על הרצוג לתת לביבי חנינה, ובתור תמורה ידרוש מביבי ויתורים בהסכמים בינלאומיים, הסכמי מאה וכדומה.
חייבים להעביר חוק שייתן חסינות לראשי ממשלה ממשפט והדחה
על הרצוג לתת לביבי חנינה, ובתור תמורה ידרוש מביבי ויתורים בהסכמים בינלאומיים, הסכמי מאה וכדומה.
חייבים להעביר חוק שייתן חסינות לראשי ממשלה ממשפט והדחה
טראמפ מזיז את ביבי מדרכו.
אין מצב לדעתי שהשמאל נותן חנינה בלי שנתניהו עוזב את הכנסת. יוותרו על הודאה ועל קלון אבל לא על זה.
לא ברור לי מה קורה אז וכמה זמן הימין נשאר בשלטון. נראה לי אפשר לשכוח מהעברת תקציב חקיקה הפיכה משפטית וכו'.
אחרי יבואו בחירות וה' יעזור לנו.
ואמורה לעשות את זה, אחרת פרשת נתניהו ותיקיו תחזור על עצמה.
אבל לא נראה לי שהם בכיוון בכלל...
לתת הגנה מהעמדה לדין כשאתה ראש ממשלה,
בלי לתת הגבלה למספר הקדנציות שלך כראש ממשלה,
זה משהו שאני לא ידוע אם קיים באיזו שהיא מדינה בעולם.
רוצה לייבא חוק שחל רק על נשיא צרפת, ולהכיל אותו על ראש ממשלת ישראל.
לכן בהקשר הזה אי אפשר להתעלם מכך שבצרפת החוק מגן מפני העמדה לדין מקסימום 8 שנים, כך שאי אפשר באמת לדבר ברצינות על לייבא אותו לישראל בלי להוסיף לישראל הגבלת כהונה. רוצים חוק צרפתי? אין בעיה, אלא שהוא בכלל לא חל על ראש הממשלה אלא על הנשיא בלבד.
אני לא טוען שצריך להגביל כהונה של ראש ממשלה, אלא רק מראה את הבעייתיות של דיבור על החוק הצרפתי בלי להתייחס לעניין הזה.
כשהמחוקק בצרפת נתן לנשיא פטור מהעמדה לדין, ברור שיש קשר לעובדה שהפטור הזה הוא זמני.
ואם לדעתך אין קשר לעובדה שהוא זמני, אשאל למה באף מדינה דמוקרטית בעולם (כולל בצרפת עצמה) לא מציעים פטור כזה לבעלי תפקידים בפועל (כלומר אני לא מדבר על תפקידים יצוגיים כמו מלך) שיכולים להיבחר לתפקידם שוב ושוב.
ביקשתי רשימה של מדינות שבהן הנשיא הוא ראש המדינה בפועל ולא רק דמות ייצוגית,
וביקשתי שליד כל מדינה יכתוב האם הכהונה מוגבלת והאם מותר להעמיד לדין בזמן הכהונה:
שים לב מיהן המדינות שבהן הנשיא לא מוגבל בכהונתו, ועדיין אסור להעמיד אותו לדין... מדינות שאינן דמוקרטיות, הבחירות בהן אינן חופשיות, וממילא אף אחד לא יכול לחקור את הנשיא בלי לחשוש לחייו.


אי כפיפות לקואליציה+אי הגבלת זמן+חסינות ממשפט זה באמת מתכון לדקטטורה.
אז ממילא זה לא רלוונטי.
אני חושב שפספסת את העובדה שהוויכוח הוא לא איתך אלא עם איתן 
אגב, למה אי אפשר להגביל ראשי ממשלה?
בכל מקרה הסיכוי למדינה עם ראש ממשלה שכפוף לקואליציה לאורך זמן תהפוך לחצי דיקטטורית הוא קטן.
היטלר אמנם היה כפוף לקואליציה בהתחלה בתור קנצלר, אבל תוך כמה שנים הוא שינה את עצמו לסוג של נשיא
הרבה אנשים אומרים שגם בדמוקרטיה יכול לקום דיקטטור, "עובדה שהיטלר עשה את זה".
ובכן, לא.
עוד לפני שהיטלר נבחר הוא הפעיל פלוגות של בריונים (SA) שרצחו וטבחו במתנגדיו, ככה ממש לא אמור להיבחר נשיא או ראש ממשלה בדמוקרטיה.
כלומר זה לא שהוא נבחר בצורה דמוקרטית ואז שינה את החוקים כדי להיות דיקטטור, אלא מראש הוא נבחר בשיטות של דיקטטורות, גם אם פורמלית היו בחירות שבהן הוא זכה ל-X אחוזים מהקולות.
ששם הוא לא כפוף לקואליציה כך שיש לו יותר כוח.
מה הבעיה לייבא את החוק לארץ ולשפץ אותו כך שיתאים לראש ממשלה?
לגבי חובת הגבלת קדנציות אתה צודק. בלתי ניתן שראש ממשלה יהיה גם חסין ממשפט וגם ללא הגבלת זמן. זה מתכון לצבירת יותר מדי כוח. אפילו בדמוקרטיות פרלמנטרית (כמו ישראל) שבהם ראש ממשלה הוא תמיד יצור חלש שכפוף למפלגות הקואליציה כדי לשרוד
לא כתבתי שאי אפשר לייבא את החוק בגלל ההבדל בין נשיא לראש ממשלה,
אלא רק בגלל עניין הגבלת הקדנציות.
כלומר לביבי זה כבר לא רלוונטי. אלא אם יעבירו חוק שההגבלה היא 8 שנים מרגע החקיקה, ואז לביבי יהיו עוד 8 שנים
בשיטה הישראלית היפיפייה שלנו, גם כשיש מגבלה חוקית היא יכולה בפועל לא להתקיים.
ממשלת ישראל ה-34 כיהנה במשך 4 כנסות ברציפות, כי במשך מספר מערכות בחירות לא הצליחו להגיע להסכמה על הקמת ממשלה חדשה.
לכן בפועל ראש ממשלה יכול להישאר בתפקיד עוד שנים רבות אם לא תהיה הכרעה בבחירות (בניגוד לנשיא שלא צריך קואליציה אלא מספיק לו 50.00001% מהקולות / אלקטורים וכיוצ"ב).
כל עוד ראש הממשלה צריך את אמון הכנסת כדי לכהן,
מה תעשה אם הכנסת לא מסכימה על אף מועמד?
הרי מישהו חייב לבצע את התפקיד הזה, והכי סביר והגיוני זה שמי שקיבל את אמון הכנסת בפעם האחרונה ימשיך לכהן עד שהכנסת תבחר ממשלה חדשה.
ואז גם אם לא תהיה לו הגבלת קדנציה, מקסימום יהיה ראש ממשלה שפה ושם ייקח שוחד, אבל לא יצליח לצבור כוח רב מידי בצורה שתסכן את הדמוקרטיה.
זאת עבירת טוהר המידות החמורה ביותר בדין הפלילי, בטח ובטח כשהיא מגיעה מאישיות בכירה כמו ראש ממשלה.
לא חמורה כמו אונס או רצח כמובן (שהן אינן עבירות של טוהר המידות), אבל בקבוצת העבירות של שחיתות ציבורית שוחד זו בהחלט העבירה החמורה ביותר והמשחיתה ביותר.
עוד לפני יותר משנה השופטים המליצו לסגת מטענת השוחד. מאז הולך ונחשף שלא רק שלא יתכן שהיה בסיס לטענות לשוחד, אלא שחוקרי המשטרה ופרקליטי הפרקליטות ידעו זאת בזמן אמת.
ראש הממשלה צריך לשלם לעורך דינו בגין כל התייצבות בבית המשפט בעוד הפרקליטות התופרת מייצרת לעצמה עוד ועוד משרות סרק על חשבון הציבור.
במקרה הטוב זה לא הוגן, ולכן במקום חוק צרפתי הייתי מחייב את המדינה למממן כל הוצאה משפטית של ראש ממשלה, כפי שהיא מממנת הוצאות רפואיות ואחזקת הבית.
פרקליטים שתופרים תיק מבוסס שיטת מצליח צריכים ליטול על עצמם סיכון שהוצאות הליכי סרק יפלו עליהם.
כל אזרח שעומד לדין וזוכה, יכול לדרוש (ולפעמים גם לקבל) הוצאות שכ"ט מהצד שהפסיד.
לפעמים מדובר בסכומים משמעותיים מאוד, תלוי במקרה. אבל אין שום סיבה שבעולם שהמדינה מראש תממן את ההוצאה הזאת.
ראש הממשלה זכאי לייצוג חינם של הסנגוריה הציבורית, ככל אדם אחר, בכפוף לתנאים כמו כל אזרח אחר.
1. שכר טרחת עורך דין לזוכה משולם במשפט אזרחי בלבד.
2. ראש ממשלה אינו כשאר בני אדם. הוא מאובטח שלא כשאר בני אדם, וכו'.
א. לא בטוח, כי מי אמר שלתביעה אין עורכי דין מוצלחים יותר?
ב. למה שיממן מכיסו צרכי ציבור, כאשר ברור שבזה שאדם רץ לפוליטיקה הוא חושף עצמו לאכיפה מוקפדת יותר מאחר שנוברים בפשעי אנשי ציבור יותר מאשר איש פשוט. כאשר לא בטוח שבכלל עשה פשע
ממשלה להתשלט על המדינה.
רק אם נגיג הוא ישחד בקביעות את רוב גוםי התקשורת שיסקרו אותו טוב - אז זה כבר מתחיל להדאיג.
מוטב ראש ממשלה שחדן שנבחר בידי העם, מאשר מדינה דיקטטורית שבה בית המשפט משפיל אף מרומם את ראשי הממשלה ובעצם הכוח האמיתי בידיו.
אם היינו משוחתים כמו מדינות אפריקה שבה כל דבר זז על ידי שוחד, היית צודק. אבל שוחד פה ושם במדינה מערבית פחות מסוכן מהשתלטות בית המשפט על נבחרי הציבור.
מה גם שגם במצב של חסינות לראש ממשלה יש סיבה לחשוש לקחת שוחד - אם זה יתפרסם זה יזיק לו בבחירות
אם כי בלי קשר לחנינה - לא לעולם חוסן, הוא כבר לא צעיר...
(אם כי יותר צעיר מטראמפ וביידן...)
ממילא הגיע למבוי סתום.
בסקרים יש לשמאל 61 יחד עם 'המילואימניקים'
חוק ההשתמטות מעביר קולות לשמאל (כמו ליועז, בנט)
והוא לא צעיר וחולה
וטראמפ. טראמפ רוצה שיפנה את הדרך.
כמה הוא יכול. ומה הסיכוי שלו למשפט צדק גם אם התיקים קורסים.
אולי יצמח מזה טוב גם לימין אולי יעמוד בראש הליכוד מישהו שלא מוחזק בגרון.
החרדים לא התייאשו מנסים להעביר את החוק עם המנעות של החכים הערבים, (בלי קשר לדעתי המאד שלילית על זה), הימין הלאומי צריך להקים לתחיה את המפדל לחבור לדמות יצוגית ולשתות חזרה קולות סרוגים.
הוא היה צריך לפרוש מהחיים הפוליטיים לפני הרבה שנים..
ולא ברור למה את חושבת שטראמפ רוצה להזיז את נתניהו.
חוץ מזה שלדעתי טראמפ בכלל פונקציה בנושא, הרצוג ממש לא חייב להקשיב לו, ואין לטראמפ לו שום דרך ללחוץ עליו.
לדבר עליה זה דבר אחד, להיות ממקימיה זה לא משהו שהוא רוצה במורשת שלו.
טראמפ עם קטאר. לא איתנו.
בעצם הוא שולח אותו הביתה ואותנו לבחירות. אבל לב מלכים ביד ה' והתוכנית לא תצליח לו. יכול להיות ששוב נקלע לחמישה סבבי בחירות.
רוב גדול בעם (וגם בממשל טראמפ) נגד מדינה פלסטינית.
מוזר לי שאפילו עכשיו עדיין יש מי שחושב שטראמפ לא אוהב את נתניהו ולא רוצה שימשיך להיות ראש ממשלה.
תתעוררו, מערכת בחירות לפנינו
טראמפ אהב אותנו עד שהבין שנתניהו לא יכול לעשות כלום כי קשרו לו את הידיים והרגליים. ניסה להתיר אותו. ההתרה עולה לנתניהו בכיסא. קדימה. מי מספר 2 בליכוד? אץטלי גוטליב? להפסיק להתבייש למה, יאיר גולן יותר ראוי? החלול? בנט הרמאי? לצופף שורות לחשוב כמו הקומינסטים אצלם המטרה משרתת את האמצעים
את חושבת שלפיד יהיה ראש ממשלה ואת קוראת לנו להתעורר?
את לא יכולה מצד אחד להאמין לסקרים שהימין מפסיד בבחירות ומצד שני לחשוב שלפיד יהיה ראש ממשלה.
אני כמובן לא בטוח שהליכוד ינצח בבחירות, אבל אם לא הליכוד אז יהיה מישהו מהמרכז, ממש לא מהשמאל.
תתעוררי! העם זז ימינה!
חלק מהמצביעים מאוכזבים מהם בגלל כל מיני סיבות, אבל זה לא אומר שהם הולכים להצביע למפלגות שמאל.
נער הפוסטר של ממשלת שמאל שכוללת את יאיר גולן, יאיר לפיד, ליברמן ומסור עבאס. איזינקוט רמטכ"ל המספרים.
המצביעים מבסוטים. הם לא תמכו בממשלה שאיבדה את המצפון מאימת החרדים.
הם הצביעו למזכ"ל ישע לשעבר, אז הם הצביעו ימין כביכול
אבל קובעי המדינויות הם יאיר לפיד ושות. מי טס לפגישה בארהב בלי רשות? יאיר לפיד. עם מי נפגש? למה? בפועל הוא קובע את האגנדה ומוסר לחיזבאללה שטח ים ...
עד שהם לא "יצרבו בתודעה" כמאמר סמוטריץ את מלוא הביזיון של הליכוד ושל נתניהו בפרט, למה שיתנו לו חנינה?
הם יחגגו על זה חודשים.
אם החוק לא יעבור, הם יזקפו את זה לזכותם. אם יעבור, הם יפילו אותו ויזקפו את זה לזכותם.
בקצב הזה, יהיו להם 61 אצבעות משלהם.
הרעיון להקים את מפלגת המילואימניקים של יועז הנדל הוא רעיון מבריק. כמה חבל שהוא לא בא מהצד הימני.
הם לא עוברים באף סקר למרות שהם מפלגת גימיק.
במקום לטחון את נושא הפצריה עד דק, זה נמוג
לעומת זאת יעסקו בלי סוף בחוק שבעבר השמאל ניסה להעביר למטרותיו שלו, ועל גבי הכאב של המלחמה יגרמו לאנשים להחליט שנקעה נפשם מהליכוד. מה יעשה מצביע מסורתי שהוא או ילדיו נלחמו ומרגיש יריקה בפרצוף? הרי רק אתמול שלחו שוב צווים. הוא יחפש מפלגה שהוא יכול להזדהות איתה ועם המפלגה הזאת הוא יוכל.
יש להם עכשיו הרבה חומר כדי לשלהב את המצביעים שלהם. גם זה, גם בקשת החנינה של נתניהו.
במקום שתקום ועדת חקירה שתציף את כל מה שקרה, שתצמק את השמאל עד שיתביישו להראות את הפרצוף שלהם. הרי עד לפני רגע עסקו בחקירת הפצרית והיועמשית, זה יתנדף מהחדשות
צריך פשוט לדאוג למילואימניקים להטבות, ולא לתמוך בחוק גיוס שלא באמת יביא לגיוס חרדים.
וזה בדיוק מה שמפלגת הציונות הדתית וחלק מהליכוד עושים עכשיו.
לאורך חודש נובמבר לדוגמה פורסמו 19 סקרים, הציונות הדתית עוברת רק ב-6 מהם, שמתוכם 4 על סף אחוז החסימה (4).
תגיד לי מה התוצאה שאתה רוצה ואארגן לך את הסקר, זה כל הסיפור. כך שאין מה לא להתלהב מסקר ולא להבהל ממנו.
אני עוקב ארוכות אחרי פילבר ואחרי הפינות שלו אצל יעקב ברדוגו בערוץ 14. ההסברים שלו לא רק שלא משכנעים, אלא הם גם סותרים את המציאות פעם אחר פעם. בעבר הייתי מבקש ממנו תשובות ומתווכח איתו על זה, אבל אז יצא ששכרו גם אותו וגם את המשרד שלי לפרויקט משותף (שכבר נגמר) ומאז לא נעים לי להתווכח איתו.
הוא מסביר באחת הפינות שלו את הפער בינו (ובין צוריאל שרון) לבין היתר ומסביר שמאז תחילת המלחמה יתר הסקרים שינו את שיטת ספירת המשיבים הערבים ביחס לחלקם האוכלוסייה. הבעיה היא שהפער לא התחיל במלחמה, אלא עוד לפני כן בחקיקת הרפורמה המשפטית.
ונעזוב רגע את הציונות הדתית בצד, מי שחושב שבנט עומד כבר היום עך עשרה מנדטים ולפיד מתחת אחוז החסימה (וגנץ, שעל זה יש קונצנזוס) חייב להסביר לאן נעלמו כל המנדטים האלה. בדיוק מה שפילבר דורש מהסוקרים האחרים לעשות - הוא עצמו לא עושה.
כמובן שהייתי חותם על הסקרים האלה שיהיו תוצאות הבחירות, אבל אני מאוד מאוד מסופק.
הפעם לא הזכרתי בכלל, את זה שהסקרים שלהם היו הכי קרובים למציאות בפער. לא זאת טענתי.
טענתי שהסקרים, *כל הסקרים* כרגע, לא רלוונטיים ותוצאתיהם תלויים במה רוצה מי שמזמין אותם.
לדעתי נושא רפורמת החלב הצליח לגרור תמיכה. אומנם גם במקרה הזה לקח זמן עד שהוא נכנס לקמפיין נגדי מול המחלבות, אבל נראה שהוא הצליח בקר הבלימה, ואף למעלה מכך.
לא בגלל פלוני או אלמוני, אלא בגלל שזו לא מפלגה שיש לה תומכים, אלא ציבור שיש לו מפלגה. יתכן שיתחלפו אנשים, יתכן שיהיה איחוד כזה או אחר - אבל הציונות הדתית עוברת.
הסקרים כרגע הם שעשוע ותו לו. הם משקפים אווירה מסויימת של בלבול בציבור, אבל בסופו של יום אנשים יצביעו למי שיתן להם תחושת ביטחון.
האפשרות היחידה של השמאל לנצח בבחירות, זה רק עם פסדו-ימניים יתבלבלו בגלל כל מיני טענות ותיווצר חוסר הכרעה, שתביא פוליטיקאים צבועים לגנוב להם את הקול.
כי בסקרים הם לא עוברים את האחוז חסימה
דבר זה יכול ליצור אכיפה בררנית. כך שאם מערכת המשפט תרצה להדיח ראש ממשלה, היא תחפש פשע שעשה. ואם לא תרצה, תתעלם מפשעים שעשה.
העסקה שנתניהו רמז לה חשפה את סדר העדיפויות האמיתי שלו | ישראל היום
תסתכל על ההצעה של נתניהו,
מה אנחנו דורשים מנבחרינו לפעם הבאה?
שהתעניין לדעת למי אני מצביעה.
אז זה לא כמו לכתוב כאן
ולקבל עגבניות 🍎🍎🍎🍎🍎🍎🍎
אבל בהחלט אחרי שראיתי פה עם מי יש לנו עסק.
היה קל לענות.
פעם ראשונה שחציתי לשמאל.
בפעם ה- 17 היא עזבה את הליכוד
נפתלי בנט: אני עם לפיד לא אשב.
אני מאמין לשניהם במידה שווה.
בעקבות זה הרחבה משמעותית בזכויות המשפחות השכולות
זה נושא גדול, ואני כמובן לא פסיכולוג, וכותב את זה בתור אזרח מתוך דאגה אמיתית לשלום הלוחמים ומתמודדי הנפש אחרי מלחמה, כי להבנתי היחס הציבורי הוא גורם משמעותי שיכול להשפיע על אדם בנקודת הקצה שלו-
האם אתם חושבים שאין סכנה שזכויות והטבות והוקרה וכבוד למשפחות השכולות, במקרים שבהם הן שוות לזכויות משפחות שיקיריהן התאבד על מדים, לא יכולה לתת מעין פתח למתאבדים עתידיים ח"ו?
זאת אומרת- לפעמים אדם חושב להתאבד ומה שמחזיק אותו להתמודד, לשרוד, ולבחור בחיים זה המחויבות למשפחה הקרובה לו, או לפעמים המחשבה על שמו הטוב ואיך יחקק זכרו, ומה הוא ישאיר בציבור. אבל במקרה כזה שהוא יודע שהוא יקבל כבוד והבנה, ותמיכה גדולה במשפחה שלו- לא יכול להסיר לו מחסומים בדרך אל הוויתור על חייו?
זה נכון גם לעניין קולות הלכתיות וחמלה ציבורית בכבודו של מאבד עצמו לדעת, שצריך עיון ודקדוק שלא לייצר יותר מידי הבנה וחמלה שיכולות להסיר מחסומים בפני האדם שהיד שלו על ההדק ח"ו.
כמובן שגם יד נוקשה מאוד כלפי מתאבד יכולה למנוע ממתמודד לחשוף את הקושי שלו ולהשתקם.
(מזכיר לי שפעם ראיתי נתון (אולי היום כבר לא אקטואלי) שאומר שיש יותר נשים שמטופלות בקשר לנסיון התאבדות מאשר גברים, אבל שיש יותר גברים מתאבדים בפועל מאשר נשים (פערים מספריים ענקיים). המרצה ניסה לתת הסבר שהרבה פעמים הבושה\אגו של הגבר מלנסות ולא להצליח, גורמת לו להיות חד יותר ברגע הקצה (מן הסתם הוא הביא עוד טיעונים, אבל זה זכור לי הכי חזק, ויכול להיות שהוא היה העיקרי יותר)
שנזכה ל "ונתתי שלום בארץ", "ושמחת עולם על ראשם"❤
נ.ב התחלתי לכתוב על התאבדויות בצה"ל, אבל כנראה שהשאלה העיקרית היא כללית- איך היחס שלנו למתאבדים יכול להשפיע על אדם שנמצא בנקודת הקצה?
אבל אנשים שהגיעו למצבים פסיכוטיים קשים, פוסט - טראומה, דיכאונות עמוקים, שרואים במוות פתרון למצוקתם העצומה, כנראה שלא טרודים במחשבות לוגיות שכאלו.
אנשים עם משפחות, שיש להם ילדים שיגדלו כיתומים ללא אבא, משאירים אישה ש תצטרך להתמודד עם האו דן העצום - ועדיין כל זה לא עצר את אלו ששלחו יד בנפשם. הראש שלהם לא עושה ניתוח לוגי הגיוני.
אבל ברור גם שסיבות לוגיות מסוימות יכולות להרחיק אנשים עם נטייה לאובדנות ממעשה בפועל ומעודדות אותם להשתקם, ומן הסתם סיבות לוגיות אחרות יכולות להקל יותר על התפרצות רגשית כזאת.
בדיוק כמו משפחה שיקירה התאבד בתור אזרח, ומקבלים מעטפת הרבה פחות רחבה.
אבל גם אם כן, ורוצים להוקיר את זכרו, צריך לחשוב איך זה ישפיע הלאה.
אחי השמאלני, שאלה אליך בכנות:
אם אתה באמת מאמין שלא הייתה בגידה מבפנים ב-7 באוקטובר, אלא "רק" המצב הבסיסי הזה:
צה"ל לא מסוגל למנוע מתקפת פתע על הגבול, ובשעות הראשונות יש בלבול עצום, קריסת תקשורת, כוחות מפוזרים – ולוקח בערך 10–12 שעות עד שמתחילים להתארגן מחדש בצורה משמעותית,
איך בדיוק אתה לא מפחד ממצב דומה – אבל בסדר גודל הרבה יותר גדול – אם ניסוג גם מיהודה ושומרון?
הרי אורך הגבול עם יו"ש הוא פי 4–5 מהגבול עם עזה (תלוי איפה בדיוק מודדים), וביחד עם רצועת עזה מדובר על פי 6 בערך.
אם מחר בבוקר יקרה משהו דומה – חמאס מעזה + חיזבאללה/ג'יהאד אסלאמי/כוחות מקומיים מיו"ש תוקפים בו זמנית – כמות הקורבנות הפוטנציאלית יכולה להיות פי כמה
כל המרכז (גוש דן, השרון, ירושלים) הופך להיות חזית ממשית, לא רק עורף
אין לאן "להימלט" פנימה כמו ב-7/10
אין מספיק כוחות סדירים שיוכלו להגיע במהירות לכל כך הרבה נקודות פריצה בו זמנית.
אז איך אתה – בתור אחד שמבין ש-7/10 קרה בלי "בגידה" אלא בגלל חולשה מבנית ומבצעית – לא רואה בזה סיכון קיומי ממשי?
מחכה לשמוע את ההיגיון שלך.
התזה של השמאל הישראלי (הציוני ברובו) בעד פתרון שתי המדינות והחזרת שטחים מבוססת על שילוב של טיעונים דמוגרפיים, מוסריים, ביטחוניים ומדיניים. המטרה המרכזית אינה רק פתרון הסכסוך, אלא הבטחת עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
להלן עיקרי התזה מחולקים לנושאי ליבה:
1. הטיעון הדמוגרפי: שמירה על הרוב היהודי
זהו אולי הטיעון המשמעותי ביותר בשמאל הציוני. התזה גורסת כי שליטה ארוכת טווח על מיליוני פלסטינים ביהודה ושומרון ובעזה מעמידה את ישראל בפני בחירה בלתי אפשרית:
* מדינה יהודית או דמוקרטית: אם ישראל תספח את השטחים ותעניק לפלסטינים זכויות אזרח, היא תחדל להיות מדינה עם רוב יהודי מוצק.
* סכנת האפרטהייד: אם ישראל תספח את השטח אך לא תעניק זכויות אזרח מלאות, היא תהפוך למדינת אפרטהייד ותאבד את אופייה הדמוקרטי ואת הלגיטימציה הבינלאומית שלה.
הפתרון: היפרדות מהפלסטינים למדינה משלהם כדי לשמור על ישראל יהודית ודמוקרטית.
2. הטיעון הביטחוני: יציבות מול שליטה
בניגוד לתפיסת הימין שרואה בשטח נכס אסטרטגי, השמאל טוען כי:
* נטל ביטחוני: השליטה באוכלוסייה אזרחית עוינת מחייבת הקצאת משאבים עצומים של צה"ל, שוחקת את הצבא ויוצרת חיכוך מתמיד שמייצר טרור.
* גבולות מוסכמים: הסדר מדיני יביא להכרה בינלאומית בגבולות ישראל, שיתוף פעולה ביטחוני עם המדינה הפלסטינית (שתהיה מפורזת) וקואליציות אזוריות עם מדינות ערב המתונות נגד איומים כמו איראן.
3. הטיעון המוסרי והמשפטי
השמאל מדגיש את ההיבט של "סיום הכיבוש":
* זכות להגדרה עצמית: כשם שלעם היהודי מגיעה מדינה, כך גם לעם הפלסטיני יש זכות להגדרה עצמית.
* השחתה מוסרית: שליטה צבאית על עם אחר לאורך עשרות שנים משחיתה את החברה הישראלית, את ערכי צה"ל ואת המוסר הציבורי.
* המשפט הבינלאומי: השטחים נתפסים כשטחים כבושים (או "מוחזקים") על פי הדין הבינלאומי, והמשך ההתנחלות בהם נתפס כבלתי חוקי ומבודד את ישראל בעולם.
4. הטיעון המדיני-כלכלי: השתלבות במרחב
* לגיטימציה בינלאומית: פתרון הסכסוך יסיר את איום הסנקציות, החרמות (BDS) והבידוד המדיני של ישראל במוסדות כמו האו"ם או בית הדין בהאג.
* צמיחה כלכלית: סיום הסכסוך יפנה תקציבי עתק מהביטחון ומההשקעה בתשתיות בשטחים לטובת רווחה, בריאות וחינוך בתוך הקו הירוק ("דיור ולא שטחים")
אם פונים שמאלה זה לא נגמר רק אם ילכו עד הסוף לפרק לגמרי את המדינה, חס וחלילה.
מצד שני, אם הולכים ימינה ומחזיקים את שטחי ארץ ישראל, אי אפשר לספח עכשיו את השטחים, כי אז הערבים ביחד עם השמאל יהיו רוב.
כל שכן עזיבה צבאית
אני לא זקוק לתזה המורכבת הזו (של הבגידה).
אני חושב שהבעיה היא יוהרה מטורפת של אנשים מסוימים... נראה לי שברגע שמבינים את זה- זה גם עונה גם על השאלה שלך בקלות יתרה, הם לא חוששים לזה...
יש יעדים ויש מציאות. כאשר שני היהודונים וויטקוף וקושנר בוחשים בקדרה, ואינטרסים אישיים יש להם לרוב... תמשיך לבד.
למה אתה מאשים אחרים ולא את מי שבראש - ביבי?
האם אתה עובד כמו השיטה בת העשרות שנים שלו שהוא תמיד מוצא אחרים להאשים?
פירוק חמאס מנשקו- בדרך.
השבת כל החטופים- בוצע.
פירוז הרצועה- בדרך.
שליטה בטחונית- הושג חלקית.
ממשל אזרחי- בדרך
אתה הבנת את זה?
וינטר מפקד מצטיין ושם שמים שגור על פיו אבל פוליטיקאי הוא לא, או למצער הוא חסר ניסיון להובלת מפלגה.
מהן עמדותיו, מה יש לו להציע ארגונית, אם בכלל, כדי לרפא את המפלגה הפצועה והכושלת הזו, אין אנו יודעים.
בטרם יעשה את שטות חייו ויסכים להוביל את המפלגה, נזכיר לו את קודמיו שהוצנחו מבחוץ: הרשקוביץ, איתם, הרב רפי, ולהבדיל בנט.
איפה הם היום.
מסתבר שיותר משהציבור סומך על וינטר, הוא פשוט דוחה את סמוטריץ', אין הסבר אחר.
אבל סמוטריץ' לא הולך להעלם, הוא ימוקם במקום השני ויחתור תחת העומד בראש, כי בחתרנות אין שני לו אחר ששמעון פרס נעלם מחיינו.
או במילים אחרות אומר הציבור הד"לי שלושה דברים: לא לפלגנות, כן לסדר יום יהודי, ואי אמון אישי בבצלאל נפתלי סמוטריץ'.
מצד שני מה שטוב לציבור הד"לי לא בהכרח יהיה טוב לוינטר.
קטע.
איני מכיר את וינטר ואיני יודע מה תכניותיו לחיים ובמה חוץ מפיקוד הוא מוכשר. אם וינטר באמת חושב שהשליחות הבאה שלו בעם ישראל, היא השפעה דרך המסדרונות הפוליטיים - שיתכבד ויכנס כמספר 4/5 ברשימה, שילמד איך נראת הכנסת מבפנים, איך עובדים בוועדות, איך נראים דוחות של מרכז המחקר, יכיר מבפנים את יחסי הכנסת-ממשלה וכד'. אם הקדנציה תהיה מוצלחת, בקדנציה הבאה יוכל להיות ראש וועדה או סגן שר וכו'.
קישרת עם מאמר שאומר בערך כמוני, רק ששניכם מתעלמים באופן מביך מהשאלה לשם מה ולמה מציפים את שמו של וינטר אל מול הפוליטיקאי הדגול בעיני עצמו- סמוטריץ'.
נראה לך שמישהו בליכוד יציע להחליף את נתניהו.
כך או אחרת, בעוד תשעה חודשים- גג, יתקיימו בחירות לכנסת. השאלה שצריכה להשאל כאן ועכשו היא לא מי האיש שיכול להציל את המפלגה מסכנת טביעה והכחדה, אלא מי הוא האמיץ שמסוגל לשכנע את המגזר שתם זמנה של הציונות הדתית כמפלגה עצמאית על כרעי תרנגולת.
כשבקפלן בודקים כל מיני גרסאות של חיבורים פוליטיים כדי למקסם את כוחם, במחנה האמוני- הפוך, לא פחות מחמש מפלגות מתמודדות כל אחת בנפרד על 3.5 מנדטים בסך הכל.
אציע לך לישון על זה לילה, ומחר תחזור לכאן עם תשובה.
לולי מפלגת הציונות הדתית, לא כנראה שלא היינו חוזרים להלחם אחרי הפסקת האש הראשונה ובוודאי שלא אחרי השניה. מוסדות החינוך היו קורסים ומפת ההתיישבות היתה של בלונים על חוטים בתוך מדינה פלסטינית.
מי שלא מבין את זה שיצביע ליכוד, ויתחיל להתאמן מעכשיו על מקהלת 'תפילה לעני'...
ממה שאני מכיר (ממקורות אמיניים בעיניי, אבל לא מקור ראשון), סמוטריץ' עבד מאוד מאוד קשה לנסות לגייס את וינטר מספר שתיים, וכמו שכתב @איתן גיל, הוא אכן דחה אותו. זאת אומרת שגם הפוליטקאים עצמם, וזה נכון לכולם ללא יוצא מן הכלל, מחפשים כוכבים לקשט בהם את הרשימה שלהם, ובמקומות גבוהים, ממש לא בשוליים-עד לא רייאלי.
האמת שהתווכחנו על עניין דומה, כשאתה תמכת במהלך של סמוטריץ' להחלפת אורי אריאל ואני טענתי שעם כל הכבוד לשיאן הכנסת, הוא רק אחרי קדנציה אחת ויש לו מה ללמוד...
מאז המציאות הפוליטית עברה טלטלות שהמציאות בהן עלתה על כל דמיון - שלוש מערכות רצופות, שתי ממשלות פרטיטיות שלא משלימות את ימיהן ומה לא...
עכשיו, אני מבין, בסופו של דבר הסנטימנט הצבאי חזק בציבור שלנו, תמיד ובמיוחד אחרי השנתיים האחרונות. מפלגה שאין לה אף אחד עם הסטוריה צבאית משמעותית, תהיה בבעיה, למרות שמצד האמת אלו שני תפקידים שונים לגמרי.
הוא ביצועיסט מעולה, אבל מנהיג מפלגה הוא לא, ולא יהיה.
הוא בטוח שאם יקיף את עצמו בכוכבים, מצבו הפוליטי ישתפר, אבל הציבור חושב הפוך, ולראיה- גם אם יציבו מטאטא בראשות הרשימה הוא יביא מספר קולות כפול בקלפי.
לגבי וינטר, כפי שכתבתי קודם, הוא בחור טוב וכריזמתי, אבל לא אפוי פוליטית. מן המעט המצופה ממנו הוא צריך לדלג בין אולפני הרדיו והטלויזיה ולהתראיין בכל נושא רלוונטי, כדי שנדע מה הן עמדותיו, ומהו כושרו הריטורי.
חזרה לסמוטריץ', שילמד ממפלגת העבודה שהצליחה להכנס לכנסת הנוכחית על חודם של קולות בודדים, מה שהביא למסקנה מתבקשת שלמרות עברה המפואר באמת, תם זמנה. ראש המפלגה הודיעה שלא תתמודד שוב, וכל השאר חברו למסגרת פוליטית אחרת בראשות יאיר גולן.
כאמור, סמוטריץ' הוא הבעיה ולא הפתרון. בזמן שהוא מחזר אחר כוכבי קישוט למפלגתו, חברו שמחה רוטמן בורח מן הספינה הטובעת, וזו רק ההתחלה.
הוא לא יכול למכור לנו מפלגה דתית (עלאק) כאשר הנרטיב הדתי נמצא במקום 6 או 8 בסדרי העדיפות, וחבוי בפרשנות עקלתון תחת מצוות ישוב ארץ ישראל. בכל הכבוד, הציבור לא קונה...
למרות התמיכה הרחבה שיש לו בפורום זה, הוא צריך לעשות מירב מיכאלי ולזוז הצידה, ולאפשר לאחרים לפנות את ההריסות שהוא הרס בשתי ידיו השמאליות. אחריו יבוא מיזוג טכני או ממשי עם גוף פוליטי שאינו אקדח צעצוע.
המשך יבוא.
השאלה המשמעותית היא מה יכולות הביצוע שלו בשדה הפוליטי. מי שרוצה להיות בכיר במפלגה ובוודאי מנהיג מפלגה (כמו שרחש השמועות טוען שוינטר רוצה) - צריך להוכיח יכולות בשדה הפוליטי. להוכיח שהוא מסוגל להעביר חוקים, להוכיח שהוא יכול לנהל סדר יום בוועדות. להוכיח שהוא מסוגל לנהל מו"מ פוליטי ולהגיע בו להישגים, אפילו שהרבה פעמים במגזר יעקמו את האף (לדוגמא - התמיכה בהסכם החטופים הראשון, תמורת הכנסת מנגנון אוטומטי של חזרה ללחימה ברגע שהעסקה קורסת). להוכיח שהוא מסוגל להתנהל עם חבריו למפלגה במנהיגות משתפת.
אגב, הנקודה האחרונה היא עקב אכילס משמעותי של הרבה גנרלים או מנכ"לי חברות, במעבר לפוליטיקה. מפקד (ובדומה מנכ"ל) רגיל לסדר הררכי שאפשר אולי לשמוע דעות אבל בסופו של דבר אם הוא הבכיר - הוא נותן פקודה והיא מתבצעת ואם יש בכיר ממנו - הוא מקבל פקודה ומבצע. המעבר למערכת פוליטית שבה גם אם הוא ראש מפלגה או אפילו ראש ממשלה - יש משמעות להחלטותיו, אבל גם לאחרים יש מילה, צריך לשכנע את הרוב וגם המיעוט במחיר לא כבד מידי יכול לפעול אחרת או אפילו סתם לגרור רגליים - קשה מאוד להרבה גנרלים.
בליכוד הוא שרוף, ולכן עליו לבחור בין בנט לבין להשאר בבית.
בנט, על פניו, לא ישוש לצרף אותו בהיותו נתפס "משיחי" ותואם סמוטריץ' שלא יחליק בגרון, ובקפלן.
בשולי הדברים נזכיר שכל הגנרלים שהצטרפו לפוליטיקה אכזבו את בוחריהם. מי יותר ומי פחות...
כולם, היינו כולל יצחק רבין, ששלושה כדורי אקדח הפכו אותו מלא יוצח פוליטי לקדוש, קדוש.
והשאלה רק למי, לעומתך @מרדכי טוען שהוא רוצה ללכת לבד.
אתה קצת מכליל מידי, היו גנרלים שכן הצליחו כמו רפול ועוד. אתה צודק שרבים כשלו, יש סיבות טובות לכשלון. רבין גם כגנרל היה גרוע, הצליח לבנות הילה של 'ביטחוניסט, אבל מעולם לא לחם בעצמו חוץ מבאלטלנה...
כיוון שרבים נכנסו לפוליטיקה בקול רעש גדול וכשלו נחרצות, אני טוען בתוקף שאם גנרל טוב, רוצה לרתום את כחותיו, יכולת ההנהגה שלו, מסירות הנפש שלו ועוד - לעשיה הציבורית בתחום הפוליטי, עליו להתחיל מלמטה. להכנס כח"כ פשוט, אחרי קדנציה או שתיים מוצלחות להתקדם לסגן שר או יו"ר וועדה.
מה יש לוינטר להציע לסדר היום הפוליטי שלנו חוץ מכלום.
במחשבה נוספת, יש מצב שיחבור לאבי מעוז, וימוקם ראשון ברשימה. < צ >
מרשים שם סמארטפונים, בנעם הוא פסול...
🤣
מצד אחד ההנחה שלי היא שאולי הוא ימשוך מצביעים לטווח קצר, אבל לא תהיה לו הצלחה משמעותית בפוליטיקה לטווח בינוני ובוודאי ארוך.
מצד שני, אני מאוד מקווה שהפארסה של מינוי זמיר לא תחזור על עצמה והרמטכ"ל הבא יהיה מי שימונה על מנת לנער אתת צה"ל ולהחזיר אותו להיות צבא מנצח.
וכמוהו, אשכנזי הובא מבחוץ כדי להחליף את חלוץ הכושל, שהתפוטר.
שניהם היו מטבע הדברים, מינויים בדיעבד, ולא לכתחילה, ומועמדים בדרגת אלוף.
וינטר לעומתם, השתחרר בדרגת תת אלוף, ובדרגתו משרתים בשרות פעיל לא פחות מ- 250. בנסיבות אלה הסיכוי הריאלי להשבתו לשרות פעיל שואף לאפס
למה? כי הם ראו איך הוועדה הזו הצליחה להטיל אחריות אישית חד-צדדית על נתניהו – למרות שהוא לא היה אחראי ישירות כלל – והמסקנות האלה דווקא מצאו חן בעיניהם. הם הבינו שזה כלי יעיל: להקים ועדה "ממלכתית", להפוך אותה למכונת האשמות נגד ראש הממשלה, ואז להשתמש בה כנשק פוליטי.
הוועדה של מירון נכשלה בצורה מביכה ומגוחכת כשהטילה אחריות אישית על נתניהו. הרי ברור שיש דרג אחראי ישיר: מפקד האירוע במשטרה. אפשר ללכת דרגה אחת אחורה – למפכ"ל. אפילו שתי דרגות – לשר לביטחון הפנים – זה כבר מתחיל להיות מוגזם. אבל שלוש דרגות אחורה, עד ראש הממשלה? זה כבר הזוי לגמרי. ובכל זאת, הוועדה ה"ממלכתית" הזו עשתה בדיוק את זה, כנראה כדי לרצות את השמאל.
כשמסתכלים על היועצת המשפטית ועל כל ה"ממלכתיות" שלה – מבינים שהמילה "ממלכתי" אצלם הפוכה לחלוטין ממשמעותה האמיתית.
המסקנות של ועדת מירון היו כל כך מופרכות שהן לא עשו רושם רציני על אף אחד.
כשהחונטה הזו ראתה שהציבור לא קונה את הבלוף, הם ניסו להסית את החרדים נגד נתניהו – כי הם היו אלו שנפגעו הכי קשה באסון מירון. אבל גם זה לא עבד; החרדים לא נפלו לזה.
ואז, כנראה, נפל להם האסימון: החרדים לא חשופים לתקשורת המרכזית, אז קשה להסית אותם. אבל אם יקרה אסון נורא ביישוב אחד או שניים מקיבוצי עוטף עזה, ואז התקשורת תציג את ועדת החקירה ה"ממלכתית" כגורם אובייקטיבי ומוחלט – אפשר יהיה לייצר זעם ציבורי עצום נגד נתניהו, כזה שגם הוא לא יוכל לעמוד בו.