משפחה יקרה ואהובה

תודה לכולם על ההתעניינות והאכפתיות

מאוד מחמם את הלב

בנקודת הזמן הנוכחית אני בעיקר צריכה לנוח כמה שיותר

עדיין חלשה מהלידה ועסוקה עם התינוקת.

ביקורים פחות מתאימים לי.

מתנצלת מראש שאני לא עונה לטלפונים ולא זמינה. מבטיחה לחזור כאשר אתאושש וארגיש טוב יותר.

שוב תודה לכולם ובשמחות

-----------------------------

את צריכה לדעת שזה באמת מאכפתיות ומרצון טוב

ולא כולם כמוך, אני מאוד שמחתי כשהתקשרו אלי אחרי לידות

ואפילו נפגעתי ממי שלא התקשר.

לק"י

אני אישית הייתי שמחה לקצת יותר אורחים, כי משעמם לי אחרי הלידות. בעיקר שהאשפוזים שלי מתארכים בגלל צהבת (אבל זו גם אחריות שלי להזמין אנשים).

אבל אצליכם זה נשמע מוגזם לצד השני, וגם מוזר שלא מבינים שלא נוח לך.

להוסיף הרבה לבבות ותמונות של התינוק שמחכה לראות את המשפחה האוהבת והדואגת שלו

ולנסח את ההודעה כשאת בלב שלם 

הם מקסימים שרוצים לעזור

את מצויינת שאת לא מעוניינת בעזרה

הם מתוקים שמתקשרים בשיחת וידאו לראות אותך ולהתעניין

את מעולה שאת לא עונה כדי לשמור על הכוחות

וזהו

תעדכני אותם במצב, תבטיחי שעוד תיפגשו, וזהו

אפשר להגיד לכולם במהלך ההריון שאת לא מעוניינת בביקורים, ואפשר בזמן אמת לא לענות לטלפונים.

בזמן הזה את נטו צריכה לחשוב על טובת עצמך בלבד!

אני לא עניתי לטלפונים מאף אחד חוץ מההורים וכשזה גם נהיה כבד - לא עניתי גם להם.

ביקורים לא היו בכלל כי בדיוק התחילה הקורונה. 

לא לענות לשיחות ולא לארח אנשים

לא יודעת למה אנשים לא מבינים לבד

וגם אחרי שלא עונים להם

הזויים

אני לא נותנת הסברים גם ברגיל בלי קשר ללידות

שלא באתי לאירוע

שלא מתאים לארח

אין הסברים

בחירה שלי חיים שלי

גם ההזויים למדו לכבד את הדרך שלי

אצלי בשתי הלידות 

ביממה הראשונהי אף אחד לא ביקר (בעלי נכח)

אחרי יום אחד ההורים שלי הגיעו לבקר

חמותי חיכתה לשחרור 

אין על מה לדבר מבחינתי

בבית חולים וגם בהגעה הביתה

לכל אורך החודש הראשון זה לא בא בחשבון

מי שממש רוצה לפנק שיניח ליד הדלת.

איזה אנשים

לגבי הטלפון גם כנל, רוב הזמן במצב טיסה.

אין לי כח לשיחות באופן כללי, מקסימום הודעה בוואצאפ לא מוכנה לספוג יותר מזה.

תרגישי הכי שלמה עם זה.

וזה באמת טירוף לארח אחרי לידה. במיוחד עם לינה. לא מבינה איך אפשר לארח אצלך בתוך הבית ללינה אחרי לידה. במיוחד משפחות עם ילדים או כאלה שצריך להתייחס אליהם או לדאוג להם.

אנחנו הסמכנו באחת הלידות שההורים שלי יבואו לבקר עם אחיינים שלי כי גיסתי היתה חולה, וההורים שלי רצו לעזור לה עם הילדים. בפועל זה היה מאוד לא מוצלח. ההורים שלי רוב הזמן התעסקו עם האחיינים. הבית היה רועש. לא הצלחנו לדבר עם ההורים שלי ולחשוב על הברית. היה מתיש מאוד.

ומקרה אחר באחת הלידות הראשונות שגיסים שלי באו מרחוק עם כמה ילדים קטנים. וכבר נשארו לערב שלם. אז נכון גיסתי הכינה לי ארוחת ערב. אבל ההמולה בבית עם ילדים קטנים שלא שלי ולהתייחס לגיסים במקום להיות עם הנוחות שלי והשקט שלי זה התיש ממש.

תרגישי חופשי לכתוב הודעה כללית בקבוצה לכולם. לא לענות לטלפונים. הודעות לענות במרוכז פעם אחת לכולם בכל קבוצה וזהו. הגוף עבר טלטלה והוא לגמרי צריך את המנוחה הזאת. היא חשובה בשבילך וגם בשביל הנפש. ככל שתנוחי יותר ההחלמה תיהיה מהירה יותר.  

בלנסח הודעה זורמת וברורה ותשלחי בקבוצות המשפחתיות

דוגמה להודעה:

---

❤️ היי משפוחה יקרה! ❤️

רק לעדכן בעדינות (ובחיוך גדול 😄): אנחנו בימים הראשונים אחרי הלידה, עדיין מתארגנים, מתאפסים ומנסים להבין מי נגד מי 🤱🍼😅

אז… בינתיים אנחנו מבקשים לשמור על קצת *שקט ומרחב* 🙏✨

כרגע **לא פנויים לביקורים**, אפילו לא קטנים 😉

הגוף מתאושש, התינוק/ת מתרגל/ת לעולם, ואנחנו בעיקר מנסים לישון איפשהו בין לבין 😴💛

אל תדאגו – ברגע שנרגיש שהכול מתייצב, נפתח את הדלת ונשמח לראות אתכם! 🧡

עד אז אפשר לשלוח אהבה בווטסאפ, תמונות מצחיקות או ברכות – הכול מתקבל באהבה 😍📲

תודה על ההבנה, החיבוק מרחוק והאנרגיות הטובות! 💕

אוהבים אתכם! ✨

---

מקווה שההודעה עצמה ברור שזה ניסוח של הבינה המלאכותית,

תזרמי עם איזה ניסוח שמתאים לך.

את יכולה להוסיף דברים כמו כשהתינוק/ת תגדל נשמח לבייביסיטר/ לשלוח לשבת (בלי חרטות!)

משהו שמעביר את המסר באופן ברור ועדיין הומוריסטי ולא פוגע..

אפילו עדכונים לאמא שלי זה דרכו.

אני מתרכזת רק בעצמי, בלידה, ובתינוק, והתפקיד שלו זה להגן על הבועה הזאת ולתווך את הצרכים והרצונות שלי לעולם.

זה תיאור קצת קיצוני, אבל ככה זה בהרגשה שלי. כשאני לא מסוגלת או לא רוצה להתמודד עם מישהו או משהו, בתקופה הזאת אני מעבירה לבעלי את תפקיד המתווך והמדבר עם העולם החיצון.

הודעה בקבוצה המשפחתית שהיולדת מודה לכולם על ההתעניינות והאיחולים.

היא צריכה כמה ימים להתחזק

ואז תוכל לקבל טלפונים

בהמשך יתאפשרו גם ביקורים.

ספציפית ב2 הלידות האחרונות שלי התינוקות היו בפגיה אז גם באמת לא היה לי זמן לארח או לענות לטלפונים

כי הייתי צמודה לפגייה.

אפילו חמותי לא באה לבקר. היא קבלה את זה ממש בהבנה

רק ההורים שלי באו. והילדים פעם אחת קפצו לביקור קצר.

זה הכי לגיטימי בעולם

זה הזמן שלך ושל הבייבי

ללמוד אחד את השני ולהכיר את העולם מחדש

אחרי לידות.

בבית חולים רק ההורים הגיעו , וחמותי.

ואפילו זה הרגיש קצת יותר מידי..

כיביתי את הווצאפ. אמרתי להורים שאם צריכים משהו שיתקשרו (היינו הרבה בקשר כי עזרו עם הילדים...)

בסביבה שלי רוב האנשים מתקשרים בווצאפ אז לא היו מלא טלפונים. וסיננתי.

רק כשלושה שבועות אחרי הלידה אני מתחילה לחזור לתקשר.

אלי אף אחד לא התקשר

ולא בא לבקר

מלבד ההורים שלי וחמותי

ולא התעניין בסיפור לידה

אס בא לי סתם לומר שעם כל הבאסה ב''ה שהמשפחה כל כך אכפתית ומתרגשת איתכם

אבלל

חושבת שלהביא נוכחות של כנות במשפחה זה דבר טוב לא רק עבורך ולסיטואציה הנוכחית

אלא בכלל

זה מתנה לכל המשפחה

שלכולם ירגישו נעים להיות כנים בעתיד לגבי עצמם..לא משנה הנושא

ברגע שאת תגידי בהכי כנות פשוטה

וואי את מותק שאת רוצה לבקר ממש תודה על ההצעה היא משמחת. אבל כרגע אני במצב צבירה עייף וחלש ומרגישה שצריכה זמן שקט קצת להתאושש -להתאפס -לנוח..בעז''ה בקרוב בהמשך..אז בשמחה..

לומר-לכתוב-..

אני תמיד ידעתי שאחותי שונאת ביקורים אחרי לידות

ולא טלפונים וזה לא הכליב אותי

להפך

מרגישה שזה בריא לקשר

רק מאירה מהצד, שיש אנשים (כמוני) ששמחים בהתייחסות ובביקורים (לא מוגזמים), ולפעמים אנשים חושבים שאחרים הם כמוהם לא מתוך רוע אלא יותר מתוך חוסר מחשבה.

זאת לא סיבה לקבל את זה, רק אולי דרך להתרגז טיפה פחות ולראות כוונה טובה אפשרית בסיטואציה.

התאוששות טובה ושקטה!

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡