סיפור לידה (טריגר הריון מורכב וסיבוך בלידה)אנונימית בהו"ל

מקווה שזה בסדר פשוט לשים את זה פה, מרגישה שצריכה לספר את הסיפור הזה עכשיו כדי לעבד לעצמי מה קרה לי.

 

הריון שלישי, התחיל רגיל. בלי תופעות לוואי בלי בחילות בלי הקאות בלי כאבי ראש. קצת עייפות, הבטן קצת מתנפחת.

בערך בסוף הטרימסטר הראשון סביב טריגר בטחוני התפרץ אצלי דכאון.

פשוט הפסקתי לתפקד.

בעלי חשב שאני לא מרגישה טוב. הייתי פשוט כל היום במיטה, הודעתי בעבודה שאני לא מסוגלת להגיע בגלל הריון,

למזלי מאד כבדו את זה

וזהו.

ככה הזמן עבר אני משובללת בעצמי לא עושה כלום,

בעלי מחזיק את הבית את הילדים.

ריחמתי עליהם קצת אבל לא היה לי שום כח. שקעתי.

בעלי חשב שאולי מגיעה לי שמירה. אבל לא היה בי שום כח ללכת לשום רופא.

באיזשהו מקום בלב ידעתי שזה לא תקין. ידעתי שיש דבר כזה דכאון בהריון

לא היה לי כח להגיד לו.

נוצר איזה שקט קפוא סביבי כמו בועה, התרחקנו מאד.

לא היה לי טיפת חשק. אליו. לאוכל, לחיים. לכלום.

חברה טובה הגיעה אלי בחודש חמישי והאמת די הצילה אותי. היא לא דברה הרבה,

אבל היא פשוט הבינה מה קרה.

בלי להגיד לי מילים כמו דכאון שפשוט היו מבהילות אותי,

שכנעה אותי ללכת למטפלת אלטרנטיבית שממש הרימה אתי על הרגליים.

זה הדבר היחיד שעשיתי, בגדול, אבל זה החזיר אותי לאט לאט לחיים.

בסוף שביעי כבר הצלחתי לתקשר לבעלי קצת מה אני חווה, 

הוא קיבל כל כך בהבנה ובהכלה (ונדמה לי בעיקר בתקווה שאם כך אחרי הלידה הכל יעבור..)

הזמן עבר לאט אבל המטפלת תרגלה איתי קצת לקראת הלידה, 

עזרה לי להאמין שאני מסוגלת, שאני אצא מזה

שזה יעבור.

 

 

הזמן עבר

שבוע 39+2, אני הולכת לשירותים. רטיבות.. מוזרה.

אני קוראת לבעלי אומרת לו תקשיב נדמה לי שיש חי ירידת מים. לא בטוחה.

מתלבטת מתלבטת מפה לשם שעה עוברת הספק הופך לודאי. יש מים, נקיים, בזרימה קבועה. אין צירים.

מתלבטים קצת מה אמורים לעשות.

אני מרגישה חזק בלב שאין צירים כי אין לי כח ללדת אומרת לו

אין לי כח ללדת... בבקשה...

הוא צוחק לא מבין אומר לי מה את חיה, ילדת פעמיים בלי אפידורל, את מלכה

אני בשלי- אין לי כח ללדת. מרגישה את הנפש החלולה שלי חסרת כח אומרת לו אני הולכת לישון.

נכנסת למיטה, 5 דקות

ציררררר ציר של החיים. ילדתי כבר בלי אפידורל פעמיים נכון אבל זה ציר שפשוט טורף אותי

אני שואגת.

בעלי מבין שהגיע ה'מאני טיים'. מסביר לילדודס שעכשיו הולכים לשכנים. מוריד אותם חוזר אני בבית נכנסת לאמבטיה צועקת לו תזמין מדא

והוא לא למה, את רוצה שנלך לבית חולים? נלך (הביח הקרוב 5 דקות מהבית ברכב) אבל תמיד את אומרת שעדיף לחכות

מכוון לי את המים החמים על הגב מחכה שזה יעזור ואני צועקת מרגישה מתערפלת מכאב אומרת לו תקשיב,

זה לא משהו שאני מכירה. אני אומרת לך.

אני לא יכולה לעשות את זה

והוא 'בטח שאת יכולה את אלופה'

אני יוצאת מהאמבטיה נשכבת על הרצפה ככה בלי כלום בוכה מכאב כבר לא רואה כלום הכל מטשטש לי.

הוא עוזר לי לשים קפוצון וחצאית ארוכה ומדרדר אותי לאוטו.

מגיעים למחלקה הפדים לא עוזרים אני משאירה שובלים נהרות אחריי

בקבלה רואים את מצבי מכניסים בלי שאלות לחדר לידה, המיילדת מנסה לחבר מוניטור אני מתפתלת

היא

אני לא רואה כלום ככה

אני

אין מה לעשות לא מסוגלתתתתת. לכי תביאי אפידורל מרדים משו

אני תכף מתעלפת מכאב כל ציר נושך אותי והם באים מהר מהר צפופיםםםםםםםםם

היא קוראת לאחראית מחליטות להכניס ניטור עוברי מלמטה, יש פתיחה 5, מחיקה מלאה

מחזיקות אותי 2 ועוד אחת מכניסה את ה--דבר הזה

מחכים דקה, שתיים. אין דופק.

לוקחות מדדים. לא יודעת מה היה אבל החדר מתמלא. משו לא טוב

אני כבר אין לי כח לבכות מכאב

לא רואה כלום הכל מעורפל לי לא עומדת בעצמת הכאב כפשוטו

בעלי מנסה להחזיק לי את היד ללטף אותי לרגיע אני לוקחת את היד שלו ונושכת חזקקקקקקק אולי זה יעזור.

דוחפים לי דף מול הפנים תחתמי ניתוח חירום

בעלי לוקח לי את היד חותם איתי (אני כבר לא כשירה לכלום)

משכיבים על מיטה סניטרים מסיעים אותי ומבעד לערפל אני שומעת את האחות שעוד מנסה לפתוח לי וריד צועקת שניה אני צריכה לפתוח לה וריד.

חדר ניתוח.

הרדמה כללית.

אני זוכרת באיזשהו מקום בתודעה שלאכול לפני הרדמה כללית זה מסוכן וכמובן שגמרתי צהריים תוך כדי שהתחילה הירידת מים הזאתי

מנסה להגיד משהו אבל אני באמת מעורפלת והם בינכה לא מקשיבים לי

בעלי מדבר אלי. אני בליבי נפרדת ממנו. ברור לי שאני הולכת למות מההרדמה הזאת.

והתינוק ממילא בלי דופק.

 

מתעוררת מטושטשת בחדר התאוששות. הכל כואב.

שואלת מה עם התינוק

יהיה בסדר.

בפגיה.

עבר החיאה בלידה ועכשיו מחובר לחמצן בפגיה אבל נראה בסדר.

בראש שלי אני כזה 'אני חיה אוקי אז הוא לא הם בטח סתם אומרים'

בוכה שיתנו לי לראות את בעלי הוא נכנס אחרי תחנונים מרובים ל2 דקות להביא לי משקפיים

אומר שהתינוק בפגיה ולא נותנים לו להכנס עכשיו אבל הרופא ילדים אמר שהןא יהיה בסדר. שהיה לו נס.

עוד כמה דקות כבר לא היה מה לעשות.

כולי כאבים. 

מבוקעת.

לא מעיזה לגעת בצלקת. לא מעיזה להרגיש.

אבל הוא חי ואני גם.

אחרי 24 שעות נותנים לי להכנס לפגיה לראות אותו.

הוא חמוד וענק ושוכב שם מחובר לצינורות אבל האחיות חמודות ומראות לי שהוא אוכל ממש יפה מבקבוק

אני מנסה להניק, אין ממש מה וגם הוא כבר לא הכי בקטע

נו מילא העיקר הוא חי..

ונראה בסדר. מסתכל עלי!

ברוך השם.

כמה ימים עוברים.

אני מתאוששת לאט לאט. הכל כואב.

הכל בשוק כזה. הלם לגוף. ללב.

ממש מרגישה שהניתוח הזה לא קרה בגלל כלום.

פשוט כי לא היה לי כח ללדת את הלידה הזו, נפשית.

מרגישה אשמה.

מרגישה כועסת.

זהו.

עכשיו הוא כבר קצת גדל, מתפתח טוב, מחייך!! 

אני מלאת תקוות על בריאותו למרות האפגר הלא מעודד בכלל

עוד לא מסתכלת במראה, מפחדת לראות את הצלקת.

 

זה יעבור לי, נכון?

וואוו אחותי! איזה סיפור!השקט הזה

חיבוק על החוויה

יש פה ככ רבות חכמות ממני שיכתבו דברים מהממים, אבל רק אגיד- אל תאשימי את עצמך. לכל תינוק יש את הדרך שלו לרדת לעולם. זה זו הדרך של התינוק שלך, וזה מה שהייתם צריכים לעבור!

אמאלה יקירה איזה נס!Doughnut

אני כולי בהתרגשות אחותי את מהממת!!! מלכה שהבאת חיים לעולם, והשם הציל אותו ברגע האחרון בנס כי ידע איזו אמא מהממת מחכה לו!

ריגשת ממש עם המסע שעברת, ומאחלת לך שההחלמה תהיה חלקה ומהירה, ותדאגי לעצמך עכשיו במקסימום. עברת אירוע מטלטל ואת צריכה את הזמן להתאושש.

אל תכעסי מאמי, את לא אשמה! לא אשמה! לא אשמה! את שומעת? את אמא לביאה שאחרי כזה הריון מאתגר ולידה טראומטית מגיע לה רק טוב בעז"ה💕

ממליצה לך ממש אחרי ההחלמה מהלידה ללכת לעבד את ההריון והלידה שחווית, שזה ילך אתך סגור ושלם ולא ישארו דברים פתוחים.

חיבוק והרבה מזל טוב!

וואווווווואמא לאוצר❤

קראתי בנשימה עצורה ודמעות

את גיבורה

את לביאה

את אלופה

אין לי מילים!!! איזה סיפור! איזה נס! איזה מדהימה את!

ממליצה ממש על עיבוד לידה והמשך טיפול נפשי ...


 

ויהיה טוב בסוף!!!🩷 ובעז"ה תתאוששי ותגדלי מזה 🤍

וואו חיבוקשמ"פ

ממש עלה לי דמעות שקראתי את כל מה שעברת בהריון ובלידה    🫂

אין לי ניסיון עם צלקת קיסרי אבל מה שכן את ממש ממש לא אשמה

ואני אכתוב את זה שוב. את ממש לא אשמה

מקווה שיהיה לכם גידול קל, התאוששות פיסית ונפשית לך והרבה נחת ממנו בע"ה.

חיבוק, חוויה מטלטלת מאודשופטים

בעייני את ההפך מאשמה, בזכות התושיה שלך להגיד לבעלך שצריך להתפנות הגעתם בזמן לבית חולים.

היתה לך סיעתא דשמיא גדולה, ה' איתך.

בעלך תומך ואיתך, כל כך לא מובן מאליו

בע"ה תתאוששי ותתחזקי מזה ותזכו לנחת גדולה מהילד הזה ומכולם.


(אם זה בסדר לשאול, אשמח לדעת אם ראו סיבה למה שקרה).

שוב חיבוק גדול, תשמרי על עצמך!


אפשר להגיד שממש מורגש כמה בעלך סובב אותך?רקלתשוהנ

בכל הזעזוע הזה, שהתחיל מטלטלה נפשית קשה שמתרחשת רק בפנים - ובחוץ שקט

גם כשלא יודע מה הוא יכולה לעזור

כמה הוא איתך, כמה הוא שלך, להושיט יד מה שיכול.

 

רעדתי כשקראתי את הסיפור שלך

תמיד לידה (בטח בלי אפידורל) היא על שער השפיות, שער החיים, שער העולם הבא

אבל אצלך התחושות של הפרידה, של ההבנה המוחלטת שקורה אסון - שזה או את או התינוק, כי ככה זה, כי אי אפשר גם וגם.

איזה זעזוע נורא לנפש

וברור שיש את המציאות שברוך השם את בסדר, והפלא הקטן שלך בסדר

אבל הנפש לא בקלות מתנערת מרושם כזה.

 

לגבי הדכאון

לא כתבת כמה זמן את אחרי הלידה

אבל אני מניחה שלידה כל כך מטלטלת אחרי הריון עם דיכאון היא מנבא לדיכאון גם אחרי הלידה

אז חס וחלילה שלא תקרסי

תטפלי בעצמך, אם המטפלת ההיא עשתה לך טוב - לכי אליה. לא הבנתי אם דיברתן או שזה רק היה טיפול פיזי כלשהו.

לדעתי חובה ללכת למקום שאת מדברת ומעבדת במילים את מה שחווית.

 

 

 

 

 

 

חיבוק גדול גדול!יעל מהדרום
לק"י


עברת חוויה לא קלה.


מאחלת לך הרבה מזל טוב! שתרוו ממנו הרבה נחת ושמחה! והתאוששות מהירה🙏


(ילדת בקיסרי בגלל מצוקה של העובר. זה לא משהו שאת אשמה בו.... גם לי זה קרה בהריון הראשון. ב"ה מאז ילדתי בכמה לידות רגילות).

ואוו איזה סיפור ❤️❤️לפניו ברננה!

אחותי אל תאשימי את עצמך!!

את לגמרי מלכה ולביאה.

הבאת אתכם לבית חולים בזמן. ידעת לומר לבעלך שמשהו ממש לא תקין.

הפוך - זה שהוא נולד חי זה לגמרי בזכותך!!💗

תודה ששיתפת, את כזו גיבורהגלי מטר

איזה סיפור עוצמתי. את אישה גיבורה ומיוחדת. מאוד התרשמתי מהחיבור שלך לעצמך, ידעת מה את מרגישה ואמרת את זה גם כשזה לא היה רגש נעים שרגילים לומר. אני לקחתי מהסיפור שלך את האמון בתחושות ובגוף, כמה חשוב להאמין למה שאנחנו מרגישות ולצפות גם מהסביבה לא לבטל את זה. מדהים שמהציר החזק הראשון ידעת שמשהו פה לא רגיל ולא תקין וביקשת להזמין אמבולנס. זה מזכיר לי שהדולה שלי אמרה לי בפגישה שלפני הלידה שממש חשוב לסמוך על אינסטינקטים של יולדת, שאנחנו נאמין לעצמנו ונקשיב למה שיש לנו לומר גם אם אין לזה הסבר הגיוני, כי הרבה פעמים בלידה מדובר על תחושה שונה בגוף, או למשל על ריח שמעורר אצלנו חשד שמשהו בעייתי ואנחנו לא יודעות בהכרח להצביע על ההסבר הרציונלי לבעיה או על הסימפטומים שהתעוררו, אבל הגוף יודע מתי הוא במצוקה וגם להיפך, כשיש לנו וודאות שהכל בסדר, וצריך לקבל את זה ולהקשיב לו בכל מצב.

מאוד התחזקתי מזה ואני מאחלת לך שתאפשרי לעצמך להחלים ולהתאושש בקצב שלך, שתעבדי את החוויה הקשה שעברת בזמן שנכון לך ותהיי בחמלה כלפי עצמך. העניין עם החיבור לגוף שלך כרגע נראה לי מאוד סימלי, הוא חלק מתהליך הקבלה שזה מה שעברת וזו התוצאה שנרשמה בגוף. לא קל לקבל ולהפנים דבר כזה.

והכי חשוב, תזכירי לעצמך שברגע האמת עשית הכל בשביל התינוק ובשביל עצמך, את ממש הצלת את חייו כשנענית למה שהגוף שלך אמר לך והתעקשת על זה.

והלוואי שעכשיו יהיו לך הרבה חוויות של שמחה והנאה מהגוף שלך ומעצמך, מהתינוק ומכל המשפחה, בעז"ה. 

וואווו וואוווו וואווווווו קראתי בנשימה עצורה.אמהלה

איזו גיבורה את

כמה עברת

בטח שלוקח זמן להתאושש מכזו דרמה

גם בלי סיפור הלידה היה לך להתאושש מתקופת הריון קשה.

חיבוק גדול יקרה

מציעה לך בהמשך ללכת לעיבוד לידה, שזה קצת יותר יתיישב לך על הלב

ורק שתדעי

שאת אמא לביאה

הצלת את הילד שלך באינסטינקטים שלך

ובזכותך הוא חי

עולם שלם הקמת

מאחלת לך, לכם

רק בריאות, אהבה ושמחה

נשמע שיש לך בעל תומך ומבין

ואני בטוחה שמכאן רק תתחזקו ותעלו

קחי את הזמן להתאושש

להחלים

להפנים

ולהרפות

מזל טוב יקרה

וואו. איזה סיפור מטלטלצלולה

קראתי פעמיים. רק מהקריאה הרגשתי שצריך להתאושש, אז מה את עברת...

איזו מדהימה. אין לי מילים. להתמודד עם כל כך הרבה, ובסוף עם ראיה אופטימית שרואה תינוק מתפתח ומחייך ב"ה.

מזל טוב יקרה. שיהיו לך המון שמחות ונחת בע"ה❤️

וואווו!!! חיבוק ענק!!!!גלויה

היה לי קצת דיכאון בהריון והרבה אחרי לידה... 

אז כמו שהציעו כאן - ללכת לטיפול, "רשת ביטחון".

ואם אפשר- כידוע אני לוקחת תרופות לזה

אני קוראת לזה "המשקפיים שלי" - נותנות לי לראות את המציאות נכון,

בלי החרדה והדיכאון. 

יש לי 2 ילדים ב"ה,

אחרי הלידה של הגדולה

היה לי קשה לתפקד

ברמה שהשכנים שמעו אותה בוכה ולא היה לי כח לקום...

מעודדת שאפשר לצאת מזה

תחזקי את עצמך

תפנקי את עצמך

בלי רגשות אשמה! 

את מהממת 

לביאה

תראי מה שרדת

ואת חיה

והתינוק חי!!! 

אסור לי להניק בגלל התרופות

אבל כמו שמישהי חכמה אמרה לי - "לפני החלב, צריך אם"!

וזה נותן גם הקלה כשאחרים יכולים לטפל פה והוא לא צמוד רק אלייך. 

מזל טוב יקרה. 

 

 

 

וואווו איזה אלופה!!!כרם ענבים
חיבוק ענק!!!!❤️‍🩹❤️‍🩹❤️‍🩹❤️‍🩹שיפור

גם ההיריון, גם הלידה, נשמעים קשים כל כך כל כך.

את לא אשמה. לא אשמה בכלל. יש מקרים שיש האטות וניתוח חירום גם בלי דיכאון. וגם אם נאמר שזה קשור לדיכאון, וזה שלא היה לך כוח ללדת- הדיכאון גם לא אשמתך!!!! בכלל בכלל!!!!!

על מי את כועסת?  על ה'? שעברת דברים כל כך קשים? הגיוני לכעוס, מותר לכעוס. תני לכעס מקום. הכעס מגיע ממקום של כאב. והגיוני שאת כואבת, עברת דברים כואבים כל כך!!!!

אולי יעזור לך לדבר עם ה', מתוך המקום של הכעס והכאב. לפעמים זה עוזר לנקות את הלב.

לא בטוח שכל הקודי הזה יעבוא לבד, נשמע לי שכדאי לעבד את החוויות הקשות שעברת, אולי עם המטפלת שעזרה לך עד עכשיו.

והפחד מהצלקת- אני ממש יכול להבין את זה. אם זה לא מפריע לך אז אולי בינתיים זה בסדר שזה המצב. אם זה מפריע, אולי יעזור לך לפגוש אותו בהדרגה, אולי קודם לגעת, ואז להרים קצת את החולצה ולהסתכל רק על הקצה, וככה כל פעם קצת יותר, עד שתראי הכל ולאט לאט תתרגלי.

ושוב. כל כך חשוב לי לומר לך, את ממש בסדר!! את מתמודדת עם דברים קשים כל כך כמיטב יכולתך!!! ושוב דבר מזה לא אשמתך!!

ואו איזה סיפורSeven

ב"ה שאת התינוק בסדר !

מרגש לשמוע שיש לך בעל ככ תומך שהולך איתל יד ביד ❤️


תהי קשובה לעצמך הריון עם דיכאון + לידה מאתגרת יכול לגרום אחכ לכל מיני דכדוכים...תיהי קשובה אם את צריכה עזרה/עיבוד לידה בהמשך/טיפול

וואו, חיבוק גדול, מה עברת 💗קופצת רגע

נשמע קשה כל כך.

כתבו לך יפה, גם אני רק מוסיפה לחזק, העובדה שהתינוק היה צריך החייאה היא לא אשמתך!! בכלל בכלל בכלל.

להפך, עשית כל מה שהיה אפשר ותפקדת מעולה ובזכותך הוא חי.

תינוקות נולדים גם כשאמא שלהם לא מעוניינת בהם ובלידה, בכלל בכלל בכלל. הם פשוט נולדים והגוף של האמא לא שואל אותה האם היא רוצה תינוק או לידה.


מקווה שתתאוששי בקרוב, קחי לך את הזמן לנוח הרבה ולהתפנק ולהתחזק. ואם יהיה צורך תרופות נגד דכאון זו לא מילה גסה וזה עוזר להמון אנשים.

מזל טוב והרבה בריאות

וואו. אמאלהאחת כמוני

מה עברת!!

הלוואי שתתאוששו בקלות

והאפגר ממש לא תמיד משקף מצב עתידי

חיבוק גדולEliana a

איזה סיפור אמלאאאא

איזה נס

אהובה שאת, חיבוק ענק ענק ענקממשיכה לחלום

כל כך כואב לי על הסבל והכאב שחווית

בבקשה לכי למטפלת מוסמכת, עם תואר שני

אפשר לצאת מהדיכאון ולחזור לחיים מופלאים ושמחים, מלאים באהבה פנימית ועצמית

אמאל'ה... איזו טלטלה מטורפתבאתי מפעם

חווית הדיכאון,

חווית החוסר כח לחיות,

חוסר כח ללדת,

חווית הכאבבבבב.... וואו. איזה נס שכל כך כל כך כאב לך!! את קולטת? בזכות עוצמת הכאב התפנית מיד לבית חולים והוא ממש ניצל בנס. מפחיד.


חיבוק גדול, מאחלת לך שהמקום הכואב, הקשה יהפוך לשמחה וחיבור גדול.

חנוכה, חג של ניסים , תתפללי עליכם הנרות 💓

אנונימית בהו"ל אני קוראת את הסיפור שלך ופשוט אין מממתקית

מילים!!!
אשכרה הצילו לך את התינוק.
ואת ממש היית חלשה ואת גם כותבת יפה, ממש הרגשתי שאני מכירה אותך דרך המילים.
ב"ה שהכל עבר בשלום
מזל טוב והרבה נחת מהתינוק.

וואו אמאאא איזה סיפוראורוש3

תודה ל-ה' שאתם בסדר.

חיבוק ענק. קשוחחח ממש.

בעלך נשמע ממש תומך ואוהב רק אומרת.

נראה לי לטיפול טוב של אשת מקצוע טובה, לא רק אלטרנטיבי, אולי בנוסף. גם לעבד את מה שחווית בכל החודשים ובלידה וגם בשביל ההמשך אהובה. מגיע לך להיות יותר בטוב.

בבקשה אל תרגישי אשמה. הצלת את התינוקי ב''ה. ניסים.

לגבי הקיסרי, זה בסדר נשמה, הרבה מאיתנו מסתובבות עם הצלקות האלה. זה חותמת אמהות טובה ומסירות. 

קראתי כל מילה! שולחת לך חיבוק גדול! את גיבורה ענקיאביגיל ##אחרונה
וקיבלת מתנה גדולה, נשמה ענקית
התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)אחרונה

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

אני חושבתooאחרונה

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

תאמת כבר לא סומכים על אף אחדאםאני

גם הרופא המטפל בקופה היה מה זה שאנן

ואני הריון ראשון אין לי מושג כמה כואב אמור להיות התכווצויות,

אומרים לי זה רגיל הרחם גדלה אז ביי…

אבל ברוך ה נראה שנעצר כרגע.

אני כל הזמן מזהירה אותו שאין לו עוד מה לחפש בחוץ,

שייקח את הזמן בפנים,

מה הלחץ😅