שמאז שהוא קטן משהו בהתנהגות שלו מטריד אותי

קשה לי להגדיר במדויק

עבר תצפית פסיכולוגית בעבר ששללה משהו חריג.

חכם מאד וחמוד, עדין ורגיש, עם לב טוב, אולי קצת קשה לו חברתית, 

יש לו חברים אבל לא מסתדר בקלות עם כל אחד (יש זורמים ממנו..)

 

בערך פעם ביום אני מרגישה שמשהו בהתנהגות שלו משונה לי..

אני אתן כמה דוגמאות

 

הוא ביקש מבעלי 'בייגלה או משהו בסגנון'

בעלי הביא לו בייגלה ושאל 'לסקרנות שלי, מה זה משהו בסגנון'

אז הוא ענה לו 'אני לא עונה על שאלות שהן סתם סקרנות'

זה חוצפה? זה סטנדרטי?

 

אמר לגננת שלו שמאד כיף לו בגן

'וגם לפני שהתחיל הגן שמעתי עליך המלצות'

אהמ אהמ זה נכון הוא שמע מילדים אחרים שהיו שם בגן שזה גם מאד כיף ומאד אוהבים את הגננת..

עדיין זה סתם שימוש בביטוי מושאל? זה נורמלי?

 

שאל אותי משהו אמרתי שאני לא זוכרת

ענה לי 'מה את דובי שכל השכל שלך מלא בצמר גפן'?

זה חוצפה?

זה יצירתיות? 

 

הוא ואח שלו רבים מי הכי גדול (הוא הגדול מבין השניים)

'אמא הקטן מעליב אותי כי הוא אומר שהוא יותר גדול'

אני עונה 'אבל אתה יותר גדול' (אין פה שום ויכוח, הוא גדול בשנתיים מאחיו..)

'אבל זה מעליב אותי שהוא חושב ככה'

 

אני מציעה לשמוע פודקאסט

הוא 'אני רוצה פרק 17'

אני 'על מה זה פרק 17?'

הוא 'לא יודע אבל אני רוצה עכשיו 17'.

יש לו איזה קטע עם חשבון ומספרים (קניתי לו מחשבון כי הוא ביקש והוא מתעסק איתו הרבה)

 

הצעתי לו ללכת לרכיבה טיפולית (הוא קצת קלאמזי כזה חשבתי שיכול לעשות לו טוב) 

כמובן אמרתי לו שיש חווה לידינו וששמעתי מאמא של חבר שהוא הולך לרכב וזה ממש נחמד.

'אמא את הלכת לרכב על סוסים?' אהממ לא, בילדתי לא היו הצעות כאלה נגישות.

'אז למה את סתם אומרת לי שזה כיף? תלכי בעצמך'

 

גם הפחדים שלו-

הוא חרדתי ממש. אבל אני מרגישה שהפחדים שלו לא קשורים ממש לחוויה אלא לתאוריה.. לדוגמא

-אני מחכה לו ליד הגן ברכב, צריך ללכת 2 פסיעות על הכביש כי לא חניתי ממש צמוד- הוא לא יורד, וכשאני פותחת חלון ואמרת לו בא, אתה יכול להכנס לאוטו-

הוא רץ כמו טיל, חיוור מתנשף נכנס לאוטו כי 'כביש זה מסוכן'. לא משנה ששום רכב בעולם לא יכול לעבור במרווח שנוצר.

או-הוא מפחד להשאר ברכב לבד כשאני מכניסה את הקטן לגן, אבל אם יש חלון פתוח זה בסדר גם להשאר באוטו שעה לבד מצידו. כלומר, הוא לא מפחד. הוא 'יודע' שזה מסוכן (שמע/ראה)

מצד שני יש לנו בבניין שכן שהוא טיפוס ממש מוזר, כל הילדים האחרים מפחדים ממנו, אבל הוא יכול ממש לנהל איתו שיחה

כי 'אסור לדבר עם זרים אבל הוא לא זר' (אני לא חוששת מהשכן הזה ספציפית, הוא איש מסכן ולא מאמינה שיפגע בו, פשוט משהו במראה שלו מעורר רתיעה טבעית- לו לא נוצרת הרתיעה הטבעית הזו)

 

הוא גם איסטניסט ובררן, ניחא, הרבה ילדים בררניים.

אבל אם נניח יוצאים לגינה ושמתי באותו תיק אוכל שלו ואוכל של אחותו (כל כריך ארוז בנפרד!) הוא לא אוכל כי 

'היה רוח ובוודאי עפו מליון פירורים מהשקת שלה לשקית שלי' )הוא לא אוהבת את הממרח שהיא בחרה)

והוא יישאר רעב! כנל אם שמתי לו בתיק לגן משהו שהוא לא אוהב.

חוצמזה שממה שאני מכירה עם הזמן אוכלים עוד דברים- אצלו זה הפוך

משבןע לשבוע רשימת המאכלים שלו מצטמצמת (זה כולל גם ממתקים וחטיפים שאת רובם המוחלט הוא לא טועם).

מצד שני הוא יכול לנדנד לי שעות להכין את הלביבות גבינה שעל הקרטון חלב או משהו בסגנון 

אבל ברור שהוא לא יטעם (מנסיון העבר, וגם אם אני שואלת אותו- 'אם נכין את זה אתה תטעם?'- 'אה לא אבל נראה לי לכם זה יהיה טעים'.

 

יש ילדים שלא רוצים ללבוש בגד מסוים, אוקי,

אבל יש לו הסברים בלתי נסבלים שאני כבר שונאת לקנות לו בגדים

"זה גם סריג וגם שתי צבעים"

כי סריג הוא כן אוהב, ושתי צבעים גם בסדר, אבל השילוב של שתיהם- לא, הבגד פסול (והוא ילך עם בגד קייצי ודי)

גרביים שחורות הן מציקות וגרביים לבנות הן בסדר (זה אותו מארז) 

כנ"ל לבנים יש דוגמאות שכן עוברות ויש שלא. זה מגיע בשלישיות, אין לי שליטה ויכולת לרכוש דוגמא אחידה...

אני הולכת איתו לקנות נעליים. הוא החליט שהוא מידה איקס (כי שנה שעברה היה מידה פחות) לא משנה אם הנעל לוחצת או ענקית, זה המידה היחידה שהוא מוכן למדוד 

(חזרנו הביתה בלי נעליים והבאתי למחרת את המידה שחשבתי שהיא מתאימה, ומחקתי את המידה..הוא מאד מוטרד מזה שאין מידה על הנעל)

 

הוא גם צוחק מדברים לא מצחיקים בעליל.

באמת! הוא יכול לשבת עם ספר ולצחקק לעצמו מזה שהילד מהקומיקס התקצרו לו הפאות מהעמוד הקודם

אם מישהו מתבלבל במילה בשיר כנ"ל, רבע שעה הוא צוחק במרץ וחוזר מליון פעמים על הטעות

(זה לא רק בעיני אני לא זוכרת דוגמאות אבל הוא מוכר במשפחה כאחד שצוחק בלי קשר)

 

כשאני כותבת אני מרגישה מטומטמת כי פתאום הכל נשמע לי בסדר גמור,

ואני יוצאת ממש חששנית ברמות,

אבל במצטבר הלב שלי לא רגוע

(בעלי שולל מכל וכל כל בעיה הילד מלאך חכם מחונן גאון סתם את מלבישה על הילד תויות בעיתיות)

 

 

 

נשמע ילד מחונןתהילנה

אין לי זמן להרחיב, אבל יש לי הרבה ניסיון עם התחום, אשתדל לכתוב בהמשך בלי נדר.

אני יכולה להבין למה את שואלת...בארץ אהבתי

סה"כ הוא נשמע ילד חכם ומתוק.

אבל אני מבינה למה יש לך פה שאלה עליו.

באמת הרבה מהדברים שציינת זה לא דברים שרואים אצל ילדים אחרים בגילו. והשאלה אם זה חריגות כי הוא חכם באופן מיוחד, או שזה משהו מעבר.


את אומרת שהוא כבר עבר תצפית פסיכולוגית ששללה משהו חריג.

אז מצד אחד זה מרגיע, ומצד שני, נשמע שאת לא באמת שלמה עם התשובה שקיבלתם.

(מה הכוונה תצפית פסיכולוגית? הכוונה להערכה פסיכולוגית רשמית, או משהו פחות 'אבחוני'?)

בעיני אם את לא שלמה עם זה, יש מקום לשקול לחזור להערכה נוספת.



אני רוצה להוסיף פה כמה מחשבות שלי לגבי העניין של 'אבחון'.

היום יש הרבה הרבה יותר אבחון של ילדים ממה שהיה פעם. ובמיוחד אצל ילדים שהתפקוד שלהם קרוב לנורמה, עם רמה קוגניטיבית תקינה, שפעם היו בלי שום 'תווית' אבל מן הסתם היו סובלים יותר מקשיים, לפעמים דחייה חברתית, לפעמים קושי לימודי כזה או אחר, וכו', והיום כשיש אפשרות לעשות הערכה מדויקת שמאבחנת את הקושי - זה מאפשר לתת להם מענה יותר מותאם (לקבל טיפולים שנותנים כלים, לתת מענה לימודי והתאמות וכו').


מן הסתם יש היום הרבה מבוגרים שאם היו מאבחנים אותם בילדותם - היתה להם ילדות טובה יותר כי היו מקבלים מענה מדויק יותר לקשיים שלהם.

יכול להיות שהם בכל זאת הסתדרו בחיים. יכול להיות שאפילו הפתיעו לטובה את הסביבה שהכירה אותם כילדים (דוגמא טובה לזה - אושי גרוס, שמספר על הילדות שלו בספר 'אין דבר כזה ילד רע'. ובטח יש עוד).

ויכול להיות שיש כאלו שאם היו מאבחנים אותם בילדות - זה היה דווקא מקשה עליהם. כי סה"כ הם הצליחו להסתדר בחיים בלי שום תווית, ואם היתה להם למשל אבחנה של 'אוטיסט' - אולי היה להם קשה יותר להתחתן, למצוא עבודה וכו' - בגלל חשש של הסביבה מהתווית הזו (למרות שבסופו של דבר זה אותו אדם, וזה לא משנה איזו כותרת יש לאבחנה שלו. אבל בחברה זה עדיין לפעמים כן משנה).


לגבי הבן שלך - יש פה דברים שאת מתארת שנשמעים אולי קצת חריגים לילד בן גילו, אבל לא בהכרח מפריעים. יכול להיות שיש לו צורת חשיבה קצת אחרת, וזה מתבטא בסגנון ייחודי (כמו לצחוק על דברים שלא מצחיקים אחרים, או לרצות לשמוע דווקא פרק 17 בלי לדעת מה התוכן שלו, ועוד).

אבל יש גם דברים שאת מתארת שנשמעים שיותר מקשים על ההתנהלות ביומיום (נוקשות בבחירת בגדים, בררנות מוגזמת באוכל, פחדים לא הגיוניים). גם הדברים האלו לא בהכרח מעידים על אבחנה מסוימת. ויש לילדים הרבה פעמים כל מיני נוקשויות בכל מיני דברים לא תמיד הגיוניים.

אבל בעיני בסוף מה שהכי משמעותי זה אם הוא או הסביבה סובלים מהדברים האלו. ואם כן - אז יש טעם לפנות לאנשי מקצוע שיוכלו לעזור.

לפעמים אבחון מקיף יעזור לעלות על 'כותרת' שתאסוף את כל הקשיים, ולפעמים לא תהיה אבחנה של משהו מוגדר, אבל עדיין אולי יש אנשי מקצוע שיוכלו לעזור בדברים שקשה לכם איתם.


מקווה שהדברים שכתבתי מועילים. ומקווה שהבהרתי את הכוונה שלי מספיק ברור...

העלית פה הרבה דוגמאותמתואמת

והמכלול, לעניות דעתי, באמת דורש אבחון מקיף ומסודר. (תצפית חד פעמית של פסיכולוגית לא נחשבת כאבחון)

זה טוב שרשמת את כל הדברים האלה, ככה תוכלי לשלוף דוגמאות בקלות כשתגיעו לאבחון.

תתחילו בפנייה להתפתחות הילד (דרך רופא הילדים). זה לוקח זמן, אבל שם בדרך כלל האבחון הוא המקיף ביותר. (אם היית מתארת שקשה לכם בהתנהלות היומיומית איתו, הייתי מציעה לך ללכת לאבחון פרטי כדי לזרז תהליכים, אבל לא נשמע שזה המצב)

יישר כוח לך שאת אמא ערנית כזו!❤️ 

הוא מחונן?מקרמה
תקראי קצת מאמרים של מכון דרור...
נשמע ילד חכםכורסא ירוקה

שקצת מתקשה עם הבנה חברתית. זה מאד מאד אופייני לילדים חכמים מאד. כל המשפטים שאמרת נשצעים תואמים לזה. לרוב זה משפטים שהוא שמע מבוגרים אומרים באיזשהו הקשר וחזר עליהם כי נשמע לו מתאים. באמת ההקשר שהוא בחר היה נכון, אבל לא ההיררכיה החברתית בשיחה, שהוא לא הבין אותה.

גם נורמלי שילדים עוד לא מבינים את ההיררכיה הזאת עד הסוף, אנחנו משתדלים להסביר "זה דבר שמבוגרים אומרים וילדים לא", "זה משפט שאבא ואמא יכולים להגיד לילדים אבל לא ההיפך" וכדומה. לפעמים יש הסבר מעבר ולפעמים פשוט כי ככה זה, יש הסכמות חברתיות וזה חלק מהן.

אצל ילדים מחוננים הקושי הזה בהבנה החברתית נפוץ יותר.


ההימנעויות, הנוקשות והפחדים - אני לא אשת מקצוע, אבל מאד מזכיר ocd, שזה הולך יד ביד עם מחוננות הרבה פעמים. זה מפריע לו? זה פוגע בו? אם לא אז הייתי עוקבת בשקט ומתייעצת לבד, אבל אם את רואה שזה מתחיל להשתלט (דוגמא קלאסית - שטיפות ידיים מרובות שפוגעות בעור, או כל סוג אחר של פגיעה בשגרת החיים) אז כדאי כבר לפנות לאבחון וטיפול.


גם הדברים שמצחיקים אותו - הרבה פעמים ילדים מאד חכמים הם דייקנים ומסודרים והכל הולך לפי הכללים (האמיתיים או אלה שבראש שלהם) וזה פשוט מופרך או מגוחך בעיניהם שמישהו לא עומד בכללים האלה..

אם הוא לא פוגע או לועג לאחרים הייתי מתעלמת ומדי פעם זורקת משפט על זה שלא הכל הולך מדויק בחיים. אם הוא פוגע או לועג זה כבר דורש שיחה רצינית יותר. וכמובן לראות כמה הוא מוטרד אם הוא טועה בעצמו במשהו או נמנע מעשיה מהחשש לטעות

מנסיון שליאנונימית בהו"ל

ילדים מחוננים לפעמים השכל שלהם מכפה על הצד החברתי,

ולכן שווה לבדוק על קבוצה חברתית.

קבוצה חברתית זה מסגרת כמו חוג שמעבירה בצורה חווייתית לילדים הכירות עם סיטואציות חברתיות ומלמדת את הילדים איך נכון להתנהל בחברה. כל אחד לפי הגיל שלו.

שווה לברר על קבוצות חברתיות של עמותת תעצומות.

בהצלחה רבה!

קודם כל את לא מטומטמת, את אמא טובה ומדהימה ורגישהאמא לאוצר❤

ושמה לב🩷

דבר שני מחזקת אותך שכן יש פה דברים שנשמעים לא ממש נורמלים או לכל הפחות לא תואמים גיל לילד בגן  חובה...

כן הייתי בודקת יותר לעומק אולי אבחון או משהו.

בהצלחה גדולה!✨

איזה מתוק הוא נשמעשוקולד פרה.
לא קראתי פה משהו חריגoo

אני לא בעד לחפש בעיות

כשיש בעיות הן צפות לבד

לא צריך לחפש ולאבחן אותן


הוא נשמע פלפלי ודעתן

צריך לזכור שהוא כולה בן 6 גם אם הוא מתחכם ועקשן

ולמצוא את הדרך להוביל אותו כשצריך 

מזכיר לי את הבן שלייוקי

עם הפרעת קש"ר וגם מחונן

 

מזכיר לי ממש את הבן שלימקקה

אנחנו בתהליך הערכה

ואני לגמרי מבינה מה מטריד אותך ולמה

את ממש לא מטומטמת ואמא יודעת הכי טוב

אם זה ככה מטריד אותך לכי לאבחון מסודר

אפשר לשאול אבחון למה?אנונימית בהו"ל

בקשתי מהרופא הפניה להתפתחות הילד ונתן

אבל שאל דברים כמו מתי התחיל ללכת, לדבר

ובזה הוא תקין

ונתן לי בהבעה שלי 'אין לי זמן להוכיח לך שהוא בסדר'

מה אמורים לגלות באבחון?

וכמה פה כתבו שאולי הוא קש"ר ומחונן-

כן יכול להיות כי אני קש"ר בעצמי, והוא חכם מאד, חשבתי שבודקים מחוננות בגיל גבוה יותר.

אבל קש"ר זה נוירולוג לא? ומחונן, וואלה באמת מי בודק את זה?

התפתחות הילד אמורים לדעת לזהות דברים כאלו?

מה החשד שלך אם אפשר לשאול? (אני יותר חושבת על משהו כמו לקות חברתית כזה, קשה לי להסביר, אולי מה שפעם נקרא אספרגר)

אבחנה מבדלתמקקה

בין אוטיזם להפרעת קשב

הוא בן תשע היום, ואני בספקות מאז שהיה ממש קטן.

כרגע הוא מאובחן עם הפרעת קשב אבל אנחנו לא בטוחים שזה הכל.

הוא גם מחונן.

אני חושבת שהוא מתאים בול לאספרגר, אבל היום זה חלק מהרצף האוטיסטי.

מחוננות בודקים במבחן מחוננים בכיתה ב. עוד בכיתה א הלכנו לנוירולוג והוא קיבל ריטלין. זה שיפר ממש את ההתנהגות אבל לא מספיק.

אוקי אז זה באמת אזור החשדות שליאנונימית בהו"ל

בעלי מוכן לשמוע על מחוננים אבל אין סיכוי שיקבל את המילה אוטיזם

לצערי הוא מגיע מסביבה מאד מאד לא מכילה.. 

גם אני יודעת שהסבא וסבתא שמשוגעים על הנכד הזה ונהנים לדבר איתו (ההורים של בעלי)

עלולים לא לדבר איתנו אם ישמעו שאנחנו בתהליך אבחון לאוטיזם

ברור שזה סותר לדעתם כל מהות של הורות טובה...

אוף אני לא רוצה להכנס על זה לריבים עם בעלי אבל כן חושבת שצריך אבחון 

(בנתיים דברנו על התפתחות הילד אמר שהילד מפותח אבל מה שנראה לי..)

 

מבינה אותךמקקה

א. לא חייבים לספר למשפחה

ב. יש מצב שאפשר עוד לחכות. איך הוא בגן? יש תלונות? אולי בבית הספר גם בעלך יבין שיש קושי. כך היה אצלינו.

תחשבי מה בעצם את רוצה להשיג מאיבחון ולפי זה תחליטי עד כמה שווה לך להילחם עליו.

שאלונים של התפתחות הילדנעומית

אם לא ברור לו מה הקושי, אתם יכולים לנסות למלא יחד את השאלונים.

שם בד''כ מפורטים הקשיים האפשריים בכל תחום, וכמובן לתת גם לגננת למלא ולפי התשובות שלה לנסות להבין.


אני חושבת שלרוב כשהורה נורמטיבי רואה בעיה, יש בעיה. לא תמיד הורה יודע לשים את האצבע, אבל הוא מכיר את הילד הכי טוב, ויש אינטואיציה טובה.

רק אומרתהשקט הזה

שנניח ובאמת יאבחנו אוטיזם, הדבר הכי טוב שאתם יכולים לעשות עבור הילד שלכם הוא לאבחן את זה ולדאוג שיקבל את התמיכה המתאימה.

יש לי בנדוד שגדלתי איתו, שמגיל 3 כבר אובחן כאספרגר והיה בגני תקשורת וכו' והיום הוא עובד כמורה! שזה אחד מהמקצועות שהכי מצריכים תקשורת, יחסי אנוש וכו' ולעומתו יצא לי להכיר כמה וכמה שאובחנו בגיל מאוחר יותר וגם אז לא בהכרח הסכימו לקבל עזרה והם די סבלו כל השנים.

אז עם כל הכבוד למשפחה וכו' טובת הילד היא שתהיה לו מעטפת מתאימה.

ושוב, כל זה רק במידה ואכן יאבחנו דבר כזה. אפ לא, לא חייב לספר למשפחה שעבר בכלל אבחון

כן, באבחון כללי בודקים הכול, גם את ההתפתחותמתואמת

המוטורית.

תבקשי מהרופא אבחון לאבחנה מבדלת בין קשב וריכוז לבין אוטיזם (אספרגר נכלל היום באוטיזם).

מקווה שתגיעו לאבחנה המדויקת שלו שתעזור לכם להתנהל איתו נכון. (אם כי כבר עכשיו נראה שאתם מתנהלים איתו טוב למדי❤️ אבל לפעמים הקשיים - אם ישנם - מתגברים עם הגיל...)

 

ובקשר לבעלך - זה באמת מורכב...

את ההורים שלו אין שום סיבה לשתף שאתם עורכים לו אבחון עכשיו, אבל הוא כן צריך לבוא עם מוכנות לזה... (כי בדרך כלל שני ההורים נדרשים בשביל אבחון)

נראה לי שבתור התחלה תגידי לו שהחשד הוא אספרגר, ורק "סתם ככה" הכניסו את זה היום תחת הקשת האוטיסטית. אולי ככה זה פחות יפחיד אותו. (אצלנו במשפחה המורחבת יש כאלה שמעדיפים לקרוא לזה כך...)

אבל בהמשך נשמע שכדאי להתייעץ עם איש מקצוע איך להפחית לו את החרדה סביב העניין❤️

חחח אין לו מושג מה זה אספרגראנונימית בהו"ל

גם הפרעת קשב זה משהו שהוא חושב ששייך לאנשים נורמליים רק כי כשהוא הכיר אותי (וכמה שנים אחר כך ) הוא לא ידע שזה מה שיש לי.

בתפיסה שלו בעיות זה של אנשים ממש ממש 'מקצה המחנה'.

יש לו בני דודים שאני בטוהח שהם עם פיגור, המשפחה אוהבת אותם מתייחסת אליהם ממש בכבוד ובאהבה. להגיד שהם עם מש"ה? חלילה וחס

הם 'קצת חלשים' אז מה?

אני באמת לא מאמינה שהוא ישתף פעולה באבחון, מספיק מבחינתי שיאפשר לי כי אני כן מרגישה שאני צריכה כלים והכוונה יותר מדויקת

כי מדי הרבה פעמים יש לי חוסר אונים מולו ואני חושבת שזה לא בריא

והתיעצתי עם 2 מנחות הורים שאמרו לי שאין להן כלים להתמודדויות שלי, שכדאי לבדוק מה יש לילד ואז לבנות תוכנית עבודה

את הפותחת?רוני 1234
יש לי ילד שהוא גם עם קשב וגם מחונן וגם שקלנו בעבר לאבחן אוטיזם. ביררנו קצת לגבי זה וגילינו שבקצה הגבוה + של התפקוד, הרבה פעמים האבחנה לא חד משמעית ובסופו של דבר לפעמים נותנים להורים להחליט אם הם רוצים את האבחנה או לא. אנחנו החלטנו לא לאבחן בגלל העניין של התווית, בעיני החברה אבל גם בעיני עצמו. המחיר הוא שאולי הוא היה יכול לקבל טיפול מתאים/כלים/ וואטאבר. אנחנו מאד שלמים עם ההחלטה והוא כן טופל והתקדם מאד בכל זאת.


במקרה שלכם, בגלל שהילד לא סובל בצירוף הרקע המשפחתי ובהנחה שהוא בתפקוד גבוה +, לא הייתי ממהרת לאבחן אלא ממשיכה לעקוב ולהתייעץ מדי פעם הגננת (אגב מה היא אומרת? היא גם המליצה על אבחון?)

אני מבינה את מה שאת אומרתאנונימית בהו"ל

אני לא רוצה אבחון

אני רוצה לעזור לו

ובהרגשה שלי בשביל לעזור לו אני צריכה הדרכה, שתהיה מדויקת ככל שנדע יותר טוב מה יש לו

עזבי תיוגים וכותרותמקרמה

העניין הוא לא האבחון עצמו- זה רק האמצעי...

העניין הוא לקבל כלים

גם הילד עצמו וגם ההורים


נח לו להגדיר את זה כ'חלשים'?

תזרמי איתו

אבל תתעקשי איתו על המענה המדויק

ואם הוא לא יודע לתת את המענה המדויק (והוא כנראה לא ידע...) אז שיתן לך לפנות לאנשי המקצוע הנכונים


ואם נוח לו ללכת לאבחונים פרטיים מבלי לספר להורים/לחברה

אז אחלה!


אני מאמינה שגם בתםיסת עולמו טובת הילד  לנגד עינין

זה משהו אחד להסתיר את הבעיה מהחברה כדי לא ליצור סטיגמה

להתעלם מהבעיה ולהכיש אותה- זה לעשות עוול לילד (אם היא קיימת בעלל)

הוא לא חושש מסטיגמה בעיני החברהאנונימית בהו"ל

הוא חושב שלאבחן זה לתייג ילד בעיני עצמו כבעייץתי

שהיום מאבחנים את כולם (יש בזה משהו מה אני יעשה..)

ושאבחון יגרום לנו ליחס שונה כלפיו.

הוא חושב שכל הדוגמאות שלי מראות כמה הוא חמוד וחכם..

הוא פשוט לא חושב שצריך הדרכה או הנחיה

(אני אהיה כנה שיש לו גישה מהממת ושהוא אבא מהמם לילדים, גם לילד הזה

לי נניח יותר קשה

הוא תמיד מוצא מה לענות איך להסביר להעמיד במקום בלי להכנס לפינות בעיתיות

אני כל היום נדפקת בקיר.. אבל אי גם הרבה יותר שעות איתו)

בוודאי שאבחון (חיובי) יגרום לכם ליחס שונהמקרמה

זה כל מטרתו


בעיני משל למה הדבר דומה?


לילד שדובר בשפה כל שהיא (חשד לגרמנית)

האבא דובר יידיש- אז איכשהו הם מסתדרים


האמא - דוברת אנגלית


היא רוצה ללכת ללמוד את השפה של הילד- אבל האבא מסרב בכלל ללכת לבדוק איזו שפה זאת


העובדה שהוא מוצא את הגישה אל הילד לא צריכה לשלול ממך את הזכות ללמוד את התקשורת שלך מולו


והיחס של הילד כלפי עצמו או שלכם כלפיו- תלוי רק בכם

אפשר להתייס אליו כבעייתי בלי אבחון

ואפשא להתיחס אליו כילד חמוד וחכם כם לאחר אבחון


זה ממש תלוי במאבחןלפניו ברננה!

אמא שלי מספרת על אחי הגדול

שכשעשה אבחון ואובחן עם add

המאבחנת דיברה *איתו* ולא עם ההורים, ואמרה לו באבחון ראינו שאתה ממש חזק באיקס וואי זד. הרבה יותר מהממוצע. אתה מוכשר יותר מרוב החברים שלך בכיתה, אבל יש לך התמודדות שאין להם בתחום של הקשב. תדע שאתה מסוגל להתגבר עליה וגם אנחנו נעזור לך. בגדול זה הספיק. טיפול תרופתי הוא לא לקח. לא יודעת אם הוא הלך לריפוי בעיסוק או משהו בסגנון שיעזור לו לרכוש כלים או שגם את זה לא..

אז אולי כן תלכי בהתחלה לאבחון בעצמךמתואמת

ותסבירי למאבחנים את הקושי של בעלך.

ובינתיים תטפטפי לו לאט לאט שהעולם מורכב ממגוון אנשים, ולכל אחד יש את הקושי שלו, ועם כל קושי מתמודדים אחרת, וכו'...

ותתייעצי עם פסיכולוג איך באמת לגשת אליו ולהסביר לו את החשיבות שבאבחון המדויק ואת החשיבות של השותפות שלו וגם איך לנרמל לו את המציאות הזו...

(זה באמת הופך הכול למורכב יותר. אבל את נשמעת אישה חזקה ובטוחה בעצמה, ואני מאמינה שתצליחי❤️)

היום אין אספרגר יש רצף asd. שזה בעצםאורוש3

כל הספקטרום האוטיסטי בין תפקוד נמוך לגבוה.

הוא נשמע לי מתוק וחכם ומקסים.

וכן נשמע לי שיש מקום לאבחון התפתחותי מקצועי כדי לבדוק את הנקודות האלה. אבחון רב מקצועי זה לרוב נוירולוג ופסיכולוג. לפעמים צוות נוסף.

מלא בהצלחה וחיבוק.

ממליצה במקביל לפנות גם לריפוי בעיסוק לעניין התחושתי. וכשאת בתוך התפתחות הילד לבקש הדרכת הורים. לרוב יש שם עוסיות שמכירות אתגרים התפתחותיים יותר מאשר מנחות הורים בחוץ.

קודם כל הילד גאוןבאתי מפעםאחרונה

וכן, יש קטע לגאונים להיות קצת מוזרים...

כאילו יש פער בין ברמה הקוגניטיבית לרמה הרגשית.

השאלה היא כמה הוא עקשן וכמה את יכולה לשכנע אותו. למשל, הוא לא מוכן ללבוש דוגמא של לבנים שקנית לו, את אומרת לו- אדוני, זה מה קניתי, זה מה יש ואת זה אתה לובש. נקודה.

מה קורה אז? הוא ממשיך להתעקש, להשתולל, לבכות ולדבר על זה כל היום? אם כן, זה כן היה מטריד.

אבל אם הוא בסוף מקבל עליו את מה שאת אומרת, זה נשמע בסדר. כן, יש ילדים עם התנהגויות קצת מוזרות וזה בסדר. 

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24אחרונה

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"ל

מעל 25 זה חיובי. בין 5 ל25 זה גבוליאמהלהאחרונה

או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.

ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

כמה זמן את אחרי איחור?

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

כשסיפרתי לבעלי בערב (הוא בבית) הייתיאנוונימית1אחרונה

בהלם שזה ממש הציף לו דמעות בעיניים לשמוע את זה... הוא אחד שבוכה פעם באף פעם.

אבל זה באמת כל כך הפריע לו לדעת שהמילואים האלה עושים צלקת בנפש שלה... וזה קשה ללכת בידיעה שאתה לא יודע מה יכולות להיות ההשלכות על המשפחה (חוץ מהמובן מאליו שמתגעגעים והעול של הבית עליי וכו')

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האמת שבלי ג'ל זה מבחינתי שימוש לא נכון112233445566

והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה

אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.

מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל

לא רק מבחינתךפרח חדש

אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה

אני יודעת לבדוק את עצמי פנימית והייתי עושה את זההריון ולידה

תמיד

ועדיין זה קרה, אחרי תקופה שמנע יפה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

המניעה הודאית היחידה היא התנזרותמרגולאחרונה

קודם כל לשאלתך, לפי אתר מכבי:

בשימוש נכון ובשילוב עם קוטל זרע, דיאפרגמות וכובעונים יעילים ב-92-96% מהמקרים במניעת הריון. משמעות הדבר היא שמכל 100 נשים המשתמשות באמצעים אלו, 4-8 נשים תיכנסנה להריון בכל שנה

שימי לב זה לפי שימוש נכון. חייב לדעת להשתמש.

כל אמצעי הוא לא ודאי. למשל גלולות בתנאים אידיאליים זה 99% אבל בשימוש בשטח- פחות (בגלל ששוכחות גלולה, לא מקפידות על מרווחים, וירוס הקאות וכו וכו). לכן יש חשיבות גדולה להקפדה שלך על ההוראות (גם לדיאפרגמה יש הוראות)

וכן, למשל התקנים הורמונליים יעילים באחוז יותר גבוה. אבל מניחה שיש סיבה שאת לא שוקלת אותם.

אם הסיבה למנוע היא רפואית, דיאפרגמה לא אידיאלית כי בכל זאת סיכוי לא פיצי להיכנס להיריון גם בשימוש נכון, אז תלוי מה האלטרנטיבות שלך. ואולי באמת לשלב דיאפרגמה וקוטל עם הימנעות חלקית מהימים שמאוד סביר בהם בחוץ. ולהקפיד בפדנטיות על ההנחיות.